הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 בנובמבר, 2007 17 תגובות

ההיסטוריה רצופת כוויות אנושות, כאשר הנהגות של תנועות פוליטיות המוניות לא היו ערות במועד לבערה ההולכת ומתעצמת בחברות אותן הן אמורות לייצג. היום אנחנו חיים בעידן של סכנת מלחמת עולם חדשה. סכנה זו קורמת עור וגידים במידה מדאיגה במיוחד במזרח התיכון.

די בעובדה זו כדי לעורר את כל תנועות השלום בארץ לפעילות משותפת כדי ליזום מאבק המוני תחת סיסמא מאחדת, התובעת השמדה מיידית של כל סוגי הנשק האטומי במזרח התיכון.


תביעה זו חייבת להיות מופנית כלפי מדינת ישראל כשם שהיא חייבת להיות מופנית כלפי כל מדינה אחרת במזרח התיכון כמו איראן.


עלינו לשלב במאבק זה את הדרישה לשחרורו המידי של ואנונו, ששוב מצא את עצמו מאחורי סורג ובריח, כשכל אשמתו חשיפת האימה הגרעינית הנתונה בידי ישראל ודבקותו במאבק לפירוקה של ישראל מנשק אטומי, או במלים אחרות פירוקה של ישראל מהאיום שהיא מביאה על עצמה.


הסכנה של הנשק הגרעיני מחייבת אחדות מיידית של מחנה השמאל ומחייבת את תנועות השלום לצאת לרחוב, ולעורר את הציבור לסכנה המרחפת על חיינו כאן במזרח התיכון.


אני מציין בכאב ובדאגה שלנושא הזה – אימת הנשק הגרעיני – אין תשומת לב מספקת במוסדות חד"ש. הדבר מצער כי דוקא חד"ש היתה זו שהוכיחה פעמים רבות את היותה חלוצה במאבק נגד סכנות המלחמה ובעד השלום.


החובה המוטלת על חד"ש לשלב במאבק נגד הסכנה של הנשק האטומי את המאבק נגד המשך הכיבוש, הכרוך בהתנכלות קשה לתושבים הפלסטינים החיים בשטחים הכבושים. וזאת בשעה שהקוטביות המעמדית מרקיעה שחקים ומביאה רבבות מורים למאבקים ברחובות מול ממשל אטום למצב בו נתון החינוך. ממשל שנותר גם אטום לנוכח העובדה שמאות אלפי ילדים משוטטים ברחובות ללא מעש.


מחובתנו לא להרפות ולמצוא את הדרך להעביר את המסר, שמדינה המקדישה את כל משאביה לפיתוח נשק הרסני ולהמשך השליטה על עם אחר, לא מוצאת את המשאבים ההכרחיים לביסוס התשתית הערכית – החינוך.


פועל יוצא מכך שהממשלה מנסה לקנות את המורים בכחש מצד אחד, ומצד שני את הציבור בכללותו על פעמי השלום הממתינים לנו בוועידת השלום בארצות הברית. ועידה האמורה להיות בחסותו של בוש, שכבר הוכיח את מידת תרומתו "הנאורה" לשלום בעיראק. שלום בדמות נהרות של דם – דמם של רבבות אזרחי עיראק ואלפי אזרחי ארצות הברית.


במצב הזה אנו מצווים להקים חזית רחבה של שוחרי השלום, החרדים לגורלה של ישראל, כשממשלתה שמה את יהבה על עוצמה צבאית גרעינית, ממשיכה בשליטה קלגסית על עם אחר ומתנכלת לשלל מגזרי חיים של הציבור הישראלי, כשעל הפרק נמצאת הפגיעה הקשה בציבור המורים, וכתוצאה מכך גם בציבור ההורים ובמאות אלפי התלמידים.


רק חזית רחבה של שוחרי שלום, שעשויים להשפיע על סדר היום הציבורי, יהיה בכוחה לבלום את המשך מדיניות המלחמה, המשפיעה ישירות גם על חיינו האזרחיים. חזית כזו חייבת לכלול את כל המפלגות וארגוני השלום הנאבקים לחיסול הנגע הסרטני של הכיבוש.


בחזית זו יש מקום לא רק לחד"ש ולבל"ד, אלא גם לתנועה האיסלמית. חזית כזו חייבת להיות פתוחה לארגונים חברתיים ולארגוני שלום רבים הפועלים בציבור היהודי ולכאלו שפועלים בציבור הערבי. הבסיס המאחד, עליו הכרחי להקים חזית כזו, יושתת על מאבק להקמת מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל בגבולות 67′. בשלל הנושאים החברתיים והדתיים תגבש החזית את מלוא הסובלנות להקשיב למאוויו ולהדגשיו של כל מרכיב שיצטרף לחזית תוך דיון פתוח.


לקראת פרסום מאמרי זה בדבר הצורך לחזית רחבה ומשותפת של יהודים וערבים נתקלתי בחברים רבים שהקשו עלי – מי יעמוד בראש החזית לקראת מערכת הבחירות העתידה לבוא?


להערכתי, מי שמעלה בשלב זה את השאלה הזאת, הוא למעשה שולל את רעיון החזית. כי על סדר היום אינה עומדת השאלה מי יעמוד בראש הרשימה, אלא מה שצריך להנחות אותנו הוא הצורך הפוליטי להקמת חזית ציבורית רחבה של יהודים וערבים נגד מה שמכינה לנו ממשלת ישראל במישור המדיני ובמישור החברתי.


החזית שתקום תהיה מושתתת על בסיס פרוגרמה פוליטית ולא אידיאולוגית. החזית תתבסס על מיצוי המשותף במישור הפוליטי, כשכל מרכיב ישמור על ייחודו האידיאולוגי.


בחזית כזו יש מקום לחברי מרצ רבים, המסתייגים מתמיכתו של ביילין בממשלת אולמרט. יש במרצ חברים לא מעטים, שהם בדעה כי רק הענות לתביעה הצודקת של הפלסטינים להפסקת הכיבוש ולהקמת מדינה פלסטינית תביא את השלום המיוחל. והדרך לשלום אינה עוברת בהכרח דרך המטריה של בוש או בוועידה עקרה מתוכן באנאפוליס.


הדרך להקמת חזית כזו צריכה להיות מוכתבת מלמטה. מהתארגנות של חברי מפלגות שונות ביישובים יהודים וביישובים ערביים.

תגובות
נושאים: מאמרים

17 תגובות

  1. נוגה הגיב:

    ש להתיחס בכובד ראש להצעתו של כותב המאמר. כי היום יותר מתמיד נחוצה חזית של שלום , שתוכל להכתיב את סדר היום הציבורי עקב משקלה בבית הנבחרים.
    אני מתיחסת בחיוב להדגש של כותב המאמר, שכל מרכיב יוכל לשמור על ייחודו האידיאולוגי תוך מיצוי מכנה משותף פוליטי.

  2. מגיב קבוע הגיב:

    חזית רחבה?

    יואיל מר בורשטיין לעיין בשתלחויות בדב חנין מתוך המחנה הזעיר עד כדי גיחוך של השמאל הרדיקאלי עצמו.

    מחנה בגודל שניים ורבע אנשים שעדיין יורקים שנאה, תיעוב, עלבונות וגידופים זה בזה עקב חשד לסטיות אידאולוגיות שעוביין כחוט השערה.

    וזה עוד לפני ההשתלחויות הפראיות בסגנון "נאצים/פאשיסטים/קלגסים/בורגנים רקובים/משרתי האימפריאליזם/ וכו’" וקיתונות הבוז והלעג שמוטחים פה השכם והערב במה שתופס את עצמו כ"שמאל ציוני"

    למקרא החומר המופיע באתר נדמה ש"השמאל העקבי" רואה ב"שמאל הציוני" אוייב שיש לקרוע את מסכת ההתחזות מעל פרצופו, לחשוף קלונו ברבים ולהוקיעו כאחרון הנבלים, ולא שותף פוטנציאלי.

    אז רבותי, היות ו"שלום עושים עם אויבים" – אולי הגיעה השעה להתפייס עם האוייב הציוני הנורא, להושיט לו ענף של זית, לאמץ את הנראטיב שלו כאילו היה תורה מסיני, להתרפס בפניו ולהתגולל בעפר רגליו כדוגמת מנהגכם הנאה עם בני דודינו הפלסטינים?

    אין ספק שזו הדרך היחידה להגיע לפיוס הסטורי.

    ויפה שעה אחת קודם.

  3. עלי הגיב:

    הטלת האחריות על ישראל בלבד היא טעות
    שלא תביא לשלום
    הדבר הראשון שנדרש מהערבים זה לדבר בבהירות על 2 בעיות
    1 אין זכות שיבה לתוך ישראל
    2 מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ומדינת פלסטין היא מדינת הפלסטינים
    כל התנאים שעוזי בורשטיין מטיל על ישראל רק יחזקו את חזית הסירוב הערבית ויקרבו מלחמה
    חוץ מזה התעיפנו מהססמאות הערביות המעורפלות שרק מסתירות את כונתם הנפשעת על " הזכויות הלגטימיות והצודקות"
    רק מי שמדבר ברור ובשפה ברורה אכן רוצה בשלום

  4. חפץ ברשימת שלום יהודיתערבית הגיב:

    אני רק רוצה לאחל לעצמנו שהרעיון שהועלה במאמר יקרום עור וגידים.

  5. חפץ ברשימת שלום יהודיתערבית הגיב:

    רק יכול לאחל לעצמנו , שרישמת שלום יהודית ערבית גדולה תרוץ לכנסת הבאה.

  6. איל הגיב:

    קריאה באתר שלכם עושה אותי מה זה עצוב, אף פעם אין פיתרון אמיתי רק נבואות חורבן ובלה בלה.
    חזית של שלום? באמת? 200 איש אישה ונער.
    חזית לפרוק הנשק הגרעיני? עכשיו? רגע לפני שהמלחמות האמיתיות מתחילות, המלחמות על מים ומזון, ולא רק על נפט.
    וזה באחת המדינות הימניות ביותר בעולם?

  7. מור הגיב:

    צר לי, מאמר תלוש לחלוטין מן המציאות ולא מועיל פוליטית.

    כולנו בעד הקמתה של חזית שלום רחבה שתכיל כל אדם ותנועה שיהיו מוכנים להיאבק במסגרתה.
    דא עקא כי מאמרך מסרב לטפל בבעייה – דהיינו איך אנו פועלים לקידום המטרות באמצעות אותה "חזית רחבה ממר"צ ועד התנועה האיסלמית".

    עוזי – מה שאתה מציע אינו חזית במובן העממי והנאבק שלה למטרות מצומצמות – אלא מעיין מפלגת על שלא תאפשר פעולה פוליטית אפקטיבית.
    האים אתה באמת סבור שהתנועה האיסלמית על פלגיה תובעת פירוז המזרח התיכון כולו מנשק גרעיני? אני לא בטוחה שזה המצב.אם כך, האים לא תיפגע עמדתה במאבקנו הצודק לפירוז של ישראל והאיזור?
    האים התנועה האיסלמית היא תנועת שלום, דהיינו האים היא מכירה בזכות הקיום הריבונית של שתי מדינות לא טקטית – אלא כפתרון צודק? אני לא בטוחה שאתה יכול לענות בחיוב גם על שאלה זו.
    מכאן, שחבירה עם התנועה האיסלמית לא יכולה לשרת את מטרותנו גם במאבק לשלום – אלא פוגעת בהן.
    האים אתה רואה את התנועה האיסלמית כשותפה למאבקים לזכויות העובדים (איפוא???) לזכויות הנשים (ומן המאמר עולה שעל אילו כבר ויתרת כנראה. האים היא מכירה בזכויות האדם (בהיותנו למשל כולנו שווים ללא הבדל דת גזע ומין)? בחופש הדת ובחופש מדת ולאורח חיים נטול כפייה דתית?
    האים נוכל להעביר את המסר שאתה רוצה לקדם ולהנחילו לציבור כך?
    ניראה לי שלא רק שאין מדובר בהצעה מעשית אלא שאף היה ותירקום עור וגידים היא רק תסיג אחורה את מאבקינו.
    בצדק ומניסיון שואלים אותך, מי יעמוד בראשה – ומי יהיה ברשימה בבחירות – שהרי ברור שהתוצאה היחידה היא פגיעה בייצוג של מי שיירתם בפועל לפרוייקט (חד"ש/מק"י).

  8. ראש הכנסיה באיזור: גינוי חלאת הכיבוש הגיב:

    קראו את הגינוי, ובעיקר, העמדת דברים על דיוקם מול תעמולת הפרע של ממסד הסאוב הציוני וגרורותיו מחוץ לטריטוריה הכבושה

    — קישור —

  9. ראש הכנסיה באזור בקריאה לנצרות העולמית להחלץ לסיום הכיבוש הגיב:

    ראש הכנסיה באיזור עצמו, הפטריארך הלטיני של ירושלים, במסר לכל הכנסיות הנוצריות ולכל מאות מליוני הנוצרים בעולם, קורא לנצרות העולמית להחלץ באומץ לסיום מיידי של הכיבוש, ומתריע על הכזב המחוצף, לפיו יש ניגוד באינטרסים או בעמדה כלפי הכיבוש והדיכוי, בין הנוצרים באיזור וערבים מוסלמים.

    — קישור —

  10. הועד לסולידריות עם בית זית/מוצא תחתית הגיב:

    מאמר מעמיק, ממצה ושטחי בו-זמנית, כמיטב מסורת בוכרין. החן והברכה לח’ עוזי גורשטיין!

  11. תגובה למור הגיב:

    אני ניגשת למאמר של עוזי בורשטיין עם היסוסים רבים. אודה שמידת החששות אינה מבוטלת. אך הצעתו ראויה בהחלט לדיון ובדיקה.
    הנימוק של מור – המעלה עובדה מכאיבה של ביקורת(ביקורת לא מוצדקת) של חברים על דב חינין – אינו יכול להיות מכריע בדיון הזה.
    אני יכולה להביא דוגמא מצילה בדרום אמריקה. בבחירות הראשונות, אחרי שנות דיקטטורה קשה של פינושה בשנת 1990, הוקמה חזית מהקומוניסטים ועד הנוצרים השמרנים נגד המועמד של פינושה (ביצי).
    קשה למצוא משותף ביו טיטלבוים הקומוניסט ובין אנשי הכנסיה.
    אך החזית הדמוקראטית ניצחה בבחירות, ויצרה סדר יום חדש בצילה.
    אינני מצפה לניצחון חזית השלום. אני מצפה שמשקלה בכנסת יהיה כזה ,שהיא תוכל להשפיע על סדר היום הציבורי.
    עם היסוסים רבים אני מציעה לדון בנושא, ולבחון את האפשרויות של חזית רחבה יותר ,מהחזית של חד"ש, כאשר מק\,י היא הגורם המשמעותי בחזית, וכשיש לי אישית חופן מחמאות לפעולותיה של חד"ש ומק"י בתוכה.

  12. יש מקום לבחון את ההצעה הגיב:

    הרשימה המוסלמית מייצגת ערכים זרים לי ביחס לאישה, ביחס למאבק על דמותה הסוציאליטית(!!) של החברה בישראל. רשימת בל"ד מייצגת גישה לאומנית בעוד,שהגישה האינטרנציונאליסטית של מק"י קרובה יותר ללבי. אבל אם הבנתי את ההצעה של עוזי מדובר כאן בחזית פוליטית, כשכל מרכיב יוכל לשמור על היחוד האידיאולוגי
    שלו .
    עם התלבטויות רבות אני חושבת שראוי לבחון את ההצעה.
    אני כאתיאסטית יכולה להבין את חרדתם של המוסלמים לגבי מסגד "אל אקצה" וזאת כשאיני מקבלת את גישתם ביחס לזכויות לאישה.
    צריך לשבור הרבה מחסומים כדי להקים חזית רחבה וגדולה של יהודים וערבים- חזית של שלום, חזית של שפיות נגד לאומנות מסוכנת ונגד המשך הכיבוש.

  13. מיכאל שרון: שלב הבריחה והביזה של ההגמוניה הציונית הגיב:

    זה שלב קריסת הציונות, באופן מואץ. אירן מתחמשת בנשק גרעיני, בפקיסטן תיפול הדיקטטורה של מושארף הנישענת על כידוני המארינס וירוקי ה-CIA, וכבר עכשו יש בממסד האמריקני קולות, האומרים לחבור לאיסלאם לטובת האינטרסים האמריקנים, תוך נטישת שכיר החרב הציוני (מאז מלחמת 1956 ) שעלותו עבור משלם המיסים האמריקני גבוהה, והוא איבד האפקטיביות שלו, בפרט בכשלון מלחמת לבנון השנייה ומאז האמריקנים החלו לחבור לסונים בעיראק לפני 4 חודשים.

    ראשי הממסד הציוני בחושיהם החדים הם הראשונים להבחין בכך, כאשר גם פושעי המלחמה הישראלים אינם בטוחים עוד ממאסר ושיפוט בחו"ל. לראשי האוליגארכיה הוזרמו כספי האימפריאליזם, לשכבה צרה, ומכאן זכויות היתר שלהם, הנישענות על כסף. הם מחדירים את בניהם, כגון סופרי זבל, לחזית התרבות והמדייה הישראלית באמצעות כסף זה, משלמים לכתבני מדורי ביקורות תרבות עבור ביקורות טובות. ניתן להניח שזה ההסבר לתופעות של "סופרים" מסוג א. קרת בדור הקודם, ולגרועים ממנו בדור הנוכחי. עירית לינור אגב, סופרת חסרת חשיבות וצהובונת, אך מרתקת בכתיבתה, לא נזקקה לכסף של אבהל’ה, פנתה בכשרון הסנסציוניזם הרכילותי שלה והמרתק ישר לקהל, ולכן לא היה איכפת לה תמיכת ה"ארץ", איתו ניתקה את היחסים כשחשה שהרווחים מצויים בפופוליזם הלאומני של תחילת האינטיפאדה (אין כאן דיבה, אלא פרשנותי ההגיונית).

    ראשי האוליגארכיה הציונית מבינים שהעסק די אבוד, ומכאן שהם מצויים בשלב מואץ של שוד כספים לכיסיהם, בכל מקום שאפשר, החל ממיסוי כבד ויקור מחירי מוצרים ללא זיקה למצב בשוק ועלות חומרי הגלם; שוד אדיר מימדים על ידי ראשי האדמיניסטרצייה והאוליגארכיה ודרג ב’ שלהם של הקופה הציבורית, כשכרגע גם הושתקה ביקורת הפשיעה הכלכלית האפקטיבית; וכלה בהגברה תלולה של קנסות מחלקת חנייה בעיריית תל אביב, וכל דרך אחרת לשוד כספים מואץ, במטרה להבטיח "נחיתה רכה" במדינת הבריחה המיועדת בחו"ל.

    בשלב זה, השדרה ההגמונית, המנסה להרויח זמן בטרם פורענות למטרת חליבה גדולה ככל האפשר, תשחד אנשי שמאל רדיקלים ותתן להם כיבודים שונים, במות, דקות שידור, על מנת לנסות עוד להציג פנים יפות של הדמוקרטיה הישראלית ה"מאפשרת ביקורת נוקבת" במטרה שהכסף מחו"ל ימשיך לזרום עוד זמן מה. זאת כשבפועל, ביקורת אמיתית מושתקת בשלב זה בנחרצות קשה וביד ברזל ובאופן ההרמטי ביותר שניתן, כשכל הבמות מושמטות מאלה שביקורתם צלולה, מבוססת היטב, וחסרת עירפול.

  14. לשרון הגיב:

    מילים כדורבנות
    הייתי שמח אם הכותרת הייתה

    מיכאל שרון: שלב הבריחה והביזה של ההגמוניה האשכנזו/ציונית

  15. מי אתה מיכאל שרון? הגיב:

    הבן אדם גאון או מטורף?

  16. איל הגיב:

    שוב נבואת חורבן.
    זה כנראה כל מה שאנחנו יכולים ליצר.

  17. הצעה לא מעשית הגיב:

    עוזי אני מצטער אבל הצעתך לא מעשית.

הגיבו להצעה לא מעשית

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים