הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-9 בספטמבר, 2008 38 תגובות

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, המתרסקת בסקרים, מינתה את סגנה של הקנצלרית לעמוד בראשה לקראת הבחירות בעוד שנה. היריב של אנגלה מרקל יהיה סגנה ומינויו של מועמד המפלגה אינו מבשר את סופן של בעיותיה הפוליטיות ותום הפגיעה הגוברת בתדמית המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגדולה באירופה.

כאמור, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בגרמניה החליטה אמש כי מועמדה לתפקיד הקנצלר בבחירות בעוד שנה בדיוק יהיה פרנק-ולטר שטיינמאייר, סגנה של הקנצלרית מרקל ושר החוץ בממשלתה. אחרי פגישת בכירי המפלגה בברלין, בה הוחלט על המינוי, גם התפטר מתפקידו יושב ראש המפלגה קורט בק. "המפלגה זקוקה למנהיגות חזקה ולמרכז חזק, ואני מאמין שההחלטות היום מתוות את הדרך לכך", אמר שטיינמאייר במסיבת עיתונאים, והבטיח להחזיר את הסוציאל-דמוקרטים לשלטון. המנהיג החדש הוסיף שמחליפו של בק יהיה פרנץ מונטפרינג, מקורבו של הקנצלר לשעבר מטעם המפלגה, גרהרד שרדר.
 
הבחירה בשטיינמאייר בן ה-52 קבעה שהמערכה בספטמבר 2009 תעמת בין שני הבכירים ביותר ב"קואליציה הגדולה" של הסוציאל-דמוקרטים ומפלגתה השמרנית של מרקל, הנוצרים-דמוקרטים. אך משימתו של שר החוץ, להתמודד מול הקנצלרית הראשונה בתולדות גרמניה – הנהנית מתמיכה רחבה בציבור – נראית קשה במיוחד.
 
שטיינמאייר שימש כראש המטה של שרדר בתקופת שלטונו בין 1998 ל-2005, ועזר לבסס את הרפורמות הכלכליות הניאו-ליברליות,שעוררו את זעם העובדים והאיגודים המקצועיים וכונו "אג’נדה 2010″. הוא הגיח מהצללים לאחר הבחירות ב-2005, אז קידם אותו שרדר לתפקיד שר החוץ לאחר שאף מפלגה לא זכתה ברוב מכריע.
 
מאז, הפך דמות מוכרת בזירה הדיפלומטית הבינלאומית, אך רבים תוהים האם ביכולתו לעמוד במערכה המפרכת של הפוליטיקה המפלגתית. פרשנים שונים מאמינים שמאבק מול מרקל משול להתאבדות. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית נמצאת בשפל בסקרים, כשאחד האחרונים מעניק לה רק 20 אחוזי תמיכה. הקיץ היה קטלני במיוחד עבור המפלגה, בגלל הסקרים שפורסמו ולפיהם רבים ממצביעה המסורתיים ערקו לטובת "די לינקה" ("השמאל"), מפלגה שהקימו קומוניסטים לשעבר ממזרח גרמניה בשיתוף עם סוציאל-דמוקרטים מן השמאל.


בימים אלה גם פורסמו הנתונים על מספר החברים במפלגות השונות. לראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטיה הייתה למספר שתיים במניין החברים: פחות מחצי מיליון. זאת, לעומת יותר ממיליון חברים ערב סיפוחה של גרמניה המזרחית. המפלגה השמרנית היא עתה הגדולה בין מפלגות גרמניה.


שטיינמאייר, כאמור, עומד בפני משימה לא פשוטה בעליל, כולל בתוך מפלגתו. מול התחזקות מפלגת השמאל, התכנסו בסוף השבוע יותר משישים אישיים, החברים במפלגה, ובתום המפגש פרסמו מנשר הקורא לראשי הסוציאל-דמוקרטים, לשנות את מן היסוד את סדר היום הפוליטי ולביטול הרפורמות הקפיטליסטיות. אבל זהו דווקא סדר היום של המנהיג החדש שטיינמאייר: העמקת הרפורמות.


שאלת היחס למפלגת השמאל אף היא תורמת להעמקת הפולמוס הפנימי. שטיינמאייר וכל "קבוצת שרדר" בימין המפלגתי שוללים כל התקרבות, ברית או שיתוף פעולה זמני עם אנשי מפלגת השמאל. היו"ר המתפטר בק ניסה לעשות את הבלתי-אפשרי: להפשיר את הקשרים עם אנשי מפלגת השמאל ובייחוד עם מנהיג הסוציאל-דמוקרטים לשעבר, אוסקר לפונטיין, אבל בלי לשנות את המצע המפלגתי. פיצול אישיות זה הביא את בק אל סוף דרכו הפוליטית ואת מפלגתו לשפל ללא תקדים בתולדותיה.


* ברונו אודן הוא עורך חדשות החוץ של העיתון הצרפתי "הומניטה". הטור פורסם ב-8 לספטמבר "הומניטה".

תגובות
נושאים: מאמרים

38 תגובות

  1. פעיל הגיב:

    מפלגת השמאל הגרמנית החדשה היא בשורה מרעננת בפוליטיקה המתקדמת באירופה. אני מקווה שגם בישראל תוקם מפלגה סוציאל-דמוקרטית איגודית ראדיקלית בנוסח זהה.

  2. ברלינאי הגיב:

    לא הכל מושלם במפלגת השמאל הגרמנית. רבים מאוד מחבריה, בעיקר בעמדות הגבוהות (ראש המפלגה גיזי לדוגמא) מביעים באופן קבוע תמיכה בלתי מסויגת בישראל ונמנעים מכל סוג של ביקורת על הכיבוש… גם אנשי קרן רוזה לקוסמבורג בארץ (הקרן של מפלגת השמאל) שהתחילה בזמן האחרון את פעילותה בשטחי ישראל נוטה בצורה ברורה לכיוון השמאל הציוני ומתרחקת מכל קבוצה שיכולה להיות מוגדרת כ"לא ציונית"….

    אולי קול קורא וברור מטעם חברי חד"ש בארץ לחברים הגרמניים יוכל לגרום להם להבין שביקורת על ישראל ועל מדיניותה הן עניין מהותי וחשוב, בעיקר לאור התמיכה הפוליטית של גרמניה במדיניות הישראלית בשטחים…

  3. על גיזי הגיב:

    אכן הברלינאי צודק. גיזי נוטה ברורות לצד הישראלי.לביסוס עמדה זו הוא מקעקע עמדות "ישנות" כגון "אנטיאימפריאליזם" ו"מלחמת שחרור לאומי" באשר למאבק הפלסטיני..
    ש.א.

  4. יונאס הגיב:

    הפופולריות של מרקל לא מתורגמת לתמיכה בנוצרים הדמוקרטים וזה אומר שהכל פתוח. חוץ מזה, גם בתוך המפלגה השמרנית מרקל ניצבת בפני בעיות עם בסיס התמיכה המסורתי שלה.

  5. ‘מפלגת השמאל’ היא תופעה חולפת הגיב:

    כל פעם שהמפלגה הזאת מתקרבת לאחריות שלטונית באחת מהמדינות הפדרליות בגרמניה היא נקרעת בין ההזייה ה’סוציאליסטית’ לבין המציאות הקפיטליסטית.

    התחזקות המפלגה הזאת תכניס לתוכה את כל הסתירות הקיימות במציאות ותחריף את המאבק הקיים כבר היום בין האגף הקומוניסטי ובין הסוציאל-דמוקרטים ה’שמאליים’. המפלגה תיקרע לגזרים כמו שקרה למפלגות קומוניסטיות בעבר במדינות שבהן הן התקרבו לשלטון, כמו באיטליה…

  6. לתופעה החולפת הגיב:

    למיטב ידיעתי המפלגה מתפקדת טוב בכל הערים בהן היא מכהנת במועצה, ביניהן העיר הגדולה האמבורג בה היא הסיעה השלישית בגודלה במועצה. על מה דבריך מבוססים?

  7. למגיב "לתופעה החולפת": אתה לא מעודכן או שהתבלבלת קשות הגיב:

    בעיר הגדולה המבורג מפלגת השמאל בקושי עברה את אחוז החסימה והיא לא חברה בקואליציה המורכבת מנוצרים דמוקרטים וירוקים. בפרלמנט העירוני מפלגת השמאל היא הקטנה ביותר מבין ארבע המפלגות המיוצגות.

  8. מאיפה המרירות? הגיב:

    המפלגה חברה בסנאט של האמבורג, וכמעט זכתה להכנס לקואליציה יחד עם השמרנים. זה נחשב להישג לא רע בכלל, בהתחשב בכך שה-PDS, מפלגת האם של Die Linke, לא נכנסה לשום מועצה במערב גרמניה, ובכך שהמפלגה כולה בת שנה.

  9. מאיפה סיפורי המעשיות? הגיב:

    הסנאט הוא הממשלה של המדינה הפדרלית המבורג ואין בו נציגות של ‘מפלגת השמאל’. למפלגה הזאת יש ייצוג קטן בפרלמנט של מדינת המבורג ותו לא. היא המפלגה הקטנה ביותר, קיבלה בבחירות בסה"כ 6.4%, קצת מעל אחוז החסימה. כל הייתר זה סיפורי סבתא.

    — קישור —

    — קישור —

  10. עמי הגיב:

    כמובן שהיא לא חברה בגוף המבצע של האמבורג, כי הגוף המבצע לא נבחר ומורכב מנציג של המפלגה הגדולה ביותר. אף אחד לא טען זאת.
    עם זאת, אי אפשר להכחיש את ההישג היחסי הגדול של המפלגה, שהצליחה לפרוץ למערב ועוד לפרלמנט של אחת המדינות הגדולות ביותר בגרמניה.
    נכון למאי האחרון סקרים מראים כי המפלגה לוקחת 14% מהקולות בבחירות הפדרליות-
    — קישור —

    לדעתי המספר הזה עולה לאחרונה עם המירמור הגובר ביחס לסוציאל דמוקרטים.

  11. עמי הגיב:

    וואו, ירידה של 3% שלמים. תקראו לכונס נכסים, המפלגה בהתרסקות.
    לפי האתר שלך אפשר לראות גם שרק לפני שבוע המפלגה קיבל 13%, ושלפני ארבעה חודשים היא קיבלה 12%. האם המושג "סטיית תקן" מוכר לך?
    המפלגה גם זכתה ב-18.5% מהקולות לבחירות המחוזיות בזארלאנד וב-8.3% בברמן.
    תסתכל, תסתכל:
    — קישור —

    בינינו, אם הסוציאל דמוקרטים לא רצו שיברחו מהם קולות הם לא היו צריכים לתמוך ברפורמה בדמי האבטלה. בינינו, הם לא היו צריכים לתמוך במלחמת העולם הראשונה.

  12. לעמי: ‘נכון למאי האחרון’, אבל אנחנו ב…ספטמבר הגיב:

    והינה סקר עדכני שהתפרסם היום כשהשאלה היא למי תצביע אם ביום א’ הקרוב (14.9) יהיו בחירות: עינינו הרואות את ‘מפלגת השמאל’ מקבלת בסקר 11%. ניתוח פרטני היה מגלה שבאזורי המזרח היא מקבלת 27-28%, ובמערב כ-6% ואולי פחות.

    — קישור —

  13. בינינו, עמי…….. הגיב:

    הס"ד הגרמנית עלתה לשלטון *אחרי* שהיא תמכה בתקציב המלחמה של 1914. זה לא כ"כ מסתדר עם התיאוריה שלך שכאילו היא ‘מוענשת’ על ‘בגידתה בשמאל’.

    בינינו, מה שנקרא היום ‘מפלגת השמאל’ זכתה במזרח גרמניה ב-99% מהקולות לפני שהיא סולקה מהשלטון ע"י העם שעליו שלטה, והיום, כשהיא מתחפשת למפלגת רפורמות היא מקבלת שם פחות משליש…

    בינינו, אם התיאוריה שלך היתה נכונה אז הקומוניסטים היו מזמן מקבלים רוב בבחירות בתור אלה הדואגים ב’קפיטליזם’ למובטלים, ליתומים ולאלמנות, רק כדי לעשוק אותם ב’סוציאליזם’. אבל בינינו – רק מפלגות ‘בורגניות’ או ‘רפורמיסטיות’ זוכות בבחירות חופשיות, ולא כאלה המניפות דגלים אדומים…

    ובינינו, עמי: אתה יודע בדיוק כמוני ש’מפלגת השמאל’ ודומותיה לעולם לא יגיעו לשלטון בפתק הבוחר, אלא באמצעים אחרים, כמו כידוני הצבא האדום ז"ל.

    בקיצור, החיים נראים קצת אחרת במציאות מאשר בכתבי הקודש שלך…

  14. עופר הגיב:

    למען הדיוק ההיסטורי, בבחירות של 1912 – האחרונות לפני המלחמה – הס"ד עלו מ10 אחוז ל-27 אחוז, ובבחירות הראשונות אחרי המלחמה קיבלו 37 אחוז. בשני המקרים האחרונים הם היו המפלגה הגדולה ביותר, אבל במקרה הראשון הקייזר, שהיה השליט האמיתי, לא רצה לתת להם להרכיב ממשלה.
    לגבי העתיד, הסקרים האחרונים נמצאים בקישור הבא:
    — קישור —

    ניתן לראות שיש גידול מתמשך של השמאל בגרמניה החל מ-2002,: 4% -(PDS)
    2005- 8% (LINKE)
    2009 – 13% (הבחירות הבאות, לפי ממוצע הסקרים של החודש האחרון)
    לעומת זאת, הס"ד קיבלו 38- 34- 26 באותה צורה.
    ונניח לרגע שלא רק הסקרים נכונים אלא המגמה תימשך, המשמעות היא שבבחירות של 2012, נניח, השמאל וה-ס"ד יהיו באותו גודל, אולי אפילו השמאל קצת יותר גדול עקב שיטת הבחירות האזורית, וזה יאפשר הקמת קואליציה של שמאל-ס.ד.-ירוקים (מה שקרוי קואליציית ה"חזית העממית"). מובן שכל זה תיאורטי לחלוטין, אבל את זה ניתן לומר על כל תחזית לעתיד.

  15. ללעמי הגיב:

    הס"ד בנפילה חופשית מאז שהתחילו לתמוך בתכנית Hartz IV. רבים המצביעים שעוזבים אותם לטובת מפלגת השמאל, ומכאן גם ההישגים הרבים שלה בבחירות המקומיות האחרונות. עם זאת, רבים עוד יותר המצביעים שעוזבים אותה ונהפכים לקולות דוממים. אף אחד לא עוזב את הסוציאל דמוקרטים ועובר לימין. אף אחד.
    הימין בגרמניה מבוסס על המעמד הבינוני-גבוה, הבורגנות הישנה, שהולכת ומתכרסמת בשנים אלו עם התכניות הניאו-ליברליות, שמעצימות לא את אלה שיש להם, אלא את אלה שיש להם המון. את התאגידים הבינלאומיים ואת הגופים הפיננסים האמריקאים. מול מתקפה כזו, המעמד הבינוני גבוה צריך לבחור אם להצטרף לגופי ההגנה החברתיים (למרות שזה דורש להתלכלך עם פועלים מובטלים וכל מיני שווארצע) או להמשיך לחלום על בורגנות משכילה שרוקדת ואלסים והולכת לאופרה, בזמן שהעולם שייך למנכ"לי בנקים וחברות נפט.

  16. בינינו, עמי…….. הגיב:

    הס"ד הגרמנית עלתה לשלטון *אחרי* שהיא תמכה בתקציב המלחמה של 1914. זה לא כ"כ מסתדר עם התיאוריה שלך שכאילו היא ‘מוענשת’ על ‘בגידתה בשמאל’.

    בינינו, מה שנקרא היום ‘מפלגת השמאל’ זכתה במזרח גרמניה ב-99% מהקולות לפני שהיא סולקה מהשלטון ע"י העם שעליו שלטה, והיום, כשהיא מתחפשת למפלגת רפורמות היא מקבלת שם פחות משליש…

    בינינו, אם התיאוריה שלך היתה נכונה אז הקומוניסטים היו מזמן מקבלים רוב בבחירות בתור אלה הדואגים ב’קפיטליזם’ למובטלים, ליתומים ולאלמנות, רק כדי לעשוק אותם ב’סוציאליזם’. אבל בינינו – רק מפלגות ‘בורגניות’ או ‘רפורמיסטיות’ זוכות בבחירות חופשיות, ולא כאלה המניפות דגלים אדומים…

    ובינינו, עמי: אתה יודע בדיוק כמוני ש’מפלגת השמאל’ ודומותיה לעולם לא יגיעו לשלטון בפתק הבוחר, אלא באמצעים אחרים, כמו כידוני הצבא האדום ז"ל.

    בקיצור, החיים נראים קצת אחרת במציאות מאשר בכתבי הקודש שלך…

  17. לקברן הגיב:

    הלוואי והיה אפשר לדבר על סוציאל דמוקרטים בגרמניה. באמת. הלוואי. זו מפלגה גדולה וחשובה בעלת היסטוריה מפוארת. הבעיה היא שכיום היא זזה יותר ויותר למרכז ואפילו לימין, עם התמיכה שלה בתכניות ההפרטה בגרמניה ובמדיניות המוניטריסטית של הבנק המרכזי. שרודר לא היה טוב לעובדים ולמובטלים הגרמנים יותר ממרקל, ועכשיו הגיע עת התשלום.

    מפלגת השמאל לא רוצה להחזיר את ה-DDR ולא את השטאזי ולא את שאר המילים המפחידות האלה. זה בערך כמו לומר שחד"ש בישראל רוצה להקים רפובליקה סטאליניסטית. זה חסר קשר למציאות. מפלגת השמאל מדברת בשבח המודל הסקנדינבי, ועיקר ההבדל בינם ובין הס"ד הוא במדיניות החוץ ובעקביות הצגת העמדות.

  18. אבי הגיב:

    בבחירות האחרונות בעצם השמאל ניצח. לס"ד, הירוקים והדמוקרטים הסוציאליסטים (כמו שנקראה אז מפלגת השמאל) היה רוב על-פני הנוצרים-דמוקרטים והליברלים, אבל סכסוך אישי בין מנהיגי הס"ד והדמוקרטים הסוציאליסטים היא שמנעה הקמת ממשלה דומה לזו שיש היום בנורבגיה בה הס"ד היא המפלגה הראשית ונתמכת ע"י מפלגת שמאל רדיקלית (קריסטין הלבורסן מנהיגת מפלגת השמאל הסוציאליסטית קיבלה את תפקיד שרת האוצר בנורבגיה תחת הנהגתו של ינס סטולטנברג, רה"מ ממפלגת העבודה הנורבגית).

  19. ל’קברני הסוציאל-דמוקרטים’: כדאי ללמוד מההיסטוריה הגיב:

    הקומוניסטים והשמאלנים קברו את הס"ד כבר לא פעם אחת: הכל מרוזה לוקסמבורג שקראה לה ‘פגר מסריח’ ועד חסידי ‘מפלגת השמאל’ בגרמניה כיום שתופרים כבר חליפות לקראת… לקראת מה, בעצם?

    מישהו באמת מאמין כאן שיש סיכוי למפלגת השעטנז של אנשי השטאזי ממז’ גרמניה ז"ל עם השמאלנים פורשי הספ"ד לחולל שינוי שמאלני בגרמניה?

    האם מישהו כאן באמת מאמין שציבור הפועלים, הפקידים והעצמאיים הקטנים בגרמניה יתפתה להעלות לשלטון את אלה הרוצים להחזיר את משטר ה-DDR בצורה כזאת או אחרת?

    אם מישהו מאמין בכך אז הוא מנותק לגמרי מהמציאות. אבל זאת לא הפעם הראשונה שחסידי השמאל מתנתקים מהמציאות. להיפך, זה דווקא אופייני להם… אפשר לבדוק את זה – בהיסטוריה…

  20. גם ‘מפלגת השמאל’ זזה למרכז ולימין… כמעט כמו כולם… הגיב:

    אם גם היא, שמוצאה מה’סוציאליזם הריאלי’ שקרס במזרח גרמניה ‘מדברת בשבח המודל הסקנדינבי’ הקפיטליסטי-רםורמיסטי, אז מה’סוציאליזם’ נותרו רק עוד כמה דינוזאורים סטאלינו-לניניסטים-טרוצקיסטים ב’גדה השמאלית’.

    אם אולבריכט והונקר היו חיים הם היו קוראים ליורשיהם המסתובבים בטרקליני השלטון בחליפות ג’ורג’יו ארמאני בכינוי הנחמד ‘בוגדים’ ו’סוכני האימפריאליזם’.

  21. להחליף את הדיסקט הגיב:

    לזה שמעלי, אתה לא קורא עיתונים? אתה צריך להחליף את הדיסקט שלך. כבר לא צריך ללקק ולהלל את הקפיטליזם הנפלא והנהדר.

  22. דיסאינפורמציה הגיב:

    מפלגת השמאל אינה צאצאית פוליטית או ארגונית של הקומוניסטים. מפלגת השמאל מורכבת מפעילי המפלגה הסוציאל דמוקרטית, אלטרנטיבת הבחירה, מה-PDS וגם מהקומוניסטים. בגרמניה מספר תנועות שמתהדרות בשם "המפלגה הקומוניסטית", וכולן תנועות עצמאיות שלא לוקחות חלק במפלגת השמאל.

    אם אתה מזהה תזוזה של מפלגת השמאל בפורמט הנוכחי שלה ימינה, אתה מוזמן להאיר את עינינו. בינתיים היא עקבית בקו שלה.

  23. השמאל והציונות הגיב:

    התקרבות של גיזי, ולא רק שלו, לציונות אינה תזוזה ימינה? פעילותה של קרן רוזה לוקסנבורג בארץ רק עם השמאל הציוני אינה פניה ימינה?

  24. תשובה לשואל הגיב:

    לא. זו לא פניה ימינה.

    אם גיזי וקרן רוזה לוקסמבורג היו מתקרבים לחמאס, זו היתה פניה ימינה.

    הם נמצאים כנראה איפשהו במה שמכונה שמאל מתון או שמאל מרכז.

  25. שמאל מתון? הגיב:

    בישראל שמאל "מתון" ושמאל "מרכז" תמכו במלחמת לבנון השניה.
    למה לבלבל את היוצרות?. שמאל רדיקלי או עקבי אינו נוטה לציונות ואינו "מבין" את מדיניות ישראל היום.

  26. תשובה ל’דיסאינפורמציה’ הגיב:

    מומלץ לך לקרוא במקום מאמרי תשבחות דמגוגיים את המאמרים הענייניים העוסקים ב’מפלגת השמאל’ באתר ויקיפדיה בגרמנית. אולי תחכים.

    — קישור —

    — קישור —.

    תוכל ללמוד למשל שמתוך כ-74 אלף חברי המפלגה כ-62 אלף הגיעו מה-PDS שירשה את ה-SED של הונקר, וכ-12 אלף היו פורשי ה-SPD. רק להזכיר שב-1990 מנתה הפד"ס 285 אלף חברים וב-1996 עדיין כ-105 אלף. היית גם למד שהרוב המכריע של החברים מרוכז במז’ גרמניה ושרובם אנשים מבוגרים שהיו עוד במפלגת אולבריכט-הונקר, ביניהם אנשי שטאזי רבים.

    זה לגבי ההמשכיות האירגונית.

    לגבי הפוליטיקה היית למד למשל על האגפים במפלגה הלוחמים ביניהם, ביניהם כאלה הרוצים לחזור לימי DDR העליזים.

    ומה קורה ל’מפלגת השמאל’ כשהיא נכנסת לקואליציה השלטת באחת מהמדינות הפדרליות בגרמניה? למשל בברלין שבה היא בקואליציה עם ה-SPD תמכה המפלגה בהפרטת נכסים ציבוריים ובגזרות כלכליות (כמו העלאת תעריפי גני הילדים או קיצוצים בקצבאות לעוורים – נשמע מוכר, לא?)

    מצד שני הקואליציה של SPD ו’מפלגת השמאל’ בברלין ‘הצליחה’ לשבור שיאים בבזבוז כספי ציבור ולצבור גירעון תקציבי עצום והביאה את המדינה לפשיטת רגל.

  27. צר לי לאכזב אותך הגיב:

    אבל מחוץ לישראל הרבה מאוד גופים (בחלקם ממש לא "ציוניים") תמכו במלחמת לבנון השניה.

    חיזבאללה ובעיקר "תרבות חיזבאללה" הם צרה צרורה ובעיה קשה לא רק ל"ציונים".

    היתה ציפיה שישראל תעשה את העבודה השחורה ותחסל את הנגע הסרטני הזה, והיתה אכזבה גדולה מהכישלון לעשות כך.

    איך זה קשור לימין ושמאל? חיזבאללה לטעמך הוא המיצג האוליטמטיבי של השמאל הרדיקאלי בימינו? או שאולי הכניעה לתרבות החיזבאללה היא המייצג האוליטמטיבי?

  28. חסיד אמריקאי הגיב:

    אתה נעול בעולם הדימויים האמריקאי- אימפריאליסטי. מתנגדי ההגמוניה האמריקאית הם בעיניך נחותים, טרוריסטים, פאנאטים . להתנגד לפלישה ישראלית ללבנון זה ממש פשע. השקפות אלה ידועות אבל לא מתאימות לדיון על מה זה שמאל. אתה פשוט טעית בכתובת…

  29. דווקא כן דיסאינפורמציה הגיב:

    תגובתך מעידה על חוסר הבנה של ההליך הפוליטי וההסטורי. קודם כל , רובם המכריע של חברי מפלגת השמאל אמנם מגיע מהחלק המזרחי של גרמניה, אבל לא בהכרח חברי ה-SED לשעבר. חלקם פשוט צעירים מדי. ואם היית טורח לבדוק את ויקיפדיה באנגלית, היית מגלה שמחצית ממנהיגי מפלגת השמאל הם סויאל-דמןקרטים לשעבר, והשאר היו ברובם מתנגדי משטר במזרח גרמניה:
    — קישור —)

    כל זה בניגוד לשאר המפלגות בגרמניה, שבין מייסדיהן היו די הרבה נאצים לשעבר, שאחד מהם (קורט קיסינגר) כיהן כראש ממשלת מערב גרמניה.

    גם אין לך קפיטליסטים יותר קיצוניים מאשר קומוניסטים לשעבר, כמו ילצין ופוטין. ובכלל, לקרוא למפלגת השמאל "מפלגת השטאזי" זה בערך כמו לומר על הקומוניסטים ברוסיה שהם יחזירו את הגולאגים או יבטלו בהדרגה את הדמוקרטיה – הצעד האחרון בוצע דווקא ע"י פוטין. ובכלל, דווקא הקומוניסטים הם שביטלו את המשטרים הסטאליניסטיים, ואפילו נשארו בשלטון בכמה מקומות לאחר מכן (כמו אלבניה ומונגוליה). אז למה שיחזירו את המשטר הזה?

  30. לא יודע גרמנית הגיב:

    תביא מקורות באנגלית או תספק תרגום נוטריוני.

    עיינתי בלינקים שסיפקת ולא ראיתי שם שום דבר על הפרטת גני ילדים או משהו כזה. שוב, מקורות, מקורות.

    כרגע מה שאני ידוע זה השהסוציאל דמוקרטים המציאו את אג’נדה 2010 ומפלגת השמאל מתנגדת לה. זה מספיק בשבילי.

  31. למגיב "דווקא כן דיסאינפורמציה" הגיב:

    נכנסתי לקישור שהבאת ומצאתי שם את ההודעה כדילקמן:

    Wikipedia does not have an article with this exact name. Please search for The Left (Germany in Wikipedia to check for alternative titles or spellings.

    אתה מוזמן לשפר את ביצועיך.

    לגופו של עניין – תשובה לך ולמגיב המתגאה בכך שאיננו יודע גרמנית (אבל מתעקש להתווכח בנושאים ‘גרמניים’):

    לא צריך לדעת הרבה גרמנית כדי להבין טבלה שבה מפורטים מספרי החברים ב’מפלגת השמאל’ ע"פ המדינות הפדרליות. מתוך כ-74 אלף חברים היו ב-5 המדינות בשטח מז’ גרמניה לשעבר חברים ע"פ הפירוט הבא:

    ברנדנבורג – 9268; מקלנבורג-פורפומרן -5955; סכסוניה – 12830; סכסוניה-אנהלט – 5771; תורינגיה – 7065. בברלין (מערב ומזרח) היו 9307, שרובם המכריע במזרח העיר. כלומר, כ-75-80% מהחברים הם מהמזרח, ממפלגת הונקר לשעבר וספיחיה. כלומר, במערב שבו מרוכזים למעלה מ-80% מהתושבים (כ-67 מיליון מתוך כ-82) יש ל’מפלגת השמאל’ משהו כמו 13-14 אלף חברים, לעומת כחצי מיליון ל-ספ"ד או לשמרנים.

    מבחינת הגיל היה ל-PDS, יורשת המ"ק, ב-2005 הרכב גילים מאוד בעייתי: רק 7.7% מהחברים היה מתחת לגיל 41 ואילו 60.1% היו מעל גיל 65, כלומר גימלאים. הינה כי כן, ‘מפלגת השמאל’ היא מפלגת רפי איתן של גרמניה…

    ועכשיו משהו לחבר שלא יודע גרמנית:

    In Mecklenburg-Vorpommern war die PDS von 1998 bis 2006 an der Landesregierung beteiligt, in Berlin war sie es seit 2001 und musste dort seither erhebliche Kompromisse zugunsten der Positionen ihres Koalitionpartners SPD eingehen. Diese Kompromisse stießen parteiintern oft auf Kritik, da die Verwirklichung des eigenen Parteiprogramms oft nicht mehr erkennbar ist. Teile der Partei sahen ihre Glaubwürdigkeit bereits erschüttert, fürchteten Popularitätsverluste und forderten einen an den Grundpositionen der Partei orientierten (radikalen) Kurswechsel.

    Unter wirtschaftsliberalen Kräften hingegen stieg mit den Regierungsbeteiligungen die allgemeine Akzeptanz der Partei. Die Medien lobten teilweise die Kompromisse der Partei (Privatisierungen öffentlichen Eigentums, Kürzungen sozialer Leistungen etc.) im Stadtstaat Berlin als „Realpolitik“.

    In Mecklenburg-Vorpommern war die PDS von 1998 bis 2006 an der Landesregierung beteiligt, in Berlin war sie es seit 2001 und musste dort seither erhebliche Kompromisse zugunsten der Positionen ihres Koalitionpartners SPD eingehen. Diese Kompromisse stießen parteiintern oft auf Kritik, da die Verwirklichung des eigenen Parteiprogramms oft nicht mehr erkennbar ist. Teile der Partei sahen ihre Glaubwürdigkeit bereits erschüttert, fürchteten Popularitätsverluste und forderten einen an den Grundpositionen der Partei orientierten (radikalen) Kurswechsel.

    Unter wirtschaftsliberalen Kräften hingegen stieg mit den Regierungsbeteiligungen die allgemeine Akzeptanz der Partei. Die Medien lobten teilweise die Kompromisse der Partei (Privatisierungen öffentlichen Eigentums, Kürzungen sozialer Leistungen etc.) im Stadtstaat Berlin als „Realpolitik“.

    Zu den mitgetragenen Kompromissen und Kürzungen im Sozialbereich gehörten die Erhöhung der KITA-Beiträge für Besserverdiener, die Kürzung des Blindengeldes, Einsparungen an den Universitäten sowie Kürzung der Fördermittel

    הכנתי לחבר הזה תרגום (אם כי ללא אישור נוטריון):

    "במקלנבורג-פורפומרן השתתפה ה-פד"ס בממשלה של המדינה מ-1998 עד 2006 ובברלין החל מ-2001, ונאלצה לעשות פשרות רבות לטובת השותפה הקואליציונית, ה-ספ"ד. הפשרות הללו התקבלו בביקורת בתוך המפלגה, כי הן באו לעיתים קרובות ע"ח הגשמת הפרוגרמה שלה. חלקים במפלגה ראו בכך עירעור האמינות שלה, חששו מאובדן פופולריות ודרשו שינוי הקו לטובת העמדות הבסיסיות הרדיקליות של המפלגה.

    מאידך, בחוגים כלכליים ליברליים עלתה יחד עם ההשתתפות של המפלגה בשלטון הנכונות לקבל אותה. חלק מכלי התקשורת שיבח את הפשרות שביצעה המפלגה בברלין (הפרטה של רכוש ציבורי, קיצוץ בהוצאות חברתיות וכד’) בתור ‘ריאלפוליטיק’.

    בין הפשרות והקיצוצים בתחום החברתי אפשר למצוא העלאת התעריפים לגני ילדים לבעלי ההכנסות, קיצוץ בקצבאות לעוורים, חיסכון בתקציבי האוניברסיטאות וקיצוצים במלגות.

  32. חה חה הגיב:

    אז הטיעון הוא כזה:

    * הס"ד בברלין דחפו רפורמות קפיטליסטיות

    * מפלגת השמאל נאלצה להכנע לרפורמות האלה מתוך פשרנות

    מכאן נובע ש:

    א) מפלגת השמאל היא מפלגה קיצונית ולא אחראית (זה בגלל שכל אחד ואחד מחבריה תלש ציפורניים בשטאזי)

    ב) מפלגת השמאל היא מפלגה שלא נאבקת ברפורמות הקפיטליסטיות (בניגוד לס"ד)

    הגיון מושלם, מה להגיד.

    ושוב, הס"ד דוחפים את אג’נדה 2010 ומפלגת השמאל מתנגדת לה. זה כל המידע שאני צריך בשביל לתמוך בהם.

  33. אההמממ… טעות קטנה… הגיב:

    מי שפלש הוא חיזבאללה לישראל, חטף ורצח חיילים בסיור, והמטיר ארטילריה על ישובים בצפון כפעולת הסחה.

    ישראל אכן הגיבה לפרובוקציה, בעוצמה.

    אתה כנראה חושב שהיה צריך להתעלם מהתקיפה של חיזבאללה ולהעמיד פנים שזה לא קרה.

    עלה בדעתך, אולי, שאם ישראל היתה מגיבה באותה עוצמה עם החטיפה הקודמת, החיזבאללה היה נזהר יותר?

    מה זה קשור, דרך אגב, להגמוניה אמריקאית?
    חיזבאללה תקף את ישראל כי יש לו עניינים לא פתורים עם אמריקה? רעיון מעניין.

    עוד יותר מוזרה היא ההנחה האוטומטית שארגוני טרור איסלאמיסטיים שמקננים כגידול סרטני בתוך מדינות בלתי מתפקדות הם איכשהו ביטוי של "שמאל".

    יכול להיות שהחוגים שאתה נמנה עליהם איבדו את האמונה בכוחם של הבונה הרעיונות השמאליים, וכל מה שנשאר להם הוא צהלת חסרי האונים בעת שמישהו חובל בשנואת נפשם "ארה"ב, גם אם המישהו רשע ומכוער לפחות כמו שנואת הנפש, אם לא הרבה יותר?

    מה שקרה אחרי המהפכה באיראן, שהשמאל לחם בה לצד האיסלאמיסטיים, היה צריך לגרום להתפכחות אצל מי שחשב שמותר לשתף פעולה ולתמוך ברשע, בכדי להפיל רשע אחר.

    בתכלס לא קרה שום דבר חיובי. הרשע החדש תפס את מקום הרשע הישן, והשמאל הנאיבי שלחם לצידו הפך לקורבן נוסף של הרשע החדש.

    חיזבאללה אינה "מתנגדת להגמוניה של ארה"ב". "ההתנגדות" היא רק תוצר משני של האג’נדה הראשית שלה.
    חיזבאללה היא כלי ליצוא וישום המהפכה האיסלאמית.
    הרטוריקה של ה"התנגדות" (מוקאוומה) היא בסך הכל כלי תעמולה לגיוס חיילים שוטים ותומכים פותים. כמו שאפשר לראות, בכאלה אף פעם אין מחסור.

  34. המשך התגובה למגיב "דווקא כן דיסאינפורמציה" הגיב:

    הקטע המתורגם האחרון נקטע. הינה הוא (מתייחס ל’ריאלפוליטיק’ של ‘מפלגת השמאל’ בברלין שבה היא חברה בקואליציה עם הס"ד):

    Zu den mitgetragenen Kompromissen und Kürzungen im Sozialbereich gehörten die Erhöhung der KITA-Beiträge für Besserverdiener, die Kürzung des Blindengeldes, Einsparungen an den Universitäten sowie Kürzung der Fördermittel

    בין הפשרות והקיצוצים שהוסכם עליהן בתחום החברתי ניתן למצוא העלאת התשלום לגני הילדים לבעלי הכנסות, קיצוצים בקצבאות לעוורים, צמצומים בתקציבי האוניברסיטאות וקיצוץ במלגות."

  35. השמאל בגרמניה הגיב:

    מי שמתעניין יוכל לקרוא קישור הזה (הקודם באמת לא פועל)
    — קישור —)

  36. התגובה שלי עדיין תקפה הגיב:

    למה אתה לא מבקר את הס"ד, שהם אלו שבכלל קידמו את המהלכים האלה מלכתחילה? ובכלל איך מפלגת השמאל יכולה להיות גם שטאזי וגם מפריטה באותו זמן?

  37. למגיב ‘התגובה שלי עדיין תקפה’: לא קראת את לנין? הגיב:

    אתה מזכיר לי בשאלתך את הסרט ‘רק בימי חול’ בכיכובה של מלינה מרקורי שמשחקת שם את הזונה בנמל של פיראוס.

    והינה באחד מימי ראשון מגיעים אליה שני מלחים סובייטיים המבקשים ליהנות מחסדיה, ולתמהונם משיבה הזונה את פניהם ריקם ומסבירה להם שהיא לא עובדת בימי ראשון.

    איך זה, שואל האחד את חברו, הרי אנחנו פה בקפיטליזם ובקפיטליזם כ"א מנסה להגדיל את רווחיו. הכיצד זה הזונה שובתת מעבודה ביום ראשון?

    לא קראת, ענה לו חברו, מה שלניו כתב על הסתירות בקפיטליזם?

    וגם אתה, חבר יקר: האם לא קראת את החבר לנין? הפרטה ושטאזי הולכים טוב מאוד ביחד, בייחוד אם בתור שטאזי אתה יכול לגרוף בתהליך ההפרטה יותר מאחרים…….

  38. תיקונים הגיב:

    הקישור לא פועל כשלעצמו, יש להקיש על אחד הקישורים הפנימיים כדי להגיע לערך של מפלגת השמאל.
    לגופו של עניין, לא צריך לקפוץ ולהדביק תוויות, לקרוא לזיוגנב "סטאלין", ל-PDS "שטאזי" ולהיידר "היטלר", למרות שיש קווי דמיון מסויימים.ויתכן שמפלגת השמאל מתחזקת בקרב מצביעי ס"ד לשעבר שאולי נרתעו מה-PDS אבל היום רואים בה את הרע במיעוטו, לאור הפיכת הס"ד למפלגת מרכז בשנים האחרונות.

הגיבו לתיקונים

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים