הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-19 במאי, 2007 11 תגובות

הרוח הפוסט מודרניסטית שגרמה לביטול החלוקה בין שולים למרכז בעשר השנים האחרונות הביאה בין היתר לפתיחתם של חוגים למגדר במוסדות אקדמיים שונים. תוך ביטול ההבחנה הגברית מסורתית בין שוליים למרכז הועלו על סדר היום נושאים שעד כה נתפסו כנחותים וכבלתי רלוונטים לדיון אקדמי. כשם שהצלחת מזרחים באוניברסיטה תוארה במונחים אשכנזים, תוך התעלמות מתנאי החיים השונים או סיכויי החיים ("Life Chances" לפי מאיר עמור), נמדדה הנשיות ותוארה בפרמטרים גבריים. מניפסטים לוהטים מחזון פמניסטי תיארו נשים חזקות ומוצלחות, מן החזון הזה נולדו לא רק נשים מוצלחות אלא אף גברים פמניסטים לעילא ולעילא שהחרו והחזיקו אחריהן. ועדיין אחת השמועות הנפוצות לגבי נשים שהגיעו לעמדות כוח, היא שנשים אלה סללו את דרכן אל תפקידים נחשקים דרך המיטה.

כרגיל מדובר בנשים "אחרות" אלה הן לעולם לא "בנותינו", "אחיותינו", "נשותינו" ו"אמהותינו" המוצלחות. ברשימה זו ברצוני לבדוק את "המוצלחות". מאחר שקשה לקעקע דפוסים שנוצרו משך מאות ואלפי שנים תוך עשרות שנות מהפכה פמניסטית, ההצלחה עדיין נמדדת ומוערכת מתוך היכולת להשתמש ולנצל בדרך כוחנית ומניפולטיבית את מערכת החוקים הפטריארכלית.


ראשית חוכמה יש לנפץ את ההבחנה הפטריארכלית הצבועה בין נשים שנכנסות למיטה, שעליהן נאמר בחדרי חדרים שקיבלו את הקידום שלהן בעבור טובות הנאה מיניות, לבין "הנשים הטובות" שהתקדמו בגלל הכישרון הפנומנאלי שלהן. הרשו לי להיות סקפטית בנוגע לשתי ההגדרות האלה ולציין שתי עובדות לא מאוד רדיקאליות: א. כל הנשים עושות סקס – גם הנשים ה"רעות" וגם ה"טובות", גם המתאפרות וגם הלא מתאפרות, גם מן החוג למגדר וגם מן החוג לספרות עברית. ב. כישרון לבדו לא מבטיח קידום, כדי להתקדם צריך קשרים, עיתוי ומזל.


אם כן, החלוקה הדיכוטומית בין נשים שהתקדמו דרך קשרים מיניים לבין נשים שהתקדמו בזכות הכישרון היא מעוותת מיסודה. נשים לא מתקדמות רק בשל כישרונן או רק בשל קשריהן. סביר להניח שרוב רובן של הנשים קודמו בזכות השילוב המנצח של כישרון וקשרים, ולראיה מספרן הרב של האוחזות בתואר דוקטור ופרופסור הנשואות או שהיו נשואות לבעלי כוח באקדמיה או נמצאות איתם בקשרים רומנטים.


אני רוצה להדגיש כי מדובר בנשים חכמות ותחרותיות, שמגיעות משכבה סוציו-אקונומית דומה או זהה לזאת של הגברים. אלה נשים שמכירות את המערכת היטב ויודעות לנצל את פגמיה לטובתן. הסיטואציה שבה הן מחוזרות על ידי בעל כוח לא מתפרשת על ידן אך ורק כסיטואציה רומנטית, אלא גם כקרש קפיצה, והן מתנהגות בהתאם. לדוגמא: בלי כל קשר למידת הענותן, הן יעניקו לבעל הכוח את התחושה שכפסע בינו לבין הכיבוש המדומיין שלהן.


מולן מציבה הפטריארכיה זן ישן של נשים – "הנשים האחרות". "הנשים האחרות" הן נשים שלא מכירות את כלליו של משחק הכוח. הן נקלעו אליו שלא בידיעתן. הן חופשיות מתכתיבי התרבות הפטריארכלית לאהוב ולדחות גברים בעלי כוח בצורה ישירה ולא מתחנפת לפי מידת רצונן. נשים שמרימות גבה נוכח האדנות הגברית ולא מהססות במקרה הצורך ובניגוד לכל כללי הטקס להשאיר את בעלי הכוח כשחצי תאוותם בידם. נשים חופשיות אלה מורחקות מן הקונסנזוס על ידי גברים ונשים הכלואים בכלא הפטריארכלי הנוקשה.


מדובר בנשים, אם שזה מקרוב באו, ואם שבאו מהפרברים הרחוקים – לעיתים גאוגרפית ולעיתים תרבותית הרחק ממרכזי הכוח. דור ראשון להשכלה גבוהה, אורחות בלתי קרואות ולא רצויות במגדל השן האקדמי. בבגדים הדוקים, גופיות ילדותיות, ליפסטיק ומוח חד כתער הן מתפוצצות מגאווה עצמית. הן לומדות אט-אט תוך ניסוי וטעייה, מעידה ונפילה, בחן ולא כל כך בחן. חלקן בגיחוך, חלקן בגמגום, חלקן בשפתיים קפוצות, חלקן לעולם לא ילמד את חשיבותם של "נימוסי שולחן" ויסנן חרש קללה או שתיים.


כך או כך, יש לצפות שהן יעשו את כל הטעויות המביכות האפשריות, וזאת משום שעבורן תישאר לנצח שפתו האלימה של הריבון כשפה שנייה בלתי טבעית. אבל כל טעות בשפה הארורה הזאת תפתח עוד חלון ועוד דלת עבור נשים שאפתניות מן הפרברים בחוגים למגדר ובחוגים אחרים.

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. רננה הגיב:

    מישהו יכול להסביר מה בקשר בין המאמר הזה לאתר ההגדה השמאלית ?

  2. אבירם הגיב:

    "בבגדים הדוקים, גופיות ילדותיות, ליפסטיק ומוח חד כתער"?
    מה??
    תסלח לי הכותבת נירית צארום אבל אני לא מצליח להבין את הקשר בין "נשים שמרימות גבה נוכח האדנות הגברית" לבין התאור הנ"ל של הופעתן החיצונית.
    האם אשה שמשתחררת מ"האדנות הגברית" חייבת להראות כמו לוליטה?

    אני עובד בחברת היי-טק בה יש כמה וכמה נשים שהגיעו "מהפרברים הרחוקים" ונמצאות בעמדות כח מבלי לשכב עם הבוס או להתחתן איתו, והפלא ופלא – הן גם לא לובשות גופיות ילדותיות!!
    הן מביאות הרבה יותר תועלת לנשים מאשר נירית צארום והתמונה המשפילה והסקסיסתית שהיא מציירת.

  3. אבירם, גם כן עם מעט זמן פנוי הגיב:

    אני אשמח להבין מה זאת אומרת "אבל הן גם לא חייבות להראות כמו אחלה גברים" ולמה לדעתך קשה "לגברים שעובדים בהייטק" להבין זאת?

    איך שאת מציגה זאת, אשה יכולה לבחור רק בין שני סגנונות הופעה:
    1. להראות כמו גבר.
    2. להופיע ב"בבגדים הדוקים וגופיות ילדותיות".
    ובכן, במקרה אני גם קצת מבין באופנה ואני יודע היטב שמגוון אפשרויות הלבוש של נשים הוא אדיר בין שני הקצוות שציינתי (הקצוות שאת ציינת, למעשה).
    מה לעשות וסביבת עבודה דורשת כללי לבוש מסויימים במיוחד כאשר עובדים עם קבוצות מחו"ל (אנגליה, גרמניה, הודו) אצלם קוד הלבוש יותר ברור ומוקפד.
    צר לי לאכזב אותך אך בגדים הדוקים וגופיות ילדותיות הן פשוט לא לעניין במקום העבודה שלי, ולא בגלל דיכוי. ראיתי מספיק נשים ארופאיות ואמריקאיות (שאינן מדוכאות) שלא מתלבשות כך.

    דבר אחרון: אנא הסבירי לי את אמירתך "רענן נא את מושגיך באשר לקרוב ורחוק", האמירה שלי לגבי "הפרברים הרחוקים" היא ציטוט מהמאמר שלך…

  4. גלית הגיב:

    אמממ, אני לא ממש בטוחה מה זה היה אבל הנושא מעניין..

  5. נירית צארום עם מעט זמן פנוי הגיב:

    "האם אשה שמשתחררת מ"האדנות הגברית" חייבת להראות כמו לוליטה?"

    לא ולא אבירם – נשים שמשוחררות מהאדנות הגברית לא חייבות להראות כמו לוליטות, אבל הן כם לא חייבות להראות כמו אחלה גברים. זאת נקודה שלהרבה פמניסטיות רדיקליות קשה להפנים, מעניין גם שלגברים שעובדים בהייטק.

    אגב רענן נא את מושגיך באשר לקרוב ורחוק, לא תמיד מדובר במיקום גיאוגרפי.

  6. נתן. הגיב:

    בשנות ה70 פרח בישראל זאנר סרטי הבורקס שאופיין בסטראוטיפים קבועים : ה"אשכנזי" תמיד היה עשיר,חנון,לא חכם במיוחד,רע לב,מנומס עד כדי צביעות ותמיד נופל בפח ,לעומתו ה"מיזרחי" היה תמיד עני ,חברמן,בעל חכמת חיים, טוב לב ,אוהב לעזור ,לא מקפיד על נימוסים, עממי ויודע להסתדר.

    סרטים אלו ,הם רק דגמה קיצונית לסטראוטיפים שאוכלים כל חלקה טובה בחברה הישראלית: הרומנים קמצנים,המרוקאים חמומי מוח,הגרוזינים טיפשים,הערבים פרימיטיבים וכן הלאה.

    והנה באה נירית צארום ויוצרת לנו במאה ה21 סרט בורקס חדש, אנו לומדים כי יש שני סוגי נשים:
    הסוג האחד שניתן לקרוא לו "האשכנזיות" אשר כדברייה -"מדובר בנשים חכמות ותחרותיות, שמגיעות משכבה סוציו-אקונומית דומה או זהה לזאת של הגברים. אלה נשים שמכירות את המערכת היטב ויודעות לנצל את פגמיה… הסיטואציה שבה הן מחוזרות על ידי בעל כוח לא מתפרשת כסיטואציה רומנטית . …אלה כקרש קפיצה,… בלי כל קשר למידת הענותן, הן יעניקו לבעל הכוח את התחושה שכפסע בינו לבין הכיבוש….

    ולעומתן יש את הסוג שניתן לכנות "המיזרחיות":-
    "מדובר בנשים, ..דור ראשון להשכלה גבוהה, אורחות בלתי קרואות … בבגדים הדוקים, גופיות ילדותיות, ליפסטיק ומוח חד כתער הן מתפוצצות מגאווה עצמית.חלקן לעולם לא ילמד את חשיבותם של "נימוסי שולחן" ויסנן חרש קללה או שתיים.

    אך כמו בסרטי הבורקס ,גם כאן צפוי לנו סוף טוב:"אבל כל טעות בשפה הארורה הזאת תפתח עוד חלון ועוד דלת עבור נשים שאפתניות מן הפרברים".

    אם ככה נראה המאבק המזרחי החדש ,כבר יותר עדיף זאב רווח.

  7. נירית צארום הגיב:

    נתן, נתן מי דיבר על מזרחיות ואשכנזיות, מי???

    אבירם,הרשימה לא דנה באופנה, נסה שוב.

  8. אבירם לנירית הגיב:

    את יוצרת מעין דמות של אישה מאוד ספציפית:
    באה מהפריפריה (תסלחי לי אבל "פריפריה" בד"כ אומר "מזרחית"), מתלבשת כמו פרחה ולא מתעסקת עם הבוס, לא אקדמית אך אינטלגנטית ו"מתפוצצת מגאווה עצמית"(?).
    התאור שלך כל-כך פרטני עד שהוא די הורס את האמירה המקורית שלך, אם הייתה כזו.

    לדוגמא:
    דיברת על נשים חופשיות מתכתיבי התרבות הפטריארכלית, אז מה הקשר בין התכונה הנ"ל לכך שהאשה באה או לא באה מהפריפריה?

    מה הקשר בין "נימוסי שולחן" לבין תכתיבי התרבות הפטריארכלית?

    האם לדעתך אשה שמבינה שיחסים אינטימיים עם הבוס יועילו לקריירה שלה – בהכרח תעשה זאת?

  9. אילנה הגיב:

    מה ענין פוסט-מודרניזם למעמד נשים באקדמיה? השינוי והשיפור האיטיים בסטטוס נשים במקומות עבודה הוא פרי המאבק של התנועה הפמניסטית, תנועה מודרניסטית מבחינה הסטורית. האקדמיה, למרות שינויים פרדיגמטים, מבחינה מבנית – עדיין מוסד מודרני לחלוטין.
    הטענה ש(א)נשים שגדלו בתוך הקונסנזוס מצליחים יותר (במונחי הקונסזוס), גם היא לא בדיוק בקורת פוסט מודרנית.

    אני תוהה אם הכותבת לא חמדה לה לצון

  10. נירית הגיב:

    הו אילנה

  11. אלמוג הגיב:

    צר לי שאלו הן דעותייך הגברת צארום; הן ללא צל של ספק תלושות מן המציאות. כיום, נשים רבות מצליחות בזכות יכולותיהן יוצאות הדופן ולא כישורי המיטה שלהן.

הגיבו לאלמוג

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים