הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 בינואר, 2007 24 תגובות

הנשיא הנבצר משה קצב מדמה את עצמו לדרייפוס – איש מיסכן שמעלילים עליו עלילות. ימים ספורים בטרם נאום "האני מאשים" שלו, שאל עיתונאים שסיקרו את בית הנשיא: איפה האמיל זולא של ימינו?

זה קצת מצחיק או קצת עצוב, שנשיא מדינת ישראל, שחשוד בסעיפי אישום חמורים כמו אונס ובעילה אסורה של מי שכיהנו כעובדות בלשכתו, ואשר נהנה מזכויות יתר שאף נאשם מן המניין לא זוכה להן, חושב שהוא דרייפוס, ומצפה לאיש הרוח שיושיע אותו מאי השדים. צריך להזכיר לו כי בדרך כלל מי שנאשם באונס לא יושב בדירה נשיאותית, נהנה ממכונית שרד, שמירה צמודה ועוד מנעמי חיים, אלא יושב בכלא עד תום ההליכים המשפטיים.


אותי קצב איבד כאשר התחיל ללכלך על המתלוננות באמצעות מקורביו.


בנאום "האני מאשים" שלו אמר קצב דברים נכונים על הסימביוזה המסוכנת בין התקשורת, הפרקליטות והמשטרה. התקשורת מתמסרת לעיתים קרובות מדי לגחמות השלטון ועושה את דברו. האם קצב לא ידע זאת? הרי הוא חלק מהשלטון מזה שנים. כחבר כנסת של מפלגת השלטון, כשר בממשלה, נהנה מאוד מעיתונות ממושמעת פוסקת רגליים.


מי שסובל מסינדרום העיתונות הכנועה הם קודם כל מתנגדי השלטון, ובעיקר אלה שהשלטון רודף רדיפה פוליטית. קצב לא הופלה לרעה בדיווחי התקשורת על פרשת החשדות נגדו. ליד הדלפות המשטרה והפרקליטות פורסמו בהרחבה גירסתו, באמצעות חבריו, ידידיו, קרוביו ויחצ"ניו. אף נאשם באונס לא מקבל 45 דקות חינם בכל כלי התקשורת כדי להציג את גירסתו. הוא לא הדרייפוס שהעיתונות התנפלה עליו. במשך שנים סבב בין עיתונאים רבים המידע כי בלשכותיו של קצב מתבצעים דברים חמורים, ודבר לא פורסם, ואף עיתון לא עשה תחקיר. היה שקט והיה רפש.


מי שסבלה מעיתונות כנועה ומשרתת את השלטון, ובעיקר את השב"כ, היתה למשל טלי פחימה. האם קצב נזעק לעזרתה? האם הפריעו לו דיווחיה השקריים של התקשורת שניזונה מהדלפות השב"כ והמשטרה? בכלל לא, הוא לא נזעק. הוא שיתף פעולה עם הנבלות. אני מזכיר את טלי פחימה, כי היא לא מהאליטה שקצב דיבר בגנותה. היא כמוהו, באה מהפריפריה של מה שקרוי "ישראל השנייה", ובכל זאת קצב לא יצא לסייע לה ולא הטיף מוסר לתקשורת. לכן אני לא קונה את דמעות התנין שלו. ארשת המכובדות של משרת הנשיא לא הצליחה להסתיר את קצב הימני, הלאומן והגזען, מתומכי הכיבוש המושחת, שבסופו של דבר השחיתות דבקה גם בו.


האם על קצב להתפטר? מחד גיסא, אין דרישה טבעית יותר כאשר מדובר במי שנחשד בעבירות כה חמורות. מאידך גיסא, אין דבר סמלי יותר מאשר חשוד באונס העומד בראש מדינה העוסקת מזה 40 שנים באונס קולקטיבי של העם הפלסטיני. יש צדק פואטי במצב שבו בראש מדינת האנסים עומד "אנס סדרתי", כפי שהגדיר את קצב אחיה של א’ המפורסמת, שקצב הוציא דיבתה רעה, באמצעות מקורבים מהעולם התחתון.


כישלונר ופאשלונר


רק מונה רמטכ"ל חדש ומיד חוזר הסינדרום של רשימות הליקוק בעיתונות. כך היה עם דן חלוץ, עם בוגי יעלון, עם שאול מופז, כך עתה עם גבי אשכנזי.


בן כספית על אשכנזי: "לנצח חייל.. קצין וג’נטלמן… אדם מנוסה מאוד, מפוכח מאוד… מתוחכם… מקצוען… אין לו אלוהים ויש לו תוכניות מדויקות איך להחזיר את הניצוץ לעיניים של החיילים ואת הצבא למפקדים" ("מעריב" 22.1.2007).


יוסי יהושע: "נחשב לקצין אהוד מאוד על חייליו וכשהיה מח"ט גולני באינתיפאדה הראשונה הגן על חייליו שהואשמו בהכאת פלסטינים", ("ידיעות אחרונות" 22.1.2007 – הנה כישור חיובי של אשכנזי: מגן על חיילים המכים פלסטינים).


ח"כ רן כהן ממרצ: "מועמד מצוין. הוא יכול להיות המרפא לכל התסביכים והקלקולים שהצבא עבר בשנים האחרונות", ("הארץ" 29 בינואר 2007).


אז מה יש לנו? רמטכ"ל שהוא בוגר הכיבוש. היה בן 13 כאשר ישראל כבשה את הגדה והרצועה ביוני 1967. היה אלוף פיקוד הצפון בתקופה אותה חוקרת ועדת וינוגרד. היה אלוף הפיקוד כאשר נחטפו שלושת החיילים בהר דב. ומה קרה בתחקיר? הוא יצא נקי ואלה שמתחתיו נענשו וננזפו. סינדרום הש"ג.


היה שותף פעיל למחדלי מלחמת לבנון השנייה: "אשכנזי מונה תוך כדי המלחמה, ב-27 ביולי, למנכ"ל משרד הביטחון ומיד הפך ליועץ הקרוב ביותר של פרץ ומעורבותו במלחמה היתה עצומה" (עמיר רפפורט, "מעריב" 22/1/2007).


לא לומדים מהעבר, חוזרים על אותן שגיאות. עד לפי שנה וחצי היה אשכנזי סגן הרמטכ"ל ושותף לכל "הקלקולים והתסביכים" כהגדרת רן כהן. האם הפך עורו? האם יש סימנים שהצבא שלו לא יהיה צבא שיטור המשועבד למתנחלים? אין בשלב זה רמז לכך. כל עוד לא הוכח אחרת, אשכנזי הוא עוד מאותו הדבר, כישלונר ופאשלונר.


פולחן המוות


הצעיר הפלסטיני שהתפוצץ באילת לקח עימו לגן עדן שלושה ישראלים. משפחתו הודיעה כי היא תומכת בו. אימו אמרה שהיא נתנה לו את ברכת הדרך, אחיו הצהיר כי האח המתאבד גרם להם שמחה והם גאים בו.


זה מה שעושה השילוב הקטלני של יאוש וקנאות דתית.


יש לפלסטינים סיבות מצוינות לשנוא את הישראלים. צעירי עזה מכירים את ישראל רק באמצעות חיילי צבא הכיבוש, שהורגים בהם, מכתרים אותם, מחרימים אותם ומנתקים אותם מהעולם. כך גם באשר לצעירי ג’נין או שכם.


משפחתה של הנערה מעיין מרחובות שנרצחה ונאנסה על ידי נער בן גילה, לא היתה שבעת רצון מהעונש שהטיל עליו בית המשפט: מאסר עולם ועוד 15 שנות מאסר, הגם שלראשונה מוטל מאסר עולם על קטין (ומי נבחר לתקדים? נאשם מאחת הקבוצות המדוכאות ביותר בחברה הישראלית). הוריה של מעיין דרשו עונש מוות, עכשיו תארו לכם מה חשים מיליוני הפלסטינים הנאנסים ונהרגים על ידי צבא הכיבוש הישראלי יום יום, שעה שעה.


עם כל ההבנה והאמפתיה לפלסטינים, ולתמיכה שאני רוחש למאבקם נגד הכיבוש, איני משלים עם מתאבדים שמתפוצצים במרכזי אוכלוסייה אזרחית. אם לוחמי ההתנגדות הפלסטינית אינם מוכנים לאמץ את המאבק הבלתי אלים בנוסח המהטמה גנדי והכומר מרטין לותר קינג (שאני נימנה עם תומכיו), ימקדו את מאבקם החמוש בכוחות הכיבוש, צבא, מתנחלים ואנשי שב"כ.


פולחן המוות אינו אופייני לפלסטינים. גם בישראל, לכאורה דמוקרטית ונאורה, לפחות בעיני עצמה, מהווה פולחן המוות מרכיב מרכזי בחיי המדינה.


הנה תמונת ראי ישראלית של המשפחה הפלסטינית מעזה.


אסתר בן יהודה מכפר תבור שכלה את אחיה יוסי אליאל במלחמת לבנון הראשונה כאשר נהרג בכיבוש הבופור. הוא היה "אחד הלוחמים הנועזים בסיירת גולני" ("ידיעות אחרונות" 29/7/2007). סמוך למותו של אחיה נולד בנה וקראה לו אליאל על שם אחיה. הבן גדל על מורשת דודו ובהגיע יום הגיוס, הוא הלך, לא תאמינו, לגולני.


אליאל נהרג במלחמת לבנון השנייה. לאחר ששכלה את אחיה ובנה בשתי מלחמות מיותרות, הדעת נותנת כי תיאבק כלביאה למנוע מכל בן משפחה נוסף להיות בשר תותחים של הצבא.


אבל לא. לאסתר בן יהודה יש עוד בן, גיל-עד שמו. הוא התגייס לפני חודשיים. הוא רוצה ללכת בעקבות אחיו ודודו, לא סתם גולני, לסיירת כמובן. מה עשתה האמא? נסעה עם בנה ללשכת הגיוס וחתמה על הסכמה שבנה ישרת ביחידה קרבית.


משפחה משוגעת, אמא מטורפת, במובן מטאפורי. ממש כמו האם הפלסטינית, אף היא מוכנה להעלות את בנה על המוקד, בהבדל הלא בלתי משמעותי, שהאם הפלסטינית עושה זאת בשם המאבק בכיבוש, מטרה ראויה, ואילו האם הישראלית עושה זאת למען מטרה נלוזה, כיבוש והפרת זכויות אדם.


פולחן המוות גורם ל"שריטות" בשני העמים.


"כבוד השר מג’אדלה"


לכאורה יום חג. סוף סוף, אחרי כמעט 60 שנה, יש לראשונה שר ערבי מוסלמי בממשלת ישראל. רק לכאורה. שהרי שום דבר מהותי לא קרה במדיניות הממשלה. הציבור הערבי ממשיך להיות מופלה, עמו הפלסטיני של השר ללא תיק מג’אדלה נאנק תחת מגפי הכיבוש הישראלי. אז מה קרה? משטר האפרטהייד בשטחים הכבושים בניצוחה של ממשלת ישראל, מקבל עתה תעודת כשרות מטעמו של מג’אדלה. לפשעי המלחמה שמבצעת ממשלת ישראל יש "ברוך השם" מליץ יושר ערבי.


רק לפני כמה חודשים ברכנו את השר אופיר פינס על התפטרותו מהממשלה לאחר שסירב לשבת בממשלה אחת עם הגזען אביגדור ליברמן. השר החדש מג’אדלה, שאז עוד לא העלה על דעתו כי יהיה שר, היה מראשי הדוברים שתמכו בפינס ודרשו יציאה מהממשלה כמחאה על צירופו של חסיד הטרנספר ליברמן.


האם עלינו לאמץ כללים שונים לערבים ויהודים? לברך יהודי שיוצא מממשלה גזענית ואחר כך לעשות פליק פלאק ולברך ערבי שנכנס לאותה ממשלה?


לא בבית ספרי. לדידי אין הבדל בין היהודי שהיה חבר במפלגת החירות האוסטרית של היידר לבין הערבי שמשתף פעולה בממשלה אחת עם היידר הישראלי – השר "האסטרטג" ליברמן.


ביום השבעתו של מג’אדלה לשר הוקרן בטלוויזיה הממלכתית הישראלית (הערוץ הראשון) הסרט "החיילים היהודים של היטלר".


למרבה הפלא היו יהודים ששירתו בצבא הנאצי, בעיקר כאלה שאחד מההורים היה יהודי. בתורת הגזע קראו להם "מישלינגים", בתרגום עברי, בני תערובת.


בסרט מרואיינים החיילים, היום כבר אנשים קשישים, חלקם נפטרו בינתיים, ומספרים על חוויותיהם והתלבטויותיהם. אחד היה חייל בצבא הכיבוש בדנמרק, אחר היה נהג טנק בחזית הרוסית, שלישי קיבל את אות "צלב הברזל" על גבורה בקרב, וסיפר על גאוותו כי בכך הוכיח כי בניגוד לדעה המקובלת "יהודים אינם פחדנים".


היו יהודים שהגיעו גם לתפקידים בכירים, אחד מהם הגיע לתפקיד מפתח בצמרת חיל האוויר הגרמני.


האם אני משווה בין החיילים היהודים של היטלר לבין השר מג’אדלה והחיילים ערבים בצבא היהודי של ישראל?


לא משווה כי יש הבדלים. החיילים היהודים של היטלר הצילו באמצעות השירות הצבאי את חייהם. הצבא היווה חומת מגן בפני שליחתם למחנות ריכוז והשמדה. החיילים הערבים של אולמרט, או שרון או ברק, לא עמדו ולא עומדים בפני סכנת השמדה במחנות ריכוז, ושיתוף הפעולה שלהם עם רוצחי עמם נעשה בעיקר למטרות פרנסה. ערבי שלא משרת בצבא הישראלי לא מרחפת עליו סכנת מוות.


אבל יש קווי דמיון. העיקרי שבהם, שבשני המקרים שירתו אנשים בצבא שהרג ורצח בבני עמם.


אילו צירופו של מג’אדלה לממשלה היה נעשה במסגרת חזרה בתשובה של ממשלת ישראל, תפנית של 180 מעלות בכיוון של ביטול האפליה נגד ערבים וחיסול הכיבוש, היה מקום לקבל זאת בברכה ובסיפוק. בתנאים הקיימים, מדובר בקרנף שלא עמד בפני הפיתוי של כבוד ושררה, שיתבררו מהר מאוד כמדומים.

תגובות
נושאים: מאמרים

24 תגובות

  1. מכלוף הגיב:

    "במשך שנים סבב בין עיתונאים רבים המידע כי בלשכותיו של קצב מתבצעים דברים חמורים, ודבר לא פורסם, ואף עיתון לא עשה תחקיר. היה שקט והיה רפש"

    קצב אינו לבד במעשיו בצמרת השלטון, והשררה הישראלים.
    מעשיו הבזוים הם נורמה,תחילתה בצה"ל,והמשכה
    במסדרונות הכח ,והשררה.
    עדיין מסתובבים הרבה חומרים, אצל עתונאים שלא מפרסמים ובכך חוטאים למקצועם.

    לא צריך להמתין עד שמישהו ימות בבית מלון…..או אחר שיקבל מכות ביערות בולון
    אפשר להתחיל ולזעזע את כורסתם המרופדת

  2. אורי וייס הגיב:

    לגדעון ספירו,
    ראשית, קצב הוא אכן איש כיבוש נאלח. הוא כיהן כשר בממשלות הכיבוש הנפשעות. גם על כך היה ראוי שיועמד לדין. יחד עם זאת, אני חולק עליך באשר לנפקות של כך. גם קצב זכאי להליך הוגן, ולכן נראה לי, שעל האינטלקטואלים להשגיח בכך. גם אנשים מושחתים זכאים להליך הוגן, ולכן נראה לי שיש למחות כאשר הוא מופר. כך, למשל, יש להעמיד את בן הבליעל, דן חלוץ, לדין, אך יש להקפיד על זכותו להליך הוגן. אם זכותו להליך הוגן תופר, יהא למחות על כך. אם הוא יידון לעונש מוות, גם אז יהא למחות על כך. יחד עם זאת, אפשר לטעון, שעל האינטלקטואלים/"יפי הנפש" להעניש את אנשי הכיבוש, שלא נותנים את הדין על פשעיהם, בכך שבמפלתם האישית לא יעמדו על רגליהם האחוריות כדי לגונן על זכויותיהם. אני נוטה לדחות זאת, אבל זו יכולה להיות מחלוקת מענינת.
    שנית, אתה מכנה את אשכזני פאשלונר וכישלונר. כולי תמיהה. לא מדובר בשלומאיל או בשלומפר או אפילו רק ברשלן, אלא בפושע מלחמה רצחני שיש להעמידו לדין. כישלונר ופאשלונר אין מתאר אותו נכוחה, כיוון שיש בכך כדי לפסוח על פשעיו. במניית גנאיו, אתה מונה את חטיפת החיילים בחוות שבעא (השם "הר דב" שהעדפת הוא קולוניליסטי). לדידי, זהו גנאי זניח יחסית למסכת הש?מצות שהרשע אשכנזי ראוי להן. את הפשעים הגדולים הוא ביצע באותו הזמן נגד הילדים בלבנון הכבושה, ולא נגד חיילי הכיבוש. אני גם לא מבין, למה אתה מדבר על מחדלי המלחמה האחרונה, ולא על פשעיה. הלוואי שהצבא היה חדל לפעול או להתקיים. לו יהי. הפשע הוא שהוא פעל באופן שרצח וביעת ילדים בלבנון לרוב.
    שלישית, אתה אומר שאתה לא משלים עם פיגועי ההתאבדות. זהו נוסח רך מדי. רציחה של ילדים ושל פועלי דחק איננה רק דבר שאדם הגון לא משלים איתו, אלא מגנה אותו מכל וכל ומתנגד לו. בנוסף, בעבר כבר התווכחנו על יחסך למתנחלים. הבעיה המרכזית שלי איתך היא שאתה אפילו לא מבחין בין מתנחלים בוגרים למתנחלים קטינים. מתנחל בן 10, למשל, חף מכל חטא.

  3. אלון הגיב:

    לא יאומן כיסופר. אני קורא את הדברים ולא מאמין. האם באמת הכותב מדבר עליי? או שזהו צהל אחר במדינה אחרת?

    המאבק של השמאל בארץ בכיבוש, בהתנהגות לערביי ישראל ופלסטין מצד הממסד והחברה, הוא צודק, ואף ראוי להערכה. אבל מה אנחנו יכולים להגיד, כאשר בן אדם המציג את עצמו כתומך נלהב של האנושות, זכויות אדם וכו’, משווה בין הרצח הזוועתי של פיגוע, שלא מבדיל בין ילד, אשה או גבר, לבין חייל, שהמטרה שלו היא לא כיבוש, ולא הפרת זכויות אדם, אלא הגנה על מדינתו בלבד?

    החיילים, בין אם תאמינו לכך או לא, לא מתגייסים בשביל "לכבוש", "להפר זכויות", ושאר השמצות טיפשיות, אלא כדי להגן מפני האנשים שמקדמים את מטרתם בעזרת טרור. החייל הרגיל, לא נהנה להרוג ילדים ללא הבחנה, הצבא לא מחפש איך להרוג כמה שיותר ילדים. אם כותב הכתבה היה מבין קצת יותר במה שהולך בצבא שלו, הוא בוודאי לא היה משווה בין אמא פלסטינית, שמעודדת את בנה להתפוצץ ( דבר שלא באמת קורה, ברור שהיא הייתה מעדיפה אותו בחיים, אבל יש לזה סיבות), לבין אמא שהולכת עם חשש כבד מאוד, שאיבדה כבר שני בנים, עם בנה ללשכת הגיוס. מי אתה, מר ספירו, שתקרא לחיילי צהל רוצחים? לכל עם/ מדינה יש את הזכות להגן על עצמה. ככל הנראה, עברו כבר הרבה מאוד שנים מאז ספירו עשה מילואים (אם בכלל).

    למניעת תגובות טיפשיות ומיותרות, אני בהחלט תומך במדינה פלסטינית, בהכרה שלהם כעם לכל דבר, ונגד מדיניות המחסומים וכתרים שסובלים ממנה אזרחי פלסטין יום יום. אבל, המציאות שיבשה לנו קצת השכל, כנראה. אני הייתי מציע למר ספירו, שאם באמת היה מעוניין להביא לשינוי, היה עושה יותר מאשר לקרוא לחיילי צבא ההגנה לישראל טרוריסטים. (ובטח ההצגה של אימהותיהם שמעודדות לטרור).
    אולי, אם יותר אנשים כמו מר ספירו, והכותבים באתר זה, היו מתגייסים לצהל, מסיבה שרה חיילי הקרביים מתגייסים אליו, ההגנה על הבית, צהל לא היה מקבל שם צבא של רוצחים צמאי דם. האם אתם באמת מאמינים שבראש מעייניהם של ילדים בני 18 הוא לרצוח ילדים? לזרוע הרג והרס במקומות שרחוקים מביתם? לגרום סבל לאנשים שלא הכירו, רק בגלל שהם שונים מהם?
    מעניין הוא מתי הפעם האחרונה שהכותב דיבר/הקשיב לחייל צהל. לא אלו שמושכים כותרות באתרים למען זכויות אדם, אלא אלו שפשוט עושים את עבודתם, כדי שאמאל’ה תוכל לישון בשקט בלילה, וללכת למאפיה מבלי להתפוצץ בדרך.

    חבל מאוד שהשמאל בארץ רואה רק את השלילי והרע בכל דבר. לילה טוב בני אדם, צריך לחזור לגדוד שלי בכדי "להפר זכויות אדם".

  4. משה הגיב:

    אתה טועה באשר לעונש שהוטל על רוצח מעיין ספיר: מאסר עולם ו-15 שנה בחפיפה! כלומר, ה"תוספת" של 15 שנה זה צחוק מהעבודה.

  5. איתן לרנר הגיב:

    לאלון

    תגובתך מצטיירת מהצצה ראשונה כאנושית אך מיד בהמשך אתה מתעורר בלהט להגן על מעשי החיילים בכיבוש וקורא להצטרפות חיילים הומניים לצבא שהרי אז לא יהיו שם אנשים צמאי דם . כל זאת אתה עושה תוך זריקת בוץ והטלת ספק בספירו ובאופן עקיף בכל מי שמעז לומר את האמת על מעשי הצבא . זהו כמבן טריק ידוע בהטיית הדיון על ידי ניסיון להטיל דופי או ספק בכשירות וזכות העומד מולך לטיעון שונה .
    לעינין הקריאה הנרגשת שלך : רוע אינו דבר הזקוק לכוונות זדון . מספיק לשתף פעולה עם עוולות באופן פסיבי או באופן עקיף על מנת להיות חלק ממנגנון רוע. חיילי צה"ל אינם מגינים על מדינתם והיה מי שאמר לי פעם שמה שקובע אינן הכוונות אלא התוצאות והמעשים . החייל הטהור ביותר המאמין שהוא מגן על מדינתו אינו הופך טוב יותר או פטור מאחריות למעשיו על השלכותייהם בגלל אמונתו . במציאות חיילי הצבא משרתים באופן כזה או אחר במשטר החוסם רוצח חונק ומחריב את החברה הפלסטינית .
    טול קורה מבין עינך , אתה קורא לשותפות עם מעשי נבלה וטועה לחשוב שאתה מגן בכך על הטוב – אתה לא !
    הצבא הינו ארגון המייצר טרור בחסות מדינה . הטרור הפלסטיני הנורא מגונה דיוק כמו הטרור הישראלי ( המהוגן ומקובל כאילו כדרך הגנה על המדינה אך אינו כזה )

    אני מקווה שתפקח את עיניך ותחליט לאיזה צד אתה באמת שייך .

  6. עפרה הגיב:

    העלבונות שהטחת בשר החדש מג’דאלה חושפים תפיסה הרואה בכל אדם קודם כל נציג של "המגזר" שלו ואחר כך אזרח במדינה. אם הצבא הישראלי כובש, הורג ורוצח אזי אין מקום שחייל כלשהו יתגייס אליו – ומכאן תמיכתי המלאה בסרבני צה"ל, בלי קשר למוצאם ה"לאומי".
    למה דווקא לערבי אסור לשבת על יד ליברמן? מה יש ליהודים לעשות בסביבה הזאת? אכן "אין לעשות כללים שונים ליהודים ולערבים", אך דומה שזה בדיוק מה שנעשה במאמר. כי אין קרנפים שמדברים רק ערבית.

  7. גיא הגיב:

    אמיל זולא נמצא בדמותו של עו"ד שפטל שרואה בהאשמות נגד הנשיא "עלילת דם מרושעת". הוא הוסיף ואמר בערוץ הכנסת שלמתלוננת א’ מלשכת הנשיא לא האמינו שטענה לאונס ברוטלי ולכן האשמות הן בעילה אסורה. ולגבי המתלוננת א’ השניה הרי שלאחר האונס לכאורה של הנשיא זו התכתבה איתו וביקשה לשוב לעבוד אצלו.

    אני קטונתי להכריע במקרים כאלו. אולי למר ספירו יש תובנות בנוגע לעניין הנשיא ולסוגיית האינוס/הטרדה מינית שבין בעלי מרות לבין אלו הכפופים להם. אני רואה סוגים שונים של הטרדה מינית ע"י הישראלי המאצואיסט כדבר שבשגרה במקומות עבודה, אך גם ידוע על האשמות ממש בדיוניות של מתלוננות שבדו מקרים שונים ומשונים מתוך אינטרס אישי. כמו שאמרתי קטונתי מלגבש עמדה.

  8. יהודי כשר הגיב:

    בין התפוצצות במרכזי אוכלוסייה אזרחית, שרק מעצימות את הכיבוש ובמבחן התוצאה אינן מאבק נגדו,

    לבין שיטותיהם של מהאטמה גאנדי ומרטין לותר קינג, שננקטו בנסיבות ספציפיות מאוד ואינן רלוונטיות לאלה שכאן,

    יש מרחק רב, והבררה איננה זה או זה.

  9. ציפור בודד הגיב:

    נתחיל מהקל:
    כן אשם לא אשם,הדעת אינה סובלת הרשעתו של אדם לפני שעמד בדין,נ ק ו ד ה !!
    נמשיך בבינוני-מוסד הנשיאות הוא מוסד קרציומטי,שנועד להשריש את הפער המעמדי בין נבחרי הציבור לחלאת העם ובאותו זמן לקבע את הבורות ועבודת האלילים הנתעבת של ההמונים את הפוליטיקאים,בכל הקשור לפולחנים פאגאניים של קבלות פנים ומסיבות לשגרירים פרזיטיים הנהנים מצ’ופרים וחסינויות ועד למסדרים פטישיסטיים,בהם נפנוף דגלים והרמת רגלים עם מגפי קלגס ותנועה רובוטית מפלצתית מהווים את מוקד ההצגה.
    ונמשיך לכבד-ההכפשה המוצדקת של מוסד זה ושל העומד בראשו ,יסללו את הדרך,לשוני צורת הממשל בארצנו,לשלטון "דמוקרטי" נשיאותי כנהוג בארה"ב.
    ונסיים בחמור מכל-
    שנוי זה יאפשר לאנשים דוגמאת ביבי ,ליברמן ואולי אף אולמרט,האנשים בעלי הסיכוי הגדול ביותר לזכות בבחירות הבאות להתנחל בצמרת המדינה,לתקופות ארוכות (עד שמונה שנים) ולחוקק חוקים וחוקה שיתאימו ל"תפיסת" עולמם תרתי משמע.
    הווה אומר דיקטטורה משמימה שתעבור מדור לדור.
    לסיכום:
    יש להבין שנצחוננו בקרב (סילוקה של הקרציה הנשיאותית),יסתים בהפסדנו במלחמה (דמוקרטיה סוציאליסטית וכו’).
    וע"כ לא לא על הקצב דומעות עיני,כי אם על הכבשים הפועות והפותות.

  10. אלון הגיב:

    לאיתי,

    אתחיל מהסוף. אין כזה דבר "צד". כולנו פה באותו הצד. שמאלנים ימנים חיילים חילוניים ומתנחלים. להגדיר צדדים בגלל דיעות פוליטיות זה גם סוג של "חומת הפרדה".

    זה שלא צריך להיות בשטחים, לא סותר את ההתגייסות שלי לקרבי. כמו השיר המפורסם, אם אני לא אדאג לעצמי אף אחד לא ידאג לי. גם אם כרגע חלק מהדברים שהצבא עושה לא קשורים כל כך לביטחון. לפחות לא לזה של תושבי המדינה.
    לצערי, רב השמאל בארץ לא מסתפק בהצהרות נגד ה"כיבוש", אלא פשוט לא מתגייס לקרבי במקרה הטוב ובמקרה הרע לא מתגייס כלל. זה נראה לך פיתרון ? בעצם, אתם נותנים למישהו אחר לעשות את העבודה המלוכלכת. תסכים איתי שכל עם, שיש לו מדינה עצמאית, צריך גם צבא משלו. מתגייסים למען הגנה על הבית. זה לא משנה מול מי אתה מתמודד או מה. צבא מוקם לכל מקרה. אנשים שחיים המדינה הזו, ולא עושים צבא, בעצם חיים פה בחסד ולא בזכות.

    אם היית יכול במו ידיך, לגרום לכל עשרות אלפי חיילי צהל לסרב, ולנטוש את תפקידם, היית עושה זאת? סביר להניח, שהאוכלוסיה הפלסטינית תפסיק לסבול, ובאמת יהיו ברשות חופש וחירות. אבל בקשר לאוכלוסיה בתל אביב, בחיפה, ובנתניה, אני לא כל כך בטוח.
    שינויים עושים מהראש, לא מהאצבעות. הכעס צריך להיות מופנה אל מי ששולח את חיילי צהל למשימות כאלו, ולא לחיילים עצמם. ובטח ובטח שלא אל אימהותיהם, כפי שכתב מר ספירו.

    עוד משהו. שים לב, בימים אלו, חיילי צהל כמעט ולא פועלים בתוך הערים הפלסטיניות, ובכל זאת השקט לא שורר בהם. נקודה למחשבה.

  11. גדעון ספירו הגיב:

    לאלון,
    אתה קובע כלל, לפיו צעירים שמתגייסים לצבא בכלל ולקרבי בפרט, עושים זאת כדי להגן על עצמם ועל המולדת, ועל כן לא זו בלבד שאין לסרב אלא רצוי שאנשי שמאל יתגייסו "ולא ישאירו את העבודה המלוכלכת לאחרים" כדבריך. הבה נבחן זאת על בסיס אוניברסלי, כי רק כך אתה מקבל את הזווית ההיסטורית הנכונה.
    האם החיילים הגרמנים שפשלו לפולניה, לרוסיה, לצרפת שירתו את מולדתם? האם החיילים של ארה"ב שנשלחו לויטנאם ועתה לעיראק משרתים את מולדתם? האם החיילים הצרפתים שלחמו נגד עצמאות אלג’יריה שירתו את מולדתם? וחזרה אלינו. האם החיילים הישראלים ששקעו 20 שנים בבוץ הלבנוני שירתו את מולדתם?
    לשיטתך אסור היה לוילי ברנדט לסרב להתגייס לצבא הגרמני, אסור היה לצעירים אמריקאים שהתנגדו למלחמה בויטנאם לסרב להתגייס לצבא ארה"ב, אסור היה למתנגדי הפלישה הרוסית לאפגנסיטאן לסרב להתגייס לצבא הרוסי ואלה המתנגדים כיום לפשעי המלחמה של הצבא הרוסי בצ’צ’ניה, אסור להם להתנגד להתגייס לצבא הרוסי וכך גם באשר למתנגדי מלחמת לבנון והכיבוש, אסור להם לסרב להתגייס לצבא הישראלי. להיפך, לשיטתך חשוב שיתגייסו "למען הגנה על עצמם ועל המולדת".
    זהו פח יקוש אליו נופלים רבים וטובים (וגם הרבה לא טובים), שהם בולעים את תמלילי השלטון ומשרתים מדיניות שאין לה כל קשר להגנה על עצמם או על המולדת. שהרי אף שלטון לא אומר לחייל "תשמע, אני שולח אותך למלחמה בכדי שחברות הנפט ירוויחו יותר", או "אלוהים הודיע לי בשיחה אתמול שצריך להרחיב את הטריטוריה". תמיד בכל המלחמות התוקפניות השלטון מדבר בשפה כאילו פטריוטית של "הגנה על המולדת".
    האמת היא הפוכה. מי שמתגייסים למלחמות וכיבושים גם לא מגינים על עצמם, וגם לא מגינים על מולדתם, בנוסף לכך שהם מסכנים את עצמם ומולדתם, הם פיונים בשירות ממשלות וקבוצות אינטרסים שמנצלות את מוטיב "הגנה על המולדת" למטרות זרות ונכלוליות.
    מכאן אתה למד, שאלה שמסרבים לקחת חלק במדיניות אותה התבקשו לשרת, לא זו בלבד שהם לא משאירים את העבודה המלוכלכת לאחרים, אלא אומרים להם, עשו כמונו, אל תלכלכו ואל תתלכלכו, סרבו לסכן את חייכם למען פשעים. רק אם לשלטון לא יהיה כוח אדם לבצע את מדיניותו הנבזית, הפושעת, הבאמת מלוכלכלת, הוא יאלץ להפסיקה.
    המתנגדים להתגייס לצבא הישראלי היום, או למצער אותם חיילים המסרבים לשרת בשטחים הכבושים, לא יביאו לפירוקו של הצבא (שזו מטרה נכבדה בזכות עצמה, אבל זה נושא לדיון אחר), אלא תורמים להחזרתו של הצבא למה שהוא נועד להיות על פי שמו, צבא הגנה ולא צבא כיבוש, תוקפנות ופשעי מלחמה.

  12. אלון הגיב:

    ושוב, גדעון אתה חוזר על הטעות הנפוצה. כל מה שעשה צהל מאז ומתמיד, המטרה העליונה היא להגן על ארצו. ארהב בוויאטנם, הנאצים באירופה, הצרפתים ושאר הדוגמאות שנתת לא נלחמו מלחמת קיום, כלומר, מלחמה להגנה על הבית. כל אחד מהצבאות נלחם כדי להשיג משו, אם שטח או ממון או סתם כי שנאו את שכניהם. ההשוואה השכיחה הזו של צהל לנאצים, לדוגמא, היא מה שמרתיחה את דמי, וגורמת להרבה אנשים בארץ להרתע מהשמאל. קיצוניות היא לא טובה, גם אם לשם מטרה טובה. לכל חייל יש את זכות הבחירה להחליט האם לבצע את הפקודות בשטח. בשביל דברים מסוג זה נועד הנוהל "פקודה בלתי חוקית". אני לא מנסה לגרום לצבא לצאת באור חיובי, או להצדיק את מעשיו, אני נגד הטרנד החדש הזה של הנער היום, לא להתגייס מסיבת מצפון ושאר חארטות. השמאל הקיצוני בארץ שלא מפסיק להשוות את מעשי חיילנו למעשי הנאצים, מפספס את מטרתו להביא לשלום באיזור. איפה צהל ואיפה הוורמאכט. אתה ודומיך מסרבים להבין שמעשי צהל (גם אם הם לא נכונים ולעיתים, לא משיגים את מטרתם), נעשים מסיבה אחת בלבד. לא נפט, לא גזענות, ובטח שלא למען "כיבוש" מכל סוג שהוא. יש דרכים להתבטא. להגן על זכויות הפלסטינים בשטחים שנפגעות בגלל מעשינו זה דבר אחד, אבל להשוות חיילים/אימהותיהם לכובשים רצחניים, זה כבר דבר אחר לגמרי.
    מבחינתי, לקרוא לכל חיילי צהל כובשים, תוקפנים ופושעי מלחמה שווה בדיוק לקריאה של הימין הקיצוני באותם מילים כמעט, לכלל הערבים בארץ.

  13. חוצפית הגיב:

    טוב יעשה ספירו אם כאשר הוא נותן דוגמאות "אוניברסליות", יזכיר כי מול אותם חיילים "פולשים-פושעים" עמדו חיילים אחרים שהתגייסו להגן על המולדת, ואם הם היו פציפיסטים כמו שמשתמע מתגובת ספירו אזי ה"פושעים" היו מנצחים, זה מעט משעשע לשכח שבמלחמה יש שני צדדים ובשניהם חיילים. חוץ מזה הגנה על המולדת היא לא תמיד העקרון החשוב ביותר למשל, האם החיילים האמריקאים שפלשו לנורמנדי הגנו על מולדתם?

  14. גדעון ספירו הגיב:

    לאלון,
    אתה שוב חוזר על הקלישאה "שכל מה שעשה צה’ל מאז ומתמיד, המטרה העליונה להגן על ארצו". ולא היא. כאשר פלש הצבא הישראלי ללבנון הוא לא הגן על ארצו. אפילו ראש הממשלה דאז מנחם בגין שיחד עם שרון יזמו את המלחמה, הגדיר אותה כמלחמת ברירה. מלחמה כזו לעולם אינה מלחמת הגנה. מההיבט העקרוני, אין הפלישה ללבנון שונה מפלישת הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה לדנמרק, ארץ שכנה שגובלת עם גרמניה, כפי שלבנון גובלת עם ישראל. בשני המקרים מדובר במדינות שיזמו מלחמות במטרה לעשות "סדר חדש". בכוונה אני מדבר על צבא גרמני ולא נאצי, כי בדנמרק לא היו מחנות ריכוז והשמדה, אלא "כיבוש מן המניין", אפילו פחות אכזרי מהכיבוש הישראלי את פלסטין, או לבנון.
    החייל הגרמני בדנמרק האמין, שבהיותו בקופנהגן הוא מגן על גרמניה כפי שחיילים ישראלים רבים האמינו כי כאשר שהו בביירות והפציצו אותה הם מגינים על ישראל. כאן כמו שיקרו הממשלות לחייליהן, וכל מי שסירב להשתתף במלחמה, עשה דבר חשוב.
    גם בשטחים הכבושים, "יהודה ושומרון" בשפת הכיבוש, אין החיילים הישראלים מגינים על ארצם. מדובר בצבא כיבוש ששולט על עם אחר, שמגן על משטר אפרטהייד כדי שהמתנחלים היהודים יכולו ליהנות מזכויות היתר באדמות ששדדו מהפלסטינים. אלו פשעי מלחמה.
    הסימטריה שאתה גוזר בין השמאל המגנה את הכיבוש ואת צבא הכיבוש לבין הימין הקיצוני בעמדותיו הגזעניות כלפי ערבים, היא כוזבת. יתכן שהדבר נותן לך הרגשה טובה כאילו אתה במרכז, אבל אתה לא. ברגע שהצטרפת למגיני צבא הכיבוש, מיקמת את עצמך בצידה הימני של המפה הפוליטית, יחד עם הימין הקיצוני.

    לחוצפית,
    קצת ידיעת היסטוריה לא מזיקה. החיילים האמריקאים בפלישה לנורמנדיה האמינו כי הם מגינים על מולדתם, וכך גם נאמר להם. ארה"ב הצטרפה למלחמה לאחר התקפת יפן, בת בריתה של גרמניה, על פרל הרבור. מבחינת ארה"ב הבסת יפן וגרמניה הייתה באמת הגנה על המולדת, כך נאמר לחיילים ובכך גם האמינו, במקרה זה גם בצדק.

  15. גדעון ספירו הגיב:

    זה מאד נחמד שאת/ה ממנה אותי לנציגו של עו"ד אביגדור פלדמן עלי אדמות, אבל פלדמן הוא ילד גדול והוא לא נועץ עימי באשר לתיקים שהוא לוקח. למדתי על כך מהעיתונות בדיוק כמוך. יחד עם זאת, אם שכר הטרחה שיקבל מהנשיא יגרום לכך שפלדמן ימשיך לייצג אנשי שמאל וזכויות אדם חסרי אמצעים במחיר סמלי ולעתים בחינם, אזי ההגנה על קצב היא הרע במיעוטו.
    ובנוסף, נא לדייק, ולא לכנות את קצב רב אנס, שהרי האיש לא רק שעוד לא הורשע, אפילו טרם הוחלט אם להגיש נגדו כתב אישום. אנו נמצאים עתה בשלב טיוטת כתב אישום לפני השימוע.
    אני מסכים שהתדמית של אביגדור פלדמן כפרקליט זכויות אדם, לא עולה בקנה אחד עם הגנה על קצב, אבל אל לנו לשכוח שכל נאשם זכאי להגנה, זהו אחד מכללי היסוד של זכויות אדם.

  16. לגדעון הגיב:

    ואין דבר יותר סמלי מכך שעו"ד פלדמן הוא הסניגור החדש. כשעלתה שאלת שירותי הסניגוריה שנתן מר פרלדמן לאנס עאטף זהר, גדעון ספירו מצא דרכים שונות ומשונות להצדיק זאת. עו"ד פלדמן הוא כידוע אביר שמאל, ובעתירות של השמאל אין כ"כ תיגמול כספי בד"כ, אז הוא לוקח מדי פעם תיקים פליליים ואז יש לו אפשרות להקדיש את מרצו בעתירות השמאל. אז עכשיו יוכל פלדמן לקבל הרבה כסף מייצוג של רב-אנס (ומה לא עושים תמורת כסף?), ואז יוכל להתפנות לכל העתירות של השמאל. הלא כן, גדעון?

  17. לגדעון הגיב:

    צודק לגמרי, ותודה על תיקון הטעות. כמה מילים הושמטו בטעות הקלדה — לא הוגש כתב אישום והאיש זכאי בטרם הוכחה אשמתו. צ"ל: "עכשיו יוכל פלדמן לקבל הרבה כסף מייצוג של מי שעל-פי החשד הוא רב-אנס".

    ובכלל, ייתכן שעו"ד פלדמן יוכל להשפיע על הנשיא ולצרפו לכמה ארגונים חברתיים וארגוני שמאל, במיוחד כאלו שחרתו על דגלם את המלחמה בקיפוח ערבים (אפשר, אם חייבים, גם לכלול קיפוח מזרחים), אולי גם יהיה נשיא כבוד של כמה מהם, זה רק יכול לשפר את מעמדו. וכידוע הוא זכאי, צח ושלג, עד שתוכח אשמתו ויושלמו שלבי הערעור, אז למה לא בעצם?

  18. חוצפית הגיב:

    לספירו, קצת סילוף וסטנדרטים כפולים והכל מסתדר לך.
    "החיילים האמריקאים בפלישה לנורמנדיה האמינו כי הם מגינים על מולדתם, וכך גם נאמר להם."
    הרב העצום של חיילי צה"ל מאמין שהוא מגן על מולדתו וכך גם נאמר לו. עד כאן סטאנדרט כפול.

    "ארה"ב הצטרפה למלחמה לאחר התקפת יפן, בת בריתה של גרמניה, על פרל הרבור. מבחינת ארה"ב הבסת יפן וגרמניה הייתה באמת הגנה על המולדת, כך נאמר לחיילים ובכך גם האמינו, במקרה זה גם בצדק"

    או בורות או סילוף(או שניהם), גרמניה הציעה לארה"ב הסכם שלום ונסתה בכל מאודה למנוע מהאמריקאים להכנס למלחמה, לאמריקאים לא היה שום אינטרס לתקוף את גרמניה ויפאן מלבד הצלת אירופה מעצמה(בפעם השניה) מתוך אנטרסים כלכליים ותרבותיים וכמובן שקולי הגמוניה וכח. שום הגנה על הבית.

    למעשה ארה"ב הייתה עמוק במלחמה הרבה לפני פרל-הרבור ורק חיפשה איך לתרץ לאזרחיה את המלחמה, פרל-הרבור היה התירוץ(משהו כמו חטיפת החיילים על ידי החיזבאללה).

    כנראה שכאשר המלחמה מתאימה לספירו הפציפיזם מאופסן. פציפיזם מונחה פוליטית, כמה נח.

  19. מ. קופח הגיב:

    תרדו כבר מהנשיא, עכשיו הוא חבר שלכם

    עו"ד פלדמן, אף שרק נכנס לפרשה יום קודם, כבר פסק כי "טיוטת האישום נגד קצב כולה הבלים"

    — קישור —

    וכל הפרטים שאתם צריכים לשנן להגנת קצב נמצאים כאן:
    — קישור —

  20. גדעון ספירו הגיב:

    לחוצפית,
    להבהרה:אני תומך בפצפיסטים, מעריך מאד את עמדתם המורית, מסכים עם חלק ניכר מהשקפת עולמם, מעדיף כמעט תמיד מאבק לא אלים, אבל אינני מגדיר עצמי כפצפיסט,לכן אין לי מה לאפסן.
    אין שום סטנדרט כפול. בכל מלחמה אומר השלטון לחייליו כי הם מגינים על המולדת. אני לוקח לעצמי את שיקול הדעת להחליט היכן אני מסכים והיכן לא. במקרה של המלחמה בנאצים הדבר נראה לי נכון, ואילו באשר לפלישה הישראלית ללבנון וכיבוש השטחים, אינני מסכים.

    למ.קופח:
    אביגדור איננו גורו, ולכן לא כל מי שהוא מחליט להגן עליו במסגרת עבודתו, הופך "לחבר שלנו". קצב לא יהיה חבר שלנו גם אם יזוכה במשפט, בגלל פעילותו הפוליטית במסגרת הליכוד.

  21. אדריאנה הגיב:

    מציעה לצרף לצוות הגנה על הנשיא גם את עו"ד לאה צמל-וורשבסקי. זה ייתן "זץ" לכל מאמצי ההגנה… תחשבו על הכותרות שזה יעשה

  22. חיה ווילדע-וייסגל הגיב:

    גדעון? הלו??? אתה לא רואה משהו מעוות לחלוטין בהגיון שעו"ד פלדמן יקח תיק כזה כדי לסבסד טיפול בקליינטים מהשמאל?

  23. ספירו, שוב הגזמת ובגדול! הגיב:

    אסתר בן יהודה הייתה המחנכת שלי במשך שנים בבית הספר היסודי. לאחר הריגת אחיה בבופור (ואני זוכר היטב את היום) היא התנגדה למלחמה בלבנון והביעה סלידה גלויה מבגין. בדיעותיה תמיד הייתה מתונה מאוד. היא לא שלחה את בנה להיהרג שכן סיכויו של חייל לההרג במלחמה כיום הם נמוכים סטטיסטית ותמיד יש תקווה (מבוססת) ש"לי זה לא יקרה". היא שלחה את בנה למלא אותה שליחות שמילאו אחיה ובנה להגנה על המדינה (ונעזוב כרגע שבעיניך אין מדובר בהגנה על המדינה). האם הפלסטנית לעומת זאת שולחת את בנה למשימת *התאבדות*-למוות בטוח שכל ייעודו להרוג בכמה שיותר ילדים זקנים, נשים ושאר אזרחים. ההשוואה שלך מקוממת ביותר.
    עמי כהן

  24. דבי הגיב:

    ציטוט מ-YNET היום: "בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אלוף משנה עאטף זאהר, שהורשע במספר מעשי אונס של חיילת שהיתה תחת פיקודו.
    זאהר נידון לשש שנות מאסר והורדה לדרגת טוראי בגין המעשים."

    סניגורו של זאהר במשפט ובערעור היה… (מאור הדור) עו"ד אביגדור פלדמן, שאף התראיין בתקשורת מספר פעמים ולעג למתלוננת ולאמינותה.

    אם כך, לפי תגובות הזויות קודמות בשרשור זה, השמאל הרוויח בסופו של דבר, שכן לעו"ד פלדמן יהיה עוד כסף לטובת קליינטים מהשמאל?

הגיבו לחוצפית

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים