הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-1 בדצמבר, 2008 6 תגובות

מְשׂוּכוֹת הַצַּבָּר שֶׁל יַלְדּוּתִי עָלוּ
בַּאֲבַק שַׁרְשְׁרוֹת דַּחְפּוֹרִים
מוֹתִירִים בְּצִדֵּי דְּרָכִים
חוֹחִים אוֹלְמִים זִכְרוֹנוֹת
מִיָּמִים מְטֻבָּלִים בְּנִיחוֹחַ
צַבָּר וְתוּתֵי פֶּטֶל אֲדֻמִּים.

מְשׂוּכוֹת הַצַּבָּר שֶׁל יַלְדּוּתִי
תְּלוּיִים בִּקְצוֹת עַרְפִלִּים שָׁטִים
עַל פְּנֵי מוֹרְדוֹת הָרִים נָסִים
מְטֻלְטָלִים אֶל מָקוֹם
מִמֶּנּוּ טֶרֶם שָׁבוּ.


מַשַּט עַרְפִלִּים עַל פְּנֵי מוֹרְדוֹת הָרִים
הוֹתִיר אַחֲרָיו בְּעֵרַת בָּשָׁר צוֹעֶקֶת
בְּעֵרַת דְּמֵי אַחִי יִשְׁמָעֵאל
שֶׁלּא יִשְׁכַּח אֶת הַבֻּסְתָּן וְגַם
לא יִשְׁכַּח אֶת מְשׁוּכוֹת הַצַּבָּר
שֶׁהֻשְׁלְכוּ יַחַד אִתּוֹ אֶל מָקוֹם
מִמֶּנּוּ טֶרֶם שָׁבוּ.


הַיּוֹם עַל חֻרְבוֹת מְשׂוֹכוֹת הַצַּבָּר שֶׁל יַלְדּוּתִי
אַפְרוּרִית דַּקָּה שֶׁל מַחָטֵי אוֹרֶן שָׂחָה לִי
כִּי הִיא מִתְגַּעְגַּעַת אֶל מְשׂוּכוֹת הַצַּבָּר
לְנִחוֹחַ תּוּתֵי פֶּטֶל אֲדֻמִּים בַּבֻּסְתָּנִים
וּלְאַחִי יִשְׁמָעֵאל שֶׁעֲרָפֶל שָׁט
הֶעֱמִיס אֶת זֵעַת אַפּוֹ אֶל מָקוֹם
מִמֶּנּוּ טֶרֶם שָׁב.

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. יסמין הגיב:

    היטיב הכותב להבליט את תחושת הכאב של האחד לכאבו של זולתו.
    כיום גלי הלאומנות והקבאות הדתית מחניקים כליל את ההבנה לכאב ולמאוויים של הזולת.

  2. יעקב הגיב:

    השאלה היא האם "אחיך ישמעאל" (כלשונך) גם הוא מזדהה עם געגועיו וזיקתו של עם ישראל לבית שממנו נעקר לפני אלפיים שנה (ואף תמיד חיו בבית הזה יהודים, במידה זו או אחרת).
    האם גם "אחיך ישמעאל" כותב שירים כמו אלה שלך?

  3. יסמין הגיב:

    ליעקוב שלום

    אם עובדות אי אפשר להתוכח.
    אברהם הוא אבי.
    לאברהם אבי יש בנים.
    יצחק הוא בנו של אברהם.
    ישמעאל הוא בנו של אברהם.
    מכאן שלדברי המקור המקראי הם אחים, שניהם בניו של אברהם. כך שהלעג שלך כלפי הכותב הוא מיותר.לא כותב השיר המציא את הסיפור שהם אחים.
    לגבי טענתך כלפי השירה והספרות ערבית.
    בספרות ובשירה הערבית תראה תמימות דעים בהוקעת הכיבוש.
    הוקעת הכיבוש זה לא ביטוי אנטי יהודי.

  4. ישראל הגיב:

    אי אפשר להתעלם ממה שכותב יעקוב. אצלנן ישנם יהודים הכואבים את כאבם של הפלשתחנאים, אבל קשה למצוא פלשתינאי שיכאב את כאבו של העם היהודי למוד הסבל, שאחרי שואה שאיימה לכלותו זכה גם להקים מדינהץ

  5. אביחיל הגיב:

    אין איזון בכאב. הכותב כואב את כאבו של זרע ישמעאל, כאילו אחיו אשם בכאב, ואין זה אסון שזרע ישמעאל הביא על עצמו.

  6. אורנה לביא הגיב:

    לי כואב יותר כשמישהו סובל באשמתי, ועוד יותר קשה זה כשמישהו מכאיב למישהו בשמי. אפילו אם זה רק כאילו בשמי.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים