הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-23 בדצמבר, 2007 15 תגובות

הדברים שלהלן ידונו בקצרה בעמדותיהן של ההנהגה הישראלית וההנהגה הפלסטינית בנושאים שונים ובתקופות שונות, נושאים הקשורים במהודק זה בזה.


ועידת אנאפוליס, השקר הגדול


בוועידה הבינלאומית השתתפו מדינות רבות בראשותה של ההנהגה הבושית האמריקאית, שלבשה כותונת פסים של שלום, מבלי שנקטה אף צעד לקראתו. היא היתה נחוצה להנהגה האמריקאית שמעמדה התדרדר בעולם ובארצה שלה, בדם העיראקי של רבבות ובדם אמריקאי של אלפים, כאשר המודיעין האמריקאי שם לאל את ההכנות האיראניות המהירות לכאורה לגירעונה של איראן. לעומתן של כישלונות אלה מקיימת ההנהגה האמריקאית בבסיס ימי של הצי האמריקאי ועידת שלום ישראלית-פלסטינית וועידת שלום.

אז מה רע בכך? רע בכך היא העובדה שבמשא ומתן בין הנציגות הישראלית וזו הפלסטינית לקראת הוועידה, לא צעדה ישראל אף צעד ממשי אחד המצביע כי לשלום מועדות פניה: ללא הטריטוריה, ללא ירושלים וללא הפליטים, שהם היסודות החיוניים לכל הסכם שלום בין השתיים. פרט למלים נשגבות על שתי המדינות שתחיינה זו לצד זו "בשלום ובאחווה" ופרט לקביעת תאריך מימושו של ההסכם, סוף 2008, גמר נשיאותו של בוש, לא חלה תזוזה ישראלית כלשהי היושבת על 78% מאדמתה של פלסטין המנדטורית לקראת הפלסטינים, אפילו לא הזזת מאחזים, הפסקת הבנייה בהתנחלויות או שחרורם של אסירים!


בניגוד גמור למעשים שמדינתנו (כן, "מדינתנו") נמנעת מלעשותם, היא מממשת מעשים מנוגדים בתכלית: הורגת ומרעיבה את תושבי עזה אשר חטאם הגדול היה בבחירה דמוקרטית לעילא בהנהגה חמאסית ובהביסם הנהגה פתחית, בהטילם קסאמים על שדרות; בניגוד למאסרם של חברי פרלמנט חמאסים ורציחתם של תושבי רצועת עזה, חמושים ובלתי חמושים בידי "מטוסינו". האשליה השקרית שאינה פוסקת שככל שנכה ונרעיב את תושבי עזה כן יגבר מאבקם נגד הנהגתם, הוכיחה את עצמה לאחרונה שוב, בהתכנסותם של 200,000 עזתים לקריאתה של הנהגת חמאס! על כן כאשר בנוסף לכך, מתכנן בוש ביקור בישראל בראשית ינואר, ביקור המלווה ב-1,000 מלווים, סביר על-כן שוועידת אנאפוליס פערה ויכוח ענק בין הפלסטינים לבין עצמם, וזה פרט לתהום הרובצת בין הרשות הפלסטינית לבין הנהגת החמאס. כאשר אבו-מאזן, יו"ר הרשות הפלסטינית, מתאר את ועידת אנאפוליס, "כסיוע המדיני הדיפלומטי הבינלאומי הגדול ביותר בהיסטוריה של הסכסוך, העניקה לנו את האפשרות להעביר את המשבר ההיסטורי ממסלולו האלים למסלול הדיאלוג והמשא ומתן", מתייצב השמאל הפלסטיני כולו נגד הוועידה ונגד השתתפותו של אבו-מאזן בה.


לדבריהם של נציגי ארגוני השמאל הפלסטיני, שנאמרו במסיבת עיתונאים עוד לפני שנפתחה הוועידה, כי באנאפוליס לא תושגנה כל תוצאות מכיוון שנציגי ישראל אינם מוכנים ומסוגלים לדון בסוגיות הליבה של הסכסוך. על המנשר המשותף חתמו נציגי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, החזית העממית לשחרור פלסטין, הקומוניסטים של מפלגת העם, היוזמה הלאומית הפלסטינית בראשותו של ד"ר מוסטפה ברגותי ופידה. לדעתם של ארגוני השמאל, השותפות של הרשות הפלסטינית בוועידה אף יכולה להעמיק (ואמנם העמיקה!) את הקרע בין הפלגים הפלסטינים הניצים ולהנציח את המצב בו העם הפלסטיני מחולק בין שני מחנות העוינים זה את זה. ראשי השמאל קראו לכל הפלגים הפלסטינים להתאחד ולהשתתף בכל ועידת שלום עתידית, תחת המטרייה המשותפת של הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף).


ביקורת משמעותית מאוד של איש אחד בלבד, מרואן ברגותי הושמעה באתר האינטרנט של אל-ג’זירה: "ישראל אינה רצינית בניהול המשא ומתן. לא יכול להיות משא ומתן רציני בשעה שהבנייה בהתנחלויות, ההרג והמאסרים נמשכים בשטחים הפלסטינים". הוא מפנה אצבע מאשימה גם כלפי אבו-מאזן: אין צורך במשא ומתן. ישראל נסוגה ופירקה התנחלויות ולא נזקקה למשא ומתן. לדבריו הכיבוש הישראלי רק הגדיל את סבלו של העם הפלסטיני מאז היבחרו של אבו-מאזן.


אז מה היתה תכליתה של הוועידה מנקודת ראותה של המדיניות האמריקאית? ומהי תכלית הביקור הגרנדיוזי של בוש ופמלייתו בישראל ואולי גם ברשות הפלסטינית? האם אין כאן ניסיון להקים בכל זאת חזית אנטי איראנית רחבה, אשר הגנתה של ישראל תעמוד במרכזה?


לצערי לא פירסמה ועידת חד"ש שהתקיימה לאחרונה שום גילוי דעת על ועידת אנאפוליס ועל השתתפותה הנלהבת של הרשות הפלסטינית בה. אולם מקריאת "הארץ" וביטאו "זו הדרך" אני מבין שקיימים בחד"ש ובמק"י חילוקי דעות בקשר לוועידה וגם בקשר להחזרת האחדות הפלסטינית במלואה כולל החמאס. עדיין אני מצפה לפרסומה של החלטה מפלגתית-תנועתית, לפחות החלטת רוב נגד מדיניותו של אבו-מאזן שהתחבר למשא ומתן אופטימי עם אהוד אולמרט וג’ורג’ בוש.


אבל לוחמי שלום רדיקלים אינם בודדים במאבקם נגד מדיניותה של ישראל אחרי אנאפוליס. במאמר מערכת של "הארץ" (12.12.07) כתובים המשפטים הבאים תחת הכותרת "מאנאפוליס להר חומה":


"חגיגות אנאפוליס נסתיימו. והמבחן הוא עשייה אפורה. טרם פונה מאחז אחד ויחיד, טרם נרשמה התקדמות מדינית זעירה. ישראל נסוגה לתוך הרע מכל העולמות – מתקפת טרור שהפלסטינים משתדלים באמת לרסן. ישראל דוחקת עצמה במו ידיה למגננה דיפלומטית. בקצב הזה, בתבונה הזאת, תישאר ועידת אנאפוליס הערת שוליים עקרה".


במצב זה אני מעדיף את מסגרת "גוש שלום" ("הארץ" 14.12.07)


שלושה שבועות אחרי אנאפוליס
בחאן יונס –
טנקים רומסים מפגינים


בעזה
רוכבים על חמורים
מפני שאין דלק


בהר-חומה
בונים התנחלויות
שלוש מאות יחידות דיור


אבל אל דאגה –
עוד מעט יבוא הנשיא בוש
ותהייה עוד הזדמנות
להצטלם.


חוק גזעני במדינה יהודית


לבושתי עלי להודות כי רק לאחרונה קראתי בעניין רב את כל החלטת האו"ם מספר 181 בדבר חלוקת פלסטין לשתי מדינות, יהודית וערבית. עקרונותיו היו אמנם מקובלים עלי מאז פורסם. לפני כן, מסיבות ביוגרפיות, האמנתי בעדיפותה האפשרית של מדינה דו-לאומית, כעמדתה של מק"י ושל "הליגה להתקרבות ושיתוף יהודי-ערבי" (ליגה ציונית). אולם משהתקבלה החלטת האו"ם לפני 60 שנה (29 בנובמבר 1947), קיבלתיה עם כל האחרים. אולם בניגוד לאחרים הזוכרים עד היום איך רקדו והיכן, אינני זוכר היכן הייתי אז ומה עשיתי (פסיכולוגיה?…). מכיוון שעתה התעורר הוויכוח מחדש, הקואליציה והמפלגות המתייצבות ימינה ממנה, מצהירות כי ההכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית היא תנאי אולטימטיבי למשא ומתן על שלום איתה (וכי שמה "ישראל" איננו מצביע על יהדותה?!). לעומתן, מפלגות ערביות ישראליות כמו התנועה האיסלמית ובל"ד מסרבות להגדרתה ככזאת. נראה לי שהנושא דורש דיון מכיוון ש"יהדות" שונה מ"צרפתיות" ו"גרמניות" ועוד כאלה. הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית עלולה להתקבל בפרשנות גורפת כאילו היא מדינתם של יהודי ניו-יורק ומוסקבה ואינה מדינתם של אזרחיה הפלסטינים המתגוררים בנצרת או במשולש. על פרשנות נחרצת כזאת ניצב הימין והמרכז היהודי, וכנגדה יוצאים הערבים שלא קיבלו את החלטת האו"ם בשעה שהתקבלה ואינם מוכנים לקבלה גם היום. ההחלטה מנסחת במפורש שתי מדינות, ערבית ויהודית. כידוע זו היתה עמדתם המשותפת של הקומוניסטים, היהודים והערבים, כאשר התקבלה.


ראוי שנזכור


החלטת האו"ם 181 נוסחה בידי ועדת "אונסקופ" (אונסקו פלסטין) לאחר שניסיונה להקים מדינה דו לאומית כשל כתוצאה מפגישתה עם שני העמים העוינים זה את זה. חסרונה המשמעותי היחיד של ההחלטה היא בעצם העובדה שהתקבלה כהחלטה "מלמעלה" שכפתה עצמה על שני העמים. אולם תוכנה החיובי היה רחוק כמזרח ממערב מהמקום בו אנו נתונים היום:



  • חלוקה טריטוריאלית כמעט שווה בין שתי המדינות (5% נוספו למדינה "היהודית" שכללה גם את הנגב.
  • שיתוף פעולה כלכלי מרחיק לכת בין שתי המדינות.
  • ירושלים הקטנה של אז והקדושה לשלוש הדתות המונותיאיסטיות מוסלמית נוצרית ויהודית, בשליטה של רשות בינלאומית שתיקבע בידי האו"ם.

האם לא נכון היה לקבלה אז כלשונה ולממשה באמת, הלכה למעשה?


כיום, לא את ישראל כמדינה יהודית ראוי וחשוב לתקוף מעצם היות של אזרחיה ברובם ככאלה. ישראל היא מדינה גזענית בין השאר בתוקפו של אחד מחוקי היסוד שלה והוא חוק השבות. זהו החוק המאפשר לכל יהודי על פני כדור הארץ להיות אחד מאזרחיה המכובדים כאשר אזרחיה הערבים-פלסטינים, הילידים במולדתם, הם מעצם היותם כאלה אזרחים מסוג ב’.


ככל שקראתי וחזרתי וקראתי את ההחלטה 181 במלואה הבנתי טוב יותר עד כמה טעתה ההנהגה הפלסטינית והערבית כולה שסירבה לקבלה ועד כמה צדקה ההנהגה היהודית הציונית ובן-גוריון בראשה שקבלוה. אם כי כאחד שהוא מוותיקי הארץ הזאת יחסית, אני יודע אל נכון כי בן-גוריון קיבל החלטה אסטרטגית נכונה ולא עקרונית ומוסרית. שלוש "רכילויות" בן-גוריוניות ידועות גם לי:


א. בשעה שבוצע מבצע דני בידי הפלמ"ח ברמלה ובלוד, ומפקדי באותם ימים יצחק רבין שאל את בן-גוריון (במרפסת חשוכה כנראה…) מה לעשות עם ערביי רמלה ולוד; הניף בן-גוריון את ידו הנפה שפרושה היה "החוצה!" מבלי לומר מלה.


ב. בנסיעתו במכונית (בכביש עכו-צפת כנראה) לקראת סוף הקרבות, הסתכל "הזקן" מבעד לחלון ורטן "כל כך הרבה נשארו?".


ג. בתשובה למכתבו של בנו עמוס, שתמהה איך יכול היה אביו לקבל את החלטת האו"ם "שגזלה" מאיתנו את מחציתה של המדינה; ענה לו אביו "אל תחשוש בני, זה רק עכשיו".
 
חוק השבות מקנה לכל יהודי באשר הוא את הזכות "לעלות" ארצה. שר הפנים רשאי למנוע זאת רק ממי "שפעל נגד העם היהודי"; ממי שעלול לסכן את ביטחון המדינה; ממי שהוא בעל עבר פלילי ועלול לסכן את שלום הציבור.


לפי חוק האזרחות שהתקבל סמוך לחוק השבות, מוקנית אזרחות ישראלית לכל יהודי העולה ארצה מכוח חוק השבות. ראוי שנזכור תמיד שמצידו השני של חוקי השבות והאזרחות קיים, לא כחוק כי אם כמעשה מדיני נחרץ החייב למנוע את כניסתם של פליטים פלסטינים, שהם עצמם או הוריהם או הורי הוריהם היו בין אותם 750,000 הפליטים הפלסטינים שהברחנו או גרשנו במלחמת 1948 תוך כדי הריסתם של למעלה מ-400 כפרים פלסטינים כדי שתמנע מהם חזרה! רק בכך, בחוקי השבות והאזרחות ובהיפוכם לאזרחים ולפליטים הפלסטינים, שונה יהדותה של ישראל מצרפתיותה של צרפת, מגרמניותה של גרמניה וכל האחרות כמותן. אלה החוקים אותם ראוי לתקוף ללא הרף ולא את עצם המדינה היהודית שעדיין לא קמה לצד המדינה הערבית למרות החלטת האו"ם.


* * *


מהו המשותף בין שני הנושאים שנידונו ברשימה זו למרות העובדה ששישים שנה חלפו ביניהם? בין שניהם פעורה עדיין תהום ולשניהם אין עדיין הנהגות המסוגלות או הרוצות לסגור את התהום הרובצת. בנובמבר 1947 טעתה ההנהגה הערבית בכלל והפלסטינית במיוחד בסרבה לקבל את ההחלטה 181 של האו"ם, שעשויה היתה אולי, לסגור את התהום ביניהם. ואילו ההנהגה הבן-גוריונית ידעה לצעוד צעד אסטרטגי שזיכה אותה בתמיכה בינלאומית מרחיקת לכת, שכיסתה על פני מגמות הטרנספר שלה, שמילאו תפקיד מכריע ביצירת "הנכבה" הפלסטינית.


ואילו בנובמבר 2007 מיהרו שתי ההנהגות לאנאפוליס הבושית, כאשר אולמרט מבצע צעד אסטרטגי בן-גוריוני המכסה במראית עין של שוחר שלום על פני כיבוש מעמיק, רצח שאינו פוסק והרעבה מתרחבת. ואילו אבו-מאזן לומד לכאורה מטעותה של ההנהגה ב-1947 ודוהר בכל מידת יכולתו לזרועותיו המושטות של בוש, למרות המעשים הנוראים הנעשים בשטח מדי יום ביומו, למרות הגיטו הענקי ברצועת עזה שבהנהגת החמאס, ולמרות האופוזיציה השמאלית של בני עמו השוללת את מדיניותו מכל וכל.


אין לי ספק כי שני עמינו אינם מתקרבים כלל לסגירת התהום הרובצת ביניהם, לא ב-2008 ולא בשנים הקרובות. בשני העמים אין עדיין כוחות חזקים דיים המסוגלים לעשות זאת והיודעים כיצד כאשר נושאי הליבה הם 22% הטריטוריאליים, ירושלים ופתרון מוסכם לבעיית הפליטים. לא קיימת ממשלה או קואליציה ישראלית המוכנה למלא את תפקידה בנושאי הליבה האלה. אלה עשויים להתממש רק אם יתנהל מאבק משותף ישראלי-פלסטיני בעל עוצמה ראויה שיזכה גם לתמיכה בינלאומית מספקת שאיננה קלה כלל ועיקר (ראוי לזכור: כל מדינות האו"ם פרט לארה"ב וישראל שוללות את החרמתה של קובה, והוא שריר וקיים).


אמנם אינני מרים ידיים ואינני מציע לאף אחד לעשות זאת בשני העמים, בכובשים ובנכבשים, במפלים ובמופלים. החלטת האו"ם מ-29 לנובמבר 1947 תוגשם כנראה במידה זו או אחרת מכיוון שהיתה נכונה ביסודה.

תגובות
נושאים: מאמרים

15 תגובות

  1. עלא הגיב:

    שלום

    אני ערבי וקראתי את המאמר הזה באתר הגדה. לפני שאני יפעל יחד עם הכותב דני, רציתי לשאול את הכותב, האם אתה קומוניסט שמאמין באחוות עמים או שאתה יהודי המאמין באלוהים?

  2. החלטת האו"ם מ-29 לנובמבר 1947 תוגשם כנראה הגיב:

    Hanan Ashrawi
    If they want to use 181, let’s take it in its totality.

    — קישור —

  3. מלח הארץ הגיב:

    לא מדינה יהודית, לא מדינה ערבית, מדינה ישראלית של כל הישראלים בלי הבדל גזע או דת.
    כנסו:

    — קישור —

  4. עופר יהלום הגיב:

    במאמר יש שני אי-דיוקים: ראשית, החלטת החלוקה מ-1947 ייעדה למדינה היהודית כשני שליש מהמנדט ולא מחצית.
    שנית, חוק השבות, גם אם הוא מנוסח באופן קיצוני מדי, לא נוגע לאזרחים או לתושבים אלא למי שרוצה להפוך לכזה. כלומר החוק אינו גזעני יותר מכל חוק הגירה בעולם המפלה לטובה את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, שכל מדינה מהווה בראש ובראשונה יישום של שאיפותיה הלאומיות.

    לעלא – אני יהודי שמאמין באלהים, ישראלי, ותומך באחוות עמים. איך זה בשבילך?

  5. קצת היסטוריה מתוך ויקפידיה הגיב:

    ב-1920 נוסד חבר הלאומים כדי להגן על
    זכויות העמים שרוצים בהגדרה לאומית
    בין 1917 ועד 1920 היה משטר צבאי אנגלי
    בארץ ישראל
    ב-1920 מקבלים הבריטים מנדט (יפוי כוח)
    מצד חבר הלאומים להקים מדינה יהודית
    שתכלול את ירדן וארץ ישראל המערבית
    (זה המקור לטענה הערבית שישראל היא פרי
    הקולוניאליזים המערבי)
    אל מסמכי המנדט מצורפת הצהרת בלפור כחלק
    אינטגרלי של ההחלטה
    בכוח המנדט האנגלים שולטים ומקימים שלטון
    אזרחי
    ב-1923 נותנת בריטניה את ירדן לעבדאללה
    ונוצרת שם אוטונומיה בשלטון ערבי עד 1946
    אז מוכרזת ירדן כמדינה עצמאית
    הבריטים שואלים את היהודים אם הם יכולים
    להביא מליון עולים לצורך הקמת מדינה
    בן גוריון והשמאל הציוני אומרים שאינם
    יכולים וזאת משום שהם רוצים בעליה
    אידיאולוגית שתקים מדינה על פי עקרונות
    השמאל
    זבוטינסקי דוקא מצדד בעליה לא מוגבלת
    הבריטים מגבילים את העליה ליהודים באמצעות
    סרטיפיקטים שניתנים רק לאנשי שמאל

  6. אביב הגיב:

    הניסוח -"חלוקה טריטוריאלית כמעט שוה"עם התוספת "5% שנוספו למדינה היהודית" – אינו מדויק.
    ראוי לדייק בפרטים.

  7. דניאל הגיב:

    מאמר מצויין, חותם על כל מלה ומלה בו – אולם, במצב הנתון – כאשר ההתנחבלויות בשטחי הגדה (אשר, אם ימומשו תכניות-הבניה החדשות מזרחית לירושלים, יחתכו כליל, את מזרח ירושלים מיתר השטחים!!) חוסמות ומונעות, למעשה, כל אפשרות שהיא לחלוקה אפקטיבית, האם לא מן הראוי להתחיל לדון – מומלץ בסיוע פעילים רבי-נסיון מדרום-אפריקה – בשינוי מוקד-הפעילות, ממאבק "נגד הכיבוש" – למאבק נגד האפארטהייד?

  8. דוב הגיב:

    "חכמים" לאחר מעשה יש הרבה. אבל חכמה היא לקבל החלטות לפני שנודעו תצאותיהן עפ"י האפשרויות כפי שהיו בזמן אמת כשנתקבלה החלטת החלוקה:
    1. החלטת האו"מ 181 היתה החלטה פורמלית בלבד. המימוש שלה היה תלוי קודם כל במטרות של הצדדים וביחסי הכוחות כלומר ביכולת כל צד לממש את מטרותיו. אחרי החלטת החלוקה ישראל התנגדה כמעט לכל החלטות האו"מ ולא היה כוח שיכפה עליה קיומם. כך לגבי החלטת החלוקה לו היתה מקובלת על הפלסטינים היתה הופכת לאות מתה מבחינתם. אני לא נזקק למכתב בן גוריון לבנו עמוס ואפילו לא להסכם עבדללה גולדה מאירסון (שלא נחתם לא משום התנגדות הצדדים לעקרונותיו, מניעת הקמתה של מדינה פלסטינית, אלא מכיון שלא הגיעו לידי הסכמה על חלוקת השלל). מספיק לנו לראות את התנהלות ישראל בשטחים שנכבשו ב-67 כדי להשתכנע שהסכמת הפלסטינים לחלוקה בשנת 47 לא היתה להם מביאה תוצאות שונות מאלו שקרו כאילו עקב התנגדותה.
    2. צריך לזכור שההתנגדות לחלוקה לא היתה נחלת הפלסטינים בלבד אלא הקיפה את כל המדינות הערביות. במצב זה, לו היו הם מפירים את האחדות הערבית היו עומדים לבדם מול כוח עדיף בהרבה עליהם. בדיעבד "אחדות" זו לא הועילה להם אלא שבלעדיה מצבם היה גרוע לא פחות.
    3. החשוב מכל אלו: הסכסוך הפלסטיני ישראלי אינו סכסוך לאומי על כברת ארץ שבה חיים שני העמים, זאת למרות שהשמאל הציוני תמיד מעמיד את הסכסוך באור זה. זהו מאבק אנטיקולוניאלי שהוא מאבק ללא פשרות. עד היום למרות כל המאויים כביכול לשלום של הישראלים כנשק תעמולתי כלפי חוץ ופנים ושל הפלסטינים כאשר חולשתם מביאתם לידי יאוש, לא הוכח אחרת. פשרה בין המתנחלים הכובשים לילידים לא הושגה מעולם בשום מקום אלא כדי לדחוק את הילידים לנסיגה נוספת.
    4. התמיכה בחלוקה של המפלגות הקומוניסטיות הית בניגוד לעמדתן במשך כל השנים לפני כן: מדינה פלסטינית דמוקרטית שבכך תמכו הפלגים הערביים ומדינה דו לאומית שבה תמך הפלג היהודי. תמיכת ברה"מ בחלוקה באה כתוצאה מהכרה בישוב הציוני ככוח החזק ביותר בין המסוכסכים ונסיון למשוך אותו עקב כך לצידה במלחמה הקרה. הנסיון אכזב ואת תוצאות האכזבה הרגישו על בשרם יהודי מזרח אירופה.

  9. סוויצ’י הגיב:

    ואו כמה שטויות אתם כותבים , אני שונא לדבר בשפה פורמלית אז אגיד את זה בצורה כמה שפחות מתחכמת :

    "זכות השיבה" לעולם לא תתקיים! ומדוע שתתקיים? יש ליהודים רק מדינה קטנה אחת , לערבים יש קרוב ל80 מדינות ערביות! מתוכן קרוב ל20 מוסלמיות לגמרי! הצפיפות בארץ גם ככה קטנה , אז אתם רוצים לדחוס לכאן עוד כמה מאות אלפיי "פלסתינים" ?! קודם כל , ליהודים הייתה זכות לגרש את הערבים . הערבים חשבו שהם יקימו מדינה בעלת שלטון עצמי בארץ (לא דמוקרטי אגב – איזה שטויות המגיב האחרון אמר! כאילו שהם מיוחדים והיו יכולים להחזיק מעמד במדינה דמוקרטית כאן במזרח התיכון) בכל מיקרה , מרגע שהבריטים גם נתנו ליהודים זכות לעלות הנה ולהקים כאן "בית לאומי יהודי" הם התחילו בטרור כמגון טבח כנגד היהודים!

    ואל תגידו לי שזה לא נכון , מאורעות תרפ"א? טבח חברון? (שבו גורשו מחברון כל היהודים שחיו שם כבר מאות שנים בשכנות עם הערבים!) אבל לא , הבעיה היא אל התנועה הציונית שרצתה להקים מדינה שם . כי עובדה שהיו מעשי טבח אפילו קרוב למאה שנה לפני כן בצפת על ידיי ערבים כנגד יהודים! מדוע מתעלמים מזה?

    הציונים מעולם לא באו במטרה לקחת כלום מהערבים , המקום היה מדבר , היה מספיק מקום לכולם , למעשה , בהתחלה (קרוב לשנת 1850) היו רק קרוב ל150 אלף אנשים בשטח העותמאני הזה שנקרא על ידי הבריטים לאחר מכן "פלסתין" ומעולם לא היה שם עם "פלסתיני" כי אם כך תסבירו לי , קרוב ל150 שנה מאז איך זה שיש (ואתם יכולים לבדוק את זה…) קרוב ל10 מיליןו פלסתינים?! תעשו את החשבון , ריך הם פשוט הכפילו את עצמם פי כמעט 60 תוך פחות ממאתיים שנה? .

    בכל מקרה , קרוב לשנות ה20 (בעיקר אז זה התחיל) היהודים התחילו להקים יישובים (שום כיבוש , ושום טבח בערבים – אז איך זה שהערבים תקפו אותם?) היהודים כמובן הגיבו להתקפות הערביות , בהתחלה בהגנה , אחר כך גם בהתקפה ואפילו היו קיצוניים שהשתמשו בשיטת "טרור כנגד טרור" , הם מעולם לא תיכננו לפגוע בערבים! למעשה , הם ידעו שעניין הצהרת בלפור הוא עדין מאוד וניסו לעשות רושם טוב על הבריטים ולא רצו סכסוכים עם הערבים השכנים (תקראו למשל את מגילת העצמאות בה קוראים היהודים לערבים לחיות איתם בשלום .) אבל אתם יכולים להצדיק את ההתנהגות הערבית?! השטח מעולם לא היה שלהם , והשולטיםבו היו הבריטים , מה נותן להם את הסמכות להחליט שאת היהודים הם לא רוצים ושצריך לזרוק אותם לים?! (רעיון שלהם , לא שלי) הם אפילו חברו יד ביד עם היטלר (מכירים את התמונה המפורסמת של חאג’ אמין לוחץ ידיים עם היטלר?)

    אין כאן שום שאלה לגביי אם היהודים צריכים להיות מלאכים ולאהוב את הערבים אחריי זה , או להלחם בהם ולנסות להתרחק מהם . וזה מה שהם עשו . כשחילקו את המדינה – כמובן שהיהודים חששו! מה הם צריכים כל כך הרבה ערבים שבגלוי שונאים אותם ופועלים נגדם בטרור בתוך המדינה שלהם?! והם לא דאגו רק להם , בחלוקה ה"הוגנת" הזאת , בזמן שכמה מאות אלפיי ערבים היו במה שהוחלט כישראל , היו רק כ10 אלף יהודים במדינה הערבית החדשה (שעמדו להישחט על ידיי הערבים…) אז היהודים היו צריכים לשבת בשקט? לא! הם כמובן התחילו בפעולות נרחבות של השתלטות על יישובים בהם יש יהודים (כמו צפת – ממנה הבריחו את כל הערבים)

    כמובן שהערבים לא היו תמימים בעצמם , הם רק חיכו לרגע שבו הבריטים יעזבו וחשוב לעצמם "רק חכו , אנחנו נכבוש את כל השטח הזה בקלי קלות" כמובן שהם המשיכו בטרור ה"רגיל" ושלחו פלוגות חיילים (ערביים) כמקדמה למלחמת העצמאות , ובלילv שבו הכריזו עצמאות הם תקפו – ולפני שאמשיך , מה היה קורה אם הם היו מנצחים? הם היו חסים על ילדים , זקנים , נשים? הם היו חסים על כפרים , ישובים וכו’ יהודיים? הם היו ביכלל מעלים אפשרות לפשרה חוץ מלהקים מדינה ערבית על כל מה שהוחלט על ידיי האום כשטח יהודי? איך היהודים היו חיים תחת שלטון ערבי? היו מתייחסים אליהם כשווים? (הערה : אלה אותם אנשים ששמו יד עם היטלר לפני כן והציאו לזרוק את היהודים לים) אני רוצה לראות אתכם אומרים שכן בלי להרגיש עקצוץ בבטן שאומר לכם שזה שקר .

    בל מיקרה חזרה לעניין , היהודים נלחמו בערבים והצליחו להביס את מדינות ערב , נהרגו קרוב ל6 אלף יהודים! וכ8 אלף ערבים . בתים של יהודים נהרסו , אנשים מתו , אלב בסופו של דבר הם נניצחו , הם כבשו עוד שטחים(מה שקורה בדרך כלל במלחמות!) חלק מהערבים ברחו , חלק גורשו , חלק מתו . כמובן שהצד היהודי ספג נזק דומה , מכיוון קצת אחר ,(גם ב1948) קרוב ל800 אלף יהודים גורשו מארצות ערב! כל רכושם , בתיהם , ממונם , נלקח ורובם בחרו לישראל . אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה להם אילו הערבים היו מנצחים . ותגידו לי , זה לא מזכיר לכם את עניין ה"פליטים הפלסתינים" ? שאגב , להפך מהם , לא איימו על הערבים בשום צורה שהיא . זה היה פשוט מהלך ערבי כנגד היהודים . ותגידו לי , ממתי זה פשע כנגד האנושות? למה אסור לגרש ערבים ולכבוש שטח? רק כי הם ערבים? יש איזה חוק קסום שמונע ממישהו לעשות את זה? למה כשהערבים ניסו לעשות את זה , בדרכים מכוערות במיוחד , זה "לגיטימי" אבל כשיהודים עושים את זה , זה מיד פשע כנגד האנושות וצריך לפצות את הערבים … זו צביעות . אני בעד זה שצריך לנסות להיות מוסריים ככל האפשר אבל אי אפשר להיות מלאך במצבים כאלה .

    כמה הערות אגב – את יהודה ושומרון סיפחה אליה ירדן (בלי תגובה "פלסתינית" משום מה…) ואת עזה סיפחה אליה מצריים , כשישראל כבשה אותם מידיהם היא השתמשה ועדיין משתמשת בהם כקלפי מיקוח לשלום (עזה כבר נתנו לפלסתינים – אנחנו כמובן רואים איך זה תרם לשלום…) תקלטו – החליטו על 2 מדינות ל2 עמים , לא 2 מדינות לעם אחד .

    אתם לא רואים את הגזענות הדוחה של הפלסתינים שרוצים את הדברים הבאים : לבטל את זכות השיבה (חוק שהציל מי יודע כמה אנשים שסבלו מגזענות בעולם ולא היה להם לאן ללכת! כמו ניצוליי שואה למשל) ולבטל את ישראל כמדינה יהודית ולהפוך אותה למדינת כלל תושביה (מי מהם יכול להעז ביכלל יחליט על האופי של המדינה שלנו?! יש רק מדינה יהודית אחת בכל העלום! וקרוב ל20 מדינות מוסלמיות לגמרי!) כמובן שלתת לכל הפליטים "לחזור" (מה שיציף את המדינה מעל גדותיה! אנחנו אחת המדינות הצפופות בעולם! והערבים מתרבים בצורה דרמתית מאוד מה שאומר שתוך איזה 20 שנה אחריי שיתנו להם לחזור , יהיה כאן עוני , צפיפות , חוסר במים , במזון , יצטרכו לבנות לגובה , יהרסו שטחים ירוקים שנשארו ושמורות טבע , לא יהיו בתים פרטיים עוד , יהודים ימשיכו לרדת מהמדינה בצורה רבה יותר מתמיד , אם – או יותר נכון כש- הערבים יהיו רוב הם כמובן גם יבחרו בממשלה ערבית וזהו , היא תאוחד עם פלסתין , ומכאן הסיפור ידוע , עראפת אמר בעצמו פעם ש"הרחם הפלסתינית" תנצח אותנו) .

    ותגידו לי , למה שניתן לזה לקרות?! אין שום סיבה שבעולם שניתן לזה לקרות! והחוק שלא לתת לפלסתינים אזרחות בישראל הוא נכון לגמרי! הם היו מנצלים את זה לרעה (ואגב , אם אתם מתלננים על מתנחלים כל כך , כמה ערבים היגרו בצורה לא חוקית לארץ ובנו בה בצורה לא חוקית אתם יודעים?)וזה ממש לא שיא החוצפה , או לא , הפלסתינים בנוסף לזה דורשים להקים מדינה פלסתינית תוך נסיגה מ"השטחים הכבושים של 67″ ופינויים של כל התושבים היהודיים מ"פלסתין" אל תוך הקו הירוק – וזה לא גזעני?! אני רוצה שמישוה ישאל אותם אם הם מתכוונים אי פעם גם לתת ליהודים אזרחות שם … הם בטח מזה יתפקעו מצחוק . אז בכל מקרה , הרעיון שלנו הוא – שהפתרון לכל ה"פליטים" יהיה ללכת למדינה החדשה שתוקם (ואו לירדן , שהיא "פלסתינית" למהדרין , להזכירם היא הייתה חלק מהמנדט הבריטי שנקרא פלסתין) ולכם קל להגיד "למה שלא ליצור מדינה דו לאומית" רובכם כאן אפילו כבר לא חיים בארץ! ויושבים לכם ומדברים על איך לצמצם אותה …

    חלק ממה שאתם אומרים הוא נכון – אבל בדרך כלל חד צדדי , תוך שאתם מתעלמים מסיבות מרכזיות . שאר הדברים שאתם אומרים הם שטויות שכוללות שקרים ושינאה עצמית . תבינו , זה שצד מסויים הוא המפסיד – לא הופך אותו לצודק , זה שמתו יותר ערבים (בזמן האינתיפאדה או מלחמת האצמעות למשל) לא אומר שאנחנו לא בסדר והן כן , זה שישראל כבשה שטח והערבים לא הצליחו – לא אומר שאנחנו מושחתים ועשינו משוה לא בסדר , זה רק אומר שהם הפסידו , זה הכל (ושהם גם גרועים בהגנה ומזלזלים מאוד בחייהם) . מקווה שתפנימו את כל זה , אשמח גם לקבל תגובה על זה . אפילו משהו כמו "שתוק!" כי אתם ידועים בניסיונות שלכם להשתיק עובדות שלא תואמות את השקפת העולם תומכת-הפלסתינים שלכם . או שסתם מאשימים את הכיבוש …

  10. עופר לדוב הגיב:

    העובדה שמעורבים במאבק יסודות קולוניאליים לא אומרת שאינו יכול להיות מאבק לאומי. לדוגמה מלחמת העצמאות האמריקאית היתה מלחמה אנטי-קלוניאלית לשחרור לאומי, למרות שהאמריקאים היו קולוניאליסטים בעצמם.
    ולעניין הקומוניסטים – הם תמכו במדינה אחת עד 1943 או 1947, תלוי בהגדרה, ואז שינו את עמדתם לתמיכה בשתי מדינות.

  11. אמיר הגיב:

    איזו החמצה !

    קראתי בעיון את המאמר ואת התגובות ואני חותם על חלק גדול ממה שנאמר בשניהם. אבל ..
    באווירה זו של "בלא כחל ובלא סרק" ציפיתי שמישהו יתייחס לנקודה פסיכולוגית חשובה מאוד בעיני והיא "ה ש ו נ ו ת" של היהודים החיים היום במדינת ישראל מרוב התושבים החיים במרחב המזרח תיכוני !

    עתה אפרט – בקרב הערבים בישראל והערבים בכלל יש רבים המשוכנעים כי חלק גדול מהיהודים החיים היום בישראל אינם יהודים כלל וכלל !! מדינת ישראל נתפסת כ"פרוייקט מערבי" במלוא מובן המילה .. ובשביל לשבר את האוזן אגש ישר לדוגמאות : ההיסטוריון המצרי רב ההשפעה "עבד אלווהאב אלמסירי" בספרו על אודות יהדות, יהודים וציונים (20 כרכים! ) טוען כי רוב רובם של הישראלים הם "יהודים מתחזים" ! מדינת ישראל , לדידו , היא ישות פונקציונאלית ש"נשתלה" ע"י המדינות הקולוניאליסטיות ומוטלות עליה "משימות" המשתנות מעת לעת ..

    "אלמסירי" הוא רק דוגמה אחת מני רבות לחוגים שהולכים ומתרחבים המאמינים בתיאוריה זו. לא רק אינטלקטואלים מאמינים בזה אלא גם המוני העם. כל מי שחשוף לשיח הציבורי בחברה הערבית ובעולם הערבי יודע זאת. מכאן המאבק הערבי ישראלי נתפס לעתים קרובות כמאבק ערבי – קולוניאליסטי . כך שגם אם יצליחו היהודים להוכיח את צדקתם כיהודים יתקשו להוכיח זאת כ "קולוניאליסטים" . ערבים רבים יתקשו לאיית שמות "עבריים" כגון : אריסון, דנקנר , זילברמן, טשרניחובסקי ועוד .

    אינני יודע אם היהודים מתעלמים במתכוון מנקודה זו או שמא גם כאן הבורות חוגגת. אם תגיד לערבי מן השורה שאתה יהודי ויש לך זיקה היסטורית לארץ , תשובתו תהיה מבולבלת. אם הוא מוסלמי מאמין יגיד לך כי לא קיים קשר בין "בני ישראל" שהוזכרו בקוראן לבין היהודים הגרים היום בישראל . אם הוא מסורתי או לא דתי ייתכן שישאל אותך משהו כמו : מה לסבא שלך מרוסיה ולא"י ?
    תיאוריות על ברברים מצפון אפריקה או כוזרים שהתגיירו רק יסבכו את העניין ..!
    מה לעשות שישראלים רבים "שונים" במראה שלהם מדמותו של היהודי הנמצא בדמיונם של הערבים ..

    התחושה שלי היא שמרבית הערבים ובכללם הפלסטינים אינם יודעים עד היום מה רוצים מהם היהודים האלה …
    אמירות על יהודים שחזרו למולדתם , הפריחו את השממה , היה כאן מדבר , הערבים לא שלטו כאן בארץ ..וכו , לא תופסות עדיין אצל ערבים. בדמיונם של הערבים טבועה אמת אחת האומרת כי "תמיד הסתובבו במרחב הזה ערבים" .. תמיד קראו לאזור הזה "פלסטין" ..בתודעה שלהם זהו אזור ערבי ..
    לא החלטות או"ם ולא הסכמות בינלאומיות הצליחו או יצליחו להשפיע על תודעה זו ..

    התיאוריות נשמעות "מוכרות" אבל אין זה אומר כי צריך להמשיך ולהתעלם מהן. היהודים יצטרכו "להוכיח" קודם כל שהם "יהודים" , ואו אז הויכוח סביב המאבק היהודי – ערבי יהיה רלוונטי ..!

  12. דניאל לסוויצ’י-סנדביצ’י הגיב:

    80 מדינות ערביות מהן 20 מוסלמיות….ג’יז נשפכתי מצחוק!!

    הימניים הם כאלה נבערים… טוב נו, בגלל מצב האקדמיה כאן, לא למדו מדעי-הרוח.

  13. תגובה לאמיר הגיב:

    דבריך על התפיסות הרווחות בעולם הערבי (וגם אצל מיני רדיקאלים בארצות המערב) אכן נכונים, למעט הסיפא שלהם.

    כמו כל שאר העממים בעולמינו, היהודים אינם חייבים "להוכיח" דבר למישהו מבחוץ, מעבר לכך שהם מסוגלים להחזיק בחלקת אלוהים הקטנה שלהם, ושהמשך הקשרים עמם יהיה חיובי ומועיל לצד השני.

  14. סוויצ’י – לדניאל – צודק הגיב:

    והנה , אני מודה בטעות שלי , אבל זה לא מוריד מהעובדה שהתעלמת לחלוטין מכל העובדות הנכונות שהצגתי , מצאת נקודה חלשה ונידבקת אליה בזמן שאני נתתי מספיק טיעונים שסותרים דברים שאמרת שאין לך מה להתלהב .

    בכל זאת , אסביר את הטעות שלי , התבלבלתי וכתבתי 80 במקום 60 , והכוונה לא ל60 מדינות ערביות , אלא (אם לדייק) יש כ57 מדינות במין איחוד של מדינות איסלאמיות (למרות ש7 מהן מצהירות שהן אינן איסלאמיות – אלא נמצאים שם למטרות כלכליות ופוליטיות) ומתוכן 21 מדינות הן גם ערביות (חלק ממשהו שנקרא הליגה הערבית) הנה רשימה שלהם : , בכולן שולטת דת האיסלאם ובעלות רוב ערבי מכריע (ושאר הדתות הם מיעוטים בתוכם) :

    מצריים , עיראק , ירדן , לבנון , ערב הסעודית , סוריה , תימן , לוב , סודאן , מרוקו , תונסיה , כווית , אלג’יריה , בחריין , קטאר , מאורטיניה , סומליה , פלסתין – אה רגע , אין כזו מדינה… הלאה : ג’יבוטי , איחוד האמירות הערביות, וקומרו .

    מספיק לך? או שלתת לך גם את הרשימה של אותן 57 מדינות איסלאמיות? (למרות שלתרגם את השמות שלהם יהיה מזה מעצבן…)

  15. jordan הגיב:

    בשם אלוהים הרחמן
    קיומה של הישות הציונית בלב הערבי והמוסלמי הוא כשלעצמו מוזר
    כי הישות הציונית אינו משותף עם העולם הערבי, דבר אשר מאפיינים כגון דת, מנהגים
    מסורות הלשון. קיומה של ישראל בתוך העולם הערבי היא טעות גדולה, ועל המתח המתמיד
    במזרח התיכון. מופיע גם להיכנס חפצים זרים בתוך הגוף האנושי מתחיל
    חום הגוף, מתח ועייפות, על מנת להבטיח כי עד עב"מ ים.
    לכל המדינות הערביות והאסלאמיות להקים משרד הביטחון ואף אחד משותף לכל המדינות ואת הגירוש של יהודים
    מן המזרח התיכון. זוהי האפשרות הטובה ביותר עבור יהודים וערבים אחד כי Bjrdasiraiil בתוך העולם הערבי
    האם לא לשאר העולם הערבי לא יהיה נכון לעולם לא יהיה נכון לעם היהודי אף פעם לא ארגיש את יציבות ונוחות רק אם
    יצא פלסטין, כל פלסטין ברכות לכל

הגיבו לעופר יהלום

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים