הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 בנובמבר, 2007 37 תגובות

אחרי הנאומים


נאומים חגיגיים הינו מצרך שאין בן מחסור בסכסוך המזרח תיכוני. לכן לא התרשמתי מנאומי המנהיגים בוועידת אנאפוליס, בוודאי לא מאלו של נשיא ארה"ב דבליו בוש וראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, שמאחורי דברת השלום שלהם עומדים שני ברוני ובריוני מלחמות מיותרות שזוקפים לחובתם הרג, הרס וסבל שעליהם טרם נתנו את הדין.

דיבורי השלום של אהוד אולמרט בוועידת אנאפוליס ייבחנו במעשיו עם חזרתו לישראל!


אם יפטר את השרים ליברמן וישי, יקים ממשלה חדשה ללא מפלגות הימין הקיצוני ויצרף אליה את מרצ והמפלגות הערביות, יתחיל בפירוק מאחזים, יפסיק לחלוטין את הבנייה בהתנחלויות ויקצץ דרסטית את הזרמת הכספים אליהן, יחוקק כבר עתה חוק פינוי-פיצוי למתנחלים שמעוניינים לחזור לתחומי מדינת ישראל, יבטל את כל המחסומים המקשים על תנועה חופשית של פלסטינים בתחומי הגדה המערבית, יבטל את המצור על עזה וייכנס למו"מ גם עם החמאס להפסקת אש, יתחיל בפרויקט הזזת גדר ההפרדה לעבר הקו הירוק – רשימה חלקית, אם יעשה את אלה בשלב ראשון, יהיה זה איתות כי האיש נמצא בתהליך של חזרה בתשובה ומתכוון ברצינות לנהל מו"מ לשלום עם הפלסטינים. אחרת הכל חרטא ברטא.


בתי ספר קרביים


במקביל לתהליך המבורך של גידול במספר הצעירים שלא מתגייסים לצבא, מתנהל מאמץ אדיר של הצבא למיליטריזציה של בתי הספר בישראל. מתברר כי אגף כוח אדם בראשות האלוף אלעזר שטרן מנהל מעקב מדויק אחר כל בית ספר בישראל, לא רק באשר לאחוז המתגייסים לצבא מקרב הבוגרים, אלא גם באשר לאחוזי הגיוס ליחידות קרביות.


לא מכבר פירסם "ידיעות אחרונות" את רשימת 50 בתי הספר "הקרביים ביותר" ובצידה 50 בתי הספר "הלא קרביים", על פי מידע שהתקבל מהצבא. האלוף אלעזר שטרן נמצא עתה בעיצומה של התנפלות על כל מיקרופון שעומד לרשותו במאבק נגד מה שקרוי "המשתמטים". העיתונות הכתובה והאלקטרונית התגייסה אף היא למשימה, ומנהל של בית ספר עם מספר קרביים נמוך, כמו למשל בית הספר לאמנויות תלמה ילין, הופיע במשדר טלוויזיה כנאשם והמסכן ממש הצטלב ונשבע בכל היקר לו שבבית ספרו לא זו בלבד שאין מדיניות של "אנטי קרבי" אלא מעודדים גיוס לצבא. במסגרת אותו "מסע נגד השתמטות" שמארגן המטכ"ל בראשות אותו שטרן, מופיעים גם כל מיני בעלי עסקים שמתחייבים לא להעסיק צעירים שלא שירתו בצבא.


"ידיעות אחרונות" פירסם (25.11.2007) כי האלוף שטרן בשיתוף עם מפקדת קצין רפואה ראשי והאגף החברתי של משרד הביטחון בראשות "גיבור ישראל" תא"ל במיל. אביגדור קהלני (בעברו גם שר המשטרה) מתכננים הסתערות על מה שהם מכנים "בתי ספר חלשים" כדי "לעבור תלמיד תלמיד בצורה פרטנית במטרה לאתר את החלשים" ולגרור אותם בכוחה של שטיפת מוח לצבא.


בתי הספר שזכו במקומות הראשונים של גיוס קרבי נמצאים באזור התנועה הקיבוצית. בשלושת המקומות הראשונים ניצבים: בית ספר עמקים תבור (מקום ראשון), בית הספר העמק המערבי בקיבוץ יפעת (מקום שני) ובית ספר עין חרוד במועצה האזורית גלבוע (מקום שלישי). ההפרשים ביניהם זעירים. כל השלושה הגיעו לאחוז גיוס קרבי העולה על 80%.


מתברר כי מעט מאוד השתנה ב-53 השנים האחרונות בנושא זה בחינוך הקיבוצי מאז שסיימתי את לימודי בקיבוץ.


החינוך הקיבוצי מייצר סוג של יונקרים פרוסים תוצרת ישראל, מעמד של אצולה נמוכה שמשלבת בעלות על קרקע עם צבאיות.


כבוגר החינוך הקיבוצי שהצליח להשתחרר מהאתוס הצבאי-קיבוצי, שלחתי מכתב למנהלות ולמנהלים.


להלן המכתב:


לכבוד
דורון סקל – מנהל בית ספר עמקים תבור;
בלהה שובל – מנהלת החטיבה העליונה בבית הספר העמק המערבי, קיבוץ יפעת;
אילנה לוסטיג – מנהלת בית הספר עין חרוד במועצה האזורית גלבוע;


שלום רב,
על פי נתוני המטה הכללי, אגף כוח אדם (משאבי אנוש בשמו המשודרג) שפורסמו בעיתונות, בתי הספר שלכם ניצבים בראש המצעד שבוגריו מתגייסים ליחידות קרביות. שלושתכם הגבתם בסיפוק רב.


אתה דורון, אמרת כי מדובר "במנוע פנימי שאנו בונים אצל הילדים מגיל 12″, ("ידיעות אחרונות", 25.11.2007).


את בלהה, אמרת "אנו עוסקים בתרומה לחברה ולא במגיע לי", ("ידיעות אחרונות", כנ"ל).


ואת אילנה אמרת כי "הנוער גדל על תרומה לקהילה ויונקים מגיל צעיר את ערכי התרומה לזולת", (כנ"ל).


ואילו אייל בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל מסכם בגאווה: "הנוער הנהדר הזה שגדל על סיפורי הגבורה של אלכסנדר זייד, משה דיין, משפחת בצר ואליק רון, רק טבעי שיגיע ליחידות המובחרות בצה"ל", (כנ"ל).


(אליק רון? גיבור? זה לא האיש שכמפקד מחוז הצפון במשטרת ישראל היה אחראי להריגת 12 אזרחים בהפגנות אוקטובר 2000?).


החומרה בפעילותכם החינוכית שאתם מגדלים ביודעין ובכוונת מכוון צעירים לתפקידים שכרוכים בפשעי מלחמה. אתם יודעים שהצבא הישראלי הוא צבא כיבוש קולוניאלי ששולט על עם אחר ושולל ממנו זכויות אדם בסיסיות. אתם יודעים שהיחידות הקרביות של הצבא עוסקות בעיקר ביישום מדיניות הטרור הישראלית בשטחים הכבושים; אתם יודעים שהחיילים מגינים על קיני הפאשיזם הישראלי בחברון ובתפוח, ואתם יודעים כי כל מפעל ההתנחלויות בשטחים הכבושים הוא פשע מלחמה שחניכיכם מופקדים על הגנתו.


אתם לא חיים בחלל החיצון ואתם יודעים על דו"חות ארגוני זכויות האדם בישראל כמו "בצלם", האגודה לזכויות האזרח, הוועד נגד עינויים, נשים בשחור, נשות מחסום ווטש, תעאיוש, אנרכיסטים נגד הגדר, יש גבול, רופאים לזכויות אדם וארגונים רבים נוספים אשר מפרסמים מדי זמן את ממצאיהם הקשים על עינויים, הרג ילדים, מעצרים מינהליים, ענישה קולקטיבית, השפלה יומיומית במחסומים, פלישות ליליות לבתי משפחות פלסטיניות, שוד, ביזה וכל אלה לא יכולים להיעשות בלי "הנוער הנהדר" שלכם שמשרת את מדיניות הפשע ביש"ע.


אתם מודים כי אתם מתחילים לחנך את הילדים למשימות אלו מגיל 12, האם כך נראית "עזרה לזולת"? "תרומה לחברה"?


אתם תורמים לאלימות בחברה הישראלית, להפיכת הנוער "הנהדר" לכת אלימה שרבים מחבריה נדבקים במחלה גם לאחר עזיבתם את הצבא.


החינוך שלכם לדחוף את הצעירים ליחידות קרביות היא עיוות חינוכי, הוא הפיכת ילדים טובים לרוצחים בפוטנציה. החינוך שלכם הופך את הנוער לגזענים המוכנים לשרת את משטר הגזענות והאפרטהייד בשטחים הכבושים. אתם מרוקנים מתוכן כל ערכים אוניברסליים בסיסיים של כבוד האדם.


במשטרי עריצות שם שולחים לגרדום מי שמערערים על חוכמת השלטון, אפשר להבין אם מורים נכנעים לתכתיבי השלטון, אולם אתם לא נתונים תחת מכבש של לחצים אלימים ואיומי מאסר. לכן מעשיכם כה חמורים, שהרי אתם מרעילים בעשייתכם החינוכית את תלמידיכם להתמסר למכונת ההרג הצבאית, שהיא ההפך מתרומה לחברה או סיוע לזולת. שלא לדבר על סיכון חייהם למטרות נואלות. אתם שוללים מתלמידיכם את הזכות לחיים.


בתחומי הקו הירוק יש ליהודים עדיין מרחב של חופש פעולה, ואיש לא היה שולח אתכם לבית הסוהר אם הייתם כופרים באתוס הצבאי ומלמדים את תלמידיכם על חשיבותם של מצפון ומוסר וזכותו של האזרח לא לקוד קידה בפני עוולות השלטון ולשמור על צלם האדם, כי "חביב אדם שנברא בצלם" כפי שנכתב במקורותינו.


עצתי לכם, לעצור ולחשוב ולשנות כיוון.


במקום לחנך על גבורת משה דיין, שהחל את משטר הכיבוש אחרי 1967 (והיה ידוע גם כשודד עתיקות שרשויות החוק העלימו עין מעבריינותו), ובמקום להזמין לבתי הספר אנשי צבא ששוטפים את מוחם של הצעירים בסיפורי גבורה מפומפמים, להזמין פעילי זכויות אדם שיציבו בפני התלמידים את הדילמות המוסריות שבשירות צבאי במציאות הכיבוש והפרת זכויות אדם.


אני כותב לכם לא רק כאזרח הפעיל בארגוני זכויות אדם ובמאבקים נגד הכיבוש, אלא גם כבוגר החינוך הקיבוצי שמוחו נשטף בשעתו להתנדב ל"יחידות מובחרות" כ"שליחות תנועתית". למקרא עמדותיכם וממדי ההתגייסות ליחידות הקרביות לא נותר לי אלא לציין בצער כמה מעט השתנה בתחום זה מאז שסיימתי את לימודיי בתיכון הקיבוצי בשנת 1954 ועד היום.


כמי שהצליח להשתחרר מערכים אלה, והצטרף לסרבני הכיבוש לאחר מלחמת יוני 1967, אני מבקש לתרום עתה גם לשינוי ממוקד יותר בתנועה הקיבוצית ומזמין אתכם להזמין אותי לשוחח עם תלמידי התיכון בבתי ספרכם על שינוי הערכים שחל בי.


 בברכה, גדעון ספירו


כ"ט בנובמבר


ב-1947 התנגדה הנהגה של הפלסטינים יחד עם העולם הערבי לתוכנית החלוקה עליה החליט האו"ם בכ"ט בנובמבר. הנהגת היישוב היהודי קיבלה את ההחלטה, לפחות באופן רשמי. מה היה קורה אם גם הפלסטינים היו מקבלים את תוכנית החלוקה? האם היתה המלחמה נמנעת? לא בטוח. השר לשעבר מהליכוד עוזי לנדאו, אמר בתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לנושא בערוץ הראשון, כי בן גוריון קיבל את תוכנית החלוקה משום שידע שהערבים יתנגדו.


הריקודים ברחובות למחרת קבלת תוכנית החלוקה, לא צריכים לטשטש את העובדה כי ההנהגה של היישוב היהודי לא היתה מרוצה מהנתח שקיבלה, רק 55% משטח ארץ ישראל-פלסטין בצרוף אחוז ניכר של אוכלוסייה פלסטינית. במגירות הסוכנות היהודית היו תוכניות מלחמה גם למקרה שההנהגה הפלסטינית תסכים לחלוקה.


הסירוב הפלסטיני והערבי לתוכנית החלוקה שיחק לידי ההנהגה היהודית.


במבט לאחור מסכימים היום מרבית המנהיגים הפלסטינים, כי הסירוב היה טעות, וכך גם התבטאו באותה תוכנית טלוויזיה בערוץ הראשון. היהודים ניצלו את הסירוב הפלסטיני עד תום. העם הפלסטיני שילם מחיר כבד על החלטות הנהגתם, בעיקר זו של המופתי הירושלמי, שישב בקהיר והביע התנגדות מוחלטת לתוכנית החלוקה, מתוך הערכה שהרוב הערבי יכניע את המיעוט היהודי.


היום התחלפו היוצרות. הפלסטינים הם התומכים בחלוקה, אבל מדינת ישראל מתנגדת לה. הלקח ההיסטורי הוא כי מי שמתנגד לחלוקה משלם מחיר כבד. האם הגיע תורה של ישראל לשלם את מחיר הסירוב?

תגובות
נושאים: מאמרים

37 תגובות

  1. יובל הלפרין הגיב:

    קצת קרדיט לקומוניסטים היהודים והערבים (מאוקטובר 1948 התאחדו למפלגה הקומוניסטית הישראלית), שצפו כבר אז מה שגדעון כותב "בדיעבד" ותמכו בחלוקה בעיקר מאותן סיבות?
    (במיוחד הערבים ובעיקר אמיל חביבי, שעליהם קצת קשה יותר לומר שקיבלו אוטומטית את עמדתה של ברית המועצות, כי בשנים 1948-1943 פרשו מפק"פ והקימו את הליגה לשחרור לאומי, בניגוד לעמדה הסובייטית)

    לא בבית ספרנו!

  2. אורי וייס הגיב:

    לגדעון,
    אינך מתרשם מנאומו של אולמרט, כיוון שאתה בוחן אותו על פי מעשיו, ולא על פי דיבוריו. הזלזול בדיבור הוא גישה שגויה. על אולמרט היה לפתוח את נאומו בבקשת סליחה ומחילה מן הפלשתינים. כמובן, לכך, גם צריכים להילוות הפסקת העוול, עשייה לתיקונו, פיצויים וכו’. אך אל תקל ראש בדיבורים – בקשת סליחה ישראלית היא חיונית, וגם הומניסטים ישראלים מחמיצים זאת. שלום בין כובש מדכא לנכבש צריך להתחיל בבקשת מחילה.
    מעבר לכך, ברכות לתלמידים שנמנעים מהלתגייס. אי התגייסות איננה רק זכות, אלא גם חובה.

  3. גדעון ספירו הגיב:

    ליובל,
    הרשימה לא דנה במפלגה הקומוניסטית ולכן ממילא לא עסקתי בענייני זכות או חובה הקשורים בה.
    לגופו של עניין אני מסכים עם ההערה.
    מה שמוכיח כי לפעמים גם בבית ספרנו.

  4. שי נ. הגיב:

    מלחמה במיליטריזם של החברה הישראלית (או אולי שלום במיליטריזם) חייבת להיות בראש מאבקי השמאל הישראלי. כל השאר מתגמד אל מול התופעה המדאיגה הזו. על כל יוזמה צבאית בעניין צריכה לבוא יוזמה אזרחית ואף להקדים את הצבאית. אולי אפילו אפשר להשתמש בכלי של שטרן ולעשות אזרחיזציה של הצבא היקר שלו (למרות שזה קורה בין כה וכה).

    צריך להראות שהעתיד באזרחות.

    חוץ מזה, תראו אילו נזקים גם הסוציאליזם שרבים כאן תומכים עלול להפיק. הרי מהם הקיבוצים והמיליטריזם הקיבוצי אם לא הסוציאליזם המסויים של מפא"י שכלל רק יהודים-אשכנזים.

    ברוך קימרלינג ז"ל התייחס בכתביו לשלטון האחוס"לים של האליטות הישנות ועל כך ששלטון זה נגמר, אולם נראה שכעת האימפריה מכה שנית.

  5. קורא הגיב:

    לגדעון:

    קודם כל תודות על המאמר ועל העקביות; אני תמיד משתדל לקרוא את מאמריך ושל ישראלים רבים אחרים המפרסמים באתר זה. במקום אחר המאמרים אלה היו מופיעים גם במקומות אחרים ולא רק באתר כמו "הגדה השמאלית" המבורך שיש לו ציבור מצומצם וגם מבורך.

    אסור ליפול בפח ולהכריז שהיו אלה הערבים והנהגתם שסירבו את החלוקה של האו"ם. את תוכנית החלוקה סירבו רוב התושבים בארץ והנהגותיהם. בשביל בן גוריון ורוב הישוב היהודי היה ברור שהחלוקה היתה רק צעד בכיוון ההשתלטות על כל פלסטין ואפילו עבר-הירדן (היום הממלכה הירדנית), ואת זה אפשר לראות בבירור ביומנו הלא מצונזר של בן גוריון והרבה אחרים לא מצונזרים של אנשים מהתקופה הזאת (ראה "תיקון טעות" של בני מוריס).

    ליובל הלפרין:

    עמדת ברית המועצות כלפי פלסטין לפני הכרזת תמיכתה בחלוקה ב1947 לא היתה ברורה, ובגלל זה לא הייתי ממהר להגיד שהחברים הערבים של הפק"פ ולאחר מכן הליגה לשחרור לאומי נקטו בעמדה מנוגדת לזו של ברית המועצות. התמיכה של הסובייטים בחלוקה ב1947 גרם להלם רב בקרב החברים הערבים של הליגה לשחרור לאומי, ועד היום לא ברור אם באמת היה רוב של תומכי החלוקה בליגה. בספרו של בולוס פרח "מהעותמניות למדינה העברית", אשר יצא רק בערבית (לחשו לי שאודי אדיב מתרגם אותו לעברית), הוא מדבר על זה שלא היה רוב ושאפילו לא הוזמנו רוב החברים לקונפרנץ בנצרת ב1947 של הליגה שבו הוחלט על התמיכה בחלוקה. אפילו פרח עצמו, ממקימי הליגה ומהבולטים בשורותיה בתקופה זו ומי שהתנגד לחלוקה בחריפות, לא ידע על קיום הקנס. אם היה מגיע לקונפרנץ רוב החברים של הליגה, מספר פרח, התוצאה הייתה אחרת. על אף היותו קומוניסט ומתומכי ברית המועצות, פרח סירב להצטרף למק"י בגלל תמיכתה בחלוקה.

  6. לגדעון הגיב:

    לאור רשימת המכולת מרחיקת הלכת שפירסמת בנוגע לדרישותך ממדינת ישראל כלפי הפלסטינים אם רצונם בשלום, הרי שמן הראוי יהיה לצרף את הרשילסטינים צריכים לבצע: הכרה במדינת ישראל תוך חתימה על כתב ויתור לכל תביעה נוספת, הפסקת ההסתה בכל אמצעי המשמש להסתה, איסוף הנשק מאירגוני הטרור, התנערות מכל חלק מוסלמי הן בדת והן בביצוע הקורא לשפיכות דמים ולגזענות, התנתקות מוחלטת מכל סוג שהוא של יחסים עם מדינות שלא מיישמות חוקים אלו (איראן למשל), עמידה בתקן כלכלי שיראה שיש לישראל מה להרוויח גם מכינון יחסים כלכליים איתה. (זה רק קצה הקרחון אבל פחות מזה פשוט לא יעבוד…

  7. גדעון ספירו הגיב:

    לאורי וייס,
    אינני מזלזל בדיבור, אבל במציאות הסכסוך שלנו שבענו "נאומים היסטוריים" של שלום שהיו הצהרות ריקות. גם בקשות סליחה יכולות להיות מן השפה ולחוץ, ראה בקשת הסליחה בשעתו של ברק מהמזרחים, שהייתה ריקה וחלולה.
    בקשת סליחה מהפלסטינים, אילו היה ראש הממשלה עושה זאת וגם מתכוון לכך, זה היה צריך להיות מלווה במעשה ראשון כמו למשל שיחרורו של מרואן ברגותי. (כפי ששיחרורו בשעתו נלסון מנדלה הוכיח את רצינות כוונתו של דה קלרק לשינוי ערכים יסודי).

    למגיב מעלי ("לגדעון"),
    הניסיון שלך לגזור גזירה שווה בין המדכא למדוכא, הוא לצערי טעות נפוצה בציבור הישראלי. רק מי שמוחו נשטף או נאטם מוסרית יכול לדרוש מהעבד לבקש סליחה מאדונו על שנאבק לשיחרורו.

  8. יובל הלפרין ל"קורא" הגיב:

    הפרת עמדתה של ברית המועצות התבטאה לא בדעה פוליטית זו או אחרת, אלא בעצם הפרישה ממפלגה קומוניסטית מוכרת והקמת ארגון אחר.
    מניסיון אני אומר לך שבמחנה הקומוניסטי צעד כזה נחשב… בו לא נכביר מילים…

    אופן קבלת החלטות בארגונים פוליטיים באשר הם תמיד ניתן לערעור. תמיד יש משקל למניפולציה ארגונית, ולא נצא מזה אם נדוש בזה. העיקר הוא השורה התחתונה, והעיקר הוא הנימוקים שהתומכים בחלוקה מאנשי הלש"ל הציגו בגלוי, ביניהם הצפי כי דחיית החלוקה תביא לתוצאה הפוכה ממטרתה.

  9. גדעון ספירו הגיב:

    לדניאל,
    תודה שהפנית אותי למאמרך. כמובן שאני מסכים עם הרוח הנושבת ממנו, אבל יש לי גם אי אלו הערות, שמחמת קוצר המצע ינתנו בקיצור המתבקש.

    לעניין דור שני שולישי של מתנחלים:במקרה של פתרון שתי מדינות, הם יצטרכו לפנות את ההתנחלויות כמו דור ראשון, ובעניין זה דינם כדין המתנחלים הצרפתים באלג’יריה שעזבו גם לאחר יותר ממאה שנות התנחלות, משום שלא היו מוכים להכיר בשלטון הערבי; אלא אם כן המתנחלים יהיו מוכנים לחיות במדינה פלסטינית ולהכיר במרות השלטון וחוקיו. הבעיה היא שהמתנחלים דור שני ושלישי גדלו על אותה משנה גזענית לפיה אין לפלסטינים זכויות והארץ שייכת כולה ליהודים על פי הבטחת האל. מכאן שאין מנוס אלא לפנותם.
    גם במקרה של מדינה אחת (הפתרון הדרום אפריקני), יהיו המתנחלים חייבים להחזיר לפלסטינים את האדמות הפרטיות שנשדדו מהם בזמן הכיבוש. לפחות זאת.

    לענין זכות השיבה: גם מי שמכיר בזכות זו, טרם מצא את הפתרון כיצד ליישמה לגבי 4 מיליון פליטים (דור שני, שלישי ורביעי) אם אינו רוצה לגרש את מיליוני המהגרים היהודים שהגיעו הנה ב-60 שנות קיום המדינה. אם מדובר בהכרה עקרונית בלבד הכרוכה בשיבה של מספר סמלי של פליטים ומתן פיצויים לשאר, זה כבר סיפור אחר.

    לענין מתן אוטונומיה לכל קהילה לנהל את חייה כרצונה במדינה האחת ("בני ברק תנוהל לפי ההלכה, עזה לפי השריעה ותל-אביב כאמסטרדם"): זה נשמע לכאורה ליברלי אבל מעמיד בפני שוחרי זכויות האדם סוגיות שאין הם יכולים להתפשר עליהן. שהרי אם בני ברק או עזה ינוהלו על פי חוקי הדת, תהיה להם זכות להוציא להורג את קהילת "הגייס", שכך דורשות שתי ההלכות, יהודית ומוסלמית. שוחרי זכויות אדם לא יכולים להסכים עם פתרון כזה, משום שלהשקפתם הרוב אינו רשאי לנהוג בעריצות,ויש זכויות מיעוט שהרוב חייב לכבדם – זו כל הדמוקרטיה על רגל אחת.

    (והערה לשונית: כאשר אתה כותב מאמר באנגלית וכולל בו מלים עבריות בתעתיק לטיני, תן בסוגריים את התרגום האנגלי).

  10. כמובן, מאמר מצויין הגיב:

    ובנגע לנושא החלוקה, גדעון, אשמח לדעתך:
    — קישור —

  11. קורא הגיב:

    ליובל הלפרין:

    תודה על התגובה.

    לדעתי, הפיצול ב 1943 והקמת הליגה לשחרור לאומי כל נושא ברית המועצות לא היה רלבנטי לא לחברי הפק"פ היהודים ולא הערבים. המפלגה אז פעלה בתנאים קשים וכמעט ולא היו פעילויות משותפות של ערבים ויהודים. בכמה מספרי זיכרונות של חברים ערבים מזכירים שכבר בשנות הארבעים אפילו לא היו מפגשים מפלגתיים משותפים ורק חברים ערבים בודדים נפגשו עם יהודים. כאשר רוב החברים היהודים של הפק"פ כבר תמכו בחלוקת הארץ כבר מלפני הפיצול בשנים החברים הערבים התנגדו לה מאז הקמת המפלגה עד הקונפרנץ בנצרת של 1947. כלומר: כבר מלפני הפיצול ב 1943 בכמה שנים הפק"פ כמפלה ערבית-יהודית לא הייתה קיימת.

    אל תשכח ש "השורה התחתונה" אתה שומע אותה מהחברי הליגה שנשארו בארץ והצטרפו למק"י, כלומר עמדת מק"י לפי עיקרון הסינטריזם הדמוקרטי. רוב חברי הליגה הפכו לפליטים כמו רובו של העם הפלסטיני. אמיל תומא התנגד לחלוקה ורק באמצע שנות החמישים חזר בו. הרבה חברים ערבים אפילו של מק"י התנגדו לחלוקה: חלקם פרש מהמפלגה, חלק גורש, וחלק לא הרשה לעצמו להתנגד לקו המפלגתי. המפלגה הקומוניסטית הלבנונית, אשר הצטרפו לה הרבה פליטים פלסטינים קומוניסטים, כבר חזרה בה מתמיכתה בחלוקה ועשתה חשבון נפש.

  12. מצדיע הגיב:

    אני מצדיע לתיכון דב הוז בתל אביב, עם 66% סרבנות אפורה. ממליץ לכל הורה בת"א לשלוח את ילדיו לתיכון חשוב זה.

  13. איל הגיב:

    מקרה אחד לא יוצר "לקח הסטורי" מניעי ההתנגדות לכיבוש הם מוסריים ולא ענין של היגיון.

  14. דניאל לגדעון הגיב:

    קודם-כל – תודה.

    כעת – בנגע למתנחבלים – מצד אחד, ברמת העיקרון, כמובן שאני מסכים איתך. אין בי שום אמפאטיה שהיא, לכנופיות הכהניסטים המוסתים והמסיתים, מיצהר, גבעת החרסינה וכיו"ב. מצד שני – יש עשרות-אלפי ילדים ובני-נוער, בכמה וכמה התנחלויות פחות-קיצוניות, ש – אין מה לעשות, אני מסכים שקיומן הוא נפשע, אולם – זה הבית היחיד, שהם הכירו – ולעתים, שהוריהם הכירו – מאז ומעולם.

    על-כן אני חש, שנעשה להם עוול, אם נפנה אותם משם. גם אם חטאו הוריהם. הדבר מטרידני, בפירוש.

    לנושא הפליטים הפלשתינים – נו, איכשהו אין שום בעיה גדולה, "למצוא מקום" לכל המוני העולים מברה"מ לשעבר, לדוגמא… או מכל מקום אחר – ובלבד, שיהיו "יהודים טהורים" (או בערך…). ובכן, אם לאלה נמצא מקום – יימצא גם לפלשתינים…

    ובנושא המרכזי כאן: כן, תהיה להם הזכות, לנהל את חייהם ככל העולה על רוחם! וקהילת הגייז במקום-מגוריהם, יהיו חופשיים לחלוטין, לעקור משם לתל-אביב (או לעיר סבירה אחרת כלשהי), או לחילופין להתאגד במקום-מגוריהם ולהגדיר עצמם, כמדינה כשלעצמה – אפשרות, שאף תובטח חוקתית – ונפתרה הבעיה.

    כמובן, אתה מציג בעיה מרכזית בכלל, בכל המאבקים הפוליטיים: מה לעשות, כאשר שני מאבקי-הזדהות-עם-מדוכאים, מתנגשים זה בזה? מה לעשות, כאשר עלינו להפגין למען אוכלוסייה בדואית מנושלת – ומוצאים עצמנו עומדים, שכם אחד, עם """גבר-גבר""", הנוהג להכות את אשתו ולאיים על בנותיו ברצח? מה לעשות, אם אנו מפגינים נגד מק’דונלדס – ומוצאים עצמנו שכם אחד עם חרדי חשוך, הרוגם באבנים את כל השונה ממנו? ומה לעשות, אם אנו מפגינים בעד שלום – לצד עורך-דין, הנהנה במיוחד להגן על אנסים, תוך-כדי "אונס שני" של הנאנסות, על דוכן העדים? או בהפגנה סביבתית, מחזיקים בפלריג גדול אחד, עם תומך-כהנא, המאמין ב"סביבה נקייה" וב"ערבים החוצה"?

    זוהי שאלה סבוכה, שאין לי, לפחות לעת-עתה, אפשרות לקבוע עמדה "חותכת" כלשהי, בנוגע אליה…

    לדעתי, פתרון כזה שהצגתי – המחייב את הכל לסובלנות תרבותית מלאה, לאנטי-קולניאליזם מוחלט (גם נגד קולוניאליזם תרבותי, למעשה, מכל סוג שהוא) – הוא הפתרון הטוב ביותר האפשרי… בעולם אידיאלי, כמובן, כולם יראו, את אור האחווה השיתופנית=אנארכיסטית, את האושר שבנודיזם ובאורגיות ואת התועלת הרבה בגראס. ודווקא במדינת קהילות שכזו, לדעתי, יוכלו יותר ויותר דתיים לראות, עם הזמן, כי דרכנו עדיפה…

    ובכל מקרה: תמיד עדיפה הסובלנות.

    ותודה על ההערה הלשונית – לקחתי לתשומת-לבי.

  15. יעקב הגיב:

    מיכאל מדבר בשבח החשיבה המתמטית כמודל לחשיבה אנושית, ביקורתית ופותרת בעיות.
    שטיות במיץ עגבניות אם להשתמש בביטוי לא מתמטי.
    המתמטיקה פותרת בעיות מתמטיות, אבל לא בעיות חברתיות פוליטיות. לכן המתמטיקאים בדיוק, כמו שאר בעלי המקצועות, נבדלים איש מרעהו בהשקפותיהם הפוליטיות. יש מתמטיקאים בשמאל ויש בימין, ורק נזכיר כי כמה מגדולי המתמטיקאים ומדענים בשאר מדעי הטבע (כימיה, פיסיקה) התגייסו לסיוע למשטר הנאצי.
    דומני כי חלק לא קטן מהמתמטיקאים אדישים לחברה ולבעיותיה וספונים בתוך הנוסחאות.
    יש הבדל תהומי בין חשיבה מתימטית לבין חשיבה ביקורתית. חשיבתו של גדעון למשל, ביקורתית, אבל אינני יודע מה מידת שליטתו במתמטיקה.
    עד כמה חשיבה מתמטית מסתיימת בכלום, מוכיח מיכאל עצמו (אם נצא מהנחה שהוא בעל חשיבה מתמטית) כשהוא מעטיר שבחים על הנצרות "כאור" מול היהדות "כדת". מותר לכל בן אדם לבחור את הדת אליה הוא רוצה להשתייך (או להיות משוחרר ממנה כליל – ככותב שורות אלו), אולם לדבר בהכללה על הנצרות "כאור", כפי שעושה מיכאל, בוודאי לא קשורה למתמטיקה, אבל בוודאי מקורה בחוסר חשיבה ביקורתית.
    מבלי להיכנס לתולדות הנצרות, שהיא היסטוריה של קנאות, מלחמות, הוצאות להורג של כופרים, ונסתפק רק במה שקורה בעידן המודרני, נראה שהנצרות כארגון התייצבה בדרך ככל לצד כוחות האופל והשררה, וגם בימים אלה, אנו רואים את הפונדמטליסטים הנוצרים בארה"ב מגבים את הנשיא בוש, את האפיפיור הקתולי מתנגד לאמצעי מניעה ותורם לאימלול האנושות בעוד כך וכך מיליוני ילדים שלא יסיימו את שנתם הראשונה, וכך הלאה.
    וסתם כקוריוז נזכיר שהחשיבה המתמטית של מיכאל הביאה אותו בשעתו להשוות את פינוי מתנחלי עזה לגירוש היהודים בתקופה הנאצית.

  16. מיכאל שרון: אנושיות ומתימטיקה הגיב:

    [נא להביא זאת ולא הקודם]

    במקום לדוש ב"איזו אידאולוגיה יש לתחוב למוח הנוער", יש לעסוק בדבר אחר לגמרי, ובכוון שונה לחלוטין ממה שגדעון מציע: לחנך לחשיבה מתימטית, לחשיבה היכולה לפתור בעיות. ולתת אי אלו מושגים ומתודיקה של חשיבה ביקורתית.

    האידאולוגיה לא יכולה לכסות על חוסר יוצלחות, שמה שמאחוריה זו עצלות ונהנתנות. הנוער הישראלי במקום נמוך מאד בחשיבה שיטתית, במתימטיקה ומדעים, ולכן מוחו שטוף בדימויים. גם גדעון מטפח חשיבה אסוסיאטיבית מושתתת דימויים, וגם אנשי הימין המטורף, אין כל ההבדל. אם יאמר כאן כי אנשי מדע ישראלים נוטים לימין, זה הבל, מדובר במדענים בינוניים חסרי כל הישג ממשי, ואין שם כל אלמנט של חשיבה מבריקה או אפילו אנושית.

    האנושיות מתחילה בחשיבה פותרת בעיות באופן עמוק, הבנוי על מושגי מרחב ומתימטיקה ולא על מילים ודימויים שטוחים דו-מימדיים, כך החלה הציויליזציה – בקידום המתימטיקה ככלי לאיין את השפעת השמאן, מנהיג השבט, ועריצותם הגזלנית.

    אין לראות כיצד עריצות מתיישבת עם חשיבה מתימטית ומרחבית ביקורתית, ועם אנושיות הניגזרת ממנה, שאינה רואה בעובדים, ביצרנים ובני אדם אחרים אובייקטים לאיון בדיכוטומייה מוכוונת העצמת אני ומזעור משקל הלא-אני המסויים, שעובר תהליך לגלגני של איון אונטולוגי. החשיבה המרחבית אינה ego-centered.

    מה שקרוי האינטלקטואלים הישראלים הם בעלי חזקה החושבים ברמה אסוסיאטיבית ירודה שבירודות, בעוד בעלי שיעור קומה מודרים בפראות אטאויסטית וניבערת, המתהדרת בציניות פשטנית העוטה לגלגנות מטומטמת. הנצרות שלי אינה ניבערות, אלא התנערות מסביבה מבאישה בסאובה המחשבתי והאתי, מנחשלות נוראה.

    אני נוצרי כי החילוניות הישראלית היא זבל מצחין, נהנתנות גזלנית, ציניות רעה, הנמכת האדם לחבורות מתגודדים או לעלובי חיים הנימצאים מנגד ומודרים ממשאבים. והיהדות אינה תמיד אדקווטית מבחינת הבנתי ותחושתי המבוססת, ולא אפרט.

    היהדות היא דת – הנצרות היא אור.

    הנצרות היא חיים, היא תקווה לחיים על האדמה, היא איון האיון, התנערות מהרשעה דמויית החוק ומעגלי המוות – ולוחמה מוצלחת בדחפי המוות. היא ספק שבביטחון, אין היא ארוגנטית – היא צנועה, היא מכירה בחולשת האדם וניזקקותו לחסד, היא מחליפה את העבדות לחוקי התורה בעקרון החסד והאהבה (ראו איגרת אל הרומים של פאולוס). היהדות היא שלב שהתפתח באזור הזה, בשולי התרבות המצרית, הבבלית, ההלניסטית, הרומית, אך לא אתווכח כאן. התפתחו בה אלמנטים פורמליסטיים קשים מנשוא, אך לא אציגם כרגע. בגלל קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים, ואין כאן רק דבר קונטינגנטי.

    אני נוצרי גם מטעמים אחרים כמובן, הקשורים מעט גם לסלידתי מנשמות מתות מכל סוג, והפגע הרע שבהם לכל הליך יוצר, חרוץ ופותר בעיות, לכל אור אמיתי של תבונה (ולכן, משום עניין חשיבות התבונה, אני קתולי).

  17. לנין הגיב:

    ל"לגדעון"- גדעון כבר ענה לך לעניין רק אוסיף שאתה אומר ש"עמידה בתקן כלכלי שיראה שיש לישראל מה להרוויח גם מכינון יחסים כלכליים איתה", כלומר אימפריאליזם קלאסי, ניצול פועלים,מונופוליזציה על סחורות (כמו שהיה לפני 87′). אין ספק שאתה סוכן אימפריאליסטי מדופלם.

    לדניאל- התשובה היא לעשות ברית גם עם השטן בעצמו בכדי לקדם אינטרסים מסויימים.

    למיכאל שרון- במאמר אחר הבאת קישור לסדרה איראנית, ובמפתיע היתה עליה כתבה באחד משופרי התעמולה האימפריאליסטית (ידיעות או מעריב, אני לא זוכר).

  18. דניאל הגיב:

    מי היה מאמין.

    חלון לימי-הביניים, לדרך-החשיבה של כמרים אפלים, כאן באתר ה"גדה".

    "החילוניות הישראלית היא זבל מצחין […] היהדות היא דת – הנצרות היא אור […] אין היא ארוגנטית – היא צנועה […] היא מחליפה את העבדות לחוקי התורה בעקרון החסד והאהבה"…

    כמובן, ניתן בהחלט להכביר מלים, על מידת-הבולשיט שבקשקשת המסיונרית דנן. אולם, מדוע לטרוח? הנבונים והמשכילים, כבר יודעים ממילא, עד כמה כל דברי-ההבל דנן, מופרכים המה – ומנגד, המיכאל שרונים למיניהם, עיוורו-עצמם מרצון ולא יראו דבר, גם אם יונח ממש לפני עיניהם – אשר חדלו מלראות.

    וכמו שנאמר: "ישמור אותי האל, מפני האמונה"…

  19. גומיה לנוצרי הגיב:

    לא לילד הזה יחל המהפכן היהודי ישוע.
    מה שאתה מכנה כ"אור", תומך תמיכה בלתי מוגבלת במדינת ישראל ,ובפשעיה,רק מתוך מחשבה אנוכית כי מקומם של היהודים להיות מרוכזים בארץ הקודש לפני הכחדתם ,וטרם הופעתו המחודשת של ישוע.
    אם לזה אתה קורא "אור" כנראה שאני צוללת

  20. ליעקב הגיב:

    כל הכבוד, סוף סוף תגובה שראוי לקרוא אותה באתר המדופלם של השמאל

  21. מיכאל ללנין הגיב:

    היתה גם כתבה בנושא באתר שלי, וכנראה כתב זריז באחד מהצהובונים שחיפש על מה לכתוב, מצא כאן שלל רב.

    איראן -לא מה שמספרים לך אודותיה
    — קישור —

  22. מיכאל ליעקב הגיב:

    כתבת: "רק נזכיר כי כמה מגדולי המתמטיקאים ומדענים בשאר מדעי הטבע (כימיה, פיסיקה) התגייסו לסיוע למשטר הנאצי".

    שכחת שקרה כאן בדיוק ההפך: כמה מגדולי המדענים והמתימטיקאים, למעשה רבים מאד מהם, עזבו את גרמנייה לארה"ב ואנגליה, או התנגדו, במדה שנשארו, לנאציונל סוציאליזם. למשל, ארוין שרדינגר (תורת הקוונטים) הגר ב-1933 לאנגליה (קמברידג’), ולאחר מכן לדאבלין שבאירלנד. הייזנברג נשאר בגרמנייה, אך חיבל בפיתוח הגרעין הנאצי. מאידך, לא ידוע לי (כמעט) על אקדמאים לא יהודים בתחומי הרוח והחברה שעשו דבר דומה.

  23. נפתלי הדג הגיב:

    אני תוהה מה העמדה המהפכנית לגבי האיסלם, שכן אני מתקשה להחליט בין התאסלמות להתנצרות. כל הארה תתקבל בברכה.

  24. יעקב הגיב:

    מיכאל מציין שם של מתמטקאי גרמני אחד שעזב את גרמניה הנאצית, אבל יש כמובן רבים, אלפים שנשארן לשרת במסירות את המשטר הנאצי. דווקא בין אנשי הרוח כמו כמו המחזאי ברטולד ברכט והסופר תומס מאן שהגרו, היה מספר הרבה יותר גדול של מתנגדי המשטר.
    בישראל המצב אינו שונה. יש מתמטיקאים ואקדמאים במדעי הטבע המחוברים לימין, אפילו לימין הקיצוני, כמו חתן פרס נובל לכלכלה פרופ’ ישראל אומן (שקיבל את הפרס על פיתוח תורת המשחקים שיש בה מרכיב חשוב של מתמטיקה), המוכר כתומך התנחלויות, כיבוש ופצצת אטום ישראלית. גם שני חתני פרס נובל לכימיה מהטכניון הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר לא מוכרים כפעילים נגד הכיבוש, ולא השמיעו קולות מחאה נגד הפרות זכויות האדם בשטחים הכבושים.

  25. מיכאל בפניה לדג: תור הגליל היגיע לארצנו הגיב:

    אין מה לתהות כאן. רק היה כנה עם עצמך, ומודע לתעמולת חירחור המלחמה והנידלון המשופעת עלינו. רק דבר אחד מתבקש – היה ישר עם עצמך, ואל תצא מגידרך במעשים היסטריים (כגון המרת דת למשל – שכן מה הקשר?).

    ומה משמע תעמולה כזאת הניתקלת במחסום איתן של היושר וההגינות הפנימית?

    כרגע למשל יש צווחה תקשורתית בנושא התפרעויות ערבים ודרוזים בגליל (פקיעין ועוד). מה פשר הדבר? הכשרת לבבות לגל חדש של הפקעות קרקע מסיביות בגליל – במסגרת מגמה ("יישוב הגליל") שאני מתריע עליה מזה שנה, ועל רקע זה, אותה הכשרת לבבות להפקעות תוך מינימום התנגדות, גררה את גרושו של עזמי בשארה – דובר חכם ומוכשר במיוחד ש"ראוי שיסולק על מנת שהעניין יהיה קל כחיתוך חמאה", ועל רקע זה קיימת גם הסתתו החוזרת ונישנית של ליברמןשלבשה כוון חדש וברור מזה כשנה.. (שלחתי על לגדה כתבה מעניינת, מקיפה, מנומקת וטובה למדי שלא פורסמה. אולי עוד תפורסם, שכן חשוב להתריע בעוד מועד, מחדל קובע לרע אף הוא, לפעמים, לא פחות משפיכת הדם והדמים, שכן לא הגזלן הליברמני מנדל"ן, אלא השתיקה – היא שמנדלנ"ת שלא במשפט.

    תור הגליל היגיע לארצנו – הנידלון הוא המשך ההסתה באמצעים אחרים

    — קישור —

  26. מיכאל ליעקב: חינוך מתימטי להמונים הגיב:

    דומה שהסקת מדברי שאני מדבר על חינוך מתימטי אליטיסטי לקומץ, כפי הפרקטיקה בישראל ובמשטרים בעייתיים אחרים. אך דיברתי על דבר אחר לגמרי, חינוך להמונים. עוד אפלטון הראה כיצד אנאפאלפבית מסוגל להגיע בנקל להבנת הגאומטריה האויקלידית – מדובר במבנים מוחיים ומיצוי הפוטנציאל שבהם ולא באוצר מילים ודימויים שתוחבים לראש ההמונים או למוחות האספסוף המשכיל במדינה – שלחלקו מוענקים זכויות יתר ומשאבים. ברור שבמדינה כישראל המבוססת על שנור כספים זרים וחלוקתו לחבורות מתגודדים מיוחסים, כמו הקצאה להם של הכוח הפוליטי והנגישות לאמצעי "עיצוב" מוחות ההמונים, הרי שהמעט שזוכים לחינוך מתימטיקאי גבוה, והמיעוט בעלי היכולת הגבוהה בתחומים אלה, נחשבים לפרה חולבת, מחד חולבים את תוצריהם, ומאידך מטמטמים אותם בהוייה פקידותית, המוצגת כדרך הריאליסטית היחידה לשרוד במציאות של בעלי חזקה.

    וכך למשל, הרשקו וצ’חנובר הינם בעלי מנטליות בירוקרטית תככנית צינית, כשם שהיו לא מעט מסוגם בבריה"מ. מדובר אם כן בבית גידול למפלצות מערכת מסואבות, על רקע של סאוב וטימטום המונים כללי.

    לא כזה היה המצב בגרמנייה ב-1933, באנגליה וגם לא במקומות כמו סביבת MIT בהם מדובר במתימטיקאים ופיזיקאים מבריקים ולא במסואבי מערכת. אלה בוחלים בכל ממסדיות מחליאה, וזה ההסבר להתנערות מטימטיקאים ופיזיקאים מבריקים בשנות ה-40 וה-50 מגישות ממסדיות בארה"ב, ובקמבריג’ ואוקספורד בשנות ה-30, וגם לציד המכשפות כלפי השכבה הזאת על ידי מקארתי. הדוגמאות שהבאת הם של 2 סופרים, אבל ביקשתי שתביא דוגמאות של אקדמאים במדעי החברה והרוח.

    אשר לפרופ’ אומן, הוא היה אחד ממפתחי הגישה התורת משחקית לאירגון וויסות איומים גרעיניים בתקופת המלחמה הקרה, מסוג קאהן ואחרים, וסביבתו היתה אינטלקטואלים שעסקו בביטחון לאומי סביב ממשל קנדי ולאחר מכן, סביבה שהיצמיחה גם מטורפים אקסנטריים מסוג זה שגולם על ידי פיטר סלרס בד"ר סטריינג’לב. מדובר בלא קונפורמיסט, שים לב, לא אדם דורסני באופיו , אבל בעל גישה דתית וימנית שרואה בחיים התנחלויות מעין תחליף בסגנון המערב הפרוע להתבודדות בהרי הרוקי עם כמה חברים, או משהו כזה, להבנתי.

  27. חיים ו. הגיב:

    יעקב,לא מצליח למצוא את הספר באמזון, אפשר את השם המפורש באנגלית? בכל מקרה, הנקודה שלי היא אחרת לחלוטין. רשע, טמטום ואוולת מלוים את האנושות יד ביד משחר נעוריה, ידע אינו ערובה למוסריות ואני לרגע לא טוען את זה.
    אני מדבר על דבר אחר שקשור באופן חלש גם לטענה של קרמייקל(כפי שהבנתי אותה מהמשפט וחצי שכתבת) קרי, ניצול הבורות על ידי אלו שיודעים. אם בעבר אנלפבתיות ובורות נוצלו היטב על ידי השלטון, הכנסיה וההון בכדי למנוע מהעם דעת ודעה, כיום בורות מתמטית משמשת על מנת לנתב את הציבור לאפיקים רצויים, הפחד מפני הטרור במערב למשל מבוסס על העובדה הפשוטה שמרבית האנשים לא מסוגלים לחשב סיכון באופן ראציונלי. באופן כללי הטקטיקה היא, הפחד את הציבור מפני אירועים מחרידים שההסתברות להתרחשותם נמוכה עד אפסית, כאשר הם לא קורים(כמעט כל הזמן) יחס זאת לפעולות/מוצרים/אלוה שלך. כאשר הם כן קורים(כמעט אף פעם) זה רק מחזק את הצורך בך… יעיל, שימושי להפליא ובעיקר אפקטיבי.

  28. חיים ו. הגיב:

    הייתי מציע ליעקב לחפש את הספר INUMERACY מאת ג’והן אלן פאולוס, הספר עוקב אחר ומדגים בהומור יבש אך חינני את התוצאות העגומות של המקבילה המתמטית והמאד פופולרית לאנלפבתיות. אין מדובר אפילו באי הבנת מושגים מתמטיים מופשטים כמו "חבורה" או "גבול" אלא חוסר היכולת להבין סטטיסטיקה בסיסית, אי היכולת לבצע חשבונות פשוטים בראש, אי היכולת לתפוס סדרי גודל(בעיקר של מספרים גדולים). ספר נוסף שכדאי ליעקב לקרוא הוא פריקונומיקס של סטיוון לוויט שאף תורגם לעברית לאחרונה כמדומני.

    המשמעות של הבורות המתמטית הרווחת כלכך חורגת בהרבה ממגבלות בחישוב העודף בסופר השכונתי. מדובר על נכות חברתית המקבילה לאנלפבתיות על כל המשמעויות הפוליטיות הנלוות, הניצול הציני של הכשל החינוכי הזה מתבטא בפרסומות, בכותרות העתון, בחקיקה(חוק הקסדה שנחקק לאחרונה הוא דוגמה קטנטנה לכך), בשד הדמוגרפי ולמעשה בכל תרבות ההפחדה הרווחת כלכך במקומותינו.

  29. לנפתלי הגיב:

    אני ממליץ על בודהיזם טיבטי ברוח המהאיינה. דת המיטיבה לבטא את הסתירות החברתיות ואת ניכוס הערך העודף על ידי המעמד הבורגני, כמו גם את המלחמות האימפריאליסטיות על הנפט הערבי.

  30. אינרה מוניס הגיב:

    מיכאל, מה הכתובת של האתר שלך?

  31. יעקב הגיב:

    לחיים ו.
    אני מציע לך לקרוא את ספרו של סטנלי קרמייקל, "הטמטום המתמטי", (לא תורגם לעברית), שבו הוא משרטט בצורה די מפחידה כיצד כל אותם מדענים בתחומי המתמטיקה, כימיה, פיסיקה, מחשבים וביולוגיה משרתים את מכונות המלחמה ומערכות הצבא והממשל תמורת שכר חודשי, אפילו לא כל כך גבוה. אנשים ללא מצפן מוסרי וחברתי שמוכנים למכור את הידע שלהם לכל מוסד שתורם לרצח והרס ובלבד שישלמו להם, גם אם המחקרים שלהם יובילו לחיסול האנושות. אנאלפבתיות, אומר קרמייקל, אינו נתון חיובי לכשעצמו, אולם כאשר רואים מה עושים אנשים עם הידע שלהם, איך הם תורמים לחיסול האנושות וכדור הארץ, אתה אומר לעצמך, שההוא עם ההשכלה העממית שבקושי מצליח לספור את העודף בסופר, לפחות לא מסוגל לתרום להרס כפי שעושים כל הידענים במדעי הטבע.

  32. לנין הגיב:

    בצבא הייתי ביחידה של עתודאים שלמדו מתמטיקה,מחשבים,פיזיקה וכו’ ורובם די ריאקציונים מבחינה פוליטית, ליברליזם זה דבר נדיר ביניהם, על שמאלנות אין מה לדבר.
    עכשיו אני לומד מתמטיקה וכלכלה באוניברסיטה העברית, וכמובן שיש אנשים מסוגים רבים, אבל אין שום קשר בין דעות פוליטיות למנת משכל או מה שלומדים.
    יש הרבה מרצים ומתרגלים במתמטיקה שהם בלי ספק אנשים מאוד מוכשרים וחכמים, אבל הם מתנחלים חובשי כיפות.
    כל ניסיון לעשות התאמה בין דעות פוליטיות לבין לאינטליגנציה יוליד תוצאות שגויות (אולי מגיל מסויים לא, כי אז אותם אנשים משתלבים במנגנון המדינה,או בתור חוקרים באוניברסיטה, או בהיי-טק, והמשרה,המשכורת והיציבות מעמידים אותם מול ונגד העמלים, שלא לדבר על זה שכמובן רבים מהם עוסקים בפועל במלכאת הטרור הבורגנית).

  33. השואל/ת הגיב:

    יצאתי עוד יותר מבולבל/ת…. בקישורים שמיכאל נתן יש הרבה הפניות לאתרים ימניים ואתרי קונספירציות, רוטר נט, פרשיות ילדי תימן, כוזרה וכהנה וכהנה….

  34. יעקב הגיב:

    לשואל/ת מעלי,
    אל תתפלא/י על הקישורים הימניים שמיכאל מפנה אותך. האיש הוא גרפומן בלתי נלאה בעל מאפיינים טוקבקיסטים שכותב בכל מקום בו הדבר אפשרי. בבסיסו הוא איש ימין, שיודע כי באתרים שמאליים ייפלט החוצה אם לא יעמעם את ימניותו, וזה מה שהוא עושה בגדה השמאלית, אם כי הוא לא מצליח להסתיר אותה באופן מלא והיא חוזרת ומבצבצת בכתיבתו בגדה. למשל בתגובתו לעיל הוא מלמד סניגוריה על איש הימין חתן פרס נובל פרופ’ ישראל אומן.
    הוא חסיד מושבע (שלא לומר שוטה) של ההיסטוריון הצבאי הימני קיצוני אורי מילשטיין שעל פי משנתו כל ישראל צריכה להיהפך למחנה צבאי אחד גדול (ממדי המיליטריזם כיום לא מספקים אותו) שלאחרונה קיבל את אות מסדר ז’בוטיסקי (או משהו דומה) מידי בנימין נתניהו (או מישהו דומה) על ספרו שראה אור לאחרונה בו הוא טוען שבדיר יאסין לא היה טבח.

  35. גרפומן / טוקבקיסט / איש ימין / מלמד סניגוריה / חסיד מושבע הגיב:

    גרפומן בלתי נלאה?

    מאפיינים טוקבקיסטים?

    איש ימין?

    סניגוריה על איש הימין חתן פרס נובל פרופ’ ישראל אומן?

    חסיד מושבע (שלא לומר שוטה) של ההיסטוריון הצבאי הימני קיצוני אורי מילשטיין?

    יעקב?

  36. ספירומן השבשבת הגיב:

    יסביר לי אביר זכויות האדם השדוגל ב"מעצר אזרחי" של נערות מתנחבלות בנות 16 שספו ידוע על פי נסיון העבר ברצח איך מתיישב:
    "אם יפטר את השרים ליברמן וישי, יקים ממשלה חדשה ללא מפלגות הימין הקיצוני ויצרף אליה את מרצ והמפלגות הערביות, יתחיל בפירוק מאחזים, יפסיק לחלוטין את הבנייה בהתנחלויות ויקצץ דרסטית את הזרמת הכספים אליהן, יחוקק כבר עתה חוק פינוי-פיצוי למתנחלים שמעוניינים לחזור לתחומי מדינת ישראל, יבטל את כל המחסומים המקשים על תנועה חופשית של פלסטינים בתחומי הגדה המערבית, יבטל את המצור על עזה וייכנס למו"מ גם עם החמאס להפסקת אש,"
    עם: " יתחיל בפרויקט הזזת גדר ההפרדה לעבר הקו הירוק" ןהרי חשבתי שלאחר שנבצע את כל שאיפותיו של ספירו (סליחה של הפלסטינאים) ישרור השלום ולא יהיה צורך בחומה. האם גם הספירומן יודע שלאחר שניתן הכל בעצם נמשיך לחטוף? –
    אדם

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים