הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 באוגוסט, 2008 7 תגובות

ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, אמר פעם כי "מדינת ישראל היא נושאת המטוסים האמריקאית היחידה שלא ניתן להטביעה". שרון לא צדק בכל. אבל בנקודה הזו הוא צדק בהחלט. פרשן "הארץ" אלוף בן פרסם ביום חמישי האחרון (28.8) את דבר קיומו של בסיס אמריקאי בנגב, בו תוצב מערכת מכ"ם מתקדמת. לדבריו "זו הפעם הראשונה שעל אדמת ישראל תוקם בסיס צבאי אמריקאי". אך ליתר דיוק – יהיה זה הבסיס האמריקאי השני.

בהודעה שנמסרה לבורסה של תל-אביב לפני שנתיים נחשף אחד הסודות שהיה ידוע למעטים: חיל האוויר האמריקאי בונה בסיס בנגב. בהודעה שנמסרה נכתב כי קבוצת א. דורי זכתה במכרז של חיל ההנדסה של ארה"ב לבנייה בהיקף של 80 מיליון שקל "בבסיס חיל האוויר האמריקאי בנבטים". כן, לא מדובר על טעות. כי בנבטים כבר קיים בסיס גדול של חיל האוויר הישראלי שנבנה ב-1981 לאחר נסיגת צה"ל מסיני.


הבסיס האמריקאי הוא בסיס נוסף, ליתר דיוק: זהו בסיס בתוך בסיס. הפועל שם, כמתחם סגור, מזה שנים. ועוד לא ספרנו את מחסני הנשק האמריקאי בישראל ואת אספקת התחמושת של תעש לצבא הכיבוש של ארה"ב בעיראק, ואת מיגון הרכבים המשוריינים של אותו צבא על ידי המפעל הקיבוצי "פלסון". אך, חרף הפעילות הרבה והדאגה של ממשלת ישראל וצה"ל לעמוד לימין האסטרטגיה הגלובלית של ארה"ב, עבור ה"דוד סם" ישראל מהווה השקעה מזערית. יתר על כן, רוב הנטל הביטחוני נופל על אזרחי ישראל והמענק הביטחוני שהממשל מעניק לממשלת ישראל בכ-3 מיליארד דולר, נשאר רובו ככולו על אדמת ארה"ב. זהו סבסוד מוסווה של התשלובת התעשייתית-צבאית אמריקאית.


מדוע אנו טוענים שעבור האמריקאים מדובר בכסף קטן? כי הממשל האמריקאי הוציא בשנים האחרונות 446 מיליארד דולר בכיבוש עיראק. ועל כך מסרה לפני עשרה ימים הכתבת בוושינגטון של העיתון הספרדי "אל פאיס", מוניקה בלאסה. אחד מכל חמישה דולר שהוציא הממשל הלכו יישר לכיסיהם של חברות קבלניות המועסקות על ידי שלטונות הכיבוש. זאת, על פי נתוני הקונגרס ולפיהם אין פיקוח אמיתי על 85 מיליארד דולר שמצאו את דרכם לחשבונות הבנק של קבלני המשנה של צבא ארה"ב. על פי הערכות הקונגרס, עד סוף השנה הסכום ששולם לקבלנים יעלה על 100 מיליארד דולר.


70 אחוז מתשלומי הצבא לקבלני משנה נעשו על פעילותם בשטח, בעיראק, ועוד 30 אחוז הוצאו כדי לשלם עבור חוזים שנחתמו בכווית או בסעודיה. היקף ההפרטה בתפקידי הלחימה, ההנדסה והמודיעין הוא כה נרחב שמספר העובדים (ובהם שכירי חרב רבים) המועסקים על ידי חברות קבלניות בעיראק הוא גדול בכ-45 אלף, לעומת מספר החיילים האמריקאים המוצבים בעיראק. על פי הערכת הקונגרס בין 25 ל-30 אלף עובדי חברות קבלניות עוסקים ב"תפקידי לחימה או אבטחה". יותר מ-1.200 מעובדים אלה מצאו את מותם על אדמת עיראק מאז תחילת הכיבוש האמריקאי. זאת, לעומת 4.142 חיילים אמריקאים שנהרגו שם. עד כאן הדיווח מוושינגטון.


אבל נעשה חשבון קצר. תקציבה של מדינת ישראל יהיה בשנה הקרובה (כולל סעיף החזר חובות, חלקם לארה"ב) כ-90 מיליארד דולר. זו ההשקעה הגדולה הנעשית מדי שנה במשק הישראלי. כיבוש עיראק עלה, עד עכשיו, כחמישית מסכום זה. כל נטל התקציב במדינת ישראל נופל על כתפי אזרחי ישראל. אבל אילו ארה"ב הייתה נאלצת לממן את כל פעילויות ממשלת ישראל, ההוצאה הייתה קטנה בהרבה מזו המוציאה מדי שנה בכיבוש עיראק. גם מדינת ישראל הופכת אט-אט למושבה אמריקאית. אבל היא הופכת למושבה אמריקאית זולה.

תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. כך אמר הגיב:

    שתי נקודות:
    א)"(כולל סעיף החזר חובות, חלקם לארה"ב)" אני חושב שפיספסת פה נקודה חשובה- עיון מהיר בתקציב המדינה יגלה שהסיוע האמריקאי הבטחוני מקוזז באופן כמעט נקי ע"י החזר החובות של ישראל לממשלת ארצות הברית. או במילים אחרות אם מה שהיה מעניין את ארה"ב זה באמת סיוע ולא סתם לעבות את הזרמת התקציבים למנגנון הצבאי-תעשייתי היא היית יכולה פשוט לבצע סליחת חובות ולסגור את ברז הסיוע. אבל למה לה? זה גם מחזק את השליטה על הפוליטיקה הישראלית וגם עוזר לחברות הנשק הגדולות.
    ב) למרות כל זה הקביע שההשפעה האמריקאית על הפוליטיקה הישראלית היא שלילית א-פריורית היא לא דווקה נכונה. "תמיד הייתה" שוכחת להוסיף את לרשימה שלה זה את איך קרטר כופף את היד של בגין להחתום בקמפ דוד או איך האיום על ביטול סיוע הפיל את שמיר ב92. גם היום לחץ אמריקאי מנשיא "פרוגרסיבי" נשאר הסיכוי הטוב ביותר לסיום פשע ההתנחלויות

  2. Biden: Israel-the US’ greatest Middle East ally הגיב:

    "Imagine our circumstance in the world were there no Israel. How many battleships would there be? How many troops would be stationed?" he asked.

    — קישור —

  3. תמיד היתה הגיב:

    היא לא הופכת לשום קולוניה, היא תמיד היתה. מהפקודות של קיסנג’ר ב-73′ ועד הטלפון של שולץ ב-85′ שמודיע לפרס שבלי התכנית הכלכלית החדשה אין יותר תמיכה אמריקאית. נחשו מה, תרחיש זהה למה שהיה שבוע שעבר, שקונדי מודיעה לאולמרט שבלי שמירה על מסגרת התקציב אין ערבות.
    בקיצור, העובד הישראלי ימשיך לממן את בעל ההון האמריקאי, בכיסו ובדמו.

  4. רונין הגיב:

    אבל אני בטוח שמר דווידי לא היה ממש מתנגד לו היינו גרורה מדינית וכלכלית סובייטית לדוגמא …
    לגופם של דברים: חבל שאנחנו לא מסוגלים להתנהל כמדינה עצמאית בשנת 2008. אבל, מסופקני אם בכלל היינו קיימים כאן כמדינה – ציונית או לא ציונית -לולי תמיכת ארה"ב בעשרות השנים האחרונות.

  5. אירית י הגיב:

    מאמר חשוב, אך העובדות אינן שלמות. במניין התמורה שמקבלת ישראל יש לכלול גם ניוד של כמיליון יהודים-(חלקם ישראלים) לפחות, לארצות הברית בתנאי קליטה משופרים מאד, למקום טוב בפירמידה החברתית כלכלית אמריקאית. בנוסף – התעשרות מכוונת של יהודים אמריקאים בתמורה לתפקיד הישראלי במערך האסטרטגי האמריקאי. התעשרות של בעלי הון ישראלים, המקבלים מיקום נוח בתיווך עסקאות אמריקאיות למשל בעולם השלישי ובמזרח אירופה.
    (ישראלים מקבלים הזדמנויות להיכנס לנישות כלכליות וחבריות משתלמות מאד). לבסוף, וזה הסוד הגדול, ישראל העניקה גישה כמעט חופשית למיזמים אמריקאים הדורשים סיכון והקרבה של חיי אדם, למשל בתחום ניסויים במערך אב"כ ומו"פ צבאי, בערכים השווים לאמריקאים הון עתק.
    יש לנתח שוב את מערך החילופין בין שתי המדינות, ולדעתי לא מודגש מספיק אצל דוידי ההבנייה של התמורה, לא מדובר בהשקעות גלויות או תקציב מדינה וערבויות אלא בהעשרה של קומץ המסרסר באזרחי ישראל, תמורת הבטחת שקט תעשייתי, כלומר הונאת הציבור הישראלי כאילו "זה משתלם לו". תגובה ישראלית אופיינית מצויה לפני לעיל בשרשור זה, כאילו קיבלנו "עסקה נפלאה", כאשר יתכן אולי שזה נכון אלא שחלוקת הטובין בתוך ה"עם היהודי" (וצריך להתבונן במכלול, ולא רק בישראל) היא מקפחת, מסכסכת, משחיתה, ומדאיגה מבחינת הייצוג של האינטרס הכולל. כלומר, כדרכם האמריקאים משחיתים באופן יסודי את מדינת הלוויין על מנת להבטיח שליטה מלאה ומימוש האינטרס שלהם, וזה מחיב ריסוק הסולידריות, והפקדת מושחתים וסרסרים וקלגסים על הציבור הרחב ומניעת מידע חיוני שהיה אולי משמש פעמון אזעקה לאומי לפני שה"עסקה" הופכת לבלתי משתלמת בעליל.

    ניתוח רציני של חילופי הטובין חייב לכלול גם גישה למוסדות השכלה אמריקאים; גישה לתקשורת ואף אמנות אמריקאית (יש דחיפה רצינית לישראלים וליהודים בתחום זה), הענקת עדיפות למשווקים ישראלים ומתווכים ישראלים בשוק הבינלאומי , וכולי וכולי. זה אולי לא עולה לאמריקאים גרוש, אבל שווה הרבה כסף לצד המקבל וזה נלקח בחשבון על ידי ארצות הברית. כמו גם קווטות הגירה, שילוב בהייטק ובבורסה,
    לחץ על מדינות אחרות לקדם יהודים (כמו בלוב לאחרונה ולפני כן בפולין ) ועוד ועוד.

    הכיוון של דוידי נכון, אבל לוקה מאד בנתונים ובתיאור היחסים ברמה הכלכלית. יתכן שחלוקת השלל האמריקאי מסכנת את המשך הבטחון של העם היהודי ובטח ישראל, ובטוח היא דופקת שכבה מאד מסויימת (תושבי ישראל, בעיקר, שאינם מן השכבה הגבוהה).

  6. לאירית הגיב:

    הייתי רוצה לראות מקורות על מה שאת מציינת (בנושא אב"כ וכדומה).

  7. לא משנה הגיב:

    אלכסנדר הייג,
    כתוב הוא זה שטבע את המשפט "ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם, שאי אפשר להטביעה, שאין על סיפונה ולו חייל אמריקני אחד".
    — קישור —
    והוא נפטר לפני שבוע אז תבדוק את עצמך

הגיבו לכך אמר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים