הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-12 במאי, 2007 5 תגובות

ביוני 1846 נעשה מהלך חסר תקדים בהיסטוריה העולמית: ביטול חוקי הדגן, ה-Corn Laws, על ידי הפרלמנט הבריטי. הצעד, שגונה על ידי מתנגדיו כ"חיסול החקלאות הבריטית", שם למעשה קץ למדיניות הכלכלית המרקנטיליסטית ששלטה עד אז ללא עוררין בסחר הבריטי, ושתפקידה היה להבטיח מאזן-תשלומים חיובי על ידי סבסוד נרחב של החקלאות המקומית, תוך העדפתה על מקבילותיה האירופאיות ובעיקר האיריות. המהלך, שתרם לתיעוש באנגליה ודחף קדימה את התעשיינים המקומיים (וגם את שיעור העוני של השכירים והחקלאים), נחשב עד היום על ידי כל הכלכלנים הליברלים כניצחון מוחץ ל-Laissez-Faire (ללא התערבות) ולכלכלת השוק החופשי.

עם זאת, אנגליה של המאה ה-19 היתה רחוקה מלהוות "פייר פייט" לתעשיות ולחקלאים הזרים. חוקים נוקשים הגבילו עדיין את התיעוש והסחר בקולוניות האנגליות באסיה ובאפריקה, וגם ביטול ה-Corn Laws, יחד עם שאר החלטות הליברליזציה שהועברו באותו זמן נעשו רק אחרי שהתעשייה האנגלית ניצבה במרחק בטוח ממתחרותיה ממעבר לים. השגת ה"יתרון היחסי" (Comparative Advantage) של יצרני הבד האנגלים נעשתה על ידי חיסול ממוקד של התחרות ההודית.


כיום, מסבסדת ארה"ב את תעשיית הכותנה המקומית שלה ביותר מ-5 מיליארד דולר בשנה, המהווים כחצי מסך הסבסוד העולמי ליצור וליצוא כותנה. סובסידיה זו נועדה לשמר את מעמדה של התעשייה המקומית בשוק העולמי על חשבון תעשיות זרות, כמו למשל זו של מאלי (דוגמא אחת מיני רבות), אשר נאלצה לרדת למחירי הפסד על מנת לשמר את ה"יתרון היחסי" שלה, לאחר שמדיניות יצור מוכתבת מלמעלה גרמה להיצף של השוק במוצרים ולירידה דראסטית במחירים. למעשה, גם אם מאלי שבאפריקה היתה יכולה לעמוד בסכומים כאלו של סובסידיות במסגרת התל"ג שלה, המדיניות המוניטארית שמכתיבה למדינה קרן המטבע העולמית מונעת ממנה כל התערבות בכללי השוק החופשי הקדושים, גם כאשר ההפרטה הכפויה של חברת הליקוט הלאומית הפכה אותה, כדרכן של הפרטות, לחברה מושחתת ובלתי יעילה, פירקה אותה לגורמים ופגעה אנושות במגדלי הכותנה הקטנים.


סובסידיה זו של ממשלות ארה"ב והאיחוד האירופי ניתנות תוך הפרה של הסכמים והתחייבויות לקיצוץ נרחב בסובסידיות ליצוא, הסכמים הנחתמים מאז הסכמי GATT משנות ה-70, אך נראה כי מחייבים רק צד אחד של ההסכם. בכל שנה מחדש, במפגש ה-G8, מתחייבות ומבטיחות ארה"ב, אנגליה והאיחוד האירופי לציית לכללי השוק החופשי האלמנטריים ולפתוח את השווקים שלהם לתחרות חופשית, ממש כפי שהן דורשות מממשלות אחרות, מפרו ועד מיאנמר, וכל שנה מחדש מעבירות אותן מדינות את הסובסידיות החקלאיות מתחת לשטיח, בשם תמיכה בחקלאים הקטנים העלולים לכרוע תחת עול התחרות הזרה וירידת המחירים.


למעשה, אין בסובסידיה זו אפילו שמץ של ממד חברתי. רובה המוחלט של התמיכה הממשלתית בארה"ב לגידולי מזון מופנית לחברות החקלאות הגדולות, שבעצמן משתמשות בכסף על מנת לקנות עוד אדמות ולדחוק חקלאים קטנים. בתחום הטקסטיל, מדובר באחת התעשייות הנצלניות ביותר בארה"ב, עם שכר ממוצע הנמצא הרחק מתחת לשכר הממוצע במשק.


מן הזווית המקומית, ניתן למצוא תופעות דומות במשבר שעבר על ענף הטקסטיל בישראל בשנות ה-90. בעקבות הסכמי סחר שעליהם חתמה ישראל, ירדו בהדרגה מכסי המגן על התעשייה המקומית, תוך "הסתננות" של מוצרים זולים מאסיה וממזרח אירופה (כלומר: המתפרות באסיה ובמזרח אירופה, והרווחים במערב אירופה ובארה"ב). התעשיינים הישראלים, שכישרונם הסתכם בעיקר לקבל צ’קים ממשלם המיסים, החליטו להעביר את מפעליהם לסין ולפולין, לגרוף מיליארדים על חשבון חוקי עבודה בלתי אכיפים ובלתי קיימים, ועוד לקבל את פרס ישראל לפעמים. מנגד, סובסידיות ענק למפעלי היי-טק כמו "אינטל" שזוכים, בנוסף לבונוסים האדירים, גם לכוח אדם מיומן וצייתן שמוכן לעבוד במשמרות כפולות בשכר נמוך יחסית (קרוב יותר לממוצע השכר בענפי ההיי-טק בבנגאלור מאשר לעמק הסיליקון).


אין כל ספק כי גם במפגש ה-G8 אשר יפתח בתחילת יוני בהייליגנדאם שבגרמניה יידונו אפשרויות חדשות להגברה של הסחר החופשי ברחבי העולם, כאשר לפי מיטב המסורת הצבועה של הניאו-קולוניאליזם הם ייושמו באופן סלקטיבי, על מנת להיטיב בעיקר עם קבוצות התעשייה הגדולות. מליברפול של המאה ה-19 דרך חקלאי אפריקה ועד למפוטרות קריית גת, כולם הם קורבנות הגלובליזציה הקפיטליסטית, בגרסתה הזו או האחרת.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. דינה הגיב:

    סליחה שאני מעלה את את ההצעה ה"גסה" אבל לא מספיק לכתוב מה רע וכמה רע אלא מהי האלטרנטיבה: האם רפורמות אגרריות נוסח זימבבווה בהם נלקחה בכוח אדמה מחוואים לבנים "עשירים" (או חברות חקלאיות גדולות) וחולקה בחינם להמוני העם תוך כדי הרס הכלכלה והחקלאות המקומית ? אולי הכוונה לשיטת הקולחוזים הסובייטים הזכורה לשימצה שעיקר תהילתה על הבצורת והשחיתויות העצומה שהביאה ?
    אולי תורת "החזרה אל החקלאות והאדמה" של פול פוט ?
    אפשר בבקשה פירוט איזו אלטרנטיבה מציע כבוד מחבר המאמר למצב הנוכחי ?

  2. רמי הגיב:

    קראתי המאמר וגם את התגובה הקשה של דינה והדוגמאות המעוררות חלחלה שהיא מביאה (אפשר להוסיף את הרפורמה של יוסף במצרים שתמורת דגן רכש עבור מלכו את כל מצרים מחקלאיה) ונשארתי עם סימן שאלה גדול. שהגלובליזציה והתעצמות תאגידי ההון היא מחלה נוראה של החברה האנושית. את זאת הבנתי. אבל מה מציעים רוזנברג וגם דינה בתור אלטרנטיבה. מי יראה לנו את אבן החכמים ואת השיטה לייצר אותה עצמה. או שמא עדיף פשוט להשתלב בשיטה ולמצוא בה פינה חמה וחסוייה ולא להסתכל אל האסון המתרחש בחוץ.

  3. שי הגיב:

    דינה, ברור שהאלטרנטיבה למניאקים היא לא מניאקים. אני בטוח שאת יכולה לחשוב על פתרונות טובים יותר מחזקים שדופקים את החלשים בסגנון הקפיטליזם שתאר דניאל, הנאציזם, הפאשיזם והדברים שתארת.
    רמי, התשובה נמצאת מול עינינו כבר אלפי שנים. תרבות הצריכה וההשמדה, הקפיטליזם, היא די חדשה, בסך הכל עשרת אלפים שנה, מאז החלה המהפכה הניאוליטית של החקלאות הטוטאליטאית, שעומדת להסתיים בניצחון התרבות שלנו, כאשר ננצח את העולם, ונחסל את עצמנו…
    במשך מאות אלפי שנים, אלפי תרבויות אנושיות חיו חיים טובים (בניגוד לאמונות התפלות שמלמדים אותנו לגביהם), ואנחנו יכולים ללמוד מהם. כל מין בטבע, וכל תרבות אנושית אחרת – ידעו ויודעים איך לחיות כחלק מהעולם, בשלום ובשלווה, חוץ מאתנו. אבל בגלל יהירותנו אנחנו מסרבים ללמוד מהם את חוקי החיים הפשוטים, ומתייחסים אליהם כאויבים בזויים שאנחנו צריכים להכניע.
    אז אפשר ללמוד מהניסיון שלהם, ואפשר גם ללמוד מהניסיון שלנו, ולהשתמש בהיגיון ובמצפון שלמדו אותנו להדחיק כל כך טוב.
    התשובה הפשוטה היא חופש. חופש מוחלט. ביטול העבודה-עבדות. ביטול בתי הספר. ביטול כל המסגרות שנועדו להגביל, לדכא.

  4. פטריוט לשי הגיב:

    "התשובה הפשוטה היא חופש. חופש מוחלט. ביטול עבודה-עבדות. ביטול בתי ספר. ביטול כל מסגרות שנועדו להגביל, לדכא". כל זה נכון, אך יש כאן מספר בעיות. אנשים פגעו אחד בשני, גנבו רצחו, רימו ולכן הופיעו חוקים ומסגרות כדי לרסן את בני אדם. רק כאשר אנשים יהיו טובים וישרים, לא יהרגו ולא יגנבו, כלומר לא יפגעו אחד בשני, אז לא יהיה צורך בצבא, משטרה ובשאר מסגרות, הם יעלמו לבד, אבל עד אז נמשיך לסבול מכל המסגרות והדיכוי!…

  5. שי לפטריוט הגיב:

    אם אתה רוצה לחכות לזה שאנשים יהיו טובים – ותוך כדי גם להמשיך את ההתעללות בהם – אתה יכול לחכות לנצח. כל עוד מגבילים את החופש לו אנשים זקוקים הם יהיו אלימים ויגבילו את החופש של אחרים.
    אתה טועה בסיבה ליצירת חוקים – חוקים, כמו כל מעשי השלטון, נועדו להגביר את הכוח של השליטים (העשירים). מוכרים לאנשים את הקשקוש הזה על זה שהמשטרה ובתי המשפט נועדו לעזור להם, אבל כשמסתכלים על המציאות רואים שהמשטרה ובתי המשפט עוזרים לשליטים העשירים המנצלים ודופקים את שאר האנשים, ושהרוב הגדול של האלימות בחברה – הרצח, הגניבה וכו’, מבוצע בידי הכוחות המזוינים כמו הצבא והמשטרה.

הגיבו לדינה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים