הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-13 באפריל, 2008 21 תגובות

צבר הגילויים על נשים שנעצרו באחרונה בחשד של התעללויות קשות בילדיהן, גרם לזעזוע ציבורי וניתץ אצל רבים את הדימוי של האם המגוננת על ילדיה.

המשותף לרובן שהן חרדיות ומרובות ילדים.


הסכנה הרובצת לפתחם של סיפורי הזוועה שפורסמו באשר לדרכי האלימות והאכזריות שנקטו האמהות כלפי ילדיהן, שיהיו מי שיתמלכדו אל תוך הכללה בבחינת "נו טוב, מה חשבתם? ככה זה אצל חרדים (או אצל הדתיים)".


לכן יש להזהיר חזור והזהר, לבל ניכנס לסינדרום ההכללה והתיוג. הדת לא מתירה לאם לאנוס את ילדיה, להכותם עד סכנת חיים, להכניסם למזוודות, לחרוך במצית את אצבעותיהם, להכותם בפטישים, להרעיבם, או לכפות על אחד הילדים להאכיל את אחיו בצואה, שאם לא יעשה כן ייענש במכות.


למדנו מארחות החיים בישראל כי נשים יכולות להיות אלימות לא פחות מגברים, ולא אחת אנו מתבשרים על חיילות שהתאכזרו והשפילו פלסטינים במחסומים או מפקדות שהתעללו בחיילים.


ובכל זאת, הדת לא יוצאת לגמרי מהמשוואה באשר לאמהות החרדיות שחשודות בהתעללות בילדיהן. ילדים זה שימחה, אומר השיר בפי הזמר שלמה בר, אבל בתנאי, זו תוספת שלי, שמדובר בילודה תבונית ומבוקרת, מותאמת למצב הכלכלי וליכולתם של ההורים להקדיש לילדיהם את תשומת הלב הראויה.


נשים היולדות 9, 10 או 12 ילדים משום שזו מצווה דתית, מה עוד שמדובר במשפחות בעלות יכולת כלכלית מוגבלת כאשר עיקר הנטל מוטל על האשה, הוא מצב פתיחה בעייתי שממנו קל יותר לגלוש להורות לא ראויה.


האיסור שהדת (יהודית נוצרית או מוסלמית) מטילה על שימוש באמצעי מניעה ושפיכת זרע שלא למטרות הולדה מייצר עוד ועוד עוני שלא מאפשר לתת לילדים את המגיע להם. נשים שיולדות כל שנה נסחטות עד תום ואין פלא שבמצב כזה העצבים רופפים לעתים.


מדיניות נאורה בתחום זה, מחייבת פעילות בכמה מישורים: מסע ציבורי לעידוד ילודה מבוקרת, קורסי הכנה להורות, מדיניות שכר שהרף התחתון שלה מאפשר קיום הוגן מעל לקו העוני, ומדיניות חינוך המקיפה את כל הילדים מגיל גן טרום חובה.


זהו סף המינימום שמאפשר למלא את צרכי הילדים.


כל אלה לא מהווים ביטחון מלא מפני הורים בעלי נפש מעורערת, סדיסטים ההופכים את חיי ילדים לסיוט, את אלה נמצא בכל שכבות האוכלוסייה. אבל צעדי המינימום המוצעים כאן יקטינו את רף האלימות בתוך המשפחות.


חג או חגא?


כאשר עוד חגגו בישראל את ה-1 במאי בעצרות ותהלוכות (הייתם מאמינים שפרס ורבין צעדו ברחובות ת"א בהפגנת 1 במאי של ההסתדרות?) היה הימין, באמצעות עיתוניו "הבוקר" (של הציונים הכלליים) ו"חרות" (תנועת החרות) מכנה את החג "חגא", שבמילון אבן שושן מוגדר 1) חלחלה, זוועה ו-2) כינוי לחג של נוכרים, חג לא יהודי.


עם התקרב חג הפסח אני מבקש להתוודות שמזה שנים רבות אני חש אי נוחות גדולה בחג הזה. אי נוחות, זו מלה עדינה, יותר נכון לומר כאבן שושן, חלחלה. מה החגא הזה לכם?


יש לכן מספר סיבות.


ראשית, קשה לי לחגוג את חג החרות, בו אנו מציינים את צאת ישראל ממצרים מעם עבדים לעם חופשי, שעה שמדינת ישראל יושבת על גבו השחוח של העם הפלסטיני ומשלחת בו יותר מעשר המכות ששילח הקב"ה במצרים.


שנית, ההגדה היא מסמך משעמם ברובו, לא מעורר השראה, מכיל פסוקים שמעוררים התנגדות אצל שוחרי זכויות אדם ("שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך ועל ממלכות שבשמך לא קראו… שפוך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם. תרדוף באף ותשמידם מתחת לפני יי").


שלישית, שירי ההגדה הם טרטור מעצבן.


רביעית, זהו חג שמקבל בישראל דפוסים של כפייה דתית בדמות חוקים האוסרים על מכירת חמץ.


חמישית, המשפחולוגיה הדביקה שכופה על אנשים שלא סובלים לעתים איש את רעהו להיות ביחד כי מישהו במשפחה החליט "שלא נעים" לא להזמין את הדוד והדודה וילדיהם הבלתי נסבלים. ותמיד יהיו מי שינסו להמתיק את הגלולה המרה באמירה "זה רק פעם בשנה, אז תסבול קצת, לא נורא, ותהיה נחמד".


לכן עשיתי לי מנהג בשנים האחרונות, שעה "שהמוני בית ישראל מסובים סביב שולחן הסדר" כמאמר הקלישאה, אני נשאר בביתי, נהנה מהשקט, קורא ספר, שומע מוסיקה או רואה סרט וסוגר את החלונות כדי לא לשמוע את צרחות החד גדיא.


30 שנים לשלום עכשיו


בימים אלה מציינת תנועת שלום עכשיו 30 שנים ל"מכתב הקצינים" שנשלח לראש הממשלה מנחם בגין לנוכח החשש כי הקשר הכמעט מיסטי של בגין לשטחים הכבושים יחסום את ההזדמנות ההיסטורית לחתום הסכם שלום עם מצרים. המכתב תבע מראש הממשלה לוותר על שטחים והתנחלויות תמורת שלום.


בימים אלה מופצת באינטרנט גירסה זהה של המכתב מ-1978, עם שינויים מינוריים שנובעים משינוי הנסיבות, המופנה אל ראש הממשלה אהוד אולמרט. הפעם מכונה המכתב "מכתב האזרחים" וכל מי שמסכים עם תוכנו מתבקש לחתום עליו. ב-1978 לא חתמתי על המכתב כי לא הייתי קצין, ואילו הפעם איני חותם עליו משום שהוא מכיל את המשפט: "מדיניות ממשלה שתגרום להמשך השליטה על פלסטינים, עלולה לפגוע באופייה היהודי-דמוקרטי של המדינה ותקשה עלינו את ההזדהות עם דרכה של מדינת ישראל".


אופייה היהודי של המדינה, הוא היום שם קוד לגזענות ולאפליה נגד הפלסטינים אזרחי ישראל.


אילו היה נכתב "אופייה הדמוקרטי של המדינה", ניתן היה להחתים על המכתב לא רק את אנשי השמאל היותר רדיקלים, אלא גם מיליון פלסטינים אזרחי ישראל. אלא שכאן קבור הכלב. תנועת שלום עכשיו אינה מעוניינת בחתימה המונית של אזרחים ערבים, שהרי אז גם המכתב יאבד את "אופיו היהודי".


כל עוד אצל שלום עכשיו יופיע היהודי לפני הדמוקרטיה, יכולים חברי התנועה להתכרבל לתוך שמיכת הקונסנסוס הציוני. רק כאשר יבינו כי הדמוקרטיה קודמת ליהודי ניתן יהיה לבנות מדינה דמוקרטית לכל אזרחיה.


שירות לאומי


שלוש המפלגות המייצגות בכנסת את הפלסטינים אזרחי ישראל, שותפות להתנגדות לשרות לאומי לאזרחים הערבים.


התנגדות זו הייתה מובנת אילו הרוב היהודי היה כופה על הערבים שרות לאומי אצל ארגונים וגופים שמשרתים יהודים בלבד.


אולם מדוע להתנגד לשרות לאומי בקהילה שלהם, על פי צרכיה כפי שיקבעו על ידי ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל?


תרגיל מבריק


הודעתו של הנשיא לשעבר משה קצב בבית משפט השלום בירושלים, לסגת מהסדר הטעון וללכת למשפט מלא, היה שלב הסיום (הזמני) של תרגיל מבריק, שאותו הגו קרוב לוודאי פרקליטיו.


שלב א’: היועץ המשפטי מודיע על טיוטת כתב אישום נגד הנשיא הכולל שתי עבירות אונס.


שלב ב’: פרקליטי קצב מצליחים בהליך השימוע להוריד מכתב האישום את עבירות האונס ומגיעים להסדר טעון מינורי ברף התחתון של עבירות המין. (לטיפה ברגל ונשיקה בצוואר).


שלב ג’: ארגוני נשים יוצאים במחאה נגד הסדר הטעון, הכיצד במחי יד הופך אונס ללטיפה כמעט אבהית, ומגישים עתירה לבג"צ שיבטל את הסדר הטעון.


שלב ד’: פרקליטי קצב יחד עם היועץ המשפטי לממשלה נלחמים יד ביד כאריות למען יאושר הסדר הטעון. בהליך הערעור חשף היועץ המשפטי את מה שנראה בעיניו חולשות הראיות אצל המתלוננות.


שלב ה’: בג"צ מאשר את עסקת הטעון ברוב של שלושה נגד שניים.


שלב ו’: לאחר שהיועץ סיפק למעשה לקצב ופרקליטיו את טיוטת ההגנה, הצעד הטבעי היה לחזור מעסקת הטעון שהרי עתה הסיכויים לזיכוי נראים טובים.


לפעמים כוונות טובות מובילות לגיהינום.


אלמלא הוגשו העתירות לבג"צ, קצב היה מורשע זה מכבר על פי הסדר הטעון.


אם יוגש כתב האישום החמור יותר, זה יהיה אולי משפט ארוך, מפותל וגם עסיסי.


הניחוש שלי (במסגרת "טוטו קצב"): המשפט יחל בקול תרועה, ובמהלכו, לאחר שהצדדים יתישו אחד את השני, שוב יגיעו להסדר טעון, אלא שהפעם פרקליטי קצב ידאגו שהעסקה תכלול אי הטלת קלון. או אז יהיה לנו גם נשיא מורשע, אבל ללא קלון, כך שיוכל לקבל את כל ההטבות של נשיא לשעבר.


ושני הצדדים יצהירו כי ניצחו.


מוסד מיותר ומזיק


להלן המכתב ששלחתי לצנזורית הראשית:


לכבוד אל"מ סימה ואקנין-גיל
הצנזורית הראשית, צה"ל
1 באפריל 2008


בניגוד להצהרות שלך ושל סגנך (בכתבה חסמב"ה מאת אורי בלאו ב"מוסף הארץ" מיום 21.3.2008) לפיהן נועדה הצנזורה "להגן על ביטחון המדינה", אני יודע ממגעי עם המוסד המיותר הזה, כי הצנזורה נועדה קודם כל להסתיר מידע מהציבור ולאפשר לשלטון לפעול ככל שניתן מחוץ לעין הציבורית.


מהכתבה למדנו כי בכל אחת משלוש מערכות החדשות של ערוצי הטלוויזיה יושב באולפן בזמן אמיתי נציג מטעמך, ומוחק מידע מבלי שאנו הצופים נדע מה נמחק. העובדה שהעיתונות משתפת פעולה עם המוסד המזיק והמיותר הזה, היא אות קלון לתקשורת.


זהו המקרה בו נדרש להפעיל אי ציות אזרחי. כך עשיתי שעה שכיהנתי כעורך "פוסט מורטם", ביטאון הסטודנטים באוניברסיטת חיפה (1971/2) כאשר התעלמתי מכל מכתבי הנזיפה והאזהרה של הצנזור בגין רשימות וידיעות שפורסמו ולא הוגשו לצנזורה.


אין שחר לדבריך כאילו הופסקה עקיפת הצנזורה באמצעות מסירת מידע לעיתונות חוץ, וכך להכשיר את חזרתו לישראל. עשיתי זאת במשך שנים ואני ממשיך בכך גם כיום באמצעות מפגשים אישיים עם עיתונאי חוץ. (ואינני לבד).


כל דרך להפוך את הצנזורה לכלי ריק, תבורך.


גדעון ספירו


לפני ימים ספורים צלצלו אלי ממשרדה של הצנזורית והפקידה (הציגה עצמה בשם הילה) שאלה באדיבות "מה שלומך" והוסיפה אל"מ ואקנין רוצה לדבר איתך. המתנתי בסבלנות עד שעלתה פקידה אחרת, ואמרה, "טעות" והשיחה הסתיימה.

תגובות
נושאים: מאמרים

21 תגובות

  1. אור שי הגיב:

    גדעון ספירו,
    לגבי השירות הלאומי – מדובר בנושא בעייתי למדי.

    הערבים בישראל הם מאז קום המדינה חוטבי העצים ושואבי המים של היהודים. הם עובדים בכל העבודות "השחורות" – בניין, חקלאות, ניקיון וכו’. הצעירים הערבים הם הפועלים השחורים של ישראל, ומשתכרים שכר מינימום בעזרתו הם מפרנסים משפחה או חוסכים ללימודים אקדמיים.

    השירות הלאומי, אם תכפה אותו הממשלה על המיעוט הערבי, יעמיק עוד יותר את המצב הזה. צעירים ערבים לא יועסקו עוד בשכר מינימום, אלא בהרבה פחות:
    במקום מזכירות במשרדי ממשלה ובקופות חולים בסקטור הערבי, בני שירות שעלותם למדינה 1,400 ש"ח בחודש (כחצי הולך לבן השירות, השאר למנגנון). במקום סייעות בגני הילדים הערביים, בנות שירות בלי הכשרה או שכר מינימום. והדוגמאות עוד רבות, הכל תלוי בדמיונם של שרי הממשלה ופקידיהם.

    האם אין מספיק אבטלה בקרב המיעוט הערבי בישראל? האם אין שם מספיק עוני? האם לא מספיק קשה להיות צעיר הסובל מגזענות בכל מקום בחברה, גם בלי העונש הזה?

    אין לי התנגדות מוחלטת לשירות הלאומי. למען האמת, אני כבר בשנה השנייה של השירות הלאומי שלי. אבל יש לי הרבה הסתייגויות מאיך שכל העסק הזה מנוהל.

    אני חושב שכשהדרכתי ילדים יהודים וערבים בעמותת "כפר רעות סדאקה" ניצלתי את המסגרת של השירות הלאומי לטובה והפקתי ממנו את המירב שיכולתי, כאיש שמאל רדיקאלי. האם הייתי יכול לעשות את אותו הדבר בכפייה? האם הממשלה הייתה מאפשרת לי לעשות את זה אם היא הייתה יכולה לכפות עליי שירות לאומי? האם יש התנדבות בכפייה?

    יצא לי להכיר הרבה מהמתנדבים הגרמנים שהגיעו ארצה לשנת השירות שלהם, אליהם התייחסת. גם במה שהם עושים ישנה בעייתיות לפעמים (למה מוסדות לחולי נפש, לדוגמא, לוקחים מתנדבים ולא עובדי סיעוד עם הכשרה?). אבל כל מה שהם עושים כאן הוא בהתנדבות מלאה, מתוך בחירה ולא מתוך כפייה.

    לא ברור לי למה אתה מניח ששירות לאומי של בני המיעוט הערבי יהיה "בקהילה שלהם, על פי צרכיה כפי שיקבעו על ידי ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל". אם היה כך הדבר, אין לי ספק שהממשלה הייתה נגדו. השרים שמשתמשים בנימוק הזה עושים זאת רק כדי להכשיר את השרץ. האמת, שלא הייתי קונה מהם אוטו יד שנייה, אז למה שהציבור הערבי יקנה מהם שירות לאומי?

    המפלגות והתנועות הפעילות בציבור הערבי (וגם נגד השירות הלאומי) מעודדות התנדבות. לצעיר או צעירה ערבים המעוניינים להתנדב, בציבור שלהם או בכלל, יש הרבה אופציות לעשות כן. אני לא חושב שמחסור במתנדבים ומתנדבות זו הבעיה שהממשלה מנסה לפתור. זה רק ניסיון למצוא תירוץ לאפליית הציבור הערבי (כאילו שהדרוזים והבדואים לא מופלים למרות שהם משרתים בצבא), ולמצוא כח עבודה זול למשרדי הממשלה.

  2. סינדי הגיב:

    הצוות הותיק פלדמן את ספירו שוב נלחם בכוחות הרשע, בבחורות צעירות ומנוצלות, שאין להן מגן ומושיע.

    מזאתומרת, תרגיל מחוכם מאד, אני מתעלפת מהערצה , פשוט מאמם. מתי תקימו את הועד נגד מזרח תיכון עם בלונדיניות מחומצנות? אני מכחה למימון בריטי לספר של עיתונאי צמרת שמאלני שיחשוף את האשמות האמיתיות בכיבוש, א. מבית הנשיא וא. מבית השימוש.

    אפשר לקבל חתימה מגיבורי המאבק לזכויות האדם ?

  3. עופר יהלום הגיב:

    ספירו, במאמרך המעניין יש שני אי-דיוקים:
    ראשית, הדת היהודית מתירה יחסי אישות גם לא לשם הובדת ילדים.ונכון שהדת כן מעודדת ריבוי ילדים, אבל זה כבר כפוף לפירוש.
    שנית, הערבוב בין פרס ורבין לבין אירועי 1 במאי הם אנכרוניזם: כאשר "חרות" ו"הבוקר" נסגרו רבין עדיין היה בצבא ופרס היה שר זוטר.

  4. חיים ו. הגיב:

    שירו של שלמה בר הינו שיר מחאה כנגד תרבות ריבוי הילדים בחברה המזרחית, איכשהו המסר בשיר (העוקץ ניתן רק בשתי השורות האחרונות בבית האחרון) מוסמס במהלך השנים והשיר הפך להמנון "ילדים זה שמחה". איני יכול להסכים עם ספירו יותר בעניין ריבוי הילודה, מעניין שהוא לא מזכיר במאום את קצבאות הילדים שהן כנראה המנוע מספר אחד לחגיגת הפרו ורבו, האמת שזה רק "מעניין", עניין הקצבאות הוא נושא רגיש מאד בקרב החברים, לא כדאי לדרוך על יבלות.

    בקשר לפסח, אני לא כלכך מבין על מה יוצא קצפו של ספירו, חג יהודי עתיק וקדום הנחגג בכל קהילה יהודית על פני הכוכב, הטקטסטים של ההגדה כמו כל טקסט דתי הינם ילדותיים במקרה הטוב, אין צורך לקחת אותם כפשוטם או ברצינות. בקשר למשפחה אני לא יודע, משפחתי העניפה(מאד) נפגשת בכל סדר ואחרי ארבע כוסות הבלאגן בהחלט חוגג, הוסף על כך שאצלנו נהוג לקרוא את ההגדה גם בערבית(שלא כולם ממש דוברים) ורק דמיין לך את הארוע, שוק תרבותי לכל בת/בן זוג שאתרע מזלו להתאהב בבן משפחה. זו לא חוויה מהנה במובן המקובל, תמיד רבים ויש צעקות ואיזה דוד שיכור יתר על המידה אבל זו חוויה שקשה מאד לוותר עליה. אם צפית במספיק סרטים איטלקים אז התמונה אמורה להיות מוכרת לך, פליני עשה מזה אמנות, אל תהיה כזה איסטניס.

  5. ברור הגיב:

    לא בפעם הראשונה חושף ספירו שאינו שייך לעם היהודי. לא במובן הדתי, גם אני אינני דתי. שיכות לעם מתבטאת קודם כל במורשת התרבותית שלך וספירו לא מעונין במורשת התרבותית של העם היהודי כי יש בה פסוקים שמעודדים אי כבוד זכויות אדם. זה שאלה פסוקים שנכתבו כאשר זו היתה הנורמה המקובלת – ניצחת אויב שחט אותו – לא מענין, זה פוסל את התרבות היהודית ולכן הישראלית ולכן ספירו מתנכר לה. במקום זה ספירו מאמץ לעצמו בעקביות ותומך בתרבות צעירה רעננה שומרת זכויות אדם והומנית – התרבות הפלשתינית. הגיון ברזל, מה יש לדבר.

  6. דורי גיל הגיב:

    שלום גדעון,

    הפתעתי אותי השבוע, לרעה. דווקא ממישהו שמציג דעות סוציאליסטיות ומרקסיסטיות לעתים קרובות לא ציפיתי לתגובה שכזו בנושא הטעון שירות לאומי לערבים. ישנן שתי סיבות אשר בגינם פלסטינים אזרחי ישראל לא צריכים לקחת חלק במוסד הזה. הסיבה המיידית והכה ברורה היא ששירות לאומי מרמז שירות של לאום. איזה לאום? אני בטוח במאת האחוז שהינך מכיר את האפלייה השיטתית, הגזענות וההיסטוריה המדממת אשר חוו פלסטינים בישראל. אתה כותב על כך רבות ואף ציינת זאת בטור בחלק בו עסקת ב"מכתב האזרחים". למה אינך מיישם זאת גם בנושא השירות הלאומי? ואיך אפשר לפספס את התעמולה הבוטה של המפלגות הגדולות בארץ כאשר הם לוקחים את הסוגייה הזו ומשתמשים בה בשביל לחזור על הפזמון החוזר על הגיס החמישי? אם פלסטיני אזרח ישראל רוצה להתנדב בכפר שלו, למה לעזאזל הוא צריך לעשות את זה דרך שירות לאומי?

    אך הנקודה פה הרבה יותר עמוקה מהעניין הלאומי. חייבים לבחון בכלל מהו מוסד השירות הלאומי בארץ וחייבים לעשות זאת דרך גישה מעמדית. מה ההיגיון להעסיק אלפים (אם לא עשרות אלפים) בתנאים מגוכחים (760 ש"ח בחודש, חמישית משכר מינימום!), עם הכשרה אפסית במקום העסקת עובדים בעלי הכשרה מקצועית ותשלום שכר מינימום ותנאים סוציאליים? האליטה בארץ מצאה עוד דרך לנצל עובדים צעירים, ועוד עוטפת זאת באשליות של שליחות ואידיאולגיה. שבירת כוח עבודה מאורגן, זה מה שזה. ילדות עושות עבודות של אחיות, נערים עם חלב על השפתיים מלמדים בבתי ספר. 90% מעובדי מד"א הם מתנדבים אשר רובם בשירות לאומי/שנת שירות. בני 18 יהודים אשר הולכים לשירות לאומי עושים טעות פונדמנטלית, אך הסיטואציה היא שונה מפלסטינים תושבי ישראל. האבטלה וההזנחה בכפרים פלסטינים היא תוצאה ישירה של פעולות הממשלה. נער ערבי אשר הולך לעשות שירות לאומי בכפרו בעצם יהיה הצד השני של המטבע הזה. המשרות הספורות אשר קיימות בכפרים צריכים להיות מושמות על ידי עובדים מוכשרים אשר יקבלו את כל התנאים אשר מגיעים להם ולא על ידי נערים ונערות אשר גוזלים את התפקידים האלו ומשלימים עם הדיכוי.

    טוב עושות המפלגות הערביות אשר מתנגדות לשירות הלאומי. ויש בטורך טעות די גדולה, ועדת המעקב מתנגדת לשירות הלאומי מעל כל צל של ספק גם כן. כמו כן, הציבור הערבי ברוב מוחלט על פי סקרים מתנגד לשירות הלאומי. העמדה נגד השירות הלאומי היא הרווחת. וטוב שכך. כל עמדה אחרת היא יריקה בפנים של מיליון אזרחים.

    דורי גיל

  7. יובל הלפרין הגיב:

    "לכן יש להזהיר חזור והזהר, לבל ניכנס לסינדרום ההכללה והתיוג. הדת לא מתירה לאם לאנוס את ילדיה, להכותם עד סכנת חיים, להכניסם למזוודות, לחרוך במצית את אצבעותיהם, להכותם בפטישים, להרעיבם, או לכפות על אחד הילדים להאכיל את אחיו בצואה, שאם לא יעשה כן ייענש במכות."

    נכון, אבל "הדת", ליתר דיוק, ההלכה היהודית, אינה אוסרת במפורש על הורים להכות את ילדיהם ואפילו רואה זאת בחיוב.
    את הפסוק "חוסך שבטו שונא בנו, ואוהבו ייסרו מוסר." יש המפרשים כיום כי מדובר ב"שבט לשונו" וב"הטפות מוסר".
    מותר לפרש כך, אבל עד לא מזמן איש מהמפרשים המסורתיים, שנתפסים כבעלי הסמכות לפסוק הלכה, לא שמעו על הפירוש הזה, ובעיני אנשים רבים הם הקובעים את הפירוש הנכון, לא יואב קדמן (אף שגם הוא נושא כיפה על ראשו).

    בהלכה היהודית תמיד נטו להעדיף את התקדים. הלכה שנפסקה שוב לא ניתן לפתוח לדיון מחודש ("הלכה כראשונים"). יש גם מגמות הפוכות במסורת הפסיקה ("הלכה כבתראי"), אבל דווקא בדורות האחרונים גברה המגמה הראשונה, כפי שאמר במפורש החת"ם סופר, שאפשר להגדירו כמניח היסוד הרעיוני למה שנקרא "יהדות חרדית":
    "חדש אסור מן התורה." (זה פסוק עתיק מהמשנה, אבל החת"ם הרחיב את השלכותיו).
    אם חלקת על הכלל הזה מיד הפכת ל"רפורמי"…

    אני לא בא לומר אלימות במשפחה = חרדים.
    פשוט, לכל קבוצה סיבות משלה להיווצרות אלימות במשפחותיה.
    לקבוצה החילונית גורמים משלה להופעת אלימות במשפחותיה,
    לקבוצה החרדית סיבות משלה להופעת אלימות במשפחותיה וכו’.

    אשר ל"שירות הלאומי", כל עוד המדינה יוצרת במדיניותה פערי הכנסה כה גדולים, כל "שירות" שמנוהל ומודרך מצד אותה מדינה אינו שירות לכלל ה"לאום".
    אי אפשר לחייב בן עניים ובן עשירים לעבוד פרק זמן שווה בהתנדבות (תהא מטרת ההתנדבות נעלה ככל שתהיה).
    בעוד שהאחרון יחוש סיפוק ואף יצבור ניסיון מקצועי בתחום מסוים, הראשון יוסיף להוות נטל כלכלי על עצמו ועל הוריו.
    ממרבית אזרחי המדינה, יהודים וערבים, לא צריך לדרוש לעזור לאף אחד חוץ מאשר לעצמם (כלומר, לנסות למצוא עבודה סבירה בשכר כמה שיותר מהר), וזה יהיה המעשה המוסרי ביותר מבחינתם.

  8. גדעון ספירו הגיב:

    לסינדי,
    את טועה, שום "פלדמן את ספירו".
    לידיעתך:א) נימניתי עם המפגינים שיצאו להפגין בכיכר רבין נגד הסדר הטעון. גם אני סברתי שהמעבר מטיוטת כתב אישום על אונס לכתב אישום מינורי שכדברי השופטת ביניש פחות חמור מזה שהוגש נגד השר רמון, אינו מתקבל על הדעת.
    על כן באופן טבעי תמכתי בעתירות שהוגשו נגד אותה עסקה.
    ב) את צריכה לדייק. לא כתבתי תרגיל מחוכם, אלא מבריק, ואכן מההיבט המשפטי זה היה תרגיל מבריק שטרף קלפים רבים של התביעה.
    תפקידם של עורכי דין לנצל כל סדק משפטי כדי להגן על לקוחם, ואת זה עושה צוות הפרקליטים של קצב עד כה במיומנות רבה.
    ג) במהלך הבג"צ, הופיע נציג התביעה וחשף את חולשת הראיות, כפי שהיועץ המשפטי וכמה מעוזריו ראו, ובכך ניסו להצדיק את הסדר הטעון.
    בשלב זה התחלתי לחשוש מביטול העסקה. שהרי אם התביעה לא משוכנעת בראיות שבידיה, יש סיכוי לנאשם לצאת זכאי, לא לפני שעורכי הדין "ישחטו" בחקירה נגדית את המתלוננות, כדי לעורר בקרב השופטים ספק, ודי בספק כזה בכדי להוציא אנס זכאי. העובדה שבמקרה זה אני מאמין למתלוננות לפני משפט, אין לה כל תוקף משפטי, כפי שפרטתי לעיל.
    ד) כאשר אני כותב שלעתים כוונות טובות מובילות לגיהינום, אני כותב זאת גם נגד עצמי, שהרי כאמור הייתי עם המפגינים
    בכיכר.
    ה) משעה שהתביעה הודיעה כי תבקש מבית המשפט להטיל קלון על קצב לאחר שיצהיר "מודה אני" לכתב האישום, סברתי שבתנאים שנוצרו זהו הטוב במיעוטו.
    עובדה היא, שקצב חשש יותר מכל מאותו קלון שיוטבע בו, שיש לו לא רק היבטים כלכליים (שלילת חלק ניכר מההטבות של נשיא לשעבר) אלא גם בעיקר שם רע עד תחיית המתים (למי שמאמין).

    בטורי הערכתי שבסופו של דבר יצליחו עורכי הדין המפולפלים, להוציא את קצב עם עסקת טעון חדשה שבה לא יהיה קלון, אבל כאמור זה ניחוש והוא טוב כמו כל ניחוש אחר.
    אינני יודע מדוע קפצת לבלונדיניות מחומצנות, איפה ראית בטוריי נטייה לבלונד בכלל ומחומצן בפרט? באשר לטעם האישי אני דווקא אוהב, כמאמר השיר, שחורות ונאוות.

  9. סינדי הגיב:

    הצוות פלדמן את ספירו כבר עשה ספין אחד מבריק, כאשר מכל פרשת וענונו זוכרים את סינדי (ועוד כמה אנוסות ציון), ולא את יחיאל חורב, או שימון פרס שלא לדבר על מרדכי סיני או איש אחד שעבד במקרה אצל עמוס שוקן. הצוות פלדמן את ספירו (עם הונם ומחניימי) התעלק על הקורבנות של החזקים וקיבמן את התיק הזה לאורך ולרוחב, ויש חשש שגם עכשיו מרוב הפגנות, ה"זונות" הנוראות יהיו הרבא גאלט של וענונו רק כדי להציל את האמינות הרופפת של השמאל.העיקר שלא יחשף הקלון, של מי ?

    הצוות פלדמן את ספירו יודע את העבודה וגם איפה מרוחה החמאה, היא לא מרוחה בכיס של סינדי, אבל יש אנשים עשירים יותר. הצוות פלדמן וספירו שפך קיתונות של אשפה על עורכי דין שעשו מלאכתם נאמנה, והפך אותם ל"מוכרי תיקים" בעוד שמי שמכר את נשמתו לשטן, היו…נו טוב. הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות אמרת.

    עליבות הנפש כבר לא מוסתרת בתיק הזה, והצורה של השמאל כאמירה שלך על העדפת שחורות ונאוות.
    צהוב, נמוך ועלוב. ואיזה צבע מעדיף האדון פלדמן ?

    לקומבינות יש ריח גם אחרי עשרים שנה, וזה לא ריח נעים.
    "האשה מהמוסד" (בלונדינית מחומצנת נוספת על שער הספר של אבירי השמאל העקבי). פיחס

  10. גדעון ספירו הגיב:

    לדורי גיל,
    אתה מעלה שורה של נימוקים נגד שרות לאומי בכלל, שיפים לכל עם וארץ. אילו היית אזרח גרמני היית בוודאי יוצא נגד השרות הלאומי האזרחי שהחוק הגרמני מאפשר לפצפיסטים, שכולל סיוע במדינות שנפגעו מהכיבוש הגרמני. בישראל נמצאים צעירים גרמנים המסייעים לניצולי שואה במסגרת השרות הלאומי שלהם. אני מניח שאתה רואה בהם כוח עבודה זול שיש להחליפו באנשי מקצוע מיומנים תמורת שכר נאות.

    אחד הנושאים המשתלשלים מהנחתך, האם יש בכלל מקום לעבודה התנדבותית שלא כרוכה בקבלת שכר?
    לעניות דעתי שרות לאומי אזרחי (אפשר להחליף את השם "לאומי" אם מונח זה מפריע לך) שמנותב ליעדים נכונים מחזק את הסולדריות החברתית ומחדיר את ההכרה כי לא לכל דבר יש מחיר שוק, אלא אם כן אתה מקבל את העקרון הקפיטליסטי שעבודה הנעשית בחינם שווה כלום.

    חזרה לאזרחים הערבים: זכותם לשוויון מלא אינה מותנית בשרות לאומי. זו הנחה נכונה.
    אולם לעניות דעתי אם יאמצו את עקרון השרות הלאומי אזרחי בקהילתם, הדבר גם יסייע למאבקם לשוויון זכויות וגם יעמיק את הסולידריות החברתית.
    דרך אגב, איני מרקסיסט.המרקסיזם הפך עבור רבים למעין דת, וכמתנגד לדוגמות דתיות גם זו לא מקובלת עלי.

    לעופר יהלום,
    הדת היהודית מתנגדת לשפיכת זרע לשווא, לכן יש התנגדות לאוננות ולאמצעי מניעה.
    לא ערכתי השוואה תאריכית בין עיתוני הימין "הבוקר" ו"חרות" לבין השתתפותם של רבין ופרס במפגני 1 במאי. אם השתמע כך מהכתוב, אז תודה על התיקון.

  11. עידן סתיו-ספידי הגיב:

    כרגיל מאמר מצוין, על נושאים מעניינים. מעבר לכך, אני יכול לומר כי אני חושב שגדעון קצת מגזים עם התיאור של מסריה של ההגדה של פסח. מדובר במסמך שנכתב לפני אלפי שנים, שאין טעם לדבר עליו במושגים של פגיעה בזכויות אדם וכו’.
    לגבי נושא האימהות המתעללות, גם אני למרות שאינני מעוניין לדבר במושגים מכלילים, מתקשה שלא לקשר את העניין לדת. חברות דתיות ומסורתיות, תמיד נוטות לתת למשפחה מעמד בו ההורים יכולים להתייחס לילדים כרצונם.

  12. יעקב הגיב:

    ראוי להזכיר לסינדי(אימצה לעצמה שם שלא תואם מאבק פמניסטי)שסונטת בספירו ללא הצדקה, שכאשר מדובר בהגנה על חשודים באונס, אין הבדל בין סנגור גבר לסנגורית אישה. לא מעט אנסים (שכבר הורשעו) זכו להגנה מאד פעילה של עורכות דין. זה קרוב לשנתיים מתנהל משפטו של השחקן חנן גולדבלט המואשם בסדרה של עבירות מין כלפי קטינות, כולל אונס, ועדיין הסוף לא נראה. הוא שוחרר בתחילה ממעצרו, לאחר מכן ממעצר הבית כדי שיוכל להמשיך במשחק, וכל זאת בזכות סניגורית שעושה עבודה יעילה, לא פחות מיומנת מהצוות של קצב, המנצלת כל חריר משפטי כדי לפעול לטובת הלקוח שלה.
    זה תפקידה ועל כך היא מקבל שכר טרחה.
    וגם ראוי לזכור כי לכל נאשם ונאשמת עומדים חזקת חפות בטרם הורשעו. כבר היו חשודים בעבירות מין שזוכו.

  13. יחיאל חורב הגיב:

    מספר הבהרות ותיקונים בעקבות חשיפתה של עמיתתי סינדי.
    אנו מעולם לא הודינו בקיומה של סינדי, ולכן כמובן איננו עוסקים בצבע השער שלה.
    לאור מעקב צמוד שאנו ערכנו אחר ספירו וחבריו, קראנו כל מלה שלהם בנושא הגרעין ומרדכי ואנונו, ומצאנו שסינדי בכלל לא נמצאת במרכז תשומת ליבם, גם לא בשוליים. אני יכול לאשר שספירו היה בין מקימי הוועד למען מרדכי ואנונו בבסוף 1986, השנה בה אישרה הממשלה כי ואנונו נמצא בידיה. איש לא ידע אז על סינדי. קיומה בא לעולם רק בשנות ה-90 בעקבות כתבה של העיתונאי האנגלי פיטר הונם. הספר שספירו היה קשור בהוצאתו הוא "ואנונו והפצצה"
    (1998). בתמונת השער הקדמי של הספר מופיעה דמותו של מרדכי ואנונו ובשער האחורי פואמה שכתב. סינדי לא מופיעה בעמוד כלשהו מעמודי הספר.
    ספירו היה (וכנראה הינו, מאז יצאתי לגימלאות אינני בתמונת פעילותו) אובססיבי בשני נושאים: התנגדות לגרעין הישראלי ותמיכה במרדכי ואנונו תוך הצדקת העבירות בהן הורשע.
    לגנותו של ספירו יש להוסיף כי קיומי בשמי המלא ותפקידי (ולאחר מכן גם פרסום תמונתי) הוא תוצאה של חשיפה שלו שנעשתה בניגוד להוראות צנזורה.
    אין לקשור בין ספירו ועו"ד פלדמן. פלדמן היה והינו פרקליטו של ואנונו, נחשף במשפט לסודות צבאיים והתחייב בחתימתו לשמירתם.
    ספירו פעיל במישור הפוליטי, הוא עבריין צנזורה סדרתי כפי שהוא מעיד על עצמו, ומפרסם את המידע שיש לו כאילו מדובר בעובדות, אבל למעשה הוא מתבסס על מקורות חוץ או מקורות אנונימיים שממשלת ישראל לא מתייחסת אליהם.

  14. חיים ו. הגיב:

    מזכ"ל חד"ש מסביר בטור בעתון "הארץ" מדוע לדעתו ערבים לא אמורים להתנדב לשרות אזרחי,
    — קישור —

    אפילו אם מתעלמים מהעובדה המוזרה אפעס שהמאמר כתוב בגוף שלישי רבים, הטיעונים פשוט מעליבים את האינטיליגנציה.
    הכותב נצרך לעקורי איקרית וברעם ולתרגילים של מפא"י כדי להצדיק את עמדתו. זה מצער לקרוא פעיל בכיר של מפלגה פעילה בישראל מדבר על "דרך המאבק".

    הטעונים הנוגעים למעורבות משרד הבטחון בניהול השירות האזרחי יכלו להיות רלוונטיוים אם השירות הלאומי ל"יהודים" היה מנוהל בידי מוסד אזרחי, אולי זה רעיון טוב. חבל שהכותב בוחר להציגו כתירוץ לאי השתתפות של אזרחים במפעל התנדבותי בקהילה לה הם משתייכים.

    בנוגע לשאלה "אם אין זו זכותנו להתרחק מהמוסדות הביטחוניים בשלב שבו יש סכסוך בין המדינה ובין עמנו?" התשובה הפשוטה היא, לא. אף אחד לא ביקש מפלסטינים לעמוד במחסומים בגדה. הרי מג"ב המשטרתית שימשה ומשמשת ככלי דכוי מרכזי בשטחים, הרי באוקטובר נרצחו אזרחים ערבים על ידי המשטרה, האם מכך עלינו להסיק שאין ואסור שיהיו שוטרים ערבים?

    בנוגע ל"אין ולו בית חולים ממשלתי אחד, אין אוניברסיטה, אין מוזיאון ואין מרכז מחקרים ביישובים הערביים" אני משתתף לקריאתו של הכותב להקמת אוניברסיטאות, בתי חולים, מוזיאונים ומרכזי מחקר מחוץ לגושדן, חיפה וירושלים ומוסיף שגם באשדוד, העיר הרביעית בגודלה בישראל (כרבע מליון תושבים וכולם יהודים כשרים) אין בית חולים, אין אוניברסיטה, אין מוזיאון רציני ואין מרכז מחקרים.

  15. אני לא מבין הגיב:

    הערבים הם אזרחים של מדינת ישראל? אם ככה , למה הם לא עושים אפילו שירות לאומי בטענות שמאוד מזכירות את הטיעונים של הפלסטינים על כך שישראל היא ישות זמנית (והם בעצם תת מדינה ערבית בתוכה)והם יכולים לבחור לאיזה חוקים לציית ולאיזה לא (כאילו הם מעל החוק). לאיזו מדינה הם שייכים לכל הרוחות?

    אחר כך הם בוכים על גזענות אבל עובדה שיש לנו דרוזים בצבא והם מאוד מוערכים (למרות המוצא שלהם) ותשאלו כל ישראלי ממוצע א יחסו לערבים היה משתנה אם הערבים היו מתנהגים כאזרחי המדינה ולא אזרחי "פלסטין" (שלא קיימת) .

  16. יוסי הגיב:

    ביחס לתכנון ילודה לא כל הדתות מתנגדות לכך. באיראן למשל יש חינוך רחב לנושא, בתמיכת הממשלה. כתוצאה מכך ירד שיעור הריבוי הטבעי באיראן לממדים מערביים.

  17. איימן עודה לא קומוניסט הגיב:

    לא ברור לי מה לאומן ערבי עושה במפלגה קומוניסטית כזו או אחרת. אם היה ככה ב-1917 לנין היה פונה למאבק על שוויון זכויות לאבחזים במקום למהפכה.

  18. ובעניין איימן עודה הגיב:

    נכון, הוא לא קומוניסט.
    להזכיר למי ששכח: חד"ש היא חזית שלא כוללת רק את המפלגה הקומוניסטית.
    אבל לא כל מי שאינו קומוניסט הוא פונדמנטליסט או לאומן.
    איימן אודה תומך במאבק יהודי-ערבי למען שלום ושוויון מלא, ולשאר המטרות המפורטות במצע חד"ש.
    אחרת לא היה מצטרף לחד"ש ומגיע להיות המזכיר שלה. בשביל השקפות אחרות יש תנועות אחרות.

    יובל הלפרין

  19. יובל הלפרין – אזהרה חמורה הגיב:

    בעניין פסח:
    גם אני לא "חוגג", אם כי ימים המהווים ביטוי כלשהו לקולקטיב עדיף ללמוד לנצל לטובתנו ולא "להחרים" (1 במאי היה חג רומי עתיק שציין את תחילת האביב, בדומה לפסח במקורו. השנה נערכו כמה "סדרים" אלטרנטיביים, אם כי לא בערב ה"סדר" עצמו).

    לאלה שחוגגים: יותר חשוב מ"שפוך חמתחה על הגויים" וכיוב"א, זה להקפיד שהיין לא יהיה ט?רף, כלומר תוצרת ההתנחלויות.
    לא ברקן, לא רמת הגולן, לא מעלה אדומים וגם לא "יינות ירושלים" (זה מעטרות).
    בדקו היטב, לפעמים זה מצוין רק באותיות הקטנות!!!
    אם אתם "אוכלי קטניות" – תיזהרו גם מהחומוס (לא "סלטי שמיר), ושימו לב גם בשאר המוצרים.

    חג שמח וכשר!

  20. נכון יובל הגיב:

    בשביל השקפות אחרות יש תנועות אחרות. ומקומו של איימן עודה הוא בבל"ד או בתנועה האיסלמית.

  21. כמעט מלאכים הגיב:

    סליחה טעות

הגיבו לחיים ו.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים