הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-8 בספטמבר, 2007 11 תגובות

אהרן ברק אמר בכנס העמותה למשפט ציבורי: "בית המשפט העליון איננו חנות של אמא שלי. זה מוסד ממלכתי. אנחנו עושים מה שטוב למדינת ישראל" ("הארץ", 26/11/2006). ובמלים קצת שונות, תיאר את פועלו בכנס לשכת עוה"ד: "עשיתי כל מה שיכולתי למען החברה בישראל" ("הארץ", 23/05/2006). גם בדברי עו"ד חנן מלצר עם בחירתו לשופט עליון בידי הוועדה ניתן למצוא רמז לעמדת ברק: "זו שליחות, כיוון שלדעתי אדם שנקרית בפניו ההזדמנות לעשות דבר מה למען המדינה, עליו לעשות כל שביכולתו" (ynet, 24.06.07). הבה ונראה, למען מה צריך השופט לפעול, על פי אידיאולוגיות שונות. ואז נבין עד כמה העמדה, שלפיה על השופט לעשות למען טובת המדינה או למען החברה הישראלית, היא נפסדת.

על פי גישה פאשיסטית, אכן על השופט לפעול למען המדינה, שהרי על כל אדם ופונקציונר לעשות כל שביכולתו למען המדינה. לפיה, המדינה היא יש אונוטולוגי, הנהנה מעליונות. על הפרט, שהוא בורג במכונה לעשות הכל, ואף להקריב את חייו, למען המדינה, וזאת מבלי להיסוג בפני אינטרסים או זכויות של פרטים אחרים או מדינות אחרות.


לעומת זאת, גישת התנ"ך היא ששופט צריך לפעול למען הצדק, ולא למען המדינה: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך… ושפטו את העם משפט צדק". ובפסוק הבא לא רק שנדחית עמדת ברק לעשות פרוטקציה מוחלטת למדינה/חברה, אלא גם נאסר לעשות פרוטקציה זוטא למדינה/חברה: "לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד…".


בנוסף, גם על פי גישה ליברלית או סוציאליסטית, על השופט לעשות למען הצדק, ולא למען המדינה. את המקסימה הקאנטינית, שחובה על אדם לפעול באופן מוסרי, התיאוריות האלה יחילו לפחות על שופט.


ויתר על כן, על פי תפישה ליברלית-הומניסטית, המשמעות של מחויבות השופט לפעול למען הצדק היא לפעול למען האדם, ודוק למען האדם, ולא למען המדינה. ולעומתם, צמחוניסטים אנטי סוגנים יטענו, שעל השופט לפעול למען האדם ולמען בעלי החיים בה במידה.


ומעבר לכך, גישה ליברלית תדחה את עמדת "למען המדינה", גם כיוון שהיא תראה את המושג "למען המדינה" כחסר פשר. זאת משום שלפי הליברליזם, למדינה אין פוטנציאל להנאות או לרציות, ולכן המושג "למען המדינה" הוא ריק מתוכן. ז"א, המדינה היא יש מושגי, ואיננה יש אונטולוגי, ולכן אין מובן טבעי למושג "למען המדינה". בנוסף, אנחנו יודעים גם מתיאוריות של כלכלה פוליטית, שגם אם נדע מהו סדר רצונותיו של כל אחד מהפרטים, לפעמים אפילו לא ניתן לומר, מהו רצון הרוב (פרדוקס קונדורסה).


זאת ועוד, תיאוריות מוסר, שתומכות בשוויון ולו במובנו הבסיסי ביותר, תראינה את גישת "למען המדינה" כבעייתית במיוחד בשיטת משפט, שמכריעה בסכסוכים בין שלטונות המדינה הכובשת לבין פרטים מהשטח הנכבש. אז הניגוד בין קידום אינטרס המדינה לבין הצדק והשוויון מזדקר, שהרי "המדינה" היא לפעמים אחד הצדדים להידיינות. אז מתחזקת בעיית "מי שופט את מי". הגישה, שעל השופט לפעול למען המדינה תהא גזענית עוד יותר, אם נתפוס את המושג "למען המדינה", כפי ששמאל-מרכז נוהג לדמיין אותו: למען הרוב היהודי. וכמו כן, אם נאמץ את דעת ד"ר דני גוטווין – שגישת "הציונות אינה צודקת, אך אני בעד מה שטוב לעם ישראל" היא פוסט ציונות ימנית – יוצא, שהגישה של אהרן ברק היא גם פוסט ציונית.


ויתרה מזאת, גם גישות שמצדדות בהפרדה בין משפט לפוליטיקה תדחינה את עמדת ברק. גישה רווחת להפרדה בין משפט לפוליטיקה היא זו של שמידט: הפוליטיקה עוסקת ביחסי אויב-ידיד, ואילו המשפט ביחסים של חייב-זכאי / מעוול-נעוול / אשם-חף. ברק מטשטש את ההפרדה בין משפט לפוליטיקה, כשהוא רואה את תפקיד השופט כפי שאסכולת הריאל-פוליטיק רואה את תפקידה המצוי והרצוי של הממשלה: לקדם את אינטרס המדינה. ברק, איפוא, עושה פוליטיזציה של המשפט.


לעומת זאת, על פי האסכולה הסטואית, על השופט לפעול למען טובת המדינה/למען הצדק. לפיה, הביטויים למען המדינה ולמען הצדק חופפים זה לזה, שכן טובתה האמיתית של המדינה היא הצדק. אך אהרן ברק, בניגוד לסטואים, מבדיל בין "טוב" ל"צודק", שהרי בסיפא הוא אומר: אנחנו עושים מה שטוב למדינת ישראל, ולא מה שטוב לבית המשפט. ולו הצדק היה סינונימי לטוב בעיניו, הרי שלא היה מבדיל בין טובת המדינה לטובת בית המשפט.


לעומת זאת, על פי גישה אופורטוניסטית, על שופט או על מועמד לשפיטה לעשות למען עצמו, ולכן לומר, שתפקיד השופט הוא לפעול למען המדינה, שהרי הדבר יתרום למעמדו.

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. לנין הגיב:

    והגישה המטריאליסטית אומרת שכל הגישות שציינת התהוו לפי צרכים/אינטרסים היסטוריים מסויימים ואף גישה כזו לא מהווה את האמת המוחלטת.
    נסכם בכך ששופט צריך לשפוט לפי מה שתורם לבניית הסוציאליזם, ואם לא אוי ואבוי לו מה שנעשה לו כשתבוא המהפכה…

  2. שי נ הגיב:

    לא הבנתי, האם מר וייס רוצה ששופטי העליון יהיו יותר קדושים מהאפיפיור?

    האם בית-המשפט העליון הוא בית משפט ישראלי או שלוחה של בית הדין בהאג?

    מהו הביטוי הלוקלי לחוק הגלובלי? האם יש ביניהם הבדל? האם צריך להיות?

  3. אקדמאית הגיב:

    — קישור —

    אני שמחה שיש לך כוח להמשיך אחרי שהרקטור זרק אותך מהבמה. למה שלא תפרסם כאן גם את הנאום שלך?

  4. משה הגיב:

    אהרון ברק??? אצלנו קוראים לו השופט ברק!

  5. דניאל הגיב:

    ניתוח קולע ומעניין ביותר.

  6. פזית הגיב:

    מצטערת, אך לא הבנתי כלל וכלל את הניתוח הזה. אפשר לקבל הבהרות? תודה

  7. אלדד הגיב:

    ובהמשך…תפקיד בתי הדין הוא משפט צדק!! ומשמעו צודק, אם המדינה "נפגעת" ואם לא.
    העליונות של המדינה על פני הפרט שהוא הוא מרכיבה העיקרי, היא בהחלט פרדוקס, תפקיד המדינה הוא לשרת את האזרח, מכאן נובע שהשופט השופט משפט צדק לאזרח, יהיה לטובת המדינה והכלל בסופו של דבר. וכל השאר תלוי בחוקים.

  8. יצחק הגיב:

    הגיע הזמן לשחוט את הפרה הקדושה הזו, אהרון ברק.

  9. אנכריסט הגיב:

    לא ייתכן דבר כזה שופט לא מושחת.

  10. מאלעד ללנין הגיב:

    אבל מה תעשה אם השופט כבר זקן ויודע שהוא ימות לפני שתגיע המהפכה?
    ועכשיו ברצינות "גישות" הם בכלל לא עניין של "אמת" אלא עניין של "רצון" ןגם אם הם נובעות מצרכים\אינטרסים זה לא משנה את התוקף שלהן בכלל, גם הסוציאליזם הוא גישה.

  11. עומרי אלחיאני הגיב:

    מה לא הבנתי כלום

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים