הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-1 באוקטובר, 2007 14 תגובות

המסורת היהודית מחייבת את נאמניה לקלל יום-יום את עמלק שהציק לבני ישראל בתקופות קדומות מאוד. המשורר היהודי-גרמני היינריך היינה ליגלג על הזיכרון הארוך הזה: "מתי בפעם אחרונה עוד היו עמלקים בעולמנו?"

על צוררים יותר עכשוויים אין מה לדבר – אנחנו זוכרים כל אחד מהם בפרטי פרטים (חוץ מאלה ששיקולים פרגמטיים עוזרים להשכיח אותם, כמו למשל כנופיות ההיידמאק, הפוגרומיסטים האוקראיניים, שאחד מצאצאיהם מנסה כעת בעזרת כספו הרב להיכנס לפוליטיקה הישראלית; או הכלכלה הגרמנית הפורחת שמשכה אליה יהודים רבים מיד אחרי תום מלחמת העולם השנייה).


אבל כשמדובר בקורבנות שהיפלנו אנחנו, הזיכרון היהודי מתקצר לדרגה אלצהיימרית ממש. היה זה לפני שבע שנים בדיוק שמשטרת ישראל הרגה 13 אזרחים ישראלים, כולם ערבים, ופצעה רבים נוספים, במהלך הפעלת יד קשה נגד האוכלוסייה הפלסטינית-ישראלית שהעזה להפגין נגד הכיבוש בשטחים. כמה עיתונים ישראלים מזכירים את האירוע הזה? ובכלל, באיזו מידה זוכרת התקשורת הישראלית את הקורבנות הערבים של ההיסטוריה הציונית?


לא אכנס לנושא הכאוב הזה, כי בוודאי עוד יהיו כמה וכמה מומחים גדולים ממני שיכתבו עליו באתר הזה ובמקומות אחרים בהם הזיכרון לא לקה בחד-צדדיות האומללה הזאת. ברצוני רק להמליץ על ספר טוב שכתב עיתונאי אנגלי המתגורר בנצרת, ג’ונתן קוק שמו, העוסק בפסבדו-דמוקרטיה הישראלית, מעמדם של הפלסטינים אזרחי ישראל, ומעמדה של הדת היהודית בכל הסיפור. שם הספר הוא –


Jonathan Cook: Blood and Religion.
Published by Pluto Press, London


אין להשיג אותו בחנויות סטימצקי, אבל אפשר להזמינו ישירות מן ההוצאה:


simon@plutobooks.com
 
melanie@plutobooks.com

תגובות
נושאים: מאמרים

14 תגובות

  1. עמי מאור הגיב:

    גברת יעל לוטן ,

    לגבי הציטוט " המשורר היהודי-גרמני היינריך היינה ליגלג על הזיכרון הארוך הזה: "מתי בפעם אחרונה עוד היו עמלקים בעולמנו?"

    לצערי גם את וגם היינה טועים , למרות שאין עוררין על כך שהיה משורר ואיש רוח ענק, ביולי 1825 הוענק להיינה תואר דוקטור למשפטים. ביולי נטבל לנצרות הפרוטסטנטית בעיר המרחצאות הייליגנשטט אשר בתורינגיה בשם כריסטיאן יוהן היינריך, ומאותו יום קרא לעצמו היינריך היינה. הוא ניסה להסתיר מפני משפחתו ככל הניתן את טבילתו לנצרות. כמי שהיה אדיש למדי מבחינה דתית, ממילא ראה בתעודת הטבילה רק "כרטיס כניסה לתרבות הנוצרית". אלא שהיה עליו לגלות, שרבים מנושאי דגלה של התרבות הזו לא הסכימו לראות גם ביהודי מומר חבר שווה ערך.היינריך היינה מת בשנת 1856 . כל התקציר הזה בא ללמד אותנו שלאחר כ – 85 פרצה השואה בגרמניה ארץ מולדתו ועמלק חדש בא לעולם ושמו היטלר. אז עמלקים היו מאז ומעולם
    לאורך כל הדורות והם לא נעלמו גם בימינו ( ראי ערך"אחמדינג’ד")
    וכשאת מתייחסת למסורת היהודית ולציוויים השונים בתפילות מפי חז"ל שמתברר שלא טעו הייתי מבקש ממך לנהוג בקצת צניעות

  2. דניאל הגיב:

    בנפרד מן העניין המרכזי פה – בו כמובן, שדעתי כדעתך! – הרי מפריע לי מאד מה שנראה כאן, כניצול קרבתך למערכת הגדה, על-מנת לפרסם "מאמרון" זעיר, שכל מהותו: מודעת-פרסומת להוצאת ספרים.

    לא זה מה שהייתי מצפה, מאתר המתיימר, לפחות, לקדם המרקסיזם והמתנגד, לפחות מן הפה ולחוץ, לטירוף-הצרכנות.

    לי זה מאד מפריע.

  3. יעל לוטן הגיב:

    לדניאל:
    ה"מאמרון", כפי שאתה מכנה אותו, איננו פרסומת. אני ממליצה על ספר מסויים (לא על הוצאת ספרים) שאין להשיגו בישראל, מכיוון שהרשתות המייבאות ספרים (בעיקר סטיימצקי) אינן מייבאות אותו. בכלל, הוצאות שמאליות רדיקליות בבריטניה – כמו פלוטו, ורסו, זד-בוקס – אינן מצליחות להגיע לציבור הקוראים בארץ. כיצד יכולתי להמליץ על הספר החשוב הזה בדרך אחרת? בעבר המלצתי כאן על ספרו של עקיבא אור "הבזקים", וגם זו לא היתה פרסומת. ואין צורך לומר שאין לי כל אינטרס אישי בדבר!

  4. קורא קבוע הגיב:

    התייחסותך לאירועי אוקטובר פשטנית ומתעלמת מהמציאות בשטח. בפועל חלק מהמקרים היו אכן של ירי במפגינים שלא סיכנו חיים, וחלק מהמקרים לא היו כאלה. ברח מזכרונך שאזרח יהודי נהרג בגלל ידויי אבנים על מכוניתו בזמן נסיעה. לא מדובר כאן בהפגנות שקטות נוסח נזירי בורמה, ואפילו לא בחסימות הכבישים של הסטודנטים. התייחסות אידאליסטית שמעוותת את מה שקרה לא מכבדת איש.

  5. דניאל לקורא הקבוע הגיב:

    מעניין, לא ראיתי שירו על משליכי-אבנים, כשאלה היו החומופובים עטופי-שטריימלים ממאה שערים…

  6. למגיב למגיב לדניאל הגיב:

    בדו"ח של ועדת אור נקבע במפורש שהיורים לא היו בסכנת חיים, מה גם שרבים מהנורים נורו באש צלפים, ממרחק של עשרות מטרים.
    ואכן, במדינה דמוקרטית מותר לזרוק אבנים, גם אם מדובר בסיכון אחרים, ולא להיהרג על ידי כוחות המשטרה.

  7. קורא קבוע הגיב:

    נכון, אבל גם לא זכור לי שאי פעם נהרג נוסע ממיידי האבנים החרדים בבר אילן. כנראה יש אבן ויש אבן.

  8. דניאל הגיב:

    אולי הדוסים ההם לא שרפו בנק (באמת אפשר לחשוב, פשע, לשרוף בנק…), אבל הם בהחלט ניסו גם-ניסו לרצוח… אה כן, כמובן, שכחתי. הם ניסו לרצוח *הומואים* ו*לסביות*. ואלו, הרי, אינם נחשבים אצלכם, הדתיים, לבני-אנוש. טעות שלי.

    בלאט.

  9. למגיב לדניאל הגיב:

    לא יורים באנשים למוות בגלל הנפת דגל זה או אחר או הזדהות עם ישות כלשהי. הסיבה היחידה המוצדקת לירי היא שהנורה היווה סכנת חיים מיידית למישהו. באירועי אוקטובר הוכח שלפחות אחד מהמקרים היה כזה, כאשר אחד מאירועי ידוי האבנים על מכוניות הסתיים במוות של הנוסע.
    ולמרות זאת ברור שהרבה מהנורים נהרגו לחינם
    בגלל אצבע קלה על ההדק. רציתי רק להאיר את החד-צדדיות בעמדתה של לוטן.

    קורא קבוע

  10. לדניאל הגיב:

    ההומופובים ממאה שערים לא הניפו דגלים של ישות עויינת, לא הזדהו איתה בפומבי, לא שפרו בנק, לא הרגו אזרחים בקיצור…אתה טועה

  11. למגיב למגיב לדניאל הגיב:

    הנפת דגל של ישות עויינת מזהה את המניף עם ערכיה של אותה ישות ומגדירה אותו כאויב ,ואויב הורגים.

  12. אלכס הגיב:

    חד צדדיות מרשימה ביותר.

    הדמוקרטיה בישראל היא פסוודו-דמוקרטיה? OK, אז אנא כותבים נכבדים תנו לי דוגמאות נגדיות למקרים הבאים מכל דמוקרטיה שהיא בעולם בכלל ומגדולי הדמוקרטיה המקיפים אותנו בפרט:

    עזמי בשארה נפגש עם מנהיגים השואפים והפועלים להעלמת ישראל תוך שימוש באמצעים טרוריסטיים ונשאר בכנסת (הפיצוץ בבואנוס-איירס ב-1994 היה חוקי למהדרין, ולחזבאללה אין כמובן יד ורגל בכל הסיפור).

    דיראני ועובייד מגיעים לבית המשפט העליון בשיבתו כבית הדין הגבוהה לצדק (ממש כמו רון ארד).

    שמירה על זכויותיהם של החד-מיניים, ראו לדוגמא (פס"ד) בג"צ 271/94 – דנילביץ’ נ’ אל על (אה, שכחתי – באיראן אין הומואים).

    ועדת אור לחקירת אירועיי אוקטובר 2000 (למיטב זכרוני גם הסורים הקימו ועדה ממשלתית – לברר מי החכם שצילם את נעדרי סולטן-יעקוב חיים).

    תודה,
    אלכס.

  13. יוסי זאק הגיב:

    לכותבת אבא שלי נהרג במהומות אוקטובר על ידי לוחמי החופש האלה שיצאו למחות נגד הכיבוש
    יש מחאה ויש רצח שמאות אנשים יוצאים ומתפרעים בכבישים שולפים נהגים מהרכב שלהם ומבצעים בהם לינץ זה לא מחאה זה רצח שאבי נסע בכביש וחטף סלע בפרצוף אל תקראי לזה מחאה בבקשה זה רצח מתועב אי אפשר לשנות את זה אם שום מילים יפות כמו מחאה
    הלב זועק

  14. לאלכס הגיב:

    מה שאתה שומע נובע מחוסר ידיעה שהרי נציגי הצלב האדום שנפגשו עם החטופים בלבנון מסרו שמצבם טוב, תנועות שלום בארצות ערב מקיימות מגעים שוטפים עם ארגוני זכויות אדם בארצות ערב ואפילו הנשיא אסד שידוע ביציבות שלטונו ירד בסקרים וכיום התמיכה בו עומדת על 99.5% בלבד.בשטחים סיימו עד לא מזמן את חקירת מעשה הלינץ’ ברמאללה ויתרה מזאת אף ביצעו מעצרים נרחבים של הרוצחים שנשפטו לעונשים כבדים. מחפורות הנשק שמתחת לגני ילדים ובתי ספר נחשפו זה עתה ואם תפתח עיתון תגלה את תמליל הדיון שהתנהל באיראן בנושא "האם לאפשר משלחת איראנית למצעד הגאווה בישראל, בראשות אחמדינג’אד. בקיצור – יש לנו עוד הרבה מה ללמוד מהשכנים – אל תתנשא.

הגיבו ללאלכס

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים