הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-9 בדצמבר, 2007 13 תגובות

"עצי קפה ואבוקדו, מכרות זהב באלדורדו. זורם הנפט בקריפיטיו ואין מסים ודפיציטיו. ושם אינדיאנים עם כרבולת. מקרקפים רק… מס גולגולת. ונצואלה – אין דומה לה!". למרות שדן אלמגור כתב מלים אלה לפני עשרות שנים, נדמה שגם עתה אין דומה לה – לוונצואלה. ה"רודן" הוגו צ’אבס העמיד שאלת המשך כהונתו במשאל עם… והפסיד. כותרות העיתונים זועקות "דיקטטורה", אבל רוב העיתונות היא בידי מספר משפחות בעלי הון המתנגדות לצ’אבס ולרעיונותיו. בוונצואלה נהרגים בהפגנות, אבל אלה דווקא אנשי האופוזיציה היורים על תומכי הנשיא. ולפני מספר שנים (ולראשונה במסורת ארוכת הימים של הפיכות צבאיות בדרום אמריקה) כאשר ראשי התעשיינים, בתמיכת שגרירות ארה"ב, מבצעים הפיכה צבאית ו"מעלימים" את הנשיא הנבחר, הוא שב לכס הנשיאות בלחץ ההמון המאיים להסתער על מוסדות השלטון. ונצואלה ואין דומה לה.

ההפסד במשאל העם קרה בשבוע שעבר. על פי נתונים רשמיים שפורסמו בסוף השבוע בקראקס, בירת ונצואלה, 4.5 מיליון אזרחים הצביעו נגד הצעת ממשלת צ’אבס לשינויים בחוקה, 4.4 מיליון תמכו ברפורמות ו-7.2 מיליון לא באו להצביע. באחוזים: 50.7% נגד הצעת הממשלה, 49.3% בעד צ’אבס. אבל זו ההתפלגות של אלה אשר טרחו ובאו להצביע. 7.2 מיליון תושבים החליטו להימנע ולא להגיע לקלפי; או כ-45% מכלל בעלי זכות הבחירה. לשם השוואה: בבחירות לנשיאות שנערכו אשתקד, זכה הוגו צ’אבס לכ-60% מכלל הבוחרים, או כ-7.4 מיליון מצביעים. ביחס לבחירות לנשיאות, מחנה ה"לאו", מחנה הימין והשמרנים, הגדיל את כוחו במעט. אבל השאלה הנשאלת היא מדוע כל כך הרבה בוחרים, גם כאלה שהצביעו בשנה שעברה עבור צ’אבס, החליטו הפעם להישאר בבתיהם?


הפעם, וכפי שקרה מאז שהגיע לנשיאות, צ’אבס נאלץ להתמודד מול קואליציה של כוחות הכוללת את בעלי ההון ובעלי האדמות הגדולים, בעלי הבנקים, ראשי המפלגות המסורתיות, הכנסייה וראשי האיגודים המקצועיים הוותיקים והמושחתים. אל הקואליציה יש להוסיף את השגרירות האמריקאית הפעילה עד מאוד בניסיונות ההדחה של הנשיא בשנים האחרונות. אל אלה הצטרפו סטודנטים מן הימין (שכמו במקרים רבים במזרח אירופה) קיבלו מימון אמריקאי נדיב. כך, שאין חדש במערך הכוחות העומד נגד הנשיא המכריז מעל כל במה שהוא "רוצה לבנות את הסוציאליזם של המאה ה-21″. האם מיליוני הנמנעים הצטרפו לפתע לכוחות השמרניים? מסקרים שנערכו לאחר משאל העם עולה דווקא שבקרב הנמנעים אין רוב לתומכים בימין. רובם הגדירו את עצמם "צ’אביסטאס" (תומכי צ’אבס). ועוד הם ציינו שקצב השינויים בחברה והכלכלה הם איטיים מדי; שהיו רוצים לראות שיפור מהר יותר ברמת החיים, ההשכלה והבריאות. באופן פרדוקסלי, הצעות הרפורמה של צ’אבס הצביעו לכיוון הזה: רפורמה אגרארית, הקמת קואופרטיבים, העמקת הדמוקרטיזציה "מלמטה", והאפשרות לבחור את הנשיא לקדנציה נוספת מעבר לשתי קדנציות, כפי שנהוג ברוב מדינות אירופה ו… בישראל.


איך ניתן להסביר את "פיצול האישיות" של אזרחים, רוב-רובם עניים, אשר רוצים להאיץ את השינויים החברתיים לעומק שצ’אבס מבטיח, אך אינם מוכנים להגיע אל קלפי שבבית הספר הקרוב לביתם (שסביר להניח הוקם או שופץ על ידי ממשלת צ’אבס) ולהטיל בקלפי את פתק ההצבעה בו כתוב "כן"? ניתן לסכם את התשובה לסוגייה שניתנה בימים אלה על ידי פעילי השמאל (שלא כולם חברים במפלגתו של צ’אבס, המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של ונצואלה) בשתי מלים: "תודעה" ו"ארגון". רבים בוונצואלה מוכנים להריע לנשיא צ’אבס בעקבות מדיניותו החברתית והכלכלית. אבל לא כולם מסכימים שיש לנקוט בצעדים כלשהם למימוש הבטחות אלה. צ’אבס עצמו לא תמיד מעודד מגמות אלה, בהסבירו שהוא מהווה את הערובה היחידה להמשך תהליך השינוי החברתי. ויש השואלים את עצמם "אם הנשיא הוא מחולל השינויים הבלעדי, מדוע עלי לנקוט עמדה ולפעול לשינויים אלה?"


גם התשובה לשאלת התארגנותם העצמאית והדמוקרטית של תומכי צ’אבס אינה חד-משמעית. אמנם הוקמה מפלגה "מטעם", אבל רבים רואים בה גוף ביורוקרטי שאינו מסוגל להעמיק את הדמוקרטיזציה "מלמטה" המובטחת.


צ’אבס קיבל את דין הבוחר. יחד עם זאת, הוא שב והכריז שינסה שוב ושוב לשכנע את רוב בני עמו בצדקת דרכו הסוציאליסטית. יתר-על-כן, צ’אבס אמר שהוא מכבד את רצון הבוחר. שהוא מעדיף להפסיד בהפרש קטן כל כך, כי אילו היה מנצח בקלפי בשיעור כה מזערי היה מאבד את הלגיטימציה הציבורית לפועלו. עתה, ועל פי חוק, נותרו לצ’אבס 4 שנות הכהונה. זהו פסק הזמן שניתן לו כדי להעמיק את התהליך שהוא החל לפני תשע שנים. יהיו אלה 4 שנים מעניינות וגדושות אירועים. כאמור: ונצואלה ואין דומה לה.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. ניצן אביב הגיב:

    ונצואלה ואין דומה לה!

    נקוה מאד שמגמת הרפורמות הסוציאליסטיות שהנהיג הנשיא הוגו צ’אבז תימשכנה ואף תוגברנה ביתר-שאת ו"הסוציאליזם של המאה ה-21″ שרוצה הנשיא צ’אבז להנהיג אכן יונהג, במהרה בימינו:
    הרפורמה האגרארית, הקמת קואופרטיבים, העמקת הדמוקרטיזציה, עליה ברמת-החיים, במיוחד לשכבות המוחלשות, עליה ברמת ההשכלה והבריאות ושרפורמות אלו יהוו ציון-דרך ותמרור שלאורן תהלכנה גם מדינות רבות אחרות ביבשת דרום-אמריקה ושבשורתה תופץ גם למדינות אחרות ברחבי העולם ותדביר את המגמות הנפשעות של הניאו-ליברליזם והקפיטליזם הרדיקלי, החזירי.

  2. טעות בידך הגיב:

    בישראל רה"מ יכול לכהן 7 שנים בלבד. הדבר אומר שבתסריט המקסימלי, רה"מ יכהן 6 שנים ו11 חודשים ואז יבחר לכהונה של 4 שנים – יכהן סה"כ כ-11 שנים. אבל, כאמור זהו רק תסריט מקסימלי.

  3. פרידה הגיב:

    מן הראוי לציין גם שהח’ צ’אבס שלך ברכות לכנס חד"ש האחרון בנצרת, בו קרא להמשיך ולהאיבק בקפיטאליזם האמריקאי.

  4. דניאל ל"מתקן הטעויות" הגיב:

    מנין לך, בדיוק, שרה"מ ישראלי יכול לכהן עד שבע שנים? ואז אתה כותב, שבעצם אולי 11 שנה…

    מה בדיוק מונע ממנו, להרכיב קואליציה שוב ושוב ושוב, מדי שלוש~ארבע שנים, במשך – אפילו – ארבעים שנה?

    אלא אם אתה מדבר, על סעיף עלום ונסתר כלשהו בחוק-יסוד: הממשלה… שאז אשמח בהחלט, אם תאיר את עינינו.

  5. אפרים דוידי / התיקון הוא נכון הגיב:

    נכון. קיימת הגבלה בנושא בחירה מחדש של ראש ממשלה בישראל. ברוב מדינות אירופה המגבלה לא קיימת. כנראה נפלתי קרבן לקיצוץ שעות ההוראה באזרחות בתיכון. או שבאותו יום היו לי דברים אחרים לעשות. בכל מקרה – אני אחראי לטעות. לגבי צ’אבס, אכן הוא שלח מסר לוועידת חד"ש, יחד עם רבים וטובים אחרים, מתושבי חולון, שהם אנשי שמאל אבל לא נמנים עם פעילי חד"ש, ועד לאסיר מרוואן ברגותי.

  6. מושון הגיב:

    אני לא מבין איך איזשהו שוחר זכויות אדם מסוגל לתמוך במהלך בו שליט נבחר למשך כל חייו.
    מה ההבדל בין זה לבין ההפיכה באיראן?
    גם שם תמך העם באייטולות ברגע מסויים והיה חותם על שלטון אינסופי, והנה אלו נטלו את המושכות לידיהם ולא מתכוונים לוותר למרות ביקורת ציבורית מבפנים ומבחוץ.
    מה שווה הסוציאליזם אם העם מאבד את המנדט שלו לבקר את השלטון ולהחליפו?
    רבותי, איזה מין ליקוי מאורות נחת עליכם?
    האם עצם המילה "סוציאליזם" יש בה כדי לעוור עיני צדיקים?

  7. אלי/ צאבס לעולמים הגיב:

    אולי בגלל החינוך הציוני בורגני שלי יש לי התנגדות מובנית כלפי כל "מנהיג" הרוצה להבחר "לכל החיים"
    אם אכן צאבס הוא מנהיג העם יתכבד נא ויגיש את מועמדותו כל פעם בתום הקדנציה ללא קיצורי דרך מעוררים חשד

  8. יעל לוטן הגיב:

    בואו נעשה קצת סדר בבלגן. הנשיא סרקוזי יכול לשוב ולהיבחר לנשיא עד שימות מזיקנה – בתנאי כמובן שהבוחרים יירצו בו שוב ושוב! אותו הדבר חל על ראשי ממשלה בבריטניה ועל ראשי ממשלות ומימשלים רבים בעולם. הוגו צ’אבס לא ביקש להיות נשיא כל ימי חייו, אלא רק שיוכל לשוב ולהיבחר בתום הקדנציה הנוכחית שלו, שתסתיים בשנת 2012 ?( או 2013). אילו התקבל התיקון הזה לחוקה, הוא היה עדיין תלוי ברצונם של הבוחרים, ואלה יכלו לבחור מישהו אחר במקומו. רוב המגיבים כאן ניזונים רק מן התקשורת האמריקנית – המצוטטת בישראל כמעט בלי שום ביקורת – ולא ממקורות דרום-אמריקניים.

  9. YB הגיב:

    היו עוד שינויים בחוקה שצ’אבס הציע שמשמעותם לכאורה פוליטיזצייה של הצבא ושל רשויות המדינה.

  10. קרלו בטוס-יק הגיב:

    האם אתם באמת לא רואים את הפופוליזם שמוביל צ’אבס, ללא כל בסיס פרולטרי/מהפכני? האם לא נפלתם כבר מספיק פעמים בקסמם של פופוליסטים "שמאליים" שרק משרתים את הבורגנות/אימפריאליזם, גם אם אומרים ההפך?

  11. חדוה הגיב:

    קרלו בטוסיק האורתודוכס שוב מנסה להלך עלינו אימים… מספיק לדקדק על קבוצו של יוד. המהפכנים האותנטיים מזמן כבר לא באים מהגוורדיה המרקסיסטית, אלא יותר מכייון הנצרות! זה לא עושה אותם פחות מהפכניים, ולראייה הח’ מיכאל שרון ותנועתו המהפכנית.

  12. מיכאל: ניפתחה כרגע חזית אנטי אימפריאליסטית באלג’יר. לכן – מכבש בינואר הגיב:

    Twin Bombs Kill at Least 60 in Algiers
    — קישור —

    הבעייה עבור ארה"ב ולתפיסת גופי ההערכה שם כיום היא הפונדמנטליסטים שמאיימים על הממשלות תומכות ארה"ב באיזור. הבעייה הזאת הפכה אקוטית, עקב ההתנגדות בעיראק ובאפגניסטן, המאיימת להתפשט לחלקים נוספים בעולם הערבי. פעולה אמריקנית באירן, בפרספקטיבות אלה, היתה יוצרת תבערת גרילה אנטי אמריקנית באיזורים נירחבים, כולל באירן עצמה, אילו כוחות אמריקנים היו פולשים אליה.

    באלג’יר הרוב המוסלמי מוצמת על ידי ממשלה צבאית הנישענת על כידונים אמריקנים.

    החזית החדשה הזאת שניפתחה כרגע באלג’יר תחייב את ארה"ב ביתר שאת להוציא את הרוח ממפרשי הפונדמנטליסטים – וכך הלחץ על ישראל בינואר יהיה בעקבות ארועי היום חזק במיוחד.

    מיכאל שרון

  13. מיכאל: פלישת שיריון וחי"ר לעזה – הגדולה מאז עליית החמאס הגיב:

    Israeli Forces Move Into Gaza

    — קישור —

    מיכאל שרון

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים