הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 במאי, 2007 85 תגובות

שלוש דרכים ראשיות מובילות לקובה: דרך המהפכה, דרך המוסיקה ודרך התיירות. קרוב לוודאי שכל דרך שתבחרו בה תוליך אתכם אל אחד הצמתים הפוליטיים והרעיוניים היותר מרתקים בתקופתנו. בנקודת הזמן הנוכחית, הדקה ההיסטורית האחרונה של עידן פידל, קובה היא תעלומה גדולה המושכת אליה תשומת לב בינלאומית. תייריה הא-פוליטיים יגלו בה ציוויליזציה אנטי-קפיטליסטית, שנופיה הרכים, הצבועים בירוק ובכחול, נקיים משלטי חוצות ופרסומות וכבישיה פנויים להסעות של מטיילים; אוהדיה משמאל יחפשו בה סימנים ליציבות השלטון ולהצדקת המשטר הסוציאליסטי, ואילו המשקיפים מימין יזדרזו להצביע על מראות המחסור בחנויות והעזובה ברחובות, ויפרשו את הניסוי של קובה בכלכלת שוק מבוקרת (לפחות בענף התיירות) כראשיתו של מהפך. אך קשים חייה של האוהדת הביקורתית, הנקרעת בין הערכה לבין הסתייגות, תוך שהיא מסתבכת והולכת בקורי הדיאלקטיקה הקובנית.

כבר ביום הראשון לשהותנו במחנה הבינלאומי על שם חוליו אנטוניו מֵייָה, נחשפנו לתמצית ההוויה הקובנית. המחנה, שאירח כ-200 נשים וגברים מידידי קובה בעולם, שנקבצו בו מכ-30 מדינות, נמצא באזור העיר קיימיטו, מרחק של כחצי שעת הליכה מן הכפר הקרוב ביותר וכארבעים דקות נסיעה מהוואנה. קשיי קליטה בתקשורת הסלולרית, רק עמדת אינטרנט אחת למשלוח ולקבלת דוא"ל והעדרה של תחבורה ציבורית, יצרו אצלנו תחושת בידוד והעצימו את תלותנו במארחינו, קובעי סדר היום ויעדי הנסיעות. מדי יום, בשעה שש ולפעמים בשבע בבוקר, הקפיצה קריאת קו-קו-רי-קו צרודה, שהועברה במערכת הכריזה, את הקומפניירים ממיטות הקומתיים שלהם בביתני המחנה הצפופים. צווחתו המיוסרת של התרנגול אמנם נבלעה עד מהרה בצלילי גוואחירה גואנטנמרה האהובה, אך עוד בטרם פרח הוורד הלבן בשירו של חוסה מארטי, וכבר שודרה דרשת הבוקר, שתחזור על עצמה מעתה ועד פרידתנו מן המחנה, ואשר רק מלים בודדות זכורות לי ממנה ובהן, "פידל", "ראול", "רבולוסיון" ו"דיאס לומינוסוס" (ימים מוארים). הנהירה למקלחות לא בישרה טובות. זרם המים (קרים בלבד), החלש ממילא, הפך בשעות הלחץ לזרזיף קלוש. גם הניסיון לחטוף מקלחת בשעות הלילה או בשעות הפעילות נכשל, משום שבשעות האלו סגרו את הברז הראשי. הארוחות תאמו את סל המוצרים שבתוכנית המזון הקובנית: לחמניה רכה, ביצה קשה וכוס חלב לארוחת הבוקר; אורז ושעועית חומה, בטטה מאודה או מטוגנת, ומבחר מצומצם של ירקות ופירות טריים. כך בצהריים וכך בערב. חדר האוכל, מגשי הפלסטיק האדומים הישנים, הקיצוב במזון והחסכנות הקיצונית באספקת המים, עוררו בוותיקים שבינינו זכרונות מתקופת הצנע בישראל הכמו-סוציאליסטית של שנות ה-50. וכאז בישראל כן היום בקובה: בני-מזל, המקבלים מטבע חוץ מקרובי משפחתם החיים בגלות, יכולים לגוון את סל המזון הבסיסי, הנרכש באמצעות תלושי מזון, בתוספות מפנקות שאינן כלולות בתוכנית הצנע. בדרך זו נהגנו גם אנחנו, אורחים "עשירים" במונחים מקומיים, והוספנו לארוחותינו קפה, מים מינרלים, בירה, רום ומשקאות אחרים שנמכרו בקיוסק, הוא לב המחנה. תמורתם שילמנו בפסוס ברי-המרה, שהם מעין קופונים המיועדים לתיירים (שוויו של פסו תיירותי הוא כ-25 פסוס קובניים וערכו נע בין דולר ליורו).


אך עם רדת הלילה קיבלנו פיצוי על קשיי היום ושיעור בנוסחה הקובנית להפגת מתחים ולהשכחת הצרות. תחילה הופיעו להקות הילדים והסטודנטים, אחריהם עלו לבמה אמני הסוֹן, זו המוסיקה הנהדרת שנולדה מן הזיווג של קצב אפריקאי עם הניגון הספרדי. בתוך דקות אחדות לא נשארו כמעט שום איש או אשה לשבת על כסאותיהם, והרחבה המרכזית נעה גלים גלים, במקצבי הרומבה, המאמבו והסלסה שהקובנים מפליאים לרקוד ברגליים מתופפות ובמותניים מתפתלים. ועד שהרום התרוקן מן הבקבוקים, שיד נעלמה הניחה על השולחנות, וחזר ומילא את האוויר באדיו הדחוסים, כבר נשכחו הברזים היבשים ממים.


חרף השוני הרב כמעט בכל היבט של החיים בשתי המדינות, ישראלים אינם חשים בהכרח זרים בקובה. צריבת האור בצהרים, גווני הירוק המתכהים בשמש הקופחת, נופי הים בצידי הכביש והמוסיקה של הבואנה ויסטה סושייל קלאב המתנגנת בזיכרון, מעוררים זיקה מיוחדת לאי ולתושביו. גם הרטוריקה הרשמית מוכרת: בדומה לישראל, קובה תופשת את עצמה כאומה קטנה החיה בצלו הכבד של איום על קיומה. משום כך היא מוכנה תמיד למלחמה ומשתמשת במצב החרום לליכוד השורות ולהצדקת פגיעתה בזכויות האדם של מתנגדיה מבית. אך בכך נפרדים קווי הדמיון. כאן הסוציאליסטים, שמאלנים בעגה העברית, הם המכונים פטריוטים, ואילו מבקרי השלטון, ימנים נקרא להם, מוקעים כלא-פטריוטים במקרה הקל וכסיכון ביטחוני במקרה הקשה. האחרונים אף נאסרים לאחר משפט מהיר וחשאי ולעיתים ללא נוכחות עורך דין. ב-13 באפריל, כשבוע לפני בואנו לקובה, נעצר אוסקר שאנשז מדאן, בן 44, עיתונאי עצמאי ממטאנסאס, הכותב לרשת Cubanet שבסיסה במיאמי, בהאשמה של סיכון לחברה. בו ביום הוא נשפט ונאסר לארבע שנים. הארגון "עיתונאים ללא גבולות", המדווח על מעצרו, מאשים את המשטר הקובני במניעת חופש ביטוי וברדיפת עיתונאים הכותבים לאתרי אינטרנט או מפיצים עלונים מחתרתיים. מפרסומי הארגון עולה כי כיום כלואים בקובה 24 עיתונאים. מרביתם נעצרו עוד במרץ 2003, המכונה "האביב השחור", במבצע מהיר של המשטרה החשאית שעצרה 75 מתנגדים פוליטיים, עיתונאים עצמאים ופעילי זכויות אדם, בטענה שהם שכירי חרב המשרתים מעצמה זרה. קובה, קובע הארגון, היא כלא העיתונאים השני בגודלו בעולם אחרי סין. ארגון הסופרים הבינלאומי PEN מדווח על 32 עיתונאים, סופרים וספרנים הנמקים כיום בבתי הכלא בקובה. חלקם סובלים מתנאי מאסר קשים במיוחד ונענשים תכופות בבידוד, מניעת ביקורים ומניעת טיפול רפואי.


בשנת 2009 צפויה קובה להצטרף כחברה אזורית מלאה במועצה החדשה של האו"ם לזכויות האדם, המחליפה את הוועדה הוותיקה וחסרת השיניים לזכויות האדם. יש לקוות שבתפקידה הזה היא תפגין מחויבות גדולה יותר לנושא שלשמו הוקמה הוועדה, ותאפשר לאזרחיה חופש ביטוי שנמנע מהם כיום.


קובה מצידה מנהלת קמפיין נרחב לשחרורם של חמישה קובנים שנשפטו במיאמי ב-2001 למאסרי עולם באשמת ריגול וקשירת קשר נגד ארה"ב. החמישה טענו במשפטם שפעילותם בקרב קהילת הגולים הקובנים במיאמי נועדה למנוע פעולות טרור על אדמת קובה. בה בעת תובעת קובה את הסגרתו לוונצואלה של מתנגד המשטר לואיס פוסאדה קרילס, בן 79. פוסאדה, ששיתף בעברו פעולה עם ה-CIA, מואשם בהפלת מטוס של חברת קובנה וברצח 73 נוסעיו ואנשי צוותו בשנת 1976, ומוגדר בקובה כטרוריסט מסוכן.


ריינלדו פֵיחו גרסיה אחראי על מדינות אמריקה הלטינית במכון הקובני לידידות עם העמים. הוא יליד המהפכה, כבן חמישים, להוט לתאר באנגלית הרהוטה שבפיו את הישגי המהפכה: חינוך, בריאות, תרבות וביטחון חברתי, "זה סדר העדיפויות הלאומי שלנו", הוא מדגיש. ומה מקומו של הביטחון הלאומי בסדר העדיפויות? "אחרי החינוך והבריאות ולא על חשבונם", עונה פיחו. "ממילא נילחם כולנו אם נצטרך. הנה, את רואה אותי? אני עצמי לוחם". אנחנו משוחחים על עתיד המהפכה. בשנתיים האחרונות התחזקה הכלכלה הקובנית בזכות ונצואלה המשקיעה בה וצורכת את שירותיה. צמיחה כלכלית והעלאת רמת החיים הן חיוניות לשימור המהפכה הקובנית. ואולם קובה, שלמדה את לקחי הסתמכותה על מעצמה תומכת אחת (ברית המועצות בעידן המלחמה הקרה), מבקשת כיום להרחיב את שווקיה ואת קשריה הכלכליים. בשנה שעברה שולשו מחירי מתכת הניקל, אחד ממקורות ההכנסה החשובים של קובה; התיירות, שהוכרזה ב-1995 כמקור הכנסה עיקרי, אומנם ממלאת את קופת המדינה במטבע חוץ, אך פוערת פערים חברתיים ומחוללת תופעות שליליות כזנות ותיירות מין. קובה נמנית עם המדינות העניות בעולם מבחינה חומרית, אך מערכת החינוך המפותחת שלה מעשירה אותה בהון אנושי התורם להכנסות המדינה. המגזר הרפואי למשל, הפך לאחד מענפי היצוא המובילים שלה. אלפי רופאים נשלחים מטעם המדינה לעבוד באזורים מוכי עוני בעולם השלישי, ואלפי סטודנטים זרים לרפואה נהנים בה ממלגת לימודים מלאה וחוזרים לארצותיהם כרופאים וכשליחי המהפכה. בשנים האחרונות מציעה קובה חבילות תיור רפואיות, בעיקר לסובלים מליקויי ראיה ומחלות עצבים ומצליחה, חרף המצור האמריקאי המעיק עליה, למצוא שווקים חדשים לתעשיות הביוטכנולוגיה שלה המתמחות בעיקר בתחומי הרפואה המונעת והחקלאות. החיסון שפותח במעבדותיה נגד מחלת הצהבת מסוג הפטיטיס B, נחשב לטוב בעולם ומיוצא ליותר מ-30 מדינות; חומרי ההדברה והדשנים הידידותיים לסביבה שקובה מפתחת, כמענה למשבר האנרגיה החמור שהיא נתונה בו, מתבססים אף הם כענף יצוא משתלם לקופת המדינה.


אך אני מתעקשת להבין את הסיבות לקשיים באספקת המים. "מה עושים מהנדסי התשתיות בקובה?", אני שואלת את פיחו, "לא רואים עבודות פיתוח בסביבה". "כבר עשר שנים" הוא אומר, "סובל החלק המזרחי בקובה מבצורת קשה שפגעה גם במי התהום. בגלל המחסור בדלק אי אפשר ליזום פרויקטים להעברת מים, ואף לא להגברת לחץ המים לכל הברזים במקומות שיש בהם מים. תשתית המים בהוואנה, למשל, היא בת 100 שנה וכיום אנחנו מקימים מפעל לצינורות שיחליפו את הצנרת הישנה במערב המדינה". פיחו מסיט את השיחה לנושא המרכזי בסדר היום הקובני, כפי שהוא מוצג שוב ושוב לפני האורחים מחו"ל: המצור האמריקאי המתמשך. חובה הלאומי של קובה לארה"ב, בסך מיליארדי דולרים, נקבע בידי האמריקאים בעקבות הלאמת הרכוש הפרטי עם פרוץ המהפכה. הקובנים חוששים, אומר פיחו, שארה"ב לא תוותר לעולם על החוב ותאלץ אותם להחזירו בעבדות נצחית בתמורה להסרת המצור. מזה שנים מצביעות רוב המדינות החברות באו"ם נגד המצור האמריקאי על קובה; מזה שנים שמדינת ישראל תומכת בארה"ב ומצביעה לטובתה. מה יש לישראל נגדנו, שואלים הקובנים? "זה לא אתם, זה אנחנו", אני מזדרזת להשיב, אך מתקשה להסביר שגוליית של הקובנים הוא, בעיני חלקים נרחבים בציבור הישראלי, ובוודאי שבעיני ממשלות ישראל לדורותיהן, המגן הגדול של דוד. ויש פן דיאלקטי גם בעניין המצור. פיחו אומר: "טוענים נגדנו שאנחנו מאשימים את המצור כמקור כל צרותינו. אדרבא, שיסירו את המצור ויבדקו אותנו. אני מבטיח לך שבתוך חמש שנים נהיה מדינה מפותחת". ואני חושבת לעצמי, האם הוא באמת רוצה בהסרת המצור, או שגם את היחס הקובני להסגר האמריקאי צריך לבחון דרך משקפי הדיאלקטיקה? האם אדם כפיחו מאמין שהמהפכה הסוציאליסטית תשרוד תחת גלי התיירות האמריקאית?


בינואר 2009, בעוד פחות משנתיים, ימלאו למהפכה 50 שנה. "לאן", אני שואלת, "תמשיכו ביובל הבא?" "ליותר סוציאליזם" עונה פיחו. ואולם שנינו יודעים שקובה כבר ויתרה על "יותר סוציאליזם" ואולי אף השלימה עם "פחות סוציאליזם", ופתיחותה לתיירות העולמית היא רק אחד הסימנים הגלויים לכך.


חרף הביקורת שהמשטר בקובה מושך אליו, אי אפשר שלא לרחוש אהדה לעם הקובני המוכיח נחישות ואומץ לב במאבקו המתמשך באימפריאליזם ובהדיפת הקולוניאליזם. אי אפשר שלא להתפעל מהצלחת קובה בביעור הבערות, וממערכות החינוך והבריאות השוויוניות שלה, הניתנות בחינם לאזרחיה. די להעיף מבט בפוליטיקה הכאוטית של שכנתה הקרובה האיטי מוכת האלימות, הסובלת משיעור התמותה הגבוה ביותר בעולם של ילדים בני חמש ומטה, כדי להבין מה היה גורלה של קובה בנסיבות היסטוריות אחרות. הקובנים רשאים להניח שהמהפכה הצילה אותם ממשטרים גרועים בהרבה מן המשטר הסוציאליסטי ומהתערבותם ההרסנית של בעלי עניין זרים בפוליטיקה שלה. עלייתו של השמאל החדש באמריקה הלטינית מאששת את האופטימיות בקובה. קובה מנהלת יחסים מצוינים לא רק עם ממשלות השמאל, המהוות גוש דומיננטי בדרום אמריקה, אלא גם עם ידידות ארה"ב כגון קולומביה והונדוראס, והיא מודעת למעמדה המיוחד הן בקרב מדינות העולם השלישי והן בקרב רבים ממתנגדי ההגמוניה הכלכלית והתרבותית האמריקאית בארצות המערב.


לאחר שחלה העביר פידל קסטרו, ביולי 2006, את תפקידיו כנשיא המדינה וכראש המפלגה הקומוניסטית לאחיו הצעיר ממנו, שר ההגנה, ראול. רבים ציפו לרעידת אדמה פוליטית בנסיבות אלו, ואולם העברת הסמכויות עברה בשקט ולא עוררה התנגדות בציבור הקובני. ראול הבלתי כריזמטי נחשב לפרגמטיסט בענייני כלכלה. בשנות ה-90, שנות הקריסה הכלכלית, הוא יזם את שווקי האיכרים והציל באמצעותם את החקלאות. בשל גילו המתקדם (76) משתתפת עמו בניהול ענייני המדינה קבוצה של ותיקי המהפכה יחד עם מומחים צעירים, ילידי המהפכה. ההנהגה הנוכחית מאפשרת דיון ביקורתי פתוח מעט יותר מבעבר על השחיתות ועל חוסר היעילות השלטונית. התרשמותם של הבקיאים בפוליטיקה הקובנית, כפי שהיא מתפרסמת במאמרים רבים הנכתבים אודותיה היא, שמי שמצפים להתמוטטות שיטת הממשל הנוכחית בקובה לאחר מות פידל קסטרו, ולעלייתו של משטר ידידותי לארה"ב, עלולים להתאכזב. נראה שהשלטון כבר הועבר בצורה מסודרת לראול, וכי עידן פוסט-פידל נמצא בעיצומו. יחד עם זאת, שינויים של ממש לא יהיו בקובה כל עוד פידל חי.
 
בשעה שצפינו בתהלוכה המרכזית של ה-1 במאי בהוואנה חשנו שאנחנו עדים להפגנת תמיכה ממשית של הצועדים בהנהגתם, ולא במופע מלאכותי מאורגן. וזאת למרות היעדרו המוחש של פידל קסטרו, שעד לרגע הפתיחה עוד ציפו להופעתו בציבור. במשך שעתיים תמימות עברה תהלוכת העובדים והעובדות הצפופה באווירה של קרנבל צבעוני ומלא חיוניות. לאחר שהזכרנו לעצמנו כי מופעים של ספונטניות מאורגנת בארצות אחרות משכנעים, בדרך כלל, הרבה יותר ממופעים דומים בארצך שלך, הודו גם הספקנים שבינינו שגם אם אפשר להביא לכיכר כמעט מיליון צועדים אי אפשר להכריח אותם לשמוח, לשחרר קריאות "ויוה!" למהפכה ולהניף שלטים תוצרת בית, שמרביתם תבעו את שחרור חמשת הקובנים הכלואים בארה"ב. מעטים, יחסית, נשאו את תמונת פידל, תמונה אשר באופן בולט לעין נעדרה גם משורת הדיוקנאות של גיבורי המהפכה (כולם גברים, מרביתם לבנים) שהוצבה מול הבמה המרכזית. ניכר בקובה שהיא נזהרת מטיפוח של פולחן אישיות סביב החבר פידל. המעריצים מופנים אל כוכבה הזוהר של המהפכה, ארנסטו צ’ה גווארה, שפניו היפות נמכרות כאטרקציה לחובבי המזכרות. כבוד מיוחד שמור לחוזה עצמאותה של קובה, המשורר והסופר חוסה מארטי בן המאה ה-19, שפסלו הענק משקיף על כיכר המהפכה הנקראת על שמו. ויש עוד ארנסטו אחד שפניו המזוקנות ועיניו החכמות מלוות בעניין את המבקרים באתרי החובה לתיירים בהוואנה. זהו הסופר האמריקאי ארנסט המינגווי, שאומץ בידי הקובנים וגמל להם על אהבתם בהציבו את הוואנה במקום טוב ברשימת הערים הספרותיות החשובות בעולם. אך זהו סיפור אחר.

תגובות
נושאים: מאמרים

85 תגובות

  1. לעמי הגיב:

    אתה מודע לעובדה כי קובה נתונה תחת אמברגו האוסר למעשה על רוב מדינות העולם לסחור איתה, נכון? פלא שקובה בכלל מייצאת משהו בתנאים כאלה.

    אגב, נגד האמברגו עלו כבר כמעט 20 הצעות באו"ם, כל אחת ואחת מהן נפלה תחת ווטו בודד של ארה"ב (מגובה לפעמים בתמיכה של ישראל).

  2. פטריוט לעופר הגיב:

    הארגונים הבינלאומיים הם משרתים את התאגידים הבינלאומיים ואת האימפריאליזם! לכל מנהיג שלא מספק רווחים לתאגידים, הם לא מכירים בתוצאות הבחירות. כך זה בטרנסניסטריה, דרום אוסטייה, אבחזיה, רשות הפלסטינית ועוד. אבל הארגונים הבינלאומיים תומכים במשטרים הניאו נאציים באסטוניה ובלטביה שמשבחות את הנאצים ומדכאות את המיעוטים הלאומיים ואת מפלגות האופוזיציה האנטיפשיסטיות!

  3. דניאל לפטריוט הגיב:

    מסכים איתך ברמת העקרון, אך האם תוכל לפרט?

    מרבית הקוראים באתר אינם מתמצאים, חוששני, במתרחש בחבלים שונים של ברה"מ-לשעבר…

    אשמח מאד למאמר בנושא וסבורני, שלא רק אני.

  4. פטריוט לדניאל הגיב:

    קודם כל אני לא הבנתי את כוונתך מה לפרט?
    תגיד לי מה לפרט.
    את רוב המידע אני מוצא באתרים רוסיים ואוקראינים בשפה הרוסית. רוסיה היום קפיטליסטית אבל יש מאבק בינם לבין התאגידים המערביים. ארה"ב מטילה מצור על רוסיה, למרות שרוסיה פרקה את ברית וורשה, הוקמו בסיסי נאט"ו בארצות השכנות ועכשיו גם ארה"ב מנסה להציב טילים שלה קרוב לרוסיה בצ’כיה ובפולין בתירוץ שזה יספק הגנה מפני הטילים מאירן וצפון קוריאה, אבל לכולם ברור זה איום ומצור על רוסיה, לכן רוסיה הופכת ליותר ויותר אנטי מערבית ויש תוכניות בטלוויזיה רוסית שחושפים את הפרצוף של המערב.

  5. פטריוט לדניאל הגיב:

    המשך

    ביום ג’ 19.6.2007 תערך הפגנת מחאה מול משרד הקונסול של כבוד של אסטוניה (אין בארץ שגרירות אסטונית וזה הנציגות הדיפלומטית הבכירה ביותר שלה בארץ) נגד המדיוניות המטהרת את פשעי הלגיונרים של SS מאסטוניה ששתפו פעולה עם הנאצים ומעורבים בפשעי מלחמה בשטחי אסטוניה, רוסיה, בלרוס, פולין אוקראינה ועוד. בין היתר הם מעורבים ברצח יהודים במחנה ריכוז KLOOGA (אסטוניה), בעיר נובוגרודוק (בלרוס), ובבאבי יאר שליד קייב (אוקראינה). שם נבנות אנדרטאות לנאצים ונאצים שעדיין בחיים נחשבים לגיבורים לאומיים ומקבלים פנסיות גבוהות והטבות שונות. כמו כן יש באסטוניה אפליה למיעוטים לאומיים. הממשלה שם מקצצת את שעות הלימוד בשפתם (רובם רוסים). כדי לקבל את האזרחות של אסטוניה הם עוברים תהליכים משפילים. מי שנלחם בנאצים נחשבים לבוגדים ונרדפים במדינה הזאת. חלקם ישבו בכלא. בסוף אפריל 2007 משטרת אסטוניה דיכאה את ההפגנה נגד הורדת האנדרטה לחיילי הצבא האדום. מפגין אחד נהרג ורבים נעצרו. עשרות מפגינים ואנטיפשיסטים אחרים עד היום יושבים בכלא. לאנטיפשיסטים מרוסיה, לטביה, ארמניה וממדינות אחרות הכניסה לאסטוניה אסורה בטענה שהם מסוכנים למדינה. אף עו"ד לא הולך להגן על אסירים פוליטיים כיוון שמפחד מהרדיפות של המשטר האסטוני. וזו המדינה החברה באיחוד האירופי שלצערינו הרב תומך במשטר שלה.

    ההפגנה תתקיים ברחוב הדסה 6 (גן העיר), בתל-אביב, ביום ג’ 19.6.2007 בשעה 17.00, ליד הקונסול של אסטוניה. אסמך לראות אותך ואת אנשים נוספים בהפגנה.

  6. שי נימצן הגיב:

    לחוצפית: אודה לך אם תנסי לכתוב את שמי כמו שצריך (או אולי תשני את הכינוי לחוצפנית ואז זה כבר לא משנה).

    כתבתי כאן בעבר על שני דברים נפרדים: מבנה וחברה אנושית.
    המבנה יכול להיות קלוקל וכך גם החברה האנושית, באופן שאינו תלוי בהכרח זה בזה. כדי ליישם משטר סוציאלי ראוי צריך אומה בעלת ערכים מוסריים גבוהים ביותר, דבר אשר אולי חסר לקברניטי קובה. אין ספק ובאומה על סף תהום כמו ישראל משטר קפיטליסטי יכול ליהות מעבר מן הפח אל הפחת, אבל הוא לפחות יתן צ’אנס למגרש משחקים שווה בנקודת זמן מסוימת.
    הקפיטליסם מאידך לעולם לא יאפשר מגרש משחקים שווה כי הוא יוצא מנקודת אי-שוויון.

    שמתי לב שדבריך בקשר למשטרו של צ’אווס דמגוגיים להפליא. את משתמשת באלמנטים מעולם ה"ספינולוגיה". נראה כאילו יש לך אג’נדה מסוימת ואת לא מנסה לנתח זאת באופן אינטלקטואלי. אם זה לא היה ברור לך אז הנה: קודם זכויות אדם לפני הכל. כן, כן, גם לפני סוציאליזם.
    כעת כשהכל נהיר דומני כי יהיה לך קשה יותר לנאום.

  7. חוצפית למר ניצמן הגיב:

    "כולם צריכים לזכור דבר חשוב- הסוציאליזם נכשל באופן פרטיקולריסטי ואילו הקפיטליזם נכשל באופן אוניברסלי"

    השבוע מר צ’אווס סגר תחנת טלויזיה פרטית בוונצואלה. עד מקרה פרטיקולרי בו הסוציאליזם כשל לשמור על חופש הביטוי. זה רק הצעד הראשון, בקרוב הסוציאליזם יכשל שוב באופן פרטיקולרי למנוע כליאה של מתנגדים פוליטיים ואז הוא יכשל באופן פרטיקולרי למנוע הוצאות להורג(פרטיקולריות לגמרי) של אזרחים, הדמוקרטיה הונצואלית תעלם באופן פרטיקולרי ולא מעט אחר כך צ’אווס יצליח באופן פרטיקולרי להרוס את ונצואלה עד היסוד, כמובן שגם אז באשמת האימפריאליזם האוניברסלי.

    האם אתה מכיר מר ניצמן מקרה פרטיקולרי אחד ויחיד בו הסוציאליזם הצליח?

  8. שי נימצן הגיב:

    לעמי אבל לא רק:

    למרות שכנראה גילי הכרונולוגי קטן משלך, נראה כי רוחי ותיקה הרבה יותר, משמע, אתה אולי יותר מבוגר אבל לא יותר בוגר. בנוסף, דומני ובני האשם התפתחו קצת יותר מאשר אורגניזמים אחרים שחיים על חושים ואינסטינקטים (למרות שיתכן ואני מקדים את המאוחר…) .

    כל אדם שמגשים את מהותו עושה זאת תוך כדי הקרבה של משהו חומרי וזאת כנראה שאין ביכולתך להבין. אי אפשר להיות קודם רווחי ורק אחר כך תרבותי- אז נוצר בן כלאיים שהוא מעין "חצי-תרבותי" או במילים אחרות, נובוריש.

    אין אמנות של קפיטליסטים, לפחות לא אמנות שמהווה ביטוי קונקרטי למרכיב נשמתי.

    אין דבר יותר אנוכי מלהביא ילד לעולם הזה.

  9. לנין הגיב:

    חוצפית ההומניסטית-ליברלית הדגולה ממהרת לתקוף כמוצאת שלל רב.
    2 דברים:
    הסוציאליזם אכן נכשל באופן פרטיקולרי.
    זה לא מסוג הדברים שהומניסטים-ליברלים נוהגים להגות בהם, אבל בכל זאת כדאי לנסות ללמוד על כך שכל המהפכות הסוציליסטיות היו בארצות חקלאיות ובכלל ללמוד קצת על תהליכי ההצבר של ההון, תהליכי תיעוש ואורבניזציה והשפעותיהם וכו’ לפני שתתהללי כמפתח.

    בנוסף לא ברור מה הקשר לכשלונות של הסוציאליזם ולצעדיו של צאווס.
    כאילו במדינות הבורגניות הן פסגת הדמוקרטיה ולא שורר בהן שום דיכוי (אכן דיכוי חופש הביטוי בדיקטטרות הבורגניות הוא עקיף, באמצעים כלכליים ולא כמו אצל הקומוניסטים הרעים דיכוי ישיר).
    אם את לא יודעת, והומניסטים-ליברלים חזקה עליהם שלא ידעו וגם לא יוכלו להבין, כל העולם נתון, כל הזמן, במלחמת מעמדות, וכל הצעדים של צאווס לדיכוי הבורגנות הם מבורכים, ובוודאי הרבה יותר הומניים (המדוכא שהולם במדכאיו לא שקול מבחינה מוסרית למדכאים שעושים זאת) מכל פעולה שעשתה הבורגנות בכל זמן שהוא.

  10. דניאל הגיב:

    לפטריוט: נו באמת, אל תשכח עובדה אחת: האסטונים חיו, תחת שלטון כיבוש ודיכוי רצחני, במשך 47 שנה!! עוד יותר מאשר כל הכיבוש הישראלי הנתעב בשטחי פלשתין. אנדרטה לצבא האדום שם, היא דבר זהה לחלוטין, לאנדרטה לצבא הישראלי בעזה, או ברמאללה… ומעבר לכך: האין הרוסים שם – מתנחבלים?

    ובכל מקרה: הייתי שמח מאד לראות מאמר, בנגע לטרנסניסטריה, לדרום אוסטיה, לאבחזיה… כלומר, במקרה אני אוהב מאד אטלסים, אז יש לי מושג, היכן החבלים הללו ממוקמים – אבל, זה הכל, בערך… בדברך על המצב הפוליטי שם, אין לי ולו שמץ מושג בנושא (עדיין אינני יודע, רוסית וגיאורגית – אף כי אני מקווה ללמדן, במרוצת השנה הקרובה). וזה בהחלט נראה מעניין.

    ולחוצפית: נו – מתאים לך, דווקא, להאמין לכל השטויות, של הטלוויזיה הישראלית, רשת ב’ ו-ZZZZZNN = קרי, של כל אותם גורמטים, אשר הרבו ברברת, בדבר ה"נשק להשמדה ה-מו-נייייייייית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" המצוי, כ??ב?י?כו?ל, בעיראק…

    אספר לך משהו, דבר-מה: לא לכל דבר, שאומר יצחק נוי – או יעקב אחימאיר – או בוב סיימון – צריך, אוטומטית, להאמין!! וואללה.

  11. פטריוט לחוצפית הגיב:

    כאשר מרקס כתב את התיאוריה שלו רוב העולם היה לא מתועש וחקלאי. ארה"ב ומערב אירופה התעשרו על חשבון שוד של הקולוניות וחצרות האחוריות שלהן. היום בעלי התאגידים בינלאומיים מתעשרים על חשבון העובדים מן העולם השלישי שמקבלים שכר רעב עבור עבודתם. אבל היום, כפי שכתב מרקס, כמעט מחצית מתושבי העולם חיים בערים, וגדך מספר פועלים בעולם שאין לו מה להפסיד זולת כבליו. כאשר רוב גדול מתושבי העולם יחיו בערים, כבר לא יהיה לקפיטליסטים מאיפה לשאוב כוח עבודה זול ואז באמת תפרוץ מהפיכה בארצות המתועשות. ואז הסוציאליזם יצליח כפי שכתב מרקס. בארה"ב למשל עובדים בבניין ובחקלאות בעיקר עובדים בלתי חוקיים, והמשטר האמריקני מעדיף לעבור על החוקים שלו, כיוון שלעובדים החוקיים חובה לשלם שכר טוב יותר ותנאים סוציאליים. ובמצב כזה המחירים יעלו. אבל אי אפשר כל הזמן לחיות על חשבון כוח העבודה הזול והמהפיכה עוד תצליח!

  12. פטריוט לדניאל הגיב:

    דניאל, אתה מבקש מחוצפית לא להאמין לשקרים על צ’אבס, נשיא וונצואלה ובעצמך מאמין למותוסים של אימפריאליזם המערבי ולמשטר המשבח את הנאצים האסטוני. אתה משתמש במיטת סדום. בכל מקום המצב ייחודי והוא שונה ממצב במקום אחר. המיתוס של המערב ושל הלאומנים האסטונים, חובבי נאציזם הוא מופרך ביותר: ברה"מ לא כבשה את אסטוניה אלא סיפחה אותה. בקיץ 1940 אסטוניה התאחדה עם ברה"מ ללא קרבות וברה"מ סיפחה אותה. התושבים האסטונים, כולל בני המיעוט הרוסי שחי שם מאות שנים, קיבלו אזרחות סובייטית, שרתו בצבא סובייטי, השתתפו בבחירות למועצה העליונה של ברה"מ, חיו על פי החוקים של כל ברה"מ. חלק מהרוסים באו לאסטוניה לאחר מלחמת העולם השנייה ובנו שם מפעלים, נמל, בתי ספר בתי חולים ועוד. הם חיו ביחד עם האסטונים באותן שכונות ולא הקימו את ההתנחלויות. אם ישראל הייתה נותנת לכל הפלסטינים ביש"ע אזרחות ישראלית, אז לא היה כיבוש אלא סיפוח. האם פלסטינים ומתנחלים חיים באותן שכונות בשכם או באיתמר למשל באותם בתי דירות, שבהן הדירה של המתנחל נמצאת ליד הדירה של הפלסטיני כמו שקורא באסטוניה? הנכבש לא יכול להיות אזרח של המדינה הכובשךת. לכן אל תלביש את המצב בישראל אם המצב באסטוניה, בכל מקום יש מצב ייחודי. מקווה לראות אותך בהפגנה שכתבתי עליה בתגובה קודמת.
    את ההפגנה הזאת, מול קונסול כבוד של אסטוניה מארגן הועד נגד טיהור הנאציזם במזרח אירופה. כן, כן בחלק מהארצות של מזרח אירופה מתחילים לטהר את פשעי הנאציזם שאתה מכיר אותן, בשם המאבק בקומוניזם וב"כיבוש הרוסי". הקפיטליזם שמפחד שגם במזרח אירופה שהאימפריאליזם המערבי שדד אותה ב 17 שנים האחרונות ופך את רוב התושבים לעניים מאוד, יבוא המנהיגים כמו קסטרו, צ’אבס מורלס ועוד, ולכן הם לא בוחלים באמצעי, כמו טיהור פשעי הנאציזם ולהפיץ תעמולה לאומנית חזקה שמטיפה שינאה לבני המיעוטים. זה קורה באסטוניה, לטביה, רומניה, פולין ובארצות אחרות. גם האיחוד האירופי, שמפחד כך שמזרח אירופה תשתחרר מן האימפריאליזם שלו, כפי שקורה באמריקה הלטינית מביע תמיכה במשטרים לאומניים שמטהרים את הנאציזם. מקווה לראות אותך בהפגנה ואם אתה רוצה להאבק בטיהור הנאציזם אז תצטרף לוועד נגד טיהור הנאציזם שהוקם לא מזמן!

  13. עמי כהן הגיב:

    לשי נימצן: בני האדם הם לא יותר מבעלי חיים משוכללים. אנחנו נשלטים על ידי אותם מערכות ביולוגיות ועל ישי אותם דחפים בסיסיים. יצר הקיום וההישרדות הוא החזק ביותר בטבע וגם אצל בני האדם. כמו בקרב בעלי החיים, גם בקרב בני האדם הסיבה היחידה לויתור על הישרדות אישית היא השרדות הצאצים ובני הקהילה הקרובה. ומול האקסימות שלך נוסח "כל הגשמה של המהות דורשת ויתור על משהו חומרי" וכו’. אין לי מה לומר. אין דרך להתווכח עם אנשים דתיים.
    לאשר פרוליך: ראשית, אעזור לך. תחנת הרדיו שנסגרה פעלה למרות שהזכיון שלה הסתיים ולכן סגירתה הייתה אקט חוקי. שנית, ישראל מוכרת נשק משום שבשל האמברגו עליה נאלצה לפתח נשק בעצמה והגיעה להשגים בתחום. זה מקביל לכך שהמוצר המתקדם הכמעט יחיד שקובה מייצאת הוא תרופות. עניין שנובע מאילוצים חיצוניים שהפכו מבעיה ליתרון. שראל, אגב, איננה שונה מכל יצואן נשק אחר. בריה"מ בזמנה הייתה יצואן הנשק מס’ 1 (או 2) וכך גם סין והן מכרו נשק לכל דיכפין כולל ארגוני הטרור הגרועים ביותר. קובה מוכרת מוצרי טבק וטבק, לידיעתך, אחראי ליותר קרי מוות מכל נשק חם על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי.

  14. חוצפית הגיב:

    ראשית התנצלות למר נימצן על האיות השגוי של שמו(פעמיים).
    מעבר לכך מר נימצן לא אמרת מאום, "אומה בעלת ערכים" אולי נשמע לך טוב שכתבת אותו, בפועל זה ביטוי ריק מכל תוכן, אומה היא צבר של אנשים, חלקם טובים חלקם פחות. בכל מקרה גם לשיטתך העניין תמוה, כיצד הפכה האומה ל"בעלת ערכים" טרם היותה סוציאליסטית? תחת המשטר הקפיטליסטי? הרי ה"קפיטליסם מאידך לעולם לא יאפשר מגרש משחקים שווה", באופן כללי משעשעת ההנחה שהסוציאליזם דורש כלכך הרבה מראש כדי שיצליח.

    מר לנין, אז הוספת עד תנאי, דרושה אומה מתועשת כדי שהסוציאליזם יצליח. אז הנה לך עניין שסוציאליסטים אדוקים לא נוהגים להגות בו, מדוע "כל המהפכות הסוציליסטיות היו בארצות חקלאיות"? ובקשר לקביעה על עליונות הצעדים של רודנים סוציאליסטים "מכל פעולה שעשתה הבורגנות בכל זמן שהוא", אני בטוחה שפול פוט וסולזניצין סומכים ידם עליה.

    דניאל, לא הבנתי. בעניין אחר, יש תגובה שלי במאמר האחרון של ברעם שמחכה לך. אם תתפנה, עשה עמי חסד.

    פטריוט, מדוע כל כך הרבה אנשים בכל זאת מהגרים לארה"ב הברית ולאירופה באופן לא חוקי כדי לעבוד בבנין ובחקלאות? מדוע מעולם לא הגרו אנשים לעבוד בבניין למדינות שאחרי המהפכה, ההגירה לברית המועצות אפילו בימי הזוהר שלה הייתה שלילית כמדומני ומקובה בורחים בקליפות אגוזים צפות תוך סיכון חיים עצום(בעיקר אם תתפס)…

    ולפרוליך יקירי, ישר ועצי כסרגל. נכון, מותר לממשלה לסגור תחנת טלויזיה פרטית של האופוזיציה(לא את הגדה השמאלית כמובן). נכון, לחופש הדיבור יש גבול(לא לשלך מסתבר שקורא להפיל את המשטר פעמיים ביום לפחות). נכון, תחנת הטלויזיה הונצואלית הייתה בבעלות נאצים ופשיסטים(כמו אלו של ערוץ 2) ובעיקר נכון, משטר סוציאליסטי הוא כלכך רגיש ושברירי שכל גילוי של בקורת או רחמנה לצלן אופוזיציה מייד מקריסו בדממה מדממת. פשוט עלבון לאינטיליגנציה.

  15. שי נימצן הגיב:

    לעמי כהן:
    קודם כל אספר לך על סוציולוג ידוע בשם דירקהיים שטען שהכל בעצם זה דת כי בני אדם צריכים להאמין בביטויים קונקרטים אליליים כלשהם, כך שאפילו החילוניות יכולה להיתפס כדת.
    כעת באופן יותר ישיר: כמו מיטב הנואמים לקחת חלק ממש םמשפט והוצאת אותו מהקונטקסט שלו ולכן נכשלת בניהול דיון אינטלקטואלי. אני אנסה להשלים את המלאכה- כתבתי על תרבות והעובדה שאפילו לא הצלחת להתייחס לכך מעידה על לקות חמורה ומורבידית. אני אנסה לחדד את כוונתי- אני מעדיך להיות אדם תרבותי שמתמקד בהגשמה עצמית לפני שאני שם לי למטרה לצבור הון כלכלי שאתה מחשיב אותו למטרה כה חשובה, ובעיני קצת פחות. עכשיו שאני חושב על זה לא ברור לי למה אני מנסה להסביר את זה למישהו שלא חושב שהוא יותר מפותח משאר האורגניזמים. מרקס עצמו טען שמה שמבדיל את האדם מהבהמה זה היכולת היצרנית שלו (ולא, לא מדובר במוצר כלכלי). צר לי אם לחשוב שיש יותר בחיים מאשר העמדת צאצאים מתפרש כדת.

    לחוצפית:
    קודם כל מוסר זה אכן נושא שניתן וצריך להתווכח עליו, אבל ישנם דברים שפשוט לא ניתנים לסובייקטיביזציה, והראשי שבהם- זכויות אדם. אנשים שמתייחסים לזכויות אדם בתור דבר פרטיקולריסטי, ושמגדירים לאום כבעל זכויות יתר בהגדרה הפרימורדיאלית של מדינתם, אינם מבינים מהי דמוקרטיה, מהי חילונות ומהן זכויות אדם.
    לגבי הויכוח קפיטליזם מול סוציאליזם נראה שניתן לדוש בכל עד אין קץ, ולכן אני בוחר לעשות רדוקציה לרמה הסטטיסטית:
    ארה"ב כמטרונית הקפיטליזם ניחנת בנתון הסטטיסטי הנהדר של הפערים החברתיים הגדולים ביותר בעולם המערבי. לא מזמן התפרסמו דוחות סטטיסטיים על חלוקת ההון העולמית ויותר משני מיליארד(!) נמצאים במצב של עוני מחריד. מה אני אגיד לך- צריך לדעת איפה להיוולד בעולם הקפיטליסטי.
    את רוצה דוגמא לשמטר סוציאליסטי שצלח? למה לא להסתכל על הסקנדינביות, שמשום מה מצליחות להחזיק מדינה שמצד אחד היא בעלת איכות חיים גבוהה מאוד ומאידך- שוויונית להפליא, בעיקר כלפי נשים. זה נורא משעשע כיצד אין ביכולתך לראות את העובדה שדופקים אותך – ממש ה"קמרה אובסקורה" במלוא תפארתה. אני מציע לך לבדוק בספרות המקצועית את הקשר שבין קפיטליזם ןדיכוי נשים.

  16. פטריוט לחוצפית הגיב:

    אנשים מהגרים לארה"ב מארצות של אמריקה הלטינית שנשדדו על ידי התאגידים הבינלאומיים שרובם בבעלות ארה"ב, לארה"ב נוח יותר לנצל את העובדים בתוך ארצותיהם, בעולם שלישי ולשלם להם שכר רעב. אנשים לא יכולים לסבול את זה ולכן בורחים לארה"ב עצמה מתוך המדינות שנשדדו על ידה. אבל היום כמעט מחצית העולם חי בערים והופך ליותר ויותר מתועש. מספר האיכרים הכפריים הולך ומתדלדל, ולכן לא יהיה לארה"ב ולאירופה מאיפה לשאוב כוח עבודה זול. אז תפרוץ מהפיכה בעולם המפותח.
    בעניין ברה"מ. ברה"מ בהתחלה הייתה מדינה חקלאית ולא מפותחת. רק 4% מתושבי רוסיה הצארית חיו בערים ושאר אנשים היו איכרים תחת שעבוד פיאודלי. רק בסוף שנות ה-50 ברה"מ הפכה לעירונית אך עדיין יש אחוז גדול של אוכלוסייה חקלאית בברה"מ לשעבר. גם מרקס כתב שהאיכרים לא מסוגלים לבנות סוציאליזם. אבל מרקס צדק. מספר האיכרים בעולם הולך ופוחת והפועלים הולך וגדל. המהפיכה ברוסיה היתה צעד קדימה, היא ביטלה את הפיאודליזם ברוסיה. רק כאשר הפועלים יהיו רוב גדול של האוכלוסיה בעולם (בעוד 10 שנים הם כבר יהיו למעלה ממחצית מן האוכלוסיה בעולם, המהפיכה הסוציאליסטית האותנטית תצליח והקפיטליזם ילך לפח הזבל של ההיסטוריה.

  17. שי נימצן הגיב:

    לפטריוט:
    צר לי לאכזב אותך אבל המהפכה לא התרחשה, לא בגלל מחסור בתהליכי אורבניזציה, אלא בעקבות הופעת תחום חדש ורחב- הצרכנות. מרקס לא חזה את הופעת המימד הצרכני בחיינו והפיכתנו מתרבות יצרנית לתרבות צרכנית.
    בעקבות השינויים מרחיקי הלכת שהתרחשו בעולם התקשורת בעשרות השנים האחרונות ואשר השפיעו בצורה אקוטית על כל רובדי החיים, נראה כי התרבות הצרכנית רק הולכת וגוברת, וזאת על חשבון אלמנטים אחרים שבחיינו. קוראים לזה: מציאות פוסט-מודרנית או היפר-מציאות. האשלייה שאנשים חיים בה חזקה יותר מאי פעם בעיקר ברמה הגלובלית.
    המהפכה היחידה שיכולה להתרחש היא מהפכה תרבותית וזאת מפאת כח ההמון שיכפה את רצונותיו בקביעת הטעם (לדוג’- "ארץ נהדרת"). המימד הכלכלי-קפיטליסטי כל-כך התרחב שרק מאורעות רחבי היקף יכולים במקרה הטוב לדגדג לו.
    אני מציע לקרוא את כתביו של הפילוסוף ז’אן בורדיאר ולהבין כיצד אל-קעידה היא תגובת נגד לגלובליזציה, וכיצד הארגון עצמו בנוי בצורה דומה מאוד לאיך שבנוייה מיקרוסופט לדוגמא. הדבר היחיד שמאיים על מיקרוסופט זה הקוד הפתוח, משמע היצירה של כולם כולל כולם.
    קיים כח אינרציה של ההמון שיתכן ויצור מהפכה אבל מהכיוון התרבותי ולא מהמעמדי-כלכלי הקלאסי.

  18. לנין הגיב:

    לחוצפית-
    בקשר למהפכות בארצות חקלאיות וכו’, יש ספרות מרקסיסטית ענפה בעניין, שווה לקרוא.
    לא דיברתי על כל פעולה של רודנים סוציאליסטים, ברור שיש להוקיע פעולות כמו החיסולים של סטאלין ופשעי הקולקטביזציה, אלא רק על הפעולות של צאווס.

    בקשר להגירה לארה"ב, זה באמת קונץ דמגוגי בורגני נפוץ.
    "אם ארה"ב כל כך רעה, למה כולם רוצים לגור בה?".
    ארה"ב היא עשירה, יש שם עבודה, ולכן לכל פועל ממקסיקו או חקלאי מאתיופיה יש יותר סיכוי להתקיים שם מאשר בארצו.
    אותו פועל לא עושה שיקול של "ארה"ב אימפריאליסטית ורעה, ולכן כדאי לי למות מרעב פה מאשר לחיות שם", מסיבות מובנות.
    אין בדברים האלו שום לימוד זכות על ארה"ב (או קנדה, אוסטרליה, מערב אירופה וכו’, ובבקשה לא להגיב לא לעניין באופן דמגוגי כמו "אבל בבריה"מ…"), זה שהמדינות האלו עשירות זו לא זכות מוסרית, במיוחד שחלק גדול של העושר שלהן, ומכאן גם של העוני בעולם השלישי, הוא תוצאה של מציצת הערפד האימפריאליסטית.

  19. עמי כהן לשי נימצן הגיב:

    אמור לי ידידי הצעיר, האם אתה מסוגל לטיעון משלך או רק לציטוטים של אמיל דורקהיים וקארל מרקס?
    אל נא תזדעזע אך כאיש חילוני אינני מקבל עמדה של אף אחד ללא ביקורת וחשיבה עצמית. לי אין רבנים.
    החילוניות בוודאי איננה דת כי היא פשוט היעדר אמונות מסוימות. אין בה שום אמונות בפני עצמה. האדם הדתי (בין אם דתו יהדות או כל דבר אחר) נבדל מהלא דתי בכך שאין הוא מסוגל לרציונליזם אמיתי ולניתוח ביקורתי של המציאות. לכן הוא נסוג לציטוט של "רבנים" אלו או אחרים ולמלל חסר תוכן של ממש.
    אני, אגב, לא שם "הצבר הון כלכלי" בראש סדר העדיפויות. אילו הייתי עושה כן לא הייתי עוסק במה שאני עוסק כיום. אני בהחלט חושב שללא ביסוס חומרי מינימלי לא ניתן להתקדם לקראת שום דבר אחר. איך אומרים אצלכם? "אם אין קמח אין תורה" ו"פרמידת הצרכים של מסלאו".
    ידיעתך בבילוגיה כנראה חסרה. אולי משום שהתקדמותך מעצרה במרקס. בטבע יש בהחלט מיני בעלי חיים שלהם פעילות יצרנית מבחינת בניית יש מאיין, שימוש בכלים וכו’. לאדם DNA זהה כמעט לחלוטין לזה של חולדה והמוח האנושי במרבית מרכיביו איננו שונה מהותית מזה של יונקים עליאיים אחרים. למעשה, אותם חלקי מוח האחראים לצרכים הבסיסיים ולדחפים ("איד", אם תרצה) זהים בין בני האדם ליונקים אחרים. אולם, לאדם יש אונה פרונטאלית מפותחת שמאפשרת לו כישורים קוגניטיביים (בעיקר לצורך תיקשורת) והוא יכול לשלוט על דחפיו. יחד עם זאת, הדחפים והיצרים הם תולדה של מליוני שנות אבולוציה ואינם שונים מאלו של בעלי חיים פשוטים. בניגוד אליהם, יש לנו יכולת לשלוט בדחפים ואתה הוא דוגמא לכך שבני אדם יכולים לדחוק את הדחף להביא ילדים לעולם.

  20. לפטריוט הגיב:

    על מה אתה מדבר? מה שגדל בהתמדה בעולם המפותח איננו מעמד הפועלים כי אם המעמד הבינוני. בעידן של מיכון מתקדם יש פחות ופחות צורך בידיים עובדות ומה שמתרחב הוא ענף השירותים, המסחר והפיתוח שהעובדים בהם ברובם זוכים לתנאים טובים שמאפשרים להם חיי מעמד בינוני מספקים בהחלט. מהם בוודאי לא תבוא לך שום מהפכה.

  21. לנין לדנים במהפכה הגיב:

    הפטריוט, בניגוד לשאר המגיבים, לפחות מבין מהי מהפכה, וכמו שכל התפתחות הסטורית הראתה לנו עד כה, מהפכות (שבתפיסה המרקסיסטית הן לא מרידות כמו שרבים כאן מתכוונים, הן לא תגובה על תנאי חיים קשים וכו’) קורות כששיטת ייצור מסויימת פושטת את הרגל, כשהיא כבר לא אפשרית, או כשיש מעמד חזק יותר מהמעמד השליט הנוכחי שצריך שלטון פוליטי בכדי להתקדם.
    לכן לא כל כך משנה אם המצב החומרי של מעמד הביניים טוב ואם הוא גדל וכו’, אלא חשוב להבין מה הם הדברים שהקפיטליזם תלוי בהם באופן קרדינלי, ולהבין שהקפיטליזם הוא לא דבר ניצחי, וכשהוא לא יוכל לנצל כוח עבודה זול (או כל דבר אחר שבו הוא תלוי, עניין שבוודאי ראוי למחקר מעמיק ביותר)ולא יתתכן יותר ייצור לשם רווח, הקפיטליזם יתמוטט.

  22. פטריוט הגיב:

    מספר הפועלים בעולם השלישי כן גדל כיוון שאיכרים רבים הפכו לפועלים. גם חלק מאיכרי העולם השלישי הגיעו לעולם הראשון והפכו שם לפועלים. כאשר האזורים הרורליים (הכפריים) בעולם השלישי יעלמו (תוך פחות מעשר שנים העירוניים יהיו הרוב בעולם כולו) אז תפרוץ מהפיכה. בסין, הודו ובשאר המדינות בעולם השלישי אחוז האיכרים הולך ופוחת ואחוז הפועלים עולה. גם בישראל מספר האנשים ממעמד בינוני (בעיקר עובדים קבועים) הולך ופוחת ובמקומם באים עובדים העניים.

  23. שי נימצן הגיב:

    לעמי כהן:

    החיות שאתה רואה ב"שרק" ודומיו אינן אמיתיות!
    אם בכל זאת תמצא חזיר שמסוגל ליצור סימפוניה או ציור של פיקאסו אני ממש אשמח להיות חבר שלו…
    יש לי שאלה: למה אדם X יוצר סימפוניה גיאונית ולא אדם Y? איך אתה מסוגל להסביר זאת מבחינה ביולוגית (אני באמת רוצה לדעת). הרי שני אחים יכולים לחיות באותו בית גידול ועדיין רק אחד מהם יצור יצירה מופלאה. אם תנסה להציב משוואה קוגניטיבית כלשהי שגורמת לאדם ליצור ציור נשגב הרי שבכך אתה בעצם מראה את בורותך.
    אני מציע לך להמשיך ולהתעסק עם עניינים גשמיים ולהשאיר את התרבותיים לנו, ל-"דתיים" (הרי לפי הגדרתך דתיים זה גם ציירים, פסלים ומשוררים).
    לפני שאתה קורא לאדם, דתי, מוטב שתבדוק קודם מה זה אומר אבל אז יתכן ותצטרך לנבור במקורות כתובים ואולי אפילו תלמד משהו או, חס וחלילה, תצוטט ותתן קרדיט.

  24. פטריוט לשי נימצן הגיב:

    המהפכה התרבותית היא חלק מהמהפכה המעמדית. היום מתרחשים תהליכים מהפכניים, בוונצואלה, בוליביה, ובעוד כמה מדינות של אמריקה הלטינית, זאת אומרת שנפילת ברה"מ זה לא סוף ההיסטוריה המהפכנית. המהפכות רק מתחילות!

  25. ללפטריוט הגיב:

    אז המעבר מגזר השירותים מהווה שיפור תנאי העבודה? צא ושאל את עובדות הנקיון, את המלצרים בפיצריות או את פקידות הקבלה על תנאיהן. בכלכלה התעשייתית לפחות זכות ההתאגדות לא הוגבלה על ידי חברות כוח אדם ואטומיזציה של פס היצור, והעובד ידע כמה הוא לוקח הביתה בסוף כל חודש, בלי ניכויים מזדמנים, בלי אי-תשלום על שעות נוספות ובלי חשש מתמיד לפיטורים.

  26. חוצפית הגיב:

    מר נימצן, ארצות סקנדיביה הן סוציאליסטיות בערך כמו שאני פלסטינית, לכאורה רק כמה קילומטרים בין אשדוד לעזה, רק לכאורה. הסקנדיביות הן מדינות קפיטליסטיות לכל דבר בכל המדדים העיקריים, קרי, רכוש פרטי, מגזר עסקי פרטי מפותח, ממשל רב מפלגתי, חופש ביטוי חסר פשרות וליברליות מתפרצת.
    סוציאליזם אין פרושו מדיניות רווחה הוגנת כמו בצרפת או שוודיה, אמרנו בלי ספינולוגיה נכון? סוציאליזם פרושו קודם כל וראשית כל כלכלה מתוכננת כלומר חיסול השוק החופשי ומיגור היוזמה הפרטית. לא הייתה מעולם מדינה שהלכה בנתיב הזה ולא סיימה עם דיקטטורה חד מפלגתית שמשביקה את חופש הביטוי, אוסרת מתנגדים פוליטיים, מחנכת מחדש, מחסלת אזרחים בסיטונות ופושטת יד ורגל. האמת היא שזה די מדהים, משטרים מלוכניים הצליחו יותר, משטרים תיאוקרטים הצליחו יותר…

    לנין, התקדמנו צעד, המונים מכל רחבי דרום אמריקה ה"אדומה" מסכנים חייהם וקופצים על רכבות לכוון ארה"ב משום ש"ארה"ב היא עשירה, יש שם עבודה, ולכן לכל פועל ממקסיקו או חקלאי מאתיופיה יש יותר סיכוי להתקיים שם מאשר בארצו.", למה בעצם?
    למה ארה"ב עשירה? מעולם לא היו לארה"ב קולוניות, וארה"ב דגלה בדטאנט די קיצוני במרבית שנות קיומה, אם נתעלם מחמישים השנה האחרונות לארה"ב היו מעט מאד עניינים מחוץ לגבולותיה. בכל זאת בלי כל אלו ארה"ב קלטה עניים מרודים מכל רחבי העולם, יהודים נרדפים מרוסיה, אירים מזי רעב, סינים תפרנים איטלקים עניים ומקסיקנים מיואשים.
    ראה זה פלא היהודים הפכו לקהילה היהודית החזקה בעולם, האירים תוך פחות ממאה שנה הפיקו נשיא אירי(קתולי לא פחות), האיטלקים עשו חייל, הסינים הם הקהילה המשכילה בארה"ב והמהגרים המקסיקנים תוך עשוריים הם הכח הצרכני הגדל במהירות הגדולה ביותר בארה"ב. אני לא מדברת על עושר, אני מדברת על מוביליות חברתית, על הזדמנות, על מהגר מקניה שבנו מועמד לנשיאות ארה"ב. מר נימצן מדבר על פערים חברתיים, הוא רק שוכח(בנוחות מה) שלהיות עני בארה"ב ועני במזרח אירופה זה עניין אחר, הוא שוכח(בנוחות יתר) שארה"ב קלטה כמעט 20 מיליון מהגרים ב20 השנה האחרונות, הוא שוכח(בנוחות עילאית) שחלק לא קטן מעשירי ארה"ב נעשו עשירים ב30 השנה האחרונות וזה כולל את העשיר ביותר שבהם.

  27. דניאל הגיב:

    לפטריוט: סחתיין על האופטימיות!! באמת, הלוואי שיכולתי אני להאמין בכך, שבכל העולם, יעלה השמאל האמיתי לשלטון, כבבוליביה ובוונצואלה… אה, חלומות מתוקים. לעת-עתה, נראה לי – חוששני – שהמצב דווקא הפוך: יותר ויותר דרוויניזם חברתי, יותר ויותר שטיפת-מח צרכנית – אשר גם לאדם המודע, נחוצים כוחות-נפש אדירים, על-מנת להתנגד לה – עם דברים מחרידים הרבה יותר באופק-העתיד-הלא-רחוק.

    לחוצפית: "חופש ביטוי חסר פשרות וליברליות מתפרצת" – מאפייני ה*קפיטליזם*???

    ובלשונו של ג’ורג’ השלישי זצ"ל*): What what???

    תמהני, האם יצא לך לצפות, ב?ע?י?ן ב??ק?ו?ר?ת??ית, בזהמה הפשיסטית, הנאציונאל-קפיטליסטית, המופצת ע"י מדינות ציר-הרשע (כלומר: ארה"ב-בריטניה-ישראל) – לא רק ב"""חדשות""" (המוטות ע"י אסלאמופוביה משתוללת, "פטריוטיזם" כהניסטי=בייבל-ב??לטי וקריאות "מוות לערבים!"), אלא גם באי-אלו מן הסדרות שלהם, למשל?

    או שכנראה, כמרבית-הציבור, את צופה בזהמות AXN, למשל – ובולעת את כל התעמולה הנאצית דנן, שזה אפילו עוד יותר גרוע….ברררר.

    ארה"ב ליברלית??? בריטניה ליברלית??? איפה את חיה??? ישראל – מדינה תיאוקראטית על-סף-החומייניזם, עם ציבור פרימיטיבי ושמרן – מוגדרת כ"ליברלית" אצלך?!?

    Are You OK???

    אללה הוא אכבר.

    אוה, ואגב: אשדודית? מכירה את אירנה במקרה?

    ===========================================
    *) – בסדר, היה בריטי, מלוכני ואוייב-העם – אך לפחות, אנטי-אמריקקי… ובשלהי-שלטונו, גם בוטלה העבדות, בבריטניה ובמושבותיה – מה שלארה"ב, לקח עוד למעלה מחצי-מאה, ככה ש…

  28. שי נימצן הגיב:

    לחוצפית,
    אני אסיים (מצדי) את הויכוח הקטנטן שלנו בכמה עובדות:

    * שבתי ואמרתי כי לא צריך לחשוב בערכים מוחלטים, הווה אומר, לא סוציאליזם אבסולוטי, אלא קודם כל זכויות אדם. מבחינתי בקליפורניה כשברדיוס של קילומטר קיימים מיליונרים והומלסים זוהי בגידה בזכויות אדם.

    * שוב, כיצד את יכולה להצדיק את הקפיטליזם האמריקאי נוכח הפערים החברתיים העצומים בארה"ב עצמה ובעולם כולו (דומני שבאחד הפוסטים כאן הבאתי נתונים סטטיסטיים שניתן לבדוק ולאמת). מי שמצדיק כלכלת שוק מעין זו על חשבון חיים של בני אנוש אינו אלא אדם שמרוקן מסולידריות ומאהבת בני האדם.

    * התייחסות מבחינה תרבותית: כבר נוהל באתר זה דיון אודות קניין רוחני וכיצד הקפיטליזם משתמש בעניין זה כאמצעי לבעלי שליטה, כלומר, רק יחידי סגולה נהנים מהתפתחויות טכנולוגיות, תרבותיות וכן הלאה.

    * מבחינה אקדמאית: תבדקי נתונים לגבי אוכלוסיות בארה"ב והשתתפותן באקדמיה ובכלל הצלחתן בחיים. את תמצאי שמבחינה סטטיסטית מי שנולד שחור בניו אורלינס ועני מרוד, 99.9% שישאר כך עד סוף ימי חייו, וכך גם ילדיו ונכדיו. האם זה הוגן? שרק אם אתה לבן ממוצא אירופאי אזי החיים פתוחים לפניך?
    כתבת- "סוציאליזם פרושו קודם כל וראשית כל כלכלה מתוכננת כלומר חיסול השוק החופשי ומיגור היוזמה הפרטית." מה אגיד ומה אומר, אם נולדת אפרו-אמריקאית בדרום ארה"ב או לחלופין מזרחית באופקים, ממש יש לך אפשרות ליוזמה פרטית. ממש קיבלת כלים להתמודד עם כלכלת שוק חופשי אגרסיבי. כנראה בקפיטליזם צריך לדעת למי להיוולד.

    * דבר אחרון: אני מציע לך שוב לבדוק בספרות את הקשר שמצאו בין קיפטליזם ודיכוי נשים (אני מניח שאת אשה). אני לא ארחיב בנושא אבל רק אומר שאת אותם דברים שכתבתי בנוגע לאפרו-אמריקאים בדרום ארה"ב, תכפלי ותשלשי לגבי נשים אפרו-אמריקאיות או לחלופין נשים ערביות בישראל.

  29. פטריוט לחוצפית הגיב:

    "לארה"ב מעולם לא היו קולוניות" – בפועל היו תמיד קולוניות לתאגידים כלכליים של ארה"ב. גם בבריטניה מי שהתחיל את הקולוניזציה זה חברות משחריות ולא מלכים. התאגידים של ארה"ב התחילו להשתלט על אמריקה הלטינית עוד במאה- ה-18. בנושא הזה אמר הנשיא של ארה"ב מונרו בשנות ה-20 של המאה ה-19. " אמריקה לאמריקנים ואירופה לאירופאים". כלומר אירופה המערבית הקימה קולוניות באסיה ובאפריקה והתאגידים של ארה"ב הקימו באמריקה הלטינית. כיום ארה"ב ומערב אירופה מנצלים כוח עבודה הזול והעני בכל ארצות העולם השלישי כולל מזרח אירופה. כאשר העולם השלישי ישתחרר משעבוד של ארצות המפותחות למדינות המפותחות לא יהיה את מי לנצל והן יקרסו!

  30. פטריוט לדניאל הגיב:

    בשנות ה-90, לאחר נפילת ברה"מ גם בוונצואלה ובוליביה לא האמינו שיעלו מנהיגים מהפכניים, אבל היו של מהפכנים, אנשים אופטימיים שהיו בטוחים בעצמם ולכן הם הצליחו לסחוף את ההמונים אחריהם. מי שמדבר שאי אפשר לנצח את הקפיטליזם, הוא מפיץ לעם תחושה של יאוש. אלה הם המשרתי של בעלי ההון שמטרתם למנוע את המהפכה. כל מי שמאמין בסוציאליזם בטוח שקפיטליזם ייפול ובמקומו יגיע הסוציאליזם.

    לגבי טרנסניסטריה, דרום אוסטיה ואבחזיה.
    אלה הן מדינות עצמאיות שהאו"ם לא הכיר בעצמאותן, אך בניגוד לפלסטינים הם הצליחו להדוף את הצבאות של הארצות שמהן הן פרשו ובסוף גם קיבלו את הסיוע מרוסיה. טרנסניסטריה (פרידנייסטרוביה ברוסית)-פרשה ממולדובה בשנת 1990, כיוון שהתנגדה לפירוק של ברה"מ וחששה שמולדובה תתאחד עם רומניה. טרנסניסטריה הייתה תחת שלטון רומני רק בשנים 1941-1944, תחת שלטון הנאצי. בשנת 1992 הצבאות של מולדובה ורומניה פלשו לשם, אך תושבי המדינה, בני לאומים שונים נלחמו בגבורה נגד הפולשים. בסוף גם רוסיה הגיעה לעזרתה ותוך פחות מחודשיים המולדובים והרומנים הובסו ונסוגו משטח של טרנסניסטריה. בזמן המלחמה הזאת מולדובים רבים סרבו להלחם נגד טרנסניסטריה, כיוון שהם בני אותם לאומים, וסרבו להלחם אחים נגד אחים, ולכן מולדובים רבים ערקו מן הצבא. ברחובות קישינב, בירת מולדובה, נערכו הפגנות נגד המלחמה. ולכן תוך חודשיים המלחמה הסתיימה.

    טרנסניסטריה היא מדינה של 3 לאומים גדולים: מולדובים -37%, אוקראינים ורוסים למעלה מ-20%כל אחד מהם, ושער מיעוטים לאומיים כמו בולגרים, גאגאוזים, יהודים, צוענים ואחרים. לפני חצי שנה נערך שם משעל העם וכ-90% הצביעו בעד העצמאות עם איחוד האפשרי עם רוסיה ורק כ-3% אחוז הצביעו בעד איחוד עם מולדובה, אך ארה"ב, האיחוד האירופי לא מכירים במשעל העם הזה ובזכותם הדמוקרטית של תושבי האזור לקבוע את גורלם. הסיבה כך שהם לא רוצים לשרת את האימפריאליזם האמריקני, תושבי האזור הזה תמיד נלחמו באויב זה שפלש לשם, (גרמניה הנאצית, רומניה) והם תמיד היו ידידים של רוסיה. במולדובה קיים משטר פרומערבי ולכן טרנסניסטריה מסרבת להתאחד איתה במצב כזה. (במולדובה שולטת מפלגה קומוניסטית בראשות וורונין, אך היא בגדה בבוחריה וממשיכה במדיניות של השליטים הקודמים- קפיטליסתית ופרומערבית, לכן מולדובים רבים שהתאחזבו מהמפלגה מחרימים את הבחירות). טרנסניסטריה היא המדינה היחידה שיש מגל ופטיש על הדגל, הסמל והכסף שלה (1 דולר של ארה"ב = 8 רובלים של טרנסניסטריה), אבל זו מדינה קפיטליסטית שנכסיה הרבים נמכרו לאוליגרכים הרוסים. היא רוצה להתאחד עם רוסיה שיש לה קשרי הידידות איתה במשך מאות שנים. יש לה גם תרתות משלה: המולדובים שחיים שם כותבים בשפתם באותיות קיריליות בניגוד למולדובה שעברה לאותיות לטיניות בשנת 1989, כחלק מן הרומניזציה שלה.

  31. לנין הגיב:

    לחוצפית-
    ארה"ב עשירה בגלל החריצות והיזמנות של תושביה החרוצים והיזמנים…
    לארה"ב לא היו קולוניות? מעניין מה יגידו על זה התושבים של גוואטמלה, מקסיקו, קולומביה ועוד ועוד במאה ה-19?
    ובקשר להגירה, נו באמת, אפשר לצפות יותר מאשר לחזרה (כמו שמשתמע מדבריך) על תעמולת ארץ האפשרויות…
    הגיעו מליוני מהגרים כי ארה"ב (מה זה?) רוצה לתת להם הזדמנויות וכו’ וכו’…
    אין לזה שום קשר לצורך בפועלים (כידוע במשך המאה ה-19, בגלל שהמערב היה ריק ואליו נדדו פועלים עניים מהמזרח, היה צורך ליבא פועלים מאירופה) שיורידו את השכר וכיוצא בזה.
    ובכלל הגעת לשפל חדש- עשירים חדשים.
    אכן עולם מושלם, גם למעמד הביניים, ובנסיבות ממש יוצאות דופן גם לפרולטריון, יש סיכוי להתעשר.
    אז מה?
    אם אחד ממליון או אחד ממאה אלף נידכאים מצליחים להתעשר ולהפוך למדכא אז הגיעו ימות המשיח?
    האם אפשר לצפות ממך ליותר מאשר חזרת תוכי על התעמולה הבורגנית?

  32. עמי כהן לשי נימצן הגיב:

    שי נימצן היקר, תחום עיסוקי הוא מחקר בפסיכולוגיה ומדעי המוח. אני מוניסט המאמין שאין הפרדה בין גוף ונפש. הנפש היא תולדה של פעילות המוח ותו לא. ככל הנראה תחום השכלתך איננו מדעי החיים אחרת היית מודע לכך שאפילו לתאומים זהים (שלהם גנוטיפ זהה) יש פנוטיפ שונה כבר מהלידה, והסביבה בה הם גודלים איננה זהה לחלוטין. אדם מסוים מוכשר מאחר עקב מטען גנטי שונה ועקב חוויות שונות שעבר מגיל צעיר (התניות וכאלה). גם באותו "בית גידול" יש חוויות שונות בתכלית. ולמרות זאת, ראוי לדעת שברוב המקרים תאומים זהים די דומים בנטיותיהם.
    לא ברור לי מה הקשר בין אומנות לדתיות, אבל מילא. אדם יכול להינות מאסתטיקה גם מבלי להיות דתי (ודומני שאני דוגמא לכך).
    לבעלי חיים יש יכולות המותאמות לסביבה שלהם. אינל יודע איזה יצירות מבצע דולפין משום שאין לך שום דרך לתקשר איתו או לשער לאיזה סוג של יצירות הוא בכלל מסוגל להגיע. למה הדבר דומה? נסה לחשוב על חיים בעולם בן ארבעה או חמישה מימדים. זוהי משימה בלתי אפשרית לדמיין עולם כזו עבורנו שמכירים רק מציאות תלת מימדית (נתעלם לרגע ממימד הזמן).
    ודוגמא להמחשת הזלזול שלנו באלמנט "רוחני" אחד של בעלי חיים-האינטליגנציה: שנים רבות האמינו שלזוחלים אינטליגנציה נמוכה ביותר והם לא מסוגלים אפילו ללמידה הפשוטה ביותר, שכן לא הצליחו לגרום לזוחלים ללמוד לנוע לעבר מקום שבו בעבר היה מזון. עניין שכל עכבר או תרנגולת לומדים בקלות. אלא מה? חוקר חכם חשב פעם שבעצם זוחלים אוכלים רק אחת לזמן רב ולכן מזון אינו חיזוק יעיל בתנאי מעבדה. שהתשמשו במקום זאת במקור חום בתור החיזוק הזוחלים למדו יפה מאוד את המטלה.
    ייתכן שבעולמו שלו השרקן יוצר מקבילות משוכללות לסימפוניות שאנחנו מהללים ועבורו בטהובן הוא קישקוש של יצור אימתני.

  33. שי נימצן הגיב:

    לעמי כהן,

    שאלה לי אליך:

    האם אתה יודע מהו ההבדל בין יצירה קיטשית ליצירה אומנותית?

    דבר נוסף,
    ואן גוך שם את יצירותיו ואמנותו לפני הקיום הפיזי שלו, האם הוא היה פחות/יותר מאושר מאדם ששם את קיומו הפיזי כרם במעלה?
    אני כאן נוקט בדיעה שהוא אכן הגשים את עצמו בצורה הטהורה והבסיסית ביותר.

    * למדתי גנטיקה ופיזיולוגיה אז נראה שיש לי מושג לגבי הביטויים הפיזיולוגיים שהזכרת…
    גם בגנטיקה יבואו טובי החוקרים ויודו שההשפעה הסביבתית גדולה יותר מהגנטית או לכל הפחות מדובר באינטראקציה סביבה-תורשה.

    דרך אגב, חשבת פעם למה רוב הסופרים המוכשרים ביותר של העם היהודי היו יחסית עניים, או לכל היותר מעמד הביניים? מדוע אף סופר או משורר רציני לא צבר קודם הון ורק אח"כ נזכר לממש את אומנותו?

  34. לנין לשי נימצן ובכלל הגיב:

    אני לא מבין מה טעם להיטפל לעניין המוביליות החברתית.
    מה זה כל כך משנה?
    אם במדינה מסויימת יש יותר סיכוי למובילוית, ואחד מכל מאה פועלים נחלץ ממצבו, אז מה זה בדיוק עוזר ל-99 האחרים?
    הרי בסופו של דבר, עם כל המוביליות בעולם, כל מדינה בורגנית צריכה כך וכך פועלים, אז איזו נחמה או עזרה זו לעניים (מבחינה אישית קונקרטית זה אולי יכול לשנות, אבל בוודאי שלא מבחינה חברתית, ואני בספק עד כמה נושא זה צריך באמת להיות חלק מניתוח,תעמולה או פעולה של מפלגה סוציליסטית, אלא אם כן במובן השלילי, כלומר להסביר שמוביליות היא לא חזות הכל והפתרון של מעמד הפועלים הוא רק במהפכה).

  35. שי נימצן הגיב:

    ללנין,
    אספר לך דוגמא מחיי האישיים:

    אמי עלתה ארצה בגיל 7 מליטא וחייה כאן כבר 50 שנים (שמת לב שלא אמרתי לך את הגיל שלה…) .
    אמי למדה באוניברסיטה והיתה מנהלת תכנון רשת במחוז כלשהו בבזק (לא זוכר איזה). לא רק שהיא באה מבית משכיל אבל גם היתה לה אפשרות רבת אמצעים לחשיפה מתמשכת של אקדמיה, קידמה ואידיאולוגיה, והיא מגדירה את עצמה כשמאלנית. כשסיפרתי לה פעם על חד"ש מייד היא דברה על "המפלגה הערבית" ועל "שמאל קיצוני". תבין, זה לא שהיא אדם בור או רע מיסודו, פשוט היא גם אחת מיני רבים שסוממו מהתרבות הצרכנית ואשר העדיפו להשקיע את מרצם בתרבות הצריכה המערבית . כעת, תאר לך אם את אותו התהליך היא היתה עוברת בתקופה הנוכחית כאשר הצרכנות חזקה מאי פעם, הרי שלא היה נשאר שביב של אידיאולוגיה ודברים מהותיים בתודעתה והוויתה. עכשיו קח את המקרה שלה ותסתכל עליו בראיית מקרו לגבי כל העולים הותיקים של שנות החמישים והשישים ואותו הדבר תכפיל ותשלש אצל האמריקאים ותומכיהם. אתה תקבל המון מסומם ומהופנט שרואה את העולם הפוך: נשים שלא מבינות שדופקים אותן ולא אוהבות פמיניסטיות (אמא שלי וגיסתי לא אוהבות את יחימוביץ’ כי היא "לא נחמדה"). מזרחיים לא מבינים שעבדו עליהם והם תומכים במפלגות ניאו-ליברליות שרק מגדילות את הפערים ומסרסות סיכוי לעתיד טוב יותר עבורם. עובדי היי-טק שעובדים 12-16 שעות ביממה (במקרה הטוב) ומתגאים ב"תנאים מעולים" ו"הטבות", כאשר במקביל ילדיהם גדלים ללא אבא ומתדרדרים מבחינה מוסרית. סטודנטים שתוקפים את אלו שהעזו לשבות למרות שזהו האינטרס שלהם עצמם.

    מה אגיד ומה אומר הכל הפוך ורק הולך ומתהפך.
    ובאווירה מורבידית זו אני אסיים.

הגיבו לפטריוט לשי נימצן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים