הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 בנובמבר, 2007 36 תגובות

דונלד רמספלד, לשעבר שר ההגנה של ארה"ב, ברח בשבוע שעבר מפריז, לאחר שהוגשה נגדו תלונה בחשד לפשע מלחמה על מעורבותו בעינויים שנערכו בכלא אבו גרייב שבעיראק ובמפרץ גואנטנמו שבקובה. לפי הערכות, ברח רמספלד מצרפת לגרמניה, שם הוא מרגיש פחות נרדף, וזאת משום שביהמ"ש הגרמני דחה כבר שתי עתירות שהוגשו נגדו באשמת פשעי מלחמה. העתירה בצרפת היא החמישית במספר, ומיתוספת לשתיים בגרמניה ולזו שהוגשה נגדו בארגנטינה ב-2005 ובשבדיה ב-2007. כולן, אגב, נדחו.

רמספלד היה בדרכו לפגישה וארוחת בוקר במרכז פריז, אשר אורגנה על ידי המגזין "מדיניות חוץ". בבואו לשם חיכו לו עורכי דין לזכויות אדם וקבוצה של אקטיביסטים. האחרונים החלו לצעוק לעברו "רוצח" ו"פושע מלחמה", והראשונים ביקשו להגיש לו את התלונה. רמספלד שינה את תוכניותיו וחמק מהפגישה דרך דלת צדדית לשגרירות ארה"ב. בהמשך ביטל את סדר יומו ועזב את צרפת מחשש ששופט יורה על פתיחת חקירה בעניינו כל עוד הוא על אדמת צרפת.


לא מדובר באיזו תלונה קנטרנית. את התלונה הגישו קואליציה של ארגוני זכויות אדם ועורכי דין, שכבר שלוש שנים עובדים על הגשת התיק. לבית המשפט הפדראלי בפריז הוגשו עדויות ומסמכים רבים הקושרים את רמספלד לעינויים במתקני הכליאה של צבא ארה"ב. העיקריים בהם – שלושה מזכרים שניתנו בין אוקטובר 2002 לאפריל 2003 (כולם חתומים בידי רמספלד) המתירים שימוש בעינויים – האסורים על פי החוק הבינ"ל ונחשבים פשע מלחמה.


התיק שהוגש לבית המשפט הצרפתי כלל גם 11 דפי עדות של תת אלוף ג’ניס קרפינסקי שנשפטה על מעורבותה בעינויים והיתה בעלת הדרגה הבכירה ביותר בצבא ארה"ב שהוענשה בפרשה זו. קרפינסקי, מפקדת כלא אבו גרייב באותה תקופה (2003), כתבה בעדותה, שניתנה במיוחד לבית המשפט בצרפת, כי העינויים החלו לאחר הגעתו של אלוף ג’פרי מילר – שנשלח ישירות על ידי רמספלד. קרפינסקי טענה שההתעללויות בעיראק נעשו בידי אנשים שאומנו באפגניסטן ובגואנטנמו ונשלחו בהוראה אישית של שר ההגנה רמספלד.


התלונות שנדחו נגד רמספלד עד שנת 2006 נעשו בזמן שכיהן כשר ההגנה ונהנה מחסינות. לא כך המצב לאחר שהתפטר ואיבד את חסינותו. בנוסף, בצרפת, בשונה ממקרים אחרים, מתגוררים בני אדם שחוו עינויים בגואנטנמו. לדברי מגישי העתירה זוהי סיבה נוספת לפתיחת החקירה. על פי החוק (שחלק ממדינות האיחוד האירופי חתומות עליו), אנשי החוק הצרפתים רשאים לעצור את רמספלד גם בגרמניה. לטענת ארגוני זכויות האדם, הגשת התלונות מחוץ לארה"ב נעשתה רק לאחר שארה"ב סירבה לפתוח בחקירה נגד פוליטיקאים בקשר לעינויים שנעשו בעיראק, וגם בשל סירובה של ארה"ב לאשרר את הצטרפותה לבית הדין הבינ"ל לצדק בהאג.


בעניין הזה רמספלד לא לבד. ברחבי העולם עוסקים ארגוני זכויות אדם ועורכי דין בגיבוש תלונות נגד אישים החשודים במעורבות בפשעי מלחמה. כך למשל בעניינו של הנרי קיסינג’ר, מי שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי ומזכיר המדינה בשנים 1969-1977. במאי 2001, בעת ששהה בפריז, הגיע שוטר לחדרו במלון ריץ’ ומסר לו צו חתום בידי שופט – המורה לו להתייצב למחרת למסור עדות. קיסינג’ר נדרש להעיד בעניין היעלמותם של 5 אזרחי צרפת בצ’ילה לאחר ההפיכה הצבאית של פינושה. תחת לסור לתחנת המשטרה ולמסור עדות, ככל אזרח הגון, בחר חתן פרס-נובל לשלום לחמוק מן העיר. מחלקת המדינה באמצעות השגרירות האמריקאית בפריז הודיעה לשופט-חוקר הצרפתי כי שאלות לקיסינג’ר יש להפנות בצינורות הדיפלומטיים הרגילים. מה שנעשה ללא מתן תשובה כבר ב-1999.


קיסינג’ר גם ביטל אח"כ ביקור בברזיל, לאחר שממשלת ברזיל הזהירה אותו כי הוא עלול לעמוד בפני צו מעצר בינלאומי. מעורבותו של קיסינג’ר בפשעים על פי החוק הבינ"ל, בעיקר בדרום אמריקה של שנות ה-70, מעסיקה בשנים האחרונות עורכי דין לזכויות אדם ואת רשויות החוק בצ’ילה, ספרד, ברזיל, אנגליה וכאמור בצרפת.


רמספלד וקיסינג’ר ואפילו ג’ורג’ בוש. בנובמבר 2004 יצאה צ’ילה בהודעה יוצאת דופן לפיה ייהנה הנשיא בוש מחסינות בעת ביקורו במדינה. ההודעה חסרת התקדים הזו באה לאחר תלונה פלילית שהוגשה לבית משפט בצ’ילה המאשימה את בוש בביצוע פשעי מלחמה בעיראק. בוש עומד לפני שנתו האחרונה בבית הלבן ובינואר 2009 יאבד למעשה את חסינותו, דבר שיפתח את הדלת בפני תלונות נוספות.


מאמר על אישים החשודים בפשעי מלחמה לא יהיה שלם, בלי לכלול בו את ישראל, שמצדה עושה כל מאמץ להימנע מדיון בנושא. הידיעה על רמספלד והתחמקויותיו מזרועות החוק הבינלאומי בפריז הוחבאה השבוע מאחורי 80 מלים במדורי המבזקים של אתרי עיתון "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" (ynet). לפחות כמה ישראלים יצאו נפסדים מכך, דורון אלמוג, למשל, או כרמי גילון, אבי דיכטר, דן חלוץ, משה יעלון, אביב כוכבי ושאול מופז – רשימה חלקית של אישים ישראלים שלא יוצאים לחו"ל בלי ייעוץ של המחלקה למשפט בינ"ל במשרד המשפטים. לפני שנה פורסם שמשפחתו של טום הורנדל, שנורה בראשו בעזה, דורשת את מיצוי הדין עם רשימת הקצינים הבאה: האלוף במילואים גיורא איילנד; אל"מ פנחס (פינקי) זוארץ; סגן אלוף אבי כליפה וסרן אבו האני אימן. המשפחה דורשת להעמיד לדין גם את אלוף פיקוד הדרום בשעתו, דורון אלמוג.


לרשימת אנשי הצבא והשרים הצטרפו בשנתיים האחרונות פקידים בשלטון המקומי. הוועד נגד הריסת בתים פנה באחרונה לעורכי דין בחו"ל לבדוק אפשרות העמדתם לדין של מיכה בן-נון וצבי שניידר. בן-נון היה מנהל חטיבת הרישוי והפיקוח על הבנייה בעיריית ירושלים, ושניידר – הממונה על הבנייה במחוז ירושלים במשרד הפנים. הפנייה נעשתה בשל מעורבותם של השניים בהריסת בתים המנוגדת לחוק הבינ"ל. לדברי ד"ר מאיר מרגלית מהוועד נגד הריסת בתים, נודע לו כי בעקבות הפנייה ביקש בן-נון חוות דעת משפטית מהיועץ המשפטי של עיריית ירושלים, עו"ד יוסי חביליו, ודרש שיובטח לו סיוע משפטי אם ייעצר באחת מבירות אירופה.

תגובות
נושאים: מאמרים

36 תגובות

  1. YB הגיב:

    הנרי קיסינג’ר היה היועץ לביטחון לאומי בשנים 1969-1973 ושר חוץ בשנים 1973-1977, הוא מעולם לא כיהן כשר ההגנה.

  2. לנין ל-YB הגיב:

    ועדיין הוא אחראי לטבח של עשרות אלפי איכרים (הערכה שעושה איתו חסד) בויאטנם וקמבודיה.
    הוא אחראי להפיכה נגד איינדה בצ’ילה והטרור של פינושה שגבה אלפי קורבנות.
    קיסינג’ר הוא אחד מפושעי המלחמה הכי גדולים בעולם של אחרי מלחמת העולם השנייה, למרות שיש אנשים בממשל של בוש שנותנים לו פייט רציני בתחום הזה.

  3. ועכשיו ברצינות הגיב:

    מילא כאשר אמרו כאן כל הזמן שהעובדה שהערבים מבצעים פשעי מלחמה אינה נותנת לגיטימציה לפשיעה דומה מצד ישראל. אולם משהתחיל כאן דיון מעניין על עוד מקומות אחרים שמבצעים פשעי מלחמה ,הייתי שמח אם היה אפשר לשמוע כאן גם איזושהי מחאונצ’יקית קטנה כלפי מדינות האיסלאם שמבצעות פשעי מלחמה ורומסות זכויות אדם חדשות לבקרים. סתם ככה כדי שלא נשאיר שוב את הדיון ברמת הדמגוגיה…

  4. ללנין הגיב:

    אם אתה מחבר את פשעי פול פוט לתמיכתו של קיסנג’ר, אז עשרות אלפים היא הערכה אופטימית ביותר!

  5. לללנין הגיב:

    ואם אתה מחבר את העובדה שפול פוט היה מרקסיסט נלהב, והוא זה שממש רצח מיליונים ולא רק "תמך" אז קיסינג’ר הופך למלאך…

  6. ללללנין הגיב:

    פול פוט אמנם היה מרקסיסט (לפי הגדרתו האישית, ממש כפי שפינושה היה דמוקרט לפי הגדרתו האישית), אבל ארה"ב היא זו שתמכה בו והעלתה אותו לשלטון על מנת לבלום את ההשפעה הסינית-צפון ויאטנמית בקמבודיה.
    ואכן, מסע הטרור והרצח שלו הסתיים לאחר הפלישה הצפון-ויאטנמית לקמבודיה שהפילה את שלטון החמר רוז’, מה שהתאפשר רק אחרי הנסיגה האמריקאית מהאיזור בסוף שנות ה-70.

  7. ** יש-גבול – וידאו ממסיבת העיתונאים בעניין פרשת שחאדה ** הגיב:

    — קישור —

    לצפייה בקטעים מתוך מסיבת העיתונאים:

    — קישור —
    (אנו מודים לטלביזיה החברתית, וממליצים לצפות בסרטים הרבים באתרם)

    תיעוד בווידיאו של מסיבת העיתונאים שהתקיימה

    ביום שני ה – 29/10 ואורגנה ע"י תנועת יש גבול

    — קישור —

    לפני למעלה מ 5 שנים, הטיל חיל האוויר פצצה במשקל טון, על שכונת מגורים בעזה, בשעת חצות – כאשר הדירים ישנים את שנתם.

    המטרה ‘הושגה’ – חיסולו של סלאח שחאדה – בכיר בחמאס.

    בתקיפה זו, נהרגו גם 14 אזרחים חפים מפשע (מחציתם ילדים ותינוקות), 150 נפצעו ו – 7 בניינים נהרסו.

    פעולה צבאית זו, אושרה ע"י כל שרשרת הפיקוד, כולל ראש הממשלה אריאל שרון, שר הביטחון בנימין בן אליעזר, הרמטכ"ל משה יעלון ומפקד חיל האוויר דן חלוץ.

    אף אחד מהם לא התכחש לאחריותו לפעולה, או ערער על העובדות הבסיסיות של האירוע.

    היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין הצהיר כי אין לו כל כוונה לפתוח בחקירת האירוע.

    עתירה לבג"ץ שהגישה תנועת יש גבול, כדי להורות על פתיחה בחקירת האירוע, מתמהמהת עד כה.

    ב 29 לאוקטובר, התקיימה מסיבת עיתונאים לאחר התפתחות חשובה בנושא. השתתפו: עו"ד מיכאל ספרד, חבר יש גבול יואב הס, המשורר נתן זך, תא"ל במיל יפתח ספקטור ושר החינוך לשעבר יוסי שריד.

    רוב העיתונאים ואנשי התקשורת העדיפו להתעסק בערמונית של ראש הממשלה ולא הגיעו למסיבה…

    הטלוויזיה החברתית מגישה לציבור – תיעוד בוידאו של עיקרי מסיבת העיתונאים.

  8. עופר נ. הגיב:

    רבותיי,

    קיסינג’ר לא רק "תמך". קיסינג’ר אחראי *ישירות* לרצח המוני ילדים נשים וגברים.

    מי שלא למד, נא לגשת לעשות שיעורי בית בפרשת "ההפצצות הסודיות" שיזם המוח המזהיר הזה ( הפצצות שבוצעו תוך עקיפת בית הנבחרים). יש עוד דוגמאות.

    מומלץ גם לעיין בספרו של

    Christopher Hitchens

    "The Trial of Henry Kissinger"

    (עמדותיו הנאו-נאוקוניות של היצ’נס בשנים האחרונות הן עניין לדיון אחר, אבל הוא בהחלט לא חזר בו ממה שכתב בעניין קיסינג’ר)

  9. אבנר – ושוב אותו הסיפור הגיב:

    כרגיל – הנאשמים: ישראל וארה"ב, ארה"ב וישראל.
    מה עם המעורבות של בלגיה וצרפת באסונות באפריקה? מה עם אחריותה של ברית-המועצות ובכירי הפוליטבירו לגבי דיכוי של חצי אירופה? מה עם בכירי המשטרים בעיראק (לשעבר) וסוריה?
    שתיקה רועמת. העיקר שמיכה בן-נון וצבי שניידר על הכוונת האירופאית…
    "צביעות" כבר אמרנו?

  10. שחר הגיב:

    לאבנר
    באמת, נמאס כבר מזיבולי השכל שלך ושל דומיך. מה עם המעורבות של בלגיה אתה שואל? אתה בלגי? זה מפריע לך? לך תפגין נגד בלגיה. האם בטפשותך אתה אומר לי לא להפגין נגד ישראל וארה"ב לפני שאני מפגין נגד בלגיה?
    נמאס כבר מבדמגוגיות הילדותיות של הפאשיסטים והפאשיסטים למחצה. אני חי בישראל. ישראל היא הפנים שלי בעולם. ישראל היא סניף פרובנציאלי ומתקלף של ארה"ב. מסקנה: אכפת לי מה קורה במדינה שלי ובמדינת האם שלה יותר ממה שקורה בבלגיה. אם המדינה שלי פושעת מלחמה וחוברת לארכי בריון של העולם, תכף היקום כולו, אני רוצה להגיב. גם הבלגים רצחו. כ-ו-ל-ם רצחו, אבל הרוצחים שלי מענינים אותי יותר, מפחידים אותי יותר, וגורמים לי יותר לרצות להעלים אותם. מה בעצם אתה טוען? שכולם רוצחים וגם לנו מותר? טוב שאתה יודע שאתה רוצח. הרשה לי לא להיות חלק ממחנה הרוצחים. עדיף כבר להיות צבוע.

  11. אבנר לשחר הגיב:

    אתה מתפרץ לדלת פתוחה (וגם עושה זאת בגסות ובריונות, אבל זה כבר סיפור אחר).
    המאמר לא דיבר על העיסוק של השמאל הישראלי בפושעי מלחמה ישראלים אלא על מדינות אחרות – לכאורה צד שלישי ובלתי תלוי.
    כאן באה הצביעות לידי ביטוי: מדינה או ארגון בינ"ל הם צבועים אם הם בוחרים לתבוע איש צבא-שב"כ-שלטון ישראלי ולא עושים זאת כנגד אנשי שלטון סינים, רוסים, איראנים, עיראקים וסורים.
    במקום להתלהם, תסביר לי בבקשה במה טוב יותר הכיבוש הסיני בטיבט מהכיבוש הישראלי בשטחים?
    אבל כנראה שבצרפת ובאנגליה (עניין החרם האקדמי למשל) חושבים כך.
    תהית פעם מדוע?

  12. לשחר הגיב:

    כנראה שאינך ממש מצליח להפנים ראייה מציאותית כפי שאבנר מנסה לעורר אותך. ישנם ניצנים בתגובתך שאכן מראים שיש סיכוי שתבין באיזה עולם אתה חי כמו למשל "כולם רוצחים". נכון!!! ובגלל שאתה חי באיזור שהוא לא בדיוק שביתת נשק, לפני שאתה מתעסק באידאלים נשגבים ובפילפולי חוק בין לאומיים אתה צריך להתעסק בהישרדות. לצערי עם גישה כמו שלך היינו מבלים יום אחרי הכרזת המדינה בתוך מערכת העיכול של מדינות ערב ופחות בתור מדינה עצמאית. מעבר לזה, אם כולם רוצחים, הרצון שלך שלא להיות במחחנה הרוצחים מעיד על בוחן מציאות שלא ממש מתיישב. אם אתה חי בסביבה של רוצחים, פשוט תהייה יותר חזק כדי לשרוד.
    נקודה נוספת שאבנר ניסה להסביר היא הצביעות והמוסר הכפול שבו אתה נוהג. אם להיפטר מכיבוש מצדיק פיצוץ באוטובוס וירי חסר אבחנה לתוך ריכוזי אוכלוסיה אזרחית, תוך שימוש בנשק תלול מסלול וחסר יכולת כיוונון, הרי שבשביל להיפטר מהטרור מוצדק לעשות אותו דבר בדיוק ואין לנו להלין על זה שאנחנו יותר מתקדמים ואין לנו קסאמים אלא פצצות מונחות (האם חשבת שבאינתיפאדה הראשונה חיילים יזרקו אבנים רק כדי להיות אותם כוחות מול הפורעים?? קצת מגוחך לא?).הרוצחים שלך מפחידים אותך יותר? בזכות הרוצחים שלך יש לך אתר שחותר תחת כל מוסכמה שילטונית שאתה יכול לכתוב בו, בהשוואה למשל ליקיר האתר צ’אבס שהופך את מדינתו לדיקטטורה – דאג לראות גם את חצי הכוס המלאה במיוחד כשהחצי הריק (לשיטתך) שומר על זכויותך כאדם…

  13. לאבנר הגיב:

    הבנתי אותך. אין הבדל משמעותי בין הכיבוש הסיני בטיבט לבין הכיבוש הישראלי בפלסטין, ובגלל זה אנחנו לא נילחם בכיבוש כל עוד סין כובשת וכיוצא בזה. אנחנו לא נסכים שיענישו אותנו לפני שיענישו את הסינים. ראשית יש לעסוק בהסברים והשוואות בינינו לבין שאר הרוצחים בעולם, ורק אחר כך נוכל לשקול את בידודם של המנהיגים הישראלים המפחדים לצאת מנתב"ג. לא נתיר העמדה לדין של ישראלים שבצעו לכאורה פשעי מלחמה כל עוד לא פסו הרצח וההרג והדיכוי מהעולם, כל עוד אנגליה שולחת צבא לעירק, כל עוד סין הורגת אלפי אנשים בלחי חמור. ומה עם העוול לחמורים אתה שואל?
    שחר

  14. רמי מ., לאנבר הגיב:

    מדוע לשרבב את בלגיה בדיון הזה??? מדוע אי אפשר להזכיר שוב את פשעי ישראל שעליהם העולם שותק?????

  15. העניין הוא לא בהשוואה הגיב:

    העניין הוא לא בהשוואה אלא במציאות. כדי לנצח במלחמה מול אנשים שיורים מתוך בתי ספר אין מה לעשות אלא לבצע מה שמוגדר אולי כפשע מלחמה ולירות לתוך אותם היעדים כדי שלא ייפגעו אזרחי המדינה שלך מאשר לתת לאזרחים להיפגע ולצפות שבהאג יחזירו אותם לחיים או יתנו לישראל צל"ש על האינטגריטי המלחמתי שלה. כל עוד אנחנו נלחמים מול אוייב שאינו יודע מהו החוק הבנ"ל וזכויות אדם איננו יכולים לנצח אותו אם נתנהג בכפפות של משי . ולראייה השינויים שמתחילים להיעשות בחוקת האג בעקבות שיטות הלחימה של הטרור המוסלמי וההבנה שלא ניתן לנצח אותו כל עוד לא נלחמים בשיטות שלו.

  16. אבנר למגיבים הגיב:

    חבל שאתם לא קוראים את דברי כהלכה.
    כבר כתבתי זאת בתגובתי לשחר ואני אחזור על כך:
    כישראלי ברור לי שהפשעים שמבצעת מדינתי צריכים לעמוד בראש מעייני ולכן אני מכיר בזאת שהעיסוק וההתמקדות של כולנו היא בראש ובראשונה במה שקורה בעזה וביו"ש.
    אגב, זה לא אומר שצריך לסלף ולהפריז בחומרת המצב כפי שעושים מספר אנשים. אין כאן רצח עם או טיהור אתני, וכל מי שטוען שיש – פשוט משקר.

    הטענה הראשית שלי היא לאדם שאינו ישראלי או יהודי, והוא "בוחר" לו מעל מפת העולם את אזור המשבר בו הוא רוצה להתמקד.
    כאן כבר אני דורש יותר אובייקטיביות מפני שבאמת אין סיבה שאדם כזה יעדיף להשמיץ ולהחרים את ישראל על-פני איראן או סין.
    שלא לדבר על בתי-משפט למיניהם שנוברים בעברו של דורון אלמוג אבל יקבלו בזרועות פתוחות ביקור של שר המשפטים הסורי, למשל, שהוא חלק ממשטר טוטאליטרי תומך טרור, ומדכא ופושע נגד האנושות הרבה יותר מדורון אלמוג.
    או למשל האקדמיה הבריטית שמנסה שוב ושוב להחרים את זו הישראלית, אבל לא מעיזה להחרים את האקדמיה הסינית בגלל כיבוש טיבט.

    יש למישהו הסבר למצב ההזוי הזה?

  17. ללשחר הגיב:

    קשה לענות לך, לא בגלל דבריך החכמים. קשה – משום שאתה ממחזר זבל לעוס ומקיא אותו בפעם המי יודע כמה. אתה לא יונה ואנחנו לא הגוזלים שלך. אין אתה צריך להאכיל אותנו במה שמדינה לעסה בשבילך.
    זה נכון שאני חי בסביבה של רוצחים: אתה וחבריך הציונים רוצחים כאן את ילידי המקום ב-80 השנים האחרונות.
    מה לעשות, ואני לא רוצה לחיות כרוצח. המדינה הזאת לא שווה את זה. עדיף, במקרה כזה, שלא תהיה. יהודים כבר חיו כמה שנים בלי מדינה. לפיכך, וכיוון שאתה רוצח, בעיני, הרי אתה אויבי האמיתי. למזלך, אני לא מקבל את התזה המפוקפקת שלך – ברוצחיה התנהג כרוצח – אחרת הייתי מתפוצץ בסלון שלך.
    דרך אגב – מה מקובל עליך כמאבק הוגן נגד כיבוש? עצומות? והאין המשוואה המפוארת שלך עובדת גם אחרי הכיבוש ולפני הטרור? כלומר – אם כדי לכבוש ולנשל מותר להשתמש באמצעים הידועים בהם אנו השתמשנו – "הרי שבשביל להיפטר מהכיבוש מוצדק לעשות אותו דבר", לא?
    ולסיום: האתר הזה לא קיים בזכותך ובזכות חבריך הרוצחים אלא בניגוד לרצונכם. לו היו הדברים תלויים בך ובחבריך הרוצחים היינו כבר בכלא, במקרה הטוב. לא מפיך אנחנו חיים, ואיננו רוצים שתגן עלינו, לא אתה ולא חבריך בני העוולה. האתר הזה אינו חותר, הוא מכריז בגאווה על קיום ערכים אחרים מאלה הצבועים והרעים שאתה חי לפיהם.

  18. שי נ. הגיב:

    חיים, הקשבתי לך היום ברדיו ת"א עם דני ענבר – דברים כדורבנות.

    אם תרצה אני אשלח לך את הלינק לבלוג שלי.

  19. מולי, לללשחר הגיב:

    ואני תוהה: מה כ"כ רע בפריז, המשוחררת מצנזורע ושטיקים כוזרו-אשכנזיים, ייתכן שאפילו אפשר יהיה לסדר מעמד של גולה פוליטי שמאלני אנטי-ציוני פוקד בתי-קפה

  20. אור חורב הגיב:

    אני מוצא את עצמי נמשך לקריאת התגובות באתר ממניעים של סקרנות אנתרופולוגית.
    יש פה יותר ויותר ביטויים שמקורם הוא התחום הקליני, כמו זו שחתומה "ללשחר".
    מפתיע אותי הגילוי (שמאושר ע"י הטוקבקיסט עצמו) שלפיו קיימת קהילה מקבילה, שכנראה פיספסתי במהלך שנות חיברותי השמאלית הלא-מתאמול, של פרטים שגדושים בשנאה, מתפוצצים מעוינות ומוכנים לכנות מגיבים תרבותיים בכל כינוי מעליב.
    אני לא רק נפגע בשם המגיב אליו שלוחים דברי ההסתה (כן!) והרצח, אלא, לטעמי, בשם השמאל.
    מתפלל שיופק הלקח ולמרות המעידה שבפרסום התגובה שהזכרתי, אתר השמאל המובהק ידע לבדל את המושג "שמאל" מפילוסופיה מופרכת (איפה הייתי כשהיא התבססה כך?) של הגנה עד חורמה על מוסלמים-באשר-הם-מוסלמים, שלא לומר, בעצב, דמוניזציה של כל מי שהוא יהודי לבן.
    הכרחי לדבר על המשמעות של קיום ישראל כסניף של וושינגטון בפועל, לבדוק בכל כלי מה ניתן לעשות כדי לשחרר את מדינתנו מהתלות הפיננסית והפוליטית באמריקנים וביסוסה כישות לאומית עצמאית, שאינה מקבלת אישורים מ"מדינת אם" שאינטרסיה מפוקפקים ובכל מקרה זרים לשלנו, ובוודאי שחובה עלינו לקדם את הדו-שיח עם הערבים, כשכנים וכפרטנרים.
    אבל כל אלה לא יגיעו אלא ממקום של הבנה שאם זונחים את ערך החיים, שלי ושלך ושל כל הקהילה שלנו, הישראלים, במקום הזה, אין עוד טעם להיאחז בכל ערך אחר, נאצל ככל שיהיה, וממילא להתעטף בכותרת "שמאל", זו שהולכת ומאבדת את משמעותה עם כל פיגוע-מקלדת נגד הציונות היקרה כל כך שלנו.

    אורלינג

  21. קורא קבוע הגיב:

    למגיב "ללשחר"

    אם יותר לי להתערב בדיון, אני והחברים הציונים שלי ילידי המקום, גם אם לא מתאים לך להודות בזה.

    כשמנסים לרצוח אותנו (ולא משנה אם אלו ילידים אחרים או זרים) אנחנו מתגוננים. לפעמים התוצאה היא שהרוצח בפוטנציה גומר בתור גופה.

    אתה לא חייב לחיות כרוצח. אם יותר מתאים לך אתה יכול למות כקורבן רצח. רק אל תדרוש גם מאיתנו לבחור בדרך הזו.

    אולי בשבילך המדינה לא שווה "את זה". זכותך המלאה. הדלת פתוחה ואתה יכול לעזוב ולמצוא לך מדינה לא רצחנית לפי הגדרתך. אתה כנראה מספיק צעיר או בור בכדי לחשוב שיש דבר כזה.

    יכול להיות שכשתגיע למחוץ חפצך תמצא שהדשא אצל השכנים פחות ירוק ממה שנדמה לך, ושכמו היהודים שחיו אלפיים שנה בלי מדינה, אתה עשוי לשמש מטרה לבריונים, לגזענים ולרוצחים המקומיים – כשהגנה עליך לא תהיה בסדר העדיפות של הממשל המקומי באותו זמן, כמו שכבר קרה לאורך היסטוריה.

    זכותך להפקיד את ביטחונך בידי זרים, אבל שוב, אין לך זכות לדרוש זאת ממישהו אחר.

    אם אנחנו האוייב האמיתי שלך, מי לידינו יתקע שגם אם לא תתפוצץ בעצמך בסלון שלנו, לא תיתן יד למישהו אחר לעשות את זה?

    האתר הזה קיים בזכות מדינת ישראל, כי אם לא היתה מדינת ישראל לא היו התנאים לקיומו. המייסדים שלו היו עושים אותו במדינה מערבית או שלא היו עושים אותו בכלל, כי התרבות הפוליטית אצל שכנינו במזרח התיכון לא מאפשרת שיח מהסוג הזה.

    העובדה שהאתר הזה מתקיים ושאתה חופשי לשפוך בו את מררתך מעידה על כך ש"הציונים הרוצחים" ששולטים במדינה מספיק ליברלים בכדי לאפשר לך פיתחון פה, גם אם מה שיוצא מהפה הזה הוא תשפוכת של קללות.

    אם הפרוגרמה שלך היא "נסיון לשנות" – זו הדרך שבה אתה מנסה לייצר שינוי? ככה מקדמים דיאלוג? בקללות?

    אם אתה לא מוכן לאלימות (לטענתך) ולא מסוגל לדיאלוג, איך יקרה השינוי שאתה מיחל לו? בפרט שרוב החברה מורכב מ"ציונים רוצחים" שהם אוייב שלך כהצהרתך?

    אם כל כך רע לך כאן, האנשים שחיים כאן כל כך מתועבים בעיניך, אתה חושש לחייך או לחירותך, אתה לא מוכן לעשות שום דבר בכדי לשנות את המצב, ואתה אפילו לא רואה בעצמך "יליד המקום", מה מחזיק אותך במדינה ישראל?

  22. וחוץ מזה יש הבדל הגיב:

    הטיבטים אמנם נכבשו ולא רוצים בשלטון הסיני אך לפחות יש להם אזרחות סינית ופורמלית זכויות שוות מה שהפלסטינים יכולים רק לחלום.

  23. חיים ברעם הגיב:

    לשחר,
    אני מציע לך לקרוא שוב את רשימתו של אמיר הלל. כל מלה בה היא אמת צרופה ודווקא תגובתך היא לצערי סטריאוטיפית וחסרת שחר.
    אתה חייב להבין שרוב הכותבים והקוראים כאן שוקדים כל ימיהם לבנות מערכת ערכים ודימויים חלופית לשיח האמריקאי שהשתלט על התודעה כאן וברוב חלקי העולם. יש לנו מיליוני שותפים לתפיסה הזאת, בעיקר, אבל לא רק, באירופה ובאמריקה הלטינית. אנחנו תומכים ב"אינדיאנים", כלומר באמריקאים המקוריים ולא בבוקרים. ברגע שתפנים את הדבר הזה תבין כבר את כל השאר.

  24. קורא קבוע הגיב:

    עוד הערה לשחר –

    כמו שניסו להסביר לך למעלה, אבל את מתקשה משום מה להבין:-

    המאמר דן בהגשת תביעות במדינות שלישיות, לכן מאבקך (כישראלי?) לתיקון החברה של עצמך לא רלוונטי לעניין.

    כמו שאתה תובע מאיתנו לבקר את עצמנו ואת מעשינו בלבד, אתה צריך לדרוש מבלגיה או צרפת לבקר את עצמן ואת מעשיהן בלבד.

    אם לנו אין עניין להעביר ביקורת על אחרים, למה לאחרים יש זכות להעביר ביקורת עלינו?

    למה שהאנגלים למשל לא יתקעו את אפם בפשעי המלחמה שלהם עצמם בעבר ובהווה? – יש להם די בכדי לספק להם תעסוקה מלאה לשנים.

    הדרישה שלך שלעןלם יעסוק אדם בפשעי עצמו היתה מעוררת התפעלות אילולא המאמר שלמעלה טוען טענה הפוכה בדיוק! שלעולם יהיה אדם שופט אחרים ואל דבשת עצמו לא יביט כלל…

  25. מיכאל שרון: ה"פשעים" ביום הדין הגיב:

    איני מבין אנשים טובים וחסודים מה העניין כאן.

    החוכמה ותחושות הצדק העממיות בנו קונסטורקצייה דימיונית הנקראת "יום הדין" בה הפושעים ונבלות החלאה עלי אדמות יערפו, ישופדו בקלשונים, ויעונו לנצח כשבאפם ריח גפרית מבאישה. אין עונשם של חלאות האדם בידי המדוכאים והמעונים, מאופס משום שהחלאות יזמו את הדיכוי והעינוי.

    השתגעתם? משום שחלאות ומדכאים יוזמים פשיעות, אז טענתכם היא שזו המציאות הנורמטיבית, ולכן אין להענישם בידי המדוכאים לשעבר? ולכן אין יום הדין של המדוכאים עלי אדמות? יום הדין שעושים המרצים האנגלים, התובעים האירופים, והפלשתינאים, מוצדק כי הוא בבחינת יום הדין.

    מאידך, פשעי בלגיה, ארה"ב ומדינות אימפריאליסטיות וקולוניאליסטיות אחרות, חייבים להענש, כל אחת, בכל הזדמנות שתבוא, בכל הזדמנות שתקרה, בחוזק יד, באומץ אנושי, בתחושת צדק נוקבת. ואין לשעות לטענות משוגעי הזדון האומרים כי אין להעניש את ישראל עד שלא תוענש בלגייה. טענת "קודם הימלר ורק אחר כך, אייכמן", היא לגלוג השטן. שום פושע מלחמה או פורע אקדמייה ומטיף ג’נוסייד בלבנון בעיתון ישראלי לא צריך לחוש בטוח מיום הדין של המדוכאים, רק משום שכמה ליצני שטן כותבים בגדה השמאלית ומנסים לבלבל את מלאכי יום הדין מיכאל וגבריאל (על דרך האנלוגיה, כמובן…)

  26. ללשחר הגיב:

    חן חן על התשואות. אפילו חיים. איזה חגיגה. אולי בכל זאת טעיתי, והאתר הזה אינו "מכריז בגאווה על קיום ערכים אחרים מאלה הצבועים והרעים שאתה חי לפיהם" כפי שכתבתי בפוסט בתגובה לטוקבקיסט שהזדהה בשם "לשחר". או אולי לא הבנתם את דברי. אז אני אסביר עודפעם:
    הצבא רוצח. מישהו מהכותבים והקוראים הקבועים מפקפק בכך? לא?
    הצבא מגרש מכאן את תושבי המקום כבר 80 שנים, הוא קורא לעצמו ולגירוש בשמות שונים ובדרכים שונות. מישהו מהכותבים והקוראים הקבועים מפקפק בכך? לא?
    לדעתי אין למדינה זכות קיום בהתנהגותה כך. לאף מדינה אין, אבל אני מדבר על מדינתי שלי. מישהו כאן מהכותבים והקוראים הקבועים מפקפק בכך? לא?
    תומכי המדינה, הציונות והצבא, תומכי הכיבוש שהם מבצעים כבר 80 שנים, הם אוייבי. אני לא ציוני ולא איש צבא, "אויב" בעיני אינו מי שאני מסתכל עליו דרך כוונות. אין לי רובה. אבל הוא עדיין אוייבי. אין לי כוונה להתפוצץ אצלו בסלון משום שזו לא דרכי, וכך גם כתבתי. אבל זוהי אכן דרכו של אויבי. תשאלו את בעל ה"מכה קלה באווירון".
    ולשאר הדברים – "האתר הזה קיים בזכותה של מדינת ישראל" וכיוצא בזה שטויות. נו באמת.

  27. למכאל הגיב:

    התגוה שלך משעשעת בעיקר משום שהיא נשמעת כמו נאום של נסראללה.. "הוי המדכאים…לא תימלטו מיום הדין של המדוכאים והעשוקים". מעבר לזה, כרגיל היא מכילה בעיקר שטויות אמורפיות.
    שחר – הצבא מטבעו הורג ,הוא אינו רוצח. זה ההבדל…אם אינך מגדיר גזענים מוסלמים חשוכים ופונדמנטליסטים כאנשי החמאס הרי שאני מרים ידים אבל אני גם יודע שאכן דרכי היא הנכונה כי בשם ערכים "אלק" נשגבים אינני מוכן לקחת את הסיכון שיהיה כאן שלטון כזה. אם הם אכן הוייבך, הבן שאתה במלחמה שלאט לאט גם חוצה גבולות נגד טרור מוסלמי ,הבט בשיטות הלחימה שלהם והצע אלטרנטיבה ריאלית כיצד לנצח את הטרור שיורה מתוך גן ילדים מבלי לירות לתוך הגן ולשתק את הירי.

  28. שי נ. למיכאל שרון הגיב:

    ביום שאני אבין אותך אני אפרוש בשיא.

  29. קורא קבוע לשחר הגיב:

    הסבר לקשה ההבנה –

    רוב רובם של אזרחי מדינת ישראל תומך במדינה ובצבא שלה – כמו שהם. רובם גם ציונים – זאת אומרת מאמינים שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, וגם צריכה להשאר כזו.

    אם זה עושה אותנו אויבים שלך אזי –

    המדינה כממסד היא האוייב שלך,
    אזרחי המדינה (ברובם הגדול) הם האוייב שלך,

    ואם – בנוסף – האוייב של המדינה ואזרחיה הוא בן-החסות שלך,

    מסקנה –
    כנראה שזו לא המדינה "שלך" בשום מובן. אתה בסך הכל טפיל עליה שלא לומר גרוע יותר.

    אם דעתך אחרת, שמא תסביר מה בדיוק עושה את המדינה ל"שלך" חוץ מהנייר שנקרא תעודת זהות, שגם אותו הנפיק האוייב שלך כהצהרתך – המדינה!!!

    הרי אם המדינה לא לגיטימית מבחינתך ואתה שואף לחיסולה (אין לה זכות קיום), כל מה שנובע ממנה (כולל האזרחות שלך שנובעת מעצם קיום המוסד הפוליטי הזה) לא לגיטימי וחסר תוקף.

    ושוב נשאלת השאלה – אם התושבים מתועבים בעיניך (רוצחים), והאיגוד הפוליטי שנקרא מדינת ישראל מתועב בעיניך עוד יותר, מה לך ולנו? מה עושה אותך שלנו ומה עושה אותנו שלך?

    גם בלי להתעמת עם טענותיך המופרכות לגבי טיבה של המדינה, טיבו של הצבא, וטיבם של הישראלים, ברור שאתה אינך רואה עצמך שייך בשום אופן וצורה לאורגן שנקרא מדינת ישראל.

    אי לכך, עמדתך צבועה ולא משכנעת כלל.

    ושוב – הדלת פתוחה. חפש לך מארח מוצלח יותר לצווח באזניו את תלונותיך ובכיותיך ולהשתלח בו בקללות, חרפות וגידופים בלתי פוסקים, ופטור אותנו מעונשך.
    יש לנו מספיק אויבים מבחוץ לדאוג בגינם. ממש לא חסר לנו אוייב מבפנים.

  30. מיכאל שרון למגיבים: דיאלוג במעגלים איתכם? בואו להאג ונגמור עניין. הגיב:

    סליחה, על מה אתם מברברים כאן? אתם מספרים לי כמה "הם" אויבי, ועד כמה אתם "מגינים על חייכם", וכמובן, כיד הגזענות הקשה, כמה הם נחשלים. אבל רגע, למה במקום לברבר, אינך עושה איתם שלום ואינך משלם להם פיצויים על שגזלת ואתה ממשיך לגזול את אדמתם? מה הרעש ה"הרואי" בלעלוע חסר השחר "אני נילחם על חיי"? בדומה לעומד לשדוד בנק שמספר, כמה חייו יעשו קשים בעקבות היותו שודד, ואיך הוא נאלץ ויאלץ להלחם מול כוחות החוק על קיומו?

    ומה תשיב לי?
    -"חיי קשים, כי שדדתי אותם, אבל אין לעשות איתם שלום (בניגוד לכל חוזי השלום עם היריב בהסטוריה האנושית, כי הם נחשלים, ולכן יש להמשיך לבצע בהם פשעי מלחמה".

    -ולמה התחלת בכך?

    – כי הם נחשלים. הם לא בני אדם. אילו אנגלים או שוודים היו יושבים במקום בו ישבו לפני 2000 שנה אלה שאני מייחס לעצמי (בטעות, אך זה עניין אחר) את היותי מצאצאיהם, אז טוב, הייתי משלים כמו שהסכסונים לא תובעים את ארצם כיום מדי הנורמנים, או הקופטים – מהמצרים האחרים, בשם מלכות הפרעונים הקדומה, איזיס ואמון רא. אבל משום שהם פרימיטיבים גזלתי מהם, ללא צידוק סביר ובלי אף להעלות על הדעת פיצוי כלשהו, ועכשו אני שופך דמעות תנין וצווח בגרון ניחר על כך שאני נילחם על חיי, וזאת על מנת להמנע כמוכה שד מדבר פשוט: פיצוי, שלום, שיבה. גרוזינים, הודים, אתיופים, בילורוסים ואוקראינים פרבוסלבים נוצרים כן אקלוט בשם זכות אבות מדומה, מלחמות וטבח אחרחר כדבעי, אך שלום? יוק.

    – למה?

    -כי הם פרימיטיבים, לא ניתן לעשות שלום.
    – ולמה הם פרימיטיבים?
    – כי רק מפרימיטיבים רצחנים ניתן לגזול בלי עונש ובלי פיצוי ועוד להטיף מוסר.
    -רגע, אינך רואה פרימיטיבי בכל מי שאתה גוזל ממנו, כמו שכייס רואה "מאנייק" בכל מי שהוא מכייס, ופושע כלכלי רואה "טיפש" בכל מי שהוא גוזל ממנו?

    -לא.
    -למה לא?
    -כי אני נילחם על הקניין הגזול. זה שלי.
    -למה זה שלך?
    -כי מפרימיטיבים מותר לגזול, ורק עם אנגלים ושוודים עושים שלום ולא טבח.

    -רגע, אתה חזק על חלשים? קבלת עזרת ממעצמות אימפריאליסטיות? ויש לך מניע ללסטם, מתוך הנחה שזה יעבור חלק? ואתה מצדיק עצמך בכך שחייך קשים בעקבות השוד, כנראה שגם אינם כה פרימיטיבים אם הם ניצחו אותך ב-73, ופעמים בלבנון? אינך רואה שאתה מסתובב במעגלים?

    -לא, הם רצחניים, הם מנסים להפרע בגוזל אותם, בי.

    -ולמה זה לא בסדר?

    -פרימיטיבי צריך לומר רק, Yes Sir, כשגוזלים אותו.

    -רגע, אין לך מניע לשקר?
    -לא. אני טהור כמו תחת של תינוק.

    -אז אולי דרושה כאן גם חוות דעת של שופט, אתה טוען מה שטוען, אך יש לך מניע ברור לכך. תן לבית דין להחליט. מה דעתך על האג? הם לא פרימיטיביים שם, אנשים תרבותיים. הלכנו?

  31. מעניין הגיב:

    מה היה כותב "הקורא הקבוע" לו היה חי בגרמניה הנאצית לגרמנים שתיעבו את המשטר

  32. עמיחי למיכאל שרון הגיב:

    אתה מציג את היותנו (היהודים) כאן כאילו ב-48 פלשו היהודים לפלסטין כמו שסין פלשה לטיבט או עיראק לכווית.
    האם אמניזיה תקפה את כבודו?
    להזכירך, החלטת האו"ם מספר 181 מחלקת את א"י למדינה יהודית ומדינה ערבית.
    אני מניח שה"אנגלים או שוודים" היו מקבלים את התוכנית לו גרו כאן, אבל משום מה הערבים לא קיבלו אותה (במיטב מסורת ה"שלום, יוק", אולי?)
    מה לעשות שחטאנו בכך שצבאנו היה חזק יותר?
    בכל מקרה העוינות לא החל אז, להזכירך (שוב אותה אמניזיה?), מנהיג המקומיים חאג’ אמין אל חוסייני, חברו ומקורבו של האדמו"ר היטלר
    רצה להראות שהוא תרבותי לפחות כמו הגרמנים ע"י יבוא את השואה לכאן.
    אין פלא שהקלישאה (ואני מסכים איתך שזו קלישאה) של "אני נלחם על חיי" השתרשה בינינו.

    מה עוד היה שם בתגובה שלך?
    "קבלת עזרת ממעצמות אימפריאליסטיות"?
    ואללה!? למיטב זכרוני היו במצרים יותר מעשרת אלפים יועצים סובייטים בזמן מלחמת ההתשה,
    אבל בריה"מ היא מן הסתם לא מעצמה אימפריאליסטים אלא "אור לגויים" ומנהיגיה הם "שמש העמים", אז זה בטח לא נחשב "עזרת ממעצמה אימפריאליסטית"…

    ודבר אחרון: אל תלך בדרכו של מוני יקים עם שלל תאוריות כוזריות, אנחנו בהחלט הצאצאים של אלו שישבו כאן לפני 2000 שנה.
    הנסיונות הנואלים להפוך כל אבן כדי לנסות לנתק את הזיקה בין היהודים של ימינו לבין ארץ ישראל הם לא רק מופרכים אלא גם חוזרים לטוען כמו בומרנג: קרא בבקשה את סיפרה של ג’ואן פיטרס "מאז ומקדם" ותגלה שהקשר ההסטורי בין רוב הפלסטינים לבין א"י הוא איפשהו בין "קלוש" ל"לא קיים כלל".
    אגב, זה לא מחליש את לגיטימיות הדרישה של עם להגדרה עצמית, אבל אם כבר מחטטים בעבר ומנסים לנתק את העם מהארץ אז דע לך שאפשר לעשות את אותו הדבר גם לפלסטינים.

  33. קורא קבוע למתעניין הגיב:

    מעניין מה היה קורה אם מישהו היה מתייחס לנאמר במקום לנסות להשתיק את הדיון בעזרת איזכורים לנאצים (עצוב לראות שזה מגיע בדרך כלל מאותם אנשים שמתלוננים על מיסחור השואה לצרכי תעמולה ישראלית. כנראה שלמסחר את השואה לצרכי תעמולה אנטי-ישראלית זה כשר לגמרי ובכלל לא מסריח).

    אתם כל כך נעולים על שיפוטים מוסריים שנעלם מעיניכם כי השאלה איננה מה הרמה המוסרית של ה"מדינה" או – לחילופין – של ה"אוייב מבפנים" אלא –

    מתי אדם מפסיק להיות חלק מה"אנחנו", ואם כאשר הוא מאבד את ההזדהות עם הקבוצה באורח כל כך טוטלי הוא עדיין רשאי להשתמש בטיעונים מסוג "המדינה שלי".

    לטענתי, מי שמגדיר את עצמו כ"אוייב של המדינה שלו" ומצהיר שהלכה למעשה הוא רואה ברוב אזרחי המדינה שלו "אוייבים" מטעמים השמורים עימו, (אולי אפילו טעמים מוצדקים) אינו נמנה יותר עם הקבוצה, וכל התגדרות שלו ב"אנחנו" היא מעשה רמייה והתחזות לצרכים דמגוגיים בלבד.

    להזכירכם, שחר אינו מצהיר על עצמו כעל אופוזיציה לוחמת, או שמטרתו לתקן קילקולים. הוא מצהיר שהוא אוייב של המדינה ושלטעמו אין לה זכות קיום. זאת אומרת, שאילו היה יכול היה עוזר לחיסולה – (מעניין לציין שגם אם הוא עצמו לא מסוגל לאלימות לטענתו, אין לו בעיה עם שימוש של אחרים באלימות למטרה הזו).

    יש פה חציה של קו אדום עבה מאוד, ואם אתם לא מסוגלים לראות אותו, כדאי שתגשו לאופטומטריסט בהקדם.

    אי אפשר לרקוד פה על שתי החתונות.

    מותר בהחלט לומר "אל יהא חלקי עימכם", אבל אי אפשר גם להגיד את זה וגם להמשיך להחזיק ב"אני אחד מכם ולכן זכותי וחובתי המוסרית להתריע מבפנים".

    ואם בכל זאת להתייחס לשאלה הנאצית – גם בלי להכנס לוויכוח בעניין ה"דמיון" לכאורה בין ישראל לגרמניה הנאצית שאליו כיוונת –
    ממה שידוע לי, הגרמנים שהתנגדו לנאצים לא חתרו לביטול גרמניה, ביטול ריבונותה, הכפפתה לשלטון של מדינות שכנות, הטמעתה בתוך מדינה אחרת, או פירוקה למחוזות שיסופחו למדינות שלישיות.

    אותם גרמנים מתנגדי הנאצים גם לא ראו בבני עמם זרים פולשים חסרי זכויות ולגיטימציה במקום מושבם.

    כך שהאנלוגיה טפשית, בלתי רלוונטית, ואין בה דבר מעבר לפרובוקציה מכוערת, עלובה וסרת טעם.

  34. המתעניין" לקבוע" הגיב:

    אל תתפלפל כל כך, המדינה היא רק מסגרת האנטי נאצי רוצה בחורבן המשטר הנאצי והאנטי ציוני בחורבן המשטר הציוני.
    האנלוגיה במקומה שרירה וקיימת

  35. חיים ו. הגיב:

    מבריק, "מתעניין" מבריק…

    האנטי-קפיטליסט הוא בעד חורבן הקפיטליזם, האנטי-סוציאליסט הוא רוצה בחורבן הסוציאליזם, האנטי-כוזרי בחרבן הכוזרים או בהכללה האנטי-X הוא בעד חורבן הX.

    אנלוגיה שרירה בהחלט, מילונית בסגנונה, טאטולוגית באופיה וגם מעידה על עומק מחשבתי והשקעה בניתוח האובייקטים ברי ההשוואה. לא סתם בחרת בניק שלך.

    דבר אחד רק לא ממש הבנתי, איפה בדיוק נכנסים הנאצים לסיפור?

  36. שחר לקורא קבוע הגיב:

    קח לך הפסקה, קורא קבוע, מרוב שהתווכחת והתפלפלת כאן עם עצמך, מדמה לעצמך את תשובותי ואז עונה עליהן, איבדת את הדרך.
    אף אחד לא שאל אותי אם רצוני להיוולד כאן, וגם לא ביררו מה דעתך שלך בעניין. אף אחד גם לא שאל אותי אם אני רוצה להיוולד ישראלי, ובכל זאת המדינה מגדירה אותי ככזה. נראה לי שזה מספיק. עכשיו אתה רוצה שאני אוהב אותך. לא נראה לך שאתה מגזים?
    אם אני רוצה לראות במישהו או בציבור כלשהו "אויב" שלי, זאת זכותי המלאה, לא? למה זה קשור בזכותי האחרת המלאה לחיות במקום בו נולדתי? או זכותו של כל אדם לחיות כך?
    אני אישית מתנגד למוסד המכונה מדינה. לדעתי האישית המדינה היא אם כל הרע. משום כך אני הייתי מעדיף עולם בלי מדינות. שוב, זוהי זכותי לחשוב כך בלי שכל מצורע וזב חוטם יסלק אותי מן המקום בו נולדתי רק משום שאני חושב כך.
    בגלל שאני חושב כך איני נמנה יותר עם "הקבוצה" אתה אומר? אם אתה שואל אותי, מעולם לא נמניתי עליה. אני חבר בקבוצת בני האדם, לא בקבוצת היהודים ולא בקבוצת הישראלים. אם תשאל את המדינה כל זה לא משנה. אני יהודי וישראלי, בעל חובות וזכויות. מבחינתי לא הייתי רוצה להיות ישראלי, משום שהחלוקה למדינות (מחוץ למגרשי הכדורגל) מנוגדת להשקפתי, אבל מדינת ישראל לא מתחשבת בדעתי. כל זה לא אומר שאתה יכול לסתום לי את הפה, או להציע לי להגר מפה, או לגרש אותי מן הקבוצה שלך שמעולם, מאז עמדתי על דעתי, לא הייתי חבר בה. ולא, אני לא בחור צעיר.

    אויב שלי הוא כל מי שמקפח, מנצל, מגרש גוזל והורג אדם אחר. כשאני כותב או אומר "אויב", אני לא מדבר מתוך הפרדיגמה הציונית הרואה בכל העולם אויב של היהודים ומסתכלת על השכן דרך כוונת הרובה. אני לא נוקט באלימות ולא מוכן שאחרים ינקטו באלימות, למרות מה שאתה חושב. אבל אויב הוא עדיין אויב: אדם שדרכו בעולם מנוגדת לעקרונותי, והוא, כמו שכתבתי, מקפח, מנצל, מגרש גוזל והורג אדם אחר. כיוון שזו דרכך, לדעתי, או לפחות דרכה של הקבוצה שלך, הרי אתה אוייב שלי. זה לא נוח לך? למה שלא תהגר מפה, כמו שהצעת לי?

הגיבו לשחר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים