הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 בספטמבר, 2007 22 תגובות

אופנת הכלכלנים הניאו-ליברליים החוזרים בשאלה – אינה נפסקת. אל פרופ’ פול קרוגמן (לשעבר מצוות היועצים הכלכליים של הנשיא רייגן), ואל חתן פרס נובל לכלכלה, ג’וזף שטייגליץ (לשעבר סגן נשיא הבנק העולמי) הצטרף בשבועות האחרונים אלן גריסנפאן, שכיהן כיו"ר הבנק הפדרלי של ארה"ב במשך כמעט שני עשורים.

גרינספאן מבקר בחריפות בספרו האוטוביוגרפי החדש את נשיא ארה"ב ג’ורג’ בוש ואת הקונגרס הרפובליקאי, על כך שהניחו לשיקולים פוליטיים להשפיע על המדיניות הכלכלית שלהם, וזנחו את עקרונות המפלגה בכל הקשור להוצאות ולגירעונות ממשלתיים. בספר בן 500 העמודים, "The Age of Turbulence: Adventures in a New World", ("עידן הסערה: הרפתקאות בעולם חדש") גרינספאן מתאר את ממשל בוש כשבוי בפעילות פוליטית במידה שאינה מותירה מקום להתייחסות למשמעת הפיסקלית.


ספרו של גרינספאן נמכר היטב באינטרנט עוד בטרם הונח על מדפי חנויות הספרים. הספר הוביל את רשימת רבי המכר באתר אמזון ובאתר של רשת הספרים בארנס אנד נובלס. באמזון דורג הספר בראש רשימת רבי המכר במדור "ספרי כלכלה". הספר אף הופץ הרבה מעבר לגבולות ארה"ב ובראיון נדיר שהעניק פידל קסטרו לטלוויזיה הקובנית בשבוע שעבר הוא החזיק בידיו עותק של הספר.


חלקו העיקרי של הספר מוקדש להרהוריו של יו"ר הבנק הפדרלי לשעבר על השווקים, על הגלובליזציה ועל האובססיה של התקשורת בנוגע לעובי תיק המסמכים שהיה נוהג לשאת לפגישות שבהן נקבעה הריבית. המחבר עשה עסקה מצוינת עם החלטתו לכתוב את האוטוביוגרפיה. הוא קיבל מקדמה של יותר מ-40 מיליון שקל והתחייבות לשורה של הופעות ברחבי ארה"ב, תמורת תשלום נאה. בוש, הוא כותב, מעולם לא היה מוכן להגביל את ההוצאות הממשלתיות או להטיל וטו על הצעות חוק שהובילו את המדינה לגירעונות עמוקים יותר ויותר. כך למשל, הקונגרס זנח חוקים שדרשו כי העלות של קיצוצי מסים תקוזז על ידי חיסכון בתחום אחר. בתרגום לעברית-כלכלנית, בוש דואג בעקביות ובהתמדה "לפרוץ את מסגרת התקציב". מסגרת התקציב היא אולי מקודשת במדינת ישראל, אבל לאו דווקא בארה"ב. מה שמפליא מכל הסיפור הוא, שישראל נדרשת להעביר את הצעת התקציב לאישור מחלקת המדינה של ארה"ב, ומדי שנה, עוד בטרם היא נידונה בממשלה, בכנסת או בכלי התקשורת. ושם, אחד המבחנים הקשים של אגף התקציבים באוצר הוא להוכיח לפקידים הבכירים של מחלקת המדינה שאין תוספות תקציביות (בייחוד בסעיפים החברתיים) – במלים אחרות "שלא פורצים את מסגרת התקציב".


אגב, גרינספאן הגן בעקביות ובמשך שש שנים על המדיניות הכלכלית של בוש ובספרו הוא מדגיש שהוא "מאוכזב" ממדיניות הנשיא. בספרו הוא גם מאשר מה שהיה ידוע לכל מתנגדי הפלישה האמריקאית לעיראק: "אני מצטער לקבוע שקשה עד מאוד להכיר בפומבי בעובדה שמלחמת עיראק קשורה בנפט". קשורה בנפט? ואיפה בן-לאדן… הטילים העיראקים, או הרודן סדאם חוסיין?


כאמור, גרינספאן, חתם על חוזה שבמסגרתו הוא נדרש להגיע כמעט לכל עיר גדולה בארה"ב כדי להציג את ספרו החדש. התחנה הראשונה שלו היתה חנות ספרים גדולה בעיר ניו-יורק ושליח היומון הצרפתי "לה מונד", סילוואן ציפל, כתב בגיליון ה-19 בספטמבר את קורות אותו מפגש ראשון של המחבר עם הקהל. המפגש היה מאכזב. גרינספאן דיבר במשך כעשר דקות על ילדותו ועל אהבתו לג’ז. הוא סיים את דבריו במשפט: "המשטר הפוליטי בארה"ב אינו מתפקד. מדוע הקפיטליזם, שהיה לאחת ההצלחות הגדולות בזמנו, לא מקובל על רוב בני-אדם? כי דעת הקהל סבורה שמנגנוניו אינם צודקים". במלים אלה סיים גרינספאן את דבריו וסירב להשיב לשאלות, המתבקשות מאוד, מן הקהל.

תגובות
נושאים: מאמרים

22 תגובות

  1. בינתיים גרינספאן תיקן את עצמו הגיב:

    כי הפליק-פלאק שהוא עושה בספר גרם ליותר מדי אנשים לתהות על הפלא הזה.

    בראיון נוקשה ב-TV האמריקאית הוא נאלץ לחזור בו מכל מיני שטויות שכתב בספר, כניראה לצורכי רייטינג.

    — קישור —

  2. אסף אורון הגיב:

    אין מה להשוות בין גרינספאן לפול קרוגמן. המשותף היחיד לשניהם הוא שהם כלכלנים אמריקנים ממוצא יהודי
    .
    מעבר לכך, קרוגמן מותח ביקורת עקבית וברורה ובוטה על כל הקו הניאו-ליברלי כמה פעמים בשבוע מזה שנים ארוכות, ולא חושך שבטו גם ממדיניות החוץ האלימה של בוש.

    גרינספאן הוא שותף ראשי למדיניות זו, והספר הנוכחי שלו שייך פחות לז’אנר החוזרים בשאלה, ויותר לז’אנר כיסוי התחת של "אני לא אשם, הוא אשם" – כמו של ראש הסי.אי.איי. לשעבר ג’ורג’ טנט.

    אגב, התקשורת האמריקנית, אפילו זו של המיינסטרים, אינה קונה את הלוקש של גרינספאן ורואה בו אשם ראשי במשבר האשראי שמאיים למוטט את כלכלת ארה"ב.

  3. ד.ר הגיב:

    גם בתכנית הרדיו Democracy Now! מה-24.9 הוא חזר בו, ונתן הסבר מפותל להכרזתו ש"המלחמה בעיראק היתה בגלל הנפט".
    למרות שמאוד סביר מבחינת ניאו-ליברל להתנגד לגרעון העצום שבוש מנהל, כנראה שהקשרים הפוליטיים חזקים יותר מהאידיאולוגיה.

  4. תשובה לאסף אורון הגיב:

    יתכן וקרוגמן נעשה "קפיטליסט נאור" (יש כאלה?) בשנים האחרונות. אבל כל חייו המקצועיים הוא עשה בבנק העולמי. במשך עשרות שנים הוא היה שותף פעיל לעושק העמים בעולם השלישי ולא פתח את הפה. יש לנו דוגמא כזו במדינת ישראל. איך קוראים לו לפוליטיקאי הכושל, שרצה לעשות הון מהפרטת נכסי המדינה, עמד בראש הסוכנות ולפתע גילה שה"ציונות היא לא הפתרון"? בורג? אברום בורג? עוד אחד חכם על חלשים (חלשים בזכרון!).

  5. קפיטליסט נאור הגיב:

    יש כזה דבר קפיטליסט נאור ,יש אפילו הרבה. קפיטליסטים הם זן מוזר של אנשים שמעניין אותם מבחן התוצאה (הקומוניזם ממש הוכיח את עצמו במבחן התוצאה כפי שזכור לכולם…)
    מה לעשות, החכם והטיפש הם בעלי יכולות שונות וזכאים לתגמול שונה על יכולותיהם. אותו כנ"ל לגבי החרוץ והעצלן. ההבדל בין קפיטליזם לקומוניזם הוא שבעוד שהקומוניזם חולם באספמיה על חברה שאינה מציאותית, הקפיטליסטים מסתכלים למציאות בעינים ומבינים שבכדי לשרוד צריך לעבוד ולהצליח ולא רק לצפות שהאחוזון המוצלח שבחברה יעבוד כפי יכולתו והם יקבלו לפי צרכם (או לפי צריחותיהם). מה שמשעשע בכל הסיפור הוא, שמילא הייתה זו תיאוריה, אבל התיאוריה הזאת כבר נוסתה ונכשלה, וככה"נ תמשיך להיכשל (אא"כ אנשים פשוט יפסיקו לשאוף ליותר, הרבה יותר ויסכימו להסתפק בפרוטות שהקומוניזם מציע) ועל אף הכשלונות יש עוד כמה מיעוטים סהרוריים שמלווים במשטרים לא הכי נאורים (צ’אבז) שמעקש שזה הפיתרון לחברה תקינה…אז ככה,לא…היתרון היחיד הוא שזה מיעוט סהרורי שחושב ככה מה שמאפשר לאלו שנמצאים בצד הנכון של הגנטיקה והסטטיסטיקה לנצל את מירב המשאבים שניתנו להם ואלו שלא…אולי בעזרת עבודה קשה, אולי בגלגול הבא ואולי לעולם לא…ימשיכו להתבכיין על זה שהעשירים לא נותנים להם כלום…פשוט בדיחה.

  6. איציק הגיב:

    והרי עוד אחד שהיה פעם במישרד האוצר במימשל רייגן.
    — קישור —
    פול קרייג רוברטס.

  7. ד’ר מנגל הגיב:

    אני בכלל בעד להשתמש בגנטיקה בשביל לסדר אנשים למעמדות. ככה אפשר לקבוע למשל שהאפריקאים הם 5\3 אנושיים ושלנוכלים יש גולגולת עקומה. והיהודים….נו טוב, נראה כבר מה נעשה איתם.

  8. דניאל הגיב:

    מאלף היה לקרוא, את קיאו החולני של "קפיטליסט נאור" (אוקסימורון הזייתי לכל הדעות). "כדי לשרוד צריך לעבוד ולהצליח"… כן-כן, ארבאייט מאכט פראיי. "נמצאים בצד הנכון של הגנטיקה"… יופי, יופי. אאוגניה… ואת החלשים, המפגרים וכיו"ב, לשיטתו של מר """נאור""" – נשמיד, מן-הסתם. רופין ומנגלה, מרגישים בבית. וגם אייכמן.

    אולי באמת כדאי לתת, לכל השינוינאצים ההזויים האלה, להתבטא כאן – ע"מ שכולנו נווכח, מי הם – ובעיקר, מ?ה הם – הבורגנים והקפיטליסטים, באשר הם.

  9. לנין לקפיטליסט הנאור הגיב:

    "הקומוניזם ממש הוכיח את עצמו במבחן התוצאה כפי שזכור לכולם…".
    לא היתה אף פעם חברה קומוניסטית.
    לא ננסה להסביר לצר מוחין שכמוך את הבסיס התיאורטי (תעשייה ופרולטריון מפותחים שלא היו קיימים ברוסיה וסין, שני שלבים וכו’),
    נדבר רק על ההתפתחות כמו שהיא.
    לנין והבולשביקים הכירו בכך (בתור מרקסיסטים הבקיאים בהתפתחות החברה בניגוד לסוציאליסטים זעיר-בורגניים) שרוסיה עומדת בפני מהפכה בורגנית והם סברו שתפקידם במהפכה הוא לדאוג שהפרולטריון ילחץ על הבורגנות להשלים את המהפכה שלה עד תום ולא להיעצר באמצע כמו שקרה בצרפת. הם ידעו שמהפכה סוציאליסטית היא בלתי אפשרית בתנאים שהיו ברוסיה.
    בגלל מלחמת העולם הראשונה והתסיסה שהיא יצרה ברוסיה, רק מפלגה שהיתה מוכנה לצאת מהמלחמה היתה יכולה לזכות בשלטון ולכן עלו הבולשביקים לשלטון. לא היתה להם כל כוונה להגיע לסוציאליזם אלא להשלים את המהפכה הבורגנית-דמוקרטית עד תום, עם פיקוח של הפועלים על תהליך הייצור וכו’.
    רק מהפכת הנגד בעזרת המעצמות דחפה את הבולשביקים להלאמה מוחלטת.
    לאחר מכן התפתח מעמד בירוקרטי שהיה למעשה המעמד השליט בבריה"מ עד התפרקותה (שקרתה בגלל הצורך של מעמד זה להפוך לבורגני ממש בכדי להשיג הצבר הון יותר מהיר).
    כלומר בריה"מ לא היתה מעולם מדינה קומוניסטית, שהרי היו בה מעמדות, היו הבדלי שכר עצומים, מצב מעמד הפועלים מבחינה פוליטית היה יותר גרוע ממצבם במערב.
    הכינוי "מדינה קומוניסטית" כמובן שירת את התעמולה המערבית והסובייטית כאחד, אבל אין לזה קשר למציאות.

    "מה לעשות, החכם והטיפש הם בעלי יכולות שונות וזכאים לתגמול שונה על יכולותיהם. אותו כנ"ל לגבי החרוץ והעצלן".
    אהה, הגענו לטיעונים הזעיר-בורגניים הקלאסיים.
    אף אחד לא אומר שכל האנשים שווים ביכולתיהם (מרקס לועג לסוציאליסטים שנוהגים כך), אבל להניח שהתפלגות השכר היא תוצאה של הבדלים כאלו+חוק טבע ניצחי, היא כמובן מגוכחת.
    חכם או טיפש לא מתפתחים בחלל ריק, אלא במציאות היסטורית קונקרטית שבה (תקופת הקפיטליזם) המעמדות העליונים מקבלים חינוך טוב יותר, עולם רוחני עשיר יותר וכו’, מה שהופך אותם ליותר חכמים.
    הכיוון הוא לא חכם=בורגני וטיפש=פועל, אלא להיפך (להוציא מקרים יוצאי דופן ובטלים בשישים).
    וכמובן התפלגות השכר עצמה היא לא תוצאה של חוק טבע נצחי אלא של משטר חברתי מסויים.
    גם בקומוניזם יהיו הבדלים בין חכם לטיפש אבל הם לאוו דווקא יתבטאו בהבדלי שכר (כמובן ישר תקפוץ- אבל אז אף אחד לא יעבוד. למרבה המזל כל ההיסטוריה מלאה בדוגמאות שמראות את ההיפך, תוכל לקרוא אצל אריך פרום למשל. ההנחה של הכלכלה המדינית בימינו שלפיה בני אדם פועלים להשיג הכי הרבה כסף שאפשר היא אולי נכונה, רק מבחינה מסויימת, לימינו בלבד ושוב, כל עיון היסטורי ופסיכולוגי הכי שיטחי יכול להפריך את זה בתור חוק ניצחי).

    "ההבדל בין קפיטליזם לקומוניזם הוא שבעוד שהקומוניזם חולם באספמיה על חברה שאינה מציאותית, הקפיטליסטים מסתכלים למציאות בעינים ומבינים שבכדי לשרוד צריך לעבוד ולהצליח ולא רק לצפות שהאחוזון המוצלח שבחברה יעבוד כפי יכולתו והם יקבלו לפי צרכם (או לפי צריחותיהם)".
    נתעלם מהטון הטרוריסטי-מתנשא ועלוב שלך כלפי מעמד הפועלים ונתרכז בהבלים שפלטת.
    הקפיטליזם לא מסתכל למציאות בעיניים, בימינו הקפיטליזם הוא המציאות ולכן הוא מנסה להפוך בתודעת האנשים את המשטר החברתי הזמני שלו לטבע ניצחי ובלתי ניתן לשינוי הבנוי על טבע האדם (ובכך הוא לא שונה ממשטר העבדים או הפיאודליזם). תוכל לקרוא אצל רולאן בארת למשל על דרכי הטמיעה של המיתוסים הבורגניים במקום פשוט לחזור אחריהם (כמובן לא תעשה זאת, כי בניגוד לאנשי שמאל בורגני מסויימים שאולי מוכנים לקבל מסקנות של מחקר חברתי מדעי אבל פשוט לא מכירים אותו, אתה בבירור מזדהה בצורה טירוריסטית עם המעמדות השליטים).
    ובקשר למשפט האחרון בציטוט הטרוריסטי שלך-
    במשטר הקפיטליסטי המצב הוא הפוך ממה שאתה מתאר- לא המוני הפועלים הפרזיטים חיים על חשבון האחוזון הטוב והנדיב, אלא בדיוק להיפך-
    מעמד הבורגנים חי על חשבון ערך עודף שמייצרים הפועלים (כמובן שבימינו המצב שונה מהמאה ה-19 שאותה מרקס חקר, והיום גם מעמד הביניים ואפילו הפועלים של ארצות המערב חיים על חשבון ערך עודף אימפריאליסטי שנשדד מהעולם השלישי).

    "מה שמשעשע בכל הסיפור הוא, שמילא הייתה זו תיאוריה, אבל התיאוריה הזאת כבר נוסתה ונכשלה, וככה"נ תמשיך להיכשל (אא"כ אנשים פשוט יפסיקו לשאוף ליותר, הרבה יותר ויסכימו להסתפק בפרוטות שהקומוניזם מציע) ועל אף הכשלונות יש עוד כמה מיעוטים סהרוריים שמלווים במשטרים לא הכי נאורים (צ’אבז) שמעקש שזה הפיתרון לחברה תקינה".
    כפי שהסברתי לך למעלה, זה לא נוסה ולכן לא נכשל.
    אבל אפילו במשטר המעמדי של בריה"מ הוכך שכלכלה מתוכננת יכולה להגיע לשיעורי צמיחה שהם דימיוניים במדינות הבורגניות, ולכן הקשקוש שלך על להסתפק בפחות הוא נלעג.
    כמובן שאתה ממהר לתקוף (כמו כל אימפריאליסט טוב) את צ’אבז, שחוסר הנאורות שלו מתגלמת בזה שהוא העז ברוב שטניותו, להלאים את הנפט שארה"ב שדדה מונצואלה.
    צ’אבז הוא כמובן לא מיעוט סהרורי אלא נבחר ברוב ברור בבחירות דמוקרטיות ע"י העם וממלא את רצונו וצרכיו, שכמובן מתנגשים בשלך בתור אימפריאליסט, ולכן יוצאת עליו חמתך.
    בכלל בצורה העלובה שבה אתה מתבטא נגד הפועלים אתה מזכיר את גרועי הריאקציונים שכבר פסו מהעולם אחרי המיגור המוחלט של הפיאודליזם.

    "היתרון היחיד הוא שזה מיעוט סהרורי שחושב ככה מה שמאפשר לאלו שנמצאים בצד הנכון של הגנטיקה והסטטיסטיקה לנצל את מירב המשאבים שניתנו להם ואלו שלא…אולי בעזרת עבודה קשה, אולי בגלגול הבא ואולי לעולם לא…ימשיכו להתבכיין על זה שהעשירים לא נותנים להם כלום…פשוט בדיחה".
    שוב אתה נחשף באופייך הריאקציוני והטרוריסטי.
    מה יש לומר לנוכך הגזענות העלובה והמנותקת מהמציאות ("הצד הנכון של הגנטיקה…").
    כבר הסברתי לך למעלה שאין קשר לגנטיקה.
    המעמדות השליטים בעזרת ההון שלהם, מערכת החינוך, התקשורת והאומנות עושים רפרודוקציה של עצמם בתור מעמדות שליטים (להוציא מקרים חריגים) ואתה בתור טרוריסט מעמדי הופך את זה לאיזה טבע גנטי (מישהו צריך ללמד אותך על הפולמוס מטאפיזיקה-דיאלקטיקה,על פטישיזם, על תודעה מעמדית כוזבת וכו’, כי אתה לוקה בכל הרעות החולות של המעמדות השליטים).
    כמובן שלא מדובר בכך שהעשירים לא נותנים להם כלום, אלא בכך שהעשירים גונבים מהם ערך עודף והם עשירים בזכות העבודה שהם שודדים (שוב כדאי לך להתעדכן- ירידת שער הרווח, אימפריאליזם, ערך עודף וכו’).

    לסיכום- אתה טרוריסט מעמדי מהזן הגרוע ביותר (כלומר מעמד ביניים/זעיר בורגני שמנסה להתחנף לבורגנות בשביל לזכות לכמה פירורים ממנה).
    אתה לוקה בכל המחלות של תודעה כוזבת ויניקה נמרצת משדי התעמולה הבורגנית.
    כן ימעטו אנשים כמוך.

  10. אלעד ללנין ולמעריצו דניאל הגיב:

    לנין יקירי: האמירה שלך כי "לא היתה אף פעם חברה קומוניסטית" היא בעצם שורש הטיעון האנטי-קומוניסטי, מפני שכנראה שלא תיתכן חברה קומוניסטית בקרב בני-אדם. משהו בשיטה הזו כנראה לא מתאים לנו ולכן כל נסיון כזה מסתיים בצורה דיקטטרית עגומה, או סתם מתפוגג. כל המלל בתגובה האחרונה שלך הוא פשוט נסיונות נואשים להסביר את מה שהוכח שוב ושוב – זה לא בשבילנו, זה לא עובד.

    דניאל: הסגנון שלך אכן מתאים לאחרון המתנחלים, לא בשביל זה אנחנו כאן אז אנא חסוך מאיתנו את ההתלהמויות שלך.

  11. שמאלני הגיב:

    מסכים עם המגיב האנונימי. דניאל בהחלט מגזים בשפה שלו. זו אולי ה"פוליטיקה" של הימין הקיצוני עם קריאות בסגנון "שמאלנים מזדיינים". אין לזה מקום באתר הגדה.

  12. ללנין מקפיטליסט נאור… הגיב:

    אני מפנה אותך לאחת התגובות שכתבת לפיהן אתה לא מוכן לעבוד ללא תמורה. גם אני כך ולכן טענתך כאילו ההבדלים בין החכם לטיפש לא יתבטאו בכסף נסתרים על ידך ולכן לא נתעכב עליהם.
    לא אדרדר לרמת הכתיבה שלך (רפה שכל וכיוב’) ואסתפק בדיון ענייני…
    נכון שהתפתחות של כשרון או חוסר כישרון אינה קורית בחלל ריק אלא תוצאה של מהלך חברתי וסביבה אבל מה לעשות שלא אני אמור לשלם על ההשכלה של אלו שלא יכולים להשיג אותה. מעבר לזה השכלה אינה בהכרח המפתח לעושר (יעידו מרבית האנשים ברשימת הפורבס) אלא יכולות אחרות אולם זהו נושא למחקר ארוך טווח.
    בנוגע להבדלי שכר – הבדלי שכר הם משהו מובנה בחברה הפועלת באופן פרטי. כאשר אדם מסוגל להביא רווחים גבוהים הוא ידרוש שכר העומד ביחס ישר לרוחים שהוא מסוגל להביא. בדיוק כמו שמן הדין הוא שרופא ידרוש שכר ביחס ישר לרמת ההשכלה שלו וליכולותיו הקליניות.
    לא אמרתי שהשכר הוא המרכיב הבלעדי בגמול על ההתפתחות האישית אולם זהו אחד המרכיבים החשובים ביותר ועליו לא הייתי מוכן לוותר לאחר עשר שנות לימודי משפטים . אני אשמח אם כל אחד מאלו העניים יעבור את המסלול שלי, יעבוד את אותה כמות השעות שאני עובד וירויח כמוני, אני פחות אשמח לממן להם את זה (דא"ג נשלול את הטיעון הבא שלך – אני ממשפחה ממש לא עשירה, פשוט היה חשוב לי להצליח).
    עד עכשיו הקומוניזם הוכיח את עצמו כמשהו שיפה רק בתיאוריה . השאלה הפשוטה היא, אם זה הפתרון הטוב לחברה בעינך (לי אין שום בעיה עם האופי של החברה כיום…להיפך), אם זהו פתרון כ"כ מושלם, כיצד הוא נשאר לאורך כ"כ הרבה זמן רק כפתרון על הנייר? כיצד אין דוגמה טובה אחת לחברה קומוניסטית (לא ברמות מיקרו אלא ברמות מדיניות). חשוב על זה וחשוב על ההבדל בין הקפיטליזם שדורש אחריות מהאדם לגורלו לעומת סוציאליזם או קומוניזם שמסיר את האחריות ממנו ושם אותה על מערכות רוחה.
    לדניאל – אוקסימורון הזייתי לכל הדעות – אם כמה אלפים שעדיין מאמינים בשטויות המרקסיסטיות זה לכל הדעות אז מצבי טוב.
    קיא חולני – ממי שכותב באופן שבו אתה כותב זה נשמע כמחמאה.
    נשמיד – אבקש להימנע מלהכניס לי מילים לפה. יש הבדל בין להשמיד לבין להיות זה שיקח אחריות על תחלואי העולם…

  13. שי נ. לאיציק הגיב:

    מאמר יוצא מהכלל, במיוחד כי מגיע מאיש ממסד לשעבר. רק חבל שהוא לא מסלים את מסקנותיו עם הרחבת הביקורת על מהות הגלובליזציה הנוכחית, כי לפי הדברים שלו הגיוני ביותר שעל מנת לשרוד בעולם של מיקור חוץ ארה"ב שואפת לשלוט בו.
    בעתם מה שמסתמן מדבריו של רוברטס זה עד כמה השטיה הכלכלית הנוכחית היא אי-רציונלית באופן קיצוני ביותר, בכך שהיא כורתת את הענף שהיא יושבת עליו.

  14. דניאל ל"לנין" הגיב:

    אני אוהב אותך בנאדם!!

  15. לדניאל הגיב:

    בלי קשר לשאלה האם אתה מסכים או לא עם דבריו של הקפיטליסט…מעניין ומבדר לראות אותך עושה את מה שאתה ממש מתעב שעושים בימין…מגייס נאציזם ושואה כל אימת שזה תואם את הגישה שלך תוך הקפדה על סילופים והקצנה. כיצד הגעת מדבריו של הכותב להשמדה ,מנגלה וכו’ קשה לדעת…אבל מה שכן..זה בהחלט עוד יציקת מלט לבסיס ההשערה שההבדל בינך לבין אחרון המתנחלים הוא שינוי השם בלבד. מה הם משתמשים ברטוריקה מתלהמת ומזלזלת, אף אתה כמוהם. הם מקפידים לא להתמודד באופן ענייני אלא להגיב מהבטן, כך גם תגובתך,הם בטוחים שרק בידהם המפתח לשינוי ושיפור וכך גם עולה ממה שכתבת. אבל הכי עצוב או מייאש שע"י כך הם מונעים אחרים שכן מצפים לקצת שכל, הגיון וראייה נרחבת יותר להתחבר לדבריהם.
    נ.ב. אם ברצונך להגיב באופן שבו כתובה התגובה הקודמת שלך אשמח אם תציין זאת בכותרת וכך תחסוך ממני קריאה נוספת של סיסמאות אמוציונאליות ,קישורים חסרי שחר ושפה שמתאימה לאנשים שהייתי מעדיף בהחלט להשאיר בידהם רק את הכתיבה כי אמצעי אחר יכול באותה רמת אגרסיות להיות קטלני.

  16. אסף אורון – עוד על קרוגמן הגיב:

    לבחור/ה שענת/ה לי,

    יש לך כמה טעויות. כנראה בלבול בין שני אנשים שונים.
    פול קרוגמן הוא פרופסור לכלכלה בפרינסטון, הכותב טור יומיים בשבוע בניו יורק טיימס.

    לא מצאתי זכר בביוגרפיה שלו לעבודה בבנק העולמי. בצעירותו הוא שירת משך שנה אחת במועצת היועצים הכלכליים של רייגן – לא בדיוק עושה אותו לאיש של רייגן או לניאו-ליברל.

    מאז שנות ה-90 הוא מותח ביקורת על "הכלכלה החדשה" והניאו-ליברליזם. בשנים האחרונות הוא קורא באופן עקבי להקמת מערכת בריאות ממלכתית בארה"ב, מערכת ציבורית לגמרי בסגנון מערב אירופה וקנדה – מה שמציב אותו הרחק משמאל לכל המועמדים הדמוקרטים המובילים לנשיאות. הוא משמאל להם גם בנושאים מדיניים.

    הנה קישור לביוגרפיה שלו בויקיפדיה: — קישור —

    נכון, הוא לא סוציאליסט אלא איש מרכז מבחינה כלכלית. אבל זה עוד לא עושה אותו פסול-חיתון, והקו שלו עקבי לאורך שנים ארוכות. בטח שהוא אינו נמנה על "החוזרים בתשובה" המזוייפים כמו גרינספן. הוא גם לא דומה לאברום בורג.

    הכוח שלו הוא בכתיבה בעיתונות – הוא נחשב לאחד בעלי הטור המשפיעים בארה"ב – והוא משתמש בו בצורה סבירה ביותר, בניגוד לבורג, שכאשר היה לו כוח פוליטי ביד העדיף לשתוק וליהנות מהשררה.

  17. דניאל לטרול, המזועזע מן הסגנון הגיב:

    נכון. הרבה אמוציות ולשון חריפה. זה מה שנקרא "פוליטיקה". תלמד.

    מי שמחפש פורומים, עם לשון עדינה ומלטפת, שיכנס לאתר של דיסנילנד ומיקי מאוס, או לחילופין, יצפה בשידורי ערוץ "הולמרק", לתפארת ארה"ב-הברית. פוליטיקה היא עסק קשוח. תלמד.

    מה שכן, ביושרה קיבלת אפס: שמך אינו גלוי. שמי כן.:-))

    כשתלמד, לשם-שינוי-ולא-פורז (טוב, ברור שאתה מעריץ של פורז…), להתייחס לתוכן ולגופו של עניין (אם נס כזה יכול לקרות לך), אז נדבר.

  18. לדניאל הגיב:

    מסכים עם שמאלני. אמוציות וצרחות הן נחלת העבר או נחלתם של אלו שאינם מסוגלים לנמק את דיעותיהם.אפשר להגיד מילים החותכות בבשר הקורא ללא כינויי גנאי. אם ברצונך להיות פוליטיקאי הרי שאתה בדרך הנכונה. שימוש בצרחות וגימיקים היו בהחלט נחלתם של פוליטיקאים קטנים שמעוניינים לסחוף אחריהם אנשים לעבר מצע שאין בו כלום(תוכל ללמוד מביבי, איתם,עובדיה יוסף, אחמדינג’אד, ערפאת,לפיד והרשימה עוד ארוכה). קח בחשבון שתפספס בדרך את אלו המעוניינים גם בחשיבה (אבל זה בטח לא מפריע לך)

  19. לנין הגיב:

    המשך ששלחתי כבר פעמיים ולא פורסם-
    "מה שמשעשע בכל הסיפור הוא, שמילא הייתה זו תיאוריה, אבל התיאוריה הזאת כבר נוסתה ונכשלה, וככה"נ תמשיך להיכשל (אא"כ אנשים פשוט יפסיקו לשאוף ליותר, הרבה יותר ויסכימו להסתפק בפרוטות שהקומוניזם מציע) ועל אף הכשלונות יש עוד כמה מיעוטים סהרוריים שמלווים במשטרים לא הכי נאורים (צ’אבז) שמעקש שזה הפיתרון לחברה תקינה".
    כפי שהסברתי לך למעלה, זה לא נוסה ולכן לא נכשל.
    אבל אפילו במשטר המעמדי של בריה"מ הוכך שכלכלה מתוכננת יכולה להגיע לשיעורי צמיחה שהם דימיוניים במדינות הבורגניות, ולכן הקשקוש שלך על להסתפק בפחות הוא נלעג.
    כמובן שאתה ממהר לתקוף (כמו כל אימפריאליסט טוב) את צ’אבז, שחוסר הנאורות שלו מתגלמת בזה שהוא העז ברוב שטניותו, להלאים את הנפט שארה"ב שדדה מונצואלה.
    צ’אבז הוא כמובן לא מיעוט סהרורי אלא נבחר ברוב ברור בבחירות דמוקרטיות ע"י העם וממלא את רצונו וצרכיו, שכמובן מתנגשים בשלך בתור אימפריאליסט, ולכן יוצאת עליו חמתך.
    בכלל בצורה העלובה שבה אתה מתבטא נגד הפועלים אתה מזכיר את גרועי הריאקציונים שכבר פסו מהעולם אחרי המיגור המוחלט של הפיאודליזם.

    "היתרון היחיד הוא שזה מיעוט סהרורי שחושב ככה מה שמאפשר לאלו שנמצאים בצד הנכון של הגנטיקה והסטטיסטיקה לנצל את מירב המשאבים שניתנו להם ואלו שלא…אולי בעזרת עבודה קשה, אולי בגלגול הבא ואולי לעולם לא…ימשיכו להתבכיין על זה שהעשירים לא נותנים להם כלום…פשוט בדיחה".
    שוב אתה נחשף באופייך הריאקציוני והטרוריסטי.
    מה יש לומר לנוכך הגזענות העלובה והמנותקת מהמציאות ("הצד הנכון של הגנטיקה…").
    כבר הסברתי לך למעלה שאין קשר לגנטיקה.
    המעמדות השליטים בעזרת ההון שלהם, מערכת החינוך, התקשורת והאומנות עושים רפרודוקציה של עצמם בתור מעמדות שליטים (להוציא מקרים חריגים) ואתה בתור טרוריסט מעמדי הופך את זה לאיזה טבע גנטי (מישהו צריך ללמד אותך על הפולמוס מטאפיזיקה-דיאלקטיקה,על פטישיזם, על תודעה מעמדית כוזבת וכו’, כי אתה לוקה בכל הרעות החולות של המעמדות השליטים).
    כמובן שלא מדובר בכך שהעשירים לא נותנים להם כלום, אלא בכך שהעשירים גונבים מהם ערך עודף והם עשירים בזכות העבודה שהם שודדים (שוב כדאי לך להתעדכן- ירידת שער הרווח, אימפריאליזם, ערך עודף וכו’).

    לסיכום- אתה טרוריסט מעמדי מהזן הגרוע ביותר (כלומר מעמד ביניים/זעיר בורגני שמנסה להתחנף לבורגנות בשביל לזכות לכמה פירורים ממנה).

  20. לנין לאלעד הגיב:

    זה שלא הייתה עד היום חברה קומוניסטית (הכוונה לקומוניסטית-תעשייתית, חברות שיתופיות של ציידים לקטנים ואפילו עובדי אדמה היו קיימות לכל אורך ההיסטוריה, אפילו היום קיים עדיין שבט הקונג בדר"אפ שחי חיים שיתופיים) לא אומר שלא יכולה להיות.
    הרי החברות שהזכרתי בסוגריים היו או עודן קיימות מה שמעיד כי זה לא בלתי אפשרי מבחינת טבע האדם, זה היה בלתי אפשרי בתנאים חברתיים מסויימים.
    על סמך כל עיון היסטורי פשוט מגיעים למסקנה שזה מגוכח לטעון שחברה קומוניסטית לא יכולה להתקיים מבחינה תפקודית.
    השאלה היחידה היא איך אפשר להגיע לשם מתוך החברה הקפיטליסטית, וכאן אין ספק שיש בעיה קשה בתנאים ששוררים כיום, אבל לא בלתי אפשרית.
    ההיסטוריה לא נגמרה היום וגם לא כשבריה"מ התפרקה, וברוך השם וקרל מרקס, יש מגמות בעולם שיגרמו לשינויים רדיקליים במבנה החברה ויגרמו לזעזועים אדירים ואולי קטלניים לקפיטליזם (התיעוש של הודו-סין-ברזיל וכו’).

  21. לנין לנאור הגיב:

    כלל חשוב הוא להבין שמהתבוננות פשוטה ומנסיון אישי בימינו אי אפשר להסיק מסקנות על "טבע האדם", אלא רק מסקנות על איך האדם מסתגל לתנאים ההיסטוריים הספציפיים של ימינו.
    שוב אזכיר לך שכל טענה שתוכל להעלות בדבר טבע האדם תופרך על נקלה על סמך כל עיון היסטורי פשוט (למשל אריך פרום טוען ב"מנוס מחופש" שהשאיפה להתפרסם לא היתה קיימת לפני תקופת הרנסנס. כל טירון בהיסטוריה וסוציולוגיה מכיר את הדוגמא של הרצון לעבוד הרבה ולצבור שלא היה קיים בקנה מידה חברתי לפני התפתחות הפרוטסטנטיות והצורך הבורגני שזה שירת).
    שוב אתה חוזר על הסיסמה המעמד ביניימית הקלאסית- אנחנו חרוצים ויזמנים ולכן מגיע לנו יותר כסף לעומת הפועלים הטיפשים/עצלנים/פרזיטים וכו’.
    אלו שלא יכולים להשיג השכלה לא יכולים להשיגה בגלל משטר חברתי מסויים, שכפי שהבהרתי לך זה מכבר, משטר חברתי זה חי ע ל
    ח ש ב ו ן הערך העודף שהוא שודד מהפועלים (ובימינו הניגוד נעשה יותר ויותר בין הבורגנות של המערב ומעמד הביניים המשוחד שלה, לבין הפרולטריון של העולם השלישי שנשדד בברבריות).
    סוציאליזם לא מסיר את האחריות של האדם מגורלו, בדיוק להיפך, סוציאליזם הוא האקט העליון של לקיחת הגורל ע"י האדם והשתחררות מהפטישיזם.
    הנסיונות עד היום לבנות סוציאליזם נכשלו בגלל תנאים אוביקטיביים ולא בגלל שזה לא אפשרי מבחינת טבע האדם.
    אף אחד לא משלה את עצמו שמהפכות נופלות מהשמיים, ועוד פחות מזה שאחרי מהפכה יבוא המשיח.
    גם אחרי מהפכה החברה היא אותה חברה שהיתה יום לפני המהפכה- חברה בורגנית, וגם אחרי מהפכה הדרך לסוציאליזם עוד ארוכה.
    בקיצור- אתה מדבר שטויות.
    בליל כזה ארוך של הבלים אידיאליסטיים-מטאפיזיים הוא אומנם לא נדיר במחוזותינו, אבל זה לא הופך אותו לפחות נלעג.
    אתה פשוט לא מבין על מה אתה מדבר וכל הידע שלך ניזון מתעמולה בורגנית.
    לכל הפחות שתהיה לך ההגינות ללמוד קצת על דיאלקטיקה נגד מטאפיזיקה, מרקסיזם וכו’ לפני שאתה מעז לקבוע קביעות על סמך כלום.
    אז לפחות אפשר יהיה לכבד איכשהו את הבחירה שלך לתמוך באימפריאליזם ובטרור הבורגני.

  22. דניאל לאלעד הגיב:

    ההגיון שלך: עד היום לא קמה חברה קומוניסטית מוצלחת בקנה-מידה גדול. לפיכך, חברה כזאת איננה יכולה לקום.

    זהו ההגיון הבורגני. אותו הגיון, הנחה גם טיפוס אחד, הזוי במיוחד, בכתבו על "קץ ההסטוריה". משמע – זהו-זה חברים, הכל תם ונשלם, המסע האנושי הסתיים ואוטוטו הווגונים יגיעו.

    אז מה, אם ע?ד?י?ן לא קמה החברה הזאת? האם פשר-הדבר הוא, שאין היא אפשרית, שזהו מעין "ח?ק-ט?ב?ע", שהיא לא תקום? מה, הרי היתה תקופה, ממש לא מזמן, שהיה ברור, שהפיאודאליזם – הוא הדרך!! בכל העולם מלוכות פיאודאליות!! רצון שמיא!! מה, דמוקרטיה ייצוגית? מה זה השטויות האלה? איזה "שוויון כל בני-האדם" – מה, האם המגנאט הגדול שלנו בוורשה, דינו דין מארק השיכור, איתו שתינו בירה בליל-אמש וחזרנו יחד שיכורים? איזו שטות!! מה זה השטויות האלה, "שוויון האשה"?? פחחחחחחחח… תראה לי מקום אחד, שבו האשה שווה לגבר!!

    כך היה מגיב, בן המאה השבע-עשרה, לרעיונות הנפוצים והמקובלים ביותר, בימינו כאן…

    אז אולי, הדרך עוד ארוכה. אבל, לא צריך להתרגש. אנחנו עוד נגיע – ואם לא אנו, צאצאינו.

הגיבו לדניאל לטרול, המזועזע מן הסגנון

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים