וְהָאַף – אָבַד.
מֵהַכֹּל אָבַד. צוּרָתוֹ וְיִחוּדוֹ וְתִפְקוּדוֹ.
הִתְפּוֹרֵר. מֵעַצְמוֹ. וְלֹא עָזְרוּ בִּכְלָל
בְּעִיטוֹת קְצוּבוֹת בַּחֲדָרִים אֲפֵלִים.
לַמְרוֹת רְצוֹנָם. וּרְצוֹנִי.
וְהָעַיִּן – אֵין לִי אֶת הָעַיִּן
הַבּוֹרֶקֶת
(עֲגֻלָּה וְחִנָּנִית וְקוֹרֶצֶת)
בּוֹר לִצְהֹל בּוֹ הִתְאַבְּדּוּת מְתֻקְשֶׁרֶת
בְּדִידוּת נְטוּלַת תּוֹשֶׁבֶת. נְטוּלַת עַיִּן.
אֵין לִי אֶת הַפֶּה מְפֻסָּל בְּעִגּוּל
צְעָקָה יוֹצֵאת קְטוּעָה וּמְרֻסֶּקֶת
לֹא אוֹווווווווווואַָההההההההאוּוווווווווו פָּתוּחַ
אֵין לִי אֶת הַפֶּה מְפֻסָּל לִנְּשִיקָה
נְשִיכָה מְעַקְצֶצֶת לִפְעֹל לִפְעֹר קָדִימָה וְעָמֹק.
יֵשׁ לִי אֶת הַיָּד. לְפָחוֹת אֶת הָאַחַת.
מְגָרֶדֶת אֶת פְּצָעַי בְּמַעֲגָלִים סִיבוּבִיִּים
חוֹפֶרֶת לִי עָתִיד
בְּעֶזְרַת הָרַגְלַיִם. הַשְּׁתַּיִם. מְשַׁגְעוֹת אוֹתִי בִּשְׁלֵמוּתָן.
שילוב מרשים של עוצמה תכנית ועוצמה לשונית.
עוצמתיות לשונית-גרמטית ועוצמתיות תוכנית-פרוגרמטית, וכל המרבה הרי זה משובח!
איפה התיקון כאן??? קראתי 3 פעמים ולא הצלחתי להבין כלום! אולי אפשר ששירים יופיעו כאן עם ביאורים לצידם (בסגנון דובשני) שאפשר יהיהי ללמוד משהו על כוונת המשוררת.
לא צריך למהר ולהשחיז חיצי ביקורת קרטנית ומלגלגת.
כל קורא בדרכו מוצא את משמעות התיקון אליו נכספת המשוררת, "כאשר לא עזרו בכלל בעיטות קצובות בחדרים אפלים. למרות רצונם. רצוני".
אולי בעצם היה צריך להיות "תיקון של סימפטומים" במקום "סיפטומים של תיקון"? או אולי סיפטמטומטים במקום סיפטומים??