הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-20 בפברואר, 2007 9 תגובות

בימים האחרונים הודיעה ממשלת אינדונזיה – הנמצאת במוקד ההתפרצות של שפעת העופות – כי היא לא תמשיך לספק דגימות וירוסים לארגון הבריאות הבינלאומי. "אמנם פירוש הדבר", כתב השבועון הבריטי "ניו סאיינטיסט" בגיליון 17 בפברואר, "שהמדענים לא יוכלו לעקוב אחרי התפתחותו של הנגיף H5N1, אך אינדונזיה עושה את המעשה היחיד שיכול להגן על עמה. בכך היא חשפה מציאות מכוערת לעיני הציבור".

אילו היה צדק בעולם, ממשיך כתב-העת הוותיק לומר במאמר המערכת, היתה אינדונזיה יכולה לשלוח את הדגימות למעבדות הטובות בעולם ולהיות שותפה לתוצאות המחקר ולחיסון שיופק כתוצאה ממנו. אבל במציאות מה שקורה הוא שאינדונזיה שולחת את הווירוסים, חברות פרמצבטיות מפיקות ממנו חומרי-חיסון ומוכרות אותם במחיר גבוה למדינות העשירות היכולות לקנות אותו. אינדונזיה איננה אחת מאלה.


אינדונזיה החליטה להתייחס לעניין כאל ביו-פיראטיות. מזה עשרות שנים מסתובבים מדענים בשירות חברות מערביות ברחבי המדינות הטרופיות ואוספים צמחים, חיידקים ותרכובות שונות, ויוצרים מהם מוצרים שונים תחת רישום של פטנטים. כמה מן המקרים הפכו לשערוריות בינלאומיות – למשל, ניסיונה של חברת מונסאנטו האמריקאית לרשום פטנט על האורז הבסמטי ההודי, וחברה גרמנית שניסתה לרשום פטנט על חומרים המופקים מעץ הנים, המשמשים את ההודים מזה אלפי שנים כחומרי ניקיון והדברה. להעתיק תקליטור מערבי זוהי עבירה – להעתיק גנומים של אורגניזמים מוכרים בעולם השלישי ולרשום עליהם פטנט, כך מתברר, מותר לחברות ולחוקרים במערב.


יתר על כן – כאשר התעשייה הפרמצבטית ההודית ממשיכה לייצר תרופות גנריות חיוניות במחירים שאנשים או ממשלות בעולם השלישי יכולים להרשות לעצמם, קמות החברות המערביות שרשמו פטנט על התכשירים הללו ודורשות מהודו ומן החברות שבה לשלם להן פיצויי ענק. התוצאה – מיליוני אנשים חולי איידס, מלריה, צרעת, מחלות טפיליות ועוד, ברחבי העולם השלישי, לא יוכלו לקבל את התרופות היכולות להציל את חייהם. ההבדל במקרים מסוימים – למשל התרופה הנפוצה לאיידס – הוא בין 10,000 דולר לבין 300 דולר לשנה לנפש. החברה הפרמצבטית המערבית "נובארטיס" נאבקת כעת בכל דרך אפשרית נגד חוק הפטנטים של ממשלת הודו כדי למנוע מן התעשייה הפרמצבטית המקומית מלהמשיך לייצר את התרופות הללו. בין השאר היא ממלאת את העיתונות בכתבות מטעמה ומפיצה מיליוני מכתבים בדוא"ל לאנשים שהביעו תמיכה – דרך ארגונים שונים – במאבק למען תרופות חיוניות בהישג-יד לכל.


"אולי מן הראוי שייצור חיסונים שונים יהיה מכוון לטובת האוכלוסייה הגלובלית", מסכם המאמר ב"ניו סאיינטיסט", "ולא טובת מדינות או אנשים מסויימים… אנו זקוקים לשיטה שתפעל לטובת הכל. בהיעדרה, יש לקדם הסכמי הדדיות ממשיים כבר עכשיו. עלינו לדעת מה עושה הנגיף H5N1 באינדונזיה מיום ליום".


בישראל, המוכה מגיפת הפרטה חסרת-רסן, לא רבים עוקבים אחרי הנעשה בעולם שמחוץ לטווח ראייתנו. הנזקים מתגלים רק לאחר שנים, ואז מאוחר מדי לשנותם.

תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. יופי נחמה הגיב:

    ומי יפתח תרופות אם אי אפשר יהיה להרוויח מהן?

  2. לנחמה הגיב:

    לנחמה

    ומי מפתח תרופות בהודו? ומי מפתח אותן אלפי שנים ללא רווח? ומי פיתח (המציא) את הגלגל ולא עשה מזה רווח?

    הנה רשימה חלקית של פיתוחים אחרונים שנעשו ללא מטרות רווח (ועולים על הפיתוחים שנעשו למטרות רווח)

    לינוקס
    ויקיפדיה
    פיירפוקס
    html
    http

    המחשבה שרק רווח יכול להתקיים היא שגויה על פי המציאות. הציבור כולו יכול להחליט שהוא רוצה בתרופות, והוא זה שישקיע את הכסף בפיתוח התרופות לרווחת כולם.

    אתה בתגובתך מציע במובלע שמישהו אחד ישקיע את הכסף, לא לרווחת כולם, אלא למען התעשרותו על חשבון כולם. נו, יופי נחמה.

  3. בהודו לא מפתחים תרופות הגיב:

    אלא מעתיקים אותן ללא בושה.
    גם אתה יכול "לפתח" תרופה בבית שלך באמצעות פירוק (בהינתן הציוד המתאים) המרכיבים הכימיים של תרופה קיימת שעלות פיתוחה האמיתית הייתה אלפי שנות אדם ומחקר מאומץ.
    אף חברה מסחרית לא תפתח תרופות אם לא ניתן יהיה למכור אותן בשוק החופשי בהתאם לכללי היצע וביקוש.
    ד"א, אותן מדינות שאין להן כביכול כסף לרכישת תרופות מהמערב, רוכשות נשק בסכומי עתק מאותן מדינות עצמן במערב …
    כל שאר הדוגמאות שלך הן פשוט, בלשון המעטה, לא מדוייקות, במיוחד שתי הדוגמאות האחרונות (האם http הינו "פיתוח" ?)
    ויקיפדה עומדת לפני פשיטת רגל. פיירפוקס ולינוקס אולי מחולקות בחינם אך פיתוחן מבוצע, חלקית לפחות, במימון חברות מסחריות עשירות שמוכרות מוצרי מחשוב אחרים ושירותים בכסף מלא.
    באמת …

    את הגלגל ועוד איך פיתחו

  4. "בהודו לא מפתחים תרופות"? הגיב:

    "תרופה..שעלות פיתוחה האמיתית הייתה אלפי שנות אדם ומחקר מאומץ."
    מה לעשות – לא מדויק. חברות התרופות לא ממציאות מחדש את הביולוגיה והכימיה: חלק גדול מהמחקר שעליו הן מתבססות הוא מחקר בסיסי שנעשה באוניברסיטאות ע"י חוקרים שלא יראו אגורה. אכן מושקעות "אלפי שנות אדם" אבל בני האדם שהשקיעו את שנות המחקר הללו ובני האדם שירוויחו מיליארדים ממחירי תרופות מופקעים אינם אותם בני אדם (צא לסיור בסביון ותמצא שם וילות של בנקאים וסוחרי נשק אבל לא של ביוכימאים ב"טבע". אם יקחו ממך קצת יותר מיסים כדי לשלם את אותה משכורת לחוקרים שמשלמות להם חברות התרופות וישווקו את התרופות במחיר גנרי תחסוך הרבה יותר כסף ממה שיגרע מתלוש המשכורת.
    חברה מסחרית תפתח את אותן תרופות בדיוק גם אם ישארו לה נעבעך "רק" השוק האמריקני, האירופי והיפאני.

  5. יעל לוטן הגיב:

    אין זה נכון לומר שבהודו לא מפתחים תרופות. יש בהודו תעשייה פרמצבטית ענקית, המייצרת מאות אם לא אלפי תרופות שפותחו במקום, חלקן ייצור תעשייתי של תכשירים ידועים המוכרים להודים מן הרפואה האיורוודית. גם על אלה לוטשות החברות המערביות את עיניהן, ומנסות לאמץ אותן עם שינויים מזעריים ולהוציא עליהן פטנט. לדוגמה, המוצרים השונים של עץ הנים. לא תמיד זה ניתן – למשל, השימוש בכורכום כחומר אנטי-דלקתי יעיל…. מומלץ להכיר את הנושא לפני שכותבים עליו.

  6. למגיב הקודם – יפתחו גם יפתחו הגיב:

    על מימון ציבורי שמעת?

  7. חיים הגיב:

    "הציבור כולו יכול להחליט שהוא רוצה בתרופות, והוא זה שישקיע את הכסף בפיתוח התרופות לרווחת כולם."
    הציבור לא יכול להחליט כלום, אתה מתכוון שתוקם "ועדת פיתוח תרופות" כל יכולה שתחליט מה לפתח, מי יפתח, מתי לפתח ותממן את הפיתוח. מכיוון שהתקציב מוגבל יקבע סדר עדיפויות שיתבסס על מה? על ביקוש ואינטרסים כמובן, תרופות מסויימות יחכו עד שבועדה יחליטו שהגיע הזמן לפתח אותן, מחקר עצמאי יגסוס איטית וחברי הועדה יהפכו לאלים עלי אדמות.
    רעיון טוב…

  8. תתעוררו… הגיב:

    תרופות זה מוצר ככל המוצרים וכמוצר הן אמורות להיות רווחיות. לא יעזרו כל הטיעונים וגילגולי העינים …בעלי החברות הם בעלי הידע לפתח תרופות וכבעלי הידע זכותם להרוויח כמה שיותר ממנו. תרופות במימון ציבורי? זה לא היה במדינות קומוניסטיות? (אלו שהייתה בהן שחפת עד שנות ה90 כי קומוניזם הוא כזה דבר טוב?)…מה לעשות מי שמקבל יותר כסף מפתח יותר טוב ומי שיש לו יותר כוח (כסף לצורך העניין ) ישרוד יותר. זאת לא הפרטה או חברתיות…זאת אבולוציה….

  9. לתתעוררו הגיב:

    רק הערה קטנה – שחפת זה עניין של מזג אויר ותנאי מחיה, לא של שיטות ממשל וכלכלה. באירלנד עד היום יש שחפת, ואני מכירה מישהו שחטף את זה שם בירח דבר.

הגיבו לתתעוררו…

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים