שיעור יוצא דופן נערך ביום חמישי שעבר בתל-אביב. אמנם הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות שובתים מזה כשבועיים, אבל השיעור הזה התקיים בחדרו של אחד מבכירי האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, ג’יהאד עקל. המורים היו נציגי הקונפדרציה הכללית של העובדים בצרפת CGT והתלמידים: פעילות ופעילים מפורום הארגונים למאבק באבטלה. נושא השיעור: איך מארגנים את המובטלים במסגרת האיגודים המקצועיים. כידוע ההסתדרות אינה פועלת בקרב המובטלים, בניגוד לאיגודים מקצועיים בכל העולם.
בתחילת המפגש נוצרה אי-הבנה לשונית שאינה קשורה לתרגום מצרפתית לעברית. איש האיגוד המקצועי הצרפתי לא דיבר על מובטלים. הוא דיבר על "עובדים שאין להם תעסוקה". ההסבר הלשוני הגיע במהרה. על פי תפיסת האיגוד הצרפתי, לא קיימת קטגוריה המוגדרת "מובטל". במקרה הרע מדובר על "מובטל מאונס", מחוסר-עבודה שאינו אחראי למצבו. במקרה הטוב מדובר על עובד שבאופן זמני אין לו עבודה, אך במהותו הוא חלק ממעמד העובדים ולכן הוא רשאי, ליתר דיוק הוא חייב, להיות מאורגן כיתר העובדים במסגרת האיגודים. אם כי מטבעם של ארגוני המובטלים מספר החברים משתנה מעת לעת וקיים תחלופה בקרבם, שאינה קיימת באיגודי העובדים הרגילים. לשם כך התגייסו האיגודים בצרפת כדי לארגן את אותם "העובדים הלא מועסקים", ולצד המחאה וההפגנות; הם גם מקיימים סדנאות, מעניקים סיוע כלכלי ואף עוזרים בחיפוש אחר מקומות עבודה. הכל נעשה על חשבונם של האיגודים. חברי ארגוני המובטלים משלמים דמי חבר זעומים והנטל הכלכלי לקיומם נופל על האיגודים, שרואים בפעילות בקרב המובטלים שליחות חברתית ומעמדית ממדרגה ראשונה.
הישיבה הסתיימה, תלמידים ומורים הלכו לדרכם, אבל לפתע פנה איש האיגוד הצרפתי בשאלה מאוד פשוטה "כמה עובדים ללא תעסוקה יש בישראל". לכאורה התשובה היא פשוטה, על פי הנתונים רשמיים מדובר על פחות מ-9% מכוח העבודה. התשובה לא סיפקה את האורח הצרפתי. הוא רצה לדעת "כמה מובטלים יש באמת". לאו דווקא מה הם הנתונים שמפרסמת הממשלה. ואז הוא סיפר שבדיוק באותו יום עובדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בצרפת פתחו בשביתה ואף הפגינו כדי למנוע פרסום של נתוני האבטלה התקופתיים, וזאת בתקופה כה רגישה כמו הבחירות לנשיאות. בבחירות הנערכות היום ברחבי צרפת מפרסמת הממשלה השמרנית נתונים לפיהם "האבטלה יורדת". מתברר שבצרפת הגדולה ישנה ה"אבטלה האמיתית" וישנה ה"אבטלה המדווחת". האבטלה על פי דוברי הממשלה היא נמוכה באופן משמעותי מהנתונים שמדווחים חוקרי הלשכה לסטטיסטיקה ולשכות התעסוקה. עד כדי כך נמוכים, שהאיחוד האירופי מפרסם נתונים שונים על האבטלה בצרפת מהנתונים שמספקת ממשלת צרפת. מכיוון שכל המזכרים הפנימיים, ההדלפות לעיתונות ואף הודעות ועדי העובדים לא עזרו, החוקרים הצרפתיים פתחו במערכה גלויה ובדרישה חד-משמעית: יש לאסור פרסום הנתונים הרשמיים על האבטלה, לפחות עד לאחר הסיבוב השני של הבחירות לנשיאות.
ואצלנו? כמה מובטלים יש "על אמת"? המחקר הרציני ביותר נעשה על ידי מחויבות לשלום ולצדק חברתי, עמותה שהוקמה בשנת 1998 על ידי פעילי שלום, פעילים חברתיים ואנשי אקדמי והעוסקת בשאלת האבטלה. מהדו"ח האחרון המנתח את ממדי האבטלה בישראל לשנת 2005 ושנכתב על ידי ד"ר אריק בן-שחר, עולה כי המספר האמיתי של המובטלים הוא כפול מהנתונים שהממשלה מפרסמת. על מנת לקבל דיווח אמת על האבטלה בישראל יש לכלול בין המובטלים גם את ה"מתייאשים", העובדים שחיפשו עבודה במשך חודשים ושנים ולא מצאו תעסוקה; וגם את המובטלים חלקית בעל-כוחם – קבוצה גדלה והולכת של עובדים הרוצים להתפרנס בכבוד ממשרה מלאה, אך נאלצים להשתכר סכומים זעומים במשרות חלקיות.
קישורים:
דו"ח האבטלה של מחויבות לשלום ולצדק חברתי (קובץ PDF)
הפגישה נערכה בהסתדרות, בחדרו של אחד מבכירי ההסתדרות ונידונה בה התארגנות המובטלים… בצרפת. כמובן שלכל הדיון ולכל המסקנות אין כל קשר עם הפעילות (או היעדר הפעילות) של ההסתדרות בנושא. אולי הגיע הזמן ללמוד דבר מה מן האיגודים הצרפתיים?
מובטלת