הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-17 ביולי, 2007 12 תגובות

סבר פלוצקר, בעל הטור הכלכלי בעיתון "ידיעות אחרונות", קורא לוותר על השקל – "המטבע הקטן והזניח" – ולעבור לדולר ("דולריזציה עכשיו", 17/7/07). לזה ציפיתי מזמן. במוקדם או במאוחר יממשו הישראלים את חלומם לחיות בעולם הדולר, ואיזו הנאה עצומה יישאבו מקניית לחם אחיד בדולר, זוג כפכפי אילת (שמן הסתם ישנו את שמן לכפכפי מיאמי) בחמישה דולרים, וכו’. החיים פתאום ייראו הרבה יותר מתוקים, הרבה יותר "שווים".

אותו סבר פלוצקר חזר לפני כשנתיים ממסע בארה"ב, וכולו עולה על גדותיו מהתפעלות והתפעמות. הוא עשה שם חיים משוגעים, חי במלונות פאר, ראה כמה הכל יפה ועשיר ופורח, ולא יכול היה שלא לשיר את שבחיה של המעצמה הענקית שישראל תלוייה בה כמו עובר באימו. הוא לא ראה את מיליוני האנשים שאין להם שום ביטוח רפואי ויכולים להתפגר ברחוב מבלי שאיש יניד עפעף; הוא לא ראה את חסרי-הבית ישנים באיי-תנועה ופתחי חנויות (כולל בחורפים הקשים), הוא לא ראה את מצוקת הדיור בשכונות העוני של הערים הגדולות, הוא לא ראה את העזובה והטינופת שבתוכן גדלים מיליוני ילדים אמריקאים, את בתי-הכלא המפלצתיים המשמשים בסיס לסרטי זוועה בידיוניים, את ההוצאות להורג – כולל של אנשים לא-שפויים שלא מבינים את הנעשה איתם, וכאלה שביצעו את פשעיהם בהיותם קטינים – את הניצול המחפיר של מהגרים "לא חוקיים", וכן הלאה. הוא פגש רק את "האנשים היפים", את האמידים ובעלי ההון, את אלה שהחברה האמריקאית מטיבה עימם, והממשל הנוכחי עוד הוסיף הרבה קצפת על עוגת העושר שלהם.


מה פלא שסבר פלוצקר רוצה שנעבור לדולר, שנוותר על השקל "הקטן והזניח".


חלומה הגדול של ישראל, כמעט מימיה הראשונים, היה שארצות הברית תספח אותה. למה שלא נהיה כמו פורטו-ריקו, אי אמריקאי מנותק גיאוגרפית מן היבשת? למה שלא נהיה המדינה ה-51? מי צריך את העצמאות המצחיקה הזאת, את הניסיון המגוחך להשתייך למזרח התיכון, רק מפני שאברהם אבינו ומשה רבנו בחרו בפיסת הקרקע הזאת? – והרי יהודים אפשר להיות בכל מקום.


ובאמת את השפה העברית, העתיקה והייחודית, אנחנו בלאו הכי כבר זונחים במהירות. הישראלי המצוי מדבר במין בליל של עברית מהולה במלים וביטויים באנגלית (פחות-או-יותר), והתהליך מתקדם במהירות עצומה. ברחוב תלויים שלטי ענק האומרים, "העיתון העברי הטוב ביותר הוא בכלל באנגלית!" – זוהי פרסומת לעיתון "ג’רוזלם פוסט". ומכר שלי שמע במו אוזניו שופטת בבית המשפט העליון (!) אומרת למתדיינים בפניה, "וואנס שני הצדדים הגיעו להסכם…" כאילו אי אפשר לומר את זה בעברית.


יש המבקשים להכריז על יום ראשון כיום המנוחה הישראלי. זה יצרף אותנו למערב גם מבחינה זו. ולא חשוב שבישראל יום ראשון היה מאז ומעולם בדיוק מה שהוא נקרא – היום הראשון בשבוע, מספיק שזה יוסיף לנו עוד קצת נופך "מערבי".


ובכן, בואו נלך בעקבות סבר פלוצקר, ולא נעצור בדולריזציה של המטבע. בואו נכריז על אנגלית כשפת המדינה, ונתחיל ליישם את ההחלטה בבתי הספר ובכל המוסדות הממשלתיים. בואו נצרף את צה"ל לחילות האמריקאיים. בואו נכריז על החוקה האמריקאית כעל חוקת המדינה. יש עוד המון דברים שאפשר לבצע בתהליך הזה. הרי ברור שאלה שהקימו את המדינה עשו טעות אחר טעות. על כך אין שום ויכוח – אנחנו חיים עם התוצאות, והעם הפלסטיני האומלל חי עימן יום-יום. אין זה מקרה שהפטריוטים הגדולים ביותר בפוליטיקה הישראל, אנשים כמו בנימין נתניהו, הם גם פטריוטים גדולים של ארצות הברית. ואם לארצות הברית היה מותר לגרש את האינדיאנים מאדמותיהם ולהכניסם ל"שמורות" המנוהלות על ידי גוף ממשלתי שבראשו אנשים ממוצא אירופי – למה שאנחנו לא נוכל לעשות כך לפלסטינים?


בפפואה גיניאה החדשה התפתחה במהלך כמה דורות של שלטון קולוניאלי שפה הנקראת פיג’ין. אומרים שהשם הזה מקורו בהוואי, שם קראו המהגרים הסינים לשפת העסקים האנגלית "פיג’ין", שזהו היגוי סיני למלה "ביזנס". מכל מקום, הפיג’ין הפכה לשפה בפני עצמה, והיום מופיעים עיתונים וספרים בשפה זו. זוהי תערובת של מלים וביטויים באנגלית בצורה משובשת ללא-היכר ובמבנים מיוחדים במינם, שמקורם בשפות המקוריות והאבודות של השבטים המקומיים. מה שאני שומעת בארץ בשנים האחרונות הולך ונעשה יותר ויותר דומה לפיג’ין. מן ה"סלבריטאים" המייצגים את ה"טרנדים" החדשים ועד אותה שופטת בבית המשפט העליון, כולם מתייחסים "פור גרנטד" להתפוררות השפה העברית. וכאשר נעבור לדולר נעשה עוד צעד אחד קדימה.


ולפני שתתקיפו אותי על מסירותי לשפה העברית, אודה ולא אבוש שאני באמת פטריוטית של השפה הזאת. החייאתה בעמל רב היתה ההישג האחד והיחיד של הציונות שלא דבק בו רבב – העברית לא נישלה אף אחד (אולי קצת את היידיש והספניולית, אבל אלה בלאו הכי הלכו והתמעטו), לא גירשה ולא הרסה, לא עקרה ולא עינתה. זוהי השפה העתיקה ביותר שהצליחו להחיות בעולם המודרני, ואין בעולם שפה כה עתיקה שילדים בכיתה א’ יכולים לקרוא בה. התנ"ך הוא הספר הקדום ביותר שאפשר לקרוא אותו כמו שקוראים את העיתון היומי. לכן כל כך כואב לי הלב כאשר אני רואה ושומעת וקוראת כיצד היא הולכת ומתפוררת, הולכת והופכת לפיג’ין. הצעתו של סבר פלוצקר עולה בקנה אחד עם התהליך הזה.


החזיון היומי של חיילי צה"ל חמושים כמו חיילים בסרט מדע-בידיוני מסתובבים בשטחים ומתעללים באוכלוסייה המקומית דומה להפליא לתמונות המגיעות מעיראק ומאפגניסטן, שם החיילים הם אמריקאים. אפשר לערבב בין התמונות ולא תמיד לדעת מי הוא מי. אז בואו נשלים את התהליך. בואו נהיה אמריקה עד הסוף.

תגובות
נושאים: מאמרים

12 תגובות

  1. יהויכין הגיב:

    אפילו בארה"ב כבר לא אומרים אינדיאנים

  2. אדי הגיב:

    זה אולי לא יפה ולא יאה אבל לנוכח מאמרין של פלוצקר מתחש לא פעם להגיד – כשמו כן הוא. הנה אמרתי.

  3. ליעל הגיב:

    איך לעזאזל הגעת מהשקל שיוחלף לדולר (במהרה בימנו אמן) לעברית / עיראק / עוולות חברתיות…הרי גם ככה אם את באמת רוצה להרוויח את תשקיעי בבורסות בחו,ל ושם תשקיעי בדולארים, את הדירה שלי קניתי בדולארים ואת חישוב המשכורת שלי אני עושה בדולארים, שלא לדבר על שכר דירה שאני משלם לילדי בדולארים…מה לעשות…זה לא עניין של אידיאולוגיה זה עניין של פרקטיקה ובאופן אישי זה יחסוך לי את עמלות ההמרה מחשבונות חו"ל לישראליים אז אני בכלל בעד. לפעמים סיגר הוא רק סיגר ולא צריך לעשות ממנו סמל פאלי…לפעמים דולריזציה היא רק דולאריזציה ולא יותר משיקול כלכלי.לו יכולת להביא טיעונים כלכליים עוד אפשר היה לקבל את דעתך אבל הנימוקים שלך הם די חסרי כל בסיס עובדתי אלא רגשי בלבד ועם רגש לא הולכים למכולת (או משקיעים …)

  4. דן תמיר הגיב:

    תיקון קטן אבל חשוב: לא הציונות החיתה את השפה העברית. הציונות החלה לדבר עברית רק שנים לאחר יסודה.

  5. ערן לדן תמיר וליעל הגיב:

    לדן תמיר – ואתה באמת חושב שהייתה לעברית תקומה ללא הציונות? ללא הקמתה של מדינת-ישראל? אלה חלומות באספמיה.

    וליעל – גם אני עד לתהליך האמריקניזציה של השפה העברית, אך אני חושב שהדאגה מופרזת. בתור אדם צעיר, אני מכיר צעירים רבים המתעניינים בשפה העברית ואוהבים אותה.

  6. עופר הגיב:

    וורי אינטרסטינג ארטיקל אינדיד.

  7. דניאל הגיב:

    אני מזדהה ל ח ל ו ט י ן עם מאמרך.

    אמריקניזציה = ג-לא-בא-לי-זציה = בורגנות = תועבה.

  8. בסד העברית הגיב:

    ומי שחושב שהחייאת השפה בעברית יש לה ערך פרוגרסיבי טועה בגדול. היא מרכיב חשוב וראקציוני של הציונית לקשור את המהגרים היהודים,בעיקר את הדור השני לארץ. רוב ילידי הארץ, אולי זה קצת תמוה, לא שולטים בשפה אחרת והעברית היא הסד הקושר אותם לכאן. כל עולמם התקשורתי והתרבותי מוגבל למיליונים בודדים של בני אדם המדברים בשפתם מחד ומנותקים מכל העולם מאידך. עדיף בהרבה לו לפחות היו כאן מדברים בשפה יותר אוניברסלית, אנגלית ואפילו גרמנית (כפי שהרצל חזה)

  9. רמי הגיב:

    בהמשך לדברי דן תמיר, הציונות כן פגעה ביידיש פגיעה אנושה. היום יש נסיונות לתחיית השפה. לבנגוריון ורעיו היה כוח וזמן לדכא את היידיש אבל לא נותרו להם משאבים להשקיע בהצלת יהודי אירופה.

  10. רפי אשכנזי הגיב:

    ישר כוח ליעל לוטן.
    מזמן לא ראיתי דברי תוכחה כה אמיתיים כאן.
    בדרך כלל אני רחוק מאד מאד מדעותיה של הכותבת הנכבדה אך כאן, אני שמח להסכים עם כל מילה של יעל לוטן במאמר זה.
    תהליך האמריקניזציה העובר על החברה הישראלית הוא משהו הנובע בין אם מתוך בורות ובין אם מתוך טיפשות וצורתו הסופית לובשת פתטיות. אינני יודע מה רע יותר.

  11. מתן קמינר הגיב:

    תודה ליעל על מאמר מעניין מאד, גם בשל הסתירות החבויות בו, וראיה לכך היא הדיון שהתפתח כאן בעקבותיו. כדאי להזכיר בהקשר זה גם את סדרת המאמרים המצוינת של רוני כוזר על החייאת העברית שהתפרסמה כאן לפני כמה שנים. אני אישית נוטה להסכים עם המגיבים שאינם חוששים לחייה של העברית. גם בצרפתית, גרמנית, סינית וכו’ ישנה התפוצצות של מלים אנגליות, אך שפות אלה נותרות חיות וחיוניות. האנגלית עצמה חייבת את חיוניותה למגוון העצום של מלים משפות אחרות שהיא משלבת בתוכה. לדעתי (תקנו אותי אם אני טועה) גם השימוש שהוזכר כאן במלה once, שמשמעה העיקרי הוא "פעם אחת" ולא "ברגע ש…" הוא ייבוא מלטינית. בקיצור, האנגלית עצמה היא סוג של פיג’ין – ואין בכך כל רע.
    צדקו גם הקוראים שדרשו התייחסות כלכלית ולא רק תרבותית-פטריוטית לסוגיית הדולריזציה. אני יודע שבאקוואדור ובארגנטינה מדיניות הדולריזציה המיטה צרות על מעמדות הביניים והעובדים, אך הבנתי בכלכלה בין-לאומית אינה מספקת כדי להסביר זאת כראוי. לסיום, עצה פרקטית לקוראים השרויים בניכר וכותבים תגובות באנגלית לאתר: באתר mikledet.com אפשר לכתוב בעברית מכל מקום בעולם.

  12. יעל לוטן הגיב:

    ‘זה קורה גם בצרפת!’ –
    ובכן, לא בדיוק. בצרפת אמנם מתלוננים על הביטויים הרבים שחדרו לשפה מאנגלית ומאמריקאית, ויש גם מילה
    ותיקה המתארת את התופעה – ‘פראנגלה’ – אבל אין להשוות אותה עם הגל השוטף את השפה העברית בשנים
    האחרונות, והמתגבר מיום ליום. יתר על כן, השפה הצרפתית עומדת איתן על מאות שנים של דיבור וכתיבה על ידי
    עם שלם. היא לא היתה בהקפאה עמוקה במשך אלפי שנים והוחייאה במאמץ הרואי במאה העשרים. דוברי צרפתית
    מלידה הם הרוב המוחלט בארצם, ושפתם איננה ‘אופצייה’. לכן אי-אפשר משום בחינה שהיא להתנחם באשלייה
    שמצב השפה העברית בישראל דומה למצב הצרפתית בצרפת.

הגיבו לבסד העברית

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים