הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 באוגוסט, 2007 8 תגובות

הבנקים המרכזיים בארה"ב, האיחוד האירופי, יפן, שוויץ קנדה ואוסטרליה הזרימו יחדיו במהלך סוף השבוע האחרון סכום אגדי של 323 מיליארד דולר (פי כמה התוצר הלאומי של ישראל) אל קופות הבנקים על מנת למנוע את קריסת המערכת הפיננסית במדינות הקפיטליסטיות הגדולות. התערבות כה בוטה לטובת המערכת הבנקאית הפרטית אינו צריכה להפתיע איש. אמנם על פי התורה הניאו-ליברלית אין המדינה יכולה להתערב בנעשה במשק ורק "כוחות השוק" אמורים לפעול בו; אך למעשה אחת המסקנות המרכזיות שהסיקו ממשלות ובעלי הון מן המשבר הכלכלי הגדול שפקד את המשטר הקפיטליסטי בשנות ה-30 של המאה שעברה היא שללא התערבות המדינה – כל המערכת הפיננסית עלולה לקרוס.

חרף ההרגעות שנשמעו בחודשים האחרונים בפיהם של נגידי הבנקים וראשי המוסדות הפיננסיים, משבר שאופיו הוא מקומי – משבר שוק המשכנתאות המשני במשק האמריקאי – עלול לגרור אחריו את יתר השווקים למשבר שלא היה כדוגמתו בעשור האחרון. איך יתכן משבר בעידן בו כל המדדים הכלכליים מצביעים על גאות? איך ייתכן שפל דווקא בעת גאות? כלכלנים בורגניים מתקשים להסביר תופעה זו. אך כבר במאה ה-19 ניתח קרל מרקס את הקפיטליזם וקבע שהמחזוריות בין גאות לשפל היא מעצם מהותו של המשטר הקפיטליסטי. שורשיה של המחזוריות הם בראש-ובראשונה האנרכיה של הייצור במשטר זה והניגוד היסודי שבין אופיו החברתי של הייצור לבין האופי הפרטי של הניכוס, אשר יסודו בבעלות הפרטית של אמצעי-הייצור.


הניתוח המרקסיסטי של המחזוריות הקפיטליסטי מציין שכתוצאה מהתחרות מרחיבים בעלי ההון בתקופת הגאות הרחבה מופרזת את ההשקעות והייצור; במקביל וכדי לשמור על שיעורי רווח גבוהים מנסים בעלי ההון לרסן את עליית השכר וההטבות הסוציאליות לסוגיהן. כך נוצרת סתירה בין ההתפתחות המהירה של כושר-הייצור לבין התפתחותה האיטית של יכולת הצריכה של שכבות האוכלוסייה הרחבות – וזו מביאה לבסוף לבלימת הגאות. כך קרה בארה"ב. משבר שוק המשכנתאות המשני, אלה משכנתאות המוגדרות ב"סיכון גבוה", כי ניתנו לבעלי השכר הנמוך, הוא תולדה ישירה מן העמקת הפערים ההולכת וגדלה דווקא בארצות הברית, שבליבת המשטר הקפיטליסטי הגלובלי. עובדים שעד תמול-שלשום יכלו לרכוש דירה או בית באמצעות משכנתא המוחזרת משכרם הדל, מצאו לפתע את עצמם חדלי פירעון. בארה"ב בשנים האחרונות (כמו במדינות אחרות כגון ישראל) השכר נשחק אבל הוצאות המחייה גדלות – בין היתר בגלל תאוות הבצע של החברות הרב-לאומיות הגדולות. במלים אחרות: העובדים ברמות השכר הנמוכות נאלצו לבחור בין הוצאות המזון, החינוך והבריאות (בארה"ב אין ביטוח בריאות אוניברסלי) לבין הוצאות הדיור. מיליון שכירים החליטו שעדיף לאכול ולהפסיק לפרוע את תשלומי המשכנתא וכך כמגדל קלפים – בנקים למשכנתאות, סוכני נדל"ן, חברות בנייה קטנות ובינוניות ושורה של עסקים נקלעו למשבר.


לבנקים הגדולים בארה"ב ובאירופה המערבית השקעות גדולות בתחומי הדיור והמשכנתאות, ולכן הם נקלעו במהרה למשבר עם התמוטטות שוק המשכנתאות במדינה בודדת. הבנק הצרפתי הגדול "פאריבה" למשל, הפסיק בסוף השבוע את פעילותן של שלוש קרנות גדולות שחלק מהשקעותיהן בשוק הנדל"ן האמריקאי. במלים אחרות: אין יוצא ואין נכנס אל הקרנות. רבבות משקיעים שהשקיעו את כספם בקרנות אלה אינם יכולים לממש את השקעותיהם או למשוך את כספיהם. הייתכן שבנק גדול אוסר על המשקיעים הקטנים לעשות שימוש בכספם? האם אין הדבר מנוגד לעיקרון יסוד של קפיטליזם בדבר קדושתו של הקניין הפרטי? התשובה היא דווקא חיובית. כמו במקרה של התערבות הבנקים המרכזיים הגדולים המזרימים סכומי עתק כדי לשמור על המערכת הפיננסית הבינלאומית בניגוד לכללי השוק, גם הבנק הצרפתי הגדול מוכן לפגוע במשקיעיו. זאת, כדי לשמור על העיקר: איתנותה של המערכת הפיננסית. מוקדם לקבוע האם זהו משבר חולף במסגרת הקפיטליזם או שמדובר על משבר ארוך-טווח. מה שברור הוא שממשלות, בנקים מרכזיים ותאגידים פיננסיים רב-לאומיים יעשו כל שביכולתם כדי לשמור על הנזילות במערכת הפיננסית הבינלאומית, אף במחיר פגיעה בקודש הקודשים של הקפיטליזם: אי-התערבות המדינה במשק ופגיעה בזכויות הקניין של המשקיעים הקטנים והבינוניים.

תגובות
נושאים: מאמרים

8 תגובות

  1. יעל לוטן הגיב:

    זה טיפוסי מאוד למדינות הקפיטליסטיות: למדינה אסור להתערב במשק – חוץ מאשר לטובת הקפיטליסטים. כך עם הסובסידיות הניתנות למה שנקרא "אגרי-ביזנס", היינו חברות הענק של החקלאות, הנהנות ממענקים, הגנות והקלות במס, אלה שההסכמים הבינלאומיים אוסרים עליהם במדינות העניות. בזכות הסובסידיות הללו יכולות מדינות המערב להציף את "העולם השלישי" בחיטה זולה ומוצרי חלב זולים, ובכך להרוס את החקלאות המקומית. כל מחאותיהן של המדינות העניות, המצטטות את ההסכמים שנכפו עליהן, לא עוזרות. השוק חופשי – כמו שאמר צ’ה גווארה: "זהו חופש לשועלים חופשיים להיכנס בחופשיות ללול התרנגולות ולטרוף בחופשיות את התרנגולות."

  2. שלי הגיב:

    סוף-סוף מאמר שמסביר בצורה ברורה וחדה את הסיבות למפולת הבורסות בעולם. קראתי את רוב הפרשנויות שנכתבו בעיתונות ולא מצאתי מאמר דומה למאמר שפורסם בגדה השמאלית. תמשיכו כך!

  3. רינת הגיב:

    חן חן על הניתוח אבל לצערי באלטרנטיבה המרקסיסטית שכה נערצת על מחבר המאמר אכן אין מחזוריות: אף פעם אין גאות … תמיד מחסור ושפל. רק מי שגדל בבריה"מ וחווה את החיים האלו יכול באמת להבין את זה.

  4. לנין לרינת הגיב:

    תגובה מאוד מוזרה.
    עם כל הכבוד לניסיון האישי שלך (זה מה שאפשר להבין מדבריך), הוא עדיין לא מספיק לניתוח רציני.
    בריה"מ לא היתה מדינה סוציאליטית אלא מדינה מעמדית עם מעמד שליט של בירוקרטים… לא כאן המקום להרחיב על כך.
    כשפרצה המהפכה רוסיה היתה מדינה חקלאית בעיקרה וענייה עם תעשייה קפיטליסטית בחיתוליה, ומלחמת האזרחים גרמה להרס מוחלט של רוסיה.
    למרות זאת, ולמרות שרוסיה לא היתה באמת מדינה סוציאליסטית, היו שנים רבות שברוסיה היו אחוזי צמיחה שבמדינות בורגניות יכולים רק לחלום עליהם (דוגמא לאיך כוחות הייצור יכולים להתפתח בחברה שלא מבוססת על רווח). זה בקשר לרוסיה, ובאופן יותר ככלי-
    את כולך אכולה בטרמיטים של הדעות הקדומות הבורגניות ולא מבחינה מימינך ומשמאלך.
    חוקי הכלכלה הם לא חוקים שחקוקים בסלע, נצחיים ובלתי ניתנים לשינוי, אלא חוקים חברתיים, שתקפים לתקופה היסטורית ספציפית, לאינטרסים מסוימים וכו’ (נקודה שמתבהרת והולכת לאורך כל ההיסטוריה של ההתפתחות הבורגנית, כבר בחיק החברה הפיאודלית לפני כ-1000 שנים,כמובן תוכלי לקרוא חומר מעניין בספרות המרקסיסטית, מה שכמובן לא תעשי, אלא תמשיכי לפלוט דברי הבל).
    למרות שאכן הרימה הבורגנות תרומה משמעותית לפיתוח האנושות, כיום (ולמעשה כבר עשרות שנים) הבורגנות מונעת פיתוח של כוחות הייצור.
    דבר שחשוב להבין- המשברים הכלכליים שמתרחשים מדי פעם (וכידוע הם טבועים באופן הייצור הקפיטליסטי) הם, בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, משברים של עודף ייצור. אנשים מתים ברעב, מובטלים מאונס, מאבדים את חסכונותיהם וכו’ וכו’ בזמן שמפעלים עומדים ריקים וחומרי גלם לא משומשים. סבל רב נגרם פשוט בגלל ש… יש יותר מדי. זה מה שקורה שהייצור כפוף לשיקולי רווח ולא לשיקולי תועלת חברתית.
    לשם דוגמא- במשבר ב-1929 רבע!!! מהמפעלים עמדו בלא שימוש בעוד שמליוני פועלים היו מובטלים, והכל בגלל שאי אפשר היה למכור ברווח.
    בכלכלה הקפיטליסטית הגדולה כיום שיעור הרווח המירבי קיים כאשר מנוצלים כ- 70% מכוחות הייצור. בניצול מקסימלי שיעור הרווח הוא 0!!!
    זה בלי שנזכיר את הביזבוז החברתי העצום שהולך לפירסום, נשק, וחוסר השיתוף בין חברות טכנולוגיות שמונע פיתוח גדול יותר, המצאות חשובות ומהפכניות שנגנזות פשוט בגלל שהן לא מתאימות לייצור בקנה מידה גדול שמחייב מחזור חוזר של צריכה (בתחומי הרכב, מנורות שלא נשרפות, ועוד ועוד).
    אין ספק שאי אפשר כיום להגן על אופן הייצור הקפיטליסטי בתור משהו טוב ומקדם מבחינה היסטורית, על כך יודו גם התעמולנים הבורגניים שאומרים "אכן כן, אבל זה רע הכרחי, אין שיטה טובה יותר".
    נתעלם מזה שהם לא מייצגים את האמת הפילוסופית העליונה, אלא אינטרסים מעמדיים צרים, ונגיד, כפי שכבר כתבנו למעלה, שחוקים אלו הם היסטורים-ספציפיים ולא מוחלטים, טבע האדם משתנה גם הוא בצד ההתפתחות ההיסטורית וכו’ וכו’. לא כאן המקום להרחיב בנושא, אם את רוצה (ואני בטוח שאת לא) להפסיק להיות בובה של המעמדות השליטים שניזונה רק ממרק האביונים של התעמולה הבורגנית, את מוזמנת לקרוא בנושא.

  5. אריק הגיב:

    האם אפשר לבקש מהגדה השמאלית (המועדון והאתר) לקיים יום עיון באחת השבתות בנושא "קפיטליזם בימינו" או "משברים בקפיטליזם". המאמר שפרסמתם כאן הוא מצויין, אבל צריך להעמיק את הדיון.

  6. הגדול מכולם ללנין הגיב:

    לנין, אני מסכים איתך מאוד ותגובתך הייתה מעניינת ועניינית כאחד, אבל התקיפות האישיות כלפי רינת מיותרות ומשאירים טעם רע במקצת לתגובה שבלעדיהן הייתה קולעת בול ולמקום מבלי צורך לתקוף.
    קצת תרבות דיון, אנשים!

  7. לעדכן את הכותרת הגיב:

    מאמר מצויין, אבל למיטב ידיעתי יש לעדכן את הכותרת. מרגע פרסום המאמר ועד היום בבוקר (יום א’) הבנקים המרכזיים הוסיפו עוד כ-50 מיליארד דולר למערכת הפיננסית.

  8. יהודה הגיב:

    האם כדאי להשקיע ב דולר

הגיבו להגדול מכולם ללנין

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים