הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 במאי, 2007 20 תגובות

במהלך המלחמה הוקמה קואליציה רחבה שלקחה על עצמה לגייס את המחאה נגד המלחמה. קואליציה זו רשמה הישגים לא מבוטלים ואז התפרקה עם סיום המלחמה. דווקא בזמן שהיה ניתן לקטוף את הפירות על עמידתה העקבית, היא חדלה לפעול. בעקבות הערות של חברים חיפשתי בארכיון של אתר הגדה השמאלית איזה מאמרים ודעות התפרסמו עם תום הקרבות. אז מצאתי מאמר מערכת מה-26/8/06, תחת הכותרת "מחאה, מחאה ואין מחאה". אישית לא הייתי ער למה שכתבו באותם הימים כי אני כמו מאות אלפי תושבי הצפון הייתי עסוק בלאחות את הפצעים. אבל עקבתי אחר התקשורת והיה ברור לאיזה כיוון הולכת המחאה (שבמרכזה המילואימניקים עם כבודם האבוד) וידעתי שלקול האלטרנטיבי אין קול. אני ממליץ לחזור לארכיון ולעיין במאמר והתגובות.

מבחינתי זה לא עניין של למצוא אשמים. אבל חשוב שנשקיע במתן הסבר לתופעה שדווקא בימים שבהם כל התנאים היו אופטימאליים כדי להשמיע את קולנו, קולם של אלה אשר התנגדו למלחמה מתחילתה, דווקא אז קול זה דמם. כאילו היתה הרגשה שסיימנו את תפקידנו"עכשיו נשב בשקט ו’נתענג’" על מסכת האשמות ההדדיות של כל הגורמים אשר תמכו במלחמה (פוליטיקאים, אנשי תקשורת, אנשי רוח וכו’). נכון שהם השתלטו על השיח, אלא מה? למה היה צריך לצפות? כדי לנסח את תסכולו, את כעסו, השתמש הציבור בטיעונים השונים אשר הושמעו השכם וערב.


בשביל מה יש את השמאל אם לא כדי להעמיד שיח אלטרנטיבי דווקא ברגעים של משבר? כשהסדקים באידיאולוגיה מופיעים, זהו השלב הקריטי אליו כיוונתי את החיצים במאמר הראשון. אז אני חוזר ומזמין את כל פעילי השמאל ללמוד מהסיפור. כמו שאומרים: "למען הפקת לקחים" (בלי ועדת חקירה).


איזה הסברים ניתן להציג?



  1. השמאל קטן ומפולג


  2. רוחו של הציבור נוטה ימינה ולכן לא תהיה אוזן קשבת


  3. לא היתה הערכה שהמשך המאבק זה דבר חשוב והשמאל החל לעסוק בעניינים אחרים – כל ארגון והאג’נדה שלו.


  4. בזמן המלחמה, עקב הדרמטיות של האירועים התגברנו על הכיתתיות וכשהתותחים דוממו, ארגוני השמאל חזרו לתלם ההרסני.


  5. שילוב של כל הסיבות הללו, או חלקן.

לא הגיע הזמן לשינוי? לא הגיע הזמן לשנות את הכיוון, לפעולה נגד מגמת הפרגמנטציה של השמאל הרדיקלי? לא הגיע הזמן לפתח דיון סביב אסטרטגיה/ות לשינוי חברתי?


שמאל שלא מסוגל בעצמו לנהל דיון פתוח, דיון כנה, דמוקרטי ומעשיר בתוך תוכו, איזה חזון יכול להציג לחברה? מה עוזרים לנו המאמרים המלומדים, הניתוחים הרדיקלים של המציאות, אם אנו לא יודעים מה לעשות איתם?


אבל מה, אני אופטימי, כי כפי שאפשר ללמוד מהאירועים האחרונים (עזה-שדרות) המציאות לא מחכה לנו!

תגובות
נושאים: עדכונים

20 תגובות

  1. תשובה הגיב:

    התשובה למה השמאל לא מסוגל להעמיד אלטרנטיבה פשוטה מאד – רוב אלה המגדירים עצמם שמאל מציעים לקבל את נקודת הראות הערבית לגבי הסכסוך הישראלי ערבי. עוד לא קמה המדינה שאזרחיה יסכימו לאמץ את נקודת המבט של אויביה המוצהרים ללא כל ביקורת. החלק העצוב הוא שבגלל חסר האחריות המדינית אף אחד בישראל לא רוצה להקשיב לשמאל גם כשהוא מציג אלטרנטיבה כלכלית ראויה וכך נפגעת האפשרות להשפיע על מהלכים מדיניים דרך האלטרנטיבה הכלכלית.

  2. דניאל – מסכים לחלוטין למאמר הגיב:

    ולקריאה העולה ממנו – באמת, כך אי-אפשר להמשיך!! אישית, כבר מזה שנים אני קורא (ללא שום הצלחה שהיא, כמובן), לאיחוד ולשילוב-כוחות, בין ארגונים שונים, תנועות ומפלגות בשמאל…

    ולמגיב הראשון – נו, זאת היתה דוגמא קלאסית, לכל אנשי הימין הקיצוני-פנאטי, פעילי ה"עבודה", שחלקם הסתננו, בשנים האחרונות, גם למר"צ. סגנונם הוא, כידוע, פלישה לאתרי-שמאל וטינופם בהסתה ימנית הזויה. אני מבטיח לכם, שאם ננסה לכתוב את דעותינו באתריהם, תגובותינו ימחקו מיידית – ומן-הסתם גם ניחסם. נשאלת השאלה, מדוע אנו צריכים לנהוג אחרת עמם, משנוהגים הם – עמנו.

    חומר למחשבה.

  3. לדניאל הגיב:

    אני מבין שבעניך כל מי שאינו מעונין בהשמדת מדינת ישראל הוא ימני קיצוני פנאטי. יבושם לך. אגב צנזורה – רק באתר זה אני נתקל בצנזורה ולעיתים קרובות. כשאני כותב באתר ימני אני מתבטא בצורה הרבה יותר חריפה מאשר כאן ומעולם לא השמיטו את תגובתי גם כשכיניתי אותם בכינויי גנאי. איכשהו נדמה לי שלא תקרא את תגובתי כי היא תצונזר.

  4. נתן. הגיב:

    התאור של הדלות והעוני "היפה" בשדה התעופה בהוואנה לעומץ הפאר וההדר "המכוער" של שדה התעופה בארץ, הם לא יותר מקשקוש רומנטי מזויף שיש בו מידה לא קטנה של התנשאות – רק משיהו עשיר בעצמו יכול להתפעל מ"היופי" שבדלות.

  5. גלית הגיב:

    אנחנו צריכים לנהוג שונה מהאתרים הימניים המצנזרים כי אתר שמאלני הוא אכן שונה מאתר ימני. צנזורה , לא בבית ספרינו. כל עוד הנאמר הוא בגבולות הדמוקרטיה – כלומר לא פוגע באחרים, יש לאפשר לדברים להיאמר.
    אתרים שמצנזרים תכנים רק בגלל שהם לא תואמים את נטיות האתר נובעים מהפחד שלהם מהדעות האלו, שמא ישמעו או יחלחלו לתודעה של אנשים, הדעות הללו מסכנות אותם.
    לנו אין פחד כזה כי אנחנו יודעים שדברינו הם אמיתיים וצודקים, ואם ימני רוצה להתבטא פה, ברוך הבא, כל הוויכוחים האלו רק יובילו למקומות טובים. כמובן כל עוד הנאמר לא פוגע בהווייתם של אחרים.

  6. דניאל, אתה באמת מסכים? הגיב:

    הייתכן שבאמת אינך מבין שכישלון השמאל הרדיקלי לזכות בתמיכה ציבורית רחבה נובע דווקא מהגישה וההתבטאות של אנשים כמוך? מההתנשאות, מהשינאה ומהניכור לציבור שממנו יש צורך בגיוס התמיכה?
    אולי לא שמת לב שהכותב מציין זאת בעצמו, ובעיקר במאמרו הראשון.

  7. לגלית הגיב:

    אל תהיי נאיבית. האתר הזה מצנזר גם מצנזר תגובות. לאיש "ימין" כאן החיים קשים לפחות כמו לאיש שמאל באתר "ימני". ואפרופו, מעניין אם בכלל תפורסם תגובתי זו…

  8. ללגלית הגיב:

    האתר "מצנזר" תגובות בגלל בעיות בשרת שמופיעות לפעמים, ופשוט לא שולחות למערכת חלק מהתגובות. הדפק בשרת הזה לא מבדיל בין שמאל לימין ואין לו עמדה לגבי מלחמת לבנון.

  9. חררדו לייבנר הגיב:

    שאול פלדמן צודק לחלוטין.
    המכתב של סרבני שדרות החדשים מבהיר היטב מה הייתה אמורה להיות המשימה של שמאל המחובר למציאות שעת משבר זו:

    — קישור —

  10. שירה הגיב:

    לי מפריע שאין לשמאל הנהגה "בגובה העיניים". יש כל מיני דיונים שחברי השמאל האקסקלוסיבי עורכים אותם לבד בבתי קפה בירושלים, היחס קר ומנוכר (אפילו בהפגנות) ואנשים הולכים עם קבוצות החברים שלהם ולפעמים זה נראה כאילו הולכים להפנינג (ההפגנה הכי דוחה שהייתי בה הייתה בבילעין לפני 3 חודשים, שאחרי שנפצעו ונאסרו פלסטינים שעשו "שואו" של זריקת אבנים לזרים ולנו, הלכו ה"שמאלנים" לנגב חומוס ולקנות פלאפל ב- 3 שקל).
    אני לא מרגישה שיש לשמאל "הנהגה" או הכוונה ואין שם אפילו אחווה (כי מתקטננים על סמנטיות אינטלקטואליות ובגלל שמדובר בעניין מאוד רגשי וכואב, אז מתפתחת איבה ויש התפלגות לכל לתתי מחנות).
    קשה מאוד להיות בשמאל אבל אני הרגשתי כשהלכתי לפעילויות שאני באיזה מחלקה של אקדמיה מופלצת ולא עם אחים למאבק מאוד קשה וכואב.

    אנשים כאן שהם בדעות שלי מגיבים באגרסיביות "ימנית" על פוסטים של כותבים, במקום לחפש את המשותף או לנהל דיון פתוח, קשוב והומני.

    סתם נקודה למחשבה- כשהייתי פעילת ימין לפני 10 שנים, לא רק שהיינו כולנו משפחה, אלא היינו יכולים לצלצל לבני בגין עצמו (!) באמצע הלילה עם שאלה והיו לנו ים של מנהיגים שדיברו איתנו כאחים למאבק, ששאלו אותנו לדעתנו, שהקשיבו לנו, שחיבקו, שהיו בקשר טלפוני יומיומי עם הפעילים- ככה בונים חומה! בגלל שהשמאל מפוצל נשארה פחימה בכלא 34 שנים, איבי נתן יושב לבד כמו כלב וונונו נרדף בלי שהשמאל מניד עפעף.
    אני מזכירה לכם שזו ל-א מדינה דמוקרטית!! אם תקום עוד פחימה או עוד ונונו ולא נוכל להגן עליהם בדמנו ובנשמתנו באמת נהיה ראויים לכינוי "שמאל סהרורי".

  11. דניאל הגיב:

    חררדו,
    על מה אתה מדבר??

    האנשים האלה, הם ככל אנשי שדרות – דורשים מישראל "פעולה למען הבטחון" – והרי ברור מן הכתוב ומדרך-התנסחותם, שאין הם מתכוונים ל"עכשיו לשבת ולדבר". הם פשוט מאוכזבים, עד לעמקי-נשמתם, מכך שממשלת ישראל, עדיין לא ביצעה "מספיק" פשעים לשיטתם (כמובן, הם מכניסים גם ברבור סטנדרטי, בדבר "טהר-הנשק, בלה-בלה-בלה… נו, הרי זה לא עובד עליך, אני מקווה!). אז מה אתה חושב, שרק נשב, נהיה נחמדים אליהם ו-וופס!! מייד כל עולמם המחשבתי יתהפך, עיניהם תיפקחנה ויראו את אור-השמאל הדגול??

    מדברים על זלזול והתנשאות… מדוע לעזאזל אתה (ורבים אחרים כאן) מתעקשים להאמין, שאנשי שדרות (וכהניסטים מושבעים אחרים), אינם אלא בגדר "תינוקות שנשבו, אשר פשוט אינם יודעים משהו אחר"? מדוע לא להניח, שיש לאותם פשיסטים מוח משל עצמם, שהם בחרו להאמין באמונתם שלהם הנלוזה, ממש כפי שאנו, אנשי-השמאל, בחרנו בשלנו?

    הזלזול הזה, כאילו כל מי שאינו בשורותינו, זה רק מפני ש"עשו לו שטיפת-מח" והוא אינו מסוגל, על-כן, לחשוב בכוחות-עצמו ועלינו, לפיכך, לקחתו יפה ביד ולהראות לו – הוא-הוא הגזענות האמיתית.

  12. לדניאל, מהי גזענות אמיתית? הגיב:

    גזענות מסתכמת במילה "כל". הטענה שכל תושבי שדירות (כולל תינוקות, סובלים מפיגור שכלי, ישישים עם אלצהיימר וכו’) הם כהניסטים מושבעים איננה אלא גזענות לשמה שאיננה שונה מזו של אנשי הימין הקיצוני. אתה גם אולי אינך מודע לכך שהשמאל (מרקס ליתר דיוק) הוא שהמציא את מושג "התודעה הכוזבת" שלפיה ההמונים אינם אשמים באמונותיהם הנובעות ממניפולציות של בעלי ההון (השולטים בתיקשורת, בחינוך וכו’) וכי יש להאיר את עיניהם. שמאל אמיתי עושה זאת דרך הזדהות ואמפתיה. אנשי ימין מעדיפים בדרך כלל "להיכנס בהם" על פני שיכנוע. מכאן המסקנה שאתה אינך איש שמאל. אתה בסה"כ משתייך לימין הקיצוני הפלסטיני (אף כי תעודת הזהות שלך קובעת שאתה ישראלי).

  13. למגיב המבריק "תשובה" הגיב:

    "קבלת עמדות האויב"? מעניין. חשבתי ש"האוייב" לא מאושר עד הגג "לקבל" 22% בלבד מהשטח בין הנהר לים.

    עופר נ.

  14. למגיב לדניאל משירה הגיב:

    תשמע, זה נכון אבל גם אי אפשר להניף יד בביטול ולהגיד "תודעה כוזבת" אם בגלל התודעה הכוזבת הזאת נרצחים מלא חפים מפשע ורבבות אנשים סובלים סבל נפשי (לפלסטינים זו שואה נפשית, לי זה סבל נפשי). אני רואה את עצמי כקורבן למדינה הזאת ולתרבות הרציחות שלה ואני לא רוצה לחיות ככה! מצד אחד אני מקבלת את ההסבר של תודעה כוזבת, מצד שני עם כל הכבוד לתודעה הכוזבת- צריך לתת פייט לרציחות ולסדי העינויים (הפיזיים והנפשיים) שמעבירה המדינה הזאת כמות כל כך גדולה של בני אדם.
    גם אם תודעה כוזבת ניתנת להסרה, יש פה בארץ רוב מוחלט שלא רק בנה לעצמו תודעה כוזבת אלא שיש לו מחלת נפש קשה של פרנויה והיסטריה כלפי כל מה שזר וקרוב (כל מה שזר ורחוק הוא דווקא אהוב פה), כשהערבים תופסים מקום ראשון, כמו שהיהודים תפסו בתורת הגזע הנאצית.
    ולכן, יש הבדל בין לדבר עם חברי העדר הלוקה בתודעה כוזבת בתוספת אובססית שואה ופחד מהגוי לבין פעולה שצריכה להתבצע והיא פשוט לנסות, אם אנחנו יכולים, לעצור אותם!

  15. לשירה הגיב:

    תודעה של הציבור ניתן לשנות דרך הסברה ודרך חקיקה שמובילה בסופו של דבר לשינוי התודעה (כך בארה"ב כפיית ביטול חוקי ההפרדה על מדינות הדרום בשנות החמישים והשישים הובילה לשינוי מהותי ביחס לשחורים מצד הלבנים בחלוף הזמן. בוודאי שאלימות כלפי תושבי שדירות או העדר הזדהות עם סבלם לא תוביל לשינוי עמדותיהם. קרוב לוודאי שלהיפך.
    ולגבי "מחלת הנפש" של הרוב המוחלט בישראל: אני חושב שלמחלת הנפש הזו קוראים "הכרה במציאות". תושבי מדינת ישראל שבעי טרור ומלחמות. הם זוכרים שהטרור והאלימות כלפי היהודים בארץ הזאת החלו הרבה לפני כיבוש כלשהו או אפילו הקמת המדינה. הם ערים למדיניות הברורה של החמאס האומרת "כולה שלי". הם חשים שמרגע שהחלה ישראל בתהליך הידברות ופשרה (מחתימת הסכמי אוסלו ואילך) מצבם הביטחוני רק הלך והדרדר. אם את רוצה להדבר עם רוב זה, עלייך לנסות לשכנע שלרוב הפלסטינים יש נכונות לקבל את קיומה של מדינת ישראל בגבולות כלשהם. בהצלחה.

  16. שאול פלדמן הגיב:

    בראיון ברדיו בעקבות מכתב הקצינים של שדרות הדובר ( אחד ממנסחי העצומה) הסביר שכהם כותבים "פתרון" כשלא מפרטים בכוונה איזה סוג של פתרון הם מציעים ( צבאי/מדיני) ובכוונה כי הם לא שוללים את הפתרון המדיני. הדגש הוא על המילה פתרון!
    זה טועם את רוח ההתגובות של תושבי שדרות השמים יותר דגש על הזנחתם מצד הממשלה.
    גם אני דורש פתרן! גם השמאל צריך לדרוש פתרון !
    זה הציר ההסברתי דרכו אנחנו צריכים להופיע כדי להפגין את הסולידריות שלנו עם שדרות.
    זכותם של כל בני אדם לחיות ללא איום שטיל יפול על ראשם בכל רגע ! זו תחושה איומה !
    בלתי נסבלת!, לכן חיכיתי כל השנים שכל הזעקה של תושבי שדרות תתפרץ. למה זה לקח להם כל כך הרבה שנים ? אחד ההסברים ( לא כל ההסבר) טמון בעובדה שבאיזה מקום הבינו שהקריאות המלחמתיות בנוסח : "להיכנס בהם בכל הכוח ! למחוק את עזה!" חסרות כל פרספקטיבה. מבינים הם באיזה שהו מקום שאין פתרון צבאי למצוקתם !
    לכן, אני אומר שאם השמאל לא ידע להתחבר כדי להתערב באופן אפקטיבי במצב, יהווה כישלון צורם.
    מכתב הקצינים של שדרות בעל יותר משמעות מכל מכתבי הקצינים שנוסחו עד כה. הוא פחות פיליטי, הוא הרבה פחות נגד הכיבוש, אבל הוא הרבה יותר מבטא התנגדות ציבורית רחבה לאי מתן פתרון לסכסוך! אומר: די ! מספיק ! אנו רוצים חיים נורמאליים !
    גם אני!

  17. פלדמן, אתה קול קורא במדבר הגיב:

    אתה איש שמאל אמיתי, הומניסט ורציונלי. לרוע המזל יש רק מעטים מאוד כמוך. אנשי שמאל אחרים (כולל רבים באתר הזה) מאמינים כמו אנשי הימין ב"להיכנס בהם" פשטני אך רק מחליפים את הנשוא מערבים לישראלים (תושבי שדירות, מתנחלים וכו’). הם מעדיפים את השנאה והצדקנות על פני ההזדהות ויצירת שינוי אמיתי. ייתכן ואינם מחבבים אנשי שמאל כמוך משום שאתה מסוגל באמת לחולל שינוי תודעתי שיעלה את הדומיננטיות של השמאל. הם מעדיפים להישאר מיעוט דסידנטי, אמיץ ונעלה מוסרית למול הרוב הברברי והנבער.

  18. שאול פלדמן הגיב:

    לפחות תגידו משהו על שגיאות הכתיב שלי!
    אתכם הסליחה !

  19. שאול פלדמן הגיב:

    תודה למחמיא/ה האלמוני/ת אבל יש רבים כמוני בשמאל, ואני לא שנוא. אני כן מתווכח עם גישה של חלק מאנשי השמאל חסרי יכולת להתערב במציאות כדי לשנותה, בעיניי.אבל לא צריך להיסחף. גם אלה איתם אני מתווכח לא כפי את/ה מתאר/ת.עמדת הרוב ביחס לעוולות שישראל מבצעת בשטחים גורמת ליאוש מובן אבל לא מוצדק.
    זה לא כל כך פשוט. פגיעות באוכלוסיה היהודית האזרחית מגוייסות באופן שיטתי ע"י ההסברה של ישראל כדי לכפות על שורש הבעיה ולהמשיך במדיניותה השיטתית של סירוב להיכנס למו"מ תוך המשך הדיכוי . הרפלקס, הייתי אומר אינסטינקטיבי, של רבים בשמאל זה לקחת מרחק מקו הסברתי זה. דבר נכון, כשלעצמו, אבל נופלים בפח באופן שלוקחים מרחק. זה בא על חשבון יכולת לתקשר עם אוכלוסיה שבין היתר מגיבה מתוך פחד ועייפות.

  20. עופר לשירה הגיב:

    קודם כל אני מניח שיש בתגובתך טעות דפוס לגבי התקופה שבה ישבה טלי פחימה בכלא. ואגב, עמדתי היא שפחימה אשמה רק בעבירה שלא כתובה בספר החוקים – טמטום.גם אם שימו אותה באיזה מקום ברשימה לכנסת הבאה, אין לה שמץ של חוש פוליטי או תקשורתי, ומה לעשות שפעילים שרוצים להגיע להישגים צריכים תכונות אלה, או כדברייך – ככה לא בונים חומה.
    אשר לוענונו – לא רק שעשה מעשה פלילי חמור, הוא גרם במעשיו נזק נורא ודחה את פירוק הנשק הלא-קוננציונלי בשנים רבות. זה כמו רובין הוד שישדוד את העשירים ויתן לעניים כי זה חלוקת העושר לא צודקת.

    וכן, אני אחד מאלה שקנו לחמניה ופחית שתיה מכולת בבילעין לפני ההפגנה מכיוון שהייתי צמא ורעב, למרות שזה אולי פשע בעיניך. מה לעשות – כפי שכתב מרקס, הפועלים צריכים לאכול ולהתרבות 0סליחה על הציטוט הלא מדוייק). ואחרי שקיבלתי בהפגנה גז מדמיע היה לי בחילה כמו לכולם.
    והפלסטינים לא עשו "שואו", מכיוון שלפי מה שנמסר לי כל פעם שם הם זורקים אבנים, ולמרות שהם "בעלי הבית" בהפגנה זה נראה לי מיותר מכיוון שזה סתם פרובוקציה כנגד החיילים שבנקודה זו היו חייבים להשתמש בכוח.

    ובאמת הפיצול לפלגים ופלגי-פלגים בשמאל זו תופעה שקיימת בכל העולם מכיוון שכל אחד חושב שהוא יודע יותר טוב מאחרים, אבל עם כל הצער לא נראה לי שיש הרבה מה לעשות בעניין זה.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים