הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 ביולי, 2007 7 תגובות

הדרישה לשוויון זכויות לפלסטינים אזרחי ישראל אינה יורדת מסדר היום התקשורתי והציבורי בישראל. כפעילי שמאל חשוב לנו להכיר מקרוב את הרקע שעליו באה דרישת הציבור הערבי בישראל לשוויון. בניגוד לדיכוי הברוטאלי והגלוי של הפלסטינים בשטחים, האפליה של הפלסטינים אזרחי ישראל מתבטאת במאות ואלפי תקנות מינהלתיות ונהלים בלתי כתובים של רשויות המדינה. המקרה של דאר אלחנון, כפר לא-מוכר בוואדי עארה, הוא דוגמה אופיינית לסוג הדיכוי שממנו סובלים האזרחים הערבים במדינה.

דאר אלחנון הוא כפר ערבי ותיק בשטח ישראל, הקיים מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת. למרות שתושבי הכפר הם אזרחים ישראלים לכל דבר, ולמרות שאדמות הכפר רשומות בבעלותם כחוק, הכפר אינו מוכר ע"י המדינה. משמעות הדבר שאין לכפר דרך סלולה, אין בו חשמל, טלפון, שירותי תברואה, חינוך, דואר ובריאות. כנגד רוב בתי הכפר עומדים צווי הריסה, וחלק מבתיו כבר נהרסו על ידי הרשויות.


לתנועת תעאיוש קשרים רבי שנים עם דאר אלחנון. מחנה העבודה הראשון של תעאיוש, בשנה הראשונה לאינתיפאדה, התקיים בדאר אלחנון באוגוסט 2001. מאות פעילים יהודים וערבים התארחו בכפר ועבדו בו. יחד עם התושבים סללנו רחבת אספלט בכניסה לכפר והכשרנו מתקני משחקים לילדים. מאז אותו מחנה המשכנו בקשר רצוף עם תושבי הכפר והשתתפנו במאבקם להכרה. פעילויותינו המשותפות כללו הפגנות, משמרות מחאה, מסעות יחסי ציבור, סיוע משפטי והקמת לובי פוליטי למען דאר אלחנון.


בשנתיים האחרונות נראה היה שמאמצינו מתחילים לשאת פרי. נציגי הכפר ניהלו דיון תכנוני מתמשך עם משרד הפנים ועם המועצה האזורית מנשה, שבשטחה שוכן דאר אלחנון. לרגע היה נדמה שראינו אור בקצה המנהרה, כאשר משרד הפנים הכריז על כוונתו להכיר בכפר.


אבל כוחות החושך והאפליה במשרד הפנים וברשויות התכנון אינם ממהרים להיכנע. הגלגל חזר לאחור במהירות רבה, וההתנכלות של הרשויות לדאר אלחנון מגיעה כעת לדרגות חדשות. משרד הפנים חזר לקבוע שדאר אלחנון, כפר שגילו כגיל העיר תל אביב, הוא "מקבץ בנייה לא חוקי, לא מוכר ומבודד". פקידי המשרד שואפים כעת במוצהר לפנות את התושבים ולהרוס את בתיהם. שר הפנים רוני בר-און אישר לאחרונה שהוא תומך במדיניות הזאת. במשפט שהסתיים לפני שבועות מספר ושעסק ברחבה שסללנו עם תושבי הכפר במחנה העבודה ב-2001, הורשע אחד התושבים בכפר בסלילת "כביש לא חוקי". הקנסות שמטילות הרשויות על תושבי הכפר מצטברים, וההטרדות המינהליות ואיומי ההריסה רק מחמירים. רק בשבוע האחרון הורשע אחד מתושבי הכפר בגלל שלא הרס את ביתו, ונקנס ב-18,000 שקלים.


נראה שמשרד הפנים ושאר הרשויות במדינת ישראל מוצאים לנכון להרוס כל סיכוי לשיתוף פעולה וסולידריות בין יהודים וערבים. כאזרחי ישראל אסור לנו להסכים לכך. לתנועת תעאיוש קשרים אמיצים עם תושבי דאר אלחנון, ויחד עימם אנחנו נחושים בהחלטתנו להמשיך במאבקנו למען הכפר, עד להכרה מלאה בו ומימוש של זכויותיהם החוקיות והטבעיות של תושביו.


לא ניתן למשרד הפנים להמשיך לזרוע ייאוש והרס!


מה בכוונתנו לעשות?


בעתיד הקרוב נחריף את פעולות המחאה שלנו נגד התנכלות הרשויות לדאר אלחנון. ב-5 במאי 2007 קיימנו הפגנה גדולה במחאה על ההתנכלות הזאת ובקריאה נוספת להכיר בכפר. במקביל הקמנו את הוועד הבינלאומי למען דאר אלחנון (ICDH), שפועל במישור הבינלאומי למען הכרה בדאר אלחנון ובכפרים לא מוכרים אחרים בשטח ישראל. נמשיך במאבק עד להכרה חוקית וצודקת בדאר אלחנון.


כיצד אפשר לסייע לפעילותנו?



  • הצטרפו לרשימת התפוצה של הוועד למען דאר אלחנון. מלאו את הטופס באתר.
  • הזמינו את חבריכם בארץ ובחו"ל להצטרף לרשימת התפוצה. נוסח קריאה באנגלית אפשר למצוא בדף שבקישור.
  • עזרו בתרומה כספית למאבק המשפטי והציבורי של דאר אלחנון. שלחו צ’ק בדואר לת.ד. 45896, חיפה, לפקודת "תעאיוש צפון". במכתב מלווה ציינו: "דאר אלחנון".
  • שלחו מכתב מחאה למשרד הפנים, ואם אתם גרים בחו"ל – גם לשגרירות ישראל הקרובה למקום מגוריכם. ראו נוסח מוצע בעברית בקישור, או באנגלית.
  • והחשוב מכל – הביעו את תמיכתכם באמצעות ביקור בדאר אלחנון! הכפר נמצא ממש במרכז הארץ והוא קל לגישה ברכב פרטי או בתאום הסעה עם פעילינו. תאמו ביקור מראש עם איש הקשר שלנו – אורי זקהם, abuaviv@actcom.net.il, 054-6564778

תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. לנין הגיב:

    אני יותר ויותר נוטה לחשוב שהדרך היחידה שניצבת כרגע בפני האזרחים הערבים בכדי להשיג שוויון היא התקוממות אלימה ואי-כניעה עד אשר יושגו מטרותיהם.
    די ברור שבשום דרך אחרת לא יוכל להיות שינוי מהיר ביחס של המדינה אליהם,אבל מצד שני, התקוממות כזאת יכולה לשמש תירוץ לפשיזם הישראלי בכדי להרע את מצב הערבים ולכן הדילמה
    ("הדילמה" כמובן גדולה יותר, כי הפשטנו מכל העניין את הניתוח המעמדי של החברה הערבית).

  2. ללנין הדרך היחידה היא מאבק נוסח מרטין לותר קינג הגיב:

    הדרך היחידה בה ישיגו הערבים זכויות הוא מאבק לא אלים נוסח מרטין לותר קינג. מאבק אלים נוסח לנין והפנתרים השחורים יביא להרג אזרחים, והדרדרות חברתית וכלכלית קשה.

  3. נתן. הגיב:

    הייתי שמח לקבל הפניות למקורות הסטוריים (ספרים,קטעי עיתונים,סטטיסטיקות וכו’) המוכיחים כי דאר אל חנון אכן קיים משנות ה20 של המאה הקודמת.

    תושה מראש.

  4. לנין הגיב:

    אני לא מציע פתרון אלים בתור נוסחה כוללת לכל מקרה או בגלל שאני צמא דם, אלא בגלל שזו הדרך היחידה להשיג את המטרות במקרה הספציפי הזה.
    מאבק בנוסח לותר קינג יגרום מקסימום לכתבה מתנשאת במעריב, רוב האזרחים היהודים יהיו אדישים למחאה זו ולממשלה זה לא יזיז.
    צריך להבין שהסיבה לאפלייה של הערבים היא לא "שלא כולם מבינים שזה רע, אם רק כולם יבינו…", אלא שזה נטוע עמוק באתוס הציוני וגם לא פחות, ויש קשר בין השניים, בגלל אינטרסים של הבורגנות (הרצון לשמר עובדים זולים וללחוץ על שכר נמוך גם לפועלים יהודים, ועוד).
    האפליה נטועה עמוק באינטרסים של הבורגנות ולכן כדי לבטלה יש לפגוע בשורשיה, והפתרון שאתה מציע רק גוזם את העלים העליונים במקרה הטוב.
    דרכי המאבק שאני מציע-
    שביתה כללית ורחבה ללא הגבלת זמן שבה פועלים ערבים יפסיקו לעבוד אצל מעסיקים יהודים.
    הפגנות המוניות, חסימת כבישים, הריסת מפעלים של קפיטליסטים יהודיים, תוך כדי הסברה לציבור היהודי של מטרות ההתקוממות- לא כדי "לשלוח לים" כפי שיטען הפשיזם, אלא כדי להשיג שוויון זכויות.
    את כל מה שאמרתי צריך כמובן לסייג במה שכבר כתבתי בתגובה הקודמת, ובמיוחד בנוגע לצעדים אלימים צריך לחשוב פעמיים ורק כמוצא אחרון אם השביתות לא יצליחו לבדן, לא בגלל שזה עלול להוביל לשפיכות דמים (אז מה? לא עדיף 100 הרוגים ושחרור של מליון אזרחים מהדיכוי מאשר 100 חיים ומליון תחת דיכוי?), אלא בגלל שזה עלול להוביל לעליה של הפשיזם הישראלי.
    אנחנו כמובן בתור מרקסיסטים לא תמימים ויודעים שצריך להבין גם את המבנה החברתי הערבי ואני מודה שאני לא בקיא בו (אבל אני עובד על זה), ושהתקוממות כזאת לא תפרוץ יש מאין (וגם כאן יש הרבה להוסיף, למשל תודעה מעמדית מול לאומית וכו’).

  5. שירה ללנין הגיב:

    דבר ראשון, הערבים בשיראל הפנימו היטב את הדיכוי והם מפחדים לאבד את מה שיש להם. כל מנהל בי"ס ערבי מקבל את הסמכתו מהשב"כ. ז"א הערבים בישראל מפוצלים בעצמם ביחס למצב. מעט מאוד נושאים בקרבם כוח התנגדותי. לרוב גם אין את הכלים להתמודד עם הדיכוי.

    דבר שני, האח גדול נמצא בכל מקום וצדק המגיב השני שאמר שבפעילות אלימה יהרגו אזרחים. מדובר על מדינה במצב פרנויאידי מתקדם שכל תנודה הכי קטנה בכיוון הלא נכון, מעוררת שם פחדים קמאיים שתאמין לי שלא היית רוצה אתה להתייצב מולם. בנוסף, העולם עייף ואמריקה לצד ישראל. הכוח היחיד שיש לנו עכשיו הוא התאגדות לא אלימה ואלטרנטיבה חינוכית מהצד. כמו קבוצות, סדנאות, שיחות, דיונים וכיו"ב, כשהמטרה היא, כרגיל, התנערות מתודעות כוזבות.

  6. לנין לשירה הגיב:

    כתבתי כבר בשתי התגובות שלי שיש לסייג את הנאמר בניתוח מעמדי של החברה הערבית ועוד אי אילו הסתייגויות.
    שוב צריך להדגיש, ההפליה נטועה עמוק באינטרסים של הבורגנות הישראלית ורק פעולות שישמטו את הקרקע מתחת לאינטרסים הללו יכולות לקדם את המטרה.
    הפעולות שאת ודומיך מציעים לא יורות למטרה הנכונה כי אתם לא מבינים מה המטרה הנכונה (אפרופו "תודעה כוזבת").
    אני לא מציע רק ודווקא פעילות אלימה, אלא מציע לפגוע בשורשי הדיכוי, כלומר ברצון של הבורגנות הישראלית לשמר מעמד של פועלים בתנאים יותר גרועים (וכל מרקסיסט מתחיל יודע איך נקבע השכר), ופעילות אלימה היא כנראה הדרך היחידה, כמובן לצד (וזה הכי חשוב) סרוב מוחלט לעבוד אצל מעסיקים יהודים, וחשוב להבין שהבעיה היא מעמדית ולא לאומית.
    נכון, בפעולות אלימות עלולים להיהרג אזרחים, ומה בכך?
    יש מצבים הסטוריים שרק אלימות יכולה לשמש נשק למדוכאים (ובואי נישאר כרגע תיאורטיים בלבד) ומי שמטיף לפתרון לא אלים תומך למעשה במדכאים.

  7. חייל צהל הגיב:

    אפשר בבקשה לקבל מיקום מדוייק של הכפר במפה?
    וכן מידע כלשהו על הכפר שמוכיח את גילו.

הגיבו לשירה ללנין

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים