ושוב נשמעים קולותיהם של יועצי נשיא ארה"ב ובני פמלייתו מאנפפים בכובד-ראש, מסבירים לשומעים כיצד קיבל על עצמו הנשיא לשכנע את "הצדדים" (ז"א ממשלת ישראל והחבורה הפתטית האמורה לייצג את העם הפלסטיני) לבצע ויתורים משמעותיים כדי להגיע להסכם שלום.
שוב מדובר על הזדמנות היסטורית, על הדורות הבאים, על משמעותה הרוחנית של ארץ-הקודש, על דמוקרטיה, על רצון שני העמים בפיתרון של שלום, וכן הלאה וכן הלאה, עד שהאוזניים נשחקות…
כמה פעמים אפשר לשחק משחק מכור? כמה פעמים אפשר לשקר במצח נחושה בידיעה ברורה שכל השומעים יודעים שמדובר בשקר? כמה פעמים אפשר לדבר על הזדמנות היסטורית ולקעקע כל סיכוי לתוצאות?
איך אפשר להמשיך לזבל את השכל בדיבורים על ביטחון – לא ביטחונם של מיליוני הפלסטינים הנרמסים ונשחקים, הסובלים מחסור, חוסר ביטחון מינימלי בחיי יום-יום, הנתונים בחוסר-אונים מוחלט נוכח התקפות של כוחות צבאיים אדירים מן הקרקע, מן האוויר, מן הים, החיים במצור פרמננטי שבו ההשפלה וההתעללות הם הסטנדרט – אלא של החברה הישראלית, שרוב אזרחיה נהנים מדולצ’ה ויטה, שלעומת תהלוכת המוות הבלתי-פוסקת בעזה מציגה מקרים בודדים של נזקים למבנים, "אשה לקתה בחרדה", ולעיתים אפילו פגיעה של ממש. (לא, אינני מזלזלת בקשייהם וחרדותיהם של תושבי שדרות – אבל מי חשב שלהתעללות במיליון וחצי עזתים לא יהיה שום מחיר? וכדרכו של עולם, מי שמשלם את המחיר הוא תמיד החלק החלש בחברה).
ובשעה שהאיש הזה בוש – שבא למדינת-היהודים כדי להציל בדל יוקרה מנשיאותו הרצחנית – מסתובב כאן כמו משיח רפה-שכל ודורש מן הפלסטינים דרישות מרחיקות לכת, מסבירים לו מארחיו הישראלים שאין להם שום כוונה להפסיק את גזל הקרקעות. לעומת זאת מפמפמים לו טוב-טוב שלא יאמין לשירותי הביון האמריקאים אלא דווקא לאלה הישראלים, האומרים שאיראן ממשיכה לפתח נשק גרעיני ויש לתקוף אותה בכל האמצעים הצבאיים – ויפה שעה אחת קודם.
השקרים זורמים, והציבור יודע שמשקרים לו, וחלקו אדיש, וחלקו נואש, וחלקו זועם. זוהי המדינה היחידה עלי אדמות שבה מתקבל האיש הזה – "הנשיא הגרוע ביותר בהיסטוריה של ארצות-הברית", לדברי כמה היסטוריונים ופובליציסטים אמריקאים – בזרועות פתוחות ובלי הפגנות המוניות נגדו. תמיכה קולנית ונלהבת בממשלות ישראל היא שיטה ידועה להשגת תרומות וקולות, ובימים אלה מצבה של המפלגה הרפובליקאית בארה"ב לא טוב. כעת מתחרים כל המועמדים ומרכזי שתי המפלגות (שהרי אין יותר, וגם אין הבדלים משמעותיים ביניהן) על התדמית של תומכי-ישראל הנאמנים ביותר. הילד הרע והמפונק של המערב יכול להרשות לעצמו להשתולל, כי אין מי שיעצור אותו. אדרבא – ככל שישתולל יותר כן יירבו השקרים: "ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון!" "ישראל חרדה לביטחונה נוכח האלימות הערבית-מוסלמית!" "ישראל היא מדינת ניצולי השואה והפחד מפני שואה שנייה מניע את מדיניותה!" "ישראל תמיד מוכנה לוויתורים כואבים ובלבד להשיג שלום – אבל הערבים רוצים להשמיד אותה ולזרוק את תושביה לים!"
לא נמאס?
אם תרשה לי, התגובה שלך אינה מובנת.
אם כולנו חכמים כל כך, איך זה שהגענו אל עברי פי הפחת?
לצייר מציאות עתידית? להעביר המלחמה לשטח האויב? מכה ראשונה מונעת? מלחמה עקיפה? האם אנחנו המצאנו זאת? איש לא טוען שאנחנו טיפשים במיוחד, אבל הכח הישראלי הושג קודם כל בתמיכתן ובנשקן של מדינות אחרות ובגלל נחישות וגם חוכמת-השרדות שהיא בעיקרה תוצאתה של השואה. להוותנו הפכה החכמה לעווית, ואנו נדונים לחזור על שגיאותינו ללא יכולת להתרחק ולראות את התמונה הכללית.
נדמה שלא יעל לוטן היא המסונוורת מהילת הכח הישראלי. מחוץ לשמאל, המעוז האחרון, לדבריך, שרואה בצה"ל צבא חזק, (כנראה בגלל זה הוא קורא תחת כל עץ רענן "תנו לצה"ל לנצח") – האין אנשי הצבא והמנהיגים שלנו הם אלה שחושבים במונחים של כוח ועוד כוח? מי, אם כן, מניח שצה"ל הוא צבא בעל עוצמה אינסופית, ומי חושב שקרוב היום בו כוחנו לא יעמוד לנו יותר?
אני לא הבנתי מדבריה של יעל לוטן דבר על כוחו האינסופי של צה"ל ועל מסכנותם האינסופית של הפלסטינים. אבל על כוח ומסכנות קראתי גם קראתי. יפה לכתוב על כיבוש כסימן לחולשה, על 300 פצצות אטום כסימן למחלת נפש ועל מחנות פליטים פלסטינים כאינדיקטור לשבריריותה של ישראל. אפשר להמשיך עם המשחק הזה, אבל נגיע למחוזות שאינם מצחיקים כלל, ובטח שאינם PC
שחר
רגע, הערבים לא רוצים להשמיד אותנו ולזרוק אותנו לים? וואיי, אז למה הם אומרים את זה?
מאמר מצויין, חותם על כל מלה וגם שלחתי הקישור למכותביי.
אני בספק אם אנחנו המדינה היחידה שמקבלת את בוש בזרועות פתוחות. לא צריך להגזים. תרשי לי גם להטיל ספק בהשפעה של הביקור הזה באופן ספציפי על מערכת הבחירות בארה"ב. אם למשהו תהיה השפעה על הבחירות האלה, זה להסכם חתום בין ישראל לרשות הפלסטינית. גם די נמאס מהזלזול הזה באבו מאזן ובממשלתו. יש כרגע בעייה מנהיגותית קשה ברשות הפלסטינית, אבל מה אפשר לעשות בנושא? לדבר רק עם חמאס ולעזוב בצד את אבו מאזן? הרי גם לו יש השפעה רבה ברחוב הפסלטיני. להכריח אותם להתנשק ולהשלים? יאמרו שאנחנו נוהגם בפאטרנליזם.
תגובה מעניינת, שתתפרסם בכפוף לשיקולי המערכת. כמובן שפרסום התגובה אינו מעיד על הזדהות כלשהי עם תוכנה הלשוני ו/או אחר.
אליבא דה כותבת הרשימה, זוהי רשימת השקרים:
1. "ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון!"
2. "ישראל חרדה לביטחונה נוכח האלימות הערבית-מוסלמית!"
3. "ישראל היא מדינת ניצולי השואה והפחד מפני שואה שנייה מניע את מדיניותה!"
4. "ישראל תמיד מוכנה לוויתורים כואבים ובלבד להשיג שלום – אבל הערבים רוצים להשמיד אותה ולזרוק את תושביה לים!"
הייתי רוצה לראות אותה מפריכה את השקרים הללו אחד לאחד:
1. שתנקוב בשמה של הדמוקרטיה השניה במזה"ת (טורקיה שיש לה יחסים מצוינים עם ישראל אינה חלק מהמזה"ת – לצורך עניין זה).
2. שתוכיח לי שאני ועוד 99% מאזרחי ישראל היהודים (וגם רבים מהלא יהודים), לא *באמת* חרדים לביטחון המדינה נוכח האלימות הפושה בעולם הערבי בכלל, ונוכח האלימות הערבית המופנית כלפינו בפרט.
3. כמי שהוא דור שלישי לניצולי שואה, דווקא יש לי באמת חששות שהשנאה והאלימות והמיליטריזם הלאומני והדתי הערבים-איסלמיים עלולים להתרגם יום אחד לשואה של ממש – במיוחד אם תתקבלנה הצעותיה של כותבת הרשימה וישראל תהפוך למדינה דו-לאומית שהיהודים בה הם קהילת מיעוט. הייתי רוצה שכותבת הרשימה תוכיח לי שאני וכמה ממעצבי המדיניות של ישראל אינם באמת חוששים משואה כזו אלא רק מדמיינים לעצמנו שאנו חוששים.
4. אני לא בטוח שבוש אמר את זה, אבל הייתי רוצה שכותבת הרשימה תוכיח שישראל לא הציעה לפלסטינים למעלה 90% מהשטחים שנכבשו ב1967, כולל הסדרי חילופי שטחים כפיצוי על השאר וכולל הסדרי שליטה וריבונות במזרח י"ם ובהר הבית – והייתי רוצה שתוכיח שהפלסטינים לא דחו את זה. כמו כן, הייתי גם רוצה שתוכיח לי שכל אותם 80% פלסטינים שהצביעו חמאס, וגם אותם 20% נותרים שהצביעו לפתח ושות’, אינם *באמת* רוצים להשליך את היהודים לים כמו שזה נראה ונשמע לכל בר-דעת…
לסיכום:
באמת, באמת, באמת, הייתי רוצה שהכותבת תוכיח שמדובר בשקרים, שקרים, שקרים…
הגברת יעל לוטן (והיא לא היחידה) לא העזה לבקר את ערפאת לא בחייו ולא אחרי מותו למרות שגם הוא היה ראוי לביקורת. עתה אולי היא רוצה להכתיב לעם הפלסטיני שחי תחת הכיבוש הישראלי מנהיגות אחרת במקום "החבורה הפתטית" – למה לא?! אנחנו הרי אדוני הארץ?
אתה מתפלפל פלפולי סרק…העובדה היא שהאסלאם ,היא הדת השולטת ברשות הפלסטינית, והיא במקרה גם אחת מהדתות עם הציוויים הגזעניים ביותר ומדינות האיסלאם נחשבות ליצואניות הטרור והנפט הראשונות בעולם. בכל מקרה, לנו יש יותר מה להפסיד מהאמון המפוקפק בחצר האחורית של העולם.
1. ישראל אינה הדמוקרטיה היחידה במזה"ת מן הסיבה הפשוטה שהיא אינה דמוקרטיה. לכל היותר היא חצי דמוקרטיה לחצי מאוכלוסייתה, בחצי המקומות בלבד. גם זה הולך ונעלם. לפי איתן כבל הדפוק – בקרוב ישראל תהיה דמוקרטיה ללוחמים בלבד
2. אי אפשר להוכיח מה אדם מרגיש. אי אפשר גם להוכיח מה שאתה אומר שאחרים מרגישים, 98 אחוזים או לא. מי יידע? ובכל זאת, נניח שכולם חשים כדבריך היומרניים. מה בדבר העובדה שכל העולם, וכל ישראלי שעינייו בראשו, חושש שישראל פשוט משמידה או מגלה לאט לאט ובבטחה את העם הפלסטיני כולו מא"י?
אם אתה חושש – תוכיח לי שזה לא תוצאת שטיפת המוח הציונית שאתה נתון בה מילדותך עד שהיא נדמית לך כמים לדג.
3. מה כוחם של החשש, המחשבה, הפחד, שאתה חש בהם, לדבריך, כאשר העובדות והמעשים מעידים בוודאות מוחלטת על כוונתה של מדינת ישראל, והיא – להשמיד את העם הפלסטיני בא"י בדרך זו או אחרת. כאן אין עניין של חשש. מדובר על עובדות ומעשים שהחשש הזה משמש להם צידוק, ממש כמו אצלך.
4. אני טוען שאתה רוצה לזרוק את הפלסטינים לים. אני טוען שאתה מתכנן שואה לעם הפלסטיני. אתה יכול להוכיח לי שטענתי זו אינה נכונה? אני לא מסתמך על הכרזות ודיבורים. אני מסתמך על מעשיך ומעשי מדינת ישראל. אנחנו זרקנו פלסטינים לים. אנחנו עדיין עושים את זה. לא זכור לי שפלסטינים זרקו יהודים לים. אולי מעט שבמעט, יחסית. תוכל לחסוך ממני את 48′ ואת הרצח בחברון. על כל אחד כזה אמצא לך 2000 פעולות ישראליות.
שחר
לשחר היקר. מאחר שאתה כנראה תושב של ארץ זרה ורחוקה, להלן עדכון של כמה דברים שהשתנו כאן מאז השתחררה ארץ ישראל מעול הכיבוש המוסלמי-עות’מני:
1. למרות שמדינת ישראל שקמה כאן לפני שישים שנה הוכרזה כמדינה יהודית, הובטחו בה גם זכויות היסוד של המיעוטים כבר במגילת העצמאות שלה – וזה כולל את זכותם של כל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין לבחור ולהיבחר לפרלמנט, ואף לכהן כשרים בממשלה וכראשי ממשלה. בין הנהנים מזכות זו, למשל, נמצאו ונמצאים גם כמה מחברי הכנסת הערבים שמנצלים את ההזדמנות הזו כדי להפגש עם כמה מאושיות הדמוקרטיה וזכויות האדם האחרים באזורנו – כגון בשאר אסד וחסאן נסראללה – ולתמוך במאבקם הצודק ובזכותם לפגוע בחיי אזרחי וחיילי המדינה שבפרלמנט שלה הם מכהנים.
יתר על כן, מדינת ישראל היא גם מדינה דמוקרטית שבה אתה יכול לכתוב כרצונך דברים שלא היית מעז להעלות עשירית מהם על הכתב אילו היית חי באחת מארצות המזה"ת האחרות. ועוד יש לציין שבסוריה, למשל, אם אזרח היה מורשע בריגול לטובת ישראל הוא היה נתלה מיד בכיכר העיר, ואפילו משפחתו לא הייתה מקבלת את הגופה (תשאל את משפחתו של אלי כהן), ואילו בישראל יכול אדם להיות מורשע בריגול לטובת סוריה, לשבת כתוצאה מכך כמה שנים בכלא, ואח"כ לשוב לחיים רגילים – ואף לבעוט ולהתלונן בפומבי נגד המדינה (תשאל את מר אודי אדיב – שכותב כאן – למשל).
2. אני לא פלסטיני וגם לא מהאו"ם, ובכל זאת אני יכול לשער שבתור פלסטיני הייתי מתקשה לבסס פראנויה לפיה ישראל מבקשת לטרנספר או להשמיד אותי. זה לא רק בגלל שישראל לא הכריזה על כך במוצהר (כמו שעושים רוב הארגונים הפלסטינים) ואפילו לא רק בגלל שזו המסקנה המתבקשת מכך שישראל הוציאה את ארגון "כך" אל מחוץ לחוק (הפגיעה המשמעותית ביותר בדמוקרטיה שהתבצעה בישראל עד היום, אגב), אלא בעיקר משום שישראל כבר עמדה בסיטואציות רבות שבמסגרתן הייתה בידה האפשרות לעשות זאת, ובכל-זאת היא לא עשתה כדבר הזה… ויתרה מכך, היא אף הביאה ביוזמתה (ולתדהמת והפתעת המשטר בארה"ב של אז, אגב!) עשרות אלפי אנשי אש"פ מהגולה הרחוקה, והעניקה להם שטחים, נשק, הכרה וסמכויות של מדינה לכל דבר – וכל זאת מבלי שקיבלה התחייבות של ממש לגבי פשרה עתידית – וכל אלו צעדים שלא עושה מדינה השואפת להשמיד ולטרנספר…
עוד יש לציין בעניין זה כי גם כאשר ניצלו זאת הפלסטינים כדי להפוך את כל מה שקיבלו לבסיס של טרור ורצח המופנה נגד ישראל, וגם כאשר סירבו בסופו של דבר הצעה של מדינה פלסטינית על 96% מהשטחים של 1967 והפרו כל הסכם שנחתם עמם, עדיין לא ניצלה זאת ישראל לנקיטת הצעד של טרנספר והשמדה, והיא אפילו מסכנת את חייליה בפעולות חדירה נקודתיות במקום לעבור להפצצות מרבד נגד כלל אזורי השליטה של הפלסטינים – דבר שרוב המדינות ה"נורמאליות" בעולם כבר היו עושות מזמן, אגב…
3. גם אם תגביל אותי שלא לדבר על רצח יהודי חברון בתרפ"ט או על 48, עדיין ישארו לי אלף דוגמאות למקרים בהם נרצחו/נהרגו יהודים ביוזמת הערבים – החל מפרעות תרפ"א, תרפ"ט (למעט חברון), תרצ"ו ותרצ"ט, וכלה בשבוע שעבר… וכל זה מבלי להזכיר את עניין ההצהרות המוצהרות שלהם בעל-פה ובכתב – כפי שבקשת…
אבל אתה צודק. לפעמים אני באמת נתקף ביאוש וחושב שלא תהיה לישראל ברירה אלא לזרוק את הפלסטינים לים – ממש כמו שהם עשו לליאון קלינגהופר באקילה לאורה (ע"ע "אכילה לאורו" בויקיפדיה") – אבל זה רק לעיתים רחוקות… ניתן בהחלט לשנות את דעתי בקלות, על-ידי קבלת הסכם של פשרה מהצד הפלסטיני, שבמסגרתו תוקמנה שתי מדינות לאום שכנות – אחת פלסטינית ואחת יהודית.
בניגוד לפלסטינים, אגב, אני לא אדרוש במסגרת הסכם כזה פינוי של התנחלויות ערביות שהוקמו כאן על-ידי עומר איבן אל-ח’טאב או סלאח א-דין (או בחסות כל נציג אחר של השלטון הערבי מוסלמי לדורותיו), אך מאידך גם לא אסכים ל"זכות השיבה" של צאצאי הפליטים מ-1948 שיכרסמו בזכותי כיהודי לחיות במדינה עצמאית משלי ככל העמים. לפי ההסכם שאני מציע אלו מבין הערבים תושבי ישראל שיבחרו להשאר כאן כאזרחים נאמנים ימשיכו להיחשב כאזרחים שווי זכויות לכל עניין ודבר (למעט עניין ההגירה, כאמור), ואלו שירצו להגשים את שאיפותיהם הלאומיות יוכלו להגר אחר כבוד למדינה הפלסטינית – עשרים דקות נסיעה ממקום מגוריהם הנוכחי – ולחיות כעם חופשי בארצם ומדינתם, ממש כמוני.
אני לא חושב שזה רעיון גרוע כל-כך – הלא כן?!
אני מבקשת להשיב על דבריו של עודד ישראלי כמיטב יכולתי.
1) זה לא שיש עוד דמוקרטיות במזרח התיכון – ישראל איננה דמוקרטיה! מדינה שממשלתה חולשת על מליוני תושבים במשך עשרות שנים מבלי שיהיו להם זכויות כלשהן – זכויות אנוש, זכויות אזרח, שלא לדבר על זכויות לאום – איננה דמוקרטיה. כל עוד היו השטחים הכבושים מוחזקים כביכול כערבון לקראת פיתרון של שלום, ולא התנחלו בהם ולא ביצעו בהם גזל אדמות, העברת תושבים וכיו"ב – אפשר היה איכשהו לקרוא לישראל דמוקרטיה. זה נגמר מזמן. גם בתחומי הקו הירוק יש סממנים המחלישים מאוד את היומרה להגדרת המדינה היהודית כדמוקרטיה, אבל נניח לזה כרגע.
2) ישראל יוזמת מלחמות נגד כל שכניה ותמיד מנצחת או לפחות לא מפסידה. מדינה החרדה מפני אויביה לא מתגרה בהם בלי הרף ולא דואגת להתחמש הרבה הרבה יותר מן הצורך. כפי שאמר בזמנו מומחה הגרעין הבריטי פראנק בארנבי, אילו ישראל היתה באמת מעוניינת בנשק גרעיני רק להרתעה, היא היתה מסתפקת בחצי תריסר פצצות – אפילו תריסר. מאגר של מאות פצצות מכל הסוגים עם אמצעי שיגור רחוקי-טווח מעיד לא על התגוננות או הרתעה אלא על כוונות תוקפנות.
3) מספיק להשתמש בשואה! היא היתה, היא נגמרה לפני למעלה משישים שנה, היא התרחשה בנסיבות מסויימות – מלחמת עולם, מלחמה כוללת באירופה, תחת שלטון נאצי וכלפי מיעוט חלש ומפוזר. כאשר הדיבורים האלה יוצאים מפי ישראלים הם נשמעים מופרכים אם לא מופרעים. אני חייתי בקרב הקהילה השחורה באזור הקריבי ובארה"ב במשך שנים ואף פעם לא שמעתי ששחורים ידברו על החשש מפני שובה של העבדות (שנמשכה מאות שנים!) או ייצעדו ברחובות עם הסיסמה "לעולם לא עוד עבדות!" – כמה זמן אפשר לנגן על נימה הזאת, בתקווה שהיא גורמת אי-נוחות או רגשות אשם במדינות המערב? זה פשוט לא עובד לנוכח ישראל החזקה והתוקפנית, המדינה בעלת המונופול הגרעיני במזרח התיכון. השימוש הבלתי-פוסק בשואה הוא תוצר של חישוב ציני קר, והגיע הזמן לדרוש מההנהגה הישראלית לחדול ממנו.
4) הדיבורים על נכונות ישראל לוותר – להחזיר – לפלסטינים כמעט-כמעט-כל השטחים הכבושים הופרכו מזמן. היו דיבורים, הם היו מעורפלים ומותנים במיני תנאים ולא דרשו שום צעדים קונקרטיים, שום לוח-זמנים מעשי, שום דבר שיהיה בו כדי ליצור בסיס ריאלי לפיתרון. ההנהגה הפלסטינית היתה גם נואשת וגם תמימה. העובדה שכל זה נאמר בלב המימשל האמריקני ובחסותו האישית של נשיא ארה"ב גרמה להם להאמין שישראל מתכוונת ברצינות. חבל לדבר על כך – הנאראטיב הזה כבר נחשף על ידי אנשים שהיו קרובים לכל המהלך. היום אלה איטריות קרות.
5) אין לי ספק שחמאס ועוד גורמים ערביים/פלסטינים מקווים שיום אחד המדינה הציונית תתמוטט והיהודים או "ילכו הביתה" או ישלימו עם קיום במדינה לא יהודית. מה אתה מצפה מהם? איך עם יכול להגיב על מה שקרה לפלסטינים מאז תחילת המאה העשרים? – כאשר קמה מדינת ישראל היו שבעה אחוזים משטח א"י שייכים ליהודים, ומספרם היה אז בקושי שש-מאות אלף. הפלסטינים הפכו לאבק אדם מפוזר ומפורר, שחוק ושבור. יש לראות דברים בקונטקסט. האם עם אחר, לא ערבי, לא מוסלמי ולא נוצרי, אלא נגיד בודהיסטי, היה מגיב אחרת על היסטוריה שכזו?
הליגה הערבית כבר הציעה הצעות מקיפות לשלום, אבל ישראל מסרבת להיענות, כפי שהיא מסרבת להיענות להצעות סוריות שאינן כוללות תנאים מוקדמים. אז די עם הפראנויה וזעקות השבר של גיטו מפוחד. זה באמת לא לעניין!
יעל לוטן
פשטני מידי.
את כל כך מסונוורת מתהילת הכוח הישראלי שאינך רואה את הצד השני של המשוואה. הכוח הישראלי לא הושג בגלל שאת ודומייך עבדתם עליו. הוא הושג בעבודה קשה של אנשים חכמים, שהיו צריכים לצייר לעצמם את המציאות ולתת לה מענה. מענה בסגנון העברת המלחמה לשטח האויב, המכה הראשונה, מלחמה עקיפה ועוד גורמים איכותיים וכמותיים. המענה לא נוצר כתוצאה ממתת אל מסוימת או היותנו מעצמה כלכלית ודמוגרפית.
לפעמים זה די משעשע לראות שהחסידים האחרונים של צה"ל כצבא חזק נמצאים באתרי השמאל. השמאל תמיד האמין בצה"ל כצבא חזק ולכן הרשה לעצמו להציע הצעות כמו נסיגה חד צדדית בלי הסדרי ביטחון.
באותו אופן את מנתחת את המציאות בשטחים. ברגע שמניחים שצה"ל הוא צבא בעל עוצמה אין סופית אז גם מניחים שהפלסטינאים מסכנים בצורה אין סופית. הדיכוטומיות הן מושלמות ויוצרות חזות מוסרית מושלמת.
ועם החזות המוסרית המושלמת מגיעים הפתרונות הפלקטיים.
במקום להסתכל במציאות בשטח את חיה באמונות שלך, ורואה בהתנחלויות סימן של כוח במקום סימן של חולשה, ובכמות פצצות האטום סימן של תוקפנות במקום סימן של פרנויה, ובקיומן של מחנות הפליטים הפלסטינאים סימן של אובדן העם הפלסטינאי במקום סימן של הרס המדינה היהודית.
"הובטחו בה גם זכויות היסוד של המיעוטים כבר במגילת העצמאות שלה" – האם אתה באמת טוען שלפלסטינים אזרחי ישראל זכויות שוות ליהודים? ועוד אומר לי, בקריצה, שכנראה אני "תושב של ארץ זרה ורחוקה"? אני תושב של ארץ זרה ורחוקה? תקצר יריעת האינטרנט לתאר את עוורונך וחוסר התייחסותך למציאות. אני מרים ידים.
ולגבי הטענה החבוטה של "אילו היית חי באחת מארצות המזה"ת האחרות היית נתלה מיד בכיכר העיר", הרשה לי להזכיר לך את בני הזוג רוזנברג שנתלו בכיכרה של אחת מ"הדמוקרטיות האדירות בעולם", בטעות, כמובן, אבל זה רק חומר למחשבה. מה בעצם אתה רוצה לומר בכך? האם אתה מציע שישראל תהפוך דיקטטורה מושלמת? האם אתה אומר לי שמח בחלקך וסתום את הפה? אבל חשבתי שאנחנו חיים בדמוקרטיה? על איזה מטענותי עונה בדיוק הטיעון האינפנטילי הזה?
2. אתה "לא יכול לשער שבתור פלסטיני היית מתקשה לבסס פראנויה לפיה ישראל מבקשת לטרנספר או להשמיד אותך"? אבל הרי זה בדיוק מה שאני טוען. לגבי כל פלסטיני, לגבי כל מי שעיניו לא טחו מהתעמולה הציונית, ומדובר ברוב תושבי העולם, ישראל מבקשת לעשות בדיוק כך, לטרנספר או להשמיד כל פלסטיני בכל רחבי א"י המערבית, לפחות. יתר על כן, ישראל לא "מבקשת", היא עושה. נכון מאוד שבפיה מילים אחרות. אבל המעשים, המעשים. סיפורים על דיסוננס כזה בין מילים למעשים תמצא כבר בתנ"ך.
רבות נכתב כבר על יוזמת השלום של ברק במסגרתה הציעו לפלסטינים "כמעט הכל" והם "דחו את זה". קרא את תשובתה של יעל לוטן לתגובה הקודמת שלך. אין לי כוח לחזור על הדברים, אבל הם ידועים לכל, כלומר, כל מי שאין לו סכי עינים ציוניים, שכן מדינת ישראל משקרת יום יום לאורך עשרות שנים לאזרחיה. למה? כי מטרתה האמיתית להעיף מכאן כמה שיותר פלסטינים. מקסימום שטח – מינימום פלסטינים. הרי הם אומרים את זה בריש גלי. במסגרת הפתרון הכמעט סופי הזה ישראל ניסתה לבנות מדינת חסות פלסטינית עם סממני עצמאות ותחת שליטתה המוחלטת. הדרום אפריקנים הלבנים כבר ניסו את זה לפנינו. כולם יודעים לאיזה פח אשפה של ההיסטוריה הם הגיעו.
"אלו מבין הערבים תושבי ישראל שיבחרו להשאר כאן כאזרחים נאמנים" אתה כותב. אין מה שמבטא טוב יותר את הפער העמוק בינינו. מדינה היא כלי לרווחתם של האנשים, לא מטרתם. מטרתו של אדם, כך לימדונו הגרמנים, אינה להיות אזרח נאמן, אלא להיות בן אדם מוסרי.
שחר
כתבת
"כאשר קמה מדינת ישראל היו שבעה אחוזים משטח א"י שייכים ליהודים, ומספרם היה אז בקושי שש-מאות אלף. הפלסטינים הפכו לאבק אדם מפוזר ומפורר, שחוק ושבור. יש לראות דברים בקונטקסט. האם עם אחר, לא ערבי, לא מוסלמי ולא נוצרי, אלא נגיד בודהיסטי, היה מגיב אחרת על היסטוריה שכזו?"
למה לדבר על משקעי הנכבה קביל, אבל לדבר על השואה ועל הטבח בחברון לא קביל "משום שעברו 60 שנה"?
ולא עברו 60 שנה מאז הנכבה?
איזה עם היה עובר שואה שבמהלכה 30% מבניו נספו, בחלק מהמדינות מדובר על יותר מ-90%, ולא מגיב כפי שהיהודים הגיבו?
ולא מפתח פראנויות?
ולא חושש?
"מספיק להשתמש בשואה! היא היתה, היא נגמרה לפני למעלה משישים שנה, היא התרחשה בנסיבות מסויימות …"
ועל כך אני עונה ליעל
"מספיק להשתמש בנכבה! היא היתה, היא נגמרה לפני למעלה משישים שנה, היא התרחשה בנסיבות מסויימות …"
פשוט הכל…. שקר!
לאבנר כוכבי
ההבדל בין השואה לבין הנכבה- שזו האחרונה כפי שכתוב במאמר עדיין מתרחשת יום יום ברחבי
רצועת עזה והגדה המערבית.
לחנן ליבני,
זה כל ההבדל?
צודק אבנר כוכבי שאומר שלא ניתן לדבר על שום "טיהור אתני" (או "נכבה") וכד’ בהקשר למה שמתרחש בעזה או בכל מקום אחר בפלסטינה-א"י מאז תום מלחמת 1948 ואילך… אילו היינו טוענים זאת, אז היה גם ניתן לטעון, כדבריו, שהשואה ממשיכה להתרחש מאחר שארגוני הטרור/שחרור הפלסטינים ממשיכים בדרכם של ח’אג’ אמין אל-חוסייני ופאוזי קאוקג’י – שהיו בני בריתו ותלמידיו הנאמנים של היטלר כזכור…
בכל זאת, כדאי להכנס לפרופורציות ולזכור שקצב ההשמדה של היהודים במהלך השואה היה ממוצע של 30 יהודים בכל רבע שעה – במשך שש שנים רצוף… וגם כדאי וצריך לזכור שקצב הבריחה/גירוש של הפלסטינים ב-1948 היה של 700,000 פליטים בשנה…
מאחר שהפלסטינים בעזה רק הכפילו את מספרם כבר שלוש פעמים מאז 1967, קשה מאוד להגיד שישראל מבצעת בהם "טיהור אתני" מאז ועד היום, וגם שבוע קשה במיוחד בו נהרגים 30 איש במסגרת מאבק מזויין (שבמהלכו שני הצדדים יורים זה על זה, כזכור) הוא ממש לא "נכבה" ולא "טיהור אתני" ולא נעליים – עם כל הכבוד לכותב שמעלי…
מה שמתרחש היום בין ישראל והפלסטינים הוא אולי המשך של אותו מאבק שנזכר לעיל – שהיה כרוך בפעולות מלחמתיות והרג שביצעו שני הצדדים זה בזה – אבל בעצימות נמוכה בהרבה, והדבר הטראגי העיקרי המשותף אולי בין מה שקורה היום למה שקרה ב-1948 זה ששוב הפלסטינים בוחרים בדרך אלימה של אי-פשרה ושל "הכל או לא כלום" (קרי, בוחרים בחמאס), והאזרחים משני הצדדים – ובעיקר הפלסטינים – הם שסובלים ומשלמים את המחיר…
טראגי – כבר אמרתי?!…
לא יש עוד. היהודים קיבלו מדינה בעקבות השואה. הפלסטינים קיבלו נבוט על ראש, והם עדיין מקבלים.
אמרת הרבה דברים, "לא תוכל הארץ להכיל" – כמו שאמר אמציהו כהן בית אל… ובכל זאת אנסה להשיב (אם הצנזורה של אתר "מופת לדמוקרטיה" זה תאפשר – כמובן)…
1. לא אמרתי לך "שמח בחלקך וסתום את הפה". אדרבא – דבר כפי יכולתך!… כל מילת ביקורת שאתה כותב רק מוכיחה שהטענה שלך בדבר אי-היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית היא טענה מגוחכת. הפארדוקס נמצא בדבריך שלך, וכל מה שאני עשיתי זה להצביע עליו…
אגב, האזכור של הזוג רוזנברג שהוצא להורג בארצות הברית (וניתן להזכיר גם את פולארד שנרקב במאסר עולם למרות שריגל עבור מדינה ידידותית – שלא כמו סוריה או חיזבאללה לישראל), משרת את אותה מטרה בדיוק. וגם הוא רק מוכיח שישראל לקחה את עניין חופש הביטוי והסלחנות כלפי בעיית הנאמנות למדינה, למחוזות שאפילו מדינות המערב (המתהללות ומתהדרות באותם ערכים נאצלים שבשמם אתה מטיף לנו פה מוסר) טרם הגיעו אליהם…
2. אתה טוען שישראל אינה מצהירה על כוונתה לבצע טרנספר והשמדה של הפלסטינים אלא "מבצעת". ואני חייב לציין שאם באמת זו התוכנית של "ישראל", הרי שלפי מבחן התוצאה מדובר בכשלון חרוץ. לפי מבחן התוצאה, אוכלוסייתה הערבית של "פלסטין" הכפילה את עצמה כבר חמש או שש פעמים מאז ראשית המפעל הציוני, ובכלל זה האוכלוסיה הערבית של שטחי 1967 – שהכפילה את עצמה כבר שלוש פעמים מאז שנכבשה (ואת זה שישראל כבר ייבאה לפה מרצונה כמה עשרות אלפי פלסטינים מאז הסכם אוסלו כבר הזכרתי?).
(אגב, עוד לעניין זה, אני לא יודע מהיא אצלך אותה "ישראל השואפת להשמיד" והאם "ישראל" זו היא ישות הומוגנית לחלוטין לעניין זה – או שמא יש בה זרמים שונים בעלי כוונות שונות?)…
3. אני לא יודע מניין אתה שואב את הידיעות ה"אובייקטיביות" שלך על מה שהתרחש בין ברק וערפאת – ומה היתה לדעתך מטרתה של אותה קונספירציה שהביאה את קלינטון לשקר לטובת ישראל ולהטיל את האחריות לכישלון השיחות על הסדר הקבע על הפלסטינים. לי אישית דווקא יש חשד שערפאת מלכתחילה לא התכוון להגיע לשלום אלא רק ניסה להשיג כמה שיותר השגי ביניים במסגרת תוכנית השלבים שלו לחיסול ישראל כולה
4. לעניין הפתרון העתידי. לי אישית אין כל צורך נפשי לדכא את הפלסטינים – אדרבא אני רוצה שיהיו בריאים ומאושרים ותאבי חיים כמוני – ולכן אין לי צורך להפוך אותם ל"מדינת חסות"… מצידי שיזכו לכמה שיותר עצמאות, ובלבד שלא ישאפו ו-או ינסו לפגוע בי בעתיד.
אגב, אני באמת הייתי רוצה לחיות במדינה שהיא כמה שיותר יהודית וכמה שפחות פלסטינית, ולא בגלל שאני גזען שחושב שפלסטינים הם תת-אדם או משהו, אלא בגלל שאני רוצה לשלוט כמה שיותר על עצמי, כיהודי (שכבר למד איך זה לחיות כמיעוט במדינות שנשלטות בידי עמים אחרים), וכמה שפחות על אחרים שנאלצים לחיות במדינתי כמיעוט – מה גם שלמיעוט הזה יש לפי שעה שאיפות לאומיות הפוכות משלי, ולפי שעה הוא גם מערער על עצם זכותי לחיות פה ולהגשים פה את שאיפותי לעצמאות…
5. אני לא יודע על איזה חוקי מוסר אתה מדבר ומי המציא אותם והיכן. מה שאני כן יודע, כאנטרופולוג וסוציולוג חובב (ואני מדגיש: חובב), זה שתמיד כללי המוסר שלפיהם פועלת קהילת אנשים – שבט, עם ו-או מדינה – נועדה בראש ובראשונה לשרת את טובתה של אותה קהילה ולהגן עליה בדרך כלשהי (במודע או שלא במודע). אם אתה מציע לי, ולמדינה שהקימו לעצמם היהודים, להתאבד קולקטיבית בשם איזה מוסר "אוניברסאלי" – ועוד עבור אוכלוסית אנשים שבעצמה אינה תומכת בכללי המוסר הזה כלל וכלל – הרי שאני ממליץ לך לערוך רוויזיה פילוסופית של כלל תפישותיך. רק אחרי זה תחזור ותסביר לי מה זה בכלל "בן אדם מוסרי".
נכון, בשדרות מתרחשת שואה:
בוא נמנה את תוצאות השואה:
ב-6 שנים של קסאמים נהרגו 4 אנשים. שש שנים! ארבעה אנשים!
אלפי קסאמים. מאות נפגעי חרדה! חרדה! גם אני חרד. אתמול כמעט ונדרסתי על ידי נהג אלים ונכנסתי לחרדה. אני חושב שאפשר להגדיר כי ברחוב הקטן בו אני מתגורר בת"א אתמול היתה שואה.
20,000 תושבים, מאות בתים נפגעו. בהחלט שואה.
בעזה מיליון וחצי תושבים. בשבוע שעבר הרג הצבא 30 פלסטינים. זה בשבוע, לא בשש שנים. אין יום שאין הרוגים ופצועים בעזה. יש רעב, יש מגפות, אין חימום אין חשמל אין סולר, אין תרופות, אין כסף ואין מזון. מיליון וחצי איש בתוך כלא סגור בים באוויר ביבשה. בהחלט טיהור אתני זוחל, אבל טיהור.
זו היתה הנכבה ב-48′.
אם "נכבה" מתרחשת להבנתך בעזה ,אז "שואה" מתרחשת להבנתי בשדרות.
לא מכבר הביע דוברו של אחד מארגוני הטרור האיסלמי בעזה את סיפוקו מבריחת חלק מתושבי שדירות והצהיר שהמטרה היא התרקנות העיקר. כלומר, יש מטרה מוצהרת של טיהור אתני. נכון שמספר ההרוגים קטן יחסית, אך מי רוצה לחיות ביישוב שמופגז באופן תדיר וללא אבחנה?
תושבי עזה לפחות יודעים שאם לא יהיו מעורבים בטירור סיכויים להיפגע אפסיים (שיעור ההרוגים הלא מעורבים בעזה פחת מאוד). בניגוד לתושבי שדירות, תושבי עזה שולטים ישירות במידה שבה יסבלו מהתקפות. חוצמזה, הכותב מעליי "קצת" מגזים: אין שום מגיפות בעזה, אין רעב, יש חשמל (שהרי רובו מסופק על ידי ישראל ומצרים) וכו’. יש גם הרבה מאוד בכי, מסתבר.
אין שום נסיון להבריח את תושבי עזה. אחרי הכל, אין להם איך לברוח או לאן לברוח. המטרה היא כנראה טרור לשם טרור.