הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 בינואר, 2008 11 תגובות

במוצאי שבת, 5 בינואר 2008 התקיים באולם אל-בורג’ שבערערה כנס היסוד של תנועת התחברות-תראבוט. לאחר למעלה משנה של מפגשים ודיונים סביב דפי עמדה, התחלות של התארגנויות אזוריות והתחלה של מעורבות מאורגנת ואינטנסיבית במספר מאבקים חשובים, היוזמה להקמת תנועה פוליטית חדשה הפכה לתנועה של ממש. באולם האירועים, שצווי הריסה תלויים ועומדים נגדו ומתבררים בימים אלה בבתי המשפט, התכנסו כ-150 איש, רובם חברות וחברים שהתפקדו לתנועה, אחרים שמתעניינים ותושבים המוקירים את תרומתה של התחברות-תראבוט למאבק בוואדי עארה נגד הריסת מבנים ומדיניות החנק התכנוני.

בפתח הוועידה הציג אנואר דאוד בעברית ובערבית ניתוח של המציאות האזורית, שבמרכזו המאבק כנגד האימפריאליזם. דאוד ביקר את הניסיונות להציג את הגלובליזציה והדמוקרטיה הניאו-ליברלית כאור המושיע את עמי האזור מהאפלה שבה הם נתונים ועמד על היסודות הקולוניאליים וניאו-קולוניאליים עמוקים המבנים את הפוליטיקה, ואת היחסים הכלכליים והחברתיים באזורנו ובארצנו. בהמשך נשאו דברים קצרים מספר פעילות ופעילים, המייצגים חלק מתחומי הפעילות המעשית והרעיונית של התחברות-תראבוט. כרגע נשענת התחברות-תראבוט בעיקר על פעילות ופעילים פוליטיים וחברתיים, המביאים איתם לתנועה תובנות ורגישויות מתחומים שונים, בשאיפה לגבש תנועה שתהיה בו זמנית עממית ורדיקלית ושתהיה מסוגלת לפתח אסטרטגיות ממשיות למאבק למען שינוי חברתי עמוק. נורית חג’אג’ התייחסה בדבריה לאתגרים הקשים של פעולה חברתית מחברת ורדיקלית, המבוססת על ניתוח חברתי מעמיק ומורכב – אך חייבת להישאר פשוטה ומובנת לאנשים שבמצוקות ובשאיפותיהם היא נוגעת.


פאדי שביטה עמד על הזיקות בין המאבקים נגד יהוד יפו הערבית ודחיקת תושביה העניים לבין המאבק נגד הריסות הבתים ונישול התושבים הוותיקים בכפר שלם. הוא עמד על חיוניותו של קשר כזה – אך גם על מורכבותו וחוסר הסימטריה המתגלים בניסיונות לכונן סולידריות בין הנאבקים. בדברים קצרים ומרגשים תיארה עאישה סידאוי כיצד כפעילה פלסטינית בוואדי עארה חיפשה זמן רב מקום לפמיניזם שלה במסגרות קיימות והגיעה למסקנה כי עליה לבנות אותו בעצמה ושתוכל לעשות זאת בתראבוט. נטליה לייבר, הפעילה בתחום החינוך של ילדי עובדים מהגרים, שחייהם בחברה הישראלית עומדים בצל הניצול הפרוע והרדיפה האזרחית של הוריהם, הסבירה מדוע חיונית עבורה התנועה כמסגרת להזדהות עם מאבקן של קבוצות מדוכאות אחרות ולשותפות עם הפעילים במאבקן. ניצן תנעמי, הפעילה נגד תוכנית ויסקונסין באזור חדרה-וואדי עארה, הדגישה את חשיבות קיומה של מסגרת מחזקת ולומדת, שבה פעילות ופעילים מעבירים ביניהם את הניסיון והידע המצטברים במאבקים שלהם. מרסלו וקסלר דיבר על הדמוקרטיה הרדיקלית אליה שואפת התחברות-תראבוט, דמוקרטיה הנבנית מלמטה ומרחיבה את שותפות האזרחים בעיצוב החיים החברתיים אל תחומים חברתים הנשלטים כעת בידי הביורוקרטיה – הסביבה, החינוך וכן הלאה.


על רקע מוסיקה מגוונת מבחינת מוצאה אך המבטאת תכנים חברתיים (אילנה איליה, השייח’ אמאם, פיירוז, נוריאל "בכלא הצבאי", מרסל ח’ליפה, קילפאיון…) נבחרו על-ידי המתפקדים 15 החברות והחברים בוועדה המתאמת הארצית, הגוף המוביל של התנועה. על פי המבנה הארגוני עליו הוסכם בכינוסים קודמים, הוועדה המתאמת הארצית תהיה אחראית על ההובלה של התנועה, על קבלת החלטות שוטפות אך גם תהיה מחויבת וכפופה להחלטות של כינוסים כלליים, אשר אמורים להתכנס מספר פעמים בשנה. שבעה מתוך חבריה יתחלפו לאחר שנה בתפקיד והיתר – כעבור שנתיים, במטרה לשלב בין עקרון הרוטציה והמגמה לאפשר למספר מרבי של פעילות ופעילים להתנסות בתפקידי הנהגה לבין הצורך בהמשכיות ארגונית. ישיבות הוועדה המתאמת הארצית יפורסמו מראש וימשיכו להיות פתוחות בפני כלל חברי וחברות התנועה, אך זכות ההצבעה בהן תהיה נתונה רק לחברים ולחברות שנבחרו בוועידה.


תהליך הדיונים בעקרונות התחברות-תראבוט והכנת דפי ניתוח ועמדה לא תם. ברור לנו שזהו תהליך ממושך, ללא נקודת סיום, שמחייב אותנו להקדיש מאמצי חשיבה לגיבוש אסטרטגיות של שינוי פוליטי וחברתי. מצד אחר, לא המתנו לניסוחים המוגמרים כדי להעמיק את מעורבותנו במאבקים פוליטיים בשנה האחרונה – מן המאבק נגד הריסות בתים ופינוי תושבים לטובת ספסרים וקבלנים דרך מאבקי עובדים ומאבקים נגד הפליה לאומית או השותפות של פעילים שלנו במאבקים נגד הכיבוש. השאיפה היא לשלב בין ניתוח וגיבוש מודע של אסטרטגיות לבין עשייה קונקרטית, כך ששני המישורים יקרינו זה על זה. הניסוחים המייחדים את התחברות-תראבוט כרגע – הבלטת המרכיב הקולוניאלי במאבק נגד הכיבוש ובהבנת דפוסי האי-שוויון החברתי בישראל, חשיבות הצורך בפיתוח חלופות דמוקרטיות במאבק נגד תהליכי הפרטה, בלי לקדש את המערכת המדינתית הקיימת, הגזענית והמנוכרת לצרכי התושבים, חשיבות יצירת חיבורים ממשיים בין מאבקי קבוצות מדוכאות ומפורדות בחברה הישראלית – מצאו ביטוי מעשי במאבקים בהם היו חבריה מעורבים, והמאבקים מצידם עיצבו את הניתוח ונתנו לו עושר וקונקרטיות.


במהלך ספירת הקולות העניק גדי אלגזי בשם התחברות-תראבוט פרסים למוסדות ואנשים שתרמו תרומה מיוחדת ליצירות חיבורים בין המאבקים השונים בשנת 2007. פרס מיוחד הוצע לחברת עלית-שטראוס שבניסיונה למנוע זכויות בסיסיות מעובדיה עודדה התארגנות עובדים ראשונה מסוגה בישראל בקפה "קופי טו גו" ברמת אביב וסיפקה מזון למחשבה על חשיבות ההתאגדות המקצועית של עובדים, ועל כוחה של סולידריות להביס בעלי הון. פרס יקיר הנדל"ן הוענק לעיריית תל-אביב-יפו, ובמיוחד לראש העיר רון חולדאי, שבנסיונם ליהד את יפו, לטהר את תל-אביב מענייה ולהפוך אותה ל"עיר לבנה" השכילו לשתול זרעים של שיתוף פעולה במאבק בין תושבי השכונות הדרום השונות, ערבים ויהודים. אנחנו מודים לו מאוד על כך. לאבירי הרס הבתים, מוואדי עארה ועד הנגב, מיפו עד כפר שלם, מלוד ומרמלה הבטיחו חברי תראבוט התנגדות עיקשת וגדלה בכל מקום שאליו יגיעו הבולדוזרים. לכוחות הביטחון ולמשרתי המתנחלים הודו חברי התנועה על כך שנתנו למתנגדי הכיבוש מישראל הזדמנויות להוכיח את נחישותם ולבנות בריתות של אמון ושיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני אמיתי. פרס לקידום ההשכלה בישראל הוענק לעשירי המשק ולפקידי האוצר המאכלסים את הוועדים המנהלים של האוניברסיטאות, ופרס מיוחד הוענק לראשי האוניברסיטאות שניסו לשבור את שביתת הסטודנטים בשנה שעברה ופעלו נגד שביתת הסגל האקדמי בניסיון להוכיח את נאמנותם לאוצר. יחד עם אנשי האוצר תרמו בדרך זו לאחד סטודנטים ומרצים במאבק כנגד מסקנות שוחט, נגד העסקה פוגענית באוניברסיטה ונגד חנק ההשכלה הציבורית. תודה על האצת תהליכי התחברות ועל הצמחת תודעה ביקורתית לגבי תהליכי ההפרטה והפירוק שקדמתם כמעט ללא התנגדות בשנים הקודמות.


נאומיהם המרגשים של ראובן אברג’יל, ממייסדי הפנתרים השחורים ואחד מחברי הנהגת התנועה החדשה, ושל הסופר סלמאן נטור חתמו את הוועידה. אברג’יל מיקד את דבריו בצורך לבנות כוח נגדי שיעמוד כנגד התנועה הציונית, כוח מאורגן שייאבק למען חזון של חיים נורמליים, חיים של שוויון, של שלום והשתלבות במזרח התיכון. אברג’יל טען שהמשימה הדחופה היא להשתחרר משליטתם של כוחות זרים בחיינו כאן – של הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, של אינטרסים שמעבר לים. מישהו צריך גם לומר בקול רם, אמר אברג’יל, ששמעון פרס, זוכה פרס נובל לשלום, הוא בעצם אויב השלום, האיש שהכניס לאזור כולו את הפצצה הגרעינית וסכנת ההשמדה, והוא הוא – מייהד הנגב והגליל הוא אחד המחסומים המונעים שלום ולהשתלבות באזור. בהתחברות-תראבוט, אמר הסופר סלמאן נטור, מצאתי את "החמולה שלי" – את השייכות האנושית המבוססת לא על משפחה ומוצא אלא על שותפות למאבקים ולהשקפת העולם. הוא הביע תקווה שכל הנוכחים בוועידה יוכלו בגאווה גדולה בעתיד לציין את העובדה כי היו שותפים ללידתה של תנועה גדולה שתשפיע בצורה משמעותית על השמאל ועל יחסי הכוחות הפוליטיים והחברתיים. נטור גם הסביר, מדוע יש צורך בשילוב בין היצמדות למאבקיהם היומיומיים של אנשים לפרנסה, לקורת גג, לקיום בכבוד לבין דיון מעמיק ורציני בסיבות ובגורמים למצב, בפוליטיקה, בחברה ובכלכלה. אין סתירה בין שני הדברים, אמר; יש השלמה ביניהם.





הפעילים והפעילות שנבחרו לוועדה המתאמת הארצית: ראובן אברג’יל (ירושלים), אורי אליס (רמת גן), סיגלית גבעון-פדידה (לפיד), אנואר דאוד (נווה שלום), מרסלו וקסלר (תל אביב), אלעד שאול זמיר (יפו), נורית חג’אג’ (חולון), נטליה לייבר (אזור), חררדו לייבנר (תל אביב), אילת מעוז (יפו), עאישה סידאוי (ערערה), ג’אבר עסקלה (מע’אר), פאדי שביטה (יפו), יובל תמרי (תל אביב), ניצן תנעמי (נתניה).

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. סרחי הגיב:

    נראה מעניין אבל מאד ארוך. האם אפשר אולי executive summary?

  2. שי הגיב:

    מה עם איזה חזון דמוקרטי? האם יש כוונה לרוץ לכנסת?

  3. ASHER FROHLICH הגיב:

    מה עם איזה חזון מהפכני ? האם יש כוונה לא

    לרוץ לכנסת ??

  4. לנין הגיב:

    מעניין מאוד לקרוא את התשפוכת הנאצית, כולל תגובה 22 הקוראת לחיסול!!! של הערבים, ולמרות שתגובה שקוראת לחיסול של מנהיג יהודי בודד היתה נפסלת, ההצעה הזאת לרצח עם לא צונזרה-
    — קישור —

  5. מקס אפלבאום הגיב:

    עד כמה אפשר להיות תלוש מן המציאות האזורית , חבורה של אנשים החושבים שעמי האזור , מצרים לדוגמא , ותנועותיהן הפוליטיות מדברות איתם באותה השפה ובאותם מושגים . נורא עצוב שתנועות השמאל הרדיקליות עצמן אינן מבינות כי הן לא שייכות למזרח התיכון מבחינה רעיונית , העיקר שיש מפגשים והחלטות .

  6. שמאל של הברנז’ה הגיב:

    תראבוט הם שמאל של הברנז’ה. מדובר בכמה "אינטלקטואלים" (אנשים בעלי מקצועות חופשיים ואקדמאים) עם חשבונות אישיים עם חד"ש ומק"י שמחפשים נושאים שבעזרת יוכלו להתנגח בחזית. מה שיוצא להם זה גיבוב בלתי-קוהרנטי שלוקח כותרות מן הגורן ומן היקב ולא מחדש כלום.
    תראו לי דבר 1 שיש בתראבוט ואין בחד"ש (חוץ מהשם הבילינגווילי האופנתי).

  7. yosy ramat gan הגיב:

    אינני מבין מה המטרה ? אני מבין שקומוניסטים לשעבר אינם רוצים לחזור למפלגתם . אבל מה ההבדל ביניכם לבין חד"ש, פרט להמשך פיצול השמאל אינכם מביאים שום מסר!
    לכן מקומכם בחד"ש ותתוכחו שם על הכסאות.

  8. יובל הלפרין הגיב:

    בהצלחה לתנועת תראבות-התחברות, המשך מאבקים והישגים מוצלחים, ויכוחים ודיונים פוריים!

  9. חררדו לייבנר הגיב:

    ליוסי רמת גן,
    מה המטרה? להתארגן קבוצה גדולה של פעילות ופעילים כדי לפתח ולמנף את הפעילות שלנו, מבחינה רעיונית ומעשית ולצבור כוח פוליטי.
    רבים יותר המתארגנים בהתחברות-תראבוט שלא היו בשלב זה או אחר במפלגה הקומוניסטית מאלה אשר עברו בה.
    שנית, קמנו כי המסגרות הקיימות לא מספקות אותנו, לא מבחינה רעיונית, לא מבחינת דרכי התארגנות ופעולה ולא מבחינת הרוח שבה הן מתנהלות. אבל, בפירוש לא קמנו כדי להוסיף פילוג. לכן, אנחנו מקיימים כרגע שיחות עם חד"ש כדי לבדוק את הצטרפותנו לחזית כגוף פוליטי עצמאי. חד"ש אמורה להיות חזית של ארגונים ופרטים. אנחנו מעוניינים במקסימום האחדות של מי שחושבים דומה, מבלי לבטל את העצמאות הרעיונית, הארגונית והפוליטית של הגופים השונים המרכיבים את השותפות הפוליטית. הפירוש של אחדות לא צריך להיות אחידות. אם נגיע למסקנה שחד"ש מסוגלת להכיל אותנו כגוף, כשותפים, אז ניכנס לשם. חד"ש היא באמת המסגרת הקרובה ביותר לעמדות שלנו ורבים מתוכנו הם אנשי חד"ש.
    "כיסאות" – ממש לא מעוניינות אותנו, אלא רק כעמדות השפעה על כיווני השמאל. הכיסאולוגיה המאפיינת חלק מהמאבקים בחד"ש בשנים האחרונות היא אחד הגורמים שמרתיעים אנשים מכניסה אליה. לנו יש קודם כל סדר יום פוליטי-רעיוני ועמדות השפעה נבקש רק כדי לקדם את סדר היום הזה.
    מעבר לזה, תקרא בתשומת לב את דף העקרונות שלנו ותראה את המסרים שאנחנו מבקשים לקדם. עושה רושם שלא ממש קראת.

  10. דורית הגיב:

    לגדי אלגזי יש חשבונות אישיים עם חד"ש ומק"י? אילו הבלים! לא נולד עוד המהפכן הברז’נייבי שהולך בתלם רק"ח/מק"י כמו גדי. בלי השמצות

  11. גוז’ו הגיב:

    דורית, אכן דברי טעם!

הגיבו לגוז’ו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים