הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-23 בספטמבר, 2008 8 תגובות

בעקבות החרפת המשבר הקפיטליסטי, שעבור רבים הוא החמור ביותר מאז המשבר בשנות ה-30 במאה שעברה, הממשל האמריקאי מתערב שוב ושוב בכלכלה. נדמה כי הממשל אינו סומך עוד על "יד הנעלמה" שאמורה לפתור את בעיות השוק. המשבר הקפיטליסטי וההתערבות הבוטה של הממשלות השונות בשוק רק מוכיחות מהמבקרים רבים טענו במשך שנים רבות. השמאל הביקורתי, האנטי-קפיטליסטית או הזרם הנשען על תורת קיינס, יכול להגיד בסיפוק "אמרנו לכם".

השאלה הנשאלת היא האם תפקיד השמאל מסתכם אמירות מהסוג "אמרנו לכם"? או שיש לשאול שאלות מהותיות יותר, כגון: עד כמה אנו מוכנים ככח פוליטי מאורגן, בעל תפיסות אידיאולוגיות מוצקות, כדי להתמודד עם המשבר הקפיטליסטי? האם אנו יכולים להציב אלטרנטיבה שמאלית מול המשבר, ולהתמודד על ההגמוניה?


יש הסבורים שכל מה שניתן לעשות הוא לפעול כאינטלקטואלים המצביעים על חוליי המשטר הקפיטליסטי. אם זהו התפקיד שלנו, אז האירועים של השבועות האחרונים מספקים לנו עוד ועוד תחמושת כדי לשוב ולציין ש"דברי הימים של הקפיטליזם ספורים" – כפי כתבתנו אין ספור פעמים בשנים האחרונות. אך בעבר הנבואות בדבר "סופו של הקפיטליזם" היו למשגה חמור.


בשנות השלושים, האינטרנציונאל הקומוניסטי, טען שסופו של המשבר שהחל ב-1929 יהיה התמוטטות הקפיטליזם. אך כאשר הקפיטליסטים נקטו בצעדים נמרצים כדי להציל את המערכת כולה, בייחוד במה שכונה בארה"ב ה"ניו-דיל", אז ראשי האינטרנציונל תקנו את התחזיות והחלו לדבר על "השלב השני בדרך להתמוטטות הקפיטליזם". אילו התמדנו בדרך זו, כעת אנו מצויים בשלב השישי או השביעי "בדרך להתמוטטות הקפיטליזם".


רבים זוכרים שבשנות ה-70 ניטש פולמוס סביב השאלה "מתי ואיפה יגיע לקיצו הקפיטליזם?". פעילי השמאל העקבי ברחבי העולם בטוחים היו שסופו של הקפיטליזם הולך וקרב, ושצריך רק לנסות ולקבוע את מועד ומקום קבורתו. יחד עם זאת, לנין כתב לא פעם שהקפיטליזם "לא נופל, יש להפילו". מהניסיון של המאה השנים האחרונות ניתן לקבוע שלנין צדק: הקפיטליזם לא נופל. כאשר הוא נקלע למשברים קשים, הוא מסוגל להתאושש במהרה. מי היה מסוגל לנבא שדווקא מולדתו של לנין, ברית המועצות, בה לראשונה בהיסטוריה ניצחה המהפכה של עובדים ואיכרים, ישוב הקפיטליזם אבל בגרסה מפיוזית-אוליגרכית? מי חשב בתחילת שנות השלושים שארה"ב בה המשבר הכה בצורה אנושה, מסוגלת לעמוד בראש המחזור הארוך בהתפשטות הקפיטליסטית בהיסטוריה – לאחר מלחמת העולם השנייה; וזאת, תוך קיום מערכה מתמדת להבסת ברית המועצות בשטחי הכלכלה והטכנולוגיה, ואף כגורם פוליטי ממדרגה ראשונה בעת התפוררותה?


אין בכוונתי להפוך לתעמולן בשירות הקפיטליזם, אבל לדעתי על אנשי השמאל לנסות ולהבין את האויב "בצדדיו החזקים דווקא", כפי שכתב פעם ברכט. זאת, כדי לא לטעות בהערכת יחסי הכוחות, כדי ללמוד את חוזקו של המשטר וגם את החולשות שלנו.


מול המפולת הקפיטליסטית, השמאל מגיב בשביעות רצון בולט וחוזר שוב ושוב אל האמירות "אמרנו לכם", "צדקנו לאורך כל הדרך". יש הסבורים שיום אחד, העמים ברחבי העולם, ישתכנעו שאכן עמדות השמאל היו נכונות ויצטרפו אליו בחדווה. זאת, מבלי לנסות ולבנות כח חברתי, בעל עוצמה אידיאולוגית וחזון פוליטי. בינתיים, סבורים רבים בשמאל, העם "לא בשל" להבנת עמדות השמאל. אותם אנשי שמאל אומרים בסיפוק "הרי אנו כל כך צודקים, הניתוחים שלנו נכונים כל כך, למה לנו ללכלך את הידיים בעשייה הפוליטית היום-יומית". דעתי היא שונה. אני סבור שהגיעה העת לנטוש את ספסל הפרשנים והמתריעים בשער. הגיעה העת להציג אלטרנטיבות פוליטיות קבילות והמוניות מול המפולת הקפיטליסטית.


* אמיר סאדר (Emir Sader) הוא סוציולוג ברזילאי ונמנה עם הבולטים שבין פעילי השמאל באמריקה הלטינית. המאמר פורסם באתר "רבליון" (www.rebelion.org) ותורגם על ידי מערכת "הגדה השמאלית".

תגובות
נושאים: מאמרים

8 תגובות

  1. מזרח תיכוני הגיב:

    יש להווסיף שאמיר סאדר הוא מזרח תיכוני משלנו (בן להורים לבננונים או פלסטינים או בכלל לא משנה בגלל אז היישויות האלה לא כל כך התקיימו).

  2. איתן לרנר הגיב:

    חבל שחברי המערכת לא מגיהים ולא עורכים את התרגום . זה גורם למאמר להישמע פחות טוב ממה שהוא

    שנה טובה

  3. ASHER FROHLICH הגיב:

    במאמר מורגשת ספקנות לגבי "סופו הקרוב " של הקפיטליזם,או לפחות,ספק לגבי האפשרות שכפי שהיה בעבר,הקפיטליזם ימצא דרך לחמוק משינוי רדיקלי של החברה והכלכלה.
    ספק זה נובע משתיסיבות עקריות:
    א)העדר ניתוח מדעי-כלכלי-הסטורי
    ב)היותו של הכותב,"אינטלקטואל",כפי שהכריז במאמר עצמו.

    אתחיל בסיבה השנייה: (ב)
    אם נמתין לכך שהשינוי הרדיקלי יבוא מהאינטלקטואלים,נוכל להמתין לאין סוף.גם מהבורגנות וחצאי בורגנים העומדים "רגל פה ורגל שם",לא תבוא הישועה.וזאת בגלל הסיבה הפשוטה שאלה וגם אלה עדיין חיים לא רע במשטר הקיים.
    נכון שיש להם חששות לגבי העתיד,ונכון שרואים שהעסק מתפרק,אבל עדיין יש להם איזה שהיא תקווה,גלוה או סמויה,שהדברים יסתדרו.
    לא לחינם נאמר פעם אחרי פעם על ידי המרקסיסטים,שההוויה מדריכה את התודעה ולא להיפך.
    מצב שונה הוא זה של מליוני אמריקאים הנמצאים היום לפני עיקול בתיהם ואובדן מקומות עבודתם.
    וגם שונה לזה של עשרות מיליונים רבים בכל העולם,ההולכים לאבד את מקומות פרנסתם ואם לא לאבד אותם,לעבוד הרבה יותר קשה ולהרוויח הרבה פחות (כולל רבים מאוד בישראל)
    וגם מצב זה שונה למיליוני רבים בכל העולם הסובלים כבר היום מרעב,חוסר אפשרות לקנות תרופות או לשלוח את צאציהם ללימודים,או שיגיעו בקרוב למצב של עוני חמור.
    וגם זה לא המצב שכל הצעירים,שבהגיעם לגיל פנסיה,לא יהיה להם ממה לחיות.

    ועכשיו לסיבה הראשונה (א):
    לפני שנתייחס לניתוח המדעי המרקסיסטי,כמה מילים לגבי הניתוח "המדעי" הלא מרקסיסטי,קרי,
    הכלכלה הניאוקלסית,המיוצגת על ידי כל המומחים,הפרופסורים,והמוסדות האקדמאים המכובדים ביותר בעולם:
    כל מדע נבדק על ידי כח החיזוי וההסבר של המציאות."מדע" הכלכלה הנה קריקטורה של מדע,ואל תתרשמו מהניסוחים המורכבים והנוסחאות והתרגילים המטמטיים שאין להם כל קשר למציאות.
    "מדע" הכלכלה סובלת מאי-התאמה מוחלטת עם המציאות,ומתבססת על הנחות יסוד מוטעות,ובין היתר,"רציונליות בקבלת החלטות",חוסר ריכוזיות,תחרות חופשית,אינפורמציה מלאה ושקופה ועוד כל מיני סיפורים שאף אחד מהם אינו נכון,וההתרחשויות של החודשים האחרונים כמו של השנים האחרונות הוכיחו שוב ושוב (המשבר הנוכחי אינו חדש,וזה העתק של משבר שנות ה2000 של בועת הHI-TEC ובאותה צורה של הנפקת אג"ח זבל ותעודות CDO COLLATERALIZED DEBT OBLIGATIONS ).
    הפתרון המוצע הוא הגברת הרגולציה,התערבות הממשל,ולמעשה,חיסול "השוק החופשי".
    הצרה אי שאי אפשר לקיים "שוק חופשי" ובאותו זמן רגולציה שלטונית.אלה שני דברים מנוגדים.כל מי שטוען שיש פתרון כזה אינו מבין דבר.צריך להחליט=או שהכלכלה תנהג על פי העקרונות של התועלת השולית של הפרטים,(כפי שמקבשת הכלכלה הניאוקלסית,ועקרון מקסום הרווח של הפרט,או שהיא תונהג על פי העקרון של התועלת השולית של כלל החברה,ועקרון מקסום הרווח (הרווחה)של כלל החברה(כפי שמבקשים הסוציאליסטים).
    אין התגובה זו אפשרות לפתח את כל הסתירות והכשלונות של "מדע" הכלכלה,המגששת באפלה זה כ300 שנה.
    ואז מתעוררת השאילה,האם יש דבר אחר ?
    והתשובה היא יש !!!.
    מדע זה נקרה מטריאליזם דיאלקטי.כמובן שלא אוכל להסביר זאת על רגל אחת,אבל גם לא נתן לצפות שהבנה רצינית של מדע כל שהוא,כמו למשל פיזיקה,כימיה,אסטרונומיה וכ"ד,ניתן ללמוד ביום אחד או במשפט אחד
    לכן,אני מבקש מכל קורה רציני של שורות אלה,לנסות ולהשקיע אפילו 10% מהזמן והמאמץ שהיה משקיע כדי להבין כל מדע אחר.
    בעידן האינטרנט,הדבר אינו קשה במיוחד:
    מספיק להקליד בGOOGLE "מטריאליזם דיאלקטי"ולהגיע למאות רבות של ספרים,מאמרים,ויכוחים,טענות בעד ובנגד וכל מה שתרצו.
    מקווה שזאת,אולי,תחילת הדרך לשינוי.

  4. חיים ו. הגיב:

    הקפיטליזם ה"כושל" מסוגל לגייס טריליון דולר בכדי לחלץ את המוסדות הפיננסיים מקפאון אשראי ולקצר משמעותית את אורכו ורוחבו של המשבר הנוכחי. רק למדינה הקפיטליסטית יש את הגב הכלכלי למתן ולרסן סופות כלכליות שקרו קורות ויקרו כל עד בני האדם תאבי בצע, מסוגלים לשקר והם בעמדה המאפשרת להם לנצל זאת.

    המשבר הנוכחי נבע בעיקר בעקבות פעילות הגובלת בפלילים בפאני מיי ופרדי מאק, שהם במקרה או שלא במקרה מוסדות שהרגולציה בהם הינה טוטלית, אלו הם מוסדות שהוקמו מכח חוק פדרלי ואינן ישויות עסקיות רגילות. כרגיל החוליה החלשה היא תמיד המקום בו המדינה מעורבת.

    כל שאר הפעילות של הממשלה הפדרלית במשבר הנוכחי הינה מתן הלוואות בריבית יפה, זה רחוק מאד מסוציאליזם ולא קשור להלאמה.

    התוכנית הנוכחית הכוללת רכישת הנכסים הבעייתיים במחירים מאד נוחים לקרן ציבורית שתמכור אותם חזרה לאחר שהשוק ירגע ויחזור לפעילות סדירה, הינה מהלך עסקי שעד יניב רווחים לממשלה הפדרלית. אני מוצא את זה נהדר שהממשלה עשירה דייה וחזקה פיננסית דייה כדי להכנס ברגעי משבר ולתפקד כמו בנק גדול, להרגיע את השוק ולסייע במציאת פתרונות יצירתיים לבעיה.

    מי שחושב שקפיטליזם פירושו אנרכיה והיד הנעלמה פירושה שהמדינה לא מתערבת בשום צורה שהיא בשוק, לא ממש מבין בכלכלה או פוליטיקה או כל שילוב של שניהם. קפיטליזם פירושו התערבות "מינימלית" של המדינה בניהול השוטף של השוק. בעת משבר המדינה מתערבת וגם אז באופן מוגבל שמגן על כספי הציבור, הממשלה הפדרלית נתנה במהלך המשבר הזה שיעור מצויין בקפיטליזם מודרני, אפקטיבי ובעיקר חשוב, רגוע ומרגיע.

  5. לאשר החביב הגיב:

    איפה במאמר נטען בעד שוק חופשי ובעד רגולציה באותו זמן?

  6. ASHER FROHLICH הגיב:

    למגיב האחרון=

    לא כתבתי שבמאמר נטען בעד שוק חופשי ובעד רגולציה,אך גם לא נאמר להיפך.
    מאז נפילת ברה"מ,אנשי "השמאל" נזערים מאוד בניסוחים ולא אומרים דברים חדים וברורים,כגון
    "סוציאליזם של המאה ה21″,אולי כדי שלא יצביעו עליהם כמרקסיסטים.
    הגיע הזמן להגיד את הדברים ברורות.
    תשים לב איך הוא מדבר על "השמאל"האם הכותב מחוץ לשמאל,בתוכו,באיזה "שמאל " ?מרקסיסטי ?
    לא מרקסיסטי ?
    הגיע הזמן להכרעות ולא לנאומים כלליים.

  7. שי פסבדונים הגיב:

    הבעיה עם החלופה הקומוניסטית היא שלא צריך להפיל אותה. היא נופלת לבד.

  8. מיכאל שרון: תגובה לתזה של פרופ’ שטרנהל לאחר הפגיעה בו הגיב:

    מיכאל שרון: תשובה להשגות פרופ’ שטרנהל על הפגיעה בו

    זאב שטרנהל: הפגיעה בי – תוצר אדישות החברה

    — קישור —

    פרופסור שטרנהל טועה ומטעה בתזה המרכזית שלו

    הפאשיזם ניצח לא משום שהדמוקרטייה הליברלית לא היפעילה מספיק אלימות כפי שטענת (טענה אגב שאין להפריכה באופן עקרוני, שהרי זאת טאוטולוגיה לוגית טריביאלית לחלוטין לאמר שדבר מסויים בא לידי קיום משום שלא סילקו אותו…), אלא מפני שהפאשיזם יצר תחושה שהוא עונה על בעיות ממשיות ביותר: משבר כלכלי והתרוששות המעמד הבינוני, שחיתות איומה, אי יעילות ותת תפעול מרגיזים של רוב המערכות החשובות במדינה. ובעקר, הפאשיזם נתן לאנשים תחושת כוון ומשמעות חזקים, יצק בהם כוחות לעשייה במקום שהיתה רק אנומייה ערכית ודקדנס, והתעשרות ספקולנטים תוך התרוששות הרבים.

    את כל זה הסתרת מקוראיך. ויצרת עבורם דימוי משמעות פשטנית עתירת דימויים חד מימדיים, תוך הרגלתם לחשיבה שיטחית וסטראוטיפית.

    הסתירה האמפירית לתזה הטריביאלית שלך, באותו מקום בו הכנסת בה רכיב אמפירי ניתן להפרכה, הסתירה היא בכך שישראל היא דמוקרטייה כמו ליברלית רווית אלימות ויד קשה כלפי הפלשתינאים וגם כלפי אלמנטים פנימיים, ועדיין עולה בה הפשיזם, שניפגעת ממנו, בשלמך אולי, למרבית האירונייה, על טעותך המושגית. וזאת מכיוון שהאלימות בה רוייה חברתנו, אלימות צפה הנכונה להיות מתועלת לכל כיוון שמציעים, עדיין אינה מספקת לאפס את זעם ההמון על תופעות השחיתות, העוני, פקקי התנועה הענקיים ואי תפקוד כבישי ישראל ברוב ציריהם, הכשלים בכל תחום החל מניהול מלחמה וכלה בהבאת שלום (כשכאן יש אי יעילות מערכתית ושם יש סחבת תוך המשכת הבנייה בהתנחלויות), תרבות השקר, הסאוב ועוד.

    כל אלה משנעים את ההמון, יוצרים אנרגיות מהפכניות שאין לשרשם, כשם שמשטרת הצאר ניקולא רומנוב לא יכלה בכידוני רוביה ובקליעיה לזעם המפגינים הבולשביקים. ואת זה מתעל הפאשיזם למטרותיו. השאלה היא רק זאת איפוא, של פתרונות אמיתיים מול פתרונות אסוניים – הרי הפאשיזם הביא נחשלות איומה לספרד, ולהרס גרמנייה עצמה, כמו גם למעשי רצח המונים שפרט לזוועה המוסרית, לא הביאו לשום תועלת למבצעיהם ולאומה שביצעה אותם.

    המגיב החביב "ייבנה המקדש" מגיב לאמירות "הצורך ביד קשה", תגובה 8 בשולי החדשה הבאה

    — קישור —

הגיבו לחיים ו.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים