הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 באוגוסט, 2008 73 תגובות

פרופסור סרי נוסייבה, נשיא אוניברסיטת אל קודס בירושלים, הגיע למסקנה לפיה פיתרון שתי המדינות אבד עליו כלח ויש לרכז את המאבק למען שוויון זכויות של הפלסטינים במסגרת מדינה אחת לשני העמים. (הארץ 16.8.2008).


נוסייבה, שנהנה ממוניטין של מנהיג פלסטיני מן המתונים שיש, שהיה מוכן ללכת כברת דרך מרחיקת לכת ביותר לקראת ישראל עד כדי ויתור על חזרת פליטים לתחומי ישראל, (במסגרת תכנית "המפקד הלאומי" של סרי נוסייבה ועמי אילון – יוני 2003), הגיע למסקנה כי ישראל מוליכה את כולם שולל; שמה שקרוי "תהליך שלום" אינו אלא מסך עשן שבחסותו המשיכו ממשלות ישראל השונות לבנות התנחלויות, להפקיע אדמות פלסטיניות ולהגדיל את מספר המתנחלים.

סרי נוסייבה, האיש הטוב והתמים משהו שהאמין שעמי אילון הוא רציני (עד שהתברר כי גם הוא הצטרף לממשלה שמשטה בעולם כאילו יש "תהליך שלום") הגיע בסופו של דבר למסקנה, שישראלים רבים הגיעו אליה זה מכבר, כי לאור העובדה ש-300 אלף מתנחלים הועברו מישראל לשטחים הכבושים, (גם בימים אלה הבניה והגדלת האוכלוסייה היהודית שם נמשכת), אין מנוס אלא לשנות כיוון לעבר הפתרון הדרום אפריקני של מדינה אחת לשני העמים.


יש להניח כי גם הרשות הפלסטינית, הכנועה והמושחתת, שהולכת ומאבדת את שארית יוקרתה בקרב עמה, לא תוכל לסחוב ללא גבול את תרמית "תהליך השלום", ותגיע אף היא למסקנה שממשלת ישראל לא מוכנה לשלום האפשרי היחידי, המבוסס על תכנית השלום של הליגה הערבית, (שעיקריה: נסיגה ישראלית לקו הירוק, הקמת מדינה פלסטינית בשטחים הכבושים, פירוק ההתנחלויות, פתרון מוסכם לבעיית הפליטים ושלום מלא עם כל העולם הערבי), תחזיר את המפתחות והאחריות המלאה לשטחים הכבושים תחזור שוב לישראל.


כמי שתמך שנים רבות בפיתרון של שתי מדינות, ברור לי כי כיום המצב הוא כמעט בלתי הפיך. נסיגה לגבולות הקו הירוק ופינוי ההתנחלויות פירושם מלחמת אזרחים. באופק לא נראה אברהם לינקולן ישראלי שיחליט לבטל את העבדות וההשתעבדות למתנחלים, המקבילה הישראלית של בעלי העבדים באמריקה, גם במחיר של מלחמת חורמה בהם עד הכנעתם המוחלטת. נתון אחר שיכול היה להשאיר את פיתרון שתי המדינות כאופציה, הוא חרם מקיף על ישראל, כלכלי וספורטיבי, בדומה לחרם על משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, שהיה מביא את ממשלת ישראל ומרבית הציבור מהר מאד למסקנה כי זה מחיר שאינם מוכנים לשלם למען הכיבוש וההתנחלויות, והיו מעדיפים עימות חריף ואלים, גם בכוח הנשק אם אין מנוס, שיכניע את המתנחלים, הלומי הזיות מלכות ישראל והבעלות על הקרקע מכוח מסמכי נדל"ן תנכיים. אולם גם תרחיש כזה לא נראה באופק. אשר על כן הגעתי אף אני למסקנה שהדרך היעילה והנכונה לבטל את העבדות, היא ביצירת מדינה אחת. באין ברירה פיתרון זה יגרוף תמיכה בינלאומית הולכת וגוברת.


שלא יהיו אי הבנות, זה לא יהיה ערב של שושנים. מדובר בתהליך קשה ומאתגר שידרוש תעצומות נפש ועוצמות רוחניות ופוליטיות להצלחתו. כל מי שזכויות אדם ושיווין ערך האדם הוא עקרון שאין עליו פשרות ייתן יד לאינטגרציה בין ישראל לפלסטין.


על מנת שישראלים יבינו ויחושו לאן הדבר מוביל, הם יכולים לקבל מנה ראשונה בבחירות הקרובות לעיריות. אם הפלסטינים במזרח ירושלים יקבלו החלטה נבונה להפסיק עם החרמת הבחירות לעירייה ולהשתתף בבחירות, הן לראשות העיר והן למועצה, תעבור ירושלים לפאזה חדשה.


זה יהיה גם מבחן לדמוקרטיה הישראלית. האם ישראל תעמיס מכשולים בפני רשימה פלסטינית? האם השב"כ "יתריע" ויבקש לאסור על הרשימה להתמודד? האם בג"צ ייתן לכך יד? יהיה מרתק.


עבור מרבית הישראלים תהליך האינטגרציה ומתן שוויון זכויות לפלסטינים ברחבי המדינה החדשה, יהיה כואב. מי שהתרגלו במשך 40 שנים להיות עם אדונים יצטרכו לעבור תהליך גמילה מיוסר. שני מיליון תושבי הגדה ומיליון וחצי תושבי עזה יהיו באחת לאזרחי מדינת ישראל (שגם שמה ישונה לאור המאזן הדמוגרפי החדש) , והפליטים שם ידרשו לשוב למקומות מהם גורשו: אשקלון, אשדוד, יפו, לוד, רמלה ועוד כפרים רבים. הפתרונות לא יהיו פשוטים אבל אפשריים. כפי שבנו את נצרת עלית למהגרים יהודים, כך אפשר יהיה לבנות את אשדוד ואשקלון החדשות למען הפליטים הפלסטינים. פליטי מחנה דהיישה ליד בית לחם ירצו לחזור לכפר זכריה ממנו גורשו, ולכן ייבנה ליד מושב זכריה היהודי זכריה הפלסטינית. עם הזמן יראו שני הצדדים כי ניתן לחיות איש ליד רעהו ובמשך הזמן גם אחד בתוך השני.


אין ספק, יהיו יהודים שלא יוכלו לשאת את ההתפתחות החדשה ויהגרו מכאן, אבל יישארו די והותר כדי לא לבטל את אופייה הדו לאומי של המדינה. שתי הקהילות יצטרכו ללמוד לחיות תחת אותה קורת גג, תוך שכל אחת שומרת על ייחודה התרבותי והלאומי.


המדינה החדשה תצטרך למצוא את האיזון הנכון בין זכות השיבה לחוק השבות.


יהיו מתחים, אולי גם ניסיונות לחבל בתהליך באמצעות מחתרות כאלו ואחרות, כפי שהיה בדרום אפריקה, אבל מרגע שהתהליך יתחיל הוא עשוי לצבור תאוצה ולהצליח בניגוד לתחזיות החורבן.


המתנחלים הגזענים עשויים להירשם בהיסטוריה, בעל כורחם, כמי שבאו לקלל ונמצאו מברכים, מי שבניגוד לרצונם האיצו את הקמת המדינה החילונית והדמוקרטית המשותפת לשני העמים.

תגובות
נושאים: מאמרים

73 תגובות

  1. בדיחה… הגיב:

    מדינה דו לאומית תגדיל את הפערים בין היהודים לערבים ותדגיש אותם. עדיין מוקדי הכוח הכסף וההשכלה ישארו בידיים יהודיות בדיוק כמו שברמת המאקרו הכסף הכוח וההשכלה במזה"ת הוא בידיים יהודיות.הערבים יהפכו להיות בני עדות המזרח והרוסים החדשים של מדינת ישראל יחד עם צירוף מנה מוגדלת של גזענות ושינאה שיצמצמו את המוביליות החברתית שלהם כמעט לאפס מה שיביא בתורו למלחמת אזרחים רק שהפעם בין האזרחים היהודים לערבים ושם הרי אנחנו כבר נמצאים אז חבל לעשות את כל הדרך שוב…מדינה דו לאומית תיכון רק כשהערבים והיהודים יהיו ברמה שווה מבחינת תעשיה, השכלה, פיתוח, כלכלה וכו’…עד אז כל מהלך של שילוב יגרום די בצדק למדינת ישראל לראות בהם לא יותר מטפילים שלאחר שהגישה המזרחית – רוסית נכשלה הם באים לקבל את ליטרת הבשר שלהם מהמערב המצליח תוך כדי תחנונים והאשמות של אכלו לי שתו לי…

  2. comcirrus הגיב:

    רעיון מעולה. אין לי ספק שתעצומות הנפש האדירות של עם ישראל ואחיו הפלשתינאים הקרובים לבוא יסיעו לתהליך לקרום עור וגידים וזה בהחלט יהיה מרגש לשבת במרפסת הבית בת"א ולראות איך החמא"ס מנהל קרבות רחוב עם הפת"ח בעקבות סיכסוך על שליטה בחניונים. בכול אופן אני חושב שלמרות שהרעיון עצמו בבסיסו עדין נגוע בתפיסה ציונית משהו, הוא מהווה התקדמות משמעותית לעבר הפיתרון אותו המעשי היחיד שקיים והוא בעצם הבנה שבמצב הדברים הקיים לא ניתן להמשיך ולהחזיק בכוח את השטח שנגזל מתושביו החוקים. לכן הנוסחה שאני מציע היא פשוטה ביותר: זכות השיבה תמורת זכות העזיבה. מדינה אחת דו לאומית כאשר בתמורה לזכות השיבה לפלשתינאים יקבלו היהודים את זכות העזיבה. כול מי שיבחר בכך יתאפשר לו להגר הוא ומשפחתו לכול מקום שיבחר בעולם תוך קבלת סיוע של המדינה המארחת. לדעתי מדובר בפיתרון הוגן והומני.

  3. כמי שתמך שנים בפיתרון של מדינה אחת הגיב:

    ברור לי היום מעבר לכל ספק שהיה מדובר בחזון תעתועים.

    דה-לגיטימציה הדדית, וחוסר הכרה בזכותו של אחד הצדדים ((להבדיל מקבלה מאונס, בלית-ברירה), השיח הקיים שכולו אי-אמון, חשדנות, עלבון, טינה, התחשבנות, עוינות, פחד ושנאה, מבשרים פיצוץ ולא "אחוות-עמים".

    כשהשיח הזה מאפיין גם את המטיפים לכאורה לסובלנות ולדו-קיום, אפילו בעל הרצון הטוב מבין שאין תקוה. אין מי שיבנה שיתוף פעולה, כי המתיימרים הוכיחו באמירותיהם ובפעולותיהם שהם צ’ק חסר-כיסוי.

    דרך אגב, אם לא הצלחתם להביא ללחץ בינלאומי אפקטיבי על ישראל עד עכשיו, למה נדמה לך שתצליחו מעכשיו והלאה?

    חיסול ישראל לטובת "פלסטין מהים עד הנהר" (זה מה שמסתתר כמובן מאחרי הקוד של "מדינה אחת") נדמית לך מטרה אטרקטיבית יותר לקהילה הבינלאומית מאשר דרישה לאפשר הגדרה עצמית לאומית לפלסטינים לצד ישראל?

    אם בשביל המטרה המוגבלת (ישום החלוקה) אף גורם משמעותי לא התגייס, למה שמישהו ישבור את הכלים בשביל המטרה הטוטאלית (חיסול החלוקה)?

    אני אתן לך רמז – לא היה חרם על ישראל, כי הבחירה הפלסטינית בטרור כאמצעי מאבק, והרטוריקה הג’נוסיידית של הנציג הנבחר של העם הפלסטיני (חמאס), נתנו בסיס לטענה שהכיבוש הוא אמצעי הגנה על בטחון אזרחי ישראל.

    ולא יהיה לחץ בינלאומי כי האג’נדה המוצהרת של הזרם המרכזי והשולט בעם הפלסטיני, שמתבטאת ברטוריקה שלו, לא באה ממקום של דרישה לשוויון, אלא ממקום של שלילת הזכות של היהודים בארץ ישראל.

    הפלסטינים לא יכולים להתחפש למרטין לותר קינג, כי הם לא מרטין לותר קינג. האמונות הבסיסיות שלהם לא ניתנות להסוואה. האינטלקטואלים ה"חילונים" שלהם עוד יותר מלאים ומשדרים שנאה,דה-לגיטימציה והכפשה מהחמאסניקים. מספיק לקרוא את מסמכי החזון מחד, ולהיחשף לסגנון ולתכנים של ei ודומיהם מאידך.

    אתה לא יכול לשווק טורפים על תקן של אוכלי עשב, גם אם אתה איש פרסום גאון, מה שאינך.

  4. אלי / אליה וקוץ בה הגיב:

    גם לפי החזון המלבב הזה דורשים הפלסטינאים א פרוק ההתנחלויות ופינוי המתנחלים, ואז מה הועילו חכמים בתקנתם ?

    מדינה דו לאומית היא חזון קוסם. הבעיה היא שברוב המקומות זה לא כל כך עובד

  5. חנן הגיב:

    ברוך הבא גדעון למחנה ההגיון
    אכן פתרון שתי המדינות אבד עליו הכלח מזה
    שנים לא מעטות.
    אבל גם פתרון מדינת כל אזרחיה לא ימומש לפני
    קיום חרם בינלאומי בסגנון דרא"פ למרבה הצער
    ניצניה המתחדשים של המלחמה הקרה לא מקרבים חרם כזה.

  6. ע.ג הגיב:

    בשום מקום בעולם לא הצליח הענין של מדינה דו-לאומית. לאור התנהלותם של הפלשתינים בינם לבין עצמם (דרך עדינה להגיד שהם רוצחים כל פלשתיני שחושב אחרת מהם) מדינה דו-לאומית בארץ ישראל היא רצח כל היהודים בה. לכן לעולם לא תקום מדינה כזו. כאשר יחתם הסכם שלום בין ישראל למדינה הפלשתינית יהיה צורך להחליט מה לעשות בהן ויתכן מאד שהן תשארנה על מקומן ותושביהן יהיו מעוט יהודי בפלשתין כשם שיש פלשתינים כמעוט בישראל. על זכות השיבה לישראל אין מה לדבר משום שהאשמים בנכבה הם הפלשתינים עצמם שניסו להרוג את היהודים בארץ ישראל ולא מחזירים רוצח לעמדה ממנה ניסה לרצוח.

  7. נאיביות? הגיב:

    ה"פיתרון" של מדינה דו לאומית כפי שמציג אותו ספירו איננו אלא מתכון לשפיכות דמים. הוא לא צלח גם במדינות שבהן מידת העוינות הבסיסית בין הלאומים/קבוצות הייתה פחותה. מי שנוכח באלימות הבין קבוצתית בלבנון, עירק, סודן וארצות אחרות במרחב הרלבנטי שבהן יותר מקבוצה דומיננטית אחת ועדיין יכול לדבר על מדינה דו לאומית (ועוד בין יהודים לפלסטינים על רקע שינאה של דורות) צריך להיות נאיבי למדי, שלא לומר, חסר אחריות.
    ומשהו לגבי ההתייחסות לשאלת ה"פליטים" (המרכאות משום שרובם אינם פליטים-הם, ואף הוריהם, נולדו היכן שהם מתגוררים כיום):
    הפליטים רוצים לחזור לבתים בהם חיה משפחתם. זוהי הדרישה המוצהרת. מה זה משנה לפלסטיני אם מיישבים אותו ב"אשקלון החדשה" שמרוחקת מהיכן שעמד בית משפחתו ובין אם מיישבים אותו ברצועת עזה? בשני המקרים מדובר במקום שונה ממקום המגורים המקורי אך עדיין חלק מאותה ארץ. בעצם יש הבדל-הרבה יותר ריאלי ונכון ליישב את ה"פליט" בקירבת המקום שבו גדל.
    האומנם גדעון ספירו לא מבין זאת?
    עמי

  8. אור שי הגיב:

    ספירו,
    מה שאתה מעלה כאן על הכתב הוא חזון של ייאוש. וייאוש הוא לא מדריך טוב לפעולה. ייאוש הורס את העבודה של כל מי שמאמינים בזכויות אדם, בשלום, בסוציאליזם, בקיום משותף.

    ההתנתקות הייתה אמנם תכנית גרועה של ראש ממשלה גרוע, אבל היא הוכיחה דבר אחד: הכיבוש הוא הפיך, ההתנחלויות הפיכות. האיומים ב"מלחמת אחים" בסופו של דבר הסתברו כאח קטן ומפונק שבוכה וצורח כשההורים מעמידים אותו בפינה. ושאר האחים עומדים ומסתכלים.

    אם נקבל את חזון המדינה האחת, המשמעות העיקרית בשבילנו בשמאל הרדיקאלי היא להפסיק לפעול נגד הנוכחות הצבאית בשטחים ונגד ההתנחלויות. למה לפרק התנחלויות אם ממילא הן יהיו בשטח "המדינה האחת"? למה לפנות בסיסים צבאיים אם השטחים האלה יהיו "שלנו"?

    צה"ל ימשיך להחזיק 3.5 מיליון פלסטינים תחת כיבוש, ואנחנו לא נעשה כלום. ההתנחלויות ימשיכו לגזול אדמות ולהוות בסיסים של כוחות הכיבוש, ואנחנו נעסוק בניסוח מסמכי חזון של "מדינה אחת". הכיבוש יימשך, ואנחנו לא נעשה נגדו כלום. בגלל הייאוש.

    ייאוש הוא הרסני. צריך בעיני להמשיך לפעול לטובת פתרון של שתי מדינות.

  9. חיים ו. הגיב:

    "זה לא יהיה ערב של שושנים" זכה בפרס האנדרסטייטמנט של העשור.

    תראה, אולי פעם יכלת להפחיד משהו עם "המדינה האחת" אבל כבר מזמן ברור לכולם שמדינה אחת לא תקום כאן לעולם.
    הרי כל מה שישראל צריכה לעשות זה להפסיק להנשים את הפת"ח בגדה ותוך חודש נקבל הפיכה אלימה ביותר בגדה המערבית(בדיוק כמו בעזה), החמאס משתלט על מרכזי הכח וישראל חופשיה מכל צורך במו"מ, פשרה או כל עניין אחר. הגדר תהפוך לגבול דה-פקטו וצה"ל יסוג ממרבית הגדה המערבית, אפשר לסמוך על החמאס שיתן מספיק תירוצים לישראל לנהל מלחמה זעירה, לזכות בנקודות בדעת הקהל העולמית ולהביא להכרה בגבול דה-פקטו על ידי מרבית העולם, או לפחות מי שחשוב. 

    מי אתה חושב שיפסיד מכל זה? נכון, סרי נוסייבה החילוני המתון.
    אתה יודע מה, הנה מחשבת כפירה, האם יש סיכוי שסרי נוסייבה מקווה שמדינה אחת עם הישראלים תציל אותו מהתמודדות מול החמאס.
    המממ….

  10. דוד עציון הגיב:

    מדינה דו-לאומית לא תתקיים, ותהפוך תוך מספר שנים למדינה ערבית
    נניח לרגע שנגיע להסכם, כפוי או מוסכם, של מדינה כזו. כבר כיום, ללא זכות השיבה, מספר היהודים והערבים בין הים לירדן כמעט שווה. שיבתם של מיליוני פליטים פלסטיניים (כולם ישובו, ולו רק כי מדינות ערב ישמחו להיפטר מהם), יחד עם הריבוי הטבעי הגבוה יותר ועם יותר ויותר יהודים שיהגרו מכאן, תביא את המדינה למצב של רוב ערבי (גם אם לא גדול) כשלב ראשון.
    די סביר, שאלימות תהיה חזיון נפוץ בין שני העמים, שגם כיום לא נחשבים רגועים במיוחד. כדי להשיג שוויון בין שתי הקבוצות האתניות, יהיה צורך להוריד את רמת חיי היהודים באופן כלשהוא – והיהודים יעדיפו להגר (מי שיכול). כך יהיה מצב היהודים (במקרה הטוב) דומה לזה של הנוצרים בלבנון, ותוך 20-30 שנה תהפוך פלסטין, עם מיעוט יהודי לא גדול, ואולי גם נרדף, לחברה של ממש בליגה הערבית.

  11. לא צריך להגזים הגיב:

    ספירו, סרי נוסייבה הוא פוליטיקאי אחרי הכל, ולא קשה לזהות את הספין שבדבריו. אין ספק שהחלק הפרגמטי בהנהגה הפלסטינית להוט להגיע כבר להסכם, אולם המצב הפולטי העגום במדינת ישראל לא מאפשר להגיע לאחד כזה בקרוב. לכן, על מנת שהפלסטינים לא יהפכו לחותמת גומי בכל הסכם שעתיד לבוא, הם מקשיחים עמדות.
    ודבר נוסף – לכל מי שמביא את דרום אפריקה כדוגמא למדינה דו לאומית מוצלחת יש לי רק דבר אחד לומר – תסעו לשם, תבקרו, תדברו עם האנשים, שחורים ולבנים כאחד. תראו עד כמה הניסוי הזה שהחל באופן מבטיח כשל. אחרי זה תחליטו אם אתם רוצים את אותו הדבר גם כאן.

  12. Ran Greenstein הגיב:

    It is a common misunderstanding. South Africa today is not a binational state, but a state in which people’s racial or ethnic identity is not recognized in law, and every citizen stands in a similar relation to the state as an individual. This solution was made possible because neither whites nor blacks had a history of organizing on a separate national basis. Rather, they were organized on many bases that were partially overlapping (white afrikaners and black coloureds largely share language and religion; white jews and black indians share language; many whites and many blacks share christianity; whites were internally divided on the basis of language, religion, ethnicity, and so were blacks, and so on). And, of course, socially and economically whites were totally dependent on black labour. None of these conditions exist in Israel/Palestine, where people have organized much more rigidly on a separatist ethnic-national basis, whereby nationality, language, religion reinforce each other as bases of division.

    What does all this mean? There is simply no possibility of a similar solution, if the social and historical conditions are totally different. Whatever solution eventually emerges, it would have to be developed from scratch, not through copying any imaginary ‘models’.

  13. לקומרד צירוס הגיב:

    הפתרון ההומאני שאתה מציע ליהודים, הוא אותו פתרון הומאני שגאנדי הציע לפלשתינים. אם לפלשתינים הוא לא נראה, אין שום סיבה שהיהודים, שמהווים 80% מהאוכלוסיה בתוך קווי 67′, יסכימו לו.
    ולא. הצטיידות בדרכונים אירופאים אינה מעידה על כלום. לכל היותר היא מעידה על רצון ללמוד באירופה בזול/חינם.

  14. אור הגיב:

    כפי שהעירו לפני, מדינה אחת משמעה אפרטהייד.
    צריך להיות באמת נאיבי בשביל להאמין שהיהודים יוותרו על זכויות היתר שלהם רק בגלל שיש עוד ערבים. רק ימצאו דרכים יותר יצירתיות לעשות דמוקרטיה בכאילו.
    סביר להניח שרוב שלוש מאות האלף יתפנו, אם וכאשר (וזה אם וכאשר גדול), ברצון, ורק מיעוט קטן יתנגד בצורה אלימה. 10,000 חמושים נגד הצבא הכי חזק במזרח התיכון זו לא מלחמת אזרחים, זו סתם מרידה קטנה שיכולה להיות מדוכאת בקלות.
    אבל בכל מקרה, לא לשם מועדות פנינו.
    גניבת הקרקעות נמשכת, מלחמת החורמה של ישראל באיכר הפלשתיני לא מפסיקה לרגע, ישראל גונבת בנוסף גם מים, מפעלים ישראלים מתייחסים לפועלים הפלשתינים כמו עבדים.
    אם מישהו מצפה שמטוב ליבה ישראל תוותר על זכויות היתר, הוא יצפה עוד הרבה זמן.
    באופן לא מפתיע, וכמו לכל אורך ההיסטוריה, ישראל החליטה לשקול ויתור כלשהו רק אחרי שהכריחו אותה בכח הזרוע ב-87′. וכרגיל היא דיכאה את המהומות באלימות וחיפשה משתפי"ם שאפשר לפגוש בשמינית הדרך- הסכמי אוסלו האימפריאליסטים.
    שלא תהייה שום אשלייה- רק התחזקות צבאית של הפלשתינים, כזאת שתבטל את היתרון הישראלי, תוכל להביא לשלום של שווים.

  15. יוסי אלמגור הגיב:

    במילים פשוטות – חזון גאוני ומבריק!!! איך לא חשבנו על זה קודם!?

    אבל רק רגע, כיצד ניישם אותו??

    פשוט ביותר! –

    תוקם לאלתר מפלגה חדשה שמצעה יהיה מדינת כל אזרחיה דו-לאומית. כך ולא אחרת. ונשכנע את המוני בית ישראל לזנוח את רעיון מדינת היהודונים שלהם, ולהצביע לה. זאת כמובן לא צריכה להיות בעיה שכן כדברי ספירו: "כל מי שזכויות אדם ושיווין ערך האדם הוא עקרון שאין עליו פשרות ייתן יד לאינטגרציה בין ישראל לפלסטין" (כך במקור), כל מי שחי בתוך עמו, חזקה עליו שיסכים כי קריטריון זה לבדו צפוי להעניק למפלגה החדשה בין 90 ל-94 אחוזים מכלל קולות הבוחרים, ובתוספת "תמיכה בינלאומית הולכת וגוברת", שתיווצר מחוסר הברירה ותעניק לכל העסק הטרי רוח גבית, אף למעלה מכך..

    אבל רגע, כיצד שכחתי! אין אפילו צורך להקים מפלגה כזו! כל שנשאר הוא לשכנע את אזרחי ישראל להצביע בבחירות הקרובות למפלגת בל"ד, שברוחק ראייתה הפוליטי הקדימה אף את ספירו בהציעה חזון זה כמצעה. הידד. לאחר הנצחון הסוחף, יזדרז עזמי בשארה לשוב ארצה. נישא על גלי תמיכת ההמונים, יתמנה לראשות הממשלה ויוציא לפועל את חזון אחרית הימים של מדינה דו-לאומית. ובא לציון גואל.

    אכן, כה פשוט, ויחד עם זאת גאוני!

  16. מחמוד דרוויש אמר בראיון הגיב:

    שלא רק רמאללה חסרת משמעות, אפילו חיפה היא לא מולדת בשבילו. מולדת זה רק בירווה שאיננה…

    אין לך מושג במה אתה מתעסק, ספירו. הפלסטינים באספקט הקולקטיבי שלהם לא מחפשים פיתרון רציונלי ופרקטי. הם חיים בעולם הפנטסיה. עולם שבו העוול יתוקן רק אם לא רק קיומינו הפיסי ימחק מכאן, אלא זכרון היותינו.

    כל הברברת הפסיאודו-אינטלקטואלית לא מצליחה לכסות על הסנטימנט הבסיסי הזה.

    באשר לנוסייבה – הוא מבטא יאוש מהכישלון הפלסטיני הנמשך והולך כבר מאה שנה לפתח שלטון עצמי בר-קיימא. הטימטום של אמין-אל-חוסייני, בגידת האליטות, השחיתות בפתח, הפראות והריאקציוניות של חמאס. נוסייבה חושב להשתמש בישראל על תקן קביים שינחילו לפלסטינים סדרי מנהל תקין. מסכן. קשה לו להודות שמה שאין לך מבפנים, שום תומכה חיצונית לא יכולה להחליף.

    (דרך אגב, מי שנשבע בדרום אפריקה צריך לדעת שאף כי בגין ההיסטוריה השונה שלה תהליכי ההתפוררות שלה מפגרים אחרי שאר היבשת בתקופה הפוסט-קולוניאלית, אבל הכיוון דומה.)

  17. יובל הלפרין הגיב:

    תחילה תגובתי למאמר של גדעון, שפורסמה באתר "על צד שמאל", שגם בוא הובא המאמר:

    כל מהלך שלא לשביעות רצונם של המתנחלים פירושו סכנה למלחמת אזרחים.
    אם פינוי ההתנחלויות פירושו מלחמת אזרחים, מדינה אחת לא גזענית פרושה מלחמת אזרחים קשה פי כמה (כי המתנחלים עדיין יהיו מרוכזים ב"בסיסיהם" המבוצרים).

    לו כל מהלך בעולם היה נקבע על פי החשש ממלחמת אזרחים,
    בדרם ארצות הברית עדיין הייתה עבדות.
    בצרפת עדיין הייתה מלוכה אבסולוטית.
    ובכל שאר המדינות היו נותרים על כנם, לטוב ולרע, המשטרים ששררו בהם לפני 500-600 שנה.

    לפיכך עדיף ליזום ולא להיכנע, ובהנחה ששני החזונות (מדינה אחת, שתי מדינות) צודקים – עדיף לדבוק בזה הזוכה לתמיכה ציבורית רחבה יותר.

    וכעת לעניין שהעלה אחד המגיבים ויש להידרש לו: "זכות העזיבה".
    אני קורא את דבריו של המגיב ולא מבין מה הוא רוצה: "בתמורה יקבלו היהודים את זכות העזיבה." "בתמורה יקבלו היהודים את זכות העזיבה." "בתמורה יקבלו היהודים את זכות העזיבה."
    עד עתה חשבתי שזכות העזיבה שרירה וקיימת. אחרת, איך הגיעו יותר מחצי מיליון ישראלים (יהודים וערבים) לארצות הברית, ועוד כמה מאות אלפים בארצות אחרות?
    לא כל זכות מחייבת מימון ההוצאות הכרוכות בה או פיצוי והטבות כלשהם. הרי זו זכות העזיבה ולא חובת העזיבה.
    בעוד זכויות אחרות הופכות לפיקציה לגבי חלק ניכר מהאוכלוסייה, בשל מחירן הכספי, למשל "הזכות לחינוך" או "הזכות לטיפול רפואי" וכד’ –
    את זכות העזיבה ממשים, לפי ניסיוני לפחות, כאלו שאינם נמנים על בעלי כוח הקנייה, אלא להפך: אלה שיש להם סיבה לעזוב כי הם מחפשים את מזלם במקום אחר.

    החלק האחרון במשוואה קיים: ליהודים יש זכות עזיבה מלאה. זכות ולא חובה. נותר רק לממש את חלקה הראשון של המשוואה: זכות השיבה לפליטים הפלסטינים. זכות ולא חובה.

  18. פטריוט לאור שי הגיב:

    אתה כותב שחזון של מדינה אחת הוא חזון של יאוש.יכול להיות שאתה צודק. אבל השאלה היא: מה גורם לאנשי שמאל האמיתיים (לא מפלגת העבודה, שבפועל היא ימין קיצוני, שבונה ומרחיב התנחלויות) להתייאש מהרעיון של שתי מדינות? הסיבה לכך היא שתומכי שתי מדינות רק מדברים על הרעיון, ולא עושים כמעט שום דבר למען הגשמתו. למה מתנגדי הכיבוש לא מארגנים הפגנות סוערות פעם בשבוע, שבועיים, כפי שהחרדים ארגנו, במאה שערים, כשנאבקו במצעד הגאווה, כאשר הם הבעירו צמיגים ופחי אשפה? אם השמאל יארגן הפגנות סוערות נגד הכיבוש, אז גם הציונים שמתנגדים להקמת התנחלויות, יצטרפו עלינו והתקשורת תצטרך לדווח על ההפגנות הסוערות של השמאל ויהיה לה פחות זמן לדבר על "איום מצד החמאס, האירן וכד’" כדי להביא ל"איחוד של היהודים"! אז תומכי הרעיון שתי מדינות לשני עמים – בואו ותארגנו מחאה נגד הכיבוש לעתים קרובות, אז לא יהיו מתייאשים מרעיון של שתי מדינות ורק כך נקרב את הקץ לכיבוש!

  19. אנטק לא צוקרמן הגיב:

    גדעון, אשמח לקרוא תשובתך למגיבים " כמי שתמך שנים בפיתרון של מדינה אחת" ואור שי. תודה.

  20. לאור הגיב:

    ועם זאת, פתרון של מדינה אחת הוא גם הריאלי יותר וגם הצודק יותר. השטחים הפכו לתלויים כמעט בכל אספקט בישראל שבתוך הקו הירוק, כך למשל אפילו עזה קרסה כלכלית כתוצאה מההתנתקות (ולא רק בגלל הסגר אלא גם בגלל אובדן החקלאות והעסקים של המתנחלים). מעבר לכך, פתרון של מדינה אחת הוא היחידי שבעזרתו אפשר יהיה למחות את עוול הנישול והגירוש של 48′.

  21. שי פסבדונים הגיב:

    גדעון, אני מכיר את כתיבתך ועוקב אחריה. לא עולה ממנה אותה חדוות כתיבה ואמונת דרך שעולה אפילו ממכתביך לשופטים.

    שן על זה עוד קצת.

  22. גדעון ספירו הגיב:

    מגיבים יקירם,
    את כל תסריטי האימה שאתם משרטטים כאן, אני מכיר בעל פה. כתבתי אותם עשרות פעמים במאמריי לאורך השנים במחלוקות שהיו לי עם חסידיה האידיאולוגים של המדינה האחת לשני העמים, בתקופה שהערכתי כי פיתרון שתי מדינות הוא אפשרי.

    גם כיום אני מעדיף את הפתרון של שתי מדינות, וברשימתי אני גם מציין כי אילו הייתה הקהילה הבינלאונמית מטילה על ישראל חרם כלכלי וספורטיבי כאשר אזרחים ישראלים לא יכולים לתייר יותר בעולם, כמו על דרום אפריקה בעידן האפרטהייד,ישראל היתה מתעשתת תוך חודש ומתחילה ביישום אמיתי ולא ממוזמז של שתי מדינות.אלא שחרם כזה לא נראה באופק, גם לא הרחוק.

    איש מהמגיבים לא סתר את הנחת העבודה שלי, כי עברנו את נקודת האל חזור בפיתרון שתי המדינות. ישראל ממשיכה לבנות בהתנחלויות, מספר המתנחלים גדל, ומ-300 אלף כיום הוא יצמח תוך זמן לא רב לחצי מיליון.

    המדינה הדו לאומית כבר קיימת, אלא שבמדינה הזו חיים היום שני עמים, כאשר האחד נהנה מזכויות והשני לא. בנתונים אלה הדרכים לחיסול את הכיבוש הן או בהענקת שוויון זכויות לכל החיים כבר כיום תחת שלטון ישראלי, כלומר מדינה דו לאומית דמוקרטית, (והניסיון עם הערבים אזרחי ישראל מוכיח כי דו קיום כזה לא זו בלבד שהוא אפשרי, אלא שהאזרחים הערבים הם היום הציבור הדמוקרטי ביותר במדינת ישראל), או נכבה שנייה, גירוש הפלסטינים, שפירושו, מעבר לפשע הגלום בה, חזרה לנקודת המוצא של מלחמה עם כל העולם הערבי והמוסלמי.

    דרך אגב, בטרם חיסול האפרטהייד בדרום אפריקה דיברו הלבנים על השחורים בדיוק באותו נוסח מפחיד של תסריטי אימה כמו המגיבים כאן ביחס לערבים. (והאנטישמים בקשר ליהודים).

    אפשר כמובן להמשיך בכיבוש עוד 40 שנים, להמשיך ולדבר נגד המדינה האחת ולאונן נגד הכיבוש. זאת משמעות האמיתית של המגיבים כאן.

    אם יתברר כי יש חזרה מהאל חזור, אחזור ואתמוך בפיתרון שתי מדינות.

  23. רמי הגיב:

    אני מאמין באמונה שלמה במדינת ישרפלסטין דמוקרטית וסוציאליסטית מן הים עד הירדן, ואם תואילו לאפשר לי – אנמק עמדתי בקצרה.

    ראשית אזכירכם שכך היינו בתקופה העתמנית ובמידה רבה בימי המנדט. בשנים שקדמו לכיבוש הבריטי כל אזרחי הארץ היו שווים. הם אמנם לא היו שווים הרבה, כי המשטר היה מונרכי ומנוון, אבל הם לא היו ש ו נ י ם זה מזה. לא היה מצב שיהודי יכול להתנחל בכל מקום שיחפוץ ואילו הערבי סגור ככלב בין מחסומים או תחת משטר רשויונות כמו בעשורים הראשונים של מדינת ישראל. בתקופת המנדט הבריטי היתה ממשלה של כולם ותקציביה הופנו לכל המגזרים והנכלולים הישראלים המוכרים לכולנו של "שוויון זכויות" דוקומנטרי ואפלייה עמוקה בכל שטחי הקיום לא תפסו.
    ואז החל רעיון החלוקה להסתנן, וברור כשמש מי הורה אותו ומי דחף אותו (ייצמן וב.ג. לצעירינו). והיום גם ברור שהתוצאה של רעיון העיוועים הזה,לקחת ארץ נושבת ולחלקה בסכין גרם רק לשפיכות דמים, טיהור אתני וטרגדיה שנמשכת כבר כעשרים מערכות לאורך 60 שנה. הדבר הכי דומה לחלוקה הוא חלוקת התינוק בין שתי אמהות על ידי שלמה….

    סיכום ביניים: מצב החלוקה הנכחי אינו המצב הטבעי. רעיון החלוקה הורה בראשי המיעוט הציוני ונבט ברחם אומות נוצריות שהאמינו לכזבים והתאהבו בטקסט עתיק יומין וגם כסף סימא את עיניהם. כדאי לקרוא את ספרו של פבריגאט לדוגמא. זה לא רק רחוב ברמת גן.

    ועתה לשאלה כיצד יכון משטר חד מדינתי בישרפלסטין.
    צודקים ספירו ונוסייבה באמרם שהדרך היא תביעה לשוויון זכויות. כלומר, מן הפרט אל הכלל. לסנגר על מדינת כל אזרחיה זה אוטופיה, אבל לתבוע זכויות פרטיקולריות במדיה ובבגץ ובתעמולה בקרב הישראלים (שהם הרי שטופי מוח ממש כמו שאדמות בית הערבה נשטפו ממלחיהן). ההישג הראשון צריך להיות החלה אוניברסלית של הזכות לביטוח בריאות ולביטוח לאומי. ומזכות לזכות הקערה תתהפך עד שנתבע בקול גדול להעניק זכות בחירה לכנסת (לכנסת הישראלית, ולא לפרלמנט הישרפלסטיני) לכל מי שגר כאן וכפוף לשלטון ירושלים. ובכן, לא רבולוציה אלא אבולוציה, ממשטר שחרת על דגלו "שוויון מדיני וחברתי גמור" אך מעל בדגלו וחילל את שטרו. משטר כזה יתבע לכבד את זכויות האזרח (או לסגת מכל השטחים הכבושים). עד לשוויון אמיתי בפני החוק.
    ואחרי זכות הבחירה יבואו תיקונים חשובים שכל ישראלי שהיום פוחד פחד מוות מן השד הדולאומי ישמח עליהם, כגון תחבורה ציבורית כבישית ומסילתית כל ימות השנה, אפשרות לאכול אוכל לא כשר במחירים נמוכים בעשרות אחוזים ולקנות ולסחור וכו’.
    והפרלמנט החדש שישבו בו כששים צירים פלסטינים יקבע את גבולות הארץ ויאפשר שיבה במסורה לפליטים, כי הרי הארץ צפופה כל כך, אבל יעניק פיצוי ממשי לגולים וירפא את הפצע המדמם שפצעו בנגוריון ואנשי דמים בדרכי מחילה ודציוניזציה חינוכיים.
    כסף יתחיל לנזול מהעשירים לעניים (יהודים וערבים) כי יפסיקו ליבא תאילנדים ורומנים ויתנו את העבודה החקלאית והבניין לבני הארץ המצטיינים בה והם יקבלו שכר נאות. גם הג’ניוס הפלסטיני יתמקם בכל שדרות הממשל והמשק כאשר יחדלו לחסום אותו בחוקים ובקריצות עין, וכבר הוכח שהם מצטיינים כאשר לא מסרסים אותם.
    סיכום: לא רק שזו האופציה ההכרחית והמוסרית, אלא זו גם האופציה המשגשגת שאיש לא יפסיד ממנה (חוץ אולי מנילי ברק שאינה מכירה מספיק מובילי שלטון ערבים) אלא שהכל יהנו וירוויחו ממנה.
    ומילה אחרונה: לא מדובר במהפכה אלא בזחילה והמיתר הראשי הוא חינוך העם, תחילה השמאלנים ואחר כך האחרים, לכך שהשד אינו שד אלא "מכשפה טובה" (למי שמכיר את ספורי דורה בערוץ הילדים). המנוף הוא בידי נשים ואנשים כמו זהבה גלאון וחבריה וכן דב חנין וחבריו היהודים והערבים שצריכים לזנוח את רעיון העיוועים של שתי מדינות לשני עמים (כשעם אחד מציין והשני מצטיין).

  24. חבל, ספירו הגיב:

    מה תשיגו בטיפשות הזו?
    לגבי 99.99% (כפי שמציין אורי אבנרו במאמרו המעולה באתר גושלום) מהציבור היהודי – עדיף להרוג וליהרג, לבצע כל זוועה וכל טיהור אתני, מאשר לחיות במדינה עם רוב ערבי (או אפילו מיעוט בסדרי הגודל שעליו אתה מדבר).
    מי יכפה עליהם לשנות את דעתם?
    מי יקרע מתוך ידם את המדינה האתנית היהודית שהיא חלומם ותכלית חייהם כאן?
    אתם דוחקים את עצמכם לפינה שיכולה להצמיח רק אלימות ודם . כל הדיכוי, כל הנישול, יתרחבו פי אלף אלפים, ובגיבוי מלא של "המרכז הלאומני" (כדבריכם) שהיום עדיין חי במסגרת מגבלות מסויימות.
    המאסה הקריטית הזו שהיא, למעשה, קובעת את מדיניות ישראל ואת דעת הקהל – תפנה כאחת פניה חדה ימינה.
    אין כלל לשער את ההקצנה שתחול במדיניות ישראל כתוצאה ממהלך זה.
    מי שמנסה לשווק לציבור הישראלי שונא-הערבים את נוסחת "הם ואנחנו" יקבל, הישר לפרצופו, את התשובה: "הם או אנחנו".
    האם לכך מכוון השמאל הרדיקלי בישראל?

    חבל, חבל מאוד.

    חוני קבלו.

  25. גיא הגיב:

    גדעון, אני שמח מאוד לקרוא את מה שאתה כותב. גם אני עברתי את אותו התהליך, וגם אני הגעתי למסקנה הזאת.

    ימינו הם ימים קריטים, חשובים והסטורים בתולדות השמאל האנטי-ציוני. אלה הימים בוא אנו מתפכחים מרעיון שני המדינות, וחוזרים לפתרון שלעניות דעתי הוא הצודק ביותר והישים ביותר – הכרה במציאות של מדינה אחת, ומאבק אזרחי על מנת להשיג שוויון לכל.

  26. המודל שגדעון מציע רעיון נשגב הגיב:

    זה מודל טוב לישום גם במקומות האלה
    1 גיאורגיה אבחזיה ודרום אוסטיה
    2 סרביה וקוסובו
    3 צצניה ורוסיה
    4 צפון אירלנד ואירלנד
    5 טיבט וסין
    6 דרום קשמיר והודו
    7 דראפור וסודן
    הרעיון של מדינה אחת הוא רעיון נשגב
    הרעיון הזה יחסל את כל הסכסוכים בעולם
    אפשר גם לבצע את האיחודים הבאים
    1 גמאה אל איסלם והניאונאצים
    2 מכחישי השואה ושונאי הציונות
    3 ארגונים אנטישמים וארגונים איסלמים
    האיחודים האלה יגרמו לחיסכון רב
    במספר האתרים באינטרנט ויאחדו כוחות
    מתוך מגמה של אחות עמים שתביא לשלום עולמי

  27. דניאל קלטי הגיב:

    מזל טוב גדעון, אני איתך!!

    בזמנו, הרי, פרסמתי מאמר בנושא, על איך ניתן יהיה לבנות מדינה שכזו, כך שכל קהילה, תוכל להגן, על אורחות-חייה (וכך, למשל, יוגנו החילונים, החוששים – לא-מעט בצדק – מברית אפוקליפטית, בין החמא"ס ל"אגודה" ולש"ס, לכפיית חוקי-הדת – החרדים יחיו כדרכם, האיסלאמיסטים כדרכם והחילוניים כדרכם, כל קהילה וקהילה, על-פי דרכה…).

    לאור חשיבות הנושא, אני מביא כאן פעם נוספת את הקישור למאמר דנן:
    — קישור —

    אשמח להקים יחד תנועה, שתפעל להגשמת חזוננו!!

    בברכת הצלחה לכולנו, שלך בהערצה, דני.

  28. comcirrus הגיב:

    יובל היקר, אתה מנסה לאחוז במקל משני קצוותיו. מצד אחד מדבר על מצוקות הפליטים והנדכאים עלי אדמות ואז בהינף מחשבתי אתה מצהיר ללא ניד עפעף על כך שזכות העזיבה קיימת ולא כול זכות מחייבת מימון. ובכן אם זה היה כול כך פשוט לא הייתה בעיית פליטים ועובדים זרים לא חוקים בעולם נכון? אין לי ספק שאתה מודע היטב לכך שאדם ומשפחתו אינם יכולים בבוקר בהיר לארוז את מטלטליהם לעלות על מטוס ולנחות להם באירופה או אוסטרליה וגם ארה"ב מוכנים ומזומנים לחיים חדשים.
    הגישה שאתה מציג ויחד איתך כול התומכים במדינה דו לאומית היא קרה ואכזרית ביותר. אתה מציע למעשה לאזרחי ישראל או להשתתף בניסוי של הנדסה חברתית אידיאולוגית שבו אתם מתכוונים לרכז בשטח אחד קטנטן שתי אוכלוסיות שונות אחת מהשניה שעוינות אחת את השניה ומקיזות אחת את דמה של השניה כבר יותר ממאה שנה כאשר אחת הקבוצות בכלל שוללת את זכותה של האחרת לחיות כאן! ואז תוך גלגול עינים מיתמם לצפות מהם לחיות יחדיו בשלום כמו בכול מקום אחר בעולם. מי שלא רוצה להמר על חייו יכול פשוט לאבד את כול רכושו וללכת לחיות חיי פליט במדינה שתסכים לקבל אותו, חסר כול רכוש וזכויות.
    האמת לדעתי עצם ההתנגדות שלכם לרעיון הפשוט שלי רק מוכיח את חוסר הרצינות של הכוונות שלכם. הרי הפיכת ישראל למדינה דו לאומית ומימוש זכות השיבה הם סוג של קריעת ים סוף, אירוע אדיר ממדים שכול אדם סביר מבין שהפוטנציאל לטבח הדדי כאן הוא גבוה והדרישה המינורית והפשוטה שלי לאפשר למי שחפץ בכך בסך הכול לקבל דרכון למדינה אחרת וסיוע של כמה פרוטות היא לגיטימית והומנית ולמעשה תעיד על כוונה אמיתית לאפשר את ההצלחה של כול הענין. אני ממש לא מבין מדוע ההתנגדות.

  29. לספירו הגיב:

    השאלה היא לא במה אתה תומך, שכן הדבר שבו אתה תומך אינו אופציה אמיתית אלא משאלת לב,

    השאלה היא במה עליך לתמוך בין האופציות הפחות טובות הקיימות.

    הטענה היא ש***בהינתן האוכלוסיות הידועות***, מדינה אחת לא תהיה דמוקרטיה, לא יהיה בה שוויון, ולא יתקיימו בה יחסי שלום בין המגזרים.

    הסבר למתקשים:

    בהינתן האוכלוסיה בסעודיה, סעודיה היא מה שהיא ולא שוודיה.

    בהינתן האוכלוסיה בסודאן, סודאן היא מה שהיא, ולא דנמרק, פינלנד, לוכסמבורג, או איי-קיימאן.

    הפלסטינים לא רוצים אוטופיה אולטרה-ליבראלית ניאו-סוציאליסטית וסופר דמוקרטית מהסוג שאתה חולם עליו, כי עובדה שהם מצביעים לחמאס, ולא לאיזו מפלגת שמאל איזוטרית כמו שהיתה בזמנו לחיידר עבד-אל-שאפי.
    ואם הפלסטינים לא רוצים, ורוב הישראלים לא רוצים, איך זה אמור להתבצע? האו"ם ימנה לנו מושל מבחוץ, יחוקק לנו חוקים, וישלח חיל מצב לשריין את הריבונות של המושל? ובחיל מצב יהיו חיילים מפולינזיה תחתית ומיקרונזיה עילית?

    שני הצדדים פה (ויש שני צדדים, אם לא שמת לב) שואפים לדומיננטיות ולהגמוניה של הזהות שלהם עצמם. במקרה הטוב הם מוכנים לסבול את האחר על על-תנאי כמיעוט / אזרח סוג ב’.

    ואם ממילא לא יהיה שוויון במדינה אחת, למה שנרצה/נסכים להיות למטה?

    ה"ציונים" לא יוותרו על היתרון שלהם, כי הם יודעים שהאלטרנטיבה איננה שוויון אלא היפוך מעמד. זהו בדיוק ההגיון של הציונות מלכתחילה.

    כל האמנציפציה, עידן הנאורות האירופית, הטמיעה הרחבה, המשטרים הסובלניים – כל זה לא מנע את מה שקרה כשהתהפכה הרוח. אתה יכול להנות מהרצון הטוב של הרוב או השליט במקום שבו אתה מיעוט, עד שמגיע הרגע שהרצון הטוב הזה נעלם ואת מקומו תופס רצון רע.

    בסיפור הזה היינו כבר יותר מדי פעמים. אתה יודע מי לא לומד אף פעם מהנסיון, נכון?

    כמו כן, מוזר שאתה לא רואה שמדינה רב לאומית כמו יוגוסלביה התפרקה לגורמים, ואפילו בבלגיה פלמים וואלונים צהובים זה לזה ועושים סימנים של גירושין קרובים, למרות שכבר יש להם מדינה אחת, שוויון, וכל הג’אז הזה.

    ובכל זאת מה יהיה?

    אפשרויות:

    1. ימשך מצב שבו לקבוצה אחת יש זכויות יתר על פני קבוצה אחרת, כמו שיש בהרבה מאוד מדינות בעולם, והעולם ימשיך לקטר ולא לעשות כלום, כמנהגו בקודש.

    2. הפלסטינים בגדה יסתפחו לירדן עם רוב הטריטוריה, ואלו של עזה יסתפחו למצריים, בתהליך ארוך טווח. ההתנחלויות הקטנות יפורקו, כמו שהיה בימית ובעזה.

    3. מישהו ישתגע ויזרוק עלינו פצצה. גם הפלסטינים יתאיידו. העם היהודי ישאר בגלות עד לנסיון הבא. מהפיקציה שנקראת עם פלסטיני ישאר אולי שיר של דרוויש, גם לא בטוח. מהאדמה בינתיים אף אחד לא יהנה כי הכל יהיה נגוע קרינה.

    4.יגמר הנפט ו/או ימצא מקור אנרגיה חלופי.
    הבעיה הפלסטינית תתכווץ לפרופרציות הנכונות בהתאם.

    5. יבוא המשה הפלסטיני, והוא יסביר לפלסטינים שזכות השיבה זה עגל הזהב. שטוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ, ושזה מה שיש. זה לא ימצא חן בעיניהם בכלל, אבל לא תהיה להם ברירה, והם יתרגלו.
    (אוטופי בערך כמו חזון המדינה האחת הדמוקרטית פחחחחח)

  30. רמי לרוני קבלו הגיב:

    לא קראתי מאמרו של אורי הנזכר בדבריך, אבל אני מכיר את דעותיו ומכבדן מאוד. הוא אינו שונה מבחינה זו מציונים אחרים שהם רבים מאוד וטובים מאוד, אבל, בכל הכבוד, טועים מאוד.

    טועים כיצד? נחוץ דמיון משוחרר כדי לראות את המדינה הישרפלסטינית העתידה לקום על חורבות משטר האפרטהייד התלת-שכבתי הנכחי. אסביר בקיצור האומר את המונח תלת שכבתי ואחזור לעיקר.
    ובכן, האפרטהייד בגדה המערבית הוא ברור ויצא מגדר ניירת והוראות נכלוליות והיה לעובדה נראית לעין של כבישים ליהודים ושבילי עזים לערבים שלא לדבר על מחסומים ועל אי שוויון מוחלט בפני החוק. הרי אפילו החוקים החלים לכאורה בשווה על שני עמי הגדמ"ע, כגון לא תרצח, לא תגזול, לא תפלוש לשדה רעך, לא תטריד את שכנך המוסק או בוצר בכרמו וכו’ מוחלים באופן מפלה כאשר 90% אכיפה מופנה מול הערבים ורק מקרים מתועדים ומצולמים בוידאו מפעילים את מנגנון האכיפה מול המתנחלים. השכבה השניה הם ערביי מזרח ירושלים שכתוצאה מהסיפוח איבדו את אזרחותם הירדנית (היות אזרח של מדינה שאינה שולטת בטריטוריה שבה אתה חי אקוויולנטי לחוסר אזרחות ודוק!) והפכו לאזרחים מסוג ב’ שאינם שותפים למשחק הדמוקרטי. והשכבה השניה היא ערביי ישראל והדברים ידועים.
    ואשוב לעיקר: הישראלי הממוצע, בורגני שרואה את העולם מזוית אדנותית וזועק מרה כאשר פוגעים בזכויותיו, ישראלי כזה יהנה לפתע משפע וסגסוג וחופש אמיתי. הוא יוכל לעלות על רכבת בשבת בבוקר ולבקר את קרוביו בנהריה או חיפה או לנסוע באוטובוס לירושלים או לקנות בשר טרי ונקי משחיטה נאותה ורחמנית. ובבואו למשרד הפנים למשל, הוא לא יתקבל על ידי פקיד רובוטריק (שפועל באופן טריקי על פי הוראות סודיות ואפילו לא כתובות) אלא על ידי פקידה העונה לשם פטמה או צילה והמבצעת את תפקידה ביושר ובחיוך ובבואו לבנק או לחברת החשמל או בביטוח הלאומי הוא ימצא פקידים כמו מוחמד ונואה ונועה שיחייכו אליו ולא יצחקו עליו. כי הרי היהודיות של המדינה לא רק שאינה מועילה לנו, האדונים לכאורה, אלא אף גובה מאיתנו מחיר כבד. ומה יקרה אם בנאים ורצפים ותפסנים מקצוענים מעזה או חברון יהנו מהשכר הגבוה המשולם היום לאורחים מעבר לים? ואם במקום הודיות ופיליפיניות יסעדו את קשישינו צעירות מדימונה או מטייבה או מחלחול שיעברו קורסים ויקבלו שכר שיכבד את עצמאותן ואת האוטונומיה שלהן ובבואן בברית הנישואים האזרחיים יהיה להן כסף משלהן ובטחון כלכלי?
    שמעת בוודאי את הסיפור על ביצת קולומבוס. אתה מכיר בוודאי את סיפורו הנפלא של אנדרסן על בגדי המלך החדשים. וכי אין זה המקרה שלנו? עד מתי נחיה בתיאוקרטיה שמחירה זיהום אויר ותאונות דרכים ואובדן הכבוד והחירות רק למען אדנות מזוייפת וסמל מנורת 7 הקנים?
    מילה אחרונה: נניח שאתה עברי ציוני: מי יפריע לך לפתח את תרבותך העברית, דתית וחילונית כאחד? וכי לא נכתבו כאן יצירות מופת בשפתנו לפני הנכבה? וכי ביאליק נזקק לארץ "ערבריין" כדי לחלום לכתוב וליצור? וכי ברנר נזקק לדיר יאסין כדי לתאר את גורלו של האדם, ערגונו ואובדנו?
    הכלל, נחוץ להחליף את הסיסמא האבודה של שלום עכשיו ושל 2 מ’ ל2 עמים, לסיסמא של מדינת ישרפלסטין דמוקרטית שוויונית וסוציאליסטית עכשיו. במקום ביטול הכיבוש עלינו לקרוא לביטול משפט שלמה שביתר את תינוקנו המדמם וגווע מול עינינו.

  31. גיל אהרנסון הגיב:

    בניגוד לרוב המגיבים כאן, התומכים ברעיון א’ או ב’, אני טוען שהדרך הנכונה היא מא’ לב’. כלומר, הדרך היחידה ליישום מדינה אחת היא הקמת 2 מדינות כשלב ביניים (ארוך טווח, שיכול אפילו להקרא שלב סופי), והדרך היחידה להסכים עם 2 מדינות היא להכיר באפשרות שהן יתאחדו בעתיד.
    אני מדבר על קונפדרציה (ואולי פדרציה), שכמובן תוכל להתקיים רק לאחר שנים רבות בהן ייגדל האמון והשיוון בין שני העמים, במסגרת מסורתית יותר של 2 מדינות.
    ראיה זו מאפשרת גמישות יתר בחלוקה הזמנית ל-2 מדינות, ואי עקירה של אף אדם מביתו, ולכן פתרון כפול זה הוא גם אפשרי, גם היום. כמו כן, כפי שנאמר כאן כבר, כך יוכל הרוב היהודי לבלוע את הצפרדע של שינוי אופיה של המדינה (כאשר סממנים אוטונומיים נעלמים הדרגתית), והעם הפלסתיני יזכה לריבונות משלו.
    כעבור שנים מספר, בהן שני הצדדים יכירו בקיום ההכרחי של העם השני, הלסתינאים ישקמו את תרבותם וכלכתם, ומוסדות השלטון שלהם ישתשפו, הם יוכלו להוות גוף שווה ובעל משקל לריבונות הישראלית המנוסה, ורק אז פדרציה כזו תוכל להיווצר על בסיס שיוויוני והומני

  32. ODED PRE הגיב:

    I WOULD ALSO LIKE TO TAKE PART OF A MOVEMENT TO LIBERATE THE AREA FROM FOREIGN CONTROL. FOR THE SAKE OF THE REGION’S PEOPLE AND CHILDREN AND THEIR PLEASENT FUTURE. I LOVE EVERYONE PPL.

  33. שימי הגיב:

    השמאל הריאקציוני שמנסה להחזיר את הגלגל לפני 48 יגרום במו ידיו לטיהורים אתניים הדדיים, זרע השינאה בישראל כבר נזרע בתקופת הפיגועים מ-93 ועד המילניום הנוכחי, הניסיון השחצני והפולשני להחדרת אידיאולוגיות זרות לאזורינו לא פחותות מכיבושים קולוניאליסטים, הם בעצם הקולוניאליזם המערבי החדש במזרח שמשתמש באזרחים ככלי משחק למשנתם האידיאולוגית ומכנה אותם כקורבנות ה"שלום"

  34. לרמי הגיב:

    "ומה יקרה אם בנאים ורצפים ותפסנים מקצוענים מעזה או חברון יהנו מהשכר הגבוה המשולם היום לאורחים מעבר לים?"

    וואללה?
    זה בדיוק מה שהיה מ 1967 עד 1987, שאז פרצה האינתיפאדה הראשונה.
    כנראה שפלסטינים רוצים עוד כמה דברים חוץ מפרנסה. למעשה, הם מעדיפים דברים אחרים על פרנסה, מסתבר. קלקיליה אומר לך משהו? כפר בידיא? אפילו חאן-יונס.

    נפלת לכדור הארץ אתמול מכוכב אחר?

    בכלל, כזכור לך, אחד מהמאפיינים העיקריים של האפרטהייד בדרא"פ שרבים מכם נשבעים בשמו, הוא הסתמכות של האליטות הלבנות על עבודה זולה של שחורים (זה דרך אגב לא השתנה הרבה גם היום).
    למה לתת לכם הזדמנות לתירוצים שהפלסטינים מתקוממים בגלל שהם מתפקדים כחוטבי עצים ושואבי מים?

    חוץ מזה, מניין לך הפנטסיה הוורודה על צעירות מחלחול שעצמאות כלכלית תשחרר אותן מכבלי התרבות הפטריארכלית?
    זה לא קורה למוסלמיות בלונדון, ולא קורה להן בחיפה. למה שזה יקרה בחלחול?

    דרך אגב, אם היית יודע איך ברנר "מצא את מותו" היית משתמש באסמכתא אחרת.
    למה אנשים לא עושים תחקיר בסיס לפני שהם מקשקשים בקומקום, תמהני.

  35. גדעוןספירו הגיב:

    אחד המגיבים התרכז בהבדלים בין דרום אפריקה לישראל, והם אכן קיימים, אבל התעלם מהמכנה המשותף שמוביל גם לפיתרון דומה. פה ושם מדובר במדינה גזענית השוללת מציבור אחר זכויות אדם בסיסיות.פה ושם (שם בעבר ופה עדיין בהווה) הקימו השלטונות מדינות "כאילו" למדוכאים, הבנטוסטנים. המדינה הפלסטינית שמתוכננת על ידי ישראל היא העתק של רעיון הבנטוסטאן.כבר היום מחולקת הגדה למחוזות נוסח בנסטוסן.
    העולם לא קנה את "מדינות הלאום השחורות" שהקים המשטר הלבן בדרום אפריקה במטרה לטשטש את האפרטהייד, אבל הוא כן הולך בשלב זה שולל אחרי "תהליך השלום" שבחסותו מיישמת ישראל את הבנטוסטן הפלסטיני.

    מול תסריטי האימה שמגיבים ממשיכים לשרטט, יש משום מה התעלמות מוחלטת מהמקומות שזה כן עבד ועובד. בלגיה (כבר למעלה ממאה שנים), קנדה, בריטניה (מאות שנים), ספרד. בכל המקומות האלה יש גם מתחים אבל המדינה האחת קיימת ומתפקדת כדמוקרטיה ללא שפיכות דמים. (וגם רוב הבסקים החיים באוטונומיה רחבה, מקבלים את מרות המדינה הפדרלית).

    קשה לי להבין את ההתנגדות הנחרצת של חד"ש, שיובל משמש לה כאן לפה, למדינה האחת, על אף הנסיבות שמסכלות את פיתרון שתי המדינות.

    מי שהזכיר כאן את אבחזיה, תקע גול עצמי. שהרי הפלסטינים רוצים בדיוק את רעיון אבחזיה, להינתק מהמדינה הכובשת, אלא שלאבחזיה היה בעל ברית שאיפשר את ההינתקות, ולפלסטינים אין. ישראל הולכת ומעבה את מספר המתנחלים וההתנחלויות בשטח שהיה מיועד למדינה הפלסטינית ולכן הניתוק הופך להיות קשה עד בלתי אפשרי.

    כל המקוננים כאן על האסון שיתרחש עם קום המדינה האחת, לא מתמודדים עם הטענה שלי, שהמדינה הזו כבר קיימת, ועתה מה שצריך לעשות, הוא להעניק זכויות אזרח לאלה שישראל מונעת זאת מהם.

    אילו כל אלה שהיום מתנגדים למדינה אחת היו מתגייסים למאבק נגד הכיבוש וההתנחלויות, כשאלה היו עדיין בחיתוליהם, ייתכן והיום היינו כבר מזמן בפיתרון שתי המדינות. עתה זה מעט מאוחר.

  36. רמי הוד הגיב:

    פתרון נהדר לאינטלקטואלים משני הצדדים ופתרון מופתי לאנשים המסתובבים במעגלי שמאל של משוכנעים ואינם ערים לכוחות הדת, לדומינטיות של הלאומיות ולעוד גורמים.
    אני מאחל לאלו התומכים בפתרון זה לקחת את הרוב הדמוקרטי העל-לאומי שיש בישראל, לצרף אותו לרוב הדמוקרטי העל-לאומי שיש בפלסטין וביחד תבנו מדינה שתוכל אולי להתחרות עם סן מרינו בכדורגל.
    זה ממש נהדר- דניאל קלטי מסכים!! הוא אפילו כתב מאמר על כך! הוא יכול להיות שוער!
    בני הכפר מסכימים! זה עוד ארבעה קשרים!
    השיח המתקיים כאן כל כך מנותק מתחושות האנשים בשני הרחובות, מהצורך של שני העמים בעצמאות לאומית עם גבולות כבסיס לכל שינוי בהמשך, אם בכלל, מהלאומנות והדתיות הקיימים בשני הצדדים ושלא מאפשרים לא דמוקרטיה ולא נעליים ומעוד גורמים רבים שהם מעבר למילה הכתבה ומעבר לניתוח הפוליטי המתוחכם.
    כמובן שבמשוואה של ספירו ושל אחרים אין פונדמטליזם איסלאמי אלא רק יהודי, אין דיכוי נשים, אין ש"ס וחמאס, אין תחושות לאומיות ופרקטיקות טרוריסטיות של מתנחלים וארגוני טרור פלסטינים. יש תיאוריה יפה- דמוקרטית, שלווה, נכונה כל כך, צודקת מאוד.
    הכול על טהרת המצפון והצדק המוחלט- דבר לא על שינוי חברתי , דיבור בגובה העינים עם אנשים שמה לעשות לא מחזיקים בתפיסות אוטופיות, ודבר לא על פתרון שיוכלו בשני העמים להכיל.

  37. לרמי: " וכי ברנר נזקק לדיר יאסין כדי לתאר את גורלו של האדם, ערגונו ואובדנו?" הגיב:

    ברנר לא נזקק לדיר יאסין, משום שברנר לא זכה לחיות עד דיר יאסין. ברנר נרצח בפרעות תרפ"א, בידי המון פלשתיני יפואי אסלי ומשתולל – כלומר, שכניו של ברנר, 27 שנים לפני טבח דיר יאסין.

  38. Ran Greenstein הגיב:

    Spiro is well-intentioned but does not know much about South Africa. There is no reason why he should, but if he does insist on using this example, he must first learn a bit more about it. The SA bantustans were an apartheid creation: they did not reflect indigenous identities, boundaries and political aspirations. The notion of an independent Palestinian state, in contrast, is an indigenous idea and aspiration, carried forward by its national movement. It is true that Israel tries to create a bantustan out of it, but the idea itself has been rooted in the consciousness of Palestinian-Arabs since the rise of their national movement in 1917. Hence the different reaction to the bantustants and to the notion of a Palestinian state: the first is an imposition by colonial rule; the second emerged from the occupied people themselves. The struggle is about the nature and content of the state, and whether it can ever come into being, but the analogy to the bantustans is historically flawed.

    Another point about South Africa that Spiro does not understand: it is NOT a bi-national state, It never had nor does it have now two consolidated national groups, with strong internal identity and external boundaries. It was organized on the basis of race, which is a very different principle, cutting across nation, ethnicity, religion, language, culture. All these factors have made of Israeli Jews and Palestinian Arabs two mutually exclusive groups in the current context; in SA they have acted to create mixed populations, with overlapping identities. So, in effect, Spiro is offering the same solution to radically different situations historically, where the boundaries of identity and the nature of groups have formed in different ways. Yes, both states are discriminatory, but their impact on group identities and organization – which serve as a the basis for political mobilization – is different. Therefore, logically, the solution must be different as well. Britian by the way is not a binational state, and neither is Spain.

  39. יובל הלפרין הגיב:

    ההשוואה לדרום אפריקה קולעת בתחומים רבים,
    ובמשוואה הזאת השטחים שנכבשו ב-67′ מקבילים לנמיביה.

  40. דניאל קלטי הגיב:

    אני מסכים לחלוטין עם רמי – ולגיל: אולי תסביר לנו, בבקשה, איך אתה בדיוק הולך לחלק את השטח לשתי מדינות, כאשר הגדה כולה מלאה עד-להתפקע, בהתנחבלויות שונות?

    איך בדיוק תוציא לפועל "חלוקה זמנית ל-2 מדינות, ואי עקירה של אף אדם מביתו" – איפה יעבור הגבול ביניהן? האם – בהתאם לשיטת "המרכז הלאומני" וממשלות ישראל למיניהן, תעניק לפלשתינים בנטוסטני-בופוצוואנה, דחוסים ובלתי-אנושיים, תוך השארת ההתנחלויות (שמהן – גם הגדולות והדומיננטיות, אינני מדבר כבר על הקטנות והמבודדות, או על המאחזים – נמצאות רבות גם בעומק-השטח, כפי שתוכנן הדבר מלכתחילה, כידוע) תחת ריבונות ישראלית יהודית ציונית טהורה? או שמא, "תתנתק" מן ההתנחלויות האלה ותותירן תחת ריבונות פלשתינית? ("יהודים מופקרים!!!" אני כבר יכול לשמוע, את צרחות-הכתומים – ולא רק הם…)

    בקיצור, לא לעניין. בלי פינוי אריאל, קדומים, קריית-ארבע, עמנואל, עפרה, בית-אל ועוד ועוד, אין מה לדבר, על מדינה פלשתינית רצינית – ואין כרגע (וגם לא צפוי להיות, בעתיד הנראה לעין) שום ממשלה ישראלית, שתפנה אותן – אז מספיק כבר לשחק ב"נדמה לי", כאשר מיליוני בני-אדם, תקועים תחת מגף-המדכא, ללא שום זכויות שהן!!

  41. מדינה חד לאומית הגיב:

    כלומר מדינת לאום ישראלית שבה ליהודים, למוסלמים, לנוצרים וכו’ יהיה את אותו לאום – ישראלי!!!

    דו לאומיות מובילה למלחמת אזרחים!!!
    ס
    פירו מבלבל בין מדינות רב תרבותיות למדינות רב לאומיות

    מדינת ישראל היא מדינה רב לאומית בה יש לאום מועדף וזה אסונה.

    אני מציעה לספירו לקרוא את בין דת ולאום של פרופסור יוסף אגסי ולכתוב מאמר על הספר.

    הדבר בוודאי יעשיר את הדיון בגדה השמאלית

  42. אני הגיב:

    כאחד שניפרד מכם פיזית -אני לא גר כאן יותר- אבל עוקב ומתעניין בתהליכים, ובאירועים… מה שרואים מכאן… לא רואים מאצלכם.
    למרות חוסנה הכלכלי של ישראל, חוסנה החברתי ובריאות נפשה של החברה הישראלית/יהודית הוא בתחתית. מכאן נראה שישראל מתפוררת במהירות האור.

    כשאתם עוסקים בתהליכים שדורשים את הכרת הרוב [ולא רק בקרב חילונים-ציונים, אלא גם בקרב הפלסטינים] ודשים ב"מדינה או שתיים" [ואולי שלוש?] כל אלה תהליכים שדורשים פרט להסכמה הרבה זמן!

    לכם אין זמן! לדעתי מה שאתם צריכים לבקש מהעולם זה "עזרה ראשונה" – התערבות מסיבית בינלאומית שתעזור לצדדים לעבור להסכם יותר צודק.

    אך גם זה לא יהיה קל! ברור שברק אובמה לא יכפה דבר על ישראל, וג’ון ביידן הכריז "אני ציוני". זה אולי יישמע טראגי-קומי, אבל השואה שעזרה להקים את ישראל, עלולה גם לחסלה. כי אם העולם לא יתערב להציל את ישראל מעצמה וליצור מרחב שבו בני אדם יוכלו לחיות, ולא רק לחסל האחד את השני – תהיה ישראל בקרוב לסרטה, ואולי עתידה יהיה כזה של הצלבנים.

    ואשר לדרך המועדפת: נראה לי שכאן צודק גיל אהרונסון.

  43. רמי הוד לדניאל הגיב:

    היחיד שמשחק בנדמה לי פה זה אתה. אתה אולי, יכול מאוד להיות, דמוקרט, חילוני, אוהב אדם באשר הוא וכו’ וכו’. הכוחות הדומינטיים כאן- שבויים עמוק בתוך קונספציית הלאומיות כאשר תנועה אחת עדיין לא הגשימה אותה. הניתוח שלך הוא א-היסטורי ברמה מביכה- מתעלם מכוחות דתיים בשני הצדדים, מיחס מבזה ונחות לנשים, מהעדר תפיסה דמוקרטית בסיסית אצל מרבית יושבי האזור ועוד ועוד מאפינים. אתה רוצה לקפות שבעה צעדים קדימה באזור אלים, כוחני, לאומני ודתי ומחפש כנראה פתרון בו הכוחות השלטים לא יהיו מוסטפא ברגותי ודב חנין אלא הנייה ואפי איתם. לשני עמים ושתי תנועות שנמצאות בקונפליקט עמוק אתה מציע התחברות למדינה אחת. תראה לי מקום אחד שזה עבד בהיסטוריה ואסכים לשחק חלוץ מרכזי בנבחרת המדינה האחת.

  44. ספירו לא מתחייב הגיב:

    ספירו טוען "מה שיוצר את המדינה האחת
    הן ההתנחלויות"
    אז איפה המסקנה המתבקשת ?
    ספירו חייב לרצות בהרחבת ההתנחלויות
    ספירו חייב לצאת נגד הורדת התנחלויות

  45. עפרה הגיב:

    מדינות רב לאומיות הן כיום הנורמה בעולם. בבריטניה, הודו, צרפת, הולנד, גרמניה ומדינות דרום אמריקה, שלא לדבר על ארצות הברית, מציאויות רב לאומיות שמתפתחות לחברה אחת (לא בקלות, לא תמיד בשמחה) מפריכות את הנחות היסוד השקריות של אידיאולוגים לאומנים.למתנגדי ה"מדינה האחת" נוח להביא כדוגמאות קיני צרעות כמו גיאורגיה והבלקן, אך זה רק מוכיח לאיזה חלק מפגר של העולם שייכת ישראל הנוכחית.

    זה פשוט בדיוק כמו שספירו, סרי נוסייבה ורמי מציגים: הבעיה הישראלית-פלשתינית מתחילה באפליה על בסיס לאומי-דתי שמעוגנת בחוקי היסוד של המדינה היהודית, והיא לא תיפתר עד שיימאס ליהודים להקריב את ילדיהם, שלוותם ואיכות חייהם למען האפליה הזאת (שבלעדיה, מה שנכון, אין סיכוי ל"רוב דמוגרפי" יהודי – אבל גם בקליפורניה אין רוב כזה ועובדה שכולם רוצים לעבור לשם).

  46. עוד גפרור למדורת ההשוואה עם דרום אפריקה הגיב:

    בדרום אפריקה ערב ביטול האפרטהייד היו 4 מיליון "לבנים", מול 40 מיליון "שחורים", "צבעונים" ו"אסיאתים". כשנגיע למצב הזה, אולי היהודים כאן יסכימו למדינה אחת (כיפאק היי למטפלת הפיליפינית של סבתא שלי!)

  47. גדעון והדוגמאות הגיב:

    מאלף שאף אחת מהדוגמאות של גדעון למדינה רב לאומית "מוצלחת" איננה מהמזרח התיכון אן מהעולם המתפתח בכלל.
    במזרח התיכון, שהוא המרחב הרלבנטי לנו מכל הבחינות, מדינות בהן היו יותר מקבוצה אחת (לאומית או דתית) הגיעו בשלב זה או אחר לשפיכות דמים נוראה ומצטיינות באי יציבות-זה כולל כמובן את עירק ולבנון. לא למותר לציין ששם העוינות בין הקבוצות הייתה במקורה פחותה בהרבה מאשר זו בין יהודים לערבים בארץ ישראל.
    באפריקה, מדינות רב לאומיות מסוג זה (יציר כפיו של הקולניאליזם ברוב המקרים) הובילו אף הן, כמעט בלי יוצאים מהכלל, לשפיכות דמים אאיומה, שנמשכת גם בימים אלה במספר מקומות מבלי שלאיש יהיה ממש איכפת.
    אפילו באירופה הרעיון כושל: בבלגיה ובספרד יש ניסיונות גוברים של קבוצות שונות להיפרד מהמדינה ולפחות לגבי הבסקים זה מגיע גם לפיגועי טרור. וכאן מדובר באוכלוסיות שחיות בשלום זו עם זו כבר מאות בשנים ורב המשותף ביניהן על המפריד!
    אפילו בבריטניה (גדעון "משום מה" לא הכליל בתיאור את אירלנד) יש נטיות גוברות להיפרדות, למשל בסקוטלנד. נכון, אין לזה ביטוי אלים בימים אלה, אבל הדרישה הפוליטית הרחבה הזו מעניינת לכשעצמה. האם הגיוני לכפות על עמים איחוד שאינם מעוניינים בו?
    אין שום בעיה עם רעיון 2 המדינות
    באלג’יריה היו הרבה יותר צרפתים מאשר מתנחלים בשטחים והם יצאו מהר מאוד כשהצבא הצרפתי עזב.

  48. ליובל הלפרין הגיב:

    למיטב ידיעתי, באפרטהייד לא ניתנו למיעוט השחור זכויות הצבעה, זכויות חברתיות מסוג כלשהו, חופש תנועה, חופש ביטוי, חופש התאגדות, אפשרות ליצוג משפטי או אוטונומיה תרבותית.
    ממש זהה למצבם של ערביי ישראל, מה אני אגיד לך.

  49. יעלי הגיב:

    אם מדינת ישראל לא תהיה מדינה יהודית,ישראלית,עברית אז מה הטעם בהישארות במקום הלוהט והמזיע הזה ?
    אפשר להגר למדינות אחרות דולאומיות וכל אזרחיות ולחיות בהן כמיעוט .
    במדינה הדולאומית ההזויה היהודים יהפכו למיעוט מהר מאוד כתוצאה מעזיבה של האוכלוסיה היהודית שתוכל להרשות לעצמה לעזוב וחזרה של מיליוני פלשתינים.
    מי שמצדד במדינה דולאומית יודע שהיא תהפוך למדינה ערבית מוסלמית חסרת כל סיכוי להתנהל כמדינה דמוקרטית,ליברלית,חופשית.
    לעיתים השנאה העצמית ושנאת המדינה מביאה אנשים להביע עמדה מסוימת,קיצונית,על אף הידיעה שמימוש העמדה הזו תפגע בהם ותשנה את חייהם.
    אני מנחש שהראשונים לעזוב עם קריסת המדינה לתוך המערך הדולאומי יהיו דווקא אנשי השמאל יפי הנפש שלא מעלים על דעתם לחיות במדינה פלשתינית כמיעוט.

  50. תגובה ל-אור הגיב:

    אתה כותב בשפה אורווליאנית נפלאה :
    רק התחזקות צבאית של הפלשתינים, כזאת שתבטל את היתרון הישראלי, תוכל להביא לשלום של שווים.

    חשבת על האפשרות שברגע שהפלשתינים יממשו את תיקוותך לעוצמה צבאית הם פשוט יעיפו מכאן אותך ואת כל שאר היהודים שהשתלטו להם על המקום הזה ?
    איזו סיבה תהיה לפלשתינים להניח לך ולספירו ולכל שאר היהודים העלאק אנטי ציונים להישאר כאן ?
    כל יהודי ישראלי שחי כאן שותף ברצונו או שלא ברצונו למפעל הציוני הנפלא.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים