הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 במאי, 2008 5 תגובות

קראתי בעיון רב את מאמרו של חברנו דוידי על כנס מרקס השני. מכיוון שאני מעריך מאוד את הרעיון לקיים כנסים כאלה מדי שנה, אני מוקיר מאד את החברים שפעלו למימושה ואת היוזם הראשי והמממש הראשי דר’ אפרים דוידי. בצד הצדדים הנראים בעיניו, ובדין, חיוביים מאוד, קראתי על הצדדים הנראים בעיניו תובעים תיקון, צדדים ארגוניים רובם ככולם.


 אולם מכיוון ששתי הערותי שתיכתבנה כאן הן אידאולוגיות וחשובות בעיני מאוד, אני כותבם להלן.

לא אוריינטליזם


אם אינני טועה המשפט הבא, לא במדויק אולי, נכתב באחד ממאמריו של המנהיג הסיני דנג- טשאו-פינג : "המרקסיזם שנולד בארצות קפיטליסטיות מפותחות, ישתקם בעמים הזקוקים לו ביותר". מכיוון שעמי סין וויאטנם וקובה, שייכים ללא שמץ של ספק לעמים הזקוקים, תואמת עובדה זו את הערכתו של המנהיג הסיני. כבר הבעתי את דעתי לא פעם, גם באתר "הגדה השמאלית" כי ההמצאות בשלטון בארצות תת-מפותחות קשה לאין ערוך מהמערכה על ההגעה אליו. בתנאים הבינלאומיים הקיימים מתנהלת כנגדן מערכה קפיטליסטית-אימפריאליסטית, ןלעינינו אנו מתנהלים בתוכם פנימה חילוקי דעות משמעותיים המתנהלים גם בשמאל שמחוצה להם, גם בשמאל הרדיקלי.


האם הקדשת שעות של דיונים על כל אחת משלוש המדינות הללו אינה חשובה כל צורכה, איננה חשובה יותר מהדיון בפילוסוף הגרמני מרטין היידגר? השאלה שהוצגה כאן אינה כופרת בחשיבותו של הדיון הפילוסופי בהיידיגר כי אם מעמידה את הדיון בו ובמשנתו לעומת שלוש המדינות הבונות חברה סוציאליסטית.


האם העובדה שאיננו מעסיקים את עצמנו במה שקורה במדינות הללו, שלושתן מהעולם השלישי, אינה עלולה להציג את שיחתנו בתוכנו ומחוצה לנו כאוריינטליזם המצטיין בהתנשאות ובזלזול כלפי מה שקורה באוריינט, ובחשיבות שונות, המממשות את עצמן בדרך זו או אחרת הלכה למעשה? האם כך היינו מגיבים אם היה מדובר בשלוש מדינות כאנגליה, צרפת וגרמניה?


זאת היא בעייתי הראשונה.


לא יהודאיזם


בקורתי גאתה בי כאשר האזנתי לדיון על החינוך, חינוך ומרקסיזם כמובן. מעל הבמה נשמעו שלוש הרצאות קצרות ונחמדות על החינוך ואליהן צורף המרצה על מרטין היידגר.


האם במקומה של המרצה הערבייה-ישראלית שלא הגיעה משום מה, אי אפשר היה למצוא בחד"ש, המוצפת מחנכים ערבים בכל הרמות, משהו שיחליפה? האם אי אפשר היה למצוא את הזמן הראוי כדי לקיים דיון הקרוב לליבם של כל הנוכחים שהיו צעירים רובם ככולם? האם נכון לקיים דיון מרקסיסטי על החינוך הישראלי, ליהודים או לערבים בלבד, כאשר כל מערכת החינוך מוצפת לאומנות וגזענות השורצות תחת כל אבן?



במקום הזה נכון אעשה אם אצטט מספרי השני (לב בצד שמאל עמ’ 237) את תמציתה של הצעתי לפעולה בתחום החינוך:


חוג יהודי-ערבי לחינוך הומניסטי


להלן הצעה להקמת חוג יהודי-ערבי לחינוך הומניסטי שיוקם ביוזמת חד"ש בהסתדרות המורים.


 * בהקמת חוג ארצי שישתתפו בו אנשי חינוך, הורים, סטודנטים הלומדים חינוך באוניברסיטאות ותלמידי תיכון הבוגרים כל צורכם. החוג יהיה פתוח לכל מי שירצה להצטרף אליו.
 * החוג יהיה ארצי וייפגש 4 פעמים בשנה. בכל מפגש יתקיים דיון בנושא שנבחר מראש.
 * את הדיון בנושא הנבחר יפתחו שני מרצים, יהודי וערבי, ואחריהם יערך דיון שיסוכם בידי המרצים.
 * בסיומו של הדיון יוזמנו המשתתפים למסור אינפורמציה ולשתף את הקהל בבעיות העולות מתוך ניסיונם.
 * הדיונים יוקלטו ויודפסו ועיקרם יפורסם ב"זו הדרך" ב"אל-אתיחאד" ובגדה השמאלית.
 * יש לעודד הקמת חוגים מצומצמים יותר במוסדות חינוך במקומות ישוב שונים, שיפגשו לעיתים יותר קרובות, בין ימי העיון הארציים לדיון בבעיות מקומיות.


זו היתה תמצית הצעתי, ההצעה לא מומשה והחוג לא קיים.


 כמי שריכז במשך 8 שנים את "סיעת המורים הדמוקרטיים" אמה הורתה של סיעת חד"ש בהסתדרות המורים, אין לי דרך קצרה ופשוטה יותר להציג את השקפתי על העיסוק המרקסיסטי בחינוך בארץ הזאת ובתנאים החברתיים שהורעו מאז פי כמה. על כל פנים, שום דיון מרקסיסטי על החינוך הישראלי אינו יכול, ואסור לו להיות חד-לאומי בעיקרו, מה שאינו מונע דיונים נקודתיים ופרטניים שונים שיהיו בהכרח נפרדים.


זו הייתה בעייתי השניה.


* * *


הדיון על בלעדיותו היהודאית של החינוך הוביל אותי לשאלה אחרת, כוללנית יותר:


 * האם יום העיון המרקסיסטי הנערך בתל-אביב הוא בעיקרו, עם חריגים מעטים, יום עיון ליהודי מק"י-חד"ש ואוהדיהם?
 * האם מתקיימים ימי עיון מקבילים לאלה גם בנצרת?
 * אם הם כבר מתקיימים או עשויים להתקיים בעתיד הקרוב, מדוע לא לקיימם במשותף כחוגים לחשיבה מרקסיסטית יהודית-ערבית משותפת?!

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. לדני הגיב:

    מספר הערות:

    א) דנג שיאופינג הביא את הקפיטליזם לסין. לא הייתי מצוטט אותו כמנהיג קומוניסטי כפי שלא הייתי מצוטט את ילצין.

    ב) ההרצאה על היידגר היתה דווקא מעניינת, וראובן קמינר מרצה בחסד.

    ג) צודק לגבי חוסר ההתעסקות בכנס בסין, ובכלל במצב של המדינות הקרויות קומוניסטיות. היתה בכנס יותר מדי תיאוריה, והתיאוריה היתה לרוב לעוסה וקלישאתית. אפרים דוידי צודק שהוא כותב שלא הרצו מספיק אקדמאים.

  2. ויאטנם וקובה הגיב:

    דווקא ויאטנאם הפריטה את עצמה יפה-יפה בשנים האחרונות. אם כבר, קובה היא המעוז האחרון של סוציאליזם, והיא דווקא לא מתכוונת להתרסק כמו רוסיה או להפוך לאמריקה 2 כמו סין. ההון הפרטי בקובה אינו גדול, ומוגבל לאזורים וענפים מסוימים (תיירות למשל), כאשר החדירה של ההון הזר כמעט ולא קיימת. גם הדמוקרטיה הבסיסית השוררת בקובה (בוודאי יחסית לברה"מ וסין) תמנע מהאי גורל דומה. גם אם כן יבוטל הקומוניזם בקובה, תשרור שם עדיין רווחה לרוב האוכלוסיה.

  3. לא מתקימים הגיב:

    אין לי ספק שלא מתקימים חוגים ערביים כאלה. גם אתה לא מאמין בכך וההוכחה היא בכותרת שבחרת. לו היית מאמין היתה הכותרת – לא אורינטליזם לא יהודאיזם ולא ערביזם. אתה דורש מהיהודים שיתכחשו למורשתם התרבותית בת כחמשת אלפים שנה אבל לא עולה על דעתך לקרוא לערבים/מוסלמים לותר על מורשת תרבותית של כאלף מאתים שנה. ועוד הערה קטנה. סין קובה וויטנאם אינן ארצות שבונות חברה סוציאליסטית. בסין כבר משתולל קפיטאליזם חזירי עם מעטפת דקיקה דמוית קומוניזם. קובה כבר מראה סימנים שלאחר קסטרו היא תלך בדרך יתר הארצות הקומוניסטיות. רק ויטנאם מקימת עדין את הדיקטטורה של הפרולטריון ויש להניח כי גם שם הענין יסתים מהר למדי.

  4. שיינפלד אור הגיב:

    צר לי על שאני נאלץ להשתמש בביטוי השחוק "יש לנו מספיק בעיות "
    כשאני נתקל בהשתמומות וזעם קל מצד הכותב על "התנשאות" ן"אוריינטליזם" מצידנו.
    המדינה שלנו היא כה בעייתית ומייצרת חדשות שלפזול למדינות אירות על שלל בעיותיהן הוא מותרות…
    שילד נכשל ן\או מתקשה בחשבון לא מחזקים אותו בהיסטוריה וידע כללי…

  5. חד"ש? הגיב:

    אתה מדבר על המפלגה שהיהודים הבאים בה, אחרי דב חנין, נמצאים במקומות השמיני, העשירי והאחד-עשר, הלא ראליים בעליל. כלומר – אם חד"ש היתה משיגה מנדטים נוספים, אחוז היצוג בה ליהודים היה מצטמצם משליש לרבע, לחמישית ולשישית.
    חד"ש היא מפלגת לאום פלשתינית, עם ח"כ יהודי (מוצלח ופעיל מאוד, דרך אגב) בתור עלה תאנה, ועם בוחרים יהודים שמשלים עצמם במדובר במפלגת שמאל חברתית שדוגלת בשיתוף יהודי-ערבי.
    אז ליהודים אתה בא בטענות?

הגיבו לויאטנם וקובה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים