הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-23 בנובמבר, 2008 11 תגובות

"פריסת רשת ביטחון לקרנות הפנסיה תהיה הרסנית למשק – מדובר בעשרות מיליארדי שקלים שאין מאיפה לקחת אותם". כך אמר שוקי אורן, החשב הכללי במשרד האוצר, בראיון ששודר ביום ששי בערוץ 10. לדבריו, "כל שקל שיופנה לסבסוד החיסכון הוא שקל שלא נוכל להוציא לטובת האצת הפעילות הכלכלית". ועוד: "אנחנו רוצים לדאוג לאזרחי מדינת ישראל שהחיסכון הפנסיוני שלהם נפגע, אבל חייבים להסתכל על מקור הבעיה ולהחליט האם לטפל בחיסכון עצמו או במה שגורם לחיסכון לרדת. מצב המשק הוא שמשפיע על החיסכון שלנו ובו צריכים לטפל", אמר אורן בראיון. אורן הוסיף כי הממשלה אינה ערבה לכספי קופות הגמל, ההשתלמות והפנסיה של העובדים. "ההחלטה שהפנסיה תהיה בשוק ההון ובבורסה לא הייתה מוטעית. נהגנו כמו בל מקום אחר בעולם, לא ניתן לייבש את שוק ההון". אורן הדגיש ש"המשמעות של רשת ביטחון היא החזרת אגרות החוב המיועדות. הכסף הגדול נמצא באגרות חוב קונצרניות ולכן אנו צריכים להסתכל על הכלכלה הריאלית המשפיעה על ביצועי אג"ח אלו".

הבשורה על פי אורן, הבשורה על פי הממשלה, היא קשה: לא ניתן רשת ביטחון לעובדים ולגמלאים, לא נשוב להנפיק אגרות חוב מיועדות והעיקר: אנו שומרים את הכסף כדי לסבסד את בעלי ההון – כאשר הכסף הזה יהיה נחוץ להם. וייתכן שהם יזדקקו לכסף הזה בקרוב מאוד. על פי ידיעה שהודלפה באותו ערב לאתר "ווינט", משרד האוצר לא עוסק בעת בפריסת רשת ביטחון על הפנסיות עצמן, אלא להתערבות בשוק ההון. לדברי הבכיר באוצר: "פריסת רשת שתגן בצורה אפקטיבית על החוסכים מפני הפסדים" כפי שדורשים רבים ובהם ההסתדרות. עוד הוא אמר "רשת הביטחון תעלה עשרות מיליארדי שקלים. מאיפה ניקח את הכסף הזה? אלה כספים שאינם יכולים לבוא על חשבון שום דבר אחר, כיוון שאין במה לקצץ עכשיו. אפילו העלאת מסים אינה יכולה לממן סכומים כאלה. בשום מדינה בעולם לא נפרסה רשת ביטחון לקרנות הפנסיה, ובכול העולם יש הפסדים של עשרות אחוזים". במשרד האוצר מסרבים לומר האם תוכנית ההתערבות בשוק ההון כוללת רכישה של אג"ח קונצרניות מבעלי הון – ובהן האג"ח של האוליגרכים לב לבייב ויצחק תשובה. אבל סביר להניח שאכן האופציה נשקלת ברצינות כי לדברי אורן "הכסף הגדול נמצא באגרות חוב קונצרניות ולכן אנו צריכים להסתכל על הכלכלה הריאלית המשפיעה על ביצועי אג"ח אלו".


האם פריסת רשת הביטחון לחסכונות העובדים והגמלאים תעלה "עשרות מיליארדים"? שאלה טובה. אבל התשובה מעורפלת. הרי החיסכון הפנסיוני הוא חיסכון לטווח ארוך והנפקת אג"ח מיועדות על ידי הממשלה, כפי שנעשה עד להפרטת הקופות על ידי בנימין נתניהו ב-2003, הותירה בידי הממשלה כספים רבים (הפרשות העובדים לקרנות השונות) שניתן היה לעשות שימוש בהם דווקא להאצה הפעילות במשק. למשל: השקעת הכספים המופקדים בקרנות ביצירת מקומות עבודה על ידי הממשלה. סבסוד בעלי ההון והאוליגרכים עלול דווקא להוריד לטמיון רבבות מיליארדי שקלים נוספים. האוצר מחפש מיליארדים כדי לעזור לעובדים ולגמלאים ואינו מוצא? נגלה לאוצר מאיפה ניתן למצוא מיליארדים רבים. על פי החלטת משרד האוצר ימשכו בשנתיים הקרובות וכמתוכנן ההפחתות במס לבעלי ההון ובעלי השכר הגבוה. זאת, חרף המשבר המעמיק. מדובר על עוד "רפורמה" שהחלה בימיו של בנימין נתניהו כשר האוצר. על פי האומדן, הפחתת מס הכנסה תוריד מהכנסות המדינה סכום של כ-3 מיליארד שקל לשנה, בשנים 2009 ו-2010. עוד צפוי אוצר המדינה לאבד 600 מיליון שקל הכנסות בגין הפחתת מס חברות ל-26% ב-2009 ול-25% ב-2010. אילו האוצר באמת ובתמים היה רוצה למצוא את המיליארדים, אפשר לבטל את ההפחות במס; וכך, תוך שנה לגייס כמעט 7 מיליארד שקל נוספים.


בדיוק באותן השעות בהן ראשי האוצר התראיינו בטלוויזיה או הדליפו ידיעות לתקשורת המקוונת ישב הפרלמנט הארגנטיני והחליט ברוב גדול של קולות, של צירי הקואליציה והאופוזיציה, להלאים את קרנות הפנסיה. גם שם קיימת בעיה של אובדן כספי העובדים והגמלאים שהופקדו בקרנות המופרטות. גם שם ההפרטה נעשתה לפני 14 שנה בשם ה"יעילות הכלכלית" ו"שוק ההון". אבל, בניגוד לפקידי האוצר ולשר האוצר בישראל, בארגנטינה הרחוקה מצאו שאין תחליף להתערבות הפעילה של המדינה בכלכלה ובחברה כאשר יש להבטיח את הרווחה של האזרחים – דווקא בעת משבר. 

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. חנוך גיסר הגיב:

    יש לענות לכל מי שטוען שאין כסף:

    יש ויש!

    ים של כסף מושקע ב"אימפריה" שבמזרח כבר למעלה מ- 40 שנה.
    הבה ניקח משם, ונעביר לטובת אזרחי המדינה.

  2. בדיוק כך, להלאים! הגיב:

    הידד לנשיאה קירשנר שהלאימה (בסיוע הפרלמנט) את קרנות הפנסיה בארגנטינה. ראיתי אותה ב-TV עומדת על הפודיום בגאון ולועגת לשמרנים שהוסיפו לזמזם שאסור למדינה להתערב.
    מעורר קנאה.

  3. אילו וכאילו נפגשו בבנק הבועלים. הגיב:

    אילו רק מי שבחר בנציגי כרישי ההון היה נפגע מקריסת הבורסה – ניחא. אילו לבייב ודנקנר, מוזס ואקירוב היו "נזקקים" – היינו חולקים עימם את המרק במטבח הפועלים. אלא שמאז אין מטבח פועלים, ויש בממשלה מטבחי בועלים. אותי לא מדאיג כלל אם שרי אריסון נבעלת בידי גלזר. אם הוא מכה אותה, או זה זבש"ה – היא בחרה בו. והיא גם הפכה את בנק הפועלים לבנק הבועלים.

    מה שמעניין אותי זה איך להסביר להמוני הנשדדים – עוד בידי לקחיהו – אלה שעכשיו עומדת הממשלה לגזול פעם נוספת – שהאינטרס שלהם מחייב אותם לבחור, ולהצביע עבור החכ"ים שלנו דב חנין וחנא סווייד, ולהגדיל את ה"שמאל-שמאל" ע"ח ה"שמאל-ימין-שמאל".

    האם נכון וכדאי להתכונן למאבק כשאנו מחוברים עם מפלגות אחרות? או שמראש נוותר על אלפי קולות "עודפים" שייזרקו כי לא ימלאו את הנורמה?
    האם לא הגיע הזמן להיפתח להסכמי עודפים ושיתוף פעולה יחד עם "בלד" ו"מרצ"? – הרי הקומוניזם אינו עומד על הפרק! מה רע בג’מאל זחלקה כשותף, ובזהבה גלאון וחבריה?

    האוכלוסיה הערבית מונה כבר 20% – נכון שזו אוכלוסיה צעירה, שחלק ממנה עוד אינו מצביע, אבל הפוטנציאל שם הוא 24 מנדטים! גם ההישג שהביא דב חנין שידע לבנות חזית ירוקה-אדומה אומר שהבסיס קיים. צריך להמשיך ולבנות. הגיע הזמן גם להחליף את מוחמד ברכה באנשים כדוגמת חנא סווייד, שיודעים לבנות ולהרחיב לא רק על בסיס יחסים אישיים.

  4. יונאס הגיב:

    הכותרת מטעה, זה דבר אחד לדאוג לכלכלה הריאלית ודבר אחר להציל את הטייקונים. מוטב היה לעשות פוסט עם הנתונים על הקיצוצים המתוכננים במיסים מבית מדרשו של נתניהו.

    לגופו של עניין, חסכונות פנסיונים הם חסכונות של עשרות שנים. מחיקת רווחים של שנתיים או שלוש היא לא נעימה אבל היא לא צריכה להיות קריטית. רק מה, מאז ההפרטה הקרנות עלו בעשרות אחוזים כל שנה ולכן חזרה לרמות של 2005 היא כואבת.

    בנוגע לארגנטינה, לא ברור לי על מה השמחה הגדולה. יש יותר מקול אחד שטוען שהממשלה השתלטה על הקרנות בכדי לממן את פעילותה ולא מדאגה למבוטחים. לשמוח מזה זה כמו לעודד הורים לפרוץ לקופות החיסכון של ילדיהם.

  5. שאלת לא-תם הגיב:

    מעניין כמה מנערי האוצר שדואגים עכשיו לטייקונים יזכו אצלם לג’וב נוצץ בעוד שנתיים.

  6. ליונאס הגיב:

    הקרנות לא עלו ב"עשרות אחוזים לשנה", אלא באזור ה-6% לשנה. לכן הפסד של 25% הוא גדול כל כך – הוא מחזיר את הקרנות לא ל-2005, אלא יותר למשהו כמו 1999. מאוד נחמד להגיד שהקרנות תצבור מחדש (אם וכאשר), אבל לעובדים בשנות ה-50 וה-60 שלהם שיאלצו לפרוש עם קצבה מקוצצת, זה לא עוזר במיוחד.

    בנוסף, הממשלה הארגנטינאית כנראה לא תמחוק את התחייבויותיה לקרנות הפנסיה, מהסיבה הפשוטה שלקרנות הפנסיה הפרטיות אין כמעט השקעות באג"ח ממשלתי. אל תשכח שהממשלה הארגנטינאית תאלץ ממילא לסבסד את הפסדי הקרנות, כך שעדיף כבר שיהיו בחסות הממשלה ולא יסבלו עוד הפסדים. חוץ מזה שמדובר כבר במשבר הפנסיוני השני מזה עשור במדינה, אז אולי באמת עדיף כבר להוציא את החסכונות מהבורסה וזהו זה.

  7. וגם הגיב:

    מדובר בדיוק במה שדוידי אומר – הצלת הטייקונים. יש עוד דרכים רבות להציל את החסכונות הפנסיוניים ואת המשק הישראלי מלבד לסבסד אג"ח תאגידי במיליארדים. אפשר להשקיע בחינוך, בתשתיות, בדיור ובעבודה בלי עזרה מה"תעשיינים" היקרים שלנו.

  8. ל – "בדיוק כך, להלאים!" הגיב:

    ההלאמה של הקרנות בארגנטינה תאפשר לממשלה למחוק את התחיבויותיה (אג"ח ממשלתיות) לקרנות. מדובר במקרה הטוב על מחיקת התשואה על כספם של המבוטחים ובמקרה הרע על מחיקת כספי הקרן עצמם. מה כל כך משמח בזה?

  9. להשקיע בתשתיות הגיב:

    זה לא לפנות לתשובה ועופר. להשקיע בתשתיות זה להתחיל השקעה ציבורית אמיתית, דרך חברות ממשלתיות. חבל רק בישראל ב-2008 אין כמעט חברות כאלה (רובן הופרטו). כמו כן לא ברור מה "ריאלי" בלזרוק כסף על הטייקונים הישראלים, שרובם עושים את רווחיהם מספקולציות מט"ח, נדל"ן ואנרגיה.

    בקשר לתשואות: אל תתן לעובדות לבלבל אותך: החל משנת 2000 התשואה הממוצעת על קופות הגמל היתה 6.5% לשנה, למרות העליות הגדולות של 2003-2004 ולא כולל הירידות של 2008. אם בודקים מה היו התשואות החל מהמעבר להשקעה באג"ח תאגידי (סוף שנות ה-80 בערך) מקבלים תוצאה נמוכה אפילו יותר. שלא לדבר על שלוש שנים מאז בהן התשואות היו שליליות, ושליליות מאוד.

  10. ל"וגם" הגיב:

    עלית על הנקודה – לא מדובר בהצלת הטייקונים כל עוד הממשלה לא מחלקת חבילות סיוע או ערבות לאג"ח קונצרניים.
    בניגוד לפרשנות של דוידי להצהרת האוצר, "לדאוג לתפקודי הכלכלה הריאלית" זה בדיוק להשקיע בתשתיות שיעודדו צמיחה (וגם יגדילו באופן מלאכותי את התוצר) ולא תמיכה בטייקונים. מיותר לציין שמאז כתיבת המאמר האוצר התווה תוכנית להשקעה בתשתיות וגם העלה תוכנית לסיוע למבוטחים בקרנות. כך שגם פעולות האוצר ולא רק ההצהרות שלו סותרות את כותרת המאמר.

    הגישה שעושים טובה לבעלי הון בתוכניות לשיפור הפעילות הכלכלית היא אוילית. מימון אפקטיבי של פנסיות, חסכונות לדיור, השכלה גבוהה ועידוד צמיחה הם כולם קשורים קשר ישיר לתפקודי המשק. צריך לחשוב על הרווחים של בעלי ההון כמקור בלתי ממוצה למיסים כשהם מרוויחים קופת המדינה מרוויחה.

    דרך אגב, התשואה הממוצעת של קופות הגמל ב-2005 עמדה על כ 12%לקופות הרגילות וכפול מכך למנייתיות. ב-2006 עמדה התשואה הממוצעת על 15%-18% (שוב כפול במנייתיות) ובשנת 2007 אכן התשואה הייתה כבר רק בסביבות 6% (תחילת המשבר). בכל מקרה מדובר על תשואות גבוהות מאלה שהיו אפשריות תחת מרכיב ממשלתי גבוהה יותר.

    אני יכול להעיד שנמחקו לי כ-25% משווי קופות הגמל הפנסיוניות. האם אני שמח על מחיקה של רבע מחיסכון של שלושה עשורים? חד משמעית לא, אבל מדיניות זהירה של הממשלה תעזור יותר לחסכונות שלי. הוצאה של עשרות מיליארדים תגרום לאינפלציה שתשחוק את החסכונות עוד יותר ותדכא צמיחה. אלה יעכבו עוד יותר את ההתאוששות של הקופות.

    זאת לא חוכמה גדולה לקרוא להתערבות הממשלה ולהלאמה בלי להתייחס לעלויות שיש לכל אלה. מי שיממן את רשת הביטחון הפנסיונית יהיו גם אלה ללא כל חסכונות לפרישה כמו גם החמישון הראשון שיפגע בכל מקרה הכי קשה מהמשבר. עד כמה שלא נעים לי להפסיד צריך לזכור את כל אלה שאין מה להפסיד.

  11. וגם וגם וגם הגיב:

    החששות לאינפלציה ממש לא רלוונטיים, כשישראל צפויה לרשום צמיחה שלילית בשנה הבאה, וכאשר המשק מתכווץ והאבטלה גואה. לראיה אפילו הנגיד הוריד את הריבית לשיעור הנמוך ביותר אי פעם, מה שאומר שזה הזמן להוציא כסף.

הגיבו לאילו וכאילו נפגשו בבנק הבועלים.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים