הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-18 באוגוסט, 2008 11 תגובות

מאמר מערכת


ארצות הברית הודיעה היום כי משימתה אינה להגן על נמלים בגיאורגיה אלא לספק סיוע הומניטרי. זאת לאחר ששרת החוץ האמריקאית קונדוליזה רייס מסרה איום מרומז לעבר רוסיה אמש, ואמרה כי "אם רוסיה תפר את הפסקת האש היא רק תגרום להעמקת בידודה הבינלאומי". הסחרור המילולי בין שתי המעצמות גובר בימים האחרונים בעקבות המלחמה בגיאורגיה ועל רקע המאבק על השליטה באזור אסטרטגי, עשיר במשאבי טבע ובנפט.

חילופי הדברים בין ארה"ב לרוסיה הגיעו לטונים גבוהים במועצת הביטחון של האו"ם שהתכנסה מספר פעמיים במהלך השבוע האחרון. זאת, במטרה להגיע להסכם הפסקת אש בין הצדדים. נציג ארה"ב באו"ם האשים את רוסיה בכך שהיא מנהלת "מסע טרור" בגיאורגיה. על כך השיב הנציג הרוסי כי "האשמה זו היא בלתי קבילה מפיו נציגה של מדינה שמעשיה בעיראק, אפגניסטן וסרביה ידועים לכל".


כך, נציגי שתי מעצמות העל שבים לכאורה אל ביטוים שהיו שגורים בעת המלחמה הקרה. אך מעבר למילים יש להכיר את הרקע לאיבה ההולכת ומתפתחת בין שתי גישות אימפריאליסטיות. כן, ושינגטון ומוסקבה מנסות לתעל ולנצל לטובתם אליטות לאומניות המשלבות מדיניות של תיאור אתני עם שאיפות לחלוקה טריטוריאלית מחודשת של מדינות ריבוניות.


כאמור, התסיסה המקומית בקווקז היא קשה יותר בגלל הרצון של שתי המעצמות בשליטה במשאביה הטבעיים של האזור, ובלבו של הסכסוך השאלה האם הנפט יעבור בשטחה הריבונית של הפדרציה הרוסית. ארה"ב, המצדדת במשטר הגיאורגי והרוצה בשילוב מדינה חדשה זו במערך נאט"ו, מקדמת מדיניות אימפריאליסטית ברורה שמטרתה "לבלום" את רוסיה ואת סין. יתר על כן, ארה"ב מנסה מזה כעשור להקים בסיסים צבאיים לצידי שתי הענקיות שבמזרח.


גם ברנרד קושנר, שר החוץ הצרפתי, שלא ניתן להגדירו כ"אישיות אנטי-אימפריאליסטית", אמר בראיון שהעניק לתחנת הרדיו "אר.טה.אל" כי ה"תווך האירופאי בסכסוך הוא חיוני… כי ארה"ב היא חלק מן הסכסוך". אבל כדי להגשים את משאלותיו של שר החוץ קושנר יש צורך במדיניות חוץ אירופאית אמיתית ועצמאית – במקום המדיניות הקיימת המצדדת לרוב בעמדותיה של ארה"ב. אמנם לאירופה קשרים טובים עם רוסיה, משופרים הרבה יותר מקשריה של ושינגטון עם מוסקבה, אבל היא אינה מגלה נחישות כדי לבלום את היוזמות הנפשעות האמריקאיות – כגון הצבתם של טילים על אדמת אירופה.


האנושות מתמודדת, בשנים האחרונות, עם אתגרים קשים כגון העמקת פערים חברתיים, המשבר הסביבתי ומשבר האנרגיה. כדי להתמודד עם משברים אלה נחוצה גישה חדשה – גם ביחס בין המדינות. לא ניתן להמשיך ולפעול על פי גישות האימפריאליסטיות בנות מאה שנה. אירופה יכולה להתמודד עם אתגרים אלה בתנאי שתוכל להציע חלופה ראויה לאופציות מבית מדרשן של ארה"ב ורוסיה. אך ככל הנראה, היא טרם בשלה לכך.


* בורנו אודן הוא עורך חדשות חוץ בעיתון הבוקר הצרפתי "הומינטה". המאמר פורסם בסוף השבוע ב"הומינטה".

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. סוף-כל-סוף עמדה שפויה / יוסי ונטורה הגיב:

    סוף-כל-סוף מתפרסמת בארץ עמדה שפויה לגבי סכסוך הנפט בקווקז. תודה ל"גדה השמאלית"!

  2. יונאס הגיב:

    אפשר להבין את הסנטימנט האנטי אמריקאי/הגמוני שהמאמר רווי בו, ברמה המערכתית הגמוניה תמיד תעודד התנגדות וניתן להוסיף לכך את התרבות האנטי אמריקאית שממנה צמח מחבר המאמר. אך אסור להתבלבל, השאיפות הרוסיות הן ריאקציונריות ומסוכנות. מדוע צרפת, בריטניה, יפן או גרמניה שלכולן נתוני עצמה קשה טובים מאלו של רוסיה לא מחפשות מעמד בצורה אגרסיבית?
    אם יש לקח שצריך ללמוד מההיסטוריה הוא ש"מדינות רעבות" שאינן מרוסנות גורמות לערעור היציבות. במקרה הזה, כאשר מעבר ליוקרה עומדות על הכף גם הזכויות הבסיסיות של כל אדם ישנו משנה תוקף לקביעה הזו.

    איך כל זה רלוונטי למאמר (שהרי 70% ממנו הוא מחזור השיח האנטי האמריקאי ו-30% הוא נסיון לדחוס את כל הבעיות של האנושות למשפט) ?
    ראשית, דרושה הפנמה מצד אירופה שבעוד שהאיחוד האירופי הולך ומתקרב לקיום קנטיאני של זכויות ושלום הרי שרוסיה מנציחה ומייצאת קיום הובסיאני של דיכוי ואומללות.
    ושנית, לאור ההחלשות האמתית והמדומיינת של ארה"ב אירופה תידרש להתחיל להגן על עצמה. עד כמה שזה לא נחמד "ללכלך את הידיים" בעשייה אירופה תידרש לכך. (מה שיהפוך אותה לצד שלישי במערכת ולא בהכרח לטובה יותר).

    בהערת אגב, סביר יותר שתתפתח מערכת דו קוטבית של אירופה-ארה"ב מאשר שחזור של המלחמה הקרה כי רוסיה כל כך חלשה שהיא פשוט מחוץ למשחק (חוץ מאגו גדול אין לה את המשאבים, לאירופה כן).

  3. יוחנן הימלבוים הגיב:

    "תיאור אתני" זה יופי של ביטוי.

  4. יונאס הגיב:

    יש לי שאלה,
    זה לא אירוני שהטיעונים המובאים במאמר הם גוליסטים קלאסים?

    אם משנים קצת את הפרטים חזרנו לימים העליזים של דה גול בתחילת שנות ה-60. נו, זה רק בא להוכיח שלהיסטוריה יש חוש הומור.

  5. euro-reader הגיב:

    על כך צריך להוסיף שני דברים:
    [1] על ההכנות לפתיחת המלחמה שלהם תרמו גימלאי צה"ל האלופים זיו,יא-יא ומפקד אוגדת הגליל במלחמת לבנון אל"מ הירש. ועל אספקת הנשק [רקטות לינקס-תע"ש, מל"טים מאלביט ועוד]. מי שראה את הצילומים הראשונים של פתיחת המלחמה, ראה את מטח רקטות הלינקס שירה הצבא הגרוזיני]. על "התרומה הישראלית" דיבר בגלוי השר [הציוני] טמור יעקובושווילי בראיונות לגלי צה"ל וידיעות.
    [2] השגריר האמריקאי החדש במוסקבה John Beyrle הודה בראיון לעיתון הרוסי "קומרסנט" – אולי מחוסר נסיון – שהרוסים רק הגיבו למתקפה הגרוזינית! הוא אמר:"Russian forces responded to attacks on Russian peacekeepers in South Ossetia, legitimately" [הכוחות הרוסים הגיבו להתקפות על שמורי-שלום רוסיים בדרום אוסטיה באופן לגיטימי".

    זה מערער קצת את התיאוריה של סופר עיתון המפלגה הקומוניסטית הצרפתית כאילו "כולם אימפריאליסטים במידה שווה – ולכן כולם אותו דבר."

    ועוד: ארה"ב נכנסה לעיראק לא לשבועיים או חודש!
    בעוד שצפוי שרוסיה תצא בקרוב מגרוזיה, למרות בקורו הקרוב של שר המלחמה האמריקאי דיק צ’ייני בגרוזיה.

  6. עיניים לראות הגיב:

    מדוע מסכן ממשל בוש – שעומד לעבור מהעולם ב-19 לינואר 2009 – את שלום העולם ופותח מלחמה קרה חדשה? – עד עכשיו היתה נהוגה מעין ‘חלוקת עבודה’ בין ממשלים רפובליקאים לדמוקרטיים. הראשונים פתחו מלחמות והוריקו את קופת המדינה. אז באו הדמוקרטים ושילמו את החובות, מה שמנע מהם לבצע את תוכניותיהם לתת לעם יותר בריאות וחינוך, סעד ורווחה תמורת המיסים ששילמו.
    זה מה שעושים עכשיו צ’ייני וג’ורג’ ווקר בוש. הם משאירים לאובמה "מורשת" כזאת שתסבך אותו לשנים ארוכות. [מה עוד שגם ג'ון ביידן ואובמה נקטו בעמדה של תמיכה במשטר סקאשווילי]. בקיצור לא יהיה פשוט. המתגוששים במאבק הבינגושי ממשיכים להאבק בסגנון catch as catch can

  7. YB הגיב:

    ל-עינים לראות,
    האם יש לך דוגמה לממשל רפוליקאי (להוציא ממשל בוש) שפתח במלחמה?
    ככל הידוע לי כל ארבעת המלחמות הגדולות שבהם השתתפה ארצות הברית במאה ה-20 (מלחמת העולם הראשונה והשנייה, מלחמת קוריאה ומלחמת ויאטנם) היו בזמן נשיאים דמוקרטיים, מהשתיים האחרונות היו אלו נשיאים רםוליקאים שהפסיקו את המלחמה.

  8. ל-YB הגיב:

    המלחמות שמתחילים רפובליקנים, יאמר לזכותם, יודעות לדפוק את הצד השני במהירות ובנחרצות ובלי נפגעים לכוחותינו. כך בעשרות המעורבויות הצבאיות של ארה"ב באמריקה הלטינית,אפריקה, אסיה ואפילו אירופה (יוון ב-64′).
    אבל שכחתי, זאת לא מלחמה, זה intervention.

  9. ל-YB הגיב:

    בעצם, כשאני חושב על זה, מלחמת המפרץ הראשונה הוגדרה בעליל כמלחמה.

  10. חיים ו. הגיב:

    כמו שנאמר, שהמציאות לא מתאימה לתאוריה, המציאות טועה.

    מי שכותב על מלחמות ש*מרוששות* את קופת המדינה לא יכול אחר כך להתפתל סביב הפלישה להאיטי, או הפלת המשטר בצ’ילה, זה כסף קטן. במקום להתבזות, עדיף להגיד, טעיתי, מצטער.

  11. לחיים הגיב:

    אני לא המגיב מקודם, לידיעתך. נכנסתי לדיון רק כשראיתי דמוקרטים-רפובליקנים.
    אבל לא משנה.
    רייגן הגדיל את תקציב הבטחון יותר מכל נשיא של אחרי מלחמת העולם השניה. האם רייגן פתח במלחמה אמיתית? לא בדיוק. הוא פלש לגרנדה, הוא נכנס (באמצעות צה"ל) ללבנון, הוא חימש את הקונטראס, הוא הקים והפיל את נורייגה ועוד. בשביל תקציב בטחון עצום לא צריך מלחמה.

הגיבו לחיים ו.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים