על פי חוק חברות כח אדם שנחקק בשנת 1996 עובד המועסק באמצעות חברת כוח אדם אמור להיקלט כעובד מן המניין לאחר תשעה חודשי עבודה. הוראה זו בחוק הוקפאה מאז, ומדי שנה, באמצעות חוק ההסדרים ודרישת האוצר. אבל השנה האוצר נסוג בלחץ חברי כנסת וההסתדרות. ואולם, כפי שפורסם בימים האחרונים, הושגה הסכמה בין ההסתדרות למעסיקים על הארכת תקופת ההמתנה של עובדי כוח האדם אצל המעסיק הישיר מתשעה חודשים ל-18 חודשים. ההסתדרות, כפי שעולה מכלי התקשורת, מסבירה את הסכמתה לפגיעה בעובדי כוח האדם בכך שהשיגה את הסכמת המעסיקים למתן תנאים טובים יותר לקבלני שירותי אבטחה וניקיון, ובאכיפה עמוקה יותר דרך ביטול רישיונות לחברות כוח אדם ולחברות למתן שירותים. ההסכמים הקיבוציים הקיימים בענפי השמירה והניקיון הם דווקא טובים ומקנים לעובדים הפרשות לפנסיה בשיעור דומה לכלל העובדים. הקושי העיקרי הוא באכיפתם הדלה ובעובדה שהפכו לאות מתה. לפיכך שיפור ההסכמים אינו באמת "הישג" שבעטיו אפשר לוותר על קיצור תקופת הקליטה.
להפעלת חברה לשירותי ניקיון אין צורך ברישיון. רישיון נדרש רק להפעלת חברת כוח אדם ולמתן שירותי שמירה. היעדר אכיפה ממשלתית מרתיעה ואפקטיבית היא הסיבה המרכזית להיקף תופעת הפרת זכויות עובדים בהעסקת משנה, ולכן יש צורך במנגנוני אכיפה נוספים, חלופיים ומשלימים, שלא יסתמכו רק על האכיפה הממשלתית. מנגנוני קבלת הרישיונות להפעלת חברות לשירותי כוח אדם הם צמתי הרתעה טובים. חוק חברות כוח אדם קבע כבר בשנת 1996 כי התנאי לקבלת רישיון הוא מילוי הוראות חוקי העבודה.
במהלך השנה האחרונה, ביקש הפורום לאכיפת זכויות עובדים לקבל מהמחלקה לרישוי חברות כוח אדם מידע על מספר החברות שרישיונן בוטל כתוצאה מהפרת זכויות העובדים. רק לאחר שהוגשה עתירה מינהלית לפי חוק חופש המידע, הגיעה תשובת התמ"ת ובה הודאה כי שלילת הרישיון היא צעד קיצוני, הננקט רק כברירת מחדל, וזאת משום שהוא עלול לפגוע גם בעובדים עצמם. ההעדפה, נכתב, "תהיה להגביר את הפיקוח על החברה, או להגדיל את הערבות הבנקאית, כבטוחה לתשלום זכויות העובדים". המשמעות היא כי משרד התמ"ת החליט שהוא לא מבטל רישיונות של חברות כוח אדם על מנת לכאורה, "להגן על העובדים", בשעה שהחברות חופשיות לפגוע בנגיסות קטנות וגדולות משכר העובדים. במקביל נמסר כי מנתוני אגף האכיפה עולה כי בשנים 2005-2007 נפתחו כ-50 תיקי חקירה נגד חברות כוח אדם. לצערנו לא ראינו שפתיחת תיקי החקירה על ידי מחלקת האכיפה הרתיעה בפועל את חברות כוח האדם מלהמשיך להפר את זכויות העובדים.
בניסיון לשים סכר לשטף האדיר של תלונות מאבטחים כנגד חברות שמירה, דרש הפורום מהמחלקה לרישוי חברות שמירה במשרד המשפטים להכניס לקריטריונים לקבלת רישיונות, גם הפרת זכויות עובדים. התמקדנו בחברת "השמירה" בהיותה הגדולה ביותר. השתמשנו במידע על היקף התביעות שהוגשו נגד החברה ופסקי הדין שנפסקו נגדה כדי להדגים עד כמה החברה פוגעת בעובדים ולכן יש לבטל את רישיונה. אלא שמאז כל פעם שנדונה האפשרות לבטל את רישיון החברה, הופיעה ההסתדרות ובחרה במקום להתייצב לימין העובדים ולהגן על זכויותיהם, לעמוד לצד חברת השמירה. הרישיון לא בוטל עד היום אולם עצם האיום יצר הרתעה שהביאה להפחתת הפגיעה בעובדים.
נושא שלילת הרישיונות הוא חשוב אולם עלול להישאר מלה ריקה אם הוא יסתמך על תלונות של מחלקת האכיפה בלבד. זאת בשל העובדה שתיקים שמחלקת האכיפה פותחת ושמות החברות אינם שקופים ואין לדעת מי התלונן, מדוע נפתח תיק חקירה נגד מעסיק אחד ולא אחר, וכמה תלונות בפועל באמת הוגשו נגד החברות. בהחלטות על ביטולי הרישיונות חייבים לשקלל גם את מספר התביעות האזרחיות ופסקי הדין שניתנו בבתי הדין לעבודה.
ביטול הרישיונות כמנגנון הרתעה מפני הפרת זכויות עובדים הוא נכון ונחוץ עם או בלי הסכמת המעסיקים. הסכמת ההסתדרות להארכת תקופת הזמניות של עובדי כוח אדם היא פגיעה לא רק בעובדי כח האדם, אלא בכלל העובדים.
למה לנקוט בלשון עקיפה? למה לא לתת קרדיט כשמגיע?
האוצר לא ‘נסוג בלחץ חברי כנסת וההסתדרות’. הסעיף הזה נכנס להסכם הקואליציוני – בנוסח של 9 חודשים – בגלל ההתחייבות של מפלגת העבודה ושל עמיר פרץ, שהוא גם יוזם החוק המקורי. רק אי-בחירתו מחדש של פרץ לראשות מפלגת העבודה איפשרה את עיקור החוק מכל תוכן על ידי הערכת התקופה המותרת.
(גילוי נאות – אני קרוב משפחה של עמיר פרץ)
הסכמתו של יו"ר ההסתדרות להארכת תקופת הקליטה נובעת מסיבה אחת משמעותית:
החוק, בנוסח הקיים, חל על חברות כוח האדם, בהם מועסקים כ-100 אלף עובדים. במסגרת ההסכמה החדשה, אמנם תקופת הקליטה תוארך, אך החוק יחול גם על חברות קבלני השירותים, בהם מועסקים כ-500 אלף עובדים, בתנאים גרועים בהרבה מחברות כוח האדם.
בכך בעצם מונע עיני סגירה של חלק גדול מחברות כוח האדם, והעברת עובדיהם לחברות השירותים בתנאים מורעים.
נכןן, יש כאם פשרה מסוימת על תקופת הקליטה, אך המחיר הזה הוא זניח בהשוואה לכך שהחוק (שכאמור לא הופעל כבר 11 שנים מאז שחוקק) יופעל ויחול על 600 אלף עובדים שתנאיהם ישופרו משמעותית.
במקום לתקוף את ההסתדרות כל הזמן, תבדקו לעומק.
עיני ממשיך בדרכה הקונסטרוקטיבית של תנועת העבודה ההיסטורית, שפעלה לשיפור בונה של תנאי העבודה תוך לקיחת אחריות אמיתית על כל המשק, ולא לגישה סינדיקליסטית-משיחיסטית וחסרת אחריות שתביא לחורבן כלכלי.
ואם לציין שמות מדוע לא מציינים את שמו של ח"כ דב חנין, שמקדם חוק להעסקת עובדי חברות כוח אדם. חוק הנתקל בהתנגדות האוצר וההסתדרות.
(גילוי נאות – אינני קרוב משפחה של ח"כ ד"ר דב חנין)
אני מעריך את היכולת להשתמש בלשון נקיה ומבין את הצורך של אנשי קו לעובד להשמע מאוזנים. ההסתדרות של עייני עושה מעשה נבלה. עובדי הקבלן (שעייני אפילו אמר שיקיים עבורם שביתה בינואר) אכן לא נהנים מפסיק מכל שמופיעה בהסכמים הקיבוציים החלים עליהם. הם רק משלמים דמי טיפול כאשר הסתדרות אינה מפעילה אפילו פקח בודד מטעמה כדי לבדוק שההסכם שבגינו היא גובה מליוני שקלים מעובדי השמירה והניקיון אכן מקויים. על יחסה של ההסתדרות בראשות עייני לוועדי עובדים שקמו במגזר השמירה קשה לומר מילים טובות.
עייני הוא משת"פ של ההון והוא אפילו לא מתבייש לומר זאת.
ההסתדרות הכללית ועופר עיני בראשה – איבדו לחלוטין את הזכות לייצג עובדים בכלל ואת העובדים המוחלשים ביותר במשק, בפרט, קרי: עובדי חברות הקבלן וחברות כוח-אדם המשעבדות ומנצלות את עובדיהן, בלי להניד עפעף.
ההסכם המביש והמחפיר שחתם יו"ר ההסתדרות עיני עם המעסיקים הופך אותו באחת למשת"פ של מימשל ההון=שלטון הניאו-ליברלי הנפשע הקפיטליסטי – הרדיקלי-החזירי!
יש לדרוש את התפטרותו של עיני לאלתר ולקיים בחירות חדשות להסתדרות שונה ואחרת, שתדע להגן על העובדים במשק, כ-ל העובדים, בכל זה העובדים המוחלשים ומהגרי-העבודה המנוצלים בצורה מחפירה, ותדרוש את קיום מלוא זכויותיהם ולא תמכור את העובדים בנזיד עדשים!
בעיקרון כמובן שאני מסכים איתך, אבל – את מי נעמיד כמתחרה לעיני?
הרי אפילו חד"ש, מוכנה להשלים עם כללי-המשחק, שקבעה הבורגנות!! ושמאלה מחד"ש – עדיין אין (אלא אם כן תקום מפלגה חדשה). אם יקרה הנס הגדול מכולם וחד"ש תחתוך, סוף-כל-סוף, את כבלי ההתרפסות לפני הבורגנות, תהפוך למפלגה מהפכנית באמת ולא רק רפורמיסטית-מינימאליסטית, *אז* ניתן יהיה, לדבר על אלטרנטיבה… כי כרגע, זהו רק עורבא פרח, כל העסק הזה. אין אלטרנטיבה אמיתית.
(וכמובן, למותר לציין שאפילו במקרה זה, יהא על חד"ש גם להסכים להעמיד מועמד ליו"רות ולהתחייב, בכתב ולפני הציבור כולו, ש*לא* תיכנס, לקואליציה עם עיני ושותפיו, בשום-פנים-ואופן)