הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 באפריל, 2007 31 תגובות

הרבה מאיתנו תהו מה יהיה גורלם של 15 החיילים הבריטים השבויים באיראן. איך תגיב בריטניה? מה תהיה עמדת העם הבריטי? ומה תגיד איראן? בישראל טבעי היה לחשוב שצעד ראשון שצריך היה לנקוט בו, במיוחד כשמדובר על מדינה, סליחה, מעצמה, כמו בריטניה, זה מלחמה ישירה עם איראן על מנת לשחרר את השבויים. מחיר מלחמה כזו לא היה עולה ביוקר לבריטניה, מכיוון שמיקומן הגיאוגרפי של שתי המדינות אינו מהווה סכנה לביטחון הבריטים ובמקרה הכי גרוע המחיר היה הריגתם של החיילים השבויים על ידי האיראנים, וכמובן המחיר שהעם האיראני היה משלם. בתקופה שבה מדינות המערב מתאחדות באופן עקרוני סביב מדיניות ארה"ב האנטי איראנית, ושבה דעת הקהל הבינלאומית עוינת כלפי הממשל באיראן, היה קל לבריטניה לצאת במלחמה "מוצדקת" שכזו.

גם לצד האיראני היתה סיבה טובה למלחמה מוצדקת; חדירתם של המלחים הבריטים ב-23 במארס למים הטריטוריאליים של איראן היוותה סיבה לגיטימית להתעקשות על אי שחרורם של מפירי החוק הבינלאומי. מלחמה פוטנציאלית בין איראן לבריטניה היתה יכולה להיות הזדמנות פז של האיראנים על מנת לפתוח במערכה אזורית כוללת, אם באמת היא מעוניינת בחזית כזו כפי שטוענות ישראל וארצות הברית.


אבל ממשלת בריטניה בחרה באיפוק, ובזהירות, ואילו איראן הפתיעה את כולנו, ואיכזבה את שונאיה המחכים להזדמנות לפתוח במלחמה נגדה. מחמוד אחמדינג’אד שיחרר את החיילים והחזיר אותם כמתנה לבריטניה עם מסר ברור, מוסרי וחיובי, לפיו הוא אינו מעוניין לפתור את הבעיה באלימות – מסר שחזר גם בנאומו של טוני בלייר אל העם האיראני.


השבועיים האחרונים מחזירים אותנו לימים הראשונים של מלחמת לבנון השנייה, ומראים לנו את האופציה שישראל פיספסה באותה תקופה – לא רק עם לבנון אלא אף עם כל האזור. הניסיון האיראני-בריטי מעיד על מה שהיה אפשר להשיג לו היתה ממשלת ישראל יוזמת ערוץ הידברות עם החיזבאללה וממשלת לבנון על מנת לפתור את בעיית החיילים החטופים ולנצל הזדמנות לפתוח במשא ומתן למען שלום אזורי כולל. או אפילו אולי אם ישראל רק היתה מבליגה וממתינה בסבלנות.


מצידה של ישראל הסיבה למלחמה היתה חדירת אנשי החיזבאללה את הגבול הישראלי וחטיפתם של שני חיילים ישראלים. זו היתה סיבה מספקת לממשלת ישראל על מנת לפתוח באש ובמלחמה נגד מדינה שכנה, מלחמה נגד שני עמים שימשיכו לחיות בטראומת המלחמה. הלבנונים ימשיכו להתאבל על אלף ההרוגים ואלפי הפצועים, על ההרס בעשרות הכפרים והערים בדרום לבנון. גם ביטחונם של תושבי הצפון לא היווה שיקול מספיק ובעל ערך לבחירת אופציה לא-צבאית כאמצעי לפתרון הבעיה מצידה של ישראל. ההיפך הוא הנכון: המדינה הפקירה בכל מובן של המלה את תושביה, שעדיין סובלים מהשלכות המלחמה.


ממשלת ישראל לא חיכתה ימים או שבועות אלא שעות ספורות… כשהאגו הפוליטי של מנהיגי המדינה הנבחרים משתלב עם שפת הכוח והכוחניות. אין מקום לראות בצניעות ובשפת ההידברות אמצעי בסיסי לפתרון סכסוכים. השילוב הזה מביא לעיוורון פוליטי ומוסרי מוחלט, שתוצאותיו בהרבה מקרים הם בלתי הפיכות.

תגובות
נושאים: מאמרים

31 תגובות

  1. בחייכם הגיב:

    המלחמה התחילה לא בגלל חטיפת החיילים, או ליתר דיוק – לא רק בגללם. נכון שעל חטיפת החיילים מספיקה תגובה של עימות נקודתי, כפי שאף צפה נסראללה.
    מה שנסראללה לא צפה, שכשהוא חושף שברשותו ארסנל של 10,000 טילים ארוכי טווח, וכשהוא מפגיז את כל הגליל – על זה ישראל לא יכולה להבליג.

  2. ענבל בר-און הגיב:

    ההשוואה אינה במקום. לו היינו נדברים על חילופי שבויים, הסנריו של לקיחת שבויים היה חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב.
    יש לזכור שישראל הבליגה 6 שנים על התגרויות של החיזבללה. יש לשבץ את האירועים בקונטקסט.

    איראן אינה מאיימת להשמיד את בריטניה. חיזבללה כן רוצה בהשמדת ישראל. ההתגרות האחרונה של החיזבללה הייתה ניסיון לבדוק את סף הגירוי שלנו. אם החטיפה הייתה מסתיימת בחילופי שבויים (כולל קונטאר) היו החיזבלה מבינים כי טוב, ומעלים את המחיר בכל פעם. אין בכלל מה להשוות.

  3. נמרוד אמזלק הגיב:

    כן, כן, שנון מאוד העניין עם "ישראל ביתנו". חוש הומור מבריק. אני רושם לפני בסיפוק שאלו המבקרים אותי עדיין אינם מסוגלים להעלות אף טיעון ענייני וכי הם עדיין מפחדים לחתום בשמם על דבריהם. מעניין למה זה כך.

    אף אחד לא "הפסיד" אותי. אני נמצא במקום שבו הייתי תמיד: דמוקרט, ליבראל, הומניסט. צר לי כי רבים מאלו שהיו איתי במשך השנים הארוכות החליטו שעדיף להשליך ערכים אלו לפח האשפה בתמורה לחסדים אלקטוראליים של "המגזר". מזלם הגדול הוא שכמה שהם יעשו שטויות, תמיד יהיה את בשארה או את טיבי כדי לעשות שטויות גדולות יותר שיגרמו להם להיראות יחסית בסדר…

  4. סלבה הגיב:

    חולוד,
    יופי של מאמר. השוואה נכונה. השיקול של הבריטים הוא לטווח הארוך, בעוד שבישראל הוא לטווח הנראה לעין בנקודת זמן של רבע קדנציה. חוצמזה זה ידוע שכאן חיי חייל שווים לחייהם של מאה אזרחים לבנים, 300 מזרחים, רוסים ואתיופים ואלף פלסטינים/לבנון.

  5. חיים הגיב:

    השוואה מוזרה(בלשון המעטה)
    מצד אחד ארגון פוליטי צבאי, שולח את חייליו לחדור לשטח ישראל, ובפעולה משולבת הכוללת הפצצה על ישובים אזרחיים ותקיפה קרקעית, הורג, חוטף חיילים ישראלים ומסרב לתת כל אינפורמציה על מצבם. מצד שני(לשיטתה של הכותבת ובהתאם לגרסה האיראנית) חיילים של מדינה אחת שנכנסו לשטחה של מדינה אחרת ונלקחו בשבי בלא שנורתה יריה אחת והוצגו בו ביום בטלויזיה בריאים ושלמים. מה בדיוק הבסיס להשוואה? העובדה שבסופם של שני האירועים ישנם חיילים ב"שבי"? קצת רדוד לא?

  6. השוואה מופרכת הגיב:

    גם אם איראן הייתה חוטפת חיילים ישראלים, ישראל לא הייתה פותחת במלחמה נגדה. ישראל היא אמנם המשוגע של האזור, אבל גם למטורף יש דעת קהל, ואחרי שהייתה נרגעת ההתלהמות הראשונית, אף פוליטיקאי לא היה מוכן להקרבה של אלפי/עשרות אלפי חיילים ואזרחים במלחמה עם איראן…

  7. יחי ההבדל ה"קטן" הגיב:

    בעצם מספר הבדלים…
    1. האירנים מייד מסרו מה מצבם של החיילים ווחטיפתם לא לוותה בכל אלימות או דרישות רציניות מבריטניה כך שברור היה ששיחרור בדרכים דיפלומטיות אפשרי ותוך זמן קצר. החיזבאללה, לעומת זאת, חטף את החיילים הישראלים בפעולה מלחמתית אלימה שגרמה הרוגים ונפגעים גם מקרב האוכלוסיה האזרחית (שכן עוד טרם החטיפה הייתה הפגזת "הסחה" על יישובים ישראלים לאורך הגבול)ץ החיזבאללה גם העלה מראש דרישות כבדות (אם כי ללא פרטים) וסירב אפילו למסור מידע אם החטופים בין החיים.
    2. היות והחיזבאללה היווה איום מתמיד ומתעצם לאורך הגבול ומטרותיו ביחס לישראל חורגות מכל עניין שבויים או סכסוך גבול פעוט, הרי שפעולה צבאית הייתה בהחלט במקום, גם אם אפשר להתווכח על דרך הפעולה.

  8. סתם אחד הגיב:

    ענבל בר און בחייך. לא נמאס לך כבר משטויות כמו "חיזבללה כן רוצה בהשמדת ישראל". האם את מאמינה באמת כי ארגון של כמה אלפים יביס את הצבא הגדול ביתר באזור? ונגיד שחזבאללה רוצה -דבר שאין לו ביסוס, הרי הוא מנהל מו"מ עקיף עם ישראל, כלומר מכיר בה דהפקטו, ושיח’ נסראללה הצהיר לא פעם שהוא מכבד את האויב שלו- אבל נגיד שהוא רוצה.. אז קיי הוא רוצה! נו!! האם על פרנויות אינפנטיליות כאלו בונים מדיניות? לצערי יש כאן מיחזור לא חכם במיוחד של הדמגוגיה המאוסה שיוצאת מבית היוצר של הפונדמנטליסטים של הכיבוש והמשתפ"ים של שליטי ארה"ב המטורפים בזרועות השלטון הישראלי.
    הגיעה העת להתפקח מהשטויות האלה. המציאות מורכבת קצת יותר.
    אגב: איך נוצר חזבללה?
    תשובה: בתוך התהליך של ההתגדות לפלישה הישרארלית הנפשעת ללבנון ב 1982.
    האם אין זה אמור להגיד לך משהו?
    איחוליי

  9. לסתם אחד הגיב:

    גרמניה הנאצית ניהלה משא ומתן עם ברה"מ. ואף היתה בעלת בריתה משך תקופה מסויימת. האם זה אומר שהיא לא רצתה בהשמדתה?
    ההיסטוריה מוכיחה אחרת.

    די לתמימות.

  10. השוואה מוטעית – תגובה לכותבת מאבירם הגיב:

    אני לא מבין איך אפשר להשוות שני ארועים כל-כך שונים זה מזה רק כי בשניהם היה אקט של חטיפת חיילים?
    אם כבר יש קשר מעבר לסיפור המסגרת, הרי זהו קשר התוקפנות: תוקפנות של החיזבאללה במקרה של ישראל-לבנון ותוקפנות איראנית במקרה הנ"ל, שכן החיילים הבריטים כלל לא היו במים איראנים!
    ראה לינק:
    — קישור —
    כמו שאמר אחד החיילים: "ניתנו לנו שתי אפשרויות: אם נודה שחדרנו לאיראן נוכל לעלות תוך זמן קצר על מטוס חזרה לבריטניה. אם לא נודה, נישאר בכלא לתקופה של עד שבע שנים".

    יש כאן מקרה קלאסי של "הרצחת וגם ירשת" –
    לא רק שאיראן חטפה 15 חיילים שכלל לא היו בשיטחה וסחטה מהם שקרים תחת איומים, אלא שאיראן ואחמיניג’אד יצאו כביכול "מוסריים וחיוביים" כפי שטוענת הכותבת מכיוון שכלל לא טרחה לקרוא את דברי החיילים לאחר שחרורם.

  11. מושון ל"סתם אחד" הגיב:

    לצערי אתה מתמקד בדבר הלא נכון בתגובתה של ענבל.
    זה לא ממש משנה האם החיזבאללה יכול או לא יכול להשמיד את ישראל, או איך בכלל נוצר החיזבאללה.
    השאלה היא האם יש מקום להשוואה בין שני המקרים של חטיפת החיילים ותוצאות החטיפות.

    כמו שציינה ענבל אכן אין מקום להשוואה. שלא כמו איראן על בריטניה, החיזבאללה כן מאיים על ישראל בעצם ישיבתו בגבול הצפוני וביצוע פעולותיו כנגד אזרחים וחיילים, וישראל אכן גילתה איפוק מרחיק לכת שפורש כנראה לא נכון ע"י החיזבאללה.

    מעניין גם מה גרם לכותבת לחשוב ש"חדירתם של המלחים הבריטים ב-23 במארס למים הטריטוריאליים של איראן היוותה סיבה לגיטימית להתעקשות על אי שחרורם של מפירי החוק הבינלאומי"?
    מעניין כיצד פעילת זכויות אדם כמו חולוד בדאוי הופכת ללאומנית ברגע שמישהו חודר למים הטריטוריאלים של איראן…

  12. שאלה לחולוד בדאוי הגיב:

    כפי שטען המגיב אבירם – מי שעוקב אחר הפירסומים האחרונים בנוגע לסיפור החטיפה מגלה שיש כאן מעט יותר מאשר האיראנים פירסמו מלכתחילה:
    מסתבר שהחיילים הבריטים כלל לא חדרו לשטח טריטוריאלי איראני אלא ממש נחטפו (מזכיר באמת קצת את פעולת החיזבאללה, אם כבר מחפשים קשר) ואז אולצו להודות במעשה שלא עשו אל מול מצלמות, או כמו שאמר חייל בשם פליקס כרמן: (ניתן לקרוא ב-Ynet) החוקרים אילצו אותם להודות בטענות האיראניות, כאילו חדרו למים הטריטוריאליים של המדינה וכינה את המעשה "עלבון לאינטליגנציה".

    די ברור מה קרה כאן: איראן חשה מצוקה נוכח משבר הגרעין ורצתה לגזור קופון בין-לאומי, לכן חטפה 15 חיילים ללא סיבה ואז שחררה אותם כאקט של "רצון טוב". עכשיו אחרי שחרור החיילים והראיונות איתם העניין יותר ברור מברור.

  13. נועם הגיב:

    מוזר לי , על סמך מה קיבלה הכותבת בביטחון מוחלט את הגירסה האירנית על חדירה לשטחם. עדויות על חדירת כלי שיט ניתן לתעד ע"י לווינים מסחריים ואלו האירנים התבססו על "עדות" השבויים.

  14. סרחיו יאני הגיב:

    עם דבר אחד איני מסכים עם חולוד, שחטיפת החיילים היא שהובילה למלחמה. ישראל לא התעניינה ולא מתעניינת בגורל החיילים השבויים, וזה כן, להבדיל מבריטניה, מבחינתם של ראשי הצבא, אולמרט ופרץ עדיף שהחיילים ימותו בשבי כי זה נותן תירוץ למדיניות הכוחנית שלה.

    ישראל הלכה למלחמה כי זה התאים למדיניות האזורית של ארה"ב, ולא משום סיבה אחרת.

    כיום, מטרתו המיידית של הצבא הוא מותו של גלעד שליט, כן צה"ל מעוניין ששליט ימות בשבי על מנת שיהיה תירוץ למלחמה בעזה, שהיא גם מטרה שמתאימה למדיניות האמריקאית באיזור.

    כל ההבדל בין הממלכה המאוחדת לבין ישראל, היא שבבריטניה היה עניין בגורלם של החיילים בידי אירן, ובלייר לא יכל לפשל.

  15. חררדו הגיב:

    האם זהו סרחיו יאני "הלוחם הקרבי" — אינפומסיונר אלטרנטיפ — מהתכנית בערוץ 8 ???

    השם דומה, אבל הטון פרובוקטיבי ברמות מכדי להיראות מכוון לקוראי עברית.

  16. נתן. הגיב:

    זה די מוזר שלכותבת יש טענות דווקא לישראל,כאשר דוקא חיזבאללה הוא שחטף חיילי צה"ל והפגיז ישובים, ובאופן כללי התעלם מהמלצתה של חולוד ל"לראות בצניעות ובשפת ההידברות אמצעי בסיסי לפתרון סכסוכים.".

    או שאיפוק וסלידה מאלימות אלו תכונות שרק מהיהודים ניתן לדרוש אותם?
    אם כך,(כיהודי) אני רואה בזה מחמאה.

    תודה לך חולוד.

  17. אליהו מרצר הגיב:

    ממתי חדירה למים טריטוריאליים היא "סיבה טובה למלחמה מוצדקת"?

    ואם "בישראל טבעי היה לחשוב שצעד ראשון שצריך היה לנקוט בו…זה מלחמה ישירה עם איראן על מנת לשחרר את השבויים" ישראל הייתה אמורה לצאת למלחמה כנגד אירן על מנת לשחרר את הנווט רון ארד, שעל פי פרסומים רבים בעיתונות הוחזק שם. מעניין מאיזה ליקוי מאורות סבלו קברינטי ישראל שלא יצאו למלחמה.

    עוד יסוד רעוע בתיאוריה של הגב’ בדאוי הוא עניין אפס-מחיר המלחמה ההיפותטית שבריטניה הייתה משלמת. נזכיר לה רק את פיגוע הטרור בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה ב-1994, עשרות ההרוגים, ומי שעמדו מאחוריו וכנגדם הוצאו צווי מעצר על ידי האינטרפול.

  18. אבירם: היכן חולוד בדאוי? הגיב:

    חבל שהכותבת לא מגיבה לשאלות והטענות שעלו כאן עקב ההשוואה שערכה ומסקנתה לגבי חטיפת החיילים.
    טוב לראות שהשפיות שולטת כאן ושתעמולה איראנית זולה לא משיגה את מטרותיה.

    זוהי הוכחה ניצחת שמשאלת לב (של חולוד בדאוי למשל) חזקה מכל הגיון בריא.
    כל מי שעיניו בראשו מבין מיד שהאיראנים ביצעו כאן פשע על גבי פשע, חטפו את החיילים מלב ים במהלך מתוכנן היטב, הכריחו אותם לשקר אל מול פני העולם תוך הפחדות ואיומים, ואז במיטב מסורת "הקוזק הנגזל" טוענים שפלשו לשטחם ועוד רוצים שיכירו בהם כרחמנים בני רחמנים על שחרור החטופים.
    על חולוד בדאוי זה עבד מצוין, עלינו לא.

  19. דורון הגיב:

    תהיתי מתי ייעשה פה שימוש באירוע חטיפת 15 החיילים הבריטים, בקונטקסט של מלחמת לבנון. זה היה רק עניין של זמן והנה זה מגיע.
    ובכן, רק להזכיר לכותבת כי לפני 6 שנים נחטפו 3 חיילים ישראלים ע"י חיזבאללה וישראל הבליגה. החיזבאללה לא רק שלא פירסם אף פיסת מידע על גורלם, אלא גרם למשפחות ולדעת הקהל בישראל להבין כי הם עדיין בחיים למשך זמן רב (3 שנים כמדומני). כיצד ניתן לערוך השוואה עם אירוע החטיפה באיראן שמייד לאחריו פורסמו תמונות החיילים בשבי, ועדכונים לגבי מצבם פורסמו כמעט מדי יום.
    מעבר לכך, אסור לשכוח את העובדה שאיראן היא מדינה ריבונית שפועלת בהתאם למדיניותה ולא ארגון/כנופייה שפועל בניגוד למדיניות המדינה בה הוא מתפקד.
    ודבר שלישי – כיצד בדיוק קובעת הכותבת בכזו נחרצות כי החיילים פלשו לאיראן?
    השוואות כאלו הן בדיוק מה שנותן לשמאל הקיצוני את הכינוי "שמאל סהרורי". חבל.

  20. סמדר לחררדו, זה אכן סרחיו שלנו הגיב:

    לפי כתובת האמייל נראה שאכן מדובר בסרחיו (סרחי) שלנו, למראית עין נציג המזכירות המשודרגת (טרוצקו-אלטרנטיבית) של הועד המרכזי-צנטרליסטי של האינטרציונל הרביעי (וחצי דבר) ק.ג. לקמ"ק מלקצ"פ י-ם (ע"ר בפירוק). לגבי הדברים עצמם, בהנחה שזה אכן סרחיו, אעלה השגות בפורום הרב-שנתי.

  21. ציונה שידלוביצקי-אופנהיימרשטיין הגיב:

    נתן, מדוע ההיתממות הזאת? הרי ידוע, שסובלנות, הבנה לזולת, אמפתיה וכו’ נדרשים רק מהצד הכובש, המערבי, האימפריאליסטי. הצד הנכבש, המדוכא, רשאי להיות ברברי בתגובותיו, צמא דם, בעל אמונות חשוכות, וכו’ — ויש להבין ולקבל זאת, לחבק אותו לחיקך.

  22. נמרוד אמזלק הגיב:

    חולוד מייחסת לנשיא איראן "מסרים חיוביים ומוסריים". מעניין אם הערכה זו כוללת גם את המסרים שהועברו מעל בימת כינוס מכחישי השואה שהתקיים באיראן תחת חסות הממשלה וחסותו האישית של אחמניג’אד. עצוב מאוד לראות כיצד מה שנותר מן השמאל הישראלי מבוסס ללא בושה בביצה הפוסט-קולוניאליסטית בנסיון פתטי לאתר איזה שהוא "פרא אציל" שיגאל את הסוס המת של אדוארד סעיד ודומיו. אז פעם זה היה חומייני שהצית את דימיונו של מישל פוקו (וכולנו יודעים איך זה נגמר…) ולפני כן גם הטרוריסטים האלג’יראים שזכו לשירי הלל מסארטר. ועכשיו אחמניג’אד יהפוך לגיבור התורן?

    שום דבר חיובי לא יצא משיתוף פעולה, אפילו מרומז, אפילו סימבולי, עם כוחות האופל האיסלאמיים. אין בינם ובין האוונגליסטים הנוצרים מ"חגורת התנ"ך" בארה"ב, ובין קנאי "גוש אמונים" שום הבדל איכותי. ההבדל הוא בכוחם: שני האחרונים פועלים במסגרת מדינות דמוקרטיות המאזנות אותם עם כוחות אחרים. האיסלאמיים באיראן הם כוח אקסקלוסיבי הנשען על תמיכתם של מיליונים נבערים והמחזיק בנשק גרעיני. זה ההבדל. הבדל חשוב.

    חשוב למי לא ויתר על תפישת עולם ליבראלית, כלומר. אני רק רוצה להזכיר לכולנו את לקח ההיסטוריה בכל הקשור בניסיון ליצור שותפויות עם כוחות אפלים. המחיר תמיד היה כבד מאוד. מי שהעמיד פנים שאפשר לגייס את הפאשיסטים נגד הקומוניזם, או את הפסבדו-קומוניסטים בבריה"מ נגד הקולוניאליזם בעולם השלישי, לעולם לא ינוקה מדם קורבנות המניפולציה הזאת.

  23. הבת של ישראל רוקח הגיב:

    האם נמרוד אמזלק הצטרף לאחרונה למפלגת "ישראל ביתנו"? אם כן, אשמח לדעת איזה מקום הוא קיבל ברשימה.
    עצוב להפסיד פעיל מצוין ומסור כמו נמרוד לטובת הימין הקסנופובי, אבל אם אנחנו מדברים על מקום ריאלי לכנסת…

    וד"ש לאסתרינה

  24. תרזה, לסתם אחד הגיב:

    הטענה שתנועת החיזבלה נוצרה בגלל פלישת ישראל לשם ב-1982 נשמעת די שחוקה. התחזקות התנועות השיעיות הפונדמנליסטיות התרחשה בארצות רבות, ושיאה היה תפישת השלטון באיראן בידי חומייני ותומכיו (כן, יודעת שיש כמה בשמאל שחושבים שזו היתה מהפכה עממית מתקדמת שראויה לחיקוי בארצות אחרות, או שמדברים על הרעות והידידות בין סוריה ללבנון, אבל לא אתייחס לכך כאן).

    האם אתה טוען, או יכול לבסס טענה, שהכיזבאלה או נציגות שיעית פונדמנליסטית אחרת לא היתה קמה אלמלא פלשה ישראל ללבנון? נשמע די מופרך… כן, הכל חוזר לזה שישראל אשמה בכל.

  25. לאבירם הגיב:

    מניין המידע על כך שהחיילים לא חדרו למים הטריטוריאלים של איראן, והוכרחו לשקר כאילו כן?
    לפי העדכון האחרון, נראה כי החיילים לא רק ששטו במים טריטוריאלים איראניים, אלא גם אספו מידע מודיעיני על איראן ("ריגלו", בלשון צחה).

  26. Henry Lowi הגיב:

    The position of the "border" between Iraq and Iran in the Shatt al Arab is a matter of dispute, and was one of the issues in the Iran-Iraq war.

    Those who say that the British sailors and marines were in Iraqi waters are taking the position that Saddam Hussein took in that war

    See
    — קישור —

    What is obvious to everyone is that, in the present crisis, the British let diplomacy work for a few days, successfully (from their point of view), while last summer the Israeli militarists didn’t let diplomacy work for even a few minutes ("new rules of the game in Lebanon"), and with what results
    ?

  27. גראיצילה סאנארס-הראדימן הגיב:

    מתפלאת על התגובה של הנרי לוי, שכמו עוד רבים וטובים כאן מחליף את מעמד הפועלים ביחצנות אינטרנט ובדפילומטיה. מה רלבנטי מה היה הגבול בימיו של צדאם חוסיין? האם הצבא הבריטי אינו אימפריאליסטי ופולש אם היה מכבד את מפות הגבול של משמרות המהפכה האריאנית?

  28. עמי כהן: הנרי, הוא נחשוב ביחד הגיב:

    הבריטים לא איבדו בעצם דבר עם החטיפה (אף אחד לא נהרג וזה היה ברור מלכתכילה, גם היה ברור שהבריטים לא ידרשו לוותר על שום דבר מהותי תמורת השיחרור). ישראל לעומת זאת הותקפה באורח מסיבי במהלך החטיפה. לא רק שחיילים נהרגו, אלא גם שאזרחים נפגעו מהפגזת ה"הסחה" שקדמה לחטיפה. היה ברור דם שהחיזבאללה יעלה דרישות קשות מאוד לישראל ושהארגון הזה מתעצם והולך ומסכן יותר ויותר את ישראל. עכשיו, בוא נחשוב יחדיו מר הנרי: האם מדובר בסיטואציות דומות או שמא הגיוני היה מצד ישראל לפנות לאופציה הצבאית?

  29. אבירם ל"לאבירם" הגיב:

    רגע, מניין לך המידע על כך שהם כן חדרו?
    אשמח אם תסביר מהו אותו "עדכון אחרון" שאתה מתייחבס אליו.

    החיילים עצמם אמרו שהם לא היו בתוך תחום המים הטריטוריאלים של איראן, וגם הסבירו איך הוכרחו להציג זאת אל מול מצלמות בשבי.

  30. סרחיו יאני הגיב:

    חררדו,
    למה יש טון פרובוקטיבי לדבר לישראלים? האם לדעתך ישראל דואגת לגורל שליט? האם ישראל פלשה ללבנון והביאה למותם של מאות פלסטינים וישראלים מתוך דאגה לחייליה השבויים? אם כך היה, היו בידי ישראל הרבה אלטרנטיבות.

    אגב, אני לא מבין מה הקטע הזה "לוחם קרבי", את הסרט לא ראיתי ולא יודע איך הוצגתי שם. אבל, אם בדיון ענייני אתה מוכן ולא בהכפשה, אני מוכן.

  31. חררדו הגיב:

    אז זה כן אתה, וממשיך ל"היתמם" בכל החזיתות… הדברים שלך בעיני בהחלט פרובוקטיביים. בעיניך, החזבאללה יכול שוב ושוב להרוג אזרחים וחיילים וכן ולחטוף חיילים מתוך שטח ישראל, ואילו ישראל — בשם הדאגה לחייליה — צריכה לספק כל מחיר הנדרש ולהבליג.זה שלא נענים לכל מחיר ביחס של אלפים לחייל אחד לא אומר שלא דואגים ולא עושים.

    וגם היתממות שהתראיינתה לסרט על החיילים של דוד שטרית ולא זוכר מה אמרת וגם לא ראית את הסרט.

הגיבו לגראיצילה סאנארס-הראדימן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים