הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מה בדיוק קורה בעזה? מה חושבים על מעשי האלימות אנשי השמאל הפלסטינים? על שאלות אלה ונוספות השיב תייסיר ערורי, מראשי הקואליציה הדמוקרטית הפלסטינית, המאגדת את רוב זרמי השמאל הפלסטיני.

ש. מה קורה כעת ברצועת עזה?


ת. ההסכם שנחתם על ידי ראשי הפתח והחמאס בעיר מכה לא פתר כמה מהבעיות המרכזיות שעמדו במחלוקת ונותרה האיבה בין שתי התנועות. הסכם מכה הוא למעשה הסכם להפסקת אש בין הצדדים והוא איננו מהווה מצע איתן להקמת ממשלת אחדות לאומית אמיתית. הבחירות לפרלמנט שנערכו אשתקד היו הישג של ממש עבור החמאס. לראשונה במזרח התיכון ובכל העולם, האחים המוסלמים זכו ובאמצעות הקלפי באפשרות להרכיב ממשלה. האחים המוסלמים רואים בניצחונם בקלפי בשטחים הפלסטינים הישג של ממש – חלק מאסטרטגיה רחבה יותר. כך שקשה להם להשלים עם הנוכחות הפוליטית של הפתח. ראשי החמאס חשים ככוח פוליטי מנצח; ובמקרה של רצועת עזה: ככוח פוליטי הגמוני. יחד עם זאת, בגדה המערבית הפתח הוא הכוח הפוליטי הדומיננטי. אנו חוששים שלאחר אירועי הדמים הקשים שהיו במהלך השבוע ברצועה, אירועים דומים יתרחשו בגדה. ברור לנו שראשי החמאס מתכוננים למערכה מזוינת נוספת בגדה.


ש. מה בדיוק רוצים ראשי החמאס? מדוע הם חפצים להשתלט על הרצועה?


ת. אני סבור שראשי החמאס עומדים לנקוט בצעד נפסד. זו תהיה טעות אסטרטגית מצדם. אם הם ישלטו שלטון יחיד ברצועה, הם עלולים להימחק פוליטית מן הגדה. השליטה של החמאס ברצועה לא תפתור אף אחת מן הבעיות העומדות בפני העם הפלסטיני ואף תגרום ליצירת קשיים נוספים. רצועת עזה למשל, גובלת עם מצרים. המשטר המצרי לא ישלים עם משטרו של ארגון האחים המוסלמים בגבולותיו. ברור לנו שהאחים המוסלמים הוא ארגון בינלאומי ושהאחים המוסלמים הפלסטינים, קרי החמאס, הוא בסך הכל חלק מתנועה הפועלת בכל העולם המוסלמי. כמו כן, בתוך החמאס קיימים חילוקי דעות ויש מנהיגים שהתנגדו להסכם מכה, בייחוד אלה השייכים לפלג שלא מוכן להתפשר. מנהיגים אלה שולטים על התנועה ברצועה. גם ראש הממשלה של החמאס, איסמאעיל הנייה, נחשב ל"מתון" בעיני אותם מנהיגים. יש להם סיבות פוליטיות וגם אישיות רבות בגללן הם מתנגדים להנייה ולרעיון של ממשלת אחדות לאומית. רוב מנהיגי החמאס בגדה הם מתונים יותר. מנהיגי התנועה בדמשק ובמדינות אחרות הם בעלי העמדות הבלתי מתפשרות ביותר.


ש. אפשר להגיד שברצועת עזה מתחוללת מלחמת אזרחים?


ת. כמובן. אלה היריות הראשונות שנורו במלחמת האזרחים שרק עכשיו החלה. מהי מלחמת אזרחים? מלחמת אזרחים איננה מלחמה בין אזרחים. אלא מלחמה בין מיליציות המנסות לגרור את כל העם לצידן. מצד אחד נלחמות המיליציות של החמאס ומצד שני המיליציות של הפתח. אבל רוב ההרוגים הם אזרחים שאינם שייכים לאף אחת משתי המיליציות!


ש. האם יש תקווה?


ת. בחלומות הכי שחורים לא חלמנו שנגיע למצב כזה. קשה לנו להשלים עם מה שקורה ברצועת עזה. האיבה בין הצדדים היא כה גדולה שיתכן ולא ניתן להגיע להסכמות לטווח הארוך באמצעות תיווכם של פלסטינים. מה שדחוף ביותר הוא להפסיק את ההרג ההדדי, להכריז על הפסקת אש לשבוע או שבועיים ובמהלך פסק זמן זה, לכנס בשטח את נציגי מדינות ערב – כולל כוחות הביטחון, ולהבטיח הפסקת אש. זה לא היה קל. המצרים לא ממהרים להתערב בסכסוך הפנים-פלסטיני. בצער אני חייב לציין שאני פסימי ביותר. אלו שעותיו הקשות ביותר של העם הפלסטיני מזה שנים רבות. מה שברור לי הוא שמנוי וגמור עם החמאס להשתלט על הרצועה ולשלוט שלטון יחיד.

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. מרק דגן הגיב:

    כך מתחילות מלחמות האזרחים… זהו תיאור בלתי-מעמדי. הנה עוד פרספקטיבה:

    — קישור —

  2. מירון הגיב:

    לדעתי המצב ברצועה היה בימי השלטון הישראלי הכי טוב. מה שאין לפלשתינאים זה כוח מאוחד המסוגל לאחד את העם. יותר מדי פלגים חסרי מעצורים עם רצון ללחוץ על ההדק וכל מי שמת זה על קידוש אללה אצל חלקם.
    אני בספק אם כוח רב לאומי ירצה להיכנס לעזה וגם אם כן לא בטוח שזה יהיה פתרון אלא אף גרוע מזה.
    אם הפלשתינאים רוצים דמוקרטיה הם היו צריכים לפעול לשם כך כשיראל הייתה בעלת הריבונות והיה לה את הכוח להשליט סדר.
    אם עזה והגד היו מתנהגות כקולוניות של ישראל ותחת שליטה ישראלית מתפתחים אט אט מבחינה דמוקרטית בונים מן מושלות, השותפה עם ממשלת ישראל ולעתיד כשהמצב יתאפשר יהפכו למדינה, אם ירצו.
    ישראל הייתה צריכה לנצל את שהותה בשטחים ובמיוחד בעזה להפעת שיטור בשיתוף עפ הפלשתינאים לאורך זמן ארוך יותר, רק שלקיצוניים לא הייתה סבלנות ורצו הכל ועכשיו.
    אין לי ספק שמצב הפלשתינאים היה משתפרי המון עם יחסיהם עם הישראלים היו ידידותיים. בשנות השמונים היה מצבם של הפלשתינאים הרבה יותר טוב מעכשיו, אני מסכים שמצבם היה נחות מבחינה מדינית, אבל בדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה ובכלל בחיים צריך סבלנות והרבה, גם בני ישראל המתינו ארבעים שנה במדבר.
    בשורה התחתונה ישראל טובה לפלשתינאים וזה ברור, אם הפלשתינאים רוצים בשלום ולחזור לחיים יותר שיגרתיים אז הם צריכים לפעול בהתאם, אלא אם כן הם ייבחרו שוב בחמאס ואז התשובה ברורה.
    אני מאחל לשלום בינינו, וכל אחד מהצדדים צריך להוריד את הכובע בפני השני, לעשות וויתורים למען חיים יותר טובים. את הפתרון השני כולם מכירים אם יד לא רוחצת יד אז היא שוחטת.
    שבת שלום ושקטה

  3. אבירם הגיב:

    לזכותו של תייסיר ערורי יאמר שהוא משאיר בתוך עזה את האחריות על הנעשה שם ולא מטיל את האשמה (כנהוג לעייפה במקומותינו) על ישראל.

  4. שלום הגיב:

    שלום לכולם
    אני בהלם מוחלט.
    ברצועת עזה מתרחש אסון אנושי ממדרגה ראשונה.
    איפה כל אותם הוגי הדעות של הגדה השמאלית ?
    איפה ההתייחסות למצב ? איפה הביקורת הנוקבת ?
    כל מה שיש לאתר להציג זה רעיון "חלבי" עם פלשטינאי ?
    איפה גדעון ספירו ? חיים ברעם ? – נאלמתם דום ? המציאות השחורה לא מסתדרת עם תפיסות העולם המנומקות ? – מוטב להישיר מבט ולהבין -החברה הפלשטינאית היא חברה דתית קיצונית.
    כל הדיבורים על "שמאל" פלסטינאי הם דיבורים ריקים מתוכן.נכון אולי יש שם כמה אנשי שמאל אמיתיים אך הם מיעוט שבמיעוט.

  5. נהדידה הגיב:

    תנועת החמס מגלה סימני התמתנות משמעותיים בשבועות האחרונים, אך הדבר אינו מספק את המגיב שלום, הרוצה שהחמס יהפוך לאגודות הכפרים של שנות השמונים המוקדמות. דוברי חמס בולטים הצהירו כי תמורת נסיגה ישראלית מלאה מכל השטחים הכבושים (לרבות השטחים שנכבשו ב-48) ובמסגרת ערובות מתאימות, החמאס ישקול רגיעה (תהדי.אה) למשך 10-15 שנים, ואח"כ הכל פתוח לדיון.

  6. מיכל הגיב:

    ממשלת חמאס במקביל לממשלת פת"ח – והרי לכם "דו-שלטון", המבשר את מהפכת ממשמשת ובאה ומתקתקתת ומתקרבת, מהפכה של הפליטים, הפלאחים והעמלים במזרח הערבי, ואל תגידו שלא אמרנו!

הגיבו לנהדידה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים