הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-18 במרץ, 2007 3 תגובות

האם נשיא ונצואלה, הוגו צ’אבס, רק מדבר או גם עושה? האם צ’אבס המוכן לתת נפט בחינם לעניי לונדון וסולר בחצי חינם לתושביה השחורים של ניו-יורק הוא דמגוג? או האם הוא באמת מסוגל לחולל שינויים חברתיים? על הנעשה בוונצואלה, בשטח, יכולתי ללמוד מפגישה שקיימתי בשבוע שעבר עם כמה פעילים שבאו מאחת משכונות העוני של קראקס, בירת ונצואלה: קורטדה דה קאטיה – פעילים שפגשתי במפגש גדול למדי של תנועות חברתיות ומפלגות שמאל שנערך בעיר מקסיקו. בשכונה זו, המונה רבבות תושבים, הוקם ה"גרעין לפיתוח עצמאי ע"ש פבריסיו אוחדה". קבוציות דומות פועלות בעוד מספר רב של שכונות ברחבי העיר ובערים גדולות נוספות.

אנשי ה"גרעין ע"ש אוחדה" השתלטו בתחילת הדרך על שטח של 130 דונם שבבעלות החברה הממלכתית לנפט. יש לציין שהפעילים השתלטו על המקום בכוח, בתמיכת ראש העיר ופעילי שמאל ותוך התנגדות קולנית של ראשי חברת הנפט. אבל בהתערבות הממשל המרכזי, השטח נשאר בידי הפעילים ובמקום הם הקימו כל-בו קואופרטיבי המוכר מוצרים מתוצרת מקומית ובמחירים נמוכים משברשתות הגדולות שבבעלות פרטית ואמריקאית, וכן הקימו מתנ"ס ומגרש ספורט, מרפאה ובה 16 רופאים ומספר מפעלים קטנים, אף הם בבעלות קואופרטיבית בענף הטקסטיל וההנעלה.


עוד מטפחים תושבי השכונה גן ירק בו הם מגדלים פירות וירקות כדי לשווקם בכל-בו ועבור חדרי האוכל של המפעלים ויתר המוסדות הפועלים במקום. ליד המפעלים הוקם גן ילדים לטובת נשים אימהות מהוות רוב מ-800 המועסקים ב"גרעין ע"ש אוחדה". במפעל לייצור נעליים מועסקים 76 "השותפים" (כך מוגדרים רשמית חברי הקואופרטיב), רוב-רובן נשים. המפעל מייצר מדי יום כ-1,000 זוגות נעליים וכל העובדים, מהמנהל ועד למנקה, משתכרים שכר אחיד. לדברי אחת הפועלות במקום, איריס פינטו, זוג נעליים מתוצרת המפעל נמכר בחנות הכל-בו השכונתית בסכום השווה לכ-120 שקל, במקום 250 עד 300 שקלים בחנויות שבמרכז העיר. חלק מהתוצרת מיועד ליצוא, בעיקור לקובה. פינטו סיפרה כי היא משתכרת 700 אלף בוליבר לחודש (כ-1,300 שקל) ולדבריה "זה לא הרבה, אבל זה הרבה יותר ממה שהשתכרתי קודם כאשר מכרתי עוגות ברחוב. אני אם חד-הורית לשתי ילדות קטנות ויחד עברנו ימים קשים מאוד. היו ימים שההכנסה לא הספיקה כדי לשלם את החשמל ואת שכר הדירה ונותרנו רעבות. ימים אלה עברו. עכשיו יש עבודה ויש שכר חודשי. עכשיו יש גן לילדות, וכל-בו, ומרפאה הפועלת 24 שעות ביממה ובה התרופות ניתנות בחינם. החיים נעשו קלים וטובים הרבה יותר".


במפעל הטקסטיל הצמוד מועסקים 152 עובדות ורק שני עובדים. הם מייצרים מדים ובגדי עבודה ועודפי הייצור נמכרים במחירים מאוד נמוכים בכל-בו השכונתי. חלק מתוצרת המפעל נמכר לחברת הנפט שבבעלות הממשלה. אותה חברת נפט שעל אדמותיה הוקם ה"גרעין ע"ש אוחדה".


"אבל הגאווה שלנו היא המרפאה החדשה שהוקמה בשכונה, העוסקת ברפואה מונעת, אבל גם מטפלת במקרי חירום ופועלת 24 שעות ביממה", מספר לואיס מוראלס. לדבריו, "לפני שבחרנו בצ’אבס לנשיאות, כל הרפואה היתה מופרטת. עכשיו יש תרופות וטיפול רפואי לכל. במרפאה הקואופרטיבית שלנו פועלים רופאים – כולם צעירים בני המקום מוונצואלה". הדגש על מוצאם של הרופאים אינו מקרי. ברחבי ונצואלה פועלים רבבות רופאים קובנים במסגרת התוכנית "בתוך השכונה". הרופאים הקובנים הקימו מרפאות בכל שכונות העוני והם אף מתגוררים במרפאה או בסמוך – יחד עם התושבים. בשנתיים האחרונות גם רופאים מקומיים החלו להיכנס לשכונות כמו במקרה של "הגרעין ע"ש אוחדה".


מוראלס סיכם את פעילות תושבי שכונתו: "בעידן צ’אבס הקמנו את הגרעין. הגרעין הוקם רק לפני שלוש שנים אבל אנו נותנים פרנסה ל-800 עובדים, מרופאים ועד לפועלי ייצור. כמה אלפים מתושבי השכונה חיים עתה מהכנסת המפעלים הקואופרטיבים וזה לא מעט. זו גם הגאווה שלנו וזהו גם הסוציאליזם שלנו. אף אחד לא ייקח את זה מאיתנו".

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. דרומי הגיב:

    זה שעולה וזה שיורד.
    צ’אווס מלאים את הרפואה, אולמרט-הירשזון-בן ניזרי מפריטים.
    מתי אצלנו?

  2. serve הגיב:

    זה היה כבר אצלנו.
    מישהו זוכר את היחס של "כללית" כלפי לקוחותיה?

  3. כליל החורש נאורי הגיב:

    רק לי התיאור הזה מזכיר בצורה מחשידה את מתחם מטריקס במודיעין עלית?

    ושימו לב:

    "חלק מתוצרת המפעל נמכר לחברת הנפט שבבעלות הממשלה. אותה חברת נפט שעל אדמותיה הוקם ה"גרעין ע"ש אוחדה"."

    לי נראה שמישהו דווקא מרוויח מכל זה.

הגיבו לserve

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים