הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-16 ביוני, 2007 33 תגובות

על שלושה עמודים נשענת המדינה הציונית: על התנ"ך, על השואה ועל הפצצה הגרעינית. וכל אחד מאלה אפוף תיל קוצני המאיים על כל מי שמעז להתקרב או להתמודד עם משמעותו.

ענייני היום הוא ה"עמוד" הראשון. התפרעות של מתנחלים בבית-קברות מוסלמי בכפר כיפל חארס ליד אריאל, לשם הלכו "לחגוג" אחרי שהשתטחו על קברו של יהושע בן-נון בשבוע שעבר, הולידה כתבות ותגובות שונות. בין השאר, צוין שיהושע בן-נון היה אחראי לג’נוסייד של עמי כנען, מכאן שאין פלא שהבאים להשתטח על קברו מסוגלים למעשים שכאלה.


אותי זה מטריד. ראשית, מטריד אותי יישום מושגים של ימינו לגבי דמויות ואירועים מו העבר. אינני יודעת כמה גיבורים היסטוריים היו יוצאים בשלום מאנכרוניזם כזה. אם היינו מצליחים להחיות את אלכסנדר מוקדון, יוליוס קיסר, קרל הגדול, צלאח א-דין, ראשי האימפריות האינדיאניות באמריקה, ג’ורג’ וואשינגטון, שלא לדבר על נפוליאון, ולהושיבם על ספסל הנאשמים בבית-הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה – כמה מהם היו נמצאים זכאים?


המחשבה השנייה המטרידה אותי היא שאם מקבלים את הסיפור המקראי כפשוטו, ורואים ביהושע בן-נון דמות היסטורית, מנהיגם של שבטי ישראל בכיבוש כנען, ובוחנים את ה"היסטוריה" הזאת בעיניים עכשוויות, המסקנה הנדרשת היא שהעם הזה נולד במהלך פשעי מלחמה והורתו בג’נוסייד. האם זו ההיסטוריה שאנחנו מבקשים להקנות לישראלים? ומה פירושה אם לא הצדקה רטרואקטיבית, היסטורית-כביכול, של המעשים החמורים ביותר בתולדות הציונות ומדינת ישראל?


ברור שהחטא הקדמון הוא של מערכת החינוך הישראלית. היחס לתנ"ך כאל דוקומנט היסטורי הוא מרכיב חיוני באידיאולוגיה הציונית. התנ"ך, כך נאמר לנו כבר בגן הילדים, הוא הקושאן שלנו, הוא המעיד שזוהי ארצנו הקדומה. ובין אם מוסיפים על כך שקיבלנו אותה מאלוהים ובין אם לאו, הקביעה הנחרצת שאבות-אבותינו היו תושבי הארץ הזאת ואדוניה היתה מאז ומעולם הבסיס לתביעה הציונית לפלסטינה. מי שטורח ללמוד ברצינות את ההיסטוריה של הארץ מגלה שאין הדברים כל כך פשוטים – בני ישראל (או היהודים, שהרי אנחנו אמורים להיות יורשי ממלכת יהודה) שלטו בארץ תקופות קצרות יחסית, ובחלקן תחת שלטון-על של אימפריות שונות. ירושלים היתה תחת שלטון יהודי סוברני לא יותר מ-400 שנה בימי קדם. לעומת זאת, היא היתה תחת שלטון מוסלמי כ-1300 מאות שנה: מן המאה השביעית עד נפילת ירושלים בידי הצלבנים בסוף המאה האחת-עשרה, ואחרי שהללו החזיקו בה 88 שנים בלבד, שבה ונשלטה על ידי מוסלמים עד 1917. אשר לנוכחות יהודית מתמשכת – יש לציין שקהילות יהודיות גדולות התקיימו בחאלב, סלוניקי, מקנס ווילנה יותר זמן מאשר בירושלים.


אבל עובדות לחוד ו"היסטוריה" לחוד. להציג את גיבורי התנ"ך כדמויות היסטוריות, לטוב או לרע, פירושו לשחק לידיהם של החוגים הקיצוניים ביותר בישראל. היום יש אומרים, "מה ההבדל בין השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים לבין ישראל שקדמה לאותה מלחמה? – האם תושבי תל-אביב הם פחות ‘מתנחלים’ מתושבי אריאל?" ואכן, זהו טיעון שלא קל – אך לא בלתי-אפשרי – להפריך אותו. לא אכנס כאן לוויכוח הזה, כי הוא דורש הרבה מקום, ואילו הנושא שלי היום הוא כיצד להתייחס לדמויות התנ"כיות כגון יהושע בן-נון. ובכן, אם יהושע בן-נון, בן טיפוחיו של משה רבנו, המצביא הדגול, כובש כנען, היה אחראי לג’נוסייד של הכנענים, ובכך הניח את התשתית לממלכת ישראל השלמה, הרי שמוצאנו כעם נעוץ בפשע אדיר. ההשלכות של אמונה כזאת הרבה יותר חמורות מאשר הטענה "בלאו הכי תמיד נישלנו את הערבים, אז כבר כדאי להישאר עם הכל!"


אבל התנ"ך איננו מסמך היסטורי. הוא יצירה ספרותית קדומה, עשירה בחומרים שונים ומגוונים, שהורכבה ממקורות שונים מאות שנים אחרי התקופות המתוארות בה בחלקים הסיפוריים. היום טובי החוקרים, ארכיאולוגים, היסטוריונים ובלשנים, מסכימים שעיקר הספרים הנרטיביים נכתבו לא לפני סוף ימי בית ראשון (אפילו הארכיאולוג יוחנן אהרוני, שהזדהה עם תנועת ארץ ישראל השלמה, הודה שלא נמצא בדל ראייה לכיבוש כנען המתואר בתנ"ך). ככל הנראה הטקסטים האלה שימשו את המטרות הדתיות, המדיניות והפסיכולוגיות – את האג’נדה, אם תרצו – של הכותבים המאוחרים. העם שהיה מרוסק ומוכה אחרי המפולות של ממלכת ישראל ואחריה ממלכת יהודה, היה זקוק לטקסטים האלה כדי לשוב ולהאמין בעברו, במנהיגיו, בזהותו כעם אחד למרות הפלגים השונים. הכותבים גם ראו צורך לחזק את אמונתו באלֿ שהתערערה בעקבות המפולות, ואתמערכת החוקים והכללים הדתיים שלו, כדי שישמרו את זהותו הייחודית ויפרידו בינו לבין שאר העמים שהובסו ופוזרו על ידי האימפריות בבל, אשור ופרס.


"אי אפשר לאחוז במקל בשני הקצוות", אומר אחד מגדולי חוקרי הארץ בעת העתיקה איתו שוחחתי על הנושא. "לא יתכן מצד אחד לשלול את השימוש הפוליטי בתנ"ך כבסיס לתביעתנו לשלטון בארץ ישראל, ומצד שני להשתמש בדמויות מקראיות, מיתולוגיות או אפילו היסטוריות, כדי להכות בהן את המחנה הלאומני". ההתנהגות הנפשעת של המתנחלים שהשתוללו בבית הקברות של הכפר המוסלמי איננה תוצר של פשע קדמון היסטורי של יהושע בן-נון, או המשך שלו, כי אם תוצר ישיר של הכיבוש ושל הקולוניאליזם הציוני.


נאמר ששלטון משחית, ושלטון אבסולוטי משחית אבסולוטית. ברגע שקבוצה אחת שולטת בשנייה מתחילה השחתה נפשית, וכבר היו ניסויים פשוטים למדי שהמחישו את התהליך הזה (למשל, הניסוי הקלאסי של פיליפ זימבארדו באוניברסיטת סטאנפורד בשנת 1971 – תמצאו אותו בקלות באינטרנט). מעמדם של היהודים בארץ הזאת מקנה להם עדיפות כמעט בלתי מוגבלת ביחס לאוכלוסיה הערבית, והתוצאה היתה צפוייה מראש. צריך להתמודד עם המציאות בה אנחנו חיים, בלי להיאחז במיתולוגיה גם לא נגד הכיבוש ועוולותיו, כשם שאנו שוללים את השימוש בה להצדקתו.

תגובות
נושאים: מאמרים

33 תגובות

  1. בארי הגיב:

    אולי הגיע הזמן למעט חשבון נפש. לשמאל הרדיקלי ישנה יכולת חשיבה ריאלית.

    אין שום הצדקה למעשיה של ישראל והם ראויים לכל גינוי.

    אבל באתר הזה ישנה כמעט התעלמות מוחלטת מהעובדה שהסכסוך הוסט כמעט לחלוטין מהמסלול המדיני אל המאבק של המערב מול האיסלאם הפונדמנטלי בראשות איראן. בחודשיים האחרונים רצחו אנשי החמאס מעל 30 אזרחים פלסטינים חפים מפשע בהם ילדים.

    אי אפשר שלא לצאת בגלוי בגינוי חריף ובהוקעה מוחלטת של החמאס. אין עוד מקום לאפשר לחמאס להנות מתמיכת השמאל הישראלי או מהעלמת עין ממעשיו רק משום שישראל היא צד כובש בסכסוך.

    התפשטות הפונדמנטליזם האירני היא תהליך עצמאי ופנים ערבי שישראל לא היתה שותפה לו.

    גם אחריותו ההסטורית של המערב לדיכוי עמים אינו יכול להצדיק את הנעשה ברגעים אלו בעזה.

  2. שי נימצן הגיב:

    להניח שהחמאס והפונדמנטליזם התפשטו יש מאין זו טעות חמורה שמקורה בבורות חברתית. אני ממליץ לקרוא את כתביו של מישל פוקו ביחס לעליית החומניזם באיראן כריאקציה להשפעת ארה"ב, ואת כתביו של ז’אן בורדיאר ביחס לעליית אל-קאעידה כריאקציה לגלובליזציה.
    אם נחקור את מבנה ארגוני ורשתות הטרור, נראה כי המבנה הארגוני שלהם לא שונה כמעט ממבנה של חברה כמו מיקרוסופט, כאשר אחת מייצרת שבבים והשנייה מייצרת טרור.
    גם בישראל ניתן לראות תהליך גובר של הדתה ככל שמתרחבת השפעתה של הגלובליזציה בארץ.
    איינשטיין כבר קבע שלכל פעולה יש תגובה, אבל אפילו הוא לא שיער שהדבר מתרחש ברמת הסוציאל.
    הגיע הזמן שנפסיק לנסות לשפוט את התנהגותם של ארגונים ערביים מחתרתיים בכלים מערביים ונבין שאת מה שהם עושים בגלוי המערב עושה באופן סמוי.
    ארה"ב זו המדינה האכזרית בעולם שלא היתה לה בעיה להטיל פצצות אטום על אוכלוסייה אזרחית בעת הצורך. אותה משום מה לא שפטו באותם כלים ביקורתיים ששופטים את ארגוני המחתרת האיסלאמיים.
    כנראה שיש פונקציונליזם ויש פונקציונליזם…

  3. יובל הלפרין הגיב:

    מאמר יפה.
    נכון, העיקר הוא להתנתק מהיחס ה"אינטימי" וה"נאיבי" לתנ"ך, ולהמירו ביחס בוגר וענייני.
    התנ"ך אינו קושאן ואינו מקור סמכות מוסרי. הוא לא נכתב בימנו ומחבריו אינם "חייבים" דבר לתפיסת העולם שלנו.

    סיפורי המקרא הם מיתולוגיה בעלות אי אלו השראות היסטוריות.
    ישנם אירועים ודמויות, במיוחד מרגע "פילוג הממלכה", המתועדים פחות או יותר במדויק גם בממצא הארכיאולוגי (מסע שישק, מסע סנחריב ועוד).
    אחרים (במיוחד בשלבי ההתהוות) הם יצירה ספרותית מובהקת שנכתבה בדיעבד, כדי להסביר או להצדיק אירועים שהתרחשו סמוך לזמן הכתיבה.

    כל העולם נהנה לקרוא את האיליאדה והאודיסאה בלי "לשפוט" את אודיסאוס על טבח ה"חתנים", שחיזרו אחר אשתו כשחשבו שהוא ודאי נספה בלב הים.
    ליהושע בן נון, שהעז להשמיד עמים שלמים ואף לעצור ל"יום תמים" את תנועתה המדומה של השמש ברקיע, מקום של כבוד בארון הספרים.
    במשטתחים על קברו יש להיאבק עד חורמה ("עד חורמה" זה עד מקום שנקרא חורמה, וגם זה מאחד מ"פשעי המלחמה" בתנ"ך).

  4. עלי הגיב:

    קצת סדר בבלגן
    היהודים מופיעים בארץ ישראל בסביבות 1200 לפני הספירה
    בשנת 1022 לפני הספירה המלך שאול מולך על ישראל
    בשנת 722 לפני הספירה נחרבת ממלכת ישראל ונשארת ממלכת יהודה
    בשנת 586 לפני הספירה נחרבת יהודה על ידי נבוכדנאצר מלך בבל
    536 לפני הספירה מתחילה שיבת ציון של כורש ב-3 שלבים העם חוזר לארצו
    העם היהודי תחת כיבוש
    פרסי
    בשנת 300 לפני הספירה תחת כיבוש בית תלמי היוני
    בשנת 167 מתרחש המרד החשמונאי כנגד היונים
    מוקם בית חשמונאי (חנוכה) עד שנת 70 לספירה
    אז נחרב בית המקדש פעם שניה
    חלק מהעם גולה חלק קטן נשאר בארץ ישראל
    132 מרד בר כוכבא מדוכא והיהודים עוברים לגליל שם הם מקבלים אוטונומיה ויש להם נשיא
    לאחר נפילת רומא המזרח התיכון נשלט על ידי האימפריה הנוצרית הביזנטית במשך 200 שנה
    העולם הנוצרי מוכה בהלם לנוכח נפילת האימפריה הנוצרית וכיבושה בשנת 640 על ידי המוסלמים
    הסיבה למסעות הצלב היא אותה טראומה של הכיבוש המוסלמי בשנת 640
    בחישוב קליל ניתן להגיד שהיהודים חיו בארץ ישראל יותר מ 1600 שנה
    גם אחרי שהארץ כמעט ננטשה היהודים עלו לישראל כתוצאה ממניעים משיחיים
    אף פעם הארץ לא ננטשה על ידי היהודים ותמיד היתה נוכחות יהודית בישראל
    העמודים שלך שעליהם מושתת הציונות הם מגוחכים
    אלמלא השואה ישראל היתה מונה יותר מ-30 מליון יהודים כיום והיתה אימפריה דומיננטית במזרח התיכון
    ישראל גברה על מדינות ערב גם ללא שימוש בנשק לא קונבנציונךלי
    הקשר היהודי לישראל נמצא בתפילה בחגים בספרות בשירה ובקשר של כל יהודי לירושלים עיר הקודש

  5. עמירם הגיב:

    אני מודה שהמאמר אינו נהיר לי ואני לא מבין מה מנסה הכותבת לומר בשורה התחתונה.
    בפסקה הלפני אחרונה מצטטת יעל לוטן "אחד מגדולי חוקרי הארץ בעת העתיקה" שמבטל את מה שעושה לוטן באותו מאמר – את חוסר ההחלטיות לגבי התמודדות עם הסטוריה עתיקה.

    ישנן שתי גישות, אחת מהן היא גישתו של אותו חוקר הגורסת שלטקטס המיקראי יש תוקף. הוא נותן ליהודים גושפנקא על ארץ ישראל, אבל אז צריך גם להתמודד עם פשעי אבותינו (דוגמת יהושוע בן-נון).
    הגישה השניה גורסת שהטקסט לא בהכרח מייצג מציאות כלשהי, הוא אינו נותן שום זכות על ארץ ישראל, ואז אנחנו כביכול "משוחררים" מהתמודדות עם הבעיות שבו. מה שנקרא "לא מדובש ולא מעוקצך".

    הבעיה היא שיעל לוטן לא מציגה בצורה ברורה את עמדתה. מצד אחד היא פוסלת את לימוד התנ"ך כמסמך הסטורי ("ברור שהחטא הקדמון הוא של מערכת החינוך הישראלית" וכו’) ומצד שני "עוקצת" את הציונות ע"י אמירה כמו
    "ירושלים היתה תחת שלטון יהודי סוברני לא יותר מ-400 שנה בימי קדם. לעומת זאת, היא היתה תחת שלטון מוסלמי כ-1300 מאות שנה" (אמירה לא נכונה כלל, אגב, אבל זה דיון אחר).

    יעל לוטן רוקדת על שתי חתונות מבלי להחליט באיזו תחונה היא תתן את הצ’ק…
    אז האם אנחנו מתעניינים במה שקרה לפני 2000 שנה או לא כדי להעלות טיעונים לגבי ההווה?
    האם הבעיות הפוליטיות והלאומיות שלנו ושל הפלסטינים היום צריכות להיפתר עם פזילה לספרים וכתבים בני יותר מאלף שנה או לא?

    לדעתי לא, ולדעת יעל לוטן?

  6. שי נימצן הגיב:

    המשך פוסט קודם:

    העולם הערבי עומד בפני כיבוש- תרבותי, כלכלי ורוחני. הוא עומד באותו מאבק שסין לדוגמא, הפסידה- לא מזמן ראיתי תמונה בעיתןו של מק’דונלדס בסין, ופשוט הזדעזתי מה האמריקאים המנוולים עשו לתרבות עתיקת יומין כמו התרבות הסינית. כמוני, כך העולם הערבי רואה זאת ומחליט להשיב מלחמה שערה בכלים היחידים שיש לו כדי להתנגד למערב. הדבר היחיד שיכול להפסיק את הטרור הוא תום הכיבוש המערבי, לא במונחים שבדרך-כלל מובאים פה – ברמה הפיסית. הכוונה שלי היא כיבוש במובן התרבותי, במובן של תרבות אחת שחושבת שהיא יותר טובה מתרבות אחרת, אך היא לא מסתפקת במחשבה זו ומנסה לכפות את עצמה על התרבות האחרת. אם אני הייתי ערבי והייתי רואה את מה שקרה בסין ודומותיה שנכנעו ללא קרב לאפסות התרבותית של ארה"ב, יתכן והייתי פועל באותם הכלים.

    מה הקשר של כל זאת לכתבה? התנ"ך הוא דוגמא מצוינת לכפייה תרבותית ורוחנית. סיפורי הפנטזיה/המדע-בדיוני שלו מובאים כאמת הסטורית, בעוד שסיפורים דומים אצל תרבויות אחרות נתפסים כ- "פיקציות של פונדמנטליזם".
    לכן, בניגוד לדיעת הכותבת, אני מכריז כי התנ"ך הוא צרור סיפורי סבתא, וניתן להשתמש בו כתאוות נפשנו ממש כמו שאנו מצוטטים ומשתמשים בידע ספרותי אחר לתועלתנו האישית.
    "אי אפשר לאחוז במקל בשני הקצוות" כתבה המחברת. אפשר גם אפשר. תמיד שעשעה אותי ההתייחסות לתנ"ך כהסטוריה מחד וכספרות תיאורית קדושה מאידך- הכל בהתאם לצרכים.

  7. קולואינדוס הגיב:

    למה לצלול לנבכי ההיסטוריה ולהביא משם הוכחות לג’נוסייד הטבוע בקוד הגנטי של המתנחלים?

    די לנו בבמה שקורה כיום בעזה בכדי להבין שהחמאס מבצע בעצם ימים אלה ג’נוסייד באנשי הפתח

    והפרדוקס הבלתי מובן לחלוטין: אנשי הפתח נמלטים בעור שיניהם אל היישות הציונית הגזענית, זו המקיימת משטר אפרטהייד.

  8. שי נימצן הגיב:

    לאמיר,
    לא מעניינות אותי הזוטות שהבאת. מה אגיד, "הראת לי". הגבת כטוקבקיסט מצוי. עשית שימוש ברדוקציה הטוקבקיסטית למשעי, ברכותי.

    לנתן,
    את אותה "הגזמה" היית מייחס לארה"ב כשהטילה פצצות אטום על אוכלוסייה אזרחית? את אותה "הגזמה" היית מייחס לאינדיאנים אם אלה היו נלחמים כמו הערבים על אדמותיהם?
    כל אדם משתמש בטכנולוגיה הזמינה לו כדי להדוף כיבוש פיזי, תרבותי וכלכלי. אנו נלחמים באמצעות לווינים ומזלט"ים והם עושים זאת על ידי "פיתוח טכנולוגי" של מתאבדים וקאסמים.
    אם ניתן להצדיק להטיל אטום על אזרחים מדוע לא אוטובוסים מתפוצצים?
    חוץ מזה, אולי באמת הצד השני רואה פיצוץ אוטובוסים כניסיון לעצור את המקדונליזציה של התרבות שלהם. המערב לא יכול להבין את נקודת המבט של העולם הערבי ביחס לכך ולכן מוטב שלא ישפוט זאת בכלים שהינם סובייקטיביים לו.

  9. יהויכין הגיב:

    מאמר יפה, מנוסח היטב ומכיל כמעט את כל מילון הקלישאות המצוי. רק היה חסר לי "הכדור הוא עגול".
    ואם המוסלמים שלטו בארץ 1300 שנה והיהודים הרבה פחות, אזי זכותם גדולה יותר? כך, אם נשלוט בארץ (כולל הגדה המערבית) עוד 1000 שנה תהיה זכותנו גדולה משלהם?
    ומעבר לזה, כל העולם המערבי והמזרחי מבוסס על ג’נוסייד, לאורך כל ההיסטוריה. בואו נושיב את כל עמי העולם על ספסל הנאשמים, בואו נשלול מהם את כל הישגיהם, בואו נזרוק את כל הישגי התרבות (בחסות הכיבוש). בקיצור, בואו נתחיל עולם חדש אוטופי, רק אנו הצודקים, רק 10 אנשים (במקרה הטוב).

  10. נתן. הגיב:

    לשי.

    אני רוצה להיות בטוח שהבנתי אותך נכון.

    האם אתה טוען שפיצוץ אוטובוסים בתל-אביב נועד למנוע פתיחת סניף מק-דונלד בשכם?

    קצת מוגזם לא?

  11. אמיר פכר הגיב:

    1. לשי נימצן שתי הערות גבי הנתונים בפוסט הראשון שלך
    א. מיקרוסופט מיצרת תוכנה לא שבבים אלקטרוניים
    ב. החוק השני של (הסטטיקה נידמה לי) אומר שלכך כח קיים כח זהה לו בגודלו והפוך בכיוון
    אני לא זוכר אם זה ניוטון או לפני אבל זה לא אינשטין

  12. אמיר פכר הגיב:

    ועוד.
    לגבי "פשעי מלחמה" בהתנ"ך
    התנ"ך אינו ספר היסטוריה אלא ספר מוסר.
    וכן תולדות עמינו עלפי התנ"ך רצוף חטאים זוועות ומעשים רעים.
    אין דמות תנכית חשובה אחת ללא מעשי-נבלה
    לדעתי כל זה בא להדגים את הלקח המוסרי שכל אדם יכול לעשות מעשים רעים
    ולכן כולנו צריכים להזהר בעשינו.

  13. ברברה אן הגיב:

    נשגב מבינתי כיצד לוטן מניחה כי הג’נוסייד טבוע בקוד הגנטי של המתנחלים ואינה מתייחסת כלל לג’נוסייד זהה הטבוע בקוד הגנטי של החברה הטובים מן החמאס המבצעים רצח עם באוכלוסיה הפלסטינית החפה מפשע בעזה, רפיח, וחאן יונס ובכל רחבי הרצועה.
    הוצאות להורג ללא משפט, רצח נשים וילדים, פגיעה בבתי חולים, השלכת אנשים מגגות של בניינים גבוהים -אם זה לא ג’נוסייד, אינני יודע ג’נוסייד מהו.

  14. גד רפאלי הגיב:

    איזכור בית הדין בהאג לעת הזאת הוא מקאברי משהו לאור פשעי המלחמה המבוצעים בעצם הימים האלה ע"י אנשי ההתנגדות האיסלמית באנשי הפתח ובמשפחותיהם.

    תמוה מאד שיעל לוטן, כותבת אינטילגנטית ורהוטה, אינה מאזכרת את המעשים הללו בכתבתה, למרות שמן הראוי שמבצעיהם, שולחיהם והתנועה העומדת מאחוריהם יעמדו למשפט בבית הדין לפושעי מלחמה בהאג.

  15. יובל הלפרין הגיב:

    לאלה שחושבים שיש להם "זכות היסטורית";

    היהודים שחיו כאן בעבר אינם "אנחנו" ואינם "אתם".
    לא ברור מתי הם החלו להאמין באל אחד.
    ברור שהם לא הוגלו מארצם. חורבן ממלכות ישראל ויהודה מתועדת גם במקורות חיצוניים, אך על פי אותם מקורות, הבבלים והאשורים לא גירשו עמים שלמים (לא הייתה כל אפשרות טכנית לעשות זאת). האליטה השלטונית הוגלתה, ונותרו, בלשון התנ"ך, "הכורמים והיוגבים", עובדי האדמה, כלומר רוב רובה של האוכלוסייה.

    במרוצת הדורות הם שינו את תרבותם ושפתם כמה פעמים, עד שהפכו למוסלמים דוברי ערבית החיים בפלסטין, קריא: פלסטינים.

    לא צריך יותר מדי מחקרים בשביל לגלות שיהודים ממרוקו דומים ללא-יהודים ממרוקו, יהודים מאתיופיה ללא-יהודים מאתיופיה ויהודים מרוסיה ללא-יהודים מרוסיה. לא אלה, לא אלה ולא אלה "גורשו" אי פעם מארץ כלשהי, וזכותם ההיסטורית היא לחיות כאזרחים שווים בארצותיהם, בלי גזענות, בלי אפליה דתית ובלי "יהודים לפלסטינה" (קריאה משותפת לאנטישמים ולציונים).

    ידוע שבמאות 2-1 לספירה רבים מתושבי האימפריה הרומית קיבלו על עצמם את עיקרי הדת היהודית. היהדות הייתה אז דת הרבה יותר מיסיונרית מאשר היום.
    יש יהודים בכל קצות העולם כפי שיש "בונים חופשים" או בהאים, לדוגמה.

    כך שאין לכם שום "זכות היסטורית" על הארץ. מייסדי תנועתכם הם חלוצים, תרגום של "פיונירס" מאמריקה הצפונית על כל המשתמע מכך. הם הופיעו בארץ רק כשהמעצמות גילו בה עניין. הם קיבלו אישור ממעצמה אימפריאליסטית ליזום תחת חסותה מפעל קולוניאלי ("התהרת בלפור") ולדחוק את תושבי המקום, הכורמים והיוגבים שלא גורשו על ידי נבוכאדנצר מלך בבל כ-1800 שנה לפני כן.

    אמת, יהודים היו כאן תמיד. מדי פעם היו גם גלי עלייה. אך אלה לא נועדו לדחוק את האוכלוסייה המקומית ולכן לא נתקלו בהתנגדות חזיתית מצד האוכלוסיה המארחת. עובדה זו גרמה לאותם יהודים, בני ה"יישוב הישן", לספוג קיתונות של בוז ולעג (בנימה אנטישמית מובהקת) מצד ה"חלוצים" הציוניים, אשר לא התביישו בחזיתות דיון אחרות להשתמש בהם כטיעון להצדקת מפעלם המנשל.

    ולשאלה הצפויה הבאה, "מה אתה עושה פה", אשיב שאיש אינו מעלה בדעתו שיש לגרש את הלבנים מדרום אפריקה או מניו זילנד. צריך רק להתנער מהאידיאולוגיה ומהמציאות החברתית והמשפטית שיצר מפעלם, וזה בדיוק מה שאני עושה פה.

  16. רפי הגיב:

    לך תסביר למליוני יהודים שחיו בארצות הגולה במשך האלפיים שנה האחרונות, והביעו כמיהה כמעט בכל יום ויום לירושלים (בלי שום קשר לציונות דרך אגב) שמעולם לא הייתה להם זכות לבוא לכאן.
    אין ספק שנוצרה כאן בעיה סבוכה מאין כמוה, אבל ביטול פשטני של חלום וכמיהה של עם במשך 2000 שנה, גם אם לא נעשו צעדים רציניים בכיוון הגשמת החלום, עד להרצל, הוא כשמו כן הוא – פשטני.
    הרי היום אנו עדים בדיוק לאותו הדבר – לא כל הפלסטינים הוגלו מכאן ב48. למען האמת רק חלק קטן מהם, אבל כיום נמצאים ברחבי העולם 4 מליון גולים פלסטינים לפי הערכות שונות. בעוד 100 שנה הם כבר יהיו 10 מליון לפחות, חלקם יתחתנו עם בני המקום, ובעוד 200 שנה לא יהיה הבדל בין פלסטיני גולה לפרגוואי מקומי.
    אבל הכמיהה לחזרה תישאר. הם עדיין לא יחושו לחלוטין בני המקום, ייתכן שהם אף יסבלו מגזענות שתגביר את הרגשות הלאומניים שלהם, ואז, בעוד 1000 שנים תקום תנועה שתקרא לחזרת כל הפלסטינים ברחבי העולם לכאן. ומי אתה שתאמר להם שהם לא יכולים, אם הם מעולם לא הרגישו רצויים במקום בו הם נמצאים?
    בדיוק מהסיבה הזו חשוב לסיים את הסכסוך כמה שיותר מהר ולאפשר את חזרת הגולים הפלסטיניים – או למדינה גדולה ודו לאומית, או למדינה הפלסטינית שתקום לצד מדינת ישראל.

  17. יובל הלפרין הגיב:

    הפלשתינים הם אותם פלשתינים. יש להם אילן יוחסין אישי, מפתח וצילומים של הבית.
    לגבי יהודים, מדובר בעבר רחוק ולוט בערפל, ספק אם מדובר באותם היהודים או שהקשר הוא בשם בלבד;
    ולא זו בלבד, רובם המכריע, במרבית התקופות, לא רצו בכלל "להגר" לארץ או "לחזור" לארץ ללא התערבות אלוהית כלשהי, כך שהם עצמם הודו שזכותם היא דתית ולא היסטורית.

    מי שתבע "בית לאומי" הם הציונים ולא היהודים. בניגוד למועצה הלאומית הפלסטינית, למשל, או לקונגרס ההודי לפני העצמאות, מוסדות התנועה הציונית ייצגו את עצמם בלבד.
    לאחר השואה מינתה עצמה התנועה הציונית לדוברת הנרצחים, אף שהכול ידעו שבעודם חיים רבים מהם לא הזדהו איתה מסיבות רבות ושונות, וכך יצרה זהות תעמולתית של יהודי = ציוני.

    ולמי שמתכונן לטעון כעת כי להמדינה היהודית היא התשובה לשואה, אקדים ואענה כי לרוסים הייתה מדינה ו-20 מיליון מהם נרצחו. לפולנים הייתה מדינה ו-3 מיליון מהם נרצחו. גזענות אינה יודעת גבולות, והתשובה לאנטישמיות היא הוקעתם וסתימת פיהם של גזענים בעודם באיבם, ולא שהיהודים ימצאו לעצמם "יהודים" משלהם.

  18. נתן. הגיב:

    ליובל הלפרין.

    אם ליהודים אין "זכות הסטורית" לגור במקום שבו חיו בעבר יהודים ,גם לפלשתינאים במחנות הפליטים אין "זכות" לגור ביפו ברמלה או בחיפה שבה גרו בעבר פלשתינאים.

  19. ד"ר יחיעם שורק הגיב:

    ליעל שלום

    ראשית – את מוזמנת לעיין ברשימתי "זכר עמלק" שפורסמה ב"הגדה השמאלית" לפני מספר שנים, ובה אני מותח קו מאוד-לא-דק בין הג’נוסייד של פעם ושל היום ובהקשר המקראי-יהודי.

    שנית – גם על מעללי הכיבוש של יהושע פרסמתי כאן כמו במקומות אחרים – "נערי יהושע" ב"מעריב".

    שלישית – הציבור אינו מבין כי ההיסטוריה התנ"כית, המסוננת משהו, לאור הוראות מגבוה, קורמת עור וגידים בקרב האוכלוסיה האמונית, ויהושע בן נון עבורם הינו דמות הראויה לחיקוי וכזו המעניקה לגיטימציה להתנחלות ומכאן להתעללות כלפי הציבור הפלשתינאי.

    רביעית – ירושלים לא היתה סוברנית, למעט ימי שלמה ורחבעם. רוב רובה של ההיסטוריה היא נשלטה על ידי גורמים אימפריאליים באזור, באופן עקיף, כמו האשורים והבבלים.

    חמישית – כל ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל, כגון התנ"כית כמעט ושוכתבה מחדש על ידי היסטוריוניים לאומיים-ציוניים כדי ליצוק את המסד הציוני ולרפד את המסר המבעית של "עם-ללא-ארץ לארץ-ללא-עם". העלו מן האוב גיבורים, שהיסטוריולוגית היו פרי הדימיון, ולפחות לא הוכחו אמפירית, מדעית, וזאת כדי ליצוק עוד שמן למדורת השבט ולהפיח אש בגחלי הרומנטיקה, שהיא, כידוע, מתכון אידיאלי לצמיחת תנועות לאומיות.

  20. אילן הגיב:

    תגובה ליובל הלפרין
    1. לא ברור לי למה הסתמכות על מקורות חיצוניים טובה יותר מהסתמכות כל מקורות יהודיים. גם לכותבי מקורות אלו ודאי היה נרטיב מסוים שלאורם כתבו….
    2.הקביעה החד משמעית שלך שליהודי התפוצות קשר גנטי לאנשים מארצות מוצאם פשוט אינה נכונה. מן הראוי שמי שכותב בכזאת חד משמעותיות ידע על מה הוא מדבר.
    אני יכול להביא מחקרים שמראים על הקשר הגנטי בין יהודי מרוקו למשל ליהודי הבלקן והבדלים בין אוכלוסייה זו לתושבים המקומיים.
    הנה קישור למאמר לקשר הגנטי בין עדות ישראל והקשר הגנטי של עדות רחוקות למוצא ים תיכוני משותף.
    — קישור —
    3.כל עוד אתה עושה כאן את מה שאתה עושה האמת שאני ישן בשקט….

  21. אבנר בתגובה לניצמן, ד"ר שורק והלפרין הגיב:

    לשי נימצן:
    אני ממש "מזיל דמעה" לנוכח חיסול התרבות הסינית ע"י ארה"ב.
    לא מדובר כאן באיזה שבט בושמנים תמימים או אינדיאנים במעמקי האמזונס אלא על מעצמה אדירה שחיסלה במו ידיה את רוב תרבותה העתיקה ע"י מהפכה קומוניסטית, ומחסלת היום את משאביה ע"י תעשיה עצומה.
    אתה מציג כאן עמדה הזויה ומתנשאת כלפי סין, כאילו אין היא אחראית לנעשה אצלה.

    ליובל הלפרין:
    אתה עושה מעשה מיכאל שרון ומנסה להסביר בהוקוס פוקוס למה היהודים לא הוגלו, לא היו, לא רצו, וכו’ וכו’, אבל זה בכלל לא רלוונטי מפני שקמה תנועת התיישבות יהודית בא"י שהיא לגיטימית כמו כל שאיפה לאומית של כל עם, עובדה שהאו"ם אישר זאת…

    לדר’ יחיעם שורק:
    יפה לך שהעלית מן האוב את יהושוע בן-נון וקישרת אותו עם המתנחלים של היום ("היסטוריה התנ"כית…. קורמת עור וגידים בקרב האוכלוסיה האמונית"). מעניין איך תגיב למי שייקח טקסט מן הקוראן ויסביר לך למה בגללו אף פעם אי אפשר לעשות שלום עם מוסלמים.
    ככה זה, אותה ביקורת היא מותרת כלפי יהודים ואסורה כלפי מוסלמים. זהו צדק נוסח ד"ר שורק…

  22. ד"ר יחיעם שורק הגיב:

    לעלי שקורא לעשות קצת סדר בבלגן (כלשונו)

    ראשית – קיים שיבוש בתאריכיך – מרד בן כוסבה מסתיים ב-135 לספ’ ולא ב-132 לספ’ ועוד.

    שנית – היהודים אינם עוברים לגליל, אלא מרכז פוליטי-סנהדראי מוקם באושא, תחת הפיקוח הרומי, כאשר קהילות יהודיות מבוססות נשארו בשפלה.

    שלישית – האוטונומיה שהיהודים קבלו לאחר המרד היתה מאוד מוגבלת. זו אמנם התרחבה בימי רבי, אך היתה רחוקה מריבונות.

    רביעית – רק חלק קטן הוגלה באילוץ בתקופה הרומית. העזיבה של פלאייסטינה היתה מתוך בחירה פרגמטית.

    חמישית – תקופת הריבונות היהודאית לאורך ההיסטוריה על שטחיה היתה מיקרוסקופית.

    ששית – אף לא אחד מנע מיהודי התפוצות לעלות "ארצה", אלא שהם בחרו מטעמים פרגמטיים להמשיך ול"התענות" ב"גלות".

  23. ליובל הלפרין הגיב:

    מה שאתה אומר בעצם, זה שמפני שלפני אלפיים שנה ויותר לא היו מצלמות, ומפני שאילן יוחסין לא היה דבר שהשקיעו בו מאמץ מיוחד, אזי ליהודים לא הייתה זכות לבוא לכאן.
    מה יקרה בעוד כמה מאות שנים, כאשר אילן היוחסין של הגולים הפלסטינים יסתעף עד לבלי הכר, וכאשר התמונות הישנות יתפוררו? גם להם לא תהיה זכות? חל חוק ההתיישנות?
    מעבר לכך – אני מציע לך לא לזלזל ברגשות המתעוררים בקרב עם הקורא לפחות פעם בשנה את המשפט "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". ההגדה של פסח היא לא מסמך דתי כי אם מסמך תרבותי הנשען על מקורות דתיים, והוא אחת הדוגמאות המובהקות לכמיהה של היהודים לחזור בסופו של דבר לישראל.
    עצם העובדה שהבעיה היהודית לא הטרידה איש מלבדם במהלך רוב שנות הגלות, לא מבטלת כהוא זה את רגשותיהם האותנטיים.
    העובדה שהיהודים ראו בזכותם לחזור דתית ולא היסטורית הייתה נעוצה אך ורק בעובדה כי רובם ככולם היו דתיים, והניסיון שלך לצייר את הדברים כאילו היהודים מעולם לא ראו בזכותם זכות היסטורית היא גניבת דעת לשמה. ברגע שבו היהודים באירופה החלו להתרחק מהדת, קמה הציונות ועשתה סדר חדש בדברים.
    שאלה נוספת – רוב רובם של יהודי אירופה שניצלו בשואה לא התקבלו בזרועות פתוחות, בלשון המעטה, על ידי שכניהם כאשר חזרו ממחנות הריכוז וההשמדה. אחד מאלה היה אביה של אימי. הוא חש שאירופה בגדה בו ולא היה מסוגל לשהות בה עוד יום אחד לאחר מה שעבר. אז אתה אומר שלא הייתה לו זכות לבוא למקום היחיד בו הוא היה רצוי? לאן הוא היה הולך?
    הציונות אולי הזיקה לפלשתינים, אבל אל תשכח את מה שהיא עשתה למען אנשים שכל עולמם חרב עליהם מכל הכיוונים. צריך למצוא את האיזון בין הוקעת עוולות הציונות לבין הכרה בתמורות שהיא חוללה בייחוד עבור אלה שאיבדו הכל.

  24. לעופר הגיב:

    מניין שלפת נתון זה?

  25. יובל הלפרין הגיב:

    לעופר,
    אין לי נתונים, אבל זה הגיוני. שים לב: דווקא ב-1946. תלמידים יקרים, התדעו מדוע דווקא ב-1946 (וגם אז רק מחצית)???

    למגיבים האחרים:
    אין טעם לחזור על הפרשנות ההיסטורית. זה באמת לא העיקר, ועלה כאן כי המאמר עוסק בתנ"ך.
    אבל את התגובה על כך שניצולי השואה לא התקבלו בזרועות פתוחות כשחזרו לבתיהם קראתי בדיוק כשברדיו דיברו על כך שהאוצר מעכב מענקים לניצולי שואה עניים.
    גם כאן הם לא התקבלו בזרועות פתוחות במיוחד, וכאן יש להוסיף על כך את הזרות המובנית בנוף, בשפה וכד’. ניצולי שואה רבים לא עלו לארץ, ושם הם ספגו הרבה פחות התנשאות וניכור מאשר אלו שבאו לארץ, ולהם לא תקעו ישר רובה כדי "לנקום בגויים" או לשמש בשר תותחים.
    אז הציונות אולי הזיקה לפלסטינים, והציונות אולי הזיקה גם לניצולי שואה ולמזרחיים ולאתיופים, כי הם לא היו חלק משום "רוב יהודי", הם היו מיעוט אתני-תרבותי לפחות כפי שהיו במולדתם (אלא שמולדתם בכל זאת הייתה מולדתם).
    ולא רק במוצא אתני עסקנן. המקום היחיד בעולם שיהודים כלשהם מופלים בשל השתייכותם הדתית ואינם נהנים מחופש דת ופולחן הוא ישראל (רפורמים, קונסרבטיבים, קראים ועוד)…

    ולטענת הלא רלוונטיות:
    מותר גם לנהל דיון תיאורטי או היסטורי. אבל זה כן רלוונטי. במוקדם או במאוחר יתערער המאזן הדמוגרפי המוכר בישראל (ואני מדבר רק על ישראל עצמה, כי אני מקווה שהשטחים הכבושים יוחזרו). בלא קשר להסדר שיושג או לא יושג בעניין זכות השיבה, עובדים זרים ומשפחותיהם ידרשו בצדק עוד ועוד זכויות, "עולים לא יהודים" יהפכו לגורם שיש להתחשב בו, האוכלוסייה הערבית בדין לא תשלים עם "פיתוח הנגב" ו"פיתוח הגליל" שלא כולל אותה, ובמוקדם או במאוחר נצטרך להחליט:

    לאומיות אתנית או לאומיות טריטוריאלית.
    מדינה יהודית או מדינת כל תושביה.

  26. עופר ליובל הגיב:

    בלי להיכנס לכל הויכוח שמתנהל כאן "מי היה קודם", יש אי דיוק אחד בדבריך – בשנת 1946 כמחצית היהודים הבוגרים כבר היו חברים משלמי מסים בתנועה הציונית. זה שיעור הרבה יותר גבוה מאשר כל תנועה לאומית וולונטרית הגיעה אליו, אפילו ערב קבלת העצמאות.

  27. ליובל הלפרין הגיב:

    אז מה שאתה אומר בעצם, בנוסף למה שאמר המגיב מעליי, זה שמפני שהיהודים לא שאפו להיות עצם התקועה בגרון האנושות, ועשו מאמץ אמיתי להשתלב במרחבים אליהם הוגלו (בניגוד לפלסטינים הגולים, בעיקר אלו הנמצאים במדינות ערב שמחד לא עושים מאמץ להשתלב ומאידך לא מתקבלים ע"י "אחיהם") אין להם זכות לשאוף לחזור למקום בו, לפחות במהלך חלקים מההיסטוריה, היו אדונים לעצמם?
    למה? מעבר לכך אני אוסיף כי זהו ויכוח סרק חסר משמעות, שכן מדינת ישראל חיה וקיימת כמדינת היהודים, והניסיון לשמוט את ההיסטוריה מתחת לרגליה נידון לכישלון. אני חושב שעדיף לרכז את המאבק להשגת שוויון מלא בין אזרחי המדינה, במקום לנסות לשלול את זכותו של האחר בכלל להיות כאן (את זה אגב, ליברמן וחבריו עושים מספיק מהצד השני, אתם לא כל כך שונים ידידי)

  28. ד"ר יחיעם שורק הגיב:

    לאבנר שלום

    ראשית – לא יכולתי לפתח במסגרת ההערה שלי את ההקשר בין יהושע בן נון לבין המתנחלים, נושא שפיתחתיו לפחות בשני מאמרים ארוכים. עם זאת שפת המתנחלים הינה מקודדת וזר לא יביננה. במחשבתם ובהגותם הם רואים עצמם כיורשי יהושע בן נון מחד והקנאים, שראשיתם ברצח הפנחסי, המקראי מאידך.

    שנית – אדרבה – הראה לי סימוכין בקוראן, או באחת הסורות, שמהם נלמד כי אין לנהל מו"מ לשלום עם הערבים.

  29. עופר למגיב הגיב:

    לא זכור לי היכן קראתי נתקלתי בנתון זה לראשונה, אבל לאחר חיפוש ברשת מצאתי אתר שדן במספר חברי התנועה הציונית (שוקלי השקל), שהתקרב ל-2 מיליון בשנת 1946 כאשר היו 12 מיליון יהודים בעולם (כולל ילדים), וזאת למרות שאיסוף הכספים נאסר במספר מדינות כולל ברה"מ:
    — קישור —

  30. אבנר לדר’ שורק הגיב:

    בבקשה, אתה מוזמן לעיין בלינק הבא:
    — קישור —

    אבל הנקודה היא לא אם יש סימוכין או לא, נהפוך הוא, "סימוכין" שמקורם לפני מאות ואלפי שנים משמשים כתרוץ לכל מיני גזענים וסרבני שלום לעשות דה-לגיטימציה לעמים וקבוצות בדיוק כפי שאתה עושה.
    זו דרך מניפולטיבית לומר שציבור שלם הוא פסול.
    במקום להתקדם לדיאלוג ושוויון, משתמשים בכתבים עתיקים כדי להעמיק את הפער בין הקבוצות ולמנוע קבלה של האחר.
    צר לי על כך שכתבת "שני מאמרים ארוכים" בנושא כזה בדיוק כמו שצר לי על מאמרים כמו זה שציינתי כאן בלינק,
    זה לא יוביל אותנו לשום מקום.

  31. עופר ליובל הגיב:

    לצערי רק עכשיו שמתי לב לתגובתך הקודמת. מספרם של החברים בתנועה הציונית הלך ועלה מייסודה ןעד קום מדינת ישראל. מובן שהעלייה לא היתה באותו קצב: מספר החברים זינק לאחר כל אחת ממלחמות העולם, מכיוון שמספר החברים בתנועה כזאת יכול לגדול כאשר השגת המטרה מתקרבת כמו אחרי הצהרת בלפור, או כשאין כל-כך ברירה אחרת כמו אחרי 1945. לעומת זאת, מספר החברים יורד בצורה ראסטית כאשר המטרה נכשלת באופן כמעט מוחלט כפי שקרה ב-1917 לטריטוריאליסטים, שניסו למצוא אזור להתיישבות יהודית מחוץ לארץ ישראל.

    אבל מחצית – או קרוב לכך – הוא מספר חברים גדול מאוד, כשמדובר בתנועה וולונטרית של קבוצה אתנית מפוזרת. צא וחשב מה אחוז החברים משלמי מסים מהווים כיום החברים בתנועות הלאומיות של הפלסטינים או של הארמנים ברחבי העולם.

  32. ד"ר יחיעם שורק הגיב:

    לאבנר שלום

    ראשית – הקישור שהבאת נגוע באמוניזם, כפי שכתב העת הבר-אילני הזה, ובעיקר הלוגו הגיאוגרפי שבחזיתו הימנית (איך לא?) העליונה, "מתברך" בו. מעניין האם היית מביא גם כאסמכתא מאמר עוועים המציג את היהדות (כדת) כנאציזם?! חומר למחשבה.

    שנית – אני מפריד בין מחקרי ההיסטוריים לבין השיוך האנאלוגי המודרני. עם זאת, ובמנותק ממחקרים אלה, העובדה שהמתנחלים רואים עצמם כממשיכי יהושע בן נון ובשם זאת הם מבצעים מעשים מחרידים, הרשה לי להתקומם על כך.

    שלישית – ההיצמדות לדמויות מקראיות ובתר-מקראיות כדי לשמר ולבצר לגיטימציות שונות מאלימה (מלשון אלימות) את הציבור השותה בצמא ובשקיקה את דברי הבלע שמרעיפים עליו ומערים לתוך ורידיו.

  33. ליחיעם שורק הגיב:

    על מנת שלא תעשה עוד טעויות מביכות בתיאור קצר ותמציתי של תולדות תקופת "המישנה והתלמוד" עד לכיבוש הערבי במאה ה 7,אנא עיין בספרו של אבי יונה,"בימי רומי וביזנטיון" ואולי תחכים מעט.

    ובנוגע לאמרות בקוראן נגדג היהודים,אתה מוזמן לעיין בזעקתם של העצים והאבנים "הוי מוסלמי,יהודי מתחבא מאחוריי,קום והרגהו"

    אולי גם תאיר את עינינו בג’נוסייד של שבט יהודי,בני קורייטה, בעיר מדינה, היא יתראב.וטרנספר של שני שבטים יהודים נוספים מיתראב אל ארץ חייבר.
    וההרג בבני חייבר לאחר כמה שנים,גזילת מחצית מאדמתם וגירושם על ידי החליף עומר לעיר אדרעי אשר בדרום מערב סוריה.

הגיבו לעופר למגיב

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים