הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-8 ביולי, 2008 26 תגובות

מה גרם לטרקטוריסט חוסאם דוויאת מצור באהר בירושלים הפלסטינית ליזום את מסע הדריסה שלו ברחוב יפו שבמערב העיר שגרם למותם של שלושה ופציעתם של עשרות? אם נסתמך על הגירסה הרשמית שכבר אומצה על יד הזרם המרכזי של התקשורת האלקטרונית והכתובה, מדובר במחבל שביקש לרצוח יהודים באשר בהם.


מה לעשות ואני מתייחס תמיד בספקנות לגירסת השלטונות ככל שהדבר נוגע לנושאי מלחמה וביטחון בכלל ולסכסוך הישראלי פלסטיני בפרט. כל כך הרבה פעמים שיקרו לנו בכירי הממשלה, השב"כ, הצבא והמשטרה, עד שאזרח שלא נפל קורבן לשטיפת המוח הרשמית, כמוני למשל, יבדוק את הגירסה הרשמית חזור ובדוק, ויעמת אותה עם אלטרנטיבות אחרות.

ואכן יש כאן אלטרנטיבות. מול הגירסה הרשמית והאחידה של כל זרועות הממשל עומדת גירסת מכרים והמשפחה, בעצם יותר מגירסה אחת. מי שהייתה בעבר חברתו היהודייה, ומצהירה כי היא עדיין אוהבת אותו, לא מאמינה כי היה כאן מעשה חבלה על רקע לאומני כי לטענתה לא היה לו דבר נגד יהודים כקולקטיב. המשפחה טוענת כי אין מדובר בשאהיד, אלא באיש שחטא גם בשימוש בסמים והיה מהיר חימה, נפגע אולי מעלבון כלשהו שהוטח כלפיו ופעל מתוך אי שפיות זמנית. טענה נוספת שעולה מחוגי המשפחה היא כי הכל התחיל בתאונה רגילה, אלא שהוא נבהל משוטרים שרדפו אחריו וירו לעברו והוא נמלט ודרס כל שנקרה בדרכו.


יש אפשרויות נוספות כמו זו שהעלה ב. מיכאל בטורו האחרון ב"ידיעות אחרונות" (4.7.2008) לפיה ייתכן שמדובר ב"פיגוע יאוש". הפלסטינים מושפלים מדי יום על ידי השלטונות, גם בירושלים, הם צריכים לעבור עשרה מדורי גיהינום בכדי לקבל שרות שמגיע לכל משלם ארנונה, ובסוף הם אינם מקבלים, ומעת לעת מישהו נתקף ביאוש שמשבש את שיקול הדעת.


אינני מוציא מכלל אפשרות וריאנט נוסף לפיו התפוצץ האיש מבפנים לאחר שצפה בכתבה בטלוויזיה (חדשות ערוץ 10 מוצאי שבת 28.10.2008) שם ראה כיצד יחידה חמושה מכף רגל עד ראש מצבא הכיבוש מתנהגת בפראות בחברון, פורצת בגסות לבית יתומים והורסת מכל הבא ליד, ולאחר מכן ממשיכה וסוגרת סדנא בה לומדות נשים פלסטיניות לתפור, ומשם מגיעה למאפייה עם הודעה רשמית כי היא חייבת להיסגר והכל בגלל שמוסדות אלו מקדמים טרור. אתם מבינים? מאפייה אופה לחם טרוריסטי של החמאס. הכיבוש הולך ומשתגע, ואיתו אולי גם כמה מהצופים.


טרם החלטתי מהי הגירסה היותר נכונה. חסרים עדיין נתוני רקע.


מה שברור מעבר לכל ספק הוא, שאם לא היו הורגים (רוצחים? תלוי במשפטן שיבדוק את הנושא) את דוויאת, ומסתפקים בבלימתו, היינו היום יותר חכמים באשר למניע. אבל מי רוצה ערבי חי כשמותר להרוג חופשי על הבר? על פי השתלשלות האירועים שהוקרנו שוב ושוב, עלה שוטר למושב הנהג של הטרקטור, ראה שדוויאת חסר דופק, ומה שהיה צריך לעשות הוא לאזוק אותו. אבל בישראל שטופת חדוות חיסולים, לא חסרים מתנדבים להרוג בני אדם בוודאי כשמדובר בערבים שהוטבעה עליהם תווית של מחבלים, ואם נקלע למקום חייל מעדת המתנחלים הסרוגים שהיה בחופשה, מי אם לא הוא יקפוץ על הטרקטור, ייקח את אקדחו של בודק ביטחוני מחנות סמוכה שגם הוא כבר היה על הכלי, יירה בראשו שלוש פעמים, ואחריו יבוא שוטר יס"מ התורם מנשקו שני כדורים ב"וידוא הריגה" ויש גם שוטרת שטוענת שהיא בכלל הייתה ראשונה שירתה ופגעה בו, ואכן נמצאו שבעה קליעים בגופו. עכשיו ברוך השם לא נוכל לשמוע את גירסתו.


החייל המחסל עם הכיפה הסרוגה, שגיוסו לצבא נדחה בשנה או שנתיים בגלל שנמנה עם המפגינים שהפעילו אלימות כלפיי שוטרים וחיילים שקיימו את מצוות הנסיגה מעזה, זכה לשבחים ממרבית הקשת הפוליטית בישראל, מהימין הקיצוני, זה מובן מאליו, ועד לשמאל הציוני המתון.
ב"ידיעות אחרונות", למחרת האירוע (3.7.2008), פירסם העיתונאי המתנחל אורי אורבך טור תחת הכותרת "תודה גיבור", ולא שכח לסנוט קצת בציבור החילוני ליברלי כאשר כתב "הגיבור של אתמול חונך במשפחה ובחברה שלא אומרת לבניה ‘העיקר שתשמור על עצמך’ כשהם מתגייסים, אלא ‘העיקר שתשמור על עמך’ ".


שאלה: מדוע החייל המחסל שיורה באדם לא חמוש שלוש יריות בראשו הוא "גיבור" ואילו פלסטינים אזרחי ישראל בשפרעם שהורגים ומנטרלים סמוך למעשה חייל מחבל חמוש שרצח באוטובוס אזרחים חפים מפשע, אינם גיבורים? מדוע החייל זוכה לכבוד מהמשטרה, ואילו תושבי שפרעם שחיסלו מחבל חמוש נחקרים שנים על ידי המשטרה באשמה של "לינץ"?
תשובה: כי להרוג ערבי זה מצווה, ולהרוג מחבל יהודי זה "לינץ" גם אם הוא רוצח נבל.
באחת- כי ישראל היא מדינה גזענית.


עוד בטרם יבש דמו של דוויאת, כבר פצחה לה מקהלת "להרוס את בית המשפחה".
ראש הממשלה אהוד אולמרט פסק "להרוס", שר הביטחון אהוד ברק החרה אחריו "להרוס". כל האופוזיציה מימין צווחת בקול ניחר "להרוס", הבנדיטים הפשיסטים מחברון, שכל אימת שמריחים דם הם בסביבה, מאיימים כי אם המדינה לא תהרוס "בל נתפלא אם אחרים יעשו זאת", ובאווירה זו אין פלא שעיתונאי מתנחל אחר, חנוך דאום, חוגג ב"ידיעות אחרונות" בנוסח הבא: "אסור להמתין, אסור להיכנס לבלבלת מוסרית ומשפטית. אין מקום לשיקול דעת. צריך לנהוג ביד קשה, בענישה קולקטיבית של כל המשפחה המורחבת".


והיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, לא יכול לעמוד מול המפל הזה, והוציא חוות דעת "שאין מניעה משפטית להרוס את הבית", אם כי הוא מוסיף שהדבר מעלה "בעיות משפטיות". (3.7.2008)


דאום יודע על מה הוא כותב. שיקול דעת, זה האויב הכי גדול שלו. שהרי שיקול דעת מוסרי כמו גם ענייני, מביא לשלילת העונש המפלצתי הזה של הריסת בית משפחה שפוגעת גם בחפים מפשע. איני מסתמך על חוות דעת של ועדת הרמטכ"ל מלפני שנים שבדקה את הנושא וקבעה שהריסת בתים הוכחה כלא יעילה, לא זו בלבד שאינה מרתיעה, אלא היא מהווה מגייס לפיגועים נוספים. את הדבר הבסיסי הזה ידעתי עוד מהיום הראשון כשהתחילו להרוס בתי פלסטינים כענישה קולקטיבית. וועדת הרמטכ"ל לא דנה בהיבט המוסרי ולכן אינני רואה בה מורה דרך.


מדוע לא הרסו את ביתה של משפחת החייל נתן זאדה שרצח בשפרעם? מדוע לא הרסו את ביתו של ד"ר גודלשטיין רוצח עשרות מתפללים פלסטינים במערת המכפלה? מדוע לא הרסו את בתיהם של חברי מחתרות הטרור היהודיות, זו משנות ה-80 של המאה הקודמת וזו של שנות ה-2000? כי כאשר מדובר ביהודים מבינים (עדיין) שאין להפוך משפחה לחסרת קורת גג שהרי מתגוררים בה חפים מפשע, קודם כל ילדים, שבוודאי לא חטאו. לדוויאת שני ילדים קטנים. גם אם נצא מתוך הנחה של התסריט הקיצוני ביותר, שמדובר במחבל שכל משפחתו המבוגרת שיתפה עימו פעולה (וזה כידוע לא המצב), גם אז הריסת הבית הוא עונש ברברי שמטביע על המחליטים והמבצעים כתם של פשע מלחמה, כי הילדים שמתגוררים בבית אינם ברי ענישה בכל מקרה, בכל מצב.


מדוע העיתונאי המתנחל חגי סגל, טרוריסט מורשע שהיה חבר מחתרת הטרור היהודית של שנות ה-80, הופך לעיתונאי מכובד שמשדר בערוץ הכנסת, ואילו ח"כ לשעבר עזמי בשארה, שלא הורשע במאום, הוא מועמד לשלילת גימלתו מהכנסת, עוד סוג של ענישה קולקטיבית, שהרי הנפגעים מכך הם בין השאר ילדיו הקטנים? כי ישראל היא מדינה גזענית שמכבדת את הנוסח המקומי של בריוני הקו קלוקס קלן, היושבים כבוד גם בכנסת.


לצערי בהמולת ההיסטריה שנוצרה, נפל למלכודת גם ד"ר מאיר מרגלית מהוועד נגד הריסת בתים. בהופעה בתכנית של הצמד לונדון וקירשנבאום (ערוץ 10) הוא נשאל מה העונש שיש להשית על המשפחה אם הייתה שותפה למעשה? "יש להענישה בכל חומרת הדין" השיב. גם הריסת הבית? שאל קירשנבאום, "כל מה שהחוק מאפשר" ענה מרגלית.


מרגלית שיחד עם חברי הוועד נגד הריסת בתים עושים עבודת קודש, חשב כי החוק לא מתיר עונש של הריסת בית. טעות. החוק מתיר זאת. על פי תקנות ההגנה לשעת חירום משנת 1945, תקנה 119, מותר לאלוף פיקוד המרכז להורות על הריסת כל בית בכל תחומי ממלכתו משני צידי הקו הירוק, בירושלים הפלסטינית כמו זו המערבית.
מרבית אזרחי ישראל לא מודעים לכך שביתו של כל אדם יכול להיות נתון להריסה אם כך יחליט אלוף הפיקוד. העובדה שהוא מחליט על הריסות בתים לערבים בלבד, מטשטשת לרבים את המבט, והם חושבים "שאלינו הרעה לא תגיע". הניסיון מראה שמה שהחל בשטחים הכבושים "רק לערבים" חצה את הקו הירוק ופגע גם ביהודים. אלימות המשטרה היא רק אחת הדוגמאות. המאבק של שוחרי זכויות אדם צריך להתמקד לא רק נגד הריסת בתים בפועל, אלא בביטול תקנה 119 כדי שאיש לא יוכל להפעיל את העונש הדרקוני הזה.


ממשלה בכסילותה


ההסכם שאישרה ממשלת ישראל לחילופי שבויים עם החיזבאללה הוא עוד שלב בהעפלת ממשלת אולמרט למרומי פסגת האיוולת. ממשלת ישראל, יותר מנסראללה, תרמה להפיכתו של סמיר קונטאר לגיבור לאומי בלבנון. ככל שישראל הפכה את קונטאר לאסיר חשוב יותר, "קלף מיקוח" בעגה הרשמית, כך עלתה חשיבותו גם בעיני הצד השני.


ההסכם מבליט בעוצמה ובמיקוד של קרן לייזר את חוסר התוחלת, את הפשע שביציאה למלחמת לבנון השנייה.
הסכם זה, לכשעצמו ראוי ביותר, אפשר היה להשיג ללא פרוץ המלחמה.


אלמלא ההתעקשות על המשך החזקת קונטאר, לא היה ארגון החיזבאללה מבצע את הפעולה ב-12 ביולי 2006 בה נהרגו שלושה חיילים ונישבו שניים, אלדד רגב ואהוד גולדווסר.


בעקבות ההתקפה על הסיור הצה"לי הודיע נסראללה כי החיילים שנישבו יוחזרו לאחר מו"מ עקיף בו ישוחררו כל האסירים הלבנונים וראשון שבהם סמיר קונטאר. נסראללה, את זאת או מניסיון מצטבר, הוא איש רציני שעומד בדרך כלל מאחורי מילותיו, והוא עמד בדיבורו.


מלחמת לבנון השנייה חשפה את חולשת הלוחם הישראלי כאשר הוא נשלח למלחמה שהוא לא בדיוק מבין את פשרה. צריך לומר את האמת, לוחמי החיזבאללה התגלו כעזים ואמיצים לאין ערוך בהשוואה לעמיתיהם הישראלים; המערכת הצבאית של ארגון החיזבאללה התגלתה כבעלת יכולת עמידה מעוררת השתאות על אף נחיתותה בציוד ואמצעי לחימה; ההפצצות הברוטליות של חיל האוויר וחיל התותחנים הישראלים שהמטירו מיליוני טילים, פצצות, פגזים ופצצות מצרר על לבנון ומעוזי החיזבאללה, גרמו להרס נורא ולאסונות אקולוגיים, אבל לא שברו את רוח הלחימה של אנשי החיזבאללה והארגון ולוחמיו יצאו ממנו, אמנם חבולים, אבל איתנים הרבה יותר מישראל. במישור הפוליטי הפנים לבנוני, מעמדו של החיזבאללה מאז המלחמה לא זו בלבד שלא נחלש אלא התחזק. עוד אחת מהתוצאות שניתן לזקוף לחובת כסילותה של ממשלת ישראל.


ישראל מנסה לשוות לעצמה, דימוי של מדינה בה חיי אדם חשובים יותר מאשר לצד השני, דימוי שקרי לדעתי. האמת העצובה היא שישראל מפקירה את חייליה בשבי כמו בחזית ואת אזרחיה בעורף. ממשלה שחיי אזרחיה וחייליה חשובים לה לא יוזמת הרפתקאות מלחמתיות, ולא נותנת לחייליה להישאר בשבי שנים בגלל שהיא מנהלת מו"מ כתגרן בשוק, ובינתיים השבויים הולכים ודועכים.


אני כותב את הדברים בצער, שהרי ליבי היה עולה על גדותיו מרוב שמחה אילו המדינה בה אני אזרחי הייתה מנהלת מדיניות תבונית של חתירה לשלום, ולא מסייעת לפונדמנטליזם דתי, בפנים ובחוץ לפרוח.
עתה מתכננת ישראל עוד הרפתקה מלחמתית מסוכנת בדמות מלחמה נגד איראן. התוצאות יכולות להיות הרות אסון. רק ממשלה של מהמרים מושחתים מסוגלת להעמיד אותנו בפני סכנת התמוטטות בגין דרדור האזור לעימות גרעיני.


רוח נירנברג בפעולה


בעקבות שיטפון החוקים הגזעניים העובר עתה על הכנסת ("איסור על סוכת אבלים", שלילת אזרחות ותושבות מערבים", "איסור להיבחר לכנסת אם ביקר במדינת אויב" ועוד), כתבתי לח"כ זבולון אורלב מהמפד"ל, שתרם אף הוא מכוחו היוצר לתמונה מפחידה זו.


לכבוד 3 ביולי 2008
ח"כ זבולון אורלב
הכנסת,ירושלים


אתר הכנסת הביא לידיעתי כי הנחת ב-30.6.2008 הצעת חוק על שולחן הכנסת, תיקון לחוק העונשין התשל"ז 1977 לפיה יתווסף לחוק האוסר הסתה לגזענות גם "הסתה לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". העובר על תיקון זה דינו שנת מאסר.
ראה לאלו סתירות אתה גורם לאזרחי ישראל. מדינה "יהודית דמוקרטית" היא באופייה, בתכניה וכך זה גם מיושם במציאות, מדינה גזענית. אם אסורה עליי הסתה לגזענות, ואם אני גם נאמן לצו זה בבחינת "ממני תראו וכן תעשו," (שופטים ז’ – י"ז) אזי חובה עליי להסית ולגרום לחוסר נאמנות למדינה יהודית דמוקרטית, שאם ארבה בשבחיה אני אנוס לעבור על החוק האוסר הסתה לגזענות. שהרי המציאות לפיה יהודים חיים בשטחים הכבושים כנהנים מכל הזכויות של "מדינה יהודית דמוקרטית", בעוד הפלסטינים באותם שטחים נתונים למרמס ושלילת חירויות יסוד מצד כוחות הכיבוש – מתנחלים וצבא- של אותה מדינה, עומדת בניגוד לדיבר האוסר על הסתה לגזענות.
אשר על כן אם התיקון שלך יתקבל לא תיוותר לי ברירה אלא להכין לי תיק צידה לשעת חרום, כי יהיה זה אך עניין של זמן עד שמשמרות המהפכה של "המדינה היהודית דמוקרטית" יאספו אותי מביתי לשנת מאסר.
גדעון ספירו


העתקים: יו"ר ועדת חוקה

תגובות
נושאים: מאמרים

26 תגובות

  1. המתעורר הגיב:

    נתן זאדה הומת כאשר ברח, לאחר שביצע את זממו, והתחבא כאשר אינו חמוש. דהיינו, אלה שהמיתו אותו עשו זאת במפורש ובמובהק כלינץ’ – הם דנו, פסקו וביצעו. לינץ’ פר אקסלנס.
    לעומת זאת, באירוע הטרקטור בירושלים ההמתה של הרוצח נעשתה בזמן המעשה, לאחר שנעשו כמה ניסיונות לא מוצלחים לעצור אותו. יש מספיק עדויות התומכות בכך. יתכן כי בדיעבד היה מרווח של שניות או דקות ואפשר היה להחליט אחרת, אך אין שום ספק כי אקט ההמתה נעשה באמת סמוך לאירוע עצמו ומתוך תחושה כי האירוע בעיצומו. במקרה של זאדה אין זה כך.

    אגב, תושבי שפרעם שביצעו את הלינץ’ היו צריכים לעמוד לדין גם לו ביצעו התעללות בגופה ולא רצח.

    לגבי דעות קדומות, גזענות, שנאת אחר וכיוצ"ב – לא אתה האיש לשוחח עמו או להחליף איתו דעות. קרא את המאמר שלך ותבין. אולי. כנראה שלא.

  2. ASHER FROHLICH הגיב:

    שוב גדעון ספירו מנסה ללא הצלחה יתרה להיות מגן,מסביר,פסיכולוג,עו"ד של מטורפים ורוצחים.
    כמובן שלכל טירוף יש הסבר:ההסברים לא תמיד פשוטים וחד משמעיים,אבל הסברים עדיין לא משנים את העובדות הנוראיות.
    הפסיכולוג הנודע וויליאם ג’מס נקרא בזמנו לבחון את האישיות של המפיונר והרוצח הידוע לשמצה אל קפונה,שנתפס על ידי המשטר,בתחילת המאה ה20,בנסיון להבין את סיבות השטוללותיו הרצחניות,שאל אותו הפסיכולוג האם הרוצח לא חש כל רגש או חרטה כשרצח כל כך הרבה חפים מפשע.
    אל קפונה ענה לו:מי שצריך להרגיש חרטה זו החברה והמשפחה בה הוא גדל,כוון שהתעללו בו מיום לידתו וגרמו לסבול כל כך הרבה.!!!
    גדעון ספירו,אולי תוסיף עוד כמה אפשרויות למרקה ?? אולי הכל היה ביום מפוברק של הציונים תאבי הדם ??

  3. יעל לוטן הגיב:

    תודה לגדעון – מאמר צלול וחד. ככל שמתמעטים הקולות השפויים, הם נעשים יקרים וחשובים יותר.

    איינשטיין אמר שהיהודים לא יותר טובים מכל עם אחר, אבל הם "חופשיים מן הסרטן של הרוע האנושי" מכיוון ש"אין להם כוח". מאז קמה מדינת ישראל יש ליהודים כוח, היום ישראל היא מעצמה צבאית, ומעט העדיפות המוסרית של חסרי-האונים נעלמה מזמן. מה היה איינשטיין אומר היום?

  4. ליעל לוטן הגיב:

    איינשטיין היה אומר היום שהיהודים לא יותר גרועים מכל עם אחר, ומוטב שהעמים האחרים יבקרו עצמם תחילה.

  5. מישה הגיב:

    מצטרף אני לברכות על המאמר החשוב הזה של גדעון ספירו. הרי לא צריך להיות פסיכולוג בכדי להבין את מקור פעולות האיבה נגד ישראל ,וגם פעולות כאלה שהמוסריות שלהם מוטלת בספק גדול.
    מי עם לישראל יש איזושהי עילה לדבר על איזשהו סוג של "מוסריות"? האם אשר פרוליך מעולם לא שמע על פרנס פאנון מהמוסדות הרדיקליים שלו?
    נכון ,פאנון לא אמר הרבה דברים שקוסמים לעוזניהם של אפילו רדיקלו-ליבראליים אשר מתגוררים במדינות אפרטהייד וכיבוש אך את השיעור צריך להפנים.
    בן אדם נכבש ,במיוחד בצורות הכיבוש נוראיות כמו הכיבוש הציוני ,הוא לא צריך "להתדרדר" לחיי פשע ,סמים וכל מיני סוגים של שפלות מוסרית כדי לפעול בצורה אלימה ככזאת נגד כל מה שנראה לו כמייצג את הכיבוש שלו ושל אחיו. אותו בן אדם נכבש יכול לחיות מאז היוולדו עם המנטרה ש "אלימות זה רע ,בכל מצב ונגד כל דבר" אבל מצבו הגשמי חובט בו ,האלימות של הכובש חובטת בו ,ונגד האלימות הזאת הכלי היחיד שנשאר לו זאת האי-שפיות.
    בן אדם ,כל בן אדם היה נשבר ,קשה לחיות עם אי-שפיות של מצב אלים כזה.
    אין פה שום הצדקה לפגיעה בחפים מפשע ,ההיפך! חייבים להלחם באלימות הכובש בכל הכוח הכדי למנוע מצב כזה אליו הגיע חוסאם דוויאת שהוא לא יותר מקורבן.

  6. ASHER FROHLICH הגיב:

    למישה:

    מה הכוונה במשפט שלך "לפעול בצורה אלימה ככזאות כנגד כל מה שנראה לו כמייצג את הכיבוש שלו" .אתה מודע למשמעות של המשפט שלך ? האם ילדים קטנים,אוטובוס של פועלים וקשיי יום הם "כל מה שנראה לו כמייצג את הכיבוש שלו ??
    הוא,כמו החמאס והחיזבללה תקף "מייצגי הכיבוש" כמשטרה,חיילים,ממשל, או תקפו והרגו חפים מפשע שבחלקם אפילו התנגדו לכיבוש (תושבי הגליל והצפון,הולכי רגל בירושלים או סתם יהודים בבניין הקהילה בארגנטינה..???
    אתה לא מסוגל,כמו הרוציחם האלה לעשות ההבחנה מה "מייצג" ומה "לא מייצג" ??
    קשה להאמין שאנשים שפויים מדברים כך.

    ליעל לוטן: נכון שהכוח של ישראל במישור הצבאי והכלכלי שיבש את אמות המוסריות,את שיקול הדעת ואת החוכמה הקולקטיבית,אבל את מעדיפה את המצב של לפני מאתיים או המצב באירופה ב1939 בו לעם היהודי לא היה כח וחוסר עונים זה אפשר רציחת 50 % מהעם הזה ??
    ואני אשיב לך מה אינשטיין היה אומר= כוון שהוא היה אב תיאורית היחסיות,היה משיב לך,גברת= הכל,כן,הכל, יחסי.

  7. איש סוד הגיב:

    במקרה של נתן זאדה הוא היה כבר כפות ולא חמוש – הוא לא היווה סכנה לאיש ובוצע בו הלינץ’ מתוך רגשות נקם בידי ההמון הזועם. במקרה של דוויאת, היו מספר נסיונות לנטרל אותו בשעה שנסע על הטרקטור, ונמתחה למעשה ביקורת על השוטרים שלא ניטרלו אותו מוקדם יותר והתמהמהו

    ההנחה שמדובר במין סוג של תאונה שבעקבותיה הוא ברח מן השוטרים נשמעת הזוייה, הרי הוא הפך 2 אוטובוסים בעזרת הכף שלו, זהו מעשה מחושב, לא מעשה שנעשה מתוך פאניקה, ובהחלט לא בזמן בריחה מהמשטרה.

  8. ASHER FROHLICH הגיב:

    כל מי שנהג פעם בטרקטור או אפילו במכונית,יודע שיש למטה,בכפות הרגליים פדאלים שבעזרתם ניתן לעצור או "לתת גז".
    ברחוב מלה הולכי רגל ומכוניות ואוטובוסים לא צריך אפילו ידיים כדי לסובב את ההגה ולדרוס אנשים וכל משנמצא בדרך.
    השוטר פעל בטיפשות בכך שניסה לקשור למטורף את הידיים או למנוע ממנו לסובב את ההגה,כוון שעדיין המטורף "לחץ על הגז" והמשיך בהרג .
    פשוט,במקרה זה היה צריך להכניס לו כדור בראש מהתחלת נסיעתו הרצחנית ולא בסוף.
    "הבא להרגך,הרוג". זה כלל לא רק טבעי,אלא 100% מוסרי ומוצדק.

  9. מבחן התוצאה הגיב:

    המניע במקרה זה ממש אבל ממש לא מעניין, לא את הלוחם בשטח, לא את משפחות ההרוגים ,לא את בעלי המכוניות שניזוקו, לא את היתומים, לא את הילדים שצפו בטראומה…רק את ספירו ואת המחבל. במבחן התוצאה הירי והניטרול של מחבל אחד מנע מוות של מי יודע כמה אזרחים…זה מספיק בכדי להצדיק את הירי, את וידוא ההריגה ומספיק כדי לשפוט את השוטר שלא ירה בו קודם לכן ולהדיח אותו מתפקידו. גדעון מזל שאתה ושכמותך מהווים מיעוט אחרת כבר מזמן היינו מבלים את שארית חיינו במערכת העיכול של עמי האיזור (או מתחת לגלגלים של שופל).

  10. מושון הגיב:

    עד כמה אפשר לא לדייק בעובדות ולכבס מילים?
    לספירו פתרונים.

    ספירו כמובן כופר בגרסה הרשמית לפיה מדובר במחבל שביקש לרצוח יהודים באשר בהם
    אך מעלה אפשרויות "אחרות" כגון:
    "התפוצץ האיש מבפנים לאחר שצפה בכתבה בטלוויזיה" או "פיגוע יאוש".

    ובכן, גדעון, שתי האפשרויות הנ"ל הן בדיוק (אבל בדיוק) גרסת השלטונות.
    ייאוש או פיצוץ פנימי – שני אלה הביאו אותו בסופו של דבר לרצון לרצוח יהודים באשר בהם.
    השלטונות לא דיברו על מקורות המוטיבציה שלו אלא על מטרתו, שאותה כלל לא הפרכת.
    אז כמו שאומרים בעגה הצבאית: קבל ביטול לגבי האפשרויות האלטרנטיביות שלך, אתה אומר בדיוק את מה שאומרים השלטונות …

    גם גרסת "התאונה רגילה" ואז "הבהלה משוטרים שרדפו אותו" היא מופרכת, שכן אישה אחת אמרה שהוא חייך אליה ושניה אמרה שהוא קרץ(!) לעברה בטרם עלה עליה עם הטרקטור. מה יש לומר? האיש היה ממש "אחוז פאניקה" מהשוטרים שרדפו אחריו…

    בקיצור גדעון, לא צריך לכתוב הכל בשם הכפירה ב"גרסה הרשמית", לפעמים זה יוצא, אפעס, קצת מצחיק.

  11. שירה הגיב:

    גדעון, לא רק שנת מאסר! בכל רגע נתון יכולים לאסוף אותך מהבית, לתפור לך תיק, להסית נגדך.
    במצב הנפשי-ערכי-תרבותי של העם הישראלי (יהודי זה רק מי שמקיים מצוות ונמאס כבר לשמוע על יצורי כלאיים אחרים, בשביל זה המציאו את הציונות) תהפוך מרגע אחד לפנסיונר אינטלקטואל שלו לפושע מסוכן שרק גבורה, כמו זו של האפס שירה בדוויאת ו"ניטרל אותו", תגרום לסילוקך המהיר מהעולם.
    וזו רק דוגמא זה יכול לקרוא לכ-ווווו-ל-ם, (חוץ ממקהלת התקליט השבור של: אנחנו מגינים על עצמנו, הם רוצים לזרוק אותנו לים, הם רוצים להשמיד אותנו וכל מצעד הפרנויה רפה המוח).
    אבל קראתי המון ספרים וגיליתי שזה קורה לכולם בכל המדינות. פתאום אתה האזרח ק’ ופתאום אף אחד לא מגן עלייך יותר.. ואז אתה משלים לגמרי, עם אי הצדק, עם הזוועה, ולפעמים אתה גם משלים עם זה שכך תמות.
    אותנו זה מזעזע כי אנחנו מתעסקים בנשמה, בצדק, ב’מה התכלית בכלל לחיות פה על כדור הארץ אם לא בחתירה אינסופית לממש את ההומניזם’ ואנחנו עובדים על עצמנו, יום יום שעה שעה כדי לא לפגוע באף אחד, כדי לקדם אפילו בזעיר אנפין את החמלה והקבלה.
    אבל "הם". הם בכלל לא בכיוון. הם לא מבינים את זה. יש להם סטנדרטים אחרים, מן איזה מאבק אנושי מתמיד שנראה בעינהם כחסר ברירה. הם גם חיים ככה בחיי היומיום, גם בנישואים, בעיקר בגירושים, מן איזו שמירה מוגברת מוטרפת על העצמי.
    הרי זבולון אורלב לא מעוניין בהגיון או במוסר. הוא מעוניין בביצורים. הוא מפחד. והוא רוצה להתחזק. ולכן החוק. ואם כל אחד ינהג ככה נגיע למצב ברור שכל אדם ינסה לכלוא את השני מתוך הפחד שהוא עלול להזיק לו, והסוהר יהיה צודק תמיד, כי בעולם המילים והסלוגנים, מי שיש לו את הסלוגן הכי טוב והוא צועק אותו יותר חזק- מנצח.

  12. לספירו הגיב:

    אתה ו"השלטונות" שניכים מסכימים שמדובר בפיגוע.

    מה עם האופציה היותר הגיונית (בהתחשב ברע האישי של הבחור) שזה היה בסך הכל נרקומן משוגע בהתקף אמוק?
    לא חייבים תת מקלע בשביל לעשות קולומביין בישראל, מסתבר. שופל גם מתאים. וממש לא חייבים סיבות לאומניות בשביל לפצוח במסע הרג המוני.

    בשביל מה לעשות מכל נפל "לוחם חופש"?

    התיזה המלומדת על דיכוי וכיבוש כסיבה לרצחנות לא מחזיקה מים, כי העובדות מוכיחות שרובם המוחלט של מדוכאים וכבושים בכל מקום עלי אדמות לא הופכים לרוצחי המונים, בעוד שיש רוצחי המונים שלא סבלו משום כיבוש.

    זאת אומרת רצחנות היא בחירה אישית שנגרמת על ידי ליקוי אישיותי או שטיפת מוח /הסתה / לגיטימציה חברתית, או שילוב שלהם.

  13. גדעון ספירו הגיב:

    למתעורר,
    בקשר לנתן זאדה אתה חוזר כתוכי על הגירסה הרשמית ואילו אנוכי מתייחס אליה בספקנות הראויה, ולכן מסקנותינו שונות. אכן, הצדק עימך בקובעך שאיני האיש הנכון לשוחח איתך על גזענות ושנאת האחר, שהרי אתה מהלך כחתן בחופתו בכל הקשור לגזענות הישראלית ואילו אני כופר בעיקר. שני קווים מקבילים שלא נפגשים.

    לאשר פרוליך,
    כאשר אתה מתייחס אל חוסם דוויאת כמו אל אל- קפונה, בבחינת זה וזה רוצחים, אתה ממצה בקליפת אגוז את ההבדל בינינו.
    אני קודם כל הקטגור של הרוצחים מקרב העם המדכא, מאחר ואלה הם התשתית עליה צומחת לאחר מכן המפגעים ואנשי הגרילה מקרב העם המדוכא.
    לוחמים נגד הכיבוש אינם אל קפונה. בכדי לחסל את התנגדות של העם הכבוש יש להפסיק את הדיכוי, העינויים, ההשפלה וההתעמרות של הקולוניאליזם הישראלי. זה לא פסיכולוגיה אלא א’ ב’ של הפוליטיקה. את העקרון הבסיסי והתבוני הזה מרקסיסיט כמוך לא מבין.

    למושון,
    לי עוד אין גירסה. העליתי כמה אפשרויות בנוסף לזו של השלטון. השלטון לא אומר את מה שכתוב אצלי כי דוויאת עשה את מעשהו מתוך יאוש שהוא תוצאה של הדיכוי, האפלייה והגזענות שהיו מנת חלקו ביחס השלטונות אליו כפלסטיני במזרח העיר.
    השלטון אומר, יש כאן מחבל, וצריך להרוס את ביתו כדי להרתיע אחרים.
    את ההבדל הזה אינך מבין,ולכן זה אפעס עצוב יותר משזה מצחיק.

    ל"מבחן התוצאה",
    אכן, המניע של המפגע לא מעניין את הנפגעים מיד לאחר המעשה.
    אולם בחלוף הזמן, יש משפחות שכולות שמבקשות לרדת לשורש העניין, מה גרם לשכול שלהם? והן מגיעות למסקנה כי כדי למנוע בעתיד משפחות שכולות צריך לצאת ממעגל הדמים ומדפוסי חשיבה מלחמתיים ואלימים שמאפיינים קודם כל את הכיבוש והכובש. לכן משפחות אלה הקימו את פורום המשפחות השכולות למען שלום ודו קיום. במקום לנצל את השכול לנקמה, משפחות אלה התעלו למדרגה אנושית גבוהה ואצילית ונפגשות עם משפחות השכול מהצד השני כדי לקיים דו שיח למען עתיד אחר.
    את הדבר הזה אינך מבין כי עולמך צר כנמלה, ולא מסוגל לחרוג מהדפוס הרשמי של חיסולים ווידוא הריגה.

  14. לגבי זאדה, אחת ולתמיד הגיב:

    מר ספירו היקר, הרצח שביצע עדן נתן זאדה היה מהמתועבים שבתולדות מדינת ישראל. היה לי חוסר המזל להמנות על הכוח שהגיע לתגבור על מנת לעצור אותו, ומעמדתי כאיש ביטחון פשוט הנמצא באירוע בסדר גודל כזה אני יכול לומר לך בדיוק מה קרה – כשהגעתי לשם, השוטרים שכבר היו במקום עצרו אותו. אתה רוצה לשמוע שוב? עצרו אותו! נתן זאדה היה כפות וללא נשק, ואת זה אני אומר לך באחריות מלאה. המשימה שלנו מייד עם הגעתנו הייתה לנסות להשתלט על ההמון שצר על האוטובוס. יחד איתי היו שם אנשי ביטחון ערבים ויהודים שניסו כאחד למנוע את הלינץ’ הזה על מנת שאותו רוצח יעמוד לדין כפי שמקובל במדינה מערבית מתוקנת. מה שקרה הוא שאותם "גיבורים" כפי שאתה מכנה אותם ניצלו את העובדה שלא היה שום סיכוי שאיש מאנשי הביטחון שם יפעיל כוח, השתלטו על האוטובוס ופשוט קרעו את הרוצח, פשוטו כמשמעו. אני מניח שאתה מעולם לא חזית בהמון זועם קורע אדם לגזרים. זה לא מחזה יפה. אני מאד מצטער, אבל מבחינתי אותו רוצח ומבצעי הלינץ’ עשויים מאותו חומר. אנשים אכולי רגשות זעם ונקמה שמוכנים להשתמש בכוח שיש בידם על מנת להגיע לסיפוק.
    אתה יכול לטעון לקונספירציה מפה ועד שבוע הבא, אבל כך אתה הופך את עצמך לסהרורי בעיני כל מי שיש לו מעט יושר עצמי.
    לגבי אותו מחבל/נרקומן/טרקטוריסט – זה לא משנה בכלל אם כוונתו הייתה לעשות פיגוע טרור או שהוא פשוט השתגע והחליט לדרוס את כל שנקרה בדרכו. לשוטר שנמצא באירוע כזה אין שום ברירה אלא לעשות הכל על מנת לעצור את התוקף. שוטר שנמצא באירוע כזה, חייב לחשוב בראש ובראשונה על בטחון האזרחים עליהם הוא אמור להגן ואם יש לו ספק קל שבקלים שהתוקף לא נוטרל הוא חייב לנקוט בצעדים נוספים כשהקיצוני שבהם, אך גם היעיל ביותר, הוא שימוש בנשק.

  15. לגדעון ספירו – האם אתה מתייחס ל… הגיב:

    דיווחים פלסטיניים באותה ספקנות שאתה מתייחס לדיווחים ישראליים?

    במיוחד אחריי מקרים נפוצים של תעמולה שקרית כמו למשל "מוחמד אל דורה" שהיווה תירוץ להמוני פיגועים ובסוף התגלה כמבויים . או "טבח ג’נין" . ועוד מעשיות בהם נופחו מספרים , הוצדקו פשעים (כמו שלאחרונה מצדיקים ירי קסאם מעזה ביגלל פעולה בגדה שקרתה 3 ימים לפניי כן) .

    נראה שאתה בעצם מאמין שפלסטינים או כלי תקשורת ערביים יודעים יותר טוב מה קורה כאן בארץ מאשר ישראלים . ולכן אתה פשוט קונה את הפרשנויות שלהם (אלא אם כן הן לא מוצאות חן בעיניך אז אתה פשוט מתנהג כאילו הן לא נאמרו מעולם) וממציא (יחד עם שאר השמאל) פרשנויות אחרות משלכם .

    כמו למשל ערבוב הקאפיטליזם , קולניאליזם וכל שאר השטויות הלא ברורות (שלא לדבר לא קשורות) שאתם מזכירים .

  16. גדעון ספירו הגיב:

    למגיב "זאדה אחת ולתמיד",
    אתה חוזר על הגירסה הרשמית, ולא מחדש דבר.טענתך שהיית שם כאיש ביטחון חסרה כל משמעות כאשר אתה לא מזדהה, נשאר באלמוניות מוחלטת, ולכן גם לא ניתן לאמת זאת. כל ישראלי יכול לחזור על הסיפור הרשמי ולומר בחסות האלמוניות כי "היה שם". דרך אגב, אלה הנותנים גירסה הפוכה, גם היו שם.

    למגיב "האם אתה מתייחס ל…"
    מחד גיסא אינני מתייחס באי אמון לכל גירסה ישראלית, אלא הדגשתי כי כאשר מדובר בנושאי צבא וביטחון אני מתייחס בספקנות לדוברים רשמיים לאור הניסיון המצטבר של שקרים ועיוותים בהודעות הרשמיות.
    ומאידך גיסא אינני מתייחס באמון לכל גירסה פלסטינית או ערבית. אני תמיד מפעיל שיקול דעת.

  17. אחד " שלא שהיה שם" הגיב:

    המגיב "זאדה אחת ולתמיד" משקף בדבריו בדיוק את הגזענות של כוחות הביטחון, אפילו היה שם או לא היה שם. אילו לא חשבו לרגע לירות באותו זאדה שברשותו היה נשק חם שיורה לכל הכיוונים, אלא כפתו אותו, לפי דבריו של זה "שהיה שם". ואילו במקרה של הטרקטוריסט לא חשבו לרגע לכפות אותו אלא ירו בו לאורך כל הדרך. ושאף אחד לא יספר לי שלא ניתן בקלות יחסית להתגבר על נהג לא חמוש ולהפסיק את מסע ההרג ללא צורך בהריגת הנהג מה גם שנהג בטרקטור פתוח שמהירותו נמוכה.

  18. ASHER FROHLICH הגיב:

    לגדעון ספירו :

    איזה "שיקול דעת" אתה מפעיל לדבריך.
    אולי תקרא ל"שיקול דעת" שלך "דימיון מודרך"?
    שלכל הדיעות מתאים יותר לכתביך.
    ןלגבי הגישה הספקנית כביכול לשני הכוונים,אולי תציג לקוראים דוגמאות של ספקנות לביקורת האנטי-ישראלית ?
    היושר האינטלקטואלי מחייב שהמבקר,יהיה יותר ישר מהמבוקר ולא להיפך.
    אפשר "לעבוד" על חלק מהאנשים כל הזמן,ואפשר "לעבוד" על כל האנשים חלק מהזמן,אבל אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן !!

  19. אלכס הגיב:

    והיכן מר גדעון ספירו, מאמר תנחומים למשפחות שקוברות ביום שחור זה את יקיריהם ?!?!?!? איש דורש שלום שכמוך !!! להם לא מגיע שינחמו אותם ?!?!?!? פלספן עם מטריית שלום.

  20. לספירו הגיב:

    אני מניח מר ספירו שהמאמר הבא שלך יעסוק בחפותו של סמיר קונטאר וכיצד אינך מאמין לדו"ח הציוני שמספר כיצד רצח בדם קר ילה בת 4

  21. ללספירו הגיב:

    אכן, בלי כל קשר למה עשה או לא עשה סמיר קונטר (המכחיש את האשמות כלפיו), בתי המשפט הקולוניאליים אינם אסמכתא לשום אמת אלא מכשיר לדיכוי קולוניאלי

  22. לללספירו הגיב:

    קונטאר יכול להכחיש את האשמות כלפיו, עובדה היא שילדה בת 4 מתה, וגולגלתה רוצצה לסלע בידי מה שבבדיקה שלאחר המוות נראה כאקדח. כמדומני במשפטו קונטאר לא ניסה להכחיש זאת.
    אז קונטאר טוען שהילדה נהרגה מאש כוחותינו, מה נעשה ואין דרכם של חיילי צה"ל לרוצץ ראשי ילדים אל הסלע, בטח ובטח שהילדה לא נמצאה מנוקבת.

    קונטאר יכול לנסות לשקר עכשיו כמה שהוא רוצה, על מנת שהכתם של "רוצח ילדות" לא ידבק בו, אבל את העובדה הזו הוא לא ישנה.

    נשאלת השאלה למה אתה מנסה להגן על מי שמתפאר כי ההרג הוא הרגל עבורו ובעבור בני עמו.

  23. להוא שמיתמם למעלה הגיב:

    "אין דרכם של חיילי צה"ל לרוצץ ראשי ילדים אל הסלע" – ממש חגיגה לצביעות.
    להם כראה יש שיטות יותר משוכללות שבהם נרצחו כבר מאות ילדים פלסטינים ולבנונים – מתפארים או לא מתפארים ולרצח הזה אין תיאורים פלסטיים.
    ומה אם אותה ילדה שנרצחה באמצעות קליע "גומי" והחקירה לא העלתה את סיבת מותה ואיש לא הועמד לדין?
    ומה אם אותה אישה שדלתה נפרצה ע"י פצצה בזמן שנסתה לפתוח את הדלת וגופתה הושארה ע"י חיילי צה"ל לעיני ילדיה לאחר שהספיקו להפוך את הבית.
    ומה העלתה "החקירה" לגבי היריות שנורו מבחוץ בביה"ס במעלות? וכנ"ל באוטובוס בכביש החוף?
    אז אל תספר לי על חקירות וממצאים והודאות.
    כל זמן שזה המצב, אלו החקירות וזה המשפט ואף חייל ישראלי לא הועמד לדין על פשעי מלחמה לא מעניין אותי אם קונטר אשם או לא אשם.

  24. ASHER FROHLICH הגיב:

    ללספירו:

    לא צריך בתי המשפט הקולוניאלים של האימפריה הציונית המשטלתת על לבנון,מצרים ובקרוב על אירן,בדרכה לכיבוש העולם כדי להבחין ברצח של חפים מפשע,ילדים תמימים,מפעולת "קומנדו" שנחתו בבסיס צבאי בשם נהריה,בו בתוך בתים של אזרחים תמימים מסתתרים חיילי הקולוניה.
    אתה,"איש הצדק" המזוייף ,עדיין מסוגל לציין ללא בושה שהרוצח החייתי קונטאר "מכחיש את האשמות כלפיו"כאילו שלהכחשה זו יש ערך מעל העובדות הנוראיות ??
    אולי בעיניך ההכחשות של נשיא אירן לשואה הם חשובות יותר מהעובדות שהיו ??
    אתה לא מתבייש ???

  25. ג’ו כלום הגיב:

    שועשעתי להפליא מהמאמר ומשרשור התגובות.

    "שהרי ליבי היה עולה על גדותיו מרוב שמחה אילו המדינה בה אני אזרחי הייתה מנהלת מדיניות תבונית של חתירה לשלום, ולא מסייעת לפונדמנטליזם דתי, בפנים ובחוץ לפרוח."

    אני לא כלכך מבין איך כניעה מוחלטת לדרישותיהם של ארגונים דתיים פונדומנטליסטיים לא מסייעת להם. אני מודה שאני בור מוחלט ואוויל משריש, אבל, אז יכול להיות שזה זה.

  26. לזה שלא מיתמם הגיב:

    מה דעתך על המשפט הבא –

    "כל עוד לא הועמדו לדין (על ידי מדינתו/עמו/ארגונו) פושעי מלחמה ערבים שפגעו ביהודים, לא מעניין אותי אם אי אלו חיילי צה"ל אשמים או לא אשמים"

    זה לא מעניין אותי, זה לא מעניין אותי, לא, לא, ממש לא מעניין אותי. לא מעניין אותי בכלל. לא מעניין אותי.

    מה שמעניין אותי זה לצלוב במסמרים את מי שאני שונא, ולכבס באקונומיקה את מי שאני אוהב.

    כן, כן.

    אני ואני ואני ואני. אני ואפסי עוד.

הגיבו ללספירו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים