הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-19 במרץ, 2007 64 תגובות

לכבוד ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר
שר התשתיות הלאומיות
ירושלים, 15 במרץ 2007


הנדון: פשעי מלחמה – סיירת שקד בפיקודך במלחמת יוני 1967


הניסיון שלך להסיר מעליך את האחריות לפשעי המלחמה של סיירת שקד במלחמת יוני 1967 כפי שהוקרנו בטלוויזיה הממלכתית (הערוץ הראשון) בסרטו של רן אדליסט "רוח שקד", הן אופייניות לגנרלים מסוגך. כשנוח להם הם מתרברבים בהישגיהם הצבאיים אולם כאשר מתגלה קלונם הם בורחים כמו שפנים.

העדויות כפי שנמסרו בסרט מפי מי שהשתתפו בפשעים לא משאירות מקום לספק: נרצחו חיילים מצרים לאחר שהניחו את נשקם וברחו במטרה למצוא מקלט. מי שמסרו את העדויות היו חיילים ביחידה, יריב גרשוני שלימים הפך לקצין בכיר, סגן אלוף, ויהודה מלמד המכהן כיום כרופא בכיר באחד מבתי החולים בישראל.


סגן אלוף יריב גרשוני: "קיבלנו שני מסוקי סיקורסקי. הפייפרים היו מאתרים אותם מלמעלה, מכוונים אותנו ואנחנו היינו נוחתים, מסתערים והורגים אותם. פואד היה רושם על המכנסיים כמה הרגנו… הם היו די מפוחדים, התחפרו בתוך בורות בחול, ניסו להסתתר, לכסות עצמם בענפי דקלים".


ד"ר יהודה מלמד: "צריך לתת לזה התייחסות ולהגיד שזה היה מיותר. הכוחות לא סיכנו אותנו ואנו באנו מלמעלה".


סגן אלוף יריב גרשוני: "היה שם משהו של נקם … לא דיברו על זה תקופה ארוכה בגלל שהיה שם אלמנט של פעולה לא רשמית, לא מסודרת, לא עם יעד שכולם יכלו להסביר".


ד"ר יהודה מלמד: "הבעיה היא שביצענו את זה. זה מה שחמור. לא הפעלנו שיקול דעת ראוי. בסוף המלחמה היינו תרנגולים. אין לי מלה אחרת… אם היה לנו מה שיש לנו היום, היינו מסוגלים להפסיק, ואפילו לסרב פקודה".


טקסטים אלה הלקוחים מהסרט, פורסמו במדורו של אהוד אשרי ב"הארץ" (9 במארס 2007) והוא מגדיר את מה שעשיתם אז "מסע ציד מאורגן של חיילים חסרי ישע".


גם הגדרה זו, צמחונית קמעה, דייה להעמיד אותך למשפט כפושע מלחמה.


ד"ר אורי מילשטיין שחקר את הפשע, ופירסם זאת גם בספרו, אמר כי פעולות רצח אלה בוצעו לאחר ששביתת הנשק נכנסה לתוקפה, כאשר החיילים המצרים נסו בבהלה ללא נשק מהצבא הישראלי, רדופים מסיוטי טבח דיר יאסין וחוששים שזה יהיה גם גורלם. בפועל התברר כי לפחדם היה יסוד. חשוב לציין כי מילשטיין אינו איזה "עוכר ישראל שמאלן" כפי שמכונים לעתים אנשי שמאל על ידי הרחוב הישראלי, אלא איש ימין, פטריוט ישראלי על פי המושגים הרווחים בישראל שאתה מייצג. מילשטיין ההיסטוריון מגלה במקרה זה יושרה מקצועית ולא היה מוכן לעקם או לסלף את העובדות, הגם שהן אינן נוחות לישראל.


התנהגותך בפרשה זו, כמי שרושם על מכנסיו את מספר ההרוגים, מכניסה אותך לקטגוריה של גנרלים רוצחים בנוסח פינושה או חברי כת הגנרלים הפאשיסטית ששלטו בשעתו בארגנטינה (שם בוצעו הפשעים בווריאציה שונה מעט משלך – זרקו אנשים ממטוסים לים).


אתה לא פושע המלחמה הראשון שמכהן בממשלת ישראל, ובמציאות הפוליטית הנוכחית אין לצערי סיכוי כי תועמד לדין. על אף הזעם המובן והמוצדק במצרים לנוכח הגילויים בסרט, אני בספק אם ממשלת מצרים תעצור אותך במטרה להעמידך לדין.


שוחרי זכויות האדם לא יתנו לנושא לשקוע ויעשו ככל יכולתם למצוא את המקום בו ניתן להעמידך לדין. אני מניח, אם כי לא יודע, שיש גם מי שחושבים במונחים של שירותים חשאיים, וסבורים כי ניתן לעשות איתך מה שישראל עשתה, על פי אי אלו פרשנים, עם הגנרל האיראני.


אני שייך לאלה שנאבקים למען העמדתם לדין של פושעי מלחמה בישראל, או בלית ברירה בערכאה בינלאומית המוסמכת לכך. מאחר שהמצב הפוליטי כמו גם החוקי בישראל כיום לא מאפשר העמדתך לדין בישראל, (למרבה הבושה אין בישראל חוק הקובע כי על פשעי מלחמה לא חלה התיישנות), אני אפרסם מכתב זה באינטרנט ומקווה שתגיש נגדי תביעה בגין לשון הרע, או אז יתברר הנושא עד תומו בבית המשפט במסגרת עמדתי "אמת דיברתי".


גדעון ספירו


העתק: מני מזוז – היועץ המשפטי לממשלה

תגובות
נושאים: מאמרים

64 תגובות

  1. תיקו טעות של מיכאל שרון הגיב:

    שרון כותב: "כשם שלא היה זה סביר להטיף לאופוזיציה לנאציזם בתוככי גרמניה לזעוק גם אודות פשעי סטלין, ואלה שימשו את התעמולה הנאצית, כך אין זה סביר לדרוש מספירו ודומיו לזעוק אודות דארפור".
    מבלי להיכס לסוגיית הסבירות, העובדה היא כי דווקא ספירו זעק בטוריו לנוכח רצח העם בדארפור.דוגמה בקישור המצורף:
    — קישור —

  2. גדעון ספירו הגיב:

    עמי כהן, "שמאל ציוני" כהגדרתו, נתן כאן כתב הגנה על ארה"ב שגם אביגדור ליברמן היה חותם עליו. לכך התכוונתי כאשר כתבתי כי אין הבדל ממשי בין "שמאל ציוני" כזה לבין הימין שהרי שניהם יושבים שבת אחים גם יחד בממשלה אחת.
    ארה"ב היא דמוקרטיה מאד נכה, גם בימים כתיקונם: מי שאין בידו הון של מיליונים לא יכול להתמודד בבחירות למשרות חשובות; השפעת ההון והחברות הגדולות (נשק נפט, פלדה, וכו’) כולן בידיים פרטיות, שיונקות מתקציבי השלטון ומממנות בחזרה את המתמודדים על השלטון, (שחיתות חוקית), מנטרלת את הדמוקרטיה ממהותה; זכויות אדם נימצאות שם בשחיקה מתמדת, תחת מסווה של "ביטחון לאומי"- עד כדי חטיפות ומעצרים ללא הגבלת זמן כמו בגוואנטנאמו; עשרות מיליונים ללא ביטוח בריאות ושירות רפואי; גיטאות עוני שניתן למצוא בהן מחלות של עולם שלישי; פערי הכנסות נוראים; מיליוני דיירי רחוב; דמוקרטיה שלא מאפשרת התמודדות על אלטרנטיבה, שהרי שתי המפלגות המהוות את התשתית הפוליטית תומכות בקפיטליזם ובהפרטה; בכל תולדות ארה"ב היה דומני רק מקרה בודד, שמא שניים, של חברי קונגרס שהיו סוציאליסטים, וגם זה בעבר הרחוק; מדינה שהעבריינות בה חוגגת ואוכלוסיית בתי הסוהר מגיעה למיליונים, וגם על כך מרוויחים בעלי הון, כי בתי הסוהר עברו הפרטה.; מדינה גזענית שהשחוורים וההיספנים מאיישים את מרבית העשירונים הנמוכים. מדינה המהווה את מזהם הסביבה מספר אחד בעולם; מדינה הנימצאת במקום ראשון בייצור וייצוא כלי משחית ורצח.
    וזו רק רשימה חלקית, לפני פירוט חלקה המוביל של ארה"ב בעוול העולמי.

  3. גדעון ספירו הגיב:

    לעמי כהן,
    נחמד שאתה מפנה אותי לעוולות במדינות אחרות, כאילו שזה מנקה את ארה"ב. ברור שיש בסיס עוולה משותף לכל המשטרים הקפיטליסטים, לכן אני שייך לנאבקים להחליף את הקפיטליזם, שבארצות מסויימות כמו ארה"ב וישראל הוא הגיע לשלב קניבלי, באלטרנטיבה סוציאליסטית דמוקרטית.מאחר ואנו עוסקים בארה"ב אני מתמקד עתה בה.
    התהליך שאני עברתי באשר לארה"ב הפוך משלך. בטרם חייתי וביקרתי בארה"ב הייתי יותר ידידותי כלפיה (מבלי לאבד את הפן הביקורתי)אולם לאחר שחייתי בארה"ב וראיתי את עוולות המשטר מקרוב ויום יום, הפכה ביקורתי להרבה יותר חריפה. ככל שהתארכה שהותי בארה"ב העמיקה האיבה שלי למשטר ולערכים שהוא מייצג.
    אתה נשמע כמו תקליט שחוק של מחלקת ההסברה של משרד החוץ האריקאי: "כל אחד יכול להתמודד לנשיאות ארה"ב עם האג’נדה שהוא רוצה". בוודאי, כל אחד גם יכול לגור בווילה בהוליווד, רק לא לכל אחד יש את הכסף, וכל אחד יכול לישון תחת הגשר, אבל רק חסרי הבית עושים בכך שימוש. אם כן, האמת היא שלא כל אחד יכול להתמודד למשרת נשיא ארה"ב או לקונגרס, כי לא לכל אחד יש את המיליונים הדרושים למסע הבחירות. לציבור האמריקאי אין בכלל נגישות לרעיונות סוציאליסטים, לא בזמן הבחירות, כי אין כסף לתשדירים בערוצי הטלוויזיה והרדיו, ולא לאורך השנה כי הבעלים, ההנהלות והעורכים של ערוצי התקשורת ההמונית הם חלק מהשיטה הקפיטליסטית ומיליוני צרכני התקשורת נתונים לשטיפת מוח מתמדת של עוינות לכל רעיון סוציאליסטי.
    ארה"ב היא דמוקרטיה נכה ואחד מסימני ההיכר הוא האלימות. לעתים האלימות היא "בניגוד לחוק", כפי שתופשים אותוו השריף והשופטים, ולעתים האלימות היא של המדינה עצמה בברכת המוסדות "הדמוקרטים". ארה"ב בנוייה על אתוס אלים, סחר העבדים, השמדת האינדיאנים, התרחבות טרירטוריאלית על חשבון השכנות. חלק ניכר משטחה של ארה"ב נלקח באלימות ממקסיקו, וכיום כשהמקסיקנים מבקשים לבוא למדינות אלו כדי לשבור פת לחם, נוהגים בה שלטונות ארה"ב כבפושעים.
    הדיבורים שלך על "אפלייה מתקנת" מעוררים גיחוך אצל עשרות מיליוני השחורים וההיספנים. אילו ארה"ב הייתה באמת מעוניינת לתקן את פשעיה כלפיי האזרחים השחורים, הייתה זה מכבר מחסלת את כל משכנות העוני, דואגת למיגור האבטלה ולתשלום שכר הוגן למיעוטי ההכנסה. אבל המשטר באמת לא מעוניין. אנו יודעים כי כאשר הוא נחוש, יודע המשטר האמריקאי לגייס משאבים לאומיים, אלא שהוא עושה זאת לעתים כה קרובות ליעדים שליליים. ראה מאות המיליארדים שטובעים במלחמה הארורה בעירק.חשוב (וו עם חולם) מה היה אפשר לעשות איתם למען יותר צדק חברתי בארה"ב. ראינו שוב את היחס המזלזל של המשטר לאזרחים השחורים בדרך השערורייתית בה הגיב הפושע בוש לאסון קתרינה בסנט לואיס.
    גם בעניין הבריאות אתה משרטט תמונה ורודה, רחוקה מהמציאות. מדינה עם מערכת רפואית המודרנית בעולם, מפקירה עשרות מיליונים, ביניהם מיליוני ילדים, למחלות ולאחוזי תמותה של עולם שלישי, בגלל טרוף ההפרטה. שוב אתה נוקט בדפוס לשון מעקמת "שכל אחד יכול לקבל טיפול רפואי" או "בתי חולים בארה"ב מעניקים טיפול רפואי לכל". הבלים. מי שחי בארה"ב וכאמור חייתי שם, אני אומר לך שאלפי בני אדם מתים בארה"ב מדי שנה משום שאינם מקבלים טיפול רפואי, ואני בעצמי הייתי עד כיצד אדם חסר ביטוח רפואי גורש מבית חולים פרטי. גם אם קורה שבית חולךים מעניק טיפול לחסר ביטוח, זה תמיד בסיסי וראשוני כדי לשלחו ולא טיפול רפואי מלא ומקיף עד להחלמה. יש בארה"ב אנשים המבקרים בחריפות את המדיניות של ארצם, תיפגש איתם, לפני שאתה משרבט כך סתם מלים מנותקות מהמציאות. תזכור שחוץ ממך יש עוד אחד או שניים שמכירים את המציאות האמריקאית.

  4. עמי כהן: די למיתוסים א הגיב:

    לג’ורג’: יש בתי מחסה טובים מאוד, לפחות בחלק מהמקומות ויש דם פתרונות יותר ארוכי טווח. לרבים מההומלסים בעיות נפשיות/אישיותיות שבגינן הן מסרבים לפתרונות כאלה. אין יותר הומלסים היום מאשר לפני עידן בוש (להלן "השטן הקטן").
    לג’ורג’ ולגדעון ספירו: אתם כותבים אי אמיתות ביחס למערכת הבריאות בארה"ב, אולי משום שיש הבדל בין המדינות בארה"ב. אני מכיר את המצב בקליפורניה: כאן על פי חוק, כולם זכאים לטיפול רפואי (וחינוך). אימי שעובדת כאן שנים כעובדת סוציאלית (ומכירה את אוכלוסיות המצוקה כאן טוב יותר משניכם) מספרת כי משפחות נזקקות משלמות 30 דולר בשנה בלבד לביטוח רפואי המסובסד על ידי המחוז וזוכים לשירות רפואי שאינו נופל (ולעיתים עולה) על זה שהיא עצמה מקבלת. ג’ורג’ יקירי, אני אושפזתי בקליפורניה ולא החתימו אותי על שום דבר. כאן, יש מדבלות חמורות על הצעדים שניתן לנקוט לגביית חובות רפואיים. יש כאן גם בתי חולים ציבוריים שמעניקים שירותים ברמה הגבוהה ביותר (אם כי תחכה יותר בתור).

  5. גדעון ספירו הגיב:

    האמא של עמי כהן היא עובדת סוציאלית וממנה הוא שואב את מערכת יחסי הציבור שהוא מנהל כאן לטובת הקניבליזם האמריקאי.
    עובדים סוציאלים הם במקרה הטוב אנשים קרועים. מצד אחד הם סוכני השיטה אצל שכבות המצוקה, ומצד שני יש להם הזדהות כלשהי עם סבלות הקליינטים שלהם, אבל הם מבינים כי האמצעים שהמדינה העמידה לרשותם אינם מאפשרים להם לחלץ את העניים ממצוקתם. לכל היותר הם יכולים לחלק משככי כאבים לטווח קצר, עד לסף ההתפוצצות הבא, ואז שוב נותנים זריקת הרגעה שמחזיקה מעמד זמן קצר וחוזר חלילה. אבל יש גם עובדים סוציאלים שהם בהכרתם ובתודעתם סוכנים של הממשל, והם מאמצים את העמדה הממשלית הקפיטליסטית שרואה בשכבות המצוקה אנשים שאשמים במצוקתם. מהם בוודאי לא תבוא ישועה כלשהי. תפקידם למעשה להשאיר את ההתמרמרמות על אש מבוקרת, למנוע צונאמי חברתי וחלוקה מחדש של העושר הלאומי.
    הסיפור שעמי כהן מייחס לאימו, כאילו אנשי שכבות מצוקה מקבלים טיפול רפואי טוב יותר ממנה, שהיא עובדת מדינה מבוטחת, נשמע כלקוח מהאגדות. לי אין אמא בארה"ב אבל יש לי לא מעט חברים רופאים בארה"ב והם פרשו לפניי תמונה שונה לחלוטין, כזאת ששרטטתי בתגובות לעיל וגם מוכרת לי מניסיוני האישי.

    ראוי להוסיף עוד נקודה או שתיים שלא הזכרתי באשר לאלימותה של החברה האמריקאית.
    ראשית, עונש המוות. מדינה שקיים בה עונש מוות, שתאי הנידונים למוות בבתי הסוהר מאכלסים מאות בני אדם, מהם מוציאים מדי שנה עשרות להורג (אם לא מאות – לא זוכר כרגע) על כסא חשמלי או זריקת רעל, היא מדינה שלא מכבדת זכויות אדם, שהרי אחד מזכויות היסוד של חברה דמוקרטית היא הזכות לחיים. (לא במקרה רובם משכבות מצוקה ושייכים למיעוט האפרו-אמריקאי). הזלזלול והזילות בחיי אדם באים גם לידי ביטוי גם בהשתעבדות החברה האמריקאית ללובי הנשק. שלטונות מדינה ומחוקקיה שסבורים כי מכירה חופשית של נשק והחזקת כלי נשק בביתו של כל אזרח, נחשבות לאחת מזכויות האזרח הבסיסיות, היא חברה חולה בכל הקשור לכיבוד חיי אדם.
    הזלזול בחיי אדם פורץ את גבולות ארה"ב ברצח המיליונים כתוצאה מפלישות אמריקאיות למדינות אחרות.
    אלימותה של החברה האמריקאית באה לידי ביטוי גם בכמויות האדירות של חטיפות ילדים, שרק מיעוטם מתגלה.
    השיטה המשפטית האמריקאית מגינה קודם כל על העשירים (בדומה בישראל), וכאשר מדובר בעניים, סיכוייהם לזכות במשפט הוגן פוחת במדה ניכרת. מסיבה זו ניתן למצוא בתאי הנידונים למוות רבים שהם חפים מפשע, אלא שעיוותי משפט משולבים בגזענות הביאו לתוצאות לפיהן בין המוצאים להורג יש גם מי שכלל לא ביצעו את הפשע שיוחס להם.

  6. עובדות רבותיי, עובדות הגיב:

    בשבוע נתון ב-1996 637,000 אנשים בוגרים היו הומלסים. ב-2005 – 744,000. קליפורניה היא אגב מקום ראשון במספר חסרי הדיור שלה, עם 170,000 אנשים בוגרים.
    (אם מכניסים ילדים לתמונה המספרים קופצים ליותר ממליון)
    וחשוב לזכור, שממשל קלינטון נחשב טוב מאוד ביחסו לחסרי-בית, והפעיל לא מעט תכניות דיור ציבורי.

    הכנסה שנתית משכר מינימום בארה"ב גבוהה רק בפחות מ-1000 דולר מחישוב קו העוני השנתי. כלומר, עובד המשתכר שכר מינימום (יותר מ-7 מליון אנשים) קרוב בסך הכל במשהו כמו 80 דולר לחודש מהגדרה סטטיסטית של "עני". וכאן עוד מדובר רק בתנאים של אדם בודד, אם נקח בחשבון משפחות של שלוש נפשות, אין סיכוי לכלכל אותן ממשכורת מינימום של אדם אחד (מה שקורה לא מעט- משפחות חד-הוריות וכדומה).

  7. עמי כהן: לגבי עובדות הגיב:

    ראשית, לגבי עובדות: ובכן, צריך לדעת איך לנתח מספרים. בקליפורניה מספר ההומלסים הגבוה ביותר דווקא משום שהשירותים הסוציאליים שם ברמה גבוהה (וגם מזג האוויר נוח) ולכן היא מןקד משיכה להומלסים ממדינות אחרות בארה"ב. שנית, את העליה במספר של ההומלסים יש לבחון לאור הגידול הכללי בשיעור האוכלוסין ןשיעור ההגירה החלשה מארצות חלשות. עליה במספר הגולמי לא אומרת כלום. שכר המינימום בארה"ב משתנה בין מדינות ועלויות המחייה שונות מאוד גם בין מחוזות וערים. שכר מינימום+קיצבאות (כגון מס הכנסה שלילי) מספיקות בהחלט לקיום רמת חיים סבירה. כסטודנט (נשוי לסטודנטית) אני מרוויח בערך סך השווה לשכר המינימום ואישתי עוד הרבה הרבה פחות. אנחנו חיים באחת ההערים היקרות בקליפרניה ובכל זאת רמת החיים שלנו יותר ממספקת. עובדות, כאמור.

  8. עמי כהן: די למיתוסים ב הגיב:

    גדעון, לגבי שאר טענותיך:
    לא יודע מתי והיכן הייתה בארה"ב. במקום מגורי תחנת הרדיו החביבה עליי היא KPFK, שהיא במימון המאזינים ומשדרת תכנים סוציאליסטים למדרין וביקורת מתמדת על צורת המשטר הקיים. ניתן לשמוע אותם גם ברדיו אם אתה מעוניין והם פופולריים למדי. הם רק דוגמא אחת לתחנות רדיו רבות, אתרי אינטרנט וכו’.בטלוויזיה אינני צופה עקרונית.
    לא כל אחד יכול להיות נשיא, נכון. צריך שיהיה לך רקורד ציבורי, צריך יכולת לגייס תמיכה ציבורית וכו’. נו, אז? יש שיטת שלטון כלשהי שבה "כל אחד" יכול באמת להיות בשלטון?
    לגבי אלימות-נו באמת…
    אפליה מתקנת לא מצחיקה כלל את הסטודנטים השחורים וההיספנים באוניברסיטה שלי שלא היו מסוגלים ללמוד בלעדיה. סיכויו של עמיתי ההיספני (בחור ממשי לגמרי) לקבל מילגות גבוהה בהרבה משלי ולכן גם סיכויו לקבל משרת פוסט דוק גבוהה משלי. שכר המינימום בקליפורניה, אגב, הולם למדי ומידיעה אישית מדי, מספיק לקיום סביר.

  9. עמי כהן: ספירו, עברת כל גבול הגיב:

    כתב השיטנה המתנשא שלך ביחס לעובדים סוציאלים הוא דוחה במקרה הטוב. לאנשים כמו אימי ועמיתיה יש בראש ובראשונה תחושת שליחות (ובניגוד לאנשים מסוימים הם ממשים אותה בעבודה קשה עם תוצאות אנושיות אמיתיות ולא בקשקשת באינטרנט ובעיתון. הסיפור שסיפרתי לך הוא רק דוגמא. היות ואישתי מנסה לארגן לעצמה ביטוח רפואי בימים אלה ואימי מסייעת לה בהנחיות לגבי שירותים רפואיים חינם וביטוחים רפואיים בעלויות שואפות לאפס לחסרי אמצעים (אתה מוזמן לחפש בעצמך באינטרנט ולבדוק) הרי אני יכול לומר לך בוודאות שאין לך מושג (זה בסדר, עד לא מכבר גם לי לא היה). ביקשתי ממנה שתיכתוב כאן במקומי מאמר קצר על השירותים ששכבות המצוקה מקבלות כאן מבחינת בריאות וחינוך. נראה אם תמצא זמן. אין לי אגב עניין להגן על ה"קניבליזם האמריקאי" ויש לי ביקורת נקודתיות לרוב על המדינות הציבורית בה, אבל די נמאס לי מההגזמות והמיתוסים שבאים לידי ביטוי למשל בביטוי כמו "הקניבליזם האמריקאי". מוטב להיות עני בארה"ב מאשר בכמעט כל מקום אחר וזוהי עובדה פשוטה להפליא.
    לגבי אלימות החברה האמריקאית…ובכן, אני מתנגד עקרונית לעונש המוות וכאן אין לי אף מילה אחת לומר להגנת ארה"ב. יחד עם זאת, צריך לזכור שהזכות לחיים באה לידי ביטוי בעיני אנשים רבים גם בכך שמי שלוקח חיים חייו ילקחו מימנו. עמדה זו לא מקובלת עלי אבל אני חושב שהיא לא קשורה לדמוקרטיות כי אם לסוגיות אחרות. כך גם עניין הנשק-זה חלק מהאתוס האמריקאי ולא קשור לדמוקרטיות. בתמצית, צריך לזכור שבארה"ב יש דגש חזק על חופש ופחות על שוויון.

  10. גדעון ספירו הגיב:

    לעמי כהן,
    מה שכתבתי על העובדים הסוציאליים, דבר אין לו עם התנשאות. הדברים מבוססים על ספרות מקצועית מבתי הספר לעבודה סוציאלית, ומכנסים של עובדים סוציאליים. הם חוזרים ומדגישים כי לעתים יותר מדיי קרובות הם נקרעים בין חובתם למעסיק, העירייה או משרד הרווחה, לבין מחוייבותם המקצועית כפי שהם מבינים אותה. זאת על שום האמצעים הדלים שהקופה הציבורית מעמידה לרשותם , שאין בהם אפילו לגרד את הצרכים. או אז הם נתפשים בעיני עצמם ובעיני המטופלים כסוכני המימסד שעה שמצפונם המקצועי אומר להם לצאת נגדו.וכל זאת דווקא בגלל תחושת השליחות שלהם. דומני שזו סוגייה מוכרת בכל מדינות המערב. תשאל את אמא שלך, אני בטוח שתאשר את קיומה של הדילמה והקונפליקט.

    אני מסכים איתך שבארה"ב יש יותר דגש על חופש ופחות על שוויון. רק אוסיף שזהו חופש שבעלי האמצעים נהנים ממנו וממצים אותו הרבה יותר מאשר חסרי האמצעים. כפי שכתבתי באחת מתגובותיי: החופש לגור מתחת לגשר שהוא משותף לכולם אבל רק חסרי הדיור עושים בו שימוש.

    אני חושב שאנו בשלב נכון לסיים את הויכוח בינינו. הנה לפחות הגענו להסכמה בדבר התנגדות לעונש מוות, וזה לא דבר של מה בכך.
    אם אתה מסב לשולחן הסדר (אני לא – הסבר יבוא בטורי הקרוב) אני מקווה שלפחות תדאג שידלגו על המשפט הג’נוסיידי הנורא של "ש??פ?ך? ח?מ?ת?ך? א?ל ה?ג?ו?י?ם א?ש??ר ל?א י?ד?עו?ך? ו?ע?ל מ?מ?ל?כו?ת א?ש??ר ב??ש??מ?ך? ל?א ק?ר?או?. כ??י א?כ?ל א?ת י?ע?ק?ב ו?א?ת נ?ו?הו? ה?ש??מו?. ש??פ?ך? ע?ל?יה?ם ז?ע?מ?ך? ו?ח?רו?ן א?פ??ך? י?ש??יג?ם. ת??ר?ד?ף ב??א?ף ו?ת?ש??מ?יד?ם מ?ת??ח?ת ש??מ?י יי".

  11. נתונים הגיב:

    לפי הלשכה הסטטיסטית של ארה"ב, מספר העובדים העניים בארץ, אחרי שקלול מס הכנסה שלילי וכל מיני קומבינות כאלה, היה 6.4 מליון ב-2003 בשנת 2000, ועלה ל-7.4 מליון ב-2004. גידול של בערך 15%. הגידול באוכלוסייית ארה"ב בזמן הזה, כולל הגירה, לא היה ביחס כזה. המגזין Business Week, לא עיתון שאפשר להאשים בשמאלניות, מציע מספר של 28 מליון עובדים עניים, בחישוב לשכר של 18,000$ בשנה וקו עוני למשפחות עם שלושה ילדים.
    כמו כן, חמישית מחסרי הדיור בארה"ב מחזיקים עבודה (במערב אירופה אגב, מדובר ברבע מהם).

    בנושא עונש מוות: בארה"ב, אחת המדינות בעלת שיעור ההוצאה להורג הגבוה ביותר במספרים מוחלטים, כמעט לעולם לא הוצא להורג אדם שלא השתייך לעשירון הסוציו-אקונומי התחתון. כמו כן, מספרם של השחורים מבין המוצאים להורג גבוה בצורה לא פרופורציונלית.

    בנושא המדיה העצמאית: תחנות כמו KPFK (שנהנית אגב מתמיכה של קרן פורד) אמנם חיות ונושמות, אך מאז שנות ה-70 קטן מספרם של גופי התקשורת הבלתי תלויים בשני שליש. כלומר- לפני 20 שנה אולי היו לך שני KPFK.
    הנתון הזה כמובן מתאים למגמת הריכוזיות הכללית של תחום התקשורת בארה"ב: 40% מהעיתונים הגדולים (שמהווים 70% מהתפוצה) מוחזקים על ידי רשתו גדולות. באינטרנט אגב, המצב גרוע עוד יותר: כמעט כל אתרי החדשות המרכזיים שייכים או מסועפים ל-CNN, MSNBC ודומיהם, וזה עוד אפילו לפני סינדיקציה.

  12. לגדעון ספירו הגיב:

    השפל לסוף הכתוב. "כ??י א?כ?ל א?ת י?ע?ק?ב ו?א?ת נ?ו?הו? ה?ש??מו?". בגויים משמידי ישראל מדובר. לא כל גוי. ולא כל מי שאינו מאמין בה’.
    אין פה בקשה לרדיפת מאמינים בדתות אחרות, וגם לא רדיפת עובדי אלילים, כי מה לנו ולהם.
    אין פה ג’נוסייד.

    יש פה בקשה לנקמה ותו לא.

  13. עמי כהן הגיב:

    לגבי נתונים: ראשית, לא ידעתי שKPFK נתמכת על ידי קרו פורד. קשה להגיד שהם גלויים בעניין כשהם מגייסים כספים מהמאזינים. לגבי גידול במספר העניים, הדבר קשור כמובן לשינויים במצב הכלכלי באופן כללי.
    לגדעון-שאלתי… ובכן, תמיד רוצים לתת יותר. זה אך טבעי. אך נותנים הרבה מאוד. הרבה יותר מכפי שניתן לחשוב כמדברים על הקפיטליזם החזירי (מילים שלי עצמי) בארה"ב. לגבי סוגית החופש, עלית על דבר נכון: רבים מחסרי הבית אכן בוחרים לגור מתחת לגשר. מדוע? יש שלל סיבות-לאו דווקא חוסר יכולת לדיור חלופי.
    לגבי סדר:הסר דאגה מעל ליבך. הסדר שלנו כולל קטעים נבחרים בלבד ודיונים עקרוניים על מהות החופש (חצי מהנוכחים לא יהודים כך שנראה ש"שפוך חמתך" לא יכלל). וכמובן, אכילה עד אובדן חושים.

  14. גדעון ספירו הגיב:

    למגיב בנושא שפוך חמתך,
    זה בכלל לא חשוב באיזה גויים עסקינן.די אם מדובר בהשמדת גוי אחד בכדי שהפסוק יקבל אופי ג’נוסיידי, על אחת כמה וכמה שהכתוב מדבר על גויים בלשון רבים. אילו הם לשיטתך הגויים "שאכלו את יעקב ואת נוהו השמו" שמותר להשמידם "מתח שמי אדוני" (נשים וילדים וזקנים).

הגיבו לעובדות רבותיי, עובדות

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים