הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-9 במאי, 2007 63 תגובות

בכנס על מרקס שנערך בשבת 5 במאי במועדון "הגדה השמאלית" התנהל ויכוח מעניין בין חררדו לייבנר ותמר גוז’נסקי בנוגע למה שחררדו הגדיר בהרצאתו כ"אופייה הציוני הקולוניאליסטי של הבורגנות הישראלית". הטענה של חררדו היא שלא ניתן להסביר את ההירארכיה החברתית וצורות הדיכוי והאפליה הקיימים בישראל באמצעות ההגדרה המעמדית המרקסיסטית המתייחסת רק למצבו הכלכלי של האדם. כהוכחה לכך הוא הביא את המקרה של הכפר הלא מוכר דאר אל חנון, שם מן הסתם יש כמה אנשים עשירים יותר מרוב העובדים היהודים בישראל, ואף על פי כן מעמדם של האחרונים נחשב לגבוה יותר במדינה "הציונית". מצידה של הבורגנות הישראלית, ניתן גם כן להבחין באופי הדואלי, או בשני הפנים של מעמדה: הפן הקפיטליסטי ומה שהוא כינה הפן "הציוני", כלומר בניין העל הפוליטי והאידיאולוגי השליט. כך למשל המקרה של כביש חוצה ישראל מלמד כיצד פרויקט כלכלי משמש בד בבד גם או בעיקר תכלית פוליטית "ציונית".

תמר גוז’נסקי מצידה ביטלה מכל וכל את הדואליות האמורה וטענה שהמודל המרקסיסטי ככתבו וכלשונו מספיק כדי להסביר גם את המקרה הקולוניאליסטי הישראלי. לדבריה, בישראל, כפי שבכל מקום אחר, הגורם הקובע הוא מעמדו הכלכלי של האדם ובמובן הבסיסי הזה אין שום הבדל בין "הפועל היהודי והערבי". יתר על כן, מעמדה הנמוך או העדר מעמדה של "האוכלוסייה הערבית" בישראל משקפת ומשעתקת את מעמדם "הפועלי" של "הערבים" בישראל. כך גם מצידה של הבורגנות הישראלית, הפן "הציוני" איננו אלא ביטוי פוליטי-אידיאולוגי המשמש כאמצעי לקידומה של התכלית הקפיטליסטית, קרי, הצבר ההון עד אין סוף, כתכלית לשמו. ברוח זו, מן הסתם, נכתב גם בזמנו ספרה "התפתחות הקפיטליזם בפלסטינה", כלומר ההתפתחות הכלכלית נתפסת על ידה ככוח המניע, כמושג המסביר והתכלית של ההתפתחות הפוליטית הציונית בפלסטין.


לעניות דעתי חררדו ללא ספק צודק יותר בכך שהוא מצביע על חסרונו של המודל המרקסיסטי המקורי כמושג מסביר של המציאות הישראלית-פלסטינית. ברור לגמרי, באופן היסטורי ולוגי-מושגי, שזאת ההנהגה הציונית שקבעה א-פריורי על פי "מגילת העצמאות" את מעמדם הנחות של הפלסטינים בישראל. במלים אחרות, מעמדם הפוליטי הנמוך של התושבים הפלסטינים בישראל הוא זה שקובע את מעמדם "הפועלי" בתחתית המדרגה של הסולם הכלכלי ולא להפך. יתר על כן, בעיניהם של הפלסטינים הבורגנות הישראלית היא ישות אמורפית חסרת משמעות המשרתת את הצבא ומוסדות השלטון של המדינה. אולם על פי "הניתוח המעמדי" של תמר גוז’נסקי אלה הם דווקא הצבא ומוסדות השלטון העושים את דברה של הבורגנות הישראלית.


לדאבוני, גם חררדו נעצר בשלב של "השאלה הזהה" ואין הוא מציע בסופו של דבר כיצד להתיר את הסבך של הבורגנות הישראלית. בדבריו הוא רק הזכיר לנו את "החיבור הדיאלקטי" המתקיים כאן בין "הבסיס" הקפיטליסטי ו"בניין העל" הפוליטי הציוני. אולם היכן ומתי לפי מרקס ואנגלס חיבור כזה לא מתקיים? ואם כך, מה הועילו חכמים בתקנתם? נראה איפוא שגם הוא עדיין שבוי בתפיסה המרקסיסטית הישנה לפיה האינטרס הכלכלי קובע ומסביר בהכרח, במוקדם או מאוחר, את ההתנהגות הפוליטית.


כדי להסביר את האופי הדואלי או ריבוי הפנים של התנועה הציונית והשלטון הישראלי נחוץ פשוט להשתחרר לחלוטין ממיטת הסדום של המודל המרקסיסטי הישן ולאמץ פרשנות ניאו-מרקסיסטית בעלת יכולת הסברית וכושר שכנוע רבים יותר, כמו למשל הפרשנות "ההגמונית" של אנטוניו גרמשי, או הסינתזה ההגלינית-מרקסיסטית של אלכסנדר קוז’ב. ייחודן ויתרונן של הפרשנויות האמורות טמון בעיקר בכך שהן מסבירות את הניגודים החברתיים במושגים פוליטיים, כלומר כמאבקים על שלטון והגמוניה אידיאולוגית ותרבותית. לכן לפיהן הצבר ההון נתפס אך ורק כמומנט או כאמצעי להשגת השלטון והעוצמה הפוליטית ולא כתכלית לשמה. לאורן של הפרשנויות האמורות נראה איפוא שעצם השאלה בדבר אופייה הכפול של הבורגנות הישראלית נעוצה בהבחנה המרקסיסטית השגויה בין "בסיס" ו"בניין העל", הבחנה הסותרת בהכרח את היסוד הפוליטי ההגמוני הקובע את המציאות החברתית.


הנה כי כן, כאן ועכשיו, הקומוניסט אינו מסוגל לפתור את "הדיאלקטיקה של האדון והעבד" במקרה הישראלי, דווקא משום שהוא תופס אותה ביסודה כשאלה כלכלית ולא כשאלה פוליטית.

תגובות
נושאים: מאמרים

63 תגובות

  1. רדידות המחשבה הגיב:

    מעקיבא אור, אחרי כ"כ הרבה שנים של פעילות ומחשבה פוליטת, ציפיתי להרבה יותר.
    אפשר לתקוף את המרכסיזם ובפרט הפיכתו לאידיאולוגיה במובן של מרכס. אבל להתייחס למרכסיזם "כאבן החכמים" כאילו צריך לצפות בה כדי לנבא את העתיד, נו באמת…
    "ההיסטוריה של החברה היא ההיסטוריה של המאבקים בין המעמדות בחברה"
    אי אפשר להגדיר יותר נכון במשפט אחד את מהלך ההיסטוריה האנושית יותר טוב מההגדרה הגאונית הזאת של מרכס-אנגלס.
    המעמדות העיקריים בחברה הם המנצלים מצד אחד והמנוצלים מצד שני אבל בכל חברה הניצול נעשה בצורה שונה בהתאם לאופן ייצור שהתקיים באותה חברה. במילים אחרות חברה שאופן הייצור שלה מבוסס על ניצול (כל החברות) היא חברה מעמדית. מעטים היום חושבים שברה"מ לא היתה חברה של ניצול ולכן התקיימו בה מעמדות. בעלות פורמלית על אמצעי הייצור לא משנה. לא "סמכות ההחלטה" קבעה את המעמדות אלא מי המנוצל ומי נהנה מפירות הניצול.

  2. אשר פרוליך הגיב:

    בקשר לאופן קיום דו-שיח=
    כדי שדו-שיח יהיה בונה,יש צורך שכל צד יתעמק
    בדברי השני ולא ינהל מונולוג.לכל צד,כמובן,הזכות לענות
    על הדברים שהוא
    חושב רלוונטיים לנושא,והוא לא חייב לענות על כל שאילה אחת לאחת(וזו הכוונה כשאמרתי שאני
    לא נמצא תחת חקירה).
    צר לי מאוד שעקיבא לא מתעמק בדברים שלי ואני חייב לחזור עליהן פעם אחרי פעם=
    אמרתי שהביורוקרטים בברה"מ לא היו "מעמד" במובן הקלאסי,אבל מארקס ואנגלס לא טענו לעולם
    שכל התופעות החברתיות מכל סוג ובכל רמה הן
    על פי חלוקה מעמדיתואין בחברה האנושית חלוקות נוספות.מארקס התרכז בנתוח כלכלי
    של יחסי הייצור בחברה האנושית כוון שיחסים אלה הם החשובים ביותר,אבל בכך לא נגמר הסיפור אלא רק מתחיל.מי שרוצה לראות את המארקזיסם כתורה סגורה,"עשרת הדברות",בה הכל כבר נאמר ואין מה להוסיף,טועה טעות קשה.המארקזיסם הוא בעקר שיטה,מטודולוגיה,המבוססת על המטריאליזם הדיאלקטי והמטריאליזם ההיסטורי,ואין דבר יותר רחוק מאלה מאשר "תורה מסיני" קבועה,סטטית,"אל היסטורית" ונצחית.
    "קסטה" היא לא מעמד,כמו "ביורוקרטיה" היא לא מעמד,כמו "שבט","עם","קהילה","משפחה","מיגדר"ועוד מילים רבות המגדירות התארגנות או התקבצות בתוך חברות שונות,על בסיס מרכיב זה או אחר,ואני לא מבין מה קשר בין כל אלה ל"כאילו" חוסר הנבוי או כשלון המארקזיסם כביכול כפי שטוען עקיבא,ואני מתנצל מראש.

  3. לנין לעקיבא אור הגיב:

    "אם לא ברור מהו "מעמד" לא ברור מהו מאבק בין מעמדות".
    אתה מתעלם ממה שאמרתי.
    במניפסט הקומוניסטי מרקס ואנגלס מדברים על מקרים ספציפיים, תופעות היסטוריות שקרו, שבהם היו מעמדות, וכל ניתוח שלהם הוא של מקרה היסטורי ק ו נ ק ר ט י, כמו שאתה מזכיר בורגנות ופרולטריון.
    ברור מהו מאבק בין מעמדות על סמך המאבקים האלו בעבר ובהווה ועל סמך המאבקים האלו אפשר גם לתת הגדרה של מעמד, אבל היא עלולה שלא לחול על כל המקרים בעתיד, ולכן אמרתי שאי אפשר לתת הגדרה על-היסטורית למושג מעמד.
    שים לב להבדל- קונקרטי-מופשט, עבר-עתיד.

  4. עקיבא אור הגיב:

    לחברים בוויכוח המעלימים את שמותיהם האמתיים.

    מדוע אינכם חותמים על דבריכם בשמכם המפורש?

    מי שאין לו מה להסתיר חותם בשמן המפורש.
    מי שיש לו מה להסתיר מעלים את שמו המפורש.
    מה יש לכם להסתיר?

    קל מאוד לכתוב ב- 2007 כי:

    "מעטים היום חושבים שברה"מ לא היתה חברה של ניצול ולכן התקיימו בה מעמדות."

    היום – ומה אמרת "אתמול" כלומר לפני קריסת ברה"מ ב-1991 ?

    מי אמר זאת ב 1967, ב- 1977, ב- 1987 ?

    ומה אמרו אלה שכותבים את המשפט הזה היום על אנשים כמוני שאמרו את המשפט הזה ב- 1967 ?

    הרי אמרתם עלינו שאנחנו סוכני ה CIA והשב"כ.
    שכחת?

    כותב המשפט הנ"ל חייב להגדיר את המונח "ניצול" ולהסביר כיצד בדיוק ניצלו גורבצ’וב
    או כרושציוב -או סטאלין- את פועלי ברית המועצות?
    האם הם צברו הון על חשבונם ?
    הרי לא היה להם חשבון בנק, מכונית פרטית, או בית פרטי.הכל היה בבעלות המדינה.

    האם הפקידות הממשלתית והמפלגתית בברה"מ הייתה מעמד?

    אם התשובה שלילית – אין מעמדות ואם כך איזה מאבק מעמדי התחולל בברה"מ?

    אם התשובה חיובית – באיזה מעמד בברה"מ תמכו כל המפלגות הקומוניסטיות בעולם , כולל מק"י ?

    באיזה מעמד תמך החבר שכתב את המשפט הזה אבל מעלים כיום את שמו?

    עקיבא אור

  5. אשר פרוליך הגיב:

    לזה שמתחבה מאחורי שם "כליל(או "קליל")החורש:
    צר לי להגיד שעשיתה סלט לא נורמלי וכבר אי
    אפשר לדעת למה התכוונתה ומה סגנונה,טורקית,יוונית,בולגרית,
    מי יודע מה,ועל כן קשה להתיחס אליה.
    אולי תעשה קצת סדר ותפריד בין הירקות,הבשר,הגבינות,הפסטות,החמוצים,ורוטבים וטבלינים ללא שום חוש והבחנה קולינארית.
    אם אתה מעוניין בבקורת על המרקזיסם,זכותך ומכובד,אז,לפחות תתחיל במשהו רציני ונוכל להתמודד בכבוד.

  6. כליל החורש נאורי הגיב:

    אם יותר לי להתפרץ לדיון בין עקיבא אור לבין מבקריו-מבוקריו…

    רדידות מחשבתית כתבה, בין היתר:

    "מעטים היום חושבים שברה"מ לא היתה חברה של ניצול ולכן התקיימו בה מעמדות."

    בתגובה, דרש עקיבא:

    "כותב המשפט הנ"ל חייב להגדיר את המונח "ניצול" ולהסביר כיצד בדיוק ניצלו גורבצ’וב
    או כרושציוב -או סטאלין- את פועלי ברית המועצות?
    האם הם צברו הון על חשבונם ?
    הרי לא היה להם חשבון בנק, מכונית פרטית, או בית פרטי.הכל היה בבעלות המדינה."

    האם מנהלי החברות אינם מנצלים את העובדים שלהן? אבל, לכאורה, המנהלים הם לא יותר מפקידים, בעלי שכר של בעל המניות בתאגיד, ואלה האחרונים לרוב נוטים לשמש באופן מאד פאסיבי בפעילות הכלכלית (ע"י משחקי השקעות בשוק הפיננסי), ובאותה המידה ניתן היה להעלים אותם, ובכך היינו מקבלים הון שאינו בבעלותו הפרטית של אף-אחד, כמו בברה"מ.

    ובכלל, מה משמעות הרכוש הפרטי בחברה בה אנו חיים? כמה מאיתנו הם הבעלים של הבית בו אנו מתגוררים? אפילו אם נתעלם מהעובדה הפורמלית שרוב ככל השטח נמצא בבעלות המדינה, גם אלה מאיתנו ש"קנו" דירה בעצם חוכרים אותה לזמן מה מהבנק עד שיוכלו לעמוד בתשלומים. לכמה מאיתנו יש רכוש פרטי, מעבר למוצרי צריכה, ואולי אמצעי קיום בסיסיים מאד, שלא יחזיקו אותנו הרבה מבלי שנעבוד עבור שכר, כמו כל עובד סובייטי?

    גם בחברה ה"קפיטליסטית" נמצא רוב הרכוש, ורוב ככל ההון, גם זה שאינו בבעלות ישירה של המדינה, בתוך גוף ריכוזי ועל-אנושי, התאגיד.

    מצד שני, הבה נתבונן במדינה שהיא הדגם לקפיטליזם ה"דורסני", ארה"ב: אם מתבוננים בתאגידים הגדולים, הרי שהם נבנו על השקעות ממשלתיות ועל חוזים ממשלתיים, קרי, בשורה התחתונה, מדובר בגופים שהם חלק בלתי נפרד מהמדינה.

    אז היכן ההבדל המהותי בין ארה"ב לבין בריה"מ?

    בקיצור, אם עקיבא רוצה לטעון שהמרקסיזם אינו מסוגל לנתח את בריה"מ, הרי שטענה זו טומנת בחובה את הטענה החמורה יותר לדידנו, עתה כשבריה"מ כבר אינה בין החיים: שהמרקסיזם אינו מסוגל לנתח את הקפיטליזם המערבי.

    ואם המרקסיזם אינו מסוגל אפילו לנתח את הקפיטליזם המערבי, איזה צורך יש לנו בו?

    אחרית דבר בשאלה: האם מה שמציגים לנו הקומוניסטים השונים בפורום זה הוא אכן מרקסיזם, או, נכון יותר לומר, נותן לנו את כל מה שיש למרקסיזם לתת? שהרי הקפיטליזם ש"המרקסיזם" שלהם מתאר הוא לא יותר מאשר קריקטורה של מצב העניינים בסוף המאה ה-19, וברור לכל דיאלקטיקן מצוי שיש לפתח את התיאוריה עם השתנות המציאות.

    העובדה היא שהיו לא מעט מרקסיסטים שביקרו את בריה"מ משנותיה הראשונות, שהגיעו תוך פחות מעשור למסקנה שמדובר בוריאציה בלבד על הקפיטליזם (זאת מבלי להזכיר את הטרוצקיסטים, שהגבילו עצמם לטענה שמדובר במדינת פועלים מנוונת). אני לא בטוח אם הם חזו את נפילתה של בריה"מ, אבל, מצד שני, אני לא יודע אם אפשר לקרוא להפיכת הקפיטליזם של בריה"מ מחבוי לגלוי "נפילה". אז הבעלות האבסטרקטית על ההון ע"י המדינה הפכה לקונקרטית בידי מספר אוליגרכים. האם ההבדל כל-כך עצום? האם לעניים איכפת אם הם מקבלים סיוע מטוב ליבו של יולי וסמי עופר או מטוב ליבה של מדינת ישראל? בכל מקרה מדובר בפירורים משולחן הסדר הקפיטליסטי.

  7. כליל החורש נאורי הגיב:

    אם זה שמתחבא מאחורי השם "אשר פרוליך" יודה פשוט שאין לו שום דרך להתמודד עם הביקורת שלי על העיוות הלניניסטי שנקרא "מרקסיזם" במחוזות אלה, הוא יוכל אולי להחזיר לעצמו מעט מן הכבוד שאבד לו ברגע שפנה לפסים אישיים והחל לעלוב בי על סמך שמי, שניתן לי על ידי הורי.

  8. עקיבא אור הגיב:

    לחבר כליל החורש – שלום,

    מיד לאחר מלחמת העולם השנייה התכנסה התנועה הטרוצקיסטית בפריס כדי לדון במצב העולמי החגש ובמהותה החברתית והפוליטית של ברית-המועצות שהופיעה לראשונה כמעצמה השנייה בכוחה הצבאי בעולם. הבנס נועד כדי לגבש מדיניות כלפי ברה"מ.

    בכנס הופיעו שתי דעות ובגללן התפלגה התנועה הטרוצקיסטית לשני פלגים עוינים זה לזה.

    הדעה הראשונה הגדירה את ברה"מ כ"מדינת פועלים מנוונת". חסידי דעה זו ראו בעובדה שהכלכלה בברה"מ מולאמת את העיקר ולכן לדעתם היא "מדינת פועלים". אך הם התנגדו למדיניותו של סטלין וראו בה את הרכיב המנוון.
    הם קראו להחלפת ההנהגה הסטליניסטית של ברה"מ
    בהנהגה טרוצקיסטית. הם קראו לשינוי המדיניות של ברה"מ אל לא לשינוי המבנה הפוליטי שלה.

    הדעה השנייה הגדירה את ברה"מ כ"קפיטליזם של המדינה" ונאבקה נגדה כמו נגד כל קפיטליזם.

    אני שללתי את שתי הגישות.
    לשעתי ברה"מ לא הייתה קפיטליזם כי בקפיטליזם השלטון משרת את הרווח הכלכלי אך בברה"מ האווח הכלכלי שירת את אחיזת הפקידות המפלגתית בשלטון.

    בקפיטליזם רווח כלכי הוא המטרה והשלטון הוא אמצעי שנועד לשרת מטרה זו. אך בברה"מ שלטון המפלגה היה המטרה והרווח הכלכלי נועד לחזק ולשרת מטרה זו.

    מאידך לא ראיתי בברה"מ "מדינת פועלים" כי לפועלים שם אסור היה לקיים איגודים מקצועיים עצמאיים ולא הייתה להם שום אפשרות להשפיע על הכלכלה או המדיניות.

    לדעתי המשטר בברה"מ היה משהו חדש מבחינה היסטורית וזה חייב תיאוריה חדשה כדי לסייע למדוכאים במשטר זה להיאבק נגד הדיכוי.

    המרכסיזם סיפק הצדקה לשלטון המפלגה בטענה שהמפלגה מגינה על עקרון הכלכלה המולאמת
    וזה הדבר החשוב ביותר.הפועלים בברה"מ לא יכלו להיעזר במרכסיזם במאבקם נגד שלטון המפלגה.

    כשהגעתי למסקנה זו התחלתי לפעול לבניית תיאוריה פוליטית חדשה שתסייע להבין בצורה חדשה משטר של כלכלה מולאמת ולהיאבק נגד הדיכוי במשטר כזה. את מסקנותי ניסחתי בספרי
    חלופה למדינה פסיכוטית
    פוליטיקה בלי פוליטיקאים
    ממחאה – למהפכה.

    עקיבא אור

  9. כליל החורש נאורי הגיב:

    הטרוצקיסטים נזכרו לבקר בצורה מהותית את המשטר הסובייטי רק לאחר שהעיפו משם את טרוצקי. היו כאלה שביקרו את המשטר עוד לפני כן, בתקופה שבה טרוצקי תמך בלירות במורדי קרונדשטדט כמו בחוגלות.

    "לשעתי ברה"מ לא הייתה קפיטליזם כי בקפיטליזם השלטון משרת את הרווח הכלכלי אך בברה"מ האווח הכלכלי שירת את אחיזת הפקידות המפלגתית בשלטון."

    הבעיה שלך היא שאתה חושב שיש איזה הבדל מהותי בין פקידי ממשל בכירים לבין מנהלים בכירים.

    גם בבריה"מ ניתן לומר שהמנהלים הבכירים (הנומנקלטורה) שירתו את ההון. מה היו תוכניות החומש אם לא תוכניות לפיתוח הכלכלה והגברת הרווחיות? במה הייתה שונה הכרזתו של חרושצ’ב, "אנחנו נקבור אתכם," מהתרברבותו של מנכ"ל אורקל במאבקו במיקרוסופט?

    אני חושב שהמשטר של בריה"מ הוכיח מעל לכל ספק, כי במקרים מסויימים ניתן בהחלט להשתמש בחלקים מן המרקסיזם על מנת לבנות אידיאולוגיה המצדיקה ניצול קפיטליסטי. המשטר הסיני, כמובן, עשה ועושה זאת בצורה הרבה יותר טובה מהם.

  10. יהודי הגיב:

    קל מאוד להתפאר על המהפכה בברה"מ כשהמגיבים יושבים על כיסא מרווח בישראל. כאחד שמשפחתו מודעת לסבל הרב בברה"מ, ובכלל כמעט כל מיליון העולים, אני יודע שכל מה שכתוב הנ"ל הם דיבורים שאין בהם ממש.

    ותראו שאיני משקר, רוב מוחלט של העולים הם בצד הימני של המפה, הן מדינית והן חברתית-כלכלית, אחרי שחזו וחשו בבשרם ובקיבתם את נפלאות הקומוניזם.

  11. "סלט לא נורמלי" הגיב:

    נראה לי שזה שעושה "סלט לא נורמלי" הוא דוקא המכונה "אשר פרויליך". כשאינו מסוגל לתת תשובה פשוטה ועיניינית הוא מתלונן על "חקירות" או שמפנה אותנו לספריות. כשהוא מגלה חולשה בהבנת הנקרא טוען לשאר ירקות.
    האופן שבו מנכס בעל ההון במשטר הקפיטליסטי את הערך העודף הנסחט מהעובדים לעצמן הוא הרווח. אבל במשטר הקפיטליסטי המפותח הרווח יכול להתחלק גם בצורת שכר והטבות פטורות או חייבות במס בצורת רכב, כלכלה, אירוח, נסיעות וכו’. מבחינה זו האופן של ניכוס עודף הערך דומה לזה שהיה בברה"מ. שני המשטרים על כל ההבדלים שביניהם היו משטרים של ניצול ולכן חברות מעמדיות. בכלי הניתוח של המרכסיזם ניתן לבחון גם את תהליך הייצור והחלוקה במשטר ברה"מ ואת המעמדות, למרות שהקפיטל כמובן לא עסק בכך אך ואין צורך להמציא לצורך זה את הגלגל מחדש.

  12. אשר פרוליך הגיב:

    לכליל=
    אני מתנצל לפנך אלף פעם.לא הייתה כוונתי לפגוע אישית ולא ידעתי את שמך האמיתי ובטעות
    חשבתי שמדובר במתחזה.
    שוב אני מתנצל.
    יחד עם זאת,לא ברורות לי עמדותיך ואם יש בהן
    בקורת למרקזיסם,הדבר לגיטימי ומכובד,אבל
    בקורת זו צריכה להיות תוך היכרות מעמיקה
    עם החומר הרב הכתוב בקשר למרקזיסם,מצד של
    אלה בעדו וגם אלה שנגדו.
    לעקיבא=
    אשמח לקרוא את ספרך(מה הוצאה לאור?).מתגובתך האחרונה נשמע חשש/דאגה (ובצדק)לעוותים העלולים להווצר בתהליך מהפכני,הן מצד איבוד
    הבסיס הדמוקרטי במנגנוני השלטון והן מצד השטלתות של שכבה מנהלית(ביורוקרטים)שיחזיקו
    בכח שלטוני מופרז,בלתי צודק,ובסופו של דבר,אנטי מהפכני ורגרסיבי.
    לנין התיחס לסכנות אלה ואף דרש רוטציה בתפקידים הבכירים,שכר לבכירים כמו של פועלי ייצור ועוד,שעדיין לא מבטיח פתרון לבעייה מורכבת זו,ועל כן,דיון בנושא חשוב זה,לא רק רצוי,אלא גם הכרחי.

  13. כליל החורש נאורי הגיב:

    חבר אשר, אם אתה מעוניין להבין את עמדותי, כל שעליך לעשות הוא לטרוח ולקרוא את הודעותי, וכל מה שעליך לעשות על מנת להראות לי שיש טעם לעיין עוד במה שאתה קורא לו מרקסיזם, הוא להשתמש בו על מנת לסתור את טענותי, או לפחות להתייחס אליהן.

    בינתיים, כל שנראה לי שאשיג מ"ההיכרות המעמיקה עם החומר הרב הכתוב בקשר למרקסיזם", היא הזכות לטעון על אחרים שעליהם לקרוא עוד מהחומר הרב הכתוב בקשר למרקסיזם, במקום להתייחס לטענותיהם. זאת בהנחה שאתה דוגמה לאדם שיש לו "היכרות מעמיקה עם החומר הרב הכתוב בקשר למרקסיזם."

הגיבו לרדידות המחשבה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים