הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-17 באפריל, 2008 22 תגובות

בשבוע שעבר, ביום רביעי בערב, ישבתי בבית קפה לונדוני במרכז העיר ונקלעתי לשיחה עם זוג אנגלים, בערך בשנות החמישים שלהם. לאורך כל היום קראתי ברכבות ניתוחים מלומדים על הבחירות לראשות עיריית לונדון שיתקיימו בחודש הבא. ראש העיר, קן ליווינגסטון, עשה עבודה נפלאה בעיר לכל הדעות, שיפר בצורה ניכרת את התחבורה הציבורית המסובכת, המורכבת והיקרה, ותרם גם לחיי התרבות של העיר. אבל הוא שייך לקטגוריה של "שנויים במחלוקת", השמורה לכל איש ציבור שאינו מאמץ את האנוכיות האמריקאית כנדבך יסוד בהשקפת העולם שלו.

ליווינגסטון מבין היטב את הצרכים של האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בלונדון ויחסו לסוגיות בינלאומיות מזכיר מאוד את זה של ראשי עיר לא יהודים בניו-יורק, שכולם תמכו בישראל כמתחייב מקיומה של קהילה יהודית גדולה בעירם. ליווינגסטון "האדום" היה תמיד שמאלי בתפיסת העולם שלו, ויחסיו עם הממסד במפלגת הלייבור (עבודה) שלו היו תמיד מסובכים ולעתים גם עוינים בגלוי. גם העיתונות הפופולארית באנגליה בכלל ובלונדון בפרט הייתה תמיד ימנית והסיתה נגד ליווינגסטון. אישיותו הסוערת של האיש עזרה מאוד למתנגדיו, והעיתונות הצהובה גילתה גם שיש לו ילדים מחוץ לנישואים ועשו מטעמים אדירים מהסיפור הזניח הזה. הקהילה היהודית התקוממה נגד ליווינגסטון בגין יחסו הקר עד עוין לישראל, חרף העובדה שהביקורת שלו איננה שונה מזאת של ישראלים רבים שלא נתפסו ללאומנות הבוטה המאפיינת עתה את רוב מעצבי דעת הקהל אצלנו. התועמלנים הימניים בארץ, וגם עושי דברם בחוץ-לארץ, מנסים להאשים את כל מבקרי המדיניות הישראלית ב"אנטישמיות". התרגיל השקוף הזה מאבד בהדרגה לא רק את חינו אלא גם את יעילותו, אבל ראש עיריית לונדון רבתי חייב להגן על המוניטין ועל הרקורד שלו בתפקיד נוכח מתקפה מתוזמרת של התקשורת הימנית. הוא פגיע מאוד בתקופת בחירות, והשדולה הפרו ישראלית כביכול (אני כותב "כביכול" כי השדולות האלה פוגעות באינטרס האמיתי שלנו) עושה הכל כדי לקעקע את מעמדו. הפופולאריות שלו בלונדון היא עובדה קיימת וכבדת משקל, בעיקר בזכות תרומתו העצומה לרווחתם של הלונדונים בתקופת שלטונו בעיר, אבל בחירתו מחדש בכל זאת איננה מובטחת. אולי קל יותר לתושבי העיר לנוע בה במהירות וביעילות; ייתכן מאוד שראש העיר גם יישם בכישרון רב את סדר העדיפויות הרעיוני שלו, שהציב את נוסעי התחבורה הציבורית במקום חשוב יותר מזה של בעלי הרכב הפרטי, אבל שיקולים זרים עלולים לשים קץ לעידן שלו בלונדון.


זוג האנגלים שפגשתי גרים באזור לא אופנתי במיוחד בצפון-לונדון, והגבר שביניהם עדיין התאבל על כישלונה של ארסנל להגיע לחצי הגמר של ליגת האלופים בכדורגל. האישה החצינה בוז קר כלפי הכדורגל אבל התייחסה להתלהבותו של בעלה מהמשחק כאל סטייה נסבלת מבחינתה. שניהם עדיין התלבטו בקשר לליווינגסטון. זה ריתק אותי במיוחד כי לשניים היו נטיות סוציאליסטיות ושמאליות גם בנושאי פנים וגם בנושאי חוץ, והמועמד הנגדי השמרני, בוריס ג’ונסון, הוא איש אפור במיוחד.


הם הסבירו לי שאחרי שלושים שנה של קריאה נאמנה בעיתון הליבראלי "גארדיין" החליטו לעבור ל"אינדפנדנט". ההחלטה נבעה מהתנגדותם הנחרצת למעורבות הבריטית במלחמת עיראק ו"לפשעי המלחמה" שהבריטים והאמריקאים ביצעו ומבצעים על אדמה לא להם. שניהם תומכים במדיניותו של ראש העיר כלפי הציבור המוסלמי. לדעתם השילוב של האוכלוסיות השונות בעיר הוא מפתח חשוב ל"חיים הרמוניים", ואילו ההסתה האנטי-איסלמית בעיתונות הפופולאריות מתעלמת מתרומתם העצומה של המהגרים וצאצאיהם לכלכלת העיר. "אני לא מתעלמת מהטרור וגם לא מהעובדה שאל הטרוריסטים הזרים חברו אזרחים בריטיים ממוצא פקיסטני או ערבי", אמרה האישה שעובדת כרופאה בשכונות קשות יחסית בעיר, "אבל אסור להכליל. המהגרים משנות השישים וגם אלה שבאו אחר כך השתרשו כאן היטב. רק מעטים עדיין חולמים על ארצות המוצא שלהם. יש אנגלים לבנים שמצטמררים למראה ההמונים ליד המסגד בריג’נטס פארק ביום שישי בערב. לדעתי, זהו מחזה מרנין, חלק ממרקם החיים בעיר שלנו. אני אמנם אתיאיסטית מובהקת, אבל מבינה את הצורך הנפשי והתרבותי של אנשים אחרים לקיים פולחן דתי כלשהו".


חייכתי לעצמי כי נושא השיחה ותוכן הדברים הזכירו לי את השיחות האינסופיות על האזרחים הערבים עם חברים בארץ. המציאות הגיאו-פוליטית היא קצת שונה, אבל הדיון בבעיות הכרוכות בהשתלבותם של מיעוטים אתניים וגם הרעיונות לפתרונן נשמעו לי מוכרים מאוד. עם זאת, לא הצלחתי להבין מדוע אנשים כאלה עדיין מתלבטים אם להצביע בעד ראש העיר ליווינגסטון, שחושב בדיוק כמוהם לא רק בנושאים העירוניים אלא גם בסוגיות בינלאומיות מורכבות, החל מעיראק ואיראן וכלה בוונצואלה ובישראל. חברי החדשים הסבירו לי, שהם יקבעו את דעתם באורח סופי בהתאם לגישתם של המועמדים לנושאים האקולוגיים. זה הדהים אותי. אמנם קראתי באותו בוקר, דווקא ב"גארדיין", תיאור מפורט של עמדותיהם של המועמדים לראשות עירית לונדון בנושאי איכות הסביבה אבל לא ייחסתי לדברים חשיבות מיוחדת. אחרי הכל, רק הממשלות יכולות להשפיע באורח מכריע בנושאים כאלה, שיש להם גם משמעות כלל-עולמית. אבל הם סברו אחרת: לונדון היא עיר ענקית, ומסע ענק לטיהור שפכים, לריסון צריכה ובעיקר למניעת כניסה המונית של מכוניות מזהמות לעיר יציל לא רק את בריאותם של התושבים, אלא ישפיע גם על בריטניה כולה. אירופה היא כיום יחידה אחת, ולכן שיפור ניכר של איכות החיים באי הבריטי ישפיע גם על התודעה האקולוגית ביבשת.


לקראת סוף השיחה הציג לי האיש, מורה במקצועו, שאלה די מפתיעה. בשכונה שלו גרים אלפי יהודים ובתחילת השבוע הוא קיבל מעין כרוז צבעוני של המפלגה הלאומנית הניאו-נאצית, שניסה לגייס את עזרת היהודים במאבק נגד המוסלמים. "אתה חושב שזה מתקבל את הדעת?", שאל, "הרי משרדי המפלגה הלאומנית הבריטית מוצפים בתמונות של אדולף היטלר, חרף העובדה שהם נוהגים להסתיר אותן עכשיו בחדרים האחוריים".


לא ידעתי מה לומר, כיוון שלא שמעתי כלל על מהלך פוליטי מרחיק לכת כזה מצד המפלגה הניאו-נאצית. אבל למחרת, בדרכי לנמל התעופה, קראתי ידיעה ב"גארדיין", פרי עטו של הכתב מאתיו טיילור, שאוששה את סיפורם של בני הזוג. מסתבר שהניאו-נאצים אמנם החליטו לנהל מסע לגיוס קולות בקרב יהודי לונדון לקראת הבחירות למועצת העיר בראשון למאי. המפלגה הלאומנית הבריטית מפיצה כרוזים ופועלת גם באמצעות אתרי האינטרנט כדי לשכנע את היהודים להצביע בעד מועמדיה שילחמו למען צימצום ההשפעה המוסלמית בעיר. יהודי בשם פאט ריצ’ארדסון, שהוא עסקן פעיל במפלגה הניאו-נאצית וגם חבר מועצה מטעמה, אמר לכתב: "אני משתייך למפלגה הלאומנית הבריטית כיוון שהיא היחידה שמרימה קול נגד מגמת האיסלמיזציה בארצנו. עובדת היותי יהודי רק מעצימה את דאגתי מהאיום האיסלמי על הערכים החילוניים ועל המסורת הנוצרית".


למען ההגינות יש לציין לשבח את ההנהגה הרשמית של יהודי בריטניה, שיצאה נגד הניאו-נאצים והזכירה שוב את המסורת האנטישמית של המפלגה שרבים מחבריה קבעו בבתיהם את צלב הקרס. ההנהגה חברה לארגוני זכויות אדם אחרים והקימה גוף חדש בשם "תקווה במקום שנאה", במטרה להילחם נגד הלאומנים. פעילה קהילתית יהודיה, רות סמית’, סיפרה ל"גארדיין" שהצטרפותם של כמה יהודים מהימין לניאו-נאצים מעוררת דאגה רבה. סביר להניח שהגזענים הבריטים, בדומה לאנשי החזית הלאומנית הצרפתית, החליטו לזנוח את המסורת האנטישמית ולעשות הסבה מקצועית: במקום שנאת יהודים בסיסית וחסרת-פשרות הם ילחמו עתה נגד המוסלמים. סמית’ הסבירה שהאתר הניאו-נאצי בלונדון הוא עתה "הכי ציוני ברשת, מצדיק את כל פעולותיה של ישראל ועוסק בהכפשת המוסלמים". המכנה המשותף המסוכן הזה מאפשר לגזענים בקרב הימין היהודי הפרו ישראלי לפעול שכם אחד עם הנאצים הבריטים, חרף התנגדותם הכנה של רוב הגופים הרציניים בקרב יהדות בריטניה. גם מרטין וינגפילד, עורך ביטאון המפלגה הלאומנית, אישר את קיומם של מגעים בין הניאו-נאצים לבין פעילים יהודים. את ההתפתחות המפחידה, אבל המרתקת הזאת, כדאי לכל אחד מאיתנו לרשום לפניו.

תגובות
נושאים: מאמרים

22 תגובות

  1. אחת משם הגיב:

    הגיון בשגעון ? לא בטוחה. היהודים נכנסים שוב בין שני כוחות גלובאלים גדולים, וימצאו עצמם בתפקיד השגרתי באש הצולבת. מה לי ולזכויות המיעוט המוסלמי בלונדון, ומה לי ולבעיות של היהודים בלונדון או בגרמניה.
    חסר בעיות בישראל ? חסר פה מחוסרי דיור, חד הוריות, ושפחות מין ממולדובה וישראל ?

    הבעיה היא מבנית. כאמור. ובמידה של צדק העירו לך למעלה שאם לניאו נאצים משמאל מותר, אז גם מימין, כל דיכפין ייתי ויבוא. כניארה קשה ליהודים לוותר על אויר הפסגות, וגם הישראלים רוצים איכות חיים. כל אחד מוכר את מה שיש לו, למי שיקנה. לא אמין ולא משכנע.

    לונדון קלטה באהבה את כספיו המזוהמים של לבייב, ואת המסעדות (ובטח רשת שפחות המין שהוא גורר איתו בכל העולם) של ראובן גרוס "מלך החניונים". עכשיו אני מתחילה להבין שאולי הם זקוקים לחניונים בשביל בעיות התחבורה, איך לא חשבתי.

    חיים ברעם, מה עם מחלקת החניה והמאפיה שלה בירושלים ? או שאולי עלי להתספק בכך שליווינגסטון פתר את בעיית התחבורה הציבורית. הם מרוששים קשישות חולות על ביטוח לאומי, ומטילים מורא ואימה גם על השופטים.

    כדור הארץ קורא לחיים ברעם. צריכים אותך פה.

  2. אכן אותו ספור הגיב:

    יסביר לי ר’ חיים את הסתירה בפסקה השניה. מצד אחד הוא כותב כי"..ויחסו לסוגיות בינל"א מזכיר…שכולם תמכו בישראל…" ומצד שני רק כמה שורות אח"כ "…התקוממה נגד ליוונגסטון בגין יחסו הקר עד עויין לישראל." האם יכול להיות שזו טעות פרוידיאנית שמסבירה את התיחסות "השמאל" לישראל – יחס קר עד עויין הוא תמיכה בישראל? אבל האמת היא שהכותרת ברורה – גם פה גם שם ישנם אנשים שמקלים ראש במגמה המוסלמית הפונדמנטליסטית לאסלם את העולם כולו – בריטניה, גרמניה, ספרד, ארה"ב וכל היתר כפי שמשתקף היטב מפי דובריהם של אותו פלג קיצוני. גם מעשי טרור מטורפים לחלוטין נגד אוכלוסיה אזרחית אינה משכנעת שוטים מסוג זה לפקוח עינים ולהבין שסכנת הפלגים המוסלמים הקיצוניים אינה פחותה לעולם מסכנתו של היטלר שגם בו זלזלו הבריטים ואף ניסו לעשות אתו שלום עד שתקף אותם. לא, אין זה אומר שצריך לפגוע או להפלות מוסלמי באשר הוא מוסלמי אבל נימת הלעג כלפיאלה שכן דואגים מנטיות פונדמנטליסטיות והצגתם כגזענים בהכרח מדאיגה באנגליה ועלולה להוביל לאסון בישראל. ממש כמו אז. מי שמקשיב לחמאס מצהיר ללא הרף שמטרתו הסופית היא השמדת ישראל וכינון מדינה מוסלמית (מוסלמית ולא פלשתינית) בין הירדן לים ועדין מציע להידבר איתו אינו נוהג בחכמה גדולה יותר מזו שנהג צ’מברלין בזמנו. אכן אותו ספור וחבל שהלקחים לא נלמדו

  3. מה אתה כל כך מתפלא הגיב:

    אם לניאו-נאצים משמאל מותר לגייס תומכים יהודים, למה לניאו-נאצים מימין אסור?

    חשבתי שאתה בעד שוויון זכויות.
    מאוד מאכזב.

  4. איריס חפץ הגיב:

    לחיים ברעם,

    התפתחות מעניינת שם בלונדון. הנה מה שיש לדניאל בקס להגיד על מה שקורה בענין הזה במדינות אחרות במרכז אירופה (מסתבר שיש משהו בזה שמדובר במערכת אקולוגית אחת…).
    — קישור —
    עד כמה שזה עצוב, חלק מהמטיפים נגד האיסלם (הנריק ברודר, רלף ג’ורדנו) הם יהודים שמאוד מתלהבים מהברית עם הנוצרים, ושכחו כבר מאיפה דוקר הצלב.
    תודה וחג שמייח.

  5. שמאלני: ראש עיר מעולה הגיב:

    נדמה לי שאפילו סבר פלוצקר החמיא לו באחד המאמרים. דרך אגב אם יפסיד הוא מוזמן להתמודד מול חולדאי כי תל אביב זקוקה בדחיפות לתחבורה ציבורית יעילה ומיעוט מכוניות פרטיות.

  6. רמי הגיב:

    "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא מפני שהוא בן מינו" (בבא קמא דף צב עמוד ב’). כלומר הניאו נאצים והיהודים הלאומנים הינם בעליל בני אותו המין השונא אדם ואת עצמו. מה שהיהודים היו בעבר הלא רחוק (אבל גם לא קרוב) קורבנותיו של המין הזה, לא ימנע שיתוף פעולה בין הלאומנים הקיצוניים היהודים עם נאצים מובהקים. ללמדך שהלאומנות היהודית מוליכה עם שלם אל תהום מוסרית, שבוודאי תתפוצץ לנו בפנים במוקדם או במאוחר.

  7. קצת עובדות הגיב:

    קן ליוינגסטון הצליח להבחר משום שהשמרנים
    הלכו בנפרד מהפלגה הליברלית
    בבחירות למועצת העיר זכו השמרנים ב-9 מושבים וליוינגסטון ב-7 ב-5 מקומות זכו הליברלים
    תוכנית התעבורה של לוינגסטון נכשלה
    ואנשים משלמים 8 פאונד ומגיעים למרכז העיר
    הפקוק
    ליוינגסטון לא נתפס פעם אחת באמירות אנטישמיות אלא תריסר פעמים
    ליוינגסטון אמר שאנשים מישראל אינם
    רצויים והוא חייב לארח אנשים מישראל בליית ברירה
    את קרדאווי שהצדיק את טרור המתאבדים
    שרואה באשה יצור נחות ובהומואיים
    אנשים מעוותים
    את קרדאווי קיבל ליוינגסטון באירוח
    מפואר בבנין העיריה
    לגבי האיסלם
    האיסלם מבצע רצח עם בדראפור ובדרום סודן
    זה סיפור שנמשך כבר 18 שנה
    נרצחו חצי מליון אנשים
    בוצעו מאות אלפי מקרי אונס
    נעקרו מבתיהם 3 מליון בני אדם
    מדינות ערב משתפות פעולה עם ממשלת סודן
    והעיתונות הערבית אינה מספרת דבר על הפשעים
    בסומליה כנופיות איסלמיות מבצעות מדי
    יום מקרי רצח באלה שאינם מוסלמים
    ועוד לא נאמר דבר על הטרור
    או על חופש הדיבור -למשל ביחס לקריקטורות
    או על חידוש פסק דין המוות על סלמן רושאדי

  8. מוסלמי הגיב:

    אתה עם ה קצת עובדות

    שום דבר מה (עובדות) שהזכרת אינו מצדיק את רדיפת ואפליית המוסלמים ברחבי בעולם, ובמיוחד באירופה ובארה"ב.

  9. שמאלני: לקצת עובדות הגיב:

    המפלגה הליברלית נחשבת לסוציאל-דמוקרטית שקמה במחאה על הלייבור הישן, ומצד שני נגד השמרנים והאידאולוגיה הניאו-ליברלית. בתחומים חברתיים אחרים: היא בעד נישואים חד מינים, הזכות להפלה ושאר זכויות שקשורים לזכות הפרט מול המוסדות.
    כיום הם בולטים בעובדה שהם מתנגדים למלחמה בעיראק, ולחוק נגד טרור שנותן לממשלה ולסוכנות הביון זכות לצוטט לטלפונים של אנשים ועוד הפרות. כלומר ללוינגסטון יש רוב ביחד עם הלייבור והליברלים.

  10. אחת משם למוסלמי הגיב:

    מוסלמי יקר. אתה כניראה לא מבין משהו. חיים ברעם הוא עלה התאנה שתחתיו חוסים ופורחים הראובן גרוסים והלבייבים שבאו "לעשות סדר" בלונדון. זה משום שחיים ברעם עסוק מידי בשביל להתעסק עם "הדברים הקטנים" כמו מכרזים, שוחד מיני בעיריה, וחניה, ויש לו גם פריבילגיות שהוא רוצה לשמור עליהם, וגם פרסטיזה.עדיף לו להתעסק עם ליווינגסטון ומורים בלונדון מאשר לבדוק מה עושה ראובן גרוס בישראל לאנשים נשים וטף.אני יכולה להבין אותו, אגב, הוא יודע מה לא כדאי לעשות ומה כן ושומר על עצמו.
    נכון מצבכם על הפנים, וזה מעורר חמלה כלשהי, מצד שלישי, למה אתה מצפה בכלל שישראלים יתעסקו עם הבעיה של המיעוט המוסלמי בלונדון ? אני לא מבינה את זה. אולי חיים ברעם יסביר לי.
    אותי מענין הדיכוי שלי בתוך ישראל, והאמן לי שבעקיפין זה היה גם עוזר לך מוסלמי יקר אם בישראל נשים כמוני היו יוצאות מתחת לשטיח של המאפיה ונסיכי החניונים, ופורחים.
    אבל כאמור, יש ביזנס לנהל, והחיים ממשיכים.

    יש לכם מיליארד אנשים, תעשו בעצמכם משהו למען חבריכם בלונדון. תסביר לחיים ברעם שיהיה יותר מועיל למיעוט המולסמי בכל מקום, אם הוא יעשה את העבודה שלו. הכל נמצא מתחת לאף שלו, בעירו הקטנה. לא צריך להרחיק כל כך אא"כ מתחשק טיול בלונדון, ואללה גם אני רוצה לטייל שם עכשיו במקום לעשות ספונגה

  11. למוסלמי הגיב:

    הידעת ?
    בדנמרק התגלתה קבוצה איסלמית שרצתה לרצוח
    את ווסגארד
    ווסגארד זה האיש שפרסם את הקריקטורה של
    מוחמד
    האם מגיע לו עונש מוות ?

  12. חיים ברעם הגיב:

    כמה מהתגובות כאן הן קרתניות מאוד בעיני. לכל סוציאליסט יש עניין רב במתרחש בעולם. טור שעוסק בלונדון איננו סימן להתעלמות מהנעשה בארץ, שהיא מוקד רוב הטורים שלי. לצערי אני נאלץ לדחות את הביקורת הזאת, וגם את הטון האנטי-מוסלמי הפרימיטיבי, הגורף, של חלק מהמגיבים.

  13. כן, בטח הגיב:

    אנחנו פרובנציאלים, ואתה קוסמופוליט.

    מעניין איך קוראים לישראלי שכישכוש הזנב המתלהב שלו כשהוא מקבל ליטוף בראש מ"פרופסור מאוקספורד"! מפיל את כל העציצים בסביבה.

    "פרופסור מאוספורד" – וואו! זו קולטורה! זו מסורת, זו שושלת יוחסין מפוארת. זה דם כחול. זו אצולת האינטלקט.

    בוז וקלס לימניים המגעילים, המזדנבים אחרי פרופסורים המוניים מהנובו-אוניברסיטה היומרנית הרווארד, למשל.

    אנחנו – היהודים הפיין-שמעקרים – מעדיפים את העידון, הקלאסה, שלטי האבירים, והמועדונים העתיקים ספוני העץ והאקסקלוסיביים של אוקסברידג’.

    תחי האימפריה!

  14. לחיים ברעם הגיב:

    כן יש גם תגובות קרתניות גם תגובות אנטי מוסלמיות (בלי צדק?) אבל חלק לא קטן מהתגובות מביא עובדות ואתה כמו יתר השמאל מתחמק מלדון בעובדות לא נוחות שמפריכות את התיאוריות היפות (באמת, בלי ציניות) שאם היו מתאמתות היה לנו עולם יותר יפה וטוב. מתי השמאל ילמד שכדי להביא את העולם הזה צריך לדון על עובדות להתעמת עם הבלתי נעימות שביניהן ולא להפריח סתם סיסמאות.

  15. חיים ברעם הגיב:

    למר "כן, בטח"
    משפט ראשון נכון, אחר כך העדפת ללכלך. אני לא מתרגש מזה. אתם לא אוהבים אותנו, וגם אנחנו לא אוהבים אתכם. אין חדש תחת השמש.
    אף אחד מהמגיבים לא העלה רבע עובדה חדשה, והניתוח שלנו איננו "סיסמאות". מי שנכנס לאתר הזה ראוי לכל הכבוד, אבל עליו להתכונן נפשית לדעות אחרות. יש אתר גם למקור ראשון ושם לא תקראו סיסמאות אלא דברי אלוהים חיים.

  16. חיים ברעם הגיב:

    אני מחוסן לגמרי בפני הטון המתנשא ורמת ההתדיינות העלובה שלך.

  17. לחיים ברעם הגיב:

    הוויכוח שלך איננו עם קוראי מקור ראשון, אלא דווקא עם מי שהיה פעם קרוב אליך בדעות, ועוד יותר עם מי שמכיר, כמוך, את אותם חומרי רקע אידאולוגיים, וממשיך להתעדכן מאותם מקורות מידע, לפחות אלו שנגישים לציבור.

    אתה עושה לעצמך הנחות בהנחה שמי שאינו בדעתך כיום, לא קיימת אפשרות שהוא מכיר את הדעות האלו מבפנים.

    ממי שטבע את המונח שמאל "עקבי", זו גישה תמוהה, משום שהמילה מסמנת מישהו שנעול על אותו כיוון ויהי מה, בלי להתחשב בתוואי הטופוגרפי המשתנה, בשונה מהשמאל "הלא עקבי" שמזגזג (מנקודת הראות שלך) בכדי לעקוף מכשולים בדרך.

    בשביל המסיונר, עובד האלילים הוא שותף עתידי פוטנציאלי, אובייקט להמרת דת, משום שהוא מעולם לא "שתה ממעיין החוכמה" ולכן יש תקוה שעם המגע ב"אמת" יפקחו עיניו לדעת טוב ורע, ולבחור בטוב.

    "חוזר בשאלה" זה כבר סיפור אחר לגמרי. הוא האוייב האמיתי.

    או שהוא יודע מה טוב ובוחר ברע בכל זאת

    או (וזו האופציה שמייצגת איום תודעתי על המאמין) שהוא נתקל בחור משמעותי בנראטיב שגרם לו לאבד את אמונתו.

    אובדן אמונה הוא דבר מפחיד, משום שהוא מזעזע ומפרק את הזהות העצמית של בעל התודעה.

    היות ו"דיבור" הוא כלי להעברת המחלה, רוב האנשים מעדיפים לנדות את הכופר, לבודד אותו, לכרות את לשונו, לקלל אותו, ולסקול אותו באבנים אם אפשר. אם אי אפשר – סותמים את האוזניים בשעווה וממלמלים תפילות להחריש את השטן.

    אתה חושב שאתה מחוסן, חיים?

  18. לחיים הגיב:

    אתה באמת "שמאל עקבי".

    עקבי באמונתו שמהות הקיום היא חלוקת ציונים, ולא ההתרחשות עצמה.

    זה בדיוק המפתח למידת ההשפעה של אנשים מסוגך על העולם האמיתי.

    אם יורשה לי – ביקורת ספרותית בונה –

    הסיפורים על ילדותך בירושלים הרבה יותר מוצלחים מכל הבחינות מהדיווחים על "מסעות חיים ברעם באנגליה המעטירה" האחרונים לוקים ביומרנות ובחוסר מודעות עצמית כל כך גדולים שזה ממש מביך.

  19. בוריס הגיב:

    — קישור —

    במקרה שה"קוסמופוליט" לא הספיק לפתוח עיתון הבוקר…

  20. חיים ברעם הגיב:

    אז מה בכך? ממתי אנחנו תומכים דווקא במנצח? אתה מרוצה מבחירתו של שמרן די מטומטם? אז שיבושם לך.

  21. נהפוך הוא הגיב:

    אנחנו תומכים דווקא במפסידנים. זוהי תמצית מהותו של השמאל, לא? בהצלחה יש משהו חשוד ולא כשר. אנחנו תמיד נעדיף כישלון, ואם לא, זה רק מוכיח שאנחנו לא שמאל עקבי, אותנטי, אמיתי, ואוריגינלי.

    דרך אגב, החברים שלך, שהפסיקו לקרוא את הגארדיאן כי הם נגד המלחמה בעיראק, יודעים לקרוא? הגארדיאן תמך במלחמה בעיראק?
    מעניין אם צוות המערכת של העיתון הזה מודע לתמיכתו חסרת הפשרות בג’ורג’ בוש ובפודל שלו – בלייר, ובמפעלות הצמד במזרח התיכון.

  22. חיים ברעם הגיב:

    החברים שלי יודעים היטב לקרוא. אני לא כל כך בטוח אם זה נכון גם לגביך. כדאי לך לעדן קצת את סגנונך ולכתוב בענווה, שכן אין לך על מה להשתחצן.
    עמדת הגארדיין לא הייתה חד-משמעית, אבל ברור שהוא לא עמד בראש מתנגדי הפלישה הנפשעת לעיראק.לכן עברו הרבה מחבריי לאינדפנדנט. אני מתקשה בגילי לשנות את העדפותי, ומרבה לקרוא את הגארדיין, שהוא עיתון פרו-אמריקאי מתון ומבקר מתון (מדי) של התנהגות ישראל בשטחים.

הגיבו לרמי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים