הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-26 ביוני, 2007 6 תגובות

לא ניתן לנתח את האירועים הפוליטיים בזירה הפלסטינית בשבועות האחרונים מבלי להתייחס למסגרת המזרח-תיכונית. מדובר על ההתמודדות בין האחים המוסלמים, הרוצים להוכיח שהיו לכוח שלטוני באזור, לבין ארה"ב ובני בריתה העושים כל שביכולתם כדי להכשילם.

יחד עם זאת, המצב שנוצר הוא גם תוצאה של טעויות אסטרטגיות ופוליטיות במחנה הפלסטיני – החל מהסכמי אוסלו ועד להסכם שנחתם במכה שאיפשר את הקמת ממשלת האחדות הלאומית. בכל ההסכמים שנחתמו נותרו "חורים" רבים, וכפי שנאמר, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. הסכמי אוסלו לא הבהירו מה ישראל בדיוק מוכנה ומתי היא אמורה לפנות את השטחים שכבשה ב-1967. הסכם ממשלת האחדות הלאומית לא פתר את הבסיס לסכסוך בין הפתח לחמאס ובייחוד נקודת המחלוקת המרכזית: מי שולט על כוחות הביטחון.


לכן, אין להתפלא ששר הפנים בממשלת האחדות היה הראשון שהתפטר. הוא לא הצליח לפקד על כוחות הביטחון. הטעויות שהלכו והתעצמו גרמו לזעם כללי ברחוב הפלסטיני. מאז שהחמאס נבחר באורח דמוקרטי כדי לנהל את ענייני הרשות הוא חש מבודד ותחת מצור. היה זה דווקא היו"ר עבאס שניסה לעזור לחמאס לצאת מבדידותו בשם האינטרס הלאומי. אבל החמאס לא הצליח להשתלט על כל מנגנוני הביטחון ולא הצטיין בניהול ענייני הכלכלה וחוסר הביטחון של האזרחים רק גבר. היעדר הביטחון בחיי היום-יום מונע כל אפשרות לשיקום הכלכלה. יש גם להוסיף את החרם הכלכלי המערבי המעיק.


כל זה יכול להסביר את כישלונו של החמאס בניהול ענייני הרשות. אך לדעתי החמאס נפל בפח עם התפיסה הכוחנית של השלטון ברצועת עזה. בדרך להשתלטות על השלטון אנשי החמאס הפרו בצורה בלתי נסבלת את זכויות האדם של הפלסטינים. כל הטעויות שנעשו, הן על ידי החמאס והן על ידי הפתח, יעלו לנו ביוקר. כלפי חוץ אנו משדרים מסר לפיו "אנו לא מסוגלים" לנהל את העניינים שלנו. חמור מזה, זכינו לחירויות דמוקרטיות מסוימות בשנים האחרונות, חרף הכיבוש הישראלי הממושך. הפלסטינים הוכיחו שהם יכולים לפעול על פי עקרונות דמוקרטיים ואף לקיים בחירות ובהן ניצחה האופוזיציה, קרי החמאס. אבל כל ההישגים האלה הוקפאו. לא ניתן להגדיר את מצבה של רצועת עזה כדמוקרטיה, וגם היו"ר עבאס מנהל את ענייני הרשות במסגרת מצב חירום. אני חושש משיתוק המנגנונים הדמוקרטיים הפלסטינים בטווח הקצר ואף בטווח הבינוני.


כעת, קשה מאוד להצביע על דרך מוסכמת כדי לצאת מן הסבך. שתי התנועות הגדולות, הפתח והחמאס טעו ובגדול והן אף החריפו את הבעיות הקשות שהיו קיימות מאז תחילת הכיבוש. מנגד, ארה"ב וישראל מכריזות על נכונותן לתמוך ביו"ר עבאס ואף הבטיחו להחזיר לפלסטינים את הכספים השייכים להם. שוב, הדוברים האמריקאים והישראלים מדברים על ה"צורך בדו-שיח עם הגורמים המתונים". הסיסמא "דיאלוג עם המתונים" פירושה: ויתורים נוספים. אבל לא ניתן לוותר יותר. אין בנמצא ולו פלסטיני אחד המוכן לוותר על עקרון הקמת המדינה הפלסטינית בשטחים שנכבשו על ידי ישראל ביוני 1967, על הפיכת ירושלים המזרחית לבירת פלסטין ועל פתרון בעיית הפליטים על פי החלטות האומות המאוחדות.

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. חייל צהל הגיב:

    מאמר יפה. טוב לדעת שיש פלסטינים(ואני בטוח שיש הרבה כאלו) שיודעים לבקר גם את עצמם ולא רק את האחר.

    אם אנשים כמו הכותב היו במעמד חזק ובשלטון הסכסוך הזה היה נגמר ממזמן.

  2. ישראלי הגיב:

    ראשית אני שמח שיש פלשתיני שחושב שגם הפלשתינים אשמים במצבם ולא רק ישראל. לגופו של ענין, כבר שנים שהפלשתינים לא נדרשים לוותר על הקמת מדינה פלשתיני להיפך, הממשלה הישראלית מודיעה פעם אחר פעם על רצונה בהקמת מדינה פלשתינית לצד (לא במקום) מדינת ישראל. לכן הפלשתינים לא נדרשים לוותר על מדינה אבל לרוע המזל והצער הם עצמם בהתנהגותם ויתרו פעם אחר פעם על מדינה לאומית פלשתינית.

  3. מרים ג’ונס / קול חשוב הגיב:

    המאמר של חאדר חאדר הוא חשוב. לדעתי הוא ביטוי למצוקה גוברת בקרב קבוצה של פעילים (ובייחוד פעילות) פלסטינים. חשוב גם להביא את קולן של הנשים הפלסטיניות ואת יחסן של אותן הנשים למצב בשטחים.

  4. דן תמיר הגיב:

    "אין בנמצא ולו פלסטיני אחד המוכן לוותר על עקרון הקמת המדינה הפלסטינית בשטחים שנכבשו על ידי ישראל ביוני 1967, על הפיכת ירושלים המזרחית לבירת פלסטין ועל פתרון בעיית הפליטים על פי החלטות האומות המאוחדות"?

    לא בטוח…

  5. עופר נ. הגיב:

    נראה ש"חייל צה"ל" סבור ששמעון פרס ויצחק רבין התכוונו לפרק את אריאל ואת קרית ארבע, לסיים את הכיבוש במזרח י-ם, ולהכיר באחריות ישרא לטיהור אתני ב-48, ושכל זה היה קורה אחרי בחירות 96, אילולא היו פיגועים וכו.

    מוזר ומעניין

  6. תמי הגיב:

    ומה לגבי עניין השמות והפרוייקט האיסלמי בפלסטין? האם יש ממש בטענות ששמות מוסלמיים מקפיצים את הפיוז, כפי שטוען חוקר פלסטיני רב-מוניטין:

    — קישור —

    האם שינוי שם המוני (למשל לג’ורג’) יכול לסייע?

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים