הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 בספטמבר, 2008 15 תגובות

בעקבות לחץ שהפעיל הצבא באמצעות הפרקליט הצבאי הראשי תת אלוף אביחי מנדלבליט על היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, החליט האחרון לפתוח בחקירה פלילית נגד ארגון "פרופיל חדש" בגין "עידוד להשתמטות מצה"ל" (ידיעה ראשית ב"הארץ"- 15 בספטמבר 2008).


ההחלטה ראויה לגינוי מסיבות רבות, שיפורטו בהמשך, אבל ראשית לכל יש כאן כניעה מבישה של החברה האזרחית בפני הממסד הצבאי.

האגודה לזכויות האזרח כתבה ליועץ המשפטי לממשלה כי ההחלטה פוגעת בחופש הביטוי ובדיון הציבורי בכל הקשור לאופיו של השרות הצבאי והערכים שהוא מטביע על החברה בישראל. זה כמובן נכון, אולם אני רואה בהחלטה חלק מהטרור הממלכתי שמדינת ישראל מפעילה נגד הפלסטינים בשטחים הכבושים וכנגזרת מכך גם נגד מתנגדי הכיבוש הפעילים בתחומי הקו הירוק.


"פרופיל חדש" הוא ארגון חשוב הדוחה את הערכים של החברה הצבאית השולטים בכיפה בישראל ונאבק יחד עם ארגונים אחרים להקים תחתיה חברה אזרחית המכבדת זכויות אדם על בסיס אוניברסלי.


המינוח הרשמי "עידוד השתמטות מצה"ל" נועד כמובן ליצור את האווירה העוינת בעיני הציבור נגד "פרופיל חדש", אולם האמת היא שאין שחר לכך. מי שיגלוש באתר הארגון בראש פתוח יבין מיד כי האתר מספק מידע למי שהחליט כי אינו מוכן להיות חייל בצבא הכיבוש ופורש לפניו את זכויותיו והדרכים שעומדות לרשותו, כולן חוקיות, למימוש מטרתו.


אם יורשה לי כאן וידוי קטן, אזי אנוכי, בניגוד ל"פרופיל חדש", עוסק מזה שנים בעידוד בקרב צעירים להימנע משרות בצבא הכיבוש. אם תרצו, אפשר לכנות זאת גם עידוד להשתמטות מביצוע פשעי מלחמה, בבחינת אשרי המשתמט שבשירותם לא פעל, ממימיהם לא שתה וממזונם לא אכל. אני זוקף לזכותי מספר הצלחות, ומאד גאה על כך, שגרמתי לצעירים לא לקחת חלק בפשעי מלחמה של צבא הכיבוש.


מבין המגנים נשמעו גם קולות שייסרו את הפצ"ר על שמצא לנכון להשתלח בפעילי "פרופיל חדש" במקום להעמיד לדין את הקצינים והחיילים שהורגים ילדים, נשים ואזרחים אחרים. כוונתם בוודאי טובה, אולם ראוי שיבינו כי אין לכך סיכוי. הפצ"ר הוא חלק מצבא הכיבוש, הוא בשר מבשרה של המאפיה הצבאית שנועדה להגן על הפושעים. תפקידו דומה לפושע שעוסק בהלבנת הון כדי לתת לו דימוי כשר.


במלים אחרות: הפצ"ר בנסיבות של הכיבוש המתמשך, הוא מעין רוצח של שולחן כתיבה שתפקידו לפרש את החוק כך, שהרוצחים והפושעים יצאו זכים כתינוקות בני יומם, ולמטרה זו עומדת לרשותו מכבסת המלים של צבא הכיבוש.


"רוצח של שולחן כתיבה" הוא מושג שהשתמשו בו בשעתו נגד אייכמן. האם הפצ"ר הוא בן דמותו של אייכמן? בוודאי שלא, לפחות לא בשלב זה של הכיבוש, שהרי למיטב ידיעתי אין בישראל שום תכנית סדורה של השמדת העם הפלסטיני על ילדיו, נשיו וזקניו. (אמנם איני מצוי בתכניות הסודיות המצויות במגירות הצבא, השב"כ והמוסד, אבל הנחת העבודה שלי היא שאין שם גרסה ישראלית "לפתרון סופי").


אייכמן נמצא בקצה השטני בקו הרצף של רוצח שולחן הכתיבה. הפצ"ר מנדלבליט נמצא בתחילתו של קו הרצף, וחשוב לעצור אותו כבר עתה, בשלב הטרום אייכמני. בשביל זה יש את בית המשפט הבינלאומי לפושעי מלחמה.


זו צריכה להיות מטרתנו: להמיר את החקירה הפלילית חסרת ההצדקה נגד "פרופיל חדש" בחקירה פלילית של הפצ"ר וכל מי שלקח ולוקח חלק בפשעי הכיבוש.


הגנבים


הבורסה בוולסטריט במפולת. טריליוני דולרים ירדו לטמיון. גלי ההדף מורגשים בכל העולם, וכך אנו חשים בהיבט השלילי של הגלובליזציה. השטרסלרים למיניהם, (על שמו של נחמיה שטרסלר-הפרשן הכלכלי של "הארץ"), אותם חסידים שוטים של השוק החופשי שפמפמו לנו את השכל עם "היד הנעלמה" של השוק שמנווטת אותנו לחוף מבטחים, גילו פתאום שהמשבר הוא תוצאה של תאוות בצע של ראשי חברות השקעה, שיצרו בועה, וזו התפוצצה.


שעה שהבועה הייתה בשיאה, ראשי החברות חילקו לעצמם בונוסים במאות מיליוני דולרים, ועתה, לאחר שהסוסים ברחו מהאורווה הם צוחקים על כל התמימים שקנו את אגרות החוב והמניות שלהם כהשקעה ליום סגריר ומוצאים עצמם ניצבים מול צרור נקוב. גימלאים שהשקיעו את חסכונותיהם מתוך אמונה שמדובר בשוק סולידי, עומדים בפני שוקת שבורה. האם יעמידו את שודדי המיליונים לדין על גניבה והולכת שולל? האם יחרימו את רכושם וחשבונות הבנקים שלהם? אני בספק.


עתה, כשהקפיטליזם מתבוסס בקיאו, אל מי פונים השטרסלרים ששנים העלו את כלכלת בוש על ראש שמחתם? אל הממשלה כמובן, כדי שזו תציל את מה שניתן מהמפולת. בשעת צרה הם סוציאליסטים לעילא. הנשיא בוש מלאים בנקים, חברות ביטוח, משקיע 700 מיליארד דולר להצלת שוק המשכנתאות הקורס. ממשלת בוש יכולה לפנות לממשלת קובה לקבל כמה עצות על תפקידה של ממשלה בכלכלת מדינה ואחריותה החברתית כלפי אזרחיה.


חבר המתמצא בכתבי קרל מרקס, אומר כי מי שיקרא בתשומת לב את הקפיטל, ימצא כי סבא מרקס חזה כבר במאה ה-19 את חוליי המשטר הקפיטליסטי והמשבריות המחזורית שמאפיינת אותו.


סוציאליזם ודמוקרטיה עכשיו.

תגובות
נושאים: מאמרים

15 תגובות

  1. סקרן הגיב:

    מה יקרה אם מחר גדעון ספירו יקום בבוקר ומשאלת ליבו תתגשם – אף אדם לא יתגייס יותר לצבא, צה"ל יתרוקן מאנשיו, ישראל למעשה תהייה מדינה עם צבא ללא כוח אדם, זאת אומרת, מדינה ללא צבא.

    מה יעשו אז שכנינו, זאת אומרת, חמאס,חיזבאללה, ולא לשכוח את האיראנים, האם גדעון ספירו אז יתפוס רובה וירוץ להגן עלינו ? או שבאמת ובתמים חושב שהם לא יעשו שום דבר שהרגע שלו הם חיכו 60 שנה סוף סוף הגיע ?

  2. גדעון ספירו הגיב:

    לסקרן,
    אני מקווה שאתה יותר נבון ממה שמשתרף מהערתך.
    מה קורה כאשר פועלי התברואה והניקיון שובתיםוהזבל נערם ברחובות? לפני שהמדינה טובעת כולה בהררי הזבל, המדינה וההנהלות עיריות מגיעות לידי הבנה עם השובתים, מקבלים את עיקרי תביעותיהם והשביתה מסתיימת.

    מה שם אף כאן. מה יקרה כאשר ראשי הצבא והממשלה יראו כי הם הולכים ומפסידים כוח אדם למשימות צבא הכיבוש? הם יבינו כי באין מועמדים למשימות המלוכלכות של הכיבוש, ישנו מדיניות ב-180 מעלות ויתחילו ברצינות לסגת מהכיבוש לפני שיגמרו להם רזרבות כוח האדם.

  3. סוציו-אתאיסט הגיב:

    יש נקודה בדבריך סקרן.
    אני התחבטתי בדילמה הזו זמן רב. כי בעיקרון במדינה דמוקרטית יש לפעול לשינוי דרכי הממשל בדרכים חוקיות, דהיינו בחירות, הפגנות, השפעה פרלמנטרית, ואפילו סרבנות מצפונית.
    כמובן שרבים ימצאו את הפרדוקס במילותי "דרכים חוקיות", בנוגע לשירות בצבא.

    אך יש שיגידו שעצם ההשתמטות מצה"ל וע"י כך דלדול כוח האדם של הצבא יאלץ את הממשלה להקטין כמות החיילים המוקצים למשימות תפעול הכיבוש ולפעול להפסקתו.
    זאת בהנחה שהם רואים את משימת הגנת הגבולות הקיימים והגנתנו מהצוררים האמיתיים עליונה לכיבוש.

    בנוגע לדבריו של גדעון, שהשתמטות מהפשעים בפני עצמה היא מבורכת, יש עם זה בעייתיות מכיוון שאם אני מחליט "לרחוץ" את ידי מזה, זה לא ישפיע יותר מדי באופן ישיר. עדיין יהיו מספיק חיילים ימננים קיצוניים, משעוממים, טיפשים שישמחו לפעול בדרכים לא חוקיות, ויאמינו שזה נכון. אני ראיתי את זה קורה. יכול לשהיות שדרך אפקטיבית יותר מלא לעשות, היא כן להתגייס ולנסות להשפיע שם.
    אך גם עם זה יש בעייתיות מכיוון שחייל פשוט, גם אם ינסה לעשות את הכל הכי מוסרי שהוא יכול, עדיין ממלא פקודות שביסודן הרבה פעמים לא חוקיות ושנועדו להגן על מפעל ההתנחליות שהוא המכשול הכי גדול, והגנתו היא המשימה הכי גדולה של צה"ל.

    בגל מקרה אני בטוח שסרבנות מצפונית ויותר מזה סרבנות פוליטית היא הרבה יותר אפקטיבית ונכונה מהשתמטות גרידא, שאותה מעודד ארגון "פרופיל חדש".
    הרבה פעמים ההשתמטות שבה תומך ארגון זה נובעת ממניעים אגואיסטיים לחלוטין, ואפילו ישנם חיילים שמאמינים בכיבוש, בהתנחליות ובכל המחלות שלנו, ומשתמטים כי לא מתאים להם לחיים. אני מעריך יותר חייל חובש כיפה שמקריב את זמנו האישי, שבו הוא אמור לטפל באשתו וארבעת ילדיו, כדי להיות קצין בצה"ל, מאשר ילד בן 18 שקשה לו להיות שקמיסט, ויוצא על נפשי.

    ובהתאם לאמור לעיל, אני מעריך את ארגון "יש גבול" הרבה יותא מאת "פרופיל חדש".
    ארגון זה מקדש את הסרבנות הפוליטית/מצפונית, והוא מורכב מחיילי מילואים, שראו במו עיניהם ועשו במו ידיהם את מה שקורה, ויודעים שזה לא נכון, ומחליטים להסתכן בזמן מאסר, כדי לשרת מטרה זו.

  4. לסקרן הגאון הגיב:

    אם כבר אתה עוסק בכל מיני תרחישים דמיוניים שאף פעם לא יקרו, למה לשים בהם כשלים לוגיים מההתחלה?
    ובכן, אם אי פעם יתגשם החזון וכולם בבת אחת יסרבו להתגייס למלחמה, אז זה באמת יהיה *כולם*: לא יתגייסו לצה"ל, לא לחיזבאללה, לא לגדודי המהפכה האיראניים ולא לצבא השווייצרי.

    עד שזה יקרה אני בעד שכמה שיותר יסרבו לשרת בצבא הישראלי, כן, גם בשק"ם.

  5. לגדעון הגיב:

    בכדי לשכנע אנשים לשבות, אתה צריך להוכיח להם שהמטרה צודקת.

    אם הכיבוש הוא סתם זדון ממניעי גזלנות, היו לך הרבה יותר "שובתים", משום שאחוז הגזלנים בכוח ובפועל נמוך מאוד בקרב כלל האוכלוסיה.

    מאידך, אם הכיבוש משרת ***גם*** מטרות הגנתיות (ולא רק הגנה על מתנחלים), מספר השובתים יצטמצם ויתקע על מי שהם נצלני-פרצות בין כה וכה.

    כשהצד השני משדר טירוף אירציונלי במטרות העל המוצהרות שלו, וכל אצבע שהוא מקבל גורמת לו לדרוש לא רק את כל היד, אלא יותר ויותר חלקים מהגוף, כשכל נסיגה מטריטוריה כבושה וכל הקלה לאוכלוסיה גורמת בפועל להסלמה בהתקפות ושיפור באפקטיביות שלהן, הססמאות בעניין עוולות הכיבוש נשמעות חלולות יותר ויותר.

    אחוז קטן יחסית של האוכלוסיה בישראל מעוניין "לכבוש" את הפלסטינים. זה לא כזה תענוג.

    אבל אופן "ההתנגדות" הפלסטינית, והרטוריקה שמלווה אותה, גורמים ליותר ויותר אנשים להאמין שמחיר הפסקת הכיבוש יהיה גבוה בהרבה דרגות מהמחיר שעולה לתחזק אותו.
    כל כך גבוה שאין לנו אפשרות אמיתית לשלם את המחיר הזה.

    ולא, המחיר הוא לא וויתור על נדל"ן זול, אלא סיכון ממשי של היכולת לקיים פה חיים ליהודים.

  6. טענות הבל הגיב:

    ספירו טוען שקריאתו לסרבנות מטרתה להביא
    שינוי פוליטי
    הבעיה שספירו אינו לבד וברגע שהוא יצליח
    הצד השני ינקוט באותם צעדים ויכריז על סרבנות עד מוות וכך נתדרדר לירידה
    לתוך התהום
    "הדרך הפוליטית" של ספירו היא פגיעה חמורה
    בדמוקרטיה ומתכון מהיר לקיום דיקטטורה
    נעזוב לרגע את ההיבטים המוסריים
    נתרכז במקרים דומים בהיסטוריה
    עליית היטלר נתקבלה בברכה על ידי חוגים
    רבים שראו בו מנהיג שיבלום את ההתפשטות הקומוניסטית
    אז במקום קומוניזים הטפשים קיבלו דבר גרוע בהרבה
    תמיכת השמאל בריאקציה האיסלמית "בשם השלום"
    תביא רק לסבל מלחמות וטרור
    את המשפט האחרון אני אומר לכל מי שסוגר עיניים ומדבר על הפלשתינים בלי להזכיר
    שהללו בחרו בחמס (ברוב מוחץ)

  7. גדעון ספירו הגיב:

    ל"טענות הבל",
    תיקון טעות: החמאס לא נבחר ברוב מוחץ. ככל שזכרוני מגיע הפער בין מספר קולות לחמאס ולשאר המפלגות היה זניח, אולי אפילו יתרון קל למתנגדי החמאס. הניצחון של החמאס נבע בעיקר משיטת הבחירות. ועוד נתון שראוי לזכור: חלק לא קטן ממצביעי חמאס עשו זאת כמחאה על שחיתות ממשלת הרשות הפלסטינית ואי יכולתה לסיים את הכיבוש ולאו דווקא ממניעים דתיים.

    בניגוד להשוואה שאתה עושה עם הניצחון של היטלר, שחוגים במערב ראו בו בשלב כלשהו מחסום בפני הקומוניזם, איש לא קידם בברכה, לא בישראל ולא בעולם, את ניצחון החמאס, ולא ראו בו בשורה (להוציא כמובן קנאים דתיים).
    אם אתה מבקש השוואה, היא נימצאת במקום אחר. אין ספק כי המשבר הכלכלי והאבטלה הגדולה היו בין הסיבות שהובילו לעליית הנאצים לשלטון. הכיבוש הישראלי הוא הפקטור המרכזי שהביא לעליית החמאס, בלעדיו לא היה לו קיום כה פופולרי, ומבחינה זו הוא הוא המקביל לאבטלה שהביאה מיליוני בוחרים להצביע בעד הנאצים.

  8. תיקון טעות לספירו הגיב:

    לחמס 77 צירים בפרלמנט של 135 וזה רוב מוחץ
    הפלשתינים בחרו גם בחאלד משעל כנציג הפזורה
    והפליטים ברוב של 90%

    ספירו לוקח את הטיעונים של לייבוביץ בקשר
    לסרבנות
    לייבוביץ לקח את הקריאה לסרבנות מתופעת
    הסרבנות בתקופת מלחמת ויטנאם
    מלחמת ויטנאם לא מוטטה את אמריקה(כמעט
    מוטטה)
    אבלן מלחמת אפגניסטן שגם שם היו מקרי
    סרבנות נרחבים הביאה לתבוסת הצבא הסוביטי
    היא הגורם המכריע להתמוטטות האימפריה
    הסוביטית 5 שנים מאוחר יותר

  9. רותם הגיב:

    לא אעמיד פנים שצה"ל אינו צבא המבצע פשעים באוכלוסיה הפלסטינית. אדרבה – מבצע, ורבים מהם.
    אולם, צה"ל הוא גוף שקיומו ופעילותו התקינה הכרחיים לקיומה של מדינת ישראל. עוד לא הגיעה העת בה נוכל לכתת את חרבותינו לאיתים, ולא – איני מאמין כי נוכל לעשות זאת מקצהו של רובה כשאנחנו מחזיקים בכוח בשטחים לא לנו ובאוכלוסיה זרה, אבל צה"ל הוא גוף חשוב מידי כדי שנוכל לסכל את פעילותו והוא גוף חזק מידי מכדי שנוכל להפקיר אותו בידיהם של חיילים ימניים משועממים, כפי שהגדירו זאת מעלי.
    בקצרה – לא נוכל להתקיים בלא צבא, ועלינו מוטלת החובה להופכו של צה"ל לצבא מוסרי – ולא נוכל לעשות זאת מבחוץ. רק אם נשתתף באופן אקטיבי בהגנה על מדינתינו הקטנה והמאויימת נוכל לדרוש לשנות את כללי המשחק. ביניים, מר ספירו, מה שאתה עושה זה לשבת בחוץ ולזרוק את הרפש שלך פנימה. רפש, כמו לקרוא לפצ"ר רוצח, או לרמוז שאולי הוא פועל מתוך אידיאולוגיה רצחנית כמו טובי צוררנו.
    אני גאה להיות חייל בצה"ל, אני גאה בזה שאני בתוך כל הגועל הזה של צה"ל ושאני פועל בדרך המוסרית והנכונה, ואני גאה בכך שאני וחבריי, שהם גם חיילים, משפיעים במאום על פעילותו של צה"ל בשטחים.
    אילו רק היו לנו יותר מאותם חיילים מוסריים.
    שנה טובה לכל בית ישראל.

  10. גדעון ספירו הגיב:

    לרותם,
    אתה מפעיל את גאוותך במקומות הלא נכונים לטעמי. להיות גאה על כך שאתה משרת בצבא ששולל זכויות אדם מעם אחר, הוא ליקוי מאורות.
    אי אפשר להיות חייל מוסרי בצבא כיבוש. מי שמגן על משטר כיבוש ואפרטהייד, משרת את המתנחלים ומתענה לפלסטינים, הוא הכל חוץ מאדם מוסרי. האדם המוסרי מסרב לקחת חלק בצבא הישראלי הלא מוסרי, כפי שעושים עתה חותמי מכתב השמיניסטים.
    אתה טועה: אינני זורק את הרפש פנימה. הרפש נמצא בישראל בשפע, בתוך הצבא ומחוצה לו, ואני משתדל בכוחותיי הדלים, יחד עם חבריי להשקפה, לנקות את ישראל מהזוהמה שדבקה בה, עד כה לא בהצלחה יתרה. בין השאר משום שאנשים כמוך גאים להיות בצבא הדיכוי לישראל.

  11. לספירו הגיב:

    חמאס זכה לניצחון יותר ממוחץ, ובעזה, איפה שלניצחון היה גם נשק, מחץ את שרידי האופוזיציה כמחוץ הפרעוש לאחר נצחונו.אבל ספירואידים כנראה לא מסוגלים להסיק מסקנות מהעובדות, או לבצע אסטרפולציה למה יהיה פה אפ ה"דמוקרטיה" הפלסטינית תשתלט על "המדינה האחת" שאתה כל כך מייחל לה.

    לפלסטינים היו עוד אופציות חוץ מפתח וחמאס (יש שם איזו מפלגת שמאל חילונית שמרוב שהיא אזוטרית חוץ ממי שמתעניין אף אחד לא מודע לקיומה). למה ה"מוחים על שחיתות הפתח" לא בחרו באלטרנטיבות הלא חמאסיות?

    — קישור —

    העולם הערבי והמוסלמי כולו עובר בעשורים האחרונים רדיקאליזציה דתית. כווווולם כבושים? או שזה בגלל האימפריאליזם/קולוניאליזם האירופי מהמאה השמונה עשרה?

    הכיבוש בטח מסביר היטב גם את הימין הנוצרי בארה"ב, והתחזקות הכנסיה הקתולית בדרום אמריקה.

    אולי מספיק כבר עם התירוצים העלובים? באמת, די, די, די.
    התגובה האוטומטית בלחיצת כפתור כבר יצאה מכל החורים. מה כל כך קשה לבצע הערכות מצב תקופתיות, ולהתחשב בעוד גורמים חוץ מהאמונות שהיו לך כשהית צעיר?
    למה כל כך קשה לך לבדוק את האמונות האלו עצמן במבחן המציאות, לא פעם אחת אלא כל פעם מחדש?

    אתה אולי לא רואה בנצחון החמאס ברכה, אבל אתה לא מסוגל להביא את עצמך להכיר בו כקללה, ולהבין את המשמעויות שלו ביחס להתפתחות הסיכסוך, ולמהות המשתתפים האחרים במשחק.

    איכשהו אתה מנסה למכור שפעולה מסויימת תביא לאותה תוצאה תמיד, לא משנה מה התנאים הסביבתיים. המציאות לא משנה כלום, מבחינתך. לא משנה אם מולך עומדים טרוצקיסטים, ג’יהאדיסטים, או פציפיסטים. הכל תלוי אך ורק בישראל.

    אם אתה יושב במכונית ולוחץ על דושת הגז, אתה חושב שהמכונית תיסע בכל מקרה, אם יש דלק במיכל או אין, אם המכונית קשורה בשלשלאות לבניין, אם יש עמוד בטון מול הפגוש הקדמי?
    רק תלחץ ונסעת?

  12. גדעון ספירו הגיב:

    למגיב "לספירו" (רותם?).

    תודה לקישור שהבאת, כי הוא מאשר את אשר שכתבתי בתגובה קודמת לעיל, לפיה בבחירות האחרונות לפרלמנט הפלסטיני קיבלו המפלגות החילוניות את רוב הקולות.
    החמאס 44.45 אחוזים מהקולות, המפלגות החילוניות שעברו את אחוז החסימה,(פתח, החזית העממית, הדמוקרטית, מפלגת העם, היוזמה הלאומית, הדרך השלישית) קרוב ל-56 אחוזים מכלל הקולות. הדבר לא בא לידי ביטוי בחלוקת המושבים בגלל שיטת הבחירות.
    לכן דומה שדווקא אתה לוחץ על דוושת הבנזין במכונית הכבולה לשלשלאות, כמוכה סנוורים וקורבן של תעמולה ישראלית לא חכמה במיוחד.

    אתה פולט את הסיסמאות הפרימיטיביות לפיהן "כל הערבים אותו דבר". אני מנסה לראות בכל מקום את התנאים הקונקרטיים, והם לא פעם שונים ממדינה ערבית אחת לרעותה. בעיראק למשל לא היה לאל קאעידה אחיזה, עד שבאה הפלישה האמריקאית, שנוסף לכל הצרות, העוולות והפשעים שגרמה, הפכה את עיראק לבסיס פורה עבור אל קאעידה.
    לא להכיר בכך של-40 שנות הכיבוש הישראלי תרומה אדירה לצמיחתה והתחזקותה של תנועת החמאס (כולל עידוד ישיר בתקופה של המאניה האנטי אש"פית שהכניסה בין השאר את אייבי נתן המנוח לבית הסוהר), הוא טמינת הראש בחול.

    החמאס היא אכן מכה קשה לכל שוחרי דמוקרטיה וזכויות אדם, אולם משעה שהיא קיימת כתנועה בעלת תמיכה רחבה, השאלה מה עושים? אני שייך לאלה הסבורים כי גם איתם אפשר לדבר, ולהגיע להסכמים, כפי שאמר בשעתו מנהיג התנועה השייח אחמד יאסין שהוא מוכן להגיע עם ישראל להסכם במסגרת הודנה ארוכת טווח, שיכולה להגיע גם למאה שנים.

  13. טארק הגיב:

    מי שחושב שהשתמטות המונית מצה"ל תביא לדבר אחר חוץ מחורבן מדינת ישראל, הוא אדם שחושב בצורה הזויה.

  14. משה הגיב:

    גדעון היקר
    אולי בעזרת הקשרים שלך יכולת הביטוי והבנה מעמיקה למצב המדיני תוכל לפועל למען שחרור גלעד שליט אחד שלא השתמט

  15. גדעון ספירו הגיב:

    למשה,
    ניסיתי לתרום את תרומתי הצנועה כמיטב יכולתי לשיחרור גלעד שליט. מראשית שבייתו חזרתי והצעתי לממשלה להפסיק לנהוג כתגרנים בשוק, ולקבל את דרישות החמאס לשיחרור אסיריהם.
    הצעתי להוריו של גלעד שליט להפסיק את מה שמכונה "התנהגותם האצילית" שזוכה כמובן לשבחי המימסד הצבאי הממשלתי והתקשורתי, אבל שלא בטובתם דווקא תורמת להמשך שביית בנם, ולהתחיל לשלוף ציפורניים כמו למשל קריאה לכל ההצעירים לסרב להתגייס כל עוד הממשלה מועלת בתפקידה ולא מממשת חילופי שבויים.
    אני גם מוכן לשמש מתווך בין החמאס לישראל בנושא זה, אבל דומה כי אין סיכוי רב שממשלת ישראל תסכים לכך, בין השאר בגלל שתיווך כזה יוכל באמת לשאת פירות.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים