הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-10 ביוני, 2008 44 תגובות

לאחרונה שמתי לב שאחד הרחובות ביפו זכה לשם "מדרש תנחומא".
כידוע, הנאכבה של יפו לא הסתיימה ב-14 במאי 1948. תהליך נישולה של הקהילה הערבית בעיר זו נמשך מאז ועד היום באמצעים שונים ומשונים. חלקם מעשיים, כמו פינוי והריסת בתים; וחלקם סמליים, כמו סיפוחה הכפוי של יפו לתל אביב ב-1950 ושינוי שמות רחובותיה, דווקא לשמות שאין להם דבר וחצי דבר עם תרבותם ותודעתם של הדרים בהם: "שדרות חב"ד", "הבעש"ט", "רבי נחמן מברסלב" ועוד.

אך יש לציין שאם מתאמצים אפשר דווקא למצוא קשר בין מדרש תנחומא לעיר יפו. דומני שכל מפגין נגד הכיבוש זכה לשמוע מפי מתנחלים את דבר הפרשנות הבא (הצמוד לפרשת "בראשית" הפותחת את התנ"ך):


"אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ’החודש הזה לכם’, שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה, ומה טעם פתח בבראשית?… שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם: ‘כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.’"


פירוש זה מובא בדרך כלל מפי רבי שלמה יצחקי (רש"י), אך הוא הסתמך בדבריו על מדרש תנחומא, אחד מקובצי הפרשנות העתיקים ביותר של המקרא (כנראה מימי הקראים).
ובכן, מתברר שעם פתיחתו של מדרש תנחומא מובאת בו הצדקה ניצחת לנאכבה. ולא זו בלבד, כתוב שם שעצם העובדה שהתורה פותחת בבריאת העולם (ולא במצוות) – כל תכליתה להצדיק את הנאכבה. לא הנאכבה הזאת, אבל בכל זאת נאכבה… מה הולם יותר מלקרוא רחוב ביפו על שם אותו מדרש (בעיקר שהשם "רחוב רש"י" כבר היה תפוס)?!


בן זמנו של מדרש תנחומא הוא מדרש רבּה. הערת השוליים לסיפור בריאת העולם במדרש רבה דומָה למדי לזו שהובאה לעיל, אך בהחלט אינה זהה:


"ר’ יהושע דסכנין בשם ר’ יהושע לוי פתח: ‘…מה טעם גילה הקדוש ברוך הוא לישראל מה שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני? מפני עובדי כוכבים ומזלות, שלא יהיו מונין את ישראל ואומרים להן: הלוא אומה של בוזזים אתם! וישראל משיבין אותם ואומרין להם: ואתם – הלוא בזוזה היא בידכם?! הלוא ‘כפתורים היוצאים מכפתור השמידום ויֵשבו תחתם.’
אלא יאמרו: העולם ומלואו של הקב"ה, כשרצה נתנה לכם וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו…"


ר’ יהושע מסכנין לא אומר לשומעיו רק מה להשיב, אלא גם מה לא להשיב. ליתר דיוק, הוא ממליץ להם לוותר על אופציית השכנוע. תארו לכם רומאי, יווני, פרסי או בבלי שמאשים יהודי בן תקופתו ב"נאכבה" המתוארת בספר יהושע. מה יותר קל מלהביט בו במבט מלא בוז ולומר: "אתה רציני? הרי כשאתם יכולתם כבשתם כמעט את כל העולם."
לא, אומר ר’ יהושע מסכנין. בכך אתם משתיקים את בן הפלוגתה אך לא פוטרים עצמכם מאשמה. פשוט שיתפתם בה אחרים.


***


אי שם במאה ה-19 לספירה קמה קבוצה בקרב הציבור היהודי שהחליטה להשתמש בזיקה הדתית, הרגשית וההיסטורית של התפוצה היהודית ל"ארץ ישראל" כמנוף תעמולתי להנעת מפעל התנחלות ונישול בחבל ארץ זה.
מאז ראשיתה משתמשת התנועה הציונית בשני סוגי הטיעון הנ"ל (בגרסה התואמת לנסיבות הזמן): טיעון "הכפתורים" וטיעון "הקב"ה".
כלפי חוץ הודגשו ה"כפתורים": אם כולם – למה לא אנחנו?
אם כל כדור הארץ נחלק בין כמה מעצמות קולוניאליות, למה ליהודים לא מגיע נתח משלהם? זה מה שאמר הרצל לקיסר וילהלם השני. זה מה שאמר ויצמן ללורד בלפור. זה גם מה שאמר בן גוריון לוועדת החקירה האנגלו-אמריקנית מ-1947 – מאבקנו אינו בשלטון הבריטי, אלא בחוקי הספר הלבן.
"כפתורים היוצאים מכפתור השמידום ויֵשבו תחתם."
כלפי פנים, לעומת זאת, הודגש "טיעון הקב"ה" על גרסאותיו השונות: ארץ אבותינו… לשנה הבאה… על נהרות בבל… אם אשכח… לזרעך נתתי…
בשביל סתם קולוניאליזם עדיף להגר לארצות הברית או לברזיל.
לארץ המובטחת לא מהגרים – אלא עולים.
בארץ המובטחת לא מנשלים את הילידים – אלא גואלים את הקרקע.


***


בהדרגה התהפכו היוצרות. הווייתם של המהגרים הציונים הלכה והתנתקה מזו של היהודי ב"עיירה" או ב"קהילה". במקומה קמה לאומנות עברית (אחר כך "ישראלית"), שמשחר לידתה ניצבה מול הפלאח, הרוכל והפועל ה"מתחרים" על פיסת הקרקע, על הסחורה ועל מקום העבודה. הוויה זו יצרה תודעה קולוניאלית מובהקת.


ה"שומר העברי" העמיד לעצמו יעדים דומים לאלו של ה"קאובוי" האמריקני. אפשר ושניהם סברו ש"אלהים אִתם", אך מובן ששניהם ידעו שהם מגשימים את יעדיהם לא בזכות הקב"ה, אלא באמצעות טכניקה של נישול קולוניאלי (כולל חוזי רכישה חסרי תוקף מוסרי וחוקי).


ברחבי העולם, לעומת זאת, חלו אי אלו שינויים ביחס הערכי לקולוניאליזם, לפחות מהשפה ולחוץ.
דרשתו העתיקה של ר’ יהושע מסכנין, הפכה לטקטיקה שעליה מתבססת כל התעמולה הציונית:
כלפי חוץ הציונות מוצגת כתופעה יחידנית. היא רק "היא עצמה" ואינה דומה לשום דבר אחר. קל מאוד להציג זאת מי שתופס את ספרי המקרא כ"כתבי קודש", כמו האוונגליסטים "ידידי ישראל". לאלו פשוט אומרים: "העולם ומלואו של הקב"ה וכו’."
גם למי שאינו בטוח כי "העולם כולו של הקב"ה", או שמאמין בכך אך מטיל ספק בטענה שהוא "רצה לתִתה לנו" – אין קושי מיוחד להציג את הציונות כתופעה א-היסטורית. השואה, למשל, בהחלט סייעה לכך, אבל עוד לפניה ניתן היה להבדיל בינה לבין מפעלים קולוניאליים אחרים.
העובדה שאותו ר’ יהושע התגורר מסכנין אומרת שסכנין "שייכת לעם היהודי"? ודאי שלא. אבל לוּ סכנין, כמאות כפרים אחרים, הייתה נחרבת במהלך הנאכבה, היו התועמלנים הציונים שולפים ממעמקי ארון הספרים את שמו, מישהו היה "מגלה" את קברו בלבה של העיירה סכנין – ורבים בעולם היו משתכנעים שכיבוש סכנין והקדשתו ל"קליטת עלייה" אינה קולוניאליזם (זה בדיוק מה שנעשה ביבנה, שבה "אותר" "קבר רבן גמליאל" וביישובים רבים אחרים).


וכדי למנוע אי הבנה אציין כי גם אם היה מוכח מעבר לכל ספק כי גם אם זיהוי קבר או כל שריד יהודי קדום אחר היה מוכח מעבר לכל ספק – גם אז מחיקת כפר קיים כדי לקלוט בו מהגרים יהודים כיום הוא אקט קולוניאלי לכל דבר ועניין.


***


למי שחי וגדל במדינה הציונית אין קושי להבין שהטענות המדגישות את ייחודה המוחלט של הציונות אינה אלא מעטה תעמולתי דק מעל מציאות קולוניאלית ותודעה קולוניאלית.
ספק אם יש עוד מקום אחד בעולם שתופעת הקולוניאליזם על גרסאותיו השונות זוכות כיום לאהדה כמו בקרב הציבור היהודי-ציוני בישראל.
בילדותי אף מבוגר לא טרח להסתיר ממני את "ההבנה" (למעשה האהדה) למשטר האפרטהייד הלבן בדרום אפריקה. נטיות זהות בולטות היום ב"טוקבקים" השונים, בכל כתבה שיש לה נגיעה כלשהי לקולוניאליזם וליחסי ה"מערב" עם שאר העולם.
בכלל, איפה המושג "מערב" מבוטא ברטט שפתיים ובחרדת קודש כמו בישראל?
היכן זכתה תורתו הגזענית והנאו-קולוניאלית של הנדינגטון ("מלחמת הציוויליזציות") למעמד של עבודה מדעית ראויה לשמה, אם לא בישראל?
הקולוניאליזם הפנימי (גזענות כלפי המהגרים באירופה) הוא בגדר קונצנזוס בתקשורת הישראלית. כל כתבת חוץ "אובייקטיבית" העוסקת במהגרי עבודה בפריז נשמעת כמו סרט תעמולה של "החזית הלאומית" של לה-פן. ה"חזית הלאומית" קצת אנטישמית? אז מה? העיקר שהיא גם נגד שחורים ונגד ערבים. והכי חשוב: היא בעד "המערב"-"המערב"-"המערב".
די לבלות חודשים ספורים בישראל, לעיין בעיתוניה או לקרוא את טוקבקיה (לאחר בליעת כדור נגד בחילה) כדי להבין שלקביעה "הציונות אינה קולוניאליזם" צמודה תמיד הלחישה הממזרית "ואם כן, אז מה."
"כפתורים הבאים מכפתור והשמידום ויֵשבו תחתם".
ככל שהמקום מבודד יותר, ואין "גויים" בסביבה – מושמעת טענת ה"כפתורים" בטון גלוי יותר וברור יותר. וכשה"גויים" בעד קולוניאליזם, מושלכות ארצה כל המסכות:
ב-1949, כחצי שעה לאחר קבלתה של ישראל כחברה מן המניין באו"ם, התייצבה המדינה בצעירה לצד הולנד הטובחת בבני העם האינדונזי. לאורך כל שנות החמישים תמיד הצביעה עם צרפת ונגד העמים הנתונים למרותה הקולוניאלית.


"אינני רוצה למנות את ההצבעות של נציגותנו באו"ם, אבל נציגותינו היא לפעמים אפיפיורית יותר מהאפיפיור. היא יותר אדוקה בפרו-מערביות שלה ממדינות השוכנות בתוך הברית האטלנטית (נאט"ו) גופא."


כך אמר ח"כ ברזילי, איש מפ"ם, ב-18 באוקטובר 1955, כשנה לפני מבצע קדש. כל ניסיון להחיות את הקולוניאליזם בגרסתו הקלאסית, ממבצע קדש עד פלישת בוש לעיראק, זוכה בישראל לאהדה גדולה יותר מאשר במעצמות הקולוניאליות עצמן. ועל "היחסים המיוחדים" בין ישראל לדרום אפריקה של האפרטהייד אין צורך להכביר מילים.
לא כל צעד במדיניות חוץ מונע תמיד משיקולים אידיאולוגיים, אך מסורת דיפלומטית כה עקבית וכה ארוכת שנים אכן עונה על הכלל "אראה לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה."
אין צורך לערוך סקרים מקיפים כדי לדעת שעבור הציוני הממוצע מוטב היה לוּ אלג’יריה הייתה עד היום מושבה צרפתית והבריטים היו שולטים בהודו לנצח.


כך אמר בן גוריון במליאת הכנסת ב-2 באוגוסט 1949:
"הערבים רואים את שיבתו בפחד ובשנאה, ולא רק עמי ערב אלא גם כמה מעמי אסיה האחרים. עמי המזרח, שהיו מאות שנים משועבדים לאירופה, רואים כאילו אנו סוכני השעבוד והניצול של שליטי אירופה, אירופה שפלטה אותנו מתוכה וכמעט השמידה אותנו בלי שארית – לה אנו שליחים כביכול. שליחי המשעבדים והמדכאים… זהו סלף טראגי והרה אסונות ואל נזלזל בו."


"כביכול"? "סלף טרגי"? כחצי שנה לפני כן, 2 במארס 1949, אמר אותו בן גוריון באותה מליאת כנסת:
"הבה אשתמש בדוגמה חריפה שתיתן חרב בידי מתנגדיי: אין זה עסקה של מדינת ישראל להילחם באימפריאליזם. עסקה היא להילחם לעצמאותה וגידולה, אך אין היא קברניט להילחם בעד האימפריאליזם או נגדו."


***


המאבק בקולוניאליזם בגרסתו הציונית לא יצלח בלא לימוד הדברים המייחדים אותו והעמקה בהם. עובדה היא שרבים בעולם שהתנגדו נחרצות לאפרטהייד בדרום אפריקה תומכים במהלכי נישול מובהקים כמו "ייהוד הגליל" או "ירושלים המאוחדת בירת ישראל".
בעבר הסתייגתי לכל ביטוי "יהודי" במסגרת מאבק פוליטי. כיום אני סבור שיהודים (בעיקר בחו"ל) המתנגדים לכיבוש ולשאר עוולות הציונות צריכים דווקא להדגיש ולהבליט את זהותם זו.
יש מקום, למשל, להפצת עצומות "ליהודים בלבד" נגד עוולות הציונות:
"אנחנו יהודים נגד גדר הפרדה"; "אנחנו יהודים בעד חזון ועדת המעקב"; "אנחנו יהודים בעד ישראל כמדינת כל תושביה."
יש לא מעט יהודים כאלה, אלא שמטבע הדברים אין הם מייחסים חשיבות יתרה לזהותם האתנית. לעניות דעתי דווקא יש להבליטה, וזאת לטובת קידום עמדותיהם.


אין להדיר את הרגליים ממעורבים במוסדות היהודיים ובקהילות היהודיות בכל מקום ואתר, וכך לנסות להציב בתוכם אלטרנטיבה פוליטית למונופול הפרו-ציוני המושל בהם זה עשרות שנים.


חשוב להביא לידיעת העולם את העוול הנגרם לפלסטינים יום ויום ושעה שעה כתוצאה מהקולוניזציה הציונית. אך חשוב לא פחות לחדש את הדיון הפנים יהודי בשאלת הציונות. דיון שפסק מעיקרו בעקבות השואה, שלאחריה הכריזה על עצמה ההנהגה הציונית בפלסטין כפטרונית על כל יהודי העולם, בלא קשר להשקפותיהם.


חאלד קאסיב מחאמיד, שהקים בנצרת מוזיאון לשואה, מתקבל לא פעם בחשדנות על ידי אנשי שמאל ("מי נותן לו כסף?"). חיבוק הדוב מצד הממסד הישראלי ודאי תורם לכך. איני מכיר אותו ואיני בקיא בדעותיו ובמניעיו, אך באספה שארגנתי לציון יום השואה הבינלאומי נשמעו מפיו כמה דברים שכל איש שמאל צריך לקחת לתשומת לבו:
"ייחודה של השואה היהודית הופכת את גם מצבו של הפליט הפלסטיני לייחודי, בבחינת גובה החומה הניצבת מולו."
"במערכת החינוך הישראלית לא מלמדים את התלמידים הערבים על השואה, וזה לא במקרה."
מגלישה קלה באתרים פלסטינים התרשמתי שקו ההסברה העיקרי שלהם הוא השוואה בין מעשי הציונות בישראל ובשטחים לדברים שנעשו במפעלים קולוניאליים אחרים.


***


בסדרה האמריקנית הטיפשית "חשיפה לצפון", שפרקיה שודרו בישראל בשנות השמונים והתשעים, הטיחה פעם בחורה אינדיאנית בבחור יהודי: "כאיש לבן לא תבין זאת."
"לבן?! אני לבן???" מחה הבחור בכעס.
וכאן שטח בפני בת שיחו את מה שסבו עבר בתחום המושב ("תחום המושב זה כמו שמורה אינדיאנית גדולה"), וסיכם בקביעה נחרצת:
"אני אולי הרבה דברים, אבל בהחלט לא לבן."


אכן, מה שברור ומובן מאליו לגבי מפעלי התיישבות ונישול אחרים כנראה אינו מובן מאליו כאשר המתיישבים והמנשלים הם ממוצא יהודי. לפיכך, רק מי שער לכך שרבי יהושע מסכנין חי כנראה באותה סכנין, והכפר בתיר הוא-הוא בֵּיתָר של בר כוכבא – רק הוא יוכל להבהיר למרבית שומעיו שביתר עילית וגוש משגב אינם "על נהרות בבל…" ואינם "לשנה הבאה…" ואינם "אם אשכחך…" הם אפילו לא "שחרור לאומי" ולא "מקלט לעם היהודי" ולא "ביטחון המדינה",הם כיבוש. הם אפרטהייד. הם קולוניאליזם. הם "כפתורים הבאים מכפתור והשמידום ויֵשבו תחתם."

תגובות
נושאים: מאמרים

44 תגובות

  1. רמי הגיב:

    ואני שואל, כמו ששאלתי בשנים קודמות (רק קצת יותר צרוד): עד מתי תמשיך ישראל בפשעיה?

  2. יובל הלפרין הגיב:

    מדרש מנחומא, כנראה מימי התנאים,
    לא מימי הקראים. משיכת קולמוס.

  3. חיים ו. הגיב:

    במחילה, עריכה קלה הייתה מועילה למאמר.
    לא הבנתי את העניין עם הצטוטים מבן גוריון, הם די עקביים לא? כלומר, בתחילה בן-גוריון אומר שאין זה מתפקיד הישוב להתערב במהלכי המעצמות האימפריאליסטיות, ולאחר מכן הוא מלין על הסילוף שבהאשמת הציונות בקולוניאליזם. איפה הסתירה?

  4. יעקב ישראל הגיב:

    עם כל הכבוד, איני מבין עם מי מתכתב בעל הדברים? נאמני האתר הזה אינם זקוקים להנמקות התומכות בשלילת הכיבוש וכיבוד זכויות העם הפלסטיני ובניו לארץ, עצמאות וכבוד. בין אם מדובר בקולוניאליזם ובין אם מדובר באימפריאליזם ובין אם מדובר באברקדבריזם, הריסת כפרים וערים, הגליית תושבים, הפחדת תושבים בירי ופגיעה אקראית במי שלא הבין את הרמז – שלא לדבר על מעשי טבח המוניים שנעשו על ידי צה"ל במלחמת השחרור ועל ידי מחתרות צבאיות לפני הקמת המדינה – כל אלו הם רע כשלעצמו ללא כל צורך באיזמים או איפיונים אחרים מתורת המדינה. כל אדם מוסרי (מוטב אומר – כל אדם המבקש להעביר את חייו באופן פחות או יותר מוסרי) מתעבם. הכיבוש הוא מארה וצרה מפני שהוא משחית הן את הכובש והן את הנכבש. מה לי הרבי מסכנין או הרבי מלובביטש או הרבי מטיזאלטאני, וכי זקוקים אנו לרבנים או ליהו או אדוניי כדי לדעת טוב ורע? וכי אני עצמי איני יודע להבחין בין המותר ובין האסור?

  5. דני, על הנסיונות " להחיות את הקולוניאליזם" הגיב:

    הלפרין טוען שהקולוניאליזם כל-כך טבוע בנו עד ש"כל ניסיון להחיות את הקולוניאליזם בגרסתו הקלאסית, ממבצע קדש עד פלישת בוש לעיראק, זוכה בישראל לאהדה גדולה יותר מאשר במעצמות הקולוניאליות עצמן".

    אך הפלא ופלא! מדוע הקולוניאליזם הסיני בטיבט לא זוכה בישראל לאהדה?
    אם כבר, אז האוהדים של אותו קולוניאליזם הם דווקא אותם יובל הלפרינים שרואים קולוניאליזם בכל מקום חוץ מאשר בבריה"מ וסין.
    על זה נאמר "קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים".

    זאת ועוד, עיראק היתה מאז ומתמיד עויינת לישראל, החל מהשתתפות במלחמת השחרור ועד הטילים של סאדם, פלא שישראלים שמחים כאשר עיראק חוטפת?
    מנהיג הפלסטינים המופתי חאג’ אמין אל-חוסייני עשה יד אחת עם היטלר כדי להשמיד את יהודי א"י מפני שראה בהם אויב מאיים,
    אז אם זו תגובה סבירה למי שמרגיש מותקף, מה ליובל הלפרין כי ילין על כך שאנו שמחים לאידה של עיראק?

    הדוגמאות של סין ועיראק הם הוכחה לכך שאין שום קולוניאליזם שמוטבע בנו.
    כל אחד רוצה שאויבו יחטוף (עיראק), וכל אחד הוא קולוניאליסט בעור של כבש בתנאים מסויימים (סין וטיבט).

  6. ליובל הגיב:

    — קישור —

    ראה את הקישור לעיל.
    האם יפו לא היתה יהודית יותר זמן מאשר היתה ערבית. האם כל כובש בזמנו לא מחה את זכר הנכבש שלפניו.
    האם המוסלמים לא החריבו והזניחו את העיר?
    האם כשכבר בנו אותה מחדש לא הפכו אותה לסוג של מבצר?
    כמובן שהם לא לבד. כל כובש – והיו לעיר הזו לא מעט – בז למה שהיה קודם ואף הרג את המתיישבים הקודמים.

    לא שזה מה שישראל צריכה לעשות. אבל לא להיתמם. להמציא את ההסטוריה מחדש בכל פעם? ודווקא אצל היהודים?

    מה עשתה ברה"ם האהובה עליך? העלימה זכר גם היא לתרבויות ולאנשים. כי ככה ההסטוריה נוהגת. מוחקת ונכתבת מחדש.

    עצוב.

  7. מישקה – האמנם קולוניאליזם? הגיב:

    ישנה סתירה בגישה לפיה התנועה הציונית היא קולוניאליזם.
    קולוניאליזם בהגדרתו קיים כאשר הגוף המנצל הוא מדינה או עם המבצע תהליך של התפשטות והשתלטות על מדינה אחרת.
    למשל הגדרה מ- — קישור —:
    policy by which a nation maintains or extends its control over foreign dependencies
    במקרה של תחילת הציונות הייתה ארץ ישראל foreign dependencies בדיוק כמו כל מקום אחר בו היו יהודים, מדובר על התקבצות בלבד שכן בידי היהודים לא היתה שום נחלה ושום ארץ לפני כן (מלבד כמובן ארץ ישראל עצמה…).
    לא מדובר בקולוניאליזם אלא בשלב שקודם לו, דהיינו מימוש זכות לגיטימית של כל עם לעצמאות על תא שטח אליו יש לו זיקה היסטורית ברורה ומובהקת.
    האמירה "בארץ המובטחת לא מנשלים את הילידים – אלא גואלים את הקרקע" אמנם נכתבה ע"י יובל הלפרין בציניות אבל בהפוך-על-הפוך היא דווקא מבטאת את הבסיס המוסרי של הציונות: האם באמת אין הבדל בין בריטי או הולנדי שהיגרו ליבשת אמריקה הצפונית לבין יהודי שהיגר לארץ ישראל? הרי אנחנו באמת היינו כאן פעם, לא?
    האם באמת אין לזה שום חשיבות?
    מעניין שבשלב זה צצים כל מיני איבר-חוכמים עם רעיונות שונים ומשונים על כך שיהודים של היום אינם היהודים של פעם, ואולי מדובר בכלל בכוזרים וכולי, אבל הטיעונים הנ"ל דווקא מחזקים את זכות היהודים על א"י שכן יש בהם הנחה מובלעת לפיה אם היהודים של היום הם אכן היהודים של פעם אזי יש להם זכות כלשהי על ארץ ישראל…

  8. מכלוף הגיב:

    הרשימה היא הוכחה נוספת,להיותם של ערביי ארץ ישראל…הצאצאים של יהודי בית שני
    אותם יהודים אשר קיבלו עליהם את האסלאם אחרי הכיבוש הערבי,והמשיכו להאחז בקרקע עד היום הזה

  9. יובל הלפרין הגיב:

    לחיים ו’,
    הסתירה אינה ניכרת במלואה בשתי הציטטות של בן גוריון, אלא רק נוכח הרקע שבהן נאמרו, רקע שבו ישראל התנהגה אכן כשליחה לאירופה, אותה אירופה שכמעט השמידה אותנו בלא שארית, וזאת במידה רבה בהנהגת אותו בן גוריון.
    שים לב גם לציטטה של ברזילי.

    ליעקב ישראל,
    הרשימה הזאת אכן פונה בעיקר ל"משוכנעים" ומתמקדת באופן הטיעונים שיש להעלות בפני קהלים שונים.

    למישקה,
    הרצל, משה הס וודאי זנגוויל הדגישו את אופייה הקולוניאלי של הציונות ולא התביישו בכך. הצהרת בלפור הפכה את בריטניה ל"מולדת האם" של הקולוניאליזם הציוני, ואת היישוב היהודי החדש כמתיישבים מטעם המעצמה השלטת, ואת הפלסטינים תושבי הארץ כ"ילידים". יחסים אלה מתבטאים היטב גם ב"מסמך המנדט".
    יש הבדל, אך הבדל זה לא הופך את ה"נאכבה" ואת "ייהוד הגליל" ללגיטימיים.
    ההבדל הוא בתוך תופעת הקולוניאליזם.
    יש גם אינספור הבדלים בין קולוניאליזם בריטי לקולוניאליזם צרפתי, בין קולוניאליזם של המאה ה-16 לקולוניאליזם של המאה ה-19 ועוד ועוד.
    בברית המועצות ניתן ביטוי לכל התרבויות והשפות שבתחומה, כולל שפת האידיש.

    ל"ליובל",
    לא כל כיבוש מוחק ורומס לחלוטין את מה שקדם לו. במרבית הכיבושים נותרה רוב האוכלוסיה הנכבשת במקומה.
    בנוסף, יש דברים שהיו לגיטימים בתקופה אחת ולא לגיטימים בתקופה אחרת. אף אחד לא מכנה את אלכסנדר מוקדון "פושע מלחמה", אבל אף אחד לא ישתמש בכיבושי אלכסנדר מוקדון כדי להצדיק את השמדת האינדיאנים ביבשת אמריקה, למשל.
    איך אומרים כל המואשמים בהטרדה מינית? "בזמני כולם עשו את זה."

    "הערבים הזניחו את העיר" זה עוד ביטוי לתעמולה ציונית בדבר ה"שממה" ששררה כאן כביכול. הממלוכים הרסו את ערי החוף כדי למנוע פלישה צלבנית מחודשת לארץ, בסביבות תחילת המאה ה-18 הוקמה יפו מחדש, ועד מהרה הייתה לעיר הגדולה והחשובה בפלסטין. לא במקרה ה"עיר העברית הראשונה" החלה כפרבר של יפו.

    למכלוף,
    הרשימה לא מהווה הוכחה לשום דבר, היא רק מביאה כמה הוכחות לטענה הזאת.

  10. ליובל הלפרין הגיב:

    זה לא "הזניחו" את העיר.
    זה "החריבו אותה עד היסוד". ולקח להם יותר מ-400 שנה לבנות אותה מחדש.

  11. יעקב ישראלי הגיב:

    ליובל הלפרין המלומד והמוסרי,
    המשוכנעים אינם זקוקים לאמצעי שכנוע בדמותם של טיעונים מורכבים המעוגנים בידענות מפליגה. יש רק דרך אחת לשכנע את הזולת בצדקת דרכו של השמאל בסוגייה של שלילת הכיבוש והדיכוי והטרנספר, והיא לשוב ולחזור ולהסביר כי הטוב הוא טוב והרע הוא רע. הנורמה הבסיסית היא זו שנקבעה בכל התורות העתיקות לרבות תורת משה, לאמור: ואהבת לרעך כמוך. אפילו ההסתמכות על משה רבנו ולוחותיו או לחילופין חמורבי וחרסים מזופוטמיים שקדמו לו היא מיותרת, כי הדברים הם מובנים מאליהם ונכונים מאליהם ומדברים בעד עצמם. משה בן עמרם לא גילה את הגלגל ולא את אמריקה, אלא רק היטיב לנסח את הדברים וישוע ומחמד אף הם בדורותיהם שבו וקבעו כי הגזל והנישול והחמדנות רעים ונוגדים את טבע האדם. אני מאמין שטיעונים כמו קולוניאליזם ושאר איזמים מחטיאים את מטרתם, ממש כמו שהכפתוריזם של הרבה (ב’ סגולה וקשה) מסכנין אינו מהווה צידוק לעוול שבהריסת כפרים וטיהור אתני. וכאן אאזכר את התובנה החשובה של מכלוף (למעלה) כי הפלסטינים הם הם צאצאי העברים, שאכן המירו את פולחן יהוה בפולחן מחמד, אבל לא המירו את דתם, שהיא האהבה לארץ ולאדמתה ולתנובת שדה, אלא דבקו במחרשה ובמזמרה ובפלך, שהם הם אלהיהם. אגב, מהתובנה הנכונה של מכלוף נובעות מסקנות מרחיקות לכת, אבל לא אכנס לזה הפעם.

  12. הטוה הוא הטוב והרע הוא הרע הגיב:

    אבל מי קובע מה טוב ומה רע?

    יעקב ישראלי, יובל הלפרין, או אולי רבני ארץ ישראל השלמה?

    מה שבטוח הוא שאנחנו הטובים והם הרעים.
    מי ואיפה אנחנו, זו כבר שאלה אחרת.

  13. מיכאל שרון: מי נשאר? הגיב:

    אין כאן כלל שאלה של אידאולוגיה. המלל התורני? בחצי פה – כשמישהו למד כמה מלמולים בע"פ.
    מדובר בפשיעה פשוטה:

    הכאת פלשתינים תוך הכחשה זו פשיעה פשוטה. הפקעת אדמות בסילואן בזמנו בחסות אולמרט ותומכיו המהמרים האמריקנים זו פשיעה פשוטה. עסקי הנדל"ן זו פשיעה פשוטה. מה שאנשים אינם מבינים, זה שיש להפריד בין אידאולוגיה למעשים. זכותך לחשוב מה שתחשוב, אך המעשים הם פשיעה כלכלית, עם כוונות של פשיעה כלכלית, ובחסות והשקעת כספים של חוגים שעושים את רווחיהם מפשיעה.

    מדובר בשחיתות, אקלים של הימורים, כשהבסיס הכלכלי מאחורי כל זאת הוא הון הכרוך בפשע. יש להבין שהאידאולוגיה אינה אלא בניין-על ערטילאי, מאחורי אינטרסים כלכליים.

    במקרה של המתנחלים, האידאולוגיה שלהם, מגבירה את רווחיות הנדלניסטי"ם, באשר הם מוכנים לשלם מעט יותר, מאשר חסר אידאולוגיה מתנחלית. והאידאולוגיה שלהם הופכת אותם גם לזרזי פינוי נדל"ן מהאוכלוסיה הפלשתינאית על ידי מעשי פשיעה אלימים כנגד אוכלוסיה זאת.

    יש להבין את ההקשר הכלכלי. אנשים אינם יצורים אווריריים המעלים אדים רעיוניים סתם כך.

    ועל כן צריך להיות קודם כל בן אדם. אלה מדקלמים וממללים, אך אינם אנושיים.

    בלי אנושיות, כל החברה סובלת, גונבים אחד מהשני, מרמים אחד את השני, צוחקים צחוק אכזרי אחד על השני, פועלים בחבורות זאבים פסיכופטיות, ומפוררים אירגונים, בתי חולים, משרדי ממשלה, הכל. הכסף של המיסים הולך לכיסים פרטיים. מי שיכול בורח, ומי שלא יכול, מזיין בהסתר או בראש גלוי את האמו של כל מי שהוא יכול. ראש הממשלה גנב, הנשיא גנב ומפלח זיונים מתלויות בו, במשרד החוץ לוקחים שוחד מיני, וגם לעבור טסט נהיגה צריך לתת שוחד מיני, או 4 קרטוני מרלבורו, בכירי רשות המיסים לקחו שוחד. במדינה כזאת, אף אחד לא רוצה לשפוך דמו בעדה, רק מדברים במילים פטריוטיות, בשביל לקבל ג’וב ויחס טוב. שדדו אפילו את קרבנות השואה כאן. הימין זה חבורת מלסטמי נדל"ן ואנשים שמוציאים את הסעיף על להרביץ לנשים זקנות וילדים. קיבלו וילות בזול באדמה מופקעת.

    לא רק בעולם ישראלי זה דבר מגונה, גם בישראל אוכלים אחד את השני. בסוף אובמה יכניס למדינה זין ענק, אחמדינאג’ד – אף אחד לא יפריע לו להשלים את הגרעין, האופצייה הגרעינית של ישראל תנוטרל, ואז צבאות קונבנציונליים ערבים ישחטו הרבה אנשים פה.

    מי נישאר?

  14. לאחד משם הגיב:

    כמדומני ילידים אמריקאים יכולים להכנס ולצאת בצורה חופשית מארה"ב, ילידים אוסטרלים מאוסטרליה, מאורים בניו-זילנד, וקתולים בצפון אירלנד. לדעתי במדינות הללו גם אין חוקים ומשטר שמפלה אותם באופן מוצהר (אם כי הם מדוכאים שם בדרכים אחרות). בוא נגיע למצב הזה קודם, ואז נדבר.

  15. אחד משם הגיב:

    הבה נניח שכל מה שכתב יובל על הציונות נכון: גזלנים וקולוניאליסטים תומכי כל הרע עלי אדמות: בינתיים היגרו לכאן כמה מיליוני יהודים, הפכו לאומה, פיתחו כלכלה, תרבות ושפה, ועכשיו השאלה: מה מכאן ואילך? אתה מכיר ביצירה הזו הגם שקמה על חשבון עוול לאחר? אתה מחזיר לכאן חמישה מיליון פליטים שגורשו ויוצר מדינה חדשה?
    אתה מחזיר את פלשתין המנדטורית לפלסטינים? את אוסטרליה לאבוריג’ינים? את ארה"ב לאינדיאנים? את קנדה לאינואיטים? את ניו זילנד למאורים? מחזיר את המתנחלים הפרטסטנטים בצפון אירלנד לאנגליה? מגרש מדרום אמריקה את צאצאי הספרדים הכובשים לספרד? או פשוט אתה מבקש סליחה, כמו ממשלות קנדה ואוסטרליה, וממשיך להנות מכל טוב הארץ.
    למה לעשות? שאל לנין.

  16. המגיב המליון הגיב:

    ליובל הלפרין:
    ברצוני להתייחס למשפט הבא שכתבת:
    "אי שם במאה ה-19 לספירה קמה קבוצה בקרב הציבור היהודי שהחליטה להשתמש בזיקה הדתית, הרגשית וההיסטורית של התפוצה היהודית ל"ארץ ישראל" כמנוף תעמולתי להנעת מפעל התנחלות ונישול בחבל ארץ זה".

    ובכן, אני תוהה לגבי משמעות המשפט הנ"ל מפני שאם אותה "קבוצה בקרב הציבור היהודי" השתמשה "בזיקה הדתית, הרגשית וההיסטורית" וכו’, הרי שהיא עצמה (דהיינו אותם מנהיגים) הייתה עם מטרה אחרת לחלוטין מאשר מימוש "הזיקה הדתית, הרגשית וההיסטורית" של היהודים לא"י.
    ובכן מהי אותה מטרה סודית ומסתורית?
    האם הוגי ומנהיגי הציונות שמו להם למטרה את הקולוניאליזם כדבר העיקרי ואת יישוב היהודים במדינה משלהם כדבר התפל והמשני?
    האם הם קמו בוקר אחד ואמרו בינם לבין עצמם:"וואלה, איך מתחשק לנו היום להיות קולוניאליסטים מנשלים, סתם ככה, אז בואו נשתמש ברגשות אחינו היהודים כדי לעשות את זה בארץ ישראל"?

  17. מישקה ליובל הגיב:

    כלל לא השבת לטיעונים שלי. אז מה אם הרצל, משה הס וזנגוויל הדגישו את אופייה הקולוניאלי של הציונות? בציונות אכן יש פן קולוניאליסטי ברור, אבל זה שונה לחלוטין (!) ממעצמות כמו בריטניה ובריה"מ שרוצות להרחיב את השפעתן וכוחן. במקרה של הציונות מדובר מראש על עם ללא ארץ שמימש זכות הנתונה לכל עם, ואכן, מה לעשות, יש בזה תמיד פן קולוניאליסטי גם אם עצם המעשה הוא לגיטימי, והוא לגיטימי!

    אגב, בריה"מ היא המקום האחרון עליו ניתן לומר שהוא פלורליסטי (אמרת "בברית המועצות ניתן ביטוי לכל התרבויות"), ע"ע יחס בריה"מ לדתות השונות.

  18. קרואלה דה-ויל הגיב:

    ייתכן שלא עם כל הדיעות הקדומות ניתן להתמודד ולהתווכח. איש לבן שיעבור בשכונות השחורות של הערים הגדולות באמריקה הצפונית חשוף להתקפה גם אם יהיה מובטל עני מרוד או מרקסיסט מהפכן. עצם זה שהוא לבן גורם לתיוג שלו בעיני המתבוננים.

  19. אבי הגיב:

    כל פוליטיקאי אירופאי גזעני כמו חירט וילדרס, פים פורטיין וחירסי עלי זוכים להערצה בישראל למרות שהם מעוררים גועל בארצם ע"י מרבית התושבים וכל כותבת גזענית כמו אריאנה פאלאצ’י מצליחה למכור את ספריה בהצלחה גדולה עד כדי כך שהם הופכים לרבי מכר.
    זכור לי במיוחד ראיון של דוד ויצטום עם מומחה ישראלי להולנד אחרי הבחירות האחרונות בהולנד בהן השמאל הגדיל את כוחו בצורה משמעותית, אשר בו התפלא ויצטום ושאל את המומחה הימני (וכמעט כל המומחים הישראלים הם ימנים) איך השמאל הגדיל את כוחו ולמה ההולנדים לא מתעוררים ובוחרים בהמוניהם בימין לנוכח סכנת המהגרים והאיסלם?

  20. מישקה למתן ק הגיב:

    איזה כיף שאפשר לפעמים להציץ במקורות היהודים ואז להסתלבט קצת על הלאומנות הארכאית שמבוטאת שם, ואז לצחוק עך כל הימנים, נכון?

    לא היה מזיק לנו לפתוח לעיתים את המקורות היהודיים ברצינות ובכוונה ללמוד ולא רק מתוך ביקורת ופסילה.

  21. דני ליעקב ישראלי הגיב:

    אני ממש לא מבין על מה אתה מדבר.
    "הנורמה הבסיסית היא זו שנקבעה בכל התורות העתיקות"?
    אתה נשמע כמו מיסיונר דתי מעדתו של הרב אמנון יצחק יבד"ל.
    אמור לי: כמה אנשים מתו, כמה תרבויות הושמדו וכמה קולוניות הוקמו בשם אותה "נורמה בסיסית שנקבעה בכל התורות העתיקות"? שלא לדבר על "גזל נישול וחמדנות"…
    כמה מנגנונים מושחתים אכזריים ודיקטטורים עשו ככל העולה על רוחם בשם אותה נורמה בסיסית?
    בוא ואספר לך סוד קטן: האדם הקורא את הטקסט – הוא הוא המחליט מהי הנורמה, ואין בילתה.
    כל שאר "המוסר שבטקסט" היא מכבסת מילים המשמשת תועמלני דת שונים ומשונים.

    נ.ב. בניגוד מוחלט למה שטוענים משה, ישוע ומוחמד – הגזל הנישול והחמדנות הם בדיוק נמרץ תאור של טבע האדם.
    התורות הנ"ל לא התיימרו אף פעם ללכת על-פי טבע האדם, להיפך.
    בקיצור יעקוב, תתעורר…!

  22. מתן ק הגיב:

    תודה ליובל על המאמר המחכים.
    למלעיזים מהימין אין לי כמובן מה להגיד, אבל לשלל המשוכנעים הרוטנים שיובל כותב למשוכנעים אשאל – אז מה? אין כל פסול בקריאה והתבוננות במקורות היהודיים כאשר הם מספקים לנו נקודת מבט מרעננת על סוגיות שחוקות. ועל כך שוב תודה ליובל.

  23. טמטום או טרוף הגיב:

    נו, עכשיו הפלשתינים הם צאצאי היהודים. מתי נחכים מפי גאוני "השמאל" ונדע כי האסלם הוא היהדות האמיתית והיהודים הם בכלל עובדי אלילים שיובאו לכאן מיופיטר?

  24. Amr הגיב:

    A comprehensive DNA study would not just benefit the collective mental health of delusional Israelis who fancy themselves of Semitic origin. Many Palestinians are also in denial as to their Jewish heritage and their blood relations to the ancient Hebrew tribes. Before they became Christians, they were Jewish or Hellenic. Before many of them converted to Islam, they were Christian. When people speak of Masada, it is the Palestinians who should gloat with pride at the heroism of their ancient warriors. When the conversation turns to the legacy of Jesus of Nazareth, it is the Palestinians who should claim him as the greatest son of Palestine.

    The Palestinians were the first nation to profess Judaism and the first to rally around Jesus – forming the nucleus of what eventually became a universal religion. They were also the first people, outside of Arabia, to convert to Islam. Their imprint on the three major branches of the Abrahamic traditions is unmistakable.

    What we have here is mass confusion about collective identity. The European Zionists believe themselves of ancient Palestinian pedigree and the natives of the Holy Land have some kind of collective mental block that prevents them from taking pride in the scriptural feats of their Hebrew ancestors.

    Unlike the Palestinians, the Arabic speaking natives of Lebanon embrace their Phoenician heritage. Egyptian Copts and Muslims no longer worship Pharonic deities. But the native people of the Nile Valley continue to cherish their inheritance from the glorious ancient civilization built by their ancestors. Jordanians lay claim to the legacy of the Nabateans and the natives of Damascus boast that their city is the oldest continuously inhabited metropolis on the planet. The fact that their tongues now communicate in Arabic has not diminished their zeal in honoring the pre-Arab cultures of their ancestors.

    The Palestinians should follow the example of their neighbors and make exclusive claim to the heritage of the ancient people of the Holy Land. Let the Yiddish intruders carry the burden of discovering their authentic roots and redesigning their family tree.

    This is not to suggest that the Yiddish folk who now lord over Palestine should be ashamed of their central European past. Most people of European heritage eventually mange to adjust to their ancestors’ legacy. If the Zionists need therapy to cross the identity bridge to their true heritage, the Palestinians should be gracious enough to pay for the couch. Give the Israelis a little space to reacquaint themselves with their real parents before obliging them to abandon the mythological lineage they have adopted.

  25. מופתע הגיב:

    באמת מפתיע שבמאמר שנכתב על ידי חבר הפורם הקומוניסטי אין שם התייחסות מעמדית או כלכלית-פוליטית לציונות. מאמר שיכול היה להכתב על ידי ליברל שמאלי מהסוג של אילן פפה או דן יהב.

  26. כמה מייאש הגיב:

    אם אנו חושבים שסוף סוף יגיע השלום כאשר נחתום על הסכמי שלום ונחזור לקווי 1967 – הנה באים יובל הלפרין ודומיו ומזכירים לנו שבכלל שורשי הסכסוך נמצאים בשלהי המאה ה – 19 וקיומנו פה הוא חטא נצחי שכנראה לא ניתן לסלוח לו. המצב הבאמת מייאש הוא שאולי בקרב היהודים בארץ ישראל יובל הלפרין הוא מין סוג של ציפור נדירה בדיעותיו, אבל בקרב החברה הערבית נראה כי זהו דעותיו של כל אדם שני (ועם ההסתה התקשורתית ברחבי העולם הערבי, מה הפלא?) – הרי אם חשבנו שהחטא שלנו טמון בכיבושי 1967, אז לפתע גילינו שהחטא טמון בכיבושי 1948, אבל אז שוב גילינו שהחטא טמון בכלל בעליות של שלהי המאה ה19 – השאלה עולה, עד כמה רחוק אפשר לפשפש בציר הזמן כדיי לרדוף את ישראל ? והאם גישה לוחמנית זו מועילה למישהו ? (מלבד הלאומנים הערבים והאיסלאמיים שצריכים לגייס צעירים עבור המאמץ המלחמתי שלהם ?)

  27. תמיר הגיב:

    יובל,
    אני מסכים עם חלק מעמדותיך, וגם עם אלה שאיני מסכים אני בהחלט שמח לדעת שעוד מישהו מחזיק בהן. גם אני תופס את הציונות כפרוייקט קולוניאלי ומבחינתי מדובר בפרוייקט אירופאי לכל דבר.
    מכל מקום, את דבריך אתה מתבל בחוסר דיוק בסיסי בכל מה שקשור לספרות חז"ל. מדרש תנחומא אינו מדרש תנאים (הוא קרוב יותר בזמנו דווקא לקראים. זו היתה פליטת קולמוס שקרבה אותך לדיוק); הפרשה המצוטטת אינה פותחת אותו; מדרש רבה הוא קבצי מדרשים שבאו לאויר העולם במהלך של יותר מ-500 שנה כך שלא ניתן להקביל מדרש אחר לזמנו של ‘מדרש רבה’; הציטוט השני שציטטת קדום בזמנו לראשון; ומדרש תנחומא הוא אחד מקבצי המדרש האחרונים שמפרשים את המקרא ובודאי לא מהקדומים שבהם.
    חבל שדבריך יהרסו בשל חוסר דיוק בולט שכזה.

  28. ראינה, ליעקב הגיב:

    יעקב ישראל? ישראל???? אחרי כל הדברים שכתובים כאן???? לא מאוחר ללמוד מפעילים מתקדמים שלא מתביישים לשנות את שמם.

  29. אחד מאז הגיב:

    נאה דרשת.
    אגב, נדמה לי שכפתור הוא שמו התנ"כי של האי כרתים.

  30. למיואש הגיב:

    אם לא תדע מהם שורשי הסכסוך תמיד תתפלא מדוע הערבים לא מקבלים את "הפשרות והויתורים" שישראל עושה ותתלה זאת "בקיצוניותם". לא מדובר כאן "בחטאים" אלא בנישול מתמשך, שתחילתו בראשית הפעילות הציונית כאן, שבני אדם נפגעו וחיים בצילו עד היום. מכאן שכל נסיון להתעלם מהבעיות האמיתיות שהציונית יצרה ולהתלות בפתרונות שפוסחים עליהם לא יצלח.

  31. Ahmed Amr הגיב:

    אני מאוד ממליץ את המאמר

    — קישור —

  32. כמה מייאש הגיב:

    ל – "למיואש"
    ובכן, אולי אינך מבין עד כמה הגישה הזו לוחמנית ומזיקה, גם אני יכול ללכת לפשפש בציר הזמן ולהאשים את הערבים בקולוניזציה ואימפריאליזם של המזרח התיכון כולו תוך כדיי מחיקת זהותם של עמים רבים (כולל היהודים פה בארץ), האינדיאנים באמריקה יכולים להתחיל לדרוש דין וחשבון מממשלת ארה"ב על דברים שהתרחשו מלפני מאות שנים – למעשה, גישה שכזו מזכירה לי את אל קאעידה, שבאים לנקום במערב על מה שקרה לפני כאלף שנים (מסעות הצלב).
    לכן אני שואל, למי מועיל לפשפש ככה בציר הזמן ולעלות מתהומות הנשייה עניינים שכאלו, אם לא ללאומנים ערביים ואיסלאמיים שמחפשים צעירים לגייס עבור המאמץ המלחמתי שלהם ?

  33. יובל הלפרין הגיב:

    למתן ק,
    תודה.

    לתמיר
    הציטוטים היו אכן בגדר "תבלין", אבל תודה על ההערות.

    לראינה,
    מספיק כבר עם השטויות האלה. אני לא יודע אם יעקב ישראל הוא אכן שמו, אבל אם כן ואם לא, אין בכך שום פסול. יעקב, שנקרא גם ישראל, הוא דמות ספרותית מאוד מעניינת ומסקרנת.

    למופתע,
    אני לא צריך להיות מה שנקרא "מרכסיסט וולגארי", שבכל משפט תוקע איזה ביטוי טיפוסי רק כדי שידעו שהוא מרכסיסט או חבר בארגון קומוניסטי. בוא לא נחזור לאנציקלופדיה הסובייטית בימי סטאלין, שם נכתב "תורת היחסות של איינשטיין מנוגדת למטריאליזם הדיאלקטי" וכד’. גישה כזאת רק הורסת את החשיבה המרקסיסטית-לנינית, ואין שום סיבה שלא אכתוב מדי פעם דברים ש"יכלו להיכתב על ידי דן יהב או אילן פפה". הלוואי שהייתי מגיע לקרסוליהם בתחומים מסוימים.

    למיואש,
    אין לך סיבה להתייאש. כאן לא הצעתי פתרון פוליטי. לא כל פתרון פוליטי טמון בעצם הצגת הבעיה הפוליטית ובהשתלשלות ההיסטורית. נכון, נוכחותה (לא "קיומה") באזור של מדינה ציונית נולדה ב"חטא", אבל אין זאת אומרת ש"אי אפשר לסלוח עליו", כלומר, פתרון אינו החזרת הגלגל אחורה וזהו. דומני שהלבנים בדרום אפריקה לא גורשו לארצות מוצאם. אני זוכר שכילד אמרו לי ש"הם מפחדים שהכושים יאכלו אותם ואפשר להבין את זה".
    אני מצטרף גם לתגובה הקודמת אליך.

  34. המופתע הגיב:

    מאה אחוז. כתבת מאמר טוב. פשוט מוזר לראות מרקסיסט-לניניסט מוותר על הניתוח המעמדי ומציג את הסכסוך על הארץ כמאבק בין "יהודים מנשלים" ל"פלסטינים מנושלים", תוך התעלמות מנושאי המאבק והגופים שהזינו אותו בבנקים האירופאים.

  35. ל – אחמד אמר הגיב:

    לפי מחקרים גנטיים דווקא ל"דוברי היידיש" (ולשאר היהודים, מזרחים ואשכנזים כאחד) יש קשר לעם העברי העתיק ויש ביניהם לבין הכורדים דמיון (עמים צפון שמיים) ואילו הפלסטינים יותר מקושרים לעץ המשפחות של השמים הדרומיים (ערבים)

    אך כמה נמאס כבר לדוש בנושאים גנטיים ותיאוריות על כוזרים

  36. שורשי הסיכסוך הגיב:

    שורשי הסכסוך מאוד ברורים

    הערבים לא רוצים פה ישות לאומית יהודית, והיהודים מצד שני לא רוצים פה ערבים עם יומרות להשתלט.

    מה לעשות שאלו גם אלו קיימים ולא מתכוונים להתאייד?

    אפשר להמשיך לריב, אבל לריב יש מחיר. בינתיים נראה ששני הצדדים שמחים לשלם אותו. בואו ניפגש בעוד ששים שנה ונדבר.

  37. לילי הגיב:

    יובל,

    כתבת כהרגלך נפלא, מעמיק, ידעני ובקיצור, מבריק.
    עוררת דיון ופולמוס וזה משובח.

  38. למיואש הגיב:

    חבל שאתה לא מסוגל להבין טקסט פשוט
    כתבתי בפירוש, אם לא הבנת, שהבעייה היא לא החטא (ההיסטורי) אלא הבעיות שהנישול והטרנספר שביצעו כאן הציונים לאורך השנים, למעשה עד היום (בעיית הפליטים ושוד הקרקעות, ההתנחלויות מדיניות האפרטהייד וכו’) שעומדות במוקד הסכסוך היום ולא בהיסטוריה. סיום הסכסוך צריך להביא פתרון לבעיות האלו. התעלמות מהם רק תעצים את הייאוש

  39. אחמד עמר הגיב:

    למגיב ללא שם:

    ספק אם הכורדים הם עם שמי, סביר יותר שהם עם קאוקזי מקורב לכוזרים.

    — קישור —

  40. בן דוד שאול הגיב:

    ליובל הלפרין שלום!
    ראשית אציין שאני תומך בפיתרון 2 מדינות ל-2 עמים בגבולות 67 בתקווה שיתאפשר הדבר אם בהמשך לא יובנו דבריי כהלכה. אישית אני סולד מקולוניאליזם, דיכוי חברתי, גזענות, התנשאות וכל גרורותיהם האפשריות בדיוק כמו שאר חברי הפורום, אבל אעמוד על כמה נקודות שהעלו בי מחשבה, ציטוט מדבריך: "ההנהגה הציונית בפלסטין כפטרונית על כל יהודי העולם, בלא קשר להשקפותיהם", אתה בעצמך חוטא בהרגשת הפטרונות שהגיעה מההנהגה הציונות בכך שנרמז מדבריך שכל היהודים הם "קולוניאליסטים לבנים", או לפחות שהמעמד הבורגני בישראל כולל רק אותם, התפוצה היהודית אירופאית שממנה אתה הגעת יכולה להצהיר "אני לבן", זה עדיין לא הופך אותנו יחדיו לקולוניאליסטים, בדבריך הוזנחו הצידה ה"יהודים האחרים", שדמם ותרבותם העיברית נוצרו והותכו בדברי ההיסטוריה של המזרח ומאוחר יותר נקרעו הופקעו ונבזזו ולהן זכות ראשונים לא פחות משאר שבטי ערב, לכן אתה מדבר בשם קבוצה אחת ואני מצהיר אני "לא לבן" , עומק תרבותה של יהדות המזרח הכללית מגיע ל-2300 שנה בעיקר בקהילות של יהודים מעירק ותימן לעומת אחיהם האשכנזים שעומק ההתיישבות הרצינית הכי ותיק הוא 1000 שנה וגם זה לא מעט כלל. ארצה לעשות גם סדר בטענה על ה"אותנטיות" של העם היהודי בהתמקדות על יהודי תימן שעולה בפורום החברתי שלכם בזמן האחרון, דבר ראשון מקור יהודי תימן הוא לא משבט אחד מתגייר, זו טענה מגוכחת, לא אקדמית ומדעית ואני מדבר על סיכום כל המחקרים כולם שהתבצעו בנושא ולא ממחקר יחיד, מחקרים שהתבצעו אף ע"י היסטוריונים וארכאולוגים ערבים ומוסלמים וגם ע"י אחרים שהמשותף לכולם היא ראייה מדעית גרידא ולא נטייה פוליטית כזו או אחרת, יהדות תימן מורכבת כולה מכמה גלויות, ראשונה כ"ט משמרות כהונה ומלוויהם, שנייה מקורה בגדוד לוחם בצירוף משפחותיהם שהורדוס שלח ומעולם לא שב ליהודה, שלישית שאריות שלושת השבטים הגדולים של יהדות סעודיה והם: בני שבט נציר, בני קוריטה ובני קינוקע. הרביעי המיוחד הוא שבט בני ג’או אשר הצליח להימלט מהטבח של מוחמד והיגר לצפון אפריקה, טוענים ששבט זה הוא המקור שהביא את בשורת היהדות לתושבי המגרב הברברים. בזמן הטבח בחייבר נמחקה מערב אוכלוסיה שמנתה כחצי מיליון יהודים וכ-250 אלף נוצרים בקירוב, האלפים שניצלו מהטבח הדרימו לכיוון אחיהם היהודים בתימן, שאר שבטי היהודים הקטנים יותר שהורכבו ממשפחות שונות בעיקר משבט קינוקע (שבט של שלום במונחים של היום:), שרדו עד מות מוחמד שכרת איתם בריתות חסות, ועד מותו לפחות לא אונה להם כל רע. הטענה השנייה שכל בני העיר יתריב היו בעלי אורינטציה פגאנית, לא נכונה. חיו בעיר יתריב יהודים לצד עכו"ם, החימירים שבאו לכבוש את העיר שוכנעו לקבל עליהם את היהדות, מי שקיבל עליו את היהדות למעשה הייתה השכבה הגבוהה של החימירים, הם אלה שלמדו עיברית וארמית השאר המשיכו בפאגניזם ויש עדויות על כך גם אחרי ההשפעה הנוצרית המאוחרת בהרבה מהיהודית, בהמשך רוב החימירים מהמעמד הגבוה התנצרו בגלל אינטרס פוליטי, רק אחוז מועט מהם הצטרף ליהודי הפניסואלה (סעודיה ותימן) האחוז האמיתי שממילא התגייר כהלכה, בכלל צורת המונותיאזם בעיר יתריב לדעת רוב החוקרים לא ברורה, הסיבה היא שרוב תושבי יתריב התנצרו אח"כ מכיוון שאת מנהיגהם לא עניינה הדת, אלא צורת החיים והמעמד והכבוד שבא בעקבות סדרי האמונה החדשה, הנצרות הכניעה את ממלכת חימייר בשלב כלשהוא רוחנית ובקרב, לכן היא ניצחה לפחות בעיר יתריב. בלהיות מונותיאסט הצהרת על עמדה כלשהיא בניגוד לפגאניסטים שנחשבו בעלי דעות פוליטיות אחרות לגבי הנעשה ביתריב, בדומה לצפון ויאטנמים שנהפכו לקומוניסטים לא בגלל אהבתם למרקס אלא בעיקר בגלל ארגון חברתי היסטורי עתיק של שבטים מסוימים שחיו בויאטנם מימים קדומים והתאימה להם האידיאולוגיה הקומוניסטית.
    לאבי, אייאן הירסי עלי היא אמיצה לעין ערוך שעברה סבל ודיכוי ברמות שלא נוכל להבין בכלל, היא מטיחה ביקורת בחברה שדיכאה אותה ואת המעמדות הנמוכים במשך שנים, בדומה לחבריך שמטיחים ביקורת צודקת לשיטתם על החברה שלנו, לכנות אותה גזענית זה פטרנליזם, לדעתי היא ניצוץ אור בחשיכה.
    לטוענים שמוצא הפלשתיניאים מיהודים קדומים, נכון לפי מחקרים במשך השנים יצא שלפלשתינאים היה אבות יהודיים קדומים בבסיסם, אי אפשר להכחיש זאת, אך אבות אלה התבוללו בצורה מסיבית באבות אחרים מאוחרים יותר שהם בעיקר צלבנים שהגיעו מאירופה ומאוחר יותר במוסלמים צ’צ’נים מאזור הקווקז ומהלבנט. לפלשתינאים למרבה הפלאי יש דנא משמעותי של אירופאים לעומת ערביי המשרק, מה שמצחיק שמה שהחזיר להם את החלק מהמאפיינים השמיים היו הכיבושים המוסלמים הערביים המאוחרים יותר, לגבי הבדואים יש מחלוקת וכנראה שההתבוללות שלהם לא הייתה מסיבית כמו הפלשתינאים והם אוכלוסיה יותר הומוגנית, אבל עיקר ההתבוללות שלהם מקורה מסודנים ושאר תושבים דומים ממרכז אפריקה, אצלהם גם יש מקור של גנום יהודי קדום כמו הפלשתינאים, כלומר אב קדמון שמשותף לנו ולפלשתינאים, זה עניין מאוד סבוך ומורכב ואי אפשר לפתור אותו בהצהרה אחת פשוטה.
    רביעית הירסי עלי ומוסלמים אחרים שהיגרו למערב, טוענים שהתרבות שממנה הם מגיעים במצב של נסיגה ואפילו לא עמידה במקום, במשך 500 שנה האחרונות זה כואב להם כמזרחיים שמראים שיש קולות שונים גם באיסלאם, זו לא טענה גזענית, כוונותיהם היא הבאת רפורמות לאיסלאם, יש טענה רווחת שפני העם כפני המנהיגים אותו, בחברה הערבית מציגים את צלאח א-דין הגדול בדמות מגוכחת של כובש אכזרי ודתי בלתי מנוצח, במקום להציגו כרפורמיסט וסובלני, בכלל הוא היה איש מאוד מתקדם לזמנו ולא רק בעולם הערבי, האיש מייצג אסכולה יותר מתונה באיסלאם. היחסים של היהודים המזרחיים עם האיסלאם כמו שרוב חברי הפורום פה אוהבים להציגלא היו שחור-לבן(תרתי משמע:),דוגמא הטרנספר והג’נוסייד של גלות מ?ו?ז?ע אחד האסונות הכבדים בתולדות יהדות תימן שהתרחש ב-1679, שהשמיד חלק נכבד מגלות תימן וכמעט גרם לחיסולה, לעומת זו יש גם את הדוגמא של צלאח א-דין, שהגן על בני חסותו היהודים ולא נתן לצלבנים לערוך בהם טבח, על אבן סינא הדגול דא"ג אין מה לדבר היהודים בדגש על אלה שהולכים לפי שיטתו של הרמב"ם מאמצים יותר את תורתו מרוב המוסלמים. הערה למגיב "ל- אחמד אמר", הכורדים אינם שייכים לענף השמי, למרבה הפלא הם חלק משושלת אירנית שנפרדה מאירן לפני כיבוש מוחמד, הם בעצם ההוכחה שהעם האירני הקדום לא נשא בו מאפיינים ערבים אלא אירופאיים מובהקים ועדיין נושא בחלקו מאפיינים כאלה (כ40 אחוז בקירוב), לכן הם ארייתים ולא שמיים, לפחות ככה הבדיקות של ה-DNA מצביעות,המסקנה הזו הפילה הרבה חוקרים מהכסא.לסיכום הדברים השאלה המתבקשת היא האם אנחנו בעם צריכים לקחת את הההימור לשלום בכל מחיר בידיעה שהמדינה וחשוב מכך החופש שלנו בסכנה, אולם מנגד עומדת רמת המוסריות והתפתחות האינטלגנציה החברתית של חלקים שונים בעמינו שאתם כשמאל רדיקלי חותרים לשיפורם. לצערנו אנחנו בתקופה שבא האיסלאם כדת, חווה שוב גל צונמי של קיצוניות מתחדשת, זה קורה לו כל כמה מאות שנים וזה לא בדיוק תלוי בנו, גם אם חלק מהאנשים בחברתנו יתנהג כפאשיסטים במחסומים וגם אם לא (אני מעדיף שלא, אבל קשה מאוד להפוך חייל בצבא ללא כזה, כמו כלב שאומן לצייד להבדיל אלף הבדלות ובכל חברה בורגנית יש את המיץ של הזבל, פה הוא פשוט צף), החשיבות שלנו כמפזרי המוסר העולמי נגמרה כאשר חדלה היהדות מלהיות דת מגיירת באירופה ובלבנט, אנחנו שבט ככל השבטים במזרח שרוצה לשרוד, באירופה אולי היינו כדת מיוחדים. צריך לצאת מהקיבעון המחשבתי הזה של אנחנו כחוד החנית של העולם מבחינה מוסרית או כמשמשי דוגמא ואיך יסתכל העולם, גם הימין הקיצוני וגם השמאל הקיצוני לדעתי פועלים באותו קו מחשבתי כמובן כל אחד מכם מחזיק בקצהו המנוגד של הסכלה. אנחנו חיים במזרח ולצערנו כאשר הוא מיטלטל, אנחנו איתו ובתקופה כזו, צריכים לא לעשות הרבה תנועות מיותרות, לא לכיוון הימין ולא לשמאל, כמו אקרובט על חבל צריך להשתדל להישאר במרכז בכדי שחלילה לא נמעד וניפול, סבלנות היא מילת המפתח והזמן יעשה את שלו ובסוף נגיע לקצה המיוחל של החבל, כל טוב לכולם.

  41. מוסלמי ל- ל – אחמד אמר הגיב:

    הכורדים הם עם הודו-אירני, אל תקפוץ סתם תעיין במחקר אמיתי, לא באינטרנט לפני שאתה בהצהרות לא נכונות

  42. בן דוד שאול הגיב:

    המשך…לגבי הבדואים יש מחלוקת וכנראה שההתבוללות שלהם לא הייתה מסיבית כמו הפלשתינאים והם אוכלוסיה יותר הומוגנית, אבל עיקר ההתבוללות שלהם במקורה מסודנים ושאר תושבים ממרכז אפריקה, אצלהם גם יש מקור של גנום יהודי קדום כמו הפלשתינאים, כלומר אב קדמון שמשותף לנו ולפלשתינאים.רביעית הירסי עלי ומוסלמים אחרים שהיגרו למערב, טוענים שהתרבות שממנה הם מגיעים במצב של נסיגה ואפילו לא עמידה במקום במשך 500 שנה האחרונות, זו לא טענה גזענית, כוונותיהם היא הבאת רפורמות לאיסלאם, יש טענה רווחת שפני העם כפני המנהיגים אותו, בחברה הערבית מציגים את צלאח א-דין הגדול בדמות מגוכחת של כובש אכזרי ודתי בילתי מנוצח במקום להציגו כרפורמיסט וסובלני בכלל הוא היה איש מאוד מתקדם לזמנו ולא רק בעולם הערבי האיש מייצג אסכולה יותר מתונה באיסלאם. היחסים של היהודים המזרחיים עם האיסלאם לא היו שחור-לבן (תרתי משמע:) כמו שרוב חברי הפורום פה אוהבים להציג, דוגמא הטרנספר והג’נוסייד של גלות מ?ו?ז?ע אחד האסונות הכבדים בתולדות יהדות תימן שהתרחש ב-1679 והשמיד חלק ניכר מגלות תימן וכמעט גרם לחיסולה התרבותי, לעומת זו יש גם את הדוגמא של צלאח א-דין, שהגן על בני חסותו היהודים ולא נתן לצלבנים לערוך בהם טבח, על אבן סינא הענק והדגול דא"ג אין מה לדבר, היהודים ובמיוחד האלה שהולכים לפי שיטתו של הרמב"ם מאמצים יותר את תורתו מרוב המוסלמים. הערה למגיב "ל- אחמד אמר", הכורדים אינם שייכים לענף השמי, למרבה הפלא הם חלק משושלת אירנית שנפרדה מאירן לפני כיבוש מוחמד, הם בעצם ההוכחה שהעם האירני הקדום לא נשא בו מאפיינים ערבים אלא אירופאיים מובהקים ועדיין נושא בחלקו מאפיינים כאלה (כ40 אחוז בקירוב), לכן הם ארייתים ולא שמיים, לפחות ככה הבדיקות של ה-DNA שלהם מצביעות, המחקר הזה הפיל הרבה חוקרים מהכסא. לסיכום הדברים השאלה המתבקשת היא האם אנחנו כעם צריכים לקחת את הסיכון לשלום בכל מחיר בידיעה שהמדינה וחשוב מכך החופש שלנו בסכנה מנגד עומדת רמת המוסריות והתפתחות האינטלגנציה החברתית של חלקים שונים בעמינו שאתם כשמאל רדיקלי חותרים לשיפורם. לצערנו אנחנו בתקופה שבא האיסלאם כדת חווה שוב גל צונמי של קיצוניות מתחדשת, זה קורה לו כל כמה מאות שנים וזה לא בדיוק תלוי בנו, החשיבות שלנו כמפזרי המוסר העולמי נגמרה כאשר חדלה היהדות מלהיות דת מגיירת באירופה ובלבנט, אנחנו שבט ככל השבטים במזרח שרוצה לשרוד, באירופה אולי היינו כדת מיוחדים. צריך לצאת מהקיבעון המחשבתי הזה של אנחנו כחוד החנית של העולם מבחינה מוסרית או כמשמשי דוגמא ואיך יסתכל העולם, גם הימין הקיצוני וגם השמאל הקיצוני לדעתי פועלים באותו קו מחשבתי כזה, כמובן כל אחד מכם מחזיק בקצהו המנוגד של הסקאלה. אנחנו חיים במזרח ולצערנו כאשר הוא מיטלטל, אנחנו איתו ובתקופה כזו צריכים אנו לשאוף להתמקד במרכז החבל כמו אקרובט מיומן ולא לעשות תנועות חדות מידי לכיוון ימין או שמאל, אלא לחתור להישאר במרכז בכדי שחלילה לא נמעד וניפול, סבלנות היא מילת המפתח והזמן יעשה את שלו, כל טוב לכולם.

  43. דורון מנור הגיב:

    כשאני קורא את המאמר נשאלת אצלי בראש השאלה "מה אתה מציע שנעשה?,האם נחזור כל אחד איש איש לארץ מוצאו וניתן את הארץ עד גרגר החול האחרון בחזרה לתושביה הקודמים?האם הם יתנו אותה בתורם לקודמיהם?והם לקודמיהם?

  44. אסתר בן ארצי הגיב:

    יובל. חבל שאתה לא מעמיק יותר בהיסטוריה כי או אז היית מגלה שאת ישראל עצמה כבשו זרים והושיבו בה ערבים ( מלשון ערב רב) ושינו את שמות רחובות ונישלו יהודים/ישראלים מבתיהם ואדמותיהם. וכך גם נעשה בערים וישובים אחרים בארץ חזור ושנה. כבשנו את ארצנו בחזרה. שינינו את שמות הרחובות לשמות עבריים חזרה. הרשנו לאותם ערב רב להישאר בארץ ישראל ולחיות בשלווה. להיות חלק ממנה. תתעורר. כל זה לא היה קורה לו המצב היה הפוך לך היה אסור אפילו לקנות בית. והערבים עצמם היו בזים לך בגין במידת בעמך. אבל אנחנו בני ערך רק מניחים ראש מצד אל צד. איזה תמים אתה.

הגיבו ללמיואש

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים