הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 בדצמבר, 2007 14 תגובות

לראשונה מאז הפיגוע במגדלי התאומים בספטמבר 2001, ראשי הבנקים המרכזיים במדינות הקפיטליסטיות הגדולות החלו לתאם את צעדיהם על מנת למנוע קריסת המערכת הפיננסית. זאת, כתולדה ממשבר שוק משכנתאות המשנה שפרץ בארה"ב לפני כחמישה חודשים וטרם הסתיים. נגידי הפדרל ריזרב של ארה"ב, הבנק המרכזי האירופי, הבנק המרכזי השוויצרי, הבנק המרכזי הקנדי והבנק המרכזי האנגלי הודיעו בשבוע שעבר על יוזמה משותפת כדי להתמודד עם משבר האשראי בשוקי העולם, באמצעות הזרמת כספים למערכת הבנקאית על ידי מערכת חדשה של מכירת הלוואות. רק הבנק המרכזי היפני אינו ראה צורך להצטרף לתוכנית שיתוף הפעולה בין הבנקים המרכזיים בעולם עליה הודיע הפדרל ריזרב האמריקאי, מאחר ש"המערכת הפיננסית המקומית ביפן היא יציבה".

בעולם קפיטליסטי, בו המשק אמור להתנהל ללא התערבות ממלכתית, מדובר בצעד יוצא דופן. איש בין הכלכלנים לא מטיל ספק שהמשבר שהחל בארה"ב היה למשבר עולמי. השאלה שאין לה בינתיים מענה היא עומק המשבר והקפו. בתחילת המשבר נאמדו הפסדי המוסדות הפיננסיים ב-100 מיליארד דולר. כעבור חודשים דובר על 400 עד 500 מיליארד דולר הפסדים. עתה יש הסבורים שעלות המשבר לא פחות מ-2,000 מיליארד דולר. אבל אף אחד לא רוצה להסתכן בתחזיות.


בתחילתו המשבר הקיף מוסדות פיננסיים קטנים בארה"ב שעסקו במתן משכנתאות לבעלי הכנסות נמוכות. לאחר כחודש, גם הבנקים הגדולים נשאבו אל המשבר. בשבועות האחרונים אף נאלצו להתפטר ראשיהם של שני המוסדות הפיננסיים הגדולים בארה"ב: מריל לינצ’ וסיטיגרופ. באנגליה, הסכנה שריחפה סביב הבנק נורטרן רוק גרמה לריצתם המטורפת של לקוחות שכמעט וריקנו את כספות הבנק. רק ההתערבות הממלכתית הנמרצת הצילה את הבנק מפשיטת רגל.


המשבר כבר עבר את גבולות ארה"ב ואנגליה, הגיע אל יבשת אירופה הקרובה ואף החל לכרסם בבנקים המקומיים – בייחוד בבנק הפועלים. ולא רק בנקים. שתי עיריות בנורבגיה הודיעו על פשיטת רגל כי השקיעו, השקעות כושלות, במניות הבנקים שהיו מעורבים בשוק המשכנתאות של ארה"ב. כמובן שלא רק הבנקים ישלמו את המחיר של המשבר. על פי מאמר שפירסם בשבוע שעבר הכלכלן הנודע פול קרוגמן ב"ניו יורק טיימס", מחירי הנדל"ן בארה"ב יורדים ויותר בעלי בתים נקלעים למצב שבו הם חייבים יותר ממה ששווה ביתם. הדבר גורר עיקולי בתים והפסדים הולכים ומצטברים בשורה של ענפים כגון בנייה, גננות, ניקיון. על פי ההערכה מדובר במיליוני משפחות. קרוגמן גילה שאם מחירי הדיור ימשיכו לרדת ויירדו ב-20%, כמעט 14 מיליון משפחות יהיו חייבות יותר משווי בתיהן. אם המחירים יירדו ב-30% מספרן יעלה לכ-20 מיליון, המהווים רבע מאזרחי ארה"ב!


השאלה המטרידה כלכלנים, פוליטיקאים ובנקאים היא היכן המשבר ייעצר. הסימנים בכלכלה הקפיטליסטית הגלובלית סותרים. לדעת אנשי מחלקת המחקר של בנק הפועלים, "אנו מעריכים שהכלכלה האמריקאית תאט באופן חד יחסית, אך לא תיקלע למיתון. בהנחה שבמחצית הראשונה של 2008 שוק הדיוק יתייצב ועמו תשכך הסערה בשוקי הכספים. גם באירופה גוברת אי-הוודאות והניעה את הבנקים המרכזיים להגדיל את הנזילות בשווקים הפיננסיים". בניתוח זה יש להדגיש את המלה "בהנחה". קרי: ייתכן והמצב לא יהיה כפי שהם חוזים. ולכן הם כותבים באותה סקירה כלכלית "להערכתנו, רק לאחר שיתפרסמו האינדיקטורים הכלכליים לשני הרבעונים הבאים, בפרט בארה"ב, תתפזר אולי עננת אי-הוודאות בכלכלה הגלובלית". במלים אחרות, על פי תחזית זו, התמונה תתבהר, אולי, רק בעוד כ-10 חודשים.


כאמור, לא ניתן לתת מענה ברור לשאלה אם המשבר הקפיטליסטי שהחל בארה"ב לפני חמישה חודשים הוא משבר חולף, כפי שנרשמו בשני העשורים האחרונים, או משבר עמוק יותר שיגרור אחריו את המשק העולמי לעבר מיתון כללי – ושהשלכותיו יורגשו היטב במשק הישראלי. המשבר הגדול של שנות ה-30 תמיד מהדהד ברקע. אבל מאז מלחמת העולם השנייה, הממשלות מתערבות בצורה נמרצת בכלכלה, בייחוד כדי למנוע את היווצרותם של משברים. יחד עם זאת, במשק קפיטליסטי גלובלי, משבר שהחל במדינה הקפיטליסטית מספר אחת, ארה"ב, בכוחו לגרור את כל העולם למיתון עמוק.

תגובות
נושאים: מאמרים

14 תגובות

  1. חדוה הגיב:

    ומדוע לא מוזכר הכיבוש הציוני? איך אפשר לדון כאן בקפיטליזם, באימפריאליזם, בכל מה שתרצו, מבלי להוסיף התייחסות (גינוי לטעמי) לכיבוש הציוני בפלסטין הערבית?

  2. בן אפרת הגיב:

    לכל בר דעת המשתמש בכלים של המרכסיזם ובמיוחד הדיאלקטיקה המטאריאליסטית ברור מעל לכל ספק כי פה יש משבר חריף ביותר של השלב העליון של הקפיטליזם, האימפריאליזם, שלב דקדנטי שכל יום וכל שעה מזרז את המהפכה הפרולטרית העולמית (ואף יותר מכך, בהסתמך על עדויות לקיום מערכות חברתיות חוצניות מתקדמות, שדבר קיומן מוסתר בעקביות על ידי המשטרים הקפיטליסטיים).

    לכן החשיבות הרבה שבכריתת בריתות רחבות עם מעמדות הביניים בכל עיר וכפר, וכן העלאת סיסמאות מהפכניות, כמו למשל כינון מועצות מקומיות (בסגנון סובייטים) וחוות חקלאיות שיתופיות (בסגנון הקולחוזים).

  3. אחמד פילגר / קצר מדי הגיב:

    לטעמי מאמרו של הח’ אפרים דוידי הוא קצר מדי. ויש כמה תופעות שלא זכו להתייחסות, כגון ההשלכות הצפויות ממיתון בקפיטליזם העולמי על המשק הישראלי.

  4. קשה להניח שהתקווה של דוידי ל’משבר עולמי’ תתגשם הגיב:

    למשבר הזה מצפים המארקסיסטים כבר יותר מ-150 שנה, אבל הוא הולך ומתרחק ואיתו גם ‘האופק הסוציאליסטי’ המתרחק ככל שמתקרבים אליו…

    בניגוד למארקסיסטים, הקפיטליזם למד הרבה מאוד מאז שנות ה-30, ויש להניח שהוא ישרוד גם את ‘משבר הסאב-פריים’. הקפיטליזם הפך גמיש מאוד, בניגוד לסוציאליזם שהתאבן ו…קרס.

    הנתונים האחרונים מציגים השתטחות של עקומת הירידות במכירת הבתים בארה"ב. אם יעניקו ללווים הלוואות בתנאים נוחים ויורידו עוד קצת את הריבית וגם הבנקים ישתפו פעולה ויוותרו על חלק ממרווח הרווחים בהענקת ההלוואות – כפי שמסתמן ב’ניו דיל’ בזעיר אנפין שיזם ממשל בוש – הלווים יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתאות ולצלוח את המשבר עד להתאוששות השוק.

  5. גלית הולץ-כחבה הגיב:

    וגם הכיבוש הסיני של טיבט לא מוזכר, ועוד כמה כיבושים. לא הכל בעולם קשור לציונות, לקטיפטליזם או לאימפריאליזם…. תצאי מזה חדוה, קצת להרפות!

  6. לנין לגלית הגיב:

    את טועה, מעטות התופעות החברתיות בימינו שאפשר להבין במנותק מהאימפריאליזם.
    בקשר לציונות זה כבר סיפור אחר…

  7. ASHER FROHLICH הגיב:

    "לקשה להניח…"

    150 שנה בהסטוריה האנושית היא טיפה בים.
    השאילה המרכזית היא האם זה משבר חולף או משבר סופי.
    הכל מתחיל מאיזה פרוש יש למלה "משבר".
    הקפיטליזם,כמו כל מערכת חברתית קודמת,היה בשלב מסוים מתקדם,בהשוואה למשטרים הפיאודלים.
    הקפיטליזם הביא גם כן פתוח עצום של הטכנולוגיה והמדעים כפי שלא היה קודם.אבל פתוח זה לא היה מונע מ"כוחות נסתרים" אלא מהצורך לעמוד בתחרות במירוץ לעשיית רווח.
    אנא לא לשכוח שפתוח זה גם הביא לתופעות שליליות כמו זהום האוויר והסביבה,צפיפות ואפילו למלחמות נוראיות ולהרג של עשרות רבות
    של מליוני אדם.
    תופעות שליליות אלה הפכו במרוצת השנים חזקות יותר מהחיוביות והמאזן הופר.
    סימנים רבים מראים שהכוון הכללי הוא למשבר מתמשך שיילך ויעמיק,כמובן,תוך עליות וירידות. הסיבה המרכזית לכוון זה במגמה לטווח הארוך היא במבנה ההון.
    כידוע,ההון מורכב מהון משתנה והון קבוע.
    ההון המשתנה הוא חומרי גלם וכח אדם.
    ההון הקבוע הוא מכונות,מבנים וטכנולוגיה.
    ככל שרמת הטכנולוגיה וההון הקבוע הנדרשים ליצירת יחידת תפוקה אחת עולה ביחס לחלק של ההון המשתנה(בעקר כח אדם),הרווח המופק מהחלק של ההון המשתנה הולך וקטן באופן יחסי.
    במלים אחרות,לכל $ מושקע בהון קבוע,מפיקים
    הקפיטליסטים % הולך וקטן של רווח.
    כדי לפצות עצמם,הקפיטליסטים נדרשים לייצר
    כמויות יותר גדולות של מוצרים ולפתח טכנולוגיות חדשות כל הזמן. מצב זה בולט במיוחד בתעשיות HI-TEC כמו מחשבים.אנו רואים
    מחירים יורדים ומוצרים חדשים כל הזמן.
    דרך אחרת לפצות עצמם הקפיטליסטים חייבים להוריד את עלויות (היחסיות)של כח אדם.
    זו הסיבה שמרבית הייצור עובר מהמדינות התעשיתיות למדינות במזרח אסיה.
    אבל מעבר זה גורם לעליית רמת החיים במדינות אלה ואיתה עלייה בשכר העבודה.כוון ש"מעברים"
    אלה מוגבלים ולאחר כמה שנים שכר העבודה ישתווה בכל מקום בעולם,לקפיטליסטים לא תהיה עוד אלטרנטיבה לברוח מ"מלכודת"שיעור הרווח
    הפוחת.
    באותו זמן,גזר דין מוות לקפיטליזם יכתב סופית.

  8. אסף אורון – תיקון למגיב הראשון הגיב:

    כאן בצד השני של האוקיינוס, אין שום סימן ל"השתטחות של ירידה במחירים", שלא ברור לי מאין אתה מצטט.
    הנה תחזית לדוגמא, ולא בדיוק מכיוון של "שמאלנים עוכרי אמריקה-אל", אלא מקהיליית העסקים:
    — קישור —
    למתעצלים לבדוק את הקישור, כעת חוזים מקורות אלה שהירידות במחירים יימשכו עד אמצע 2009, ויגיעו בממוצע ל-13 אחוז נומינליים (כלומר בלי להביא בחשבון אינפלציה). אלה אותם מקורות שהכחישו שיש בכלל בועת נדל"ן עד אמצע שנה זו, ואחר-כך טענו – כמו המגיב למעלה – שהירידות יימשכו פחות משנה.

    היחידים שקראו את המפה נכון הם אותם שמאלנים, כמו פול קרוגמן או דין בייקר. הסיפור פשוט: כדי לצאת מהשפל של 2001-2002, ממשל בוש השתמש בשלוש דרכים: מלחמה בעיראק (שמזרימה כסף למשק דרך תעשייות הנשק וקבלני "שיקום עיראק" למיניהם), הפחתת מיסים לעשירים, ובועת הנדל"ן. לא היתה לבועה זו כל סיבה כלכלית ממשית, היא היתה כל כולה ספקולציה טהורה כדי לשפר את האינדיקטורים הכלכליים. למה הדבר דומה? למישהו שיש לו סרטן (בעיות מבניות בכלכלה האמריקנית – בעיקר הגרעונות האדירים), והוא לוקח – אפילו לא אקמול – אלא כדורי מרץ כדי להעלים את הסימפטומים. עכשיו כולם ישלמו את המחיר – חוץ מהאשמים הראשיים כמובן.

    עוד בועה קשורה שלא מרבים להזכיר, ושמתחבאת מאחורי משבר המשכנתאות-לעניים, היא בועת ההשתלטות העויינת. קומבינה שעובדת ככה: כמה חבר’ה עשירים ומקושרים מגייסים הון (בד"כ לא שלהם), קונים חברה גדולה בצרות, מעלים את הערך שלה באופן מלאכותי ומוכרים אותה מייד אחר-כך. בשנים האחרונות האופנה הזו התפשטה כאש בשדה קוצים. גם הבועה הזו מתפוצצת עכשיו.

    בקיצור, המעצמה הגדולה בעולם נמצאת בחובות מעל לראשה בכל רמה אפשרית – ממשלתית, ייבוא-ייצוא, משכנתאות, חובות אשראי פרטיים, וכו’ וכו’.
    יכול להיות שיקרה נס שיציל את הכלכלה האמריקנית מנפילה למשבר החמור ביותר מאז שנות ה-30. אבל כרגע לא ברור מהו הנס הזה. מה גם שבינתיים הממשל הנוכחי ממשיך לעשות את כל הצעדים הלא נכונים, כמו למשל לשפוך מאות מיליארדים על מלחמות במזרח התיכון ולבלום את הסתגלות הכלכלה למשבר ההתחממות הגלובלית.

  9. תיקון לאסף אורון: התבלבלת בנתונים שעליהם מדובר הגיב:

    בתגובתי הראשונה נאמר: "הנתונים האחרונים מציגים השתטחות של עקומת הירידות במכירת הבתים בארה"ב." זה בדיוק מה שקורה.

    את היקפי המכירות החודשיים אתה יכול לראות בקישור המצ"ב:

    — קישור —

    ואילו אתה כתבת על *ירירת המחירים*. זה, כפי שצריך להיות ידוע לך, לא אותו הדבר.

    גם הדברים האחרים שאתה כותב פשוט לא נכונים עובדתית. למשל, לייחס את הצמיחה החזקה בארה"ב בחמש השנים האחרונות למלחמת עיראק, כאשר כל הנתונים מראים שהמנוע של הצמיחה הוא הצריכה בשוק הפנימי והיצוא שגדלו מאוד בתקופה הדאת. יחד איתם יש עלייה גדולה בפיריון העבודה (פי 3 מאשר באירופה) וברמת ההשקעות. בתקופה האחרונה יש גם עלייה גדולה בזרימת ההון לארה"ב מרחבי העולם. הרכישות הגדולות של מניות סיטיקורפ, סטנלי מורגן וחברות ע"י קרנות ממשלתיות של כווית, סין ומדינות אחרות הן דוגמא לכך.

    גם מה שאתה כותב על החובות האמריקאיים פשוט לא נכון: הגירעון התקציבי הצטמצם בשנים האחרונות כמעט ב-3/4 וירד מיותר מ-500 מיליארד $ לכ-160 מיליארד בשנה שהסתיימה בספטמבר, שזה קצת יותר מאחוז אחד של התמ"ג האמריקאי.

    תנוח דעתך: ארה"ב רחוקה מאוד מהמשבר ששמאלנים רבים הוזים בדימיונם.?

  10. לנין לפרוליך הגיב:

    יש כמה בעיות עם הניתוח הזה, למרות שמבחינות מסויימות ההגיון שלו נכון.
    בעיה אחת היא ההתעלמות מהתחממות כדור הארץ וכל המשמעויות הכלכליות של זה, כמו התמוטטות המשטרים מייצרי הנפט, הגירה המונית מהעולם השלישי וכו’.
    בעיה שנייה היא כמובן שמה שאתה מתאר זה תהליך ארוך מאוד (למשל בסין לא צפוי שתהליך הפרולטריזציה יסתיים ב-20-30 השנים הקרובות, ורק לאחר סיום תהליך זה תהיה עלייה הדרגתית וארוכה גם בשכר), מה גם שבהרבה מדינות בעולם השלישי שולטות ממשלות פרו-אימפריאליסטיות, עושות דברה של ארה"ב.
    אבל אם שתי הבעיות הראשונות הן לא בדיוק בעיות, אלא פחות הפשטה, והן לא מנוגדות לתהליך עצמו, הרי שיש עוד בעיה אחת חמורה הרבה יותר.
    הבעיה היא שחוקים כלכליים תקפים רק לתקופות היסטוריות ספציפיות, ולא מן הנמנע שירידה בשער הרווח לאו דווקא תוביל להתמוטטות בלתי נמנעת של הקפיטליזם, אלא פשוט לדרך הצבר הון שונה (למשל אולי יהיו מונופולים כלל עולמיים שיקבעו את המחיר לפי רצונם, והרווח לא יגיע מעבודה עודפת, אלא ממחירים גבוהים מעלות הייצור, וזה יתאפשר בגלל שלא תהיה תחרות. הדבר הזה הרי קורה גם היום בקנה מידה קטן יותר).
    הרי היה נדמה בתחילת המאה ה-20 שהריכוז התעשייתי והבנקאי והמלחמות האימפריאליסטיות ימוטטו את הקפיטליזם, אבל הבורגנות מצאה לזה פתרון (ע"ע קיינס).
    מה שאני רוצה לומר זה שתהליך כזה כמו שאתה מתאר בלי ספק יערער את הקפיטליזם ויוביל מן הסתם למלחמות נוראיות, אבל זה לא משהו שהבורגנות, לאחר חבלי לידה נוראיים שיעלו בסבל רב, לא תוכל למצוא לזה פתרון במסגרת הבורגנית.
    מה שכן, באותה תקופה מעורערת תהיה הזדמנות פז לפועלים לתפוס את השלטון ולצעוד לסוציאליזם.
    אבל מצד שני גם יכול להיות שירידה כזו בשער הרווח כן תהיה מכת מוות מקפיטליזם,משהו שפשוט אין לו פתרון במסגרת הבורגנית, אבל פשוט אי אפשר לדעת את זה בימינו.

  11. חיים ו. הגיב:

    לעתים נדמה שחלק מהכותבים כאן חיים ביקום מקביל.
    משבר הסאב-פריים עם כל ההייפ והרעש סביבו הוא משבר בינוני מאד עם השפעות מוגבלות מאד. כמובן שמי שמחכה לכל חדשה רעה מאמריקה יקפוץ על כל עגלה שתעבור אלא ששוק ההון סוגר את השנה מעל 13500, כלומר עלייה של אלף נקודות השנה. המשקיעים לא מתלוננים יתר על המידה, ישנם הזדמנויות נהדרות לרכישה ועיקר המשבר כבר מאחורינו. בועת הנדל"ן התפוצצה כפי שחזה כל סוכן נדל"ן קיקיוני שרק נשאל(אני שאלתי), המחירים היו מגוכחים בעיקר במקומות כמו מיאמי בהם התפתח שוק הפליפינג, קנה היום, החזק חודשיים, מכור ברווח. נחמד אבל זמני לכל הדעות.

    אסף אורון מדבר על השתלטויות עויינות א-לה וול-סטריט, כנראה שהאיש צפה ביותר מדי סרטים של מייקל דאגלאס. התחכמויות מהסוג הזה הן מוגבלות, מעטות, דורשות קצת יותר מ"כמה חבר’ה" וחשוב מכל יצאו מהאופנה בשנות השמונים יחד עם תספורות מגוחכות ובגדים מפלסטיק. פרובינציאליות במיטבה.

  12. ASHER FROHLICH הגיב:

    ללנין (וגם לחיים):

    הניתוח שתיארתי הנו במסגרת תגובה קצרה
    ותמציתית. כמובן שתהליך ירידת שיעור הרווח
    הנו לטווח ארוך,אך תהליך זה מתרחש כבר כ100
    שנה עם "הפסקות" כמו בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה שהרסה את כלכלות אירופה ויפן
    והיה צורך לבנות הכל מחדש.
    במציאות יש מספר תהליכים הפועלים בו-זמנית
    אבל יש קשר ביניהם:למשל,התחממות כדור הארץ
    היא לא "תופעת טבע" אלא מעשה ידי אדם,וליתר
    דיוק,מעשה ידה של הקפיטליזם.רבוי השמוש במכוניות פרטיות במקום תחבורה ציבורית זו דוגמה אחת מחוסר הרציונליות והטירוף של השיטה
    הקפיטליסטית."מנגנון השוק" או "היד הנעלמת"
    הוא מנגנון שהיה יעיל לאחר התקופה הפיאודלית
    אבל הפך לבלתי יעיל במאה ה21,ודורש התערבות
    חזקה של הבנקים המרכזים כפי שהוסבר היטב במאמר של דוידי.
    יש לזכור שקיימת האצה של התהליכים וכוון שאחד קשור בשני,מה שעבר לקח מאות ועשרות שנים
    עכשיו יכול להתפתח תוך שנים מעטות.
    כמובן שירידת שיעור הרווח אינו המסביר היחידי אבל מרקס הצליח לנתח את ההתפתחות ההסטורית של הקפיטליזם כפי שאף כלכלן,אפילו
    זוכי פרסי נובל ופרופסורים מכובדים,הצליחו
    עד עצם היום הזה.
    מקווה בקרוב לתת מספר הרצאות בנושא זה בהן
    אוכל לפרט יותר את הנאמר בתציתיות כאן.

  13. ASHER FROHLICH הגיב:

    המשך תשובה לחיים ו.:

    אינני יודע מאיפא הביטחון שלך שמשבר הסוב-פריימ הוא חלף וכבר מאחורינו.כלכלנים לאו דווקה מרקסיסטים חושבים להיפך.
    משבר זה היה מביא לכריסת המערכות הפיננסיות ללא התערבות הבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה והזרימו מליארדי דולרים לשוק.
    אם למדתה טיפת כלכלה,אתה אמור לדעת שלמערכות הפיננסיות יש מבנה של "מגדל קלפים"
    הנובע מגורם "המכפיל"(מכפיל הבנקים).
    מערכת זו כל כך רגישה שפשיטת רגל של בנק
    אפילו בינוני יכולה לגרום למערכת כולה לקרוס.
    אתה גם אמור לדעת שענף הנדל"ן והבנייה זה ענף ראשי שגורר כל הכלכלה קדימה או אחורה.כבר
    היום נאבדו בארה"ב 250000 מקומות עבודה ישירות כתוצאה ממשבר הסב-פריימ.
    אנו עדים להתעוררות האינפלציה ועליית מחירים במדינות רבות ויחד אתה ירידה בקצב גידול התוצר.צירוף 2 תופעות אלה מוגדרות כ"סטגפלציה" ותוצאותיה הרסניות.כמובן שלקפיטליזם יש "אופציות" לצאת ממשברים.למשל,
    מירוץ חימוש או מלחמות,או אולי קצוץ בתנאי העבודה של מאות מליוני עובדים,קיצוץ בפנסיה
    ואולי גם הגדלת האבטלה.
    רצוי מאוד שתתחיל לבדוק מגמות ברמת המאקרו
    ותרד מהסולם הרופף של מדדי הבורסה.
    והמלצה כנה אם יש לך מניות.תתחיל למכור!

  14. דיתה דנציגר-וועג הגיב:

    הח’ אשר פרוהילך, בבקשה לא לעשות אינטר אחרי כל שורה אלא רק בסוף הפרגרף. אני משתמשת בתוכנת קורא מסך שמקריאה לי את הטקסטים וזה מאוד מאוד מפריע, כי נקטע הרצף וזה יוצא מאד מונוטני. ובחורבן האימפריאליזם העשקני ננוחם.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים