הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 באפריל, 2007 11 תגובות

כולם מתעניינים באחרונה באוכלוסייה הערבית: השב"כ, הסוכנות היהודית, הלובי היהודי האמריקאי ושאר הארגונים היהודים, החל מאייפ"ק וכלה בקרן החדשה לישראל. מתקפת ההתעניינות הזו נסובה סביב שאלת הנאמנות של הפלסטינים למדינה היהודית ולאו דווקא סביב האחריות של המדינה לאזרחיה הפלסטינים.

זוהי התעניינות שתכליתה היא לכפות נאמנות של האזרחים הערבים למדינה ולכללי המשחק של המפעל הציוני, לבנות חיץ בינם לשאר העם הפלסטיני והעמים הערביים, ולפצלם על בסיס הנוסחה החדשה של ג’ורג’ בוש ל"מתונים" ול"קיצוניים". הניסיון מלמד שבכל מהלך מדיני או צבאי באזור נתבעת האוכלוסייה הערבית לשלם מחיר כבד. כך שלא מן הנמנע שישנה תוכנית ישראלית לאוכלוסייה הערבית בצל המשבר הישראלי של מלחמת לבנון השנייה והכמיהה הממסדית והציבורית לנקמנות.


האוכלוסייה הערבית עומדת בפני מתקפת נאמנות משולבת, לה שותפים מוסדות האכיפה, הבקרה והכפייה. את המתקפה מוביל השב"כ. העומד בראשו אמר לפני כחודש כי האוכלוסייה הערבית בישראל מהווה "סכנה אסטרטגית". דבר שאין לו אח ורע במדינה אחרת. אילו המודיעין הכללי של צרפת למשל, היה מכריז על יהודי צרפת כבעיה אסטרטגית, הדבר היה מעורר מהומה בינלאומית והאשמות בגזענות ואנטישמיות. אבל בישראל כמו בישראל מדובר במדינה שבבסיס מדיניותה ותפקודה מונח הזלזול הבלתי פוסק בזכויות הפלסטינים באשר הם. מדינה שבמקביל לכך, זוכה במעמד של קורבן כביכול – שאין זה אלא "קורבן" של קורבנותיה. הכובש הוא קורבן של הנכבש. הגזענות הממסדית אינה אלא תוצר של התנהגות קורבנותיה. הכרזת ראש השב"כ הופכת אוכלוסייה שלמה של ילידי הארץ הזו לאוכלוסייה בסיכון.


תמיכה לכך מקבלת כעת המדינה מצד ארגונים ציוניים נוספים, כולם שותפים לרעיון המדינה היהודית. הוויכוח הוא רק סביב המינון. רק על מינון ה"דמוקרטיה" מבלי לפגוע ביהדותה של המדינה.


בהכרזת ראש השב"כ, המהווה איום אסטרטגי על האוכלוסייה הערבית, אין חדש ולמעשה זו מהות מדיניותה של מדינת ישראל מאז הקמתה ומאז הנכבה הפלסטינית של 1948. הערכת השב"כ מעניינת בחשיפתה ובפומביות שניתנה לה. הדבר מזכיר את מסמך קניג והתוכנית לייהוד הגליל שהובילו ליום האדמה ב-1976 – תוכנית של נישול והפקעת אדמות ערביות ושינוי המאזן הדמוגרפי בגליל. החידוש שהיה בה אז היה בחשיפתה ולא במהותה. הפומביות יש בה מעין איתות למתקפה שבדרך.


ההתעניינות העכשווית אינה פתאומית. הרי עיקר הוויכוח בסוגייה זו בקרב הארגונים הציוניים האמריקאים הוא סביב הגדרתה של מדינת ישראל. כולם מסכימים שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ומדינת היהודים כולם, כולל אלה שאינם אזרחיה, אבל אין היא מדינת כל אזרחיה. טווח הדיון הוא סביב מידת הדמוקרטיה בהגדרה זו.


כך שבעוד השב"כ מאיים בכוח הזרוע, הארגונים היהודים האמריקאים מאיימים בשימוש בכוח המימון. הון ושלטון ישראלים ואמריקאים חוברים יחד בשירות המדינה היהודית כנגד האזרחים הערבים.


בעלי המאה בקרן החדשה לישראל רואים בההתארגנות העצמית של האוכלוסייה הערבית שלא על פי רוח המדינה היהודית כקו אדום שאין לחצותו. ראשי הקרן אף הזמינו את יו"ר ועדת המעקב שאוקי חטיב לדיון נוקב. לא התנהגותם האפוטרופסית של בעלי המאה היא המוזרה כי אם הסכמתו של נציג האוכלוסייה הערבית לעצם מפגש שכזה. מפגש שהוא מתושאל כאילו היה על ספסל הנאשמים כנציג אוכלוסייה המערערת על נוסחת הקונפורמיזם לפיה "לשוליים ולאפליה נולדנו", ואילו הישראלים "לשלטון ולשליטה נולדו".


ציד המכשפות האחרון של הממסד הישראלי הוא הרדיפה הפוליטית נגד ח"כ עזמי בשארה, מייסד ויו"ר בל"ד. זהו ניסיון לחסל אותו פוליטית וכן לחסל את המפעל הפוליטי של בל"ד. ראש השב"כ בהצהרתו הבהיר כי השב"כ ישתמש בכלים לא שגרתיים על מנת למנוע כל ערעור על מהותה היהודית של מדינת ישראל. כך שהמתקפה על עזמי בשארה היא דו ראשית. אחת ממטרותיה היא עזמי בשארה עצמו. האחרת היא להכות בהתארגנות הפוליטית של הערבים בישראל המבקשים לערער על המהות היהודית-ציונית של המדינה תוך יצירה מחדש של הנהגה חלופית שאינה נאמנה לכללי המשחק של שוליים מרצון ושל מדיניות הפרד ומשול.


כפי שלפני ארבע שנים לא נתנו לשלטונות לנהל מלחמת התשה נגד התנועה האיסלאמית, גם הפעם לא ניתן לשלטונות להפריד בין הקורבן הפלסטיני על פי מפתח של קיצוני ומתון. כי בסופו של דבר במדינה אשר אין בה פשע גזעני או פשע מלחמה אחד שלא הולבן, מדינה כזאת לא תטיף מוסר לקורבנותיה. אנו כאוכלוסייה וכעם לא ניתן למדינה ולשב"כ לנהל מדיניות של חיסול פוליטי כנגד בל"ד והעומד בראשה. אנו משוכנעים כי התנגדות למדיניות השלטונות והגנה על בל"ד ועל ח"כ בשארה היא הגנה על הקיום הקולקטיבי שלנו בכבוד במולדתנו. הגנה על זכותנו לבנות את עצמנו יחד עם המרחב הפלסטיני והערבי באזור.


ישנם מספיק סימנים כי הממסד מתכנן מתקפה על כלל ההתארגנות של האוכלוסייה הערבית בכדי לכפות עימות נוסף שיהיה כפוף לתוכניות מדיניות אזוריות של ישראל. אל למוסדות המדינה ובראשם השב"כ וחלק מאמצעי התקשורת להמר על משת"פים ערבים שיספקו את הסחורה. האוכלוסייה הערבית על כל ארגוניה וזרמיה הדתיים והחילוניים, השמאל והימין, לא תעמוד מנגד ותתנגד למתקפת השלטונות וההסלמה המתוכננת.


האוכלוסייה הערבית משלמת בימים אלה מחיר יקר על לא עוול בכפה, רק בשל התמודדותה עם העוול ההיסטורי שנכפה עליה מאז 1948. מול ההסלמה הממסדית לא נירתע מלהתארגן. לא בג"ץ יהיה מפלטנו לצדק כי אם ערכאות ובתי משפט בינלאומיים המטפלים בתביעותיהן של אוכלוסיות בסכנה.

תגובות
נושאים: עדכונים

11 תגובות

  1. נאמן הגיב:

    לו יהודי צרפת היו מכריזים בקר וערב שכוונתם היא הפיכת צרפת לדיקטטורה יהודית שתנשל את הצרפתים מזכויותיהם לא היו מצרים את צעדיהם אלא פשוט מגרשים אותם מצרפת ובצדק. רק כשזה מגיע למוסלמים אסור להגיד להם שום דבר – מח’ול ןחבריו מכריזים בקר וערב על כוונתם להפוך את ישראל למדינה פלשתינית ללא זכויות ליהודים אבל מי שמעיר להם זוכה למנת גידופים ושקרים. מר מח’ול, לו כוונתך היתה מדינה פלשתינית בצד מדינה יהודית יכלה להיות כזאת כבר לפני 71 שנה. לו רק קיבלו הערבים את מסקנות ועדת פיל בשנת 1936 היתה כבר אז מדינה ערבית (לא פלשתינית כי אף אחד לא הגדיר אז את עצמו כפלשתיני) אבל במקום זה העדפתם פרעות ביהודים (מה שקראתם המרד הערבי הגדול – הערבי לא הפלשתיני) והמופתי שלכם העדיף להצטרף לנאצים. הגיע הזמן שהערבים בכלל והפלשתינים בפרט יתחילו לדבר אמת ויכירו בעובדה שהם אחראים לאסון שפקד אותם הרבה יותר מהיהודים. כשהם יעשו את זה יתאפשר שלום בין מדינה פלשתינית למדינה יהודית בלי שום סתירה בין אזרחות ישראלית ללאומיות פלשתינית.

  2. נתן. הגיב:

    תשובה לאורלינג.

    בניגוד לטענתך, המוסלמים במיצריים אינם "תושבי הארץ המקוריים" ,אלה צאצאים של הפלישה הערבית אלייה.

    תושבי מיצריים המקוריים(ששורשיהם מגיעים עד הפרעונים) הם ה"קופטים" הנוצרים.

  3. אורלינג, HFA הגיב:

    למגיבים שמעלי, שביקרו את הכותב הפרובוקטיבי.
    אם רק רצינו, יכולנו, אנחנו, שוחרי ישראל השפויה, זו שחיה בשלום לצד הערבים, להתייחס אל דבריו בסך הכל כאל חלק משורה של ביטויי פולקלור ערבי ארצישראלי, ולהנות מתעודת הכבוד שהוא ודומיו מגישים לנו שוב ושוב כמדינה שמקיימת חברה של חופש ביטוי עילי, חירויות פרט וסובלנות לנעימות מגוונות. כל זה נאמר ללא אירוניה. אולם לעומת זאת, איש מכם לא מתייחס לטענה המושמעת (שבשארה הוא נושאה העיקרי כיום) שלפיה, בשונה מהצרפתים האתנים בצרפת והמוסלמים במצריים, הישראלים האתנים, בבחינה היסטורית עובדתית, אינם יושבי הארץ המקוריים, והם לכאורה נישלו ממנה את הערבים. שוב, אנחנו יכולים להצביע בלהט על כל אותם המקומות בספרי מדע המדינה ודברי הימים שבהם חלו תמורות, יבשות זעו ועמים שינו את הימנונם, ויהיה כנראה יותר מקורטוב של צדק בידינו אם נאמר שלעם ש’קלט’ אותנו כאן קצת יותר קשה, בהשוואה לעמים אחרים, להתאים עצמו לגירויים תרבותיים ופוליטיים חדשים, אך כל זה לא יהיה בידו ליישב את הבעיה שמתעוררת כל פעם נוכח המנטרה בדבר היותם של הערבים בעלי אדמות שספגו נישול חריף.
    צודקת או מוטעית – הטענה הזאת ראויה למענה שיכיל קצת יותר מאשר "אבל הרי טוב להם פה".

  4. חוני לאמיר הגיב:

    קצת מוזרות, זעקות הקוזאק שלך.
    לא אוסיף על מה שכתב המגיב שמעלי (באופן חריף משהו), אבל מספר הערות קלות.
    1. אותה המדינה הגוזלת, העושקת, והכובשת – היא המדינה אשר אזרחיה הערביים תקפו וזעמו על ליברמן אשר הציע חילופי ריבונות עם המדינה הפלסטינית העתידית על איזור המשולש מול גושי התנחלויות.
    לאחר שאני קורא עד כמה רודפים ומתעללים באוכלוסיה זו במדינת ישראל אני מסיק כי אזרחי הישראל הערבים (סליחה, הפלסטינים) הם כנראה מזוכיסטים גמורים.
    2. כשיהודים מדברים (או לפחות כשאני מדבר) על "מדינה יהודית" אין כוונתי למדינה עם כיפה, או מדינה שמתפללת כך וכך פעמים ביום, או מדינה ששואפת לשלטון בחבלי ארץ מסויימים שהיא מייחסת להם ערך דתי.
    אני מדבר, בפשטות, על מדינה שהיהודים שולטים בה.
    מר מח’ול, גם אם תזעק ותילל עוד שנה, לא ישובו בהם היהודים משאיפה זו.
    הסיבה היא פשוטה – שנים רבות מדי חיו היהודים תחת שלטון זר, והתוצאה היתה סבל ומוות. הסיפור הזה נגמר. מהיום יש לנו מדינה משלנו, ולא נפקיר אותה לאף עם אחר.
    קוראים לזה "זכות להגדרה עצמית" – מוכר לך?
    האם יש ליהודים זכות כזו, או שהיא שמורה רק לעם הפלסטיני הכבוש? (ואני אומר זאת ללא טיפת ציניות).
    הנימוק הזה עוד מחריף משום שהאלטרנטיבה – שלטונם של בני עמך (הפלסטינים? הערבים?) אינה נראית לנו מושכת לב במיוחד. בכל מדינה (וזו קלישאה עייפה, אך אין מנוס מלהזכירה) ערבית ו/או מוסלמית הקיימת על פני הכדור הזה שולטים השובניזם, האלימות, רמיסת זכויות האדם (בהיקפים הגורמים לישראל להיראות כמו ארצם של דובוני איכפת לי) והדיכוי.
    לכך מנסה אדם כמו בשארה – מלחך פנכה עלוב של דיקטטורת הבעת’ המסלידה – לגרור אותנו.
    כיצד, איפה, מצופה מאיתנו להגיב?

    ובכן, מר מח’ול, קח את כל אלו ועשה נא, במטותא ממך, חשבון נפש ישר והגון עם עצמך – אם היית יהודי, היית נוהג אחרת?

    נ.ב אנא, אם בכוונתך לילל לעברי "גזענות",
    "גזענות" – חסוך ממני. בכך רק תבזה את האינטיליגנציה שלך ותשעמם אותי עד מוות.

    תודה.

    חוני.

  5. נתן. הגיב:

    למר מחול.

    בוודאי ידוע לך כי מיצריים ,שכנתנו מדרום נקראת "הרפובליקה הערבית של מיצריים".

    אז למה "ערבית" כן ו"יהודית" לא?

    מעניין מה יקרה לאזרחי מיצריים שאינם ערבים ,אם ידרשו לבטל את הגדרתה של מיצריים כ"רפובליקה ערבית".

  6. ועוד הערה לחוני הגיב:

    נראה שהמובן התמים, או התמים לכאורה, שאתה נותן לביטוי "מדינה יהודית", אינו המובן שנותן לו יובל דיסקין

    עופר נ.

  7. עופר נ. – לחוני ולאחרים הגיב:

    חוני, אין סתירה בין התנגדות לתכניות ליברמן ובין מאבק בגזענות היהודית כאן. אם החיים בגדה המערבית הכבושה קשים יותר מבישראל, זה לא מטהר את השלטון כאן משרציו.

    נאמן, יהודי צרפת לא סובלים מהאפליה שממנה סובלים הפלסטינים בישראל.

  8. אוכלוסיה בסכנה וזועקת לעזרה – ואין שומע, לפחות לא כאן הגיב:

    — קישור —

  9. חוני לעופר: אבל מדוע לחזור על הבדיות הללו? הגיב:

    הרי אף אחד, גם לא ליברמן (על כל פנים – כפי שאני מפרש את תוכניתו) לא רצה להעביר ממקומו אפילו ערבי אחד ויחיד.
    שכולם ישארו לשבת בדיוק היכן שהם יושבים.
    כל מה שליברמן רצה הוא ליטול מהם את תעודת הזהות הכחולה ("אזרחות ישראלית") ולתת להם במקומה תעודת זהות ירוקה ("אזרחות פלסטינית") – ולהכפיפם למדינה הפלסטינית.
    האם זו אינה משאלת הלב העמוקה ביותר של כל אותם הפלסטינים המדוכאים החיים בינינו?
    הנה, מציעים להם מפלט מרודנותנו הנוראה – והחזרת אדמתם הגזולה אל מדינת-אחיהם.
    מדוע הם מתנגדים?
    מדוע הם מתנגדים?
    מדוע?
    אני מבקש שיסבירו לי – אם מדינת ישראל גזענית ורעה כל כך – מדוע הם מתנגדים.

    הערה אחרונה – אין צידוק לגזענות ולאפליית ערבים בישראל (או לגזענות ואפליה בכלל). אני הראשון שאתמוך בכל מאבק למען שוויון אזרחי.
    אבל השמצתה הפרועה של המדינה, תוך התנגדות נחרצת להתנתקות פוליטית (שאינה מלווה בצעדים פיזיים) ממנה – מצביעה או על צביעות עלובה, או (מה שחמור יותר) על תפיסה עצמית של גייס חמישי שיש לו יעוד לקעקע את המדינה מבפנים.

    ומול זה – אמיר מח’ולים ועזמי בשארות – מול זה נילחם.

  10. זכי הגיב:

    ההשוואה בין המיעוט הערבי בישראל לבין המיעט היהודי בצרפת לא רלוונטי משום שלא נמצא ולו מקרה אחד בו יהודי צרפת יצאו נגד השלטון המרכזי ואף יותר מזה הם משולבים בכל המוסדות עם נאמנות מלאה,ואילו המיעוט המוסלמי בצרפת הינו בעל נטיות של השתלטות [ראה המהומות בצרפת] לגבי המיעוט הערבי בישראל אין צורך בהרחבה ישנו קומץ ערבי בהנהגת הקיצונים שיעשה הכל בכדי לחסל את המדינה וזה ההבדל בין המיעוט בישראל לבין המיעוט המיעוט בצרפת.

  11. שמוליק מור הגיב:

    אין חוכמה כחוכמה בדיעבד…אותו אדם אשר הלין על המדינה הדורשת ברוב חוצפתה מאזרחיה נאמנות או כדברי הכותב "לכפות נאמנות " , מואשם שנתיים אחכ במסירת מידע לאויב ובגידה במדינה. מובן שעפ דעותיו אני מניח שאין מדובר בבגידה משום שמעולם לא חש חלק מהמדינה או הממסד, או כפי שלא מעט מרגלים ובוגדים יכול הכותב לטעון כי אין הוא מכיר בסמכויות בית המשפט והמדינה עליו. על כך נאמר, אקדח המונח במערכה הראשונה סופו לירות במערכה השלישית..

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים