הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 בדצמבר, 2008 3 תגובות

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ איווט (אביגדור) ליברמן סייר היום בבורסה לניירות ערך בתל אביב יחד עם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ רוברט אלטוב ויו"ר ועדת הכספים לשעבר ח"כ סטס מיסז’ניקוב. בסוף הסיור הוא התייחס לוויכוח פוליטי המנהל סביב המשבר הקפיטליסטי ההולך ומעמיק: "לשר האוצר יש מספיק כלים ואפשרויות, והדברים צריכים להיות סגורים. כל המפלגות הסכימו לתת יד לשר האוצר והריב שמתנהל זה ריב פנימי". כל המפלגות? הכוונה היא, כמובן, לכל המפלגות המייצגות את הקונצנזוס הלאומי-לאומני. ועוד הוא הדגיש "יצאנו מעודדים, מדינת ישראל במצב הרבה יותר טוב ממה שמצטייר". לגבי רשת הביטחון, אמר ליברמן שהוא לא רוצה להיכנס לוויכוח, כי לטענתו הוויכוח הפך להיות "פוליטי". ומהי האמירה ה"א-פוליטיות" של מנהיג הימין? שיש לדאוג למי שאמור לקבל פנסיה עכשיו ואף "במידת הצורך לעשות השלמות מביטוח לאומי". עם זאת, אמר ליברמן כי מי שיש לו כמה שנים עד להגעת הפנסיה יטופל בהמשך. "אין צורך לרוץ ולזרוק כסף. תהליך קבלת ההחלטה מבחינת ההנהגה העכשווית הוא אף חשוב יותר מאשר ההחלטה עצמה", לדבריו. על פי תפיסת ליברמן פריסת רשת ביטחון לחסכונות העובדים והגמלאים היא "זריקת כסף" אבל התמיכה שבתכנית האוצר – הזרמת מיליארדים לאוליגרכיה המקומית – נתמכת על ידו ו"על ידי כל המפלגות".

"כל המפלגות" גם הורידו לעת עתה את הטיפול ברשת הביטחון מסדר היום הציבורי ואם להאמין לכותרות העיתונים של הבוקר (יום ד’) גם משרד ראש הממשלה אינו עמוד על עקרון זה. אין לשכוח שבפרק זמן שאינו עולה על עשרה ימים התפרסמו מספר "תכניות כלכליות" ובהן מלל רב, אך הסכנה המרחפת מעל עתיד החיסכון של העובדים והגמלאים טרם חלפה. נקדים את המאוחר: תכניות האוצר, זו השל השבוע שעבר וזו שהוצגה השבוע, התכניות של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, והצהרותיו של יו"ר העבודה, שר הביטחון אהוד ברק, יש להן מכנה משותף בולט עד מאוד: הן כולן תכניות להצלת ההון. הכספים הגדולים יופנו לסבסוד בעלי ההון שבקשיים והמגזר הפיננסי. לעומת זאת, הפירורים הנותרים יופנו ל"רשת הביטחון" מצומצמת ביותר, אם בכלל.


לכאורה קיימת מחלוקת אמיתית בין האוצר לבין ראש הממשלה, בין הליכוד לבין העבודה (יו"ר קדימה, ציפי לבני, אינה מעיזה להציע תכנית משלה), ואף בדרגים הבכירים בתוך משרד האוצר. במפגש שנערך ביום ליל יום רביעי שעבר ביוזמת ראש הממשלה אהוד אולמרט ובהשתתפות שר האוצר רוני בר-און וראשי משרדו – בתום נסיעתו המיותרת של ראש הממשלה לארה"ב (קשה להיפרד מבוש ועוד יותר קשה היא הפרידה מראשונטורס) – לא היו סיכומים. אמנם אולמרט הבטיח מארה"ב הרחוקה להציג "תכנית משלו", אך בפועל הוא נבלע אל תוך תכנית האוצר. על פי דובר האוצר הייתה זו "שיחה עניינית" בין ראש הממשלה לבין ראשי האוצר. על פי משרד ראש הממשלה "הייתה זו שיחה קשה". אך התוצאה ברורה: אולמרנט אינו מתנגד עקרונית לתכנית האוצר, הוא רק דרש להרחיב "משמעותית" את מספר הגמלאים או העובדים שייצאו לגמלאות בעתיד הקרוב שייהנו ממנה. אולמרט קיבל את עיקר הצעדים הפיננסיים שגיבש האוצר כחלק מהתוכנית להתמודדות עם המשבר הקפיטליסטי ואף שיבח אותם, אך דחה את תוכנית האוצר בכל הקשור לרשת הביטחון לקרנות הפנסיה. אולמרט מבקש להרחיב את רשת הביטחון ולא להגבילה רק לחוסכים המבוגרים, בני 60 ומעלה, המרוויחים עד 7,700 שקל בחודש. אולמרט אמר כי "המודל שהאוצר הציג הערב מצריך עבודת מטה משולבת של האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה".


כאמור, נתניהו הביע תמיכה בתוכניתו הכלכלית של ראש הממשלה אהוד אולמרט שהיא למעשה התכנית הכלכלית השנייה של האוצר עם תיקונים מעטים ואמר כי "אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי חמור ואין זה הזמן לפוליטיקה. אני נותן תמיכה לתוכנית ראש הממשלה, גם אם אני לא מסכים לכל פרטיה. יש להגן על מקומות העבודה ולפרוס רשת ביטחון לרשות העובדים". יפה שנתניהו מדבר בזכות "מקומות העבודה ורשת ביטחון לרשות העובדים", אבל תכנית האוצר אין זכר לשני מרכיבים אלה. אגב, גם לנתניהו תכנית משלו. הוא הציג אותה לכמה עורכים כלכליים, אבל היא לא פורסמה על ידו.


בשבוע שעבר אשרו כל מוסדות ההסתדרות את הכרזת סכסוך העבודה הכללי במשק בעקבות הסכנה המרחפת על הכספים הרבים המופקדים באפיקי החיסכון של העובדים: קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות. בהסתדרות סרבו להגיב לתכניות האוצר ולתיקונים שדרש אולמרט: "כאשר תוצג רשת ביטחון מסודרת באופן רשמי נוכל להתייחס אליה ולכלכל את צעדינו. בינתיים מדובר במידע תקשורתי ובספקולציות בלבד ולכן אנחנו לא יכולים לדעת מה מקובל עלינו ומה לא. ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה שייכנס לתוקף בעוד שבועיים במחאה על היעדר רשת ביטחון ובמחאה על היעדר תוכנית להתמודדות עם הפיטורים במשק, ועדיין לא קיבלה תשובה לשתי הבעיות שהציגה". עד כאן תגובת ההסתדרות. ממנה אפשר להבין שעמדת ההסתדרות איתנה, לפחות לעת עתה. אבל השותף האסטרטגי של עיני, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש מסר לעיתונאים ש"שביתה כללית במשק לא תפרוץ, כי המערכת הפוליטית תכפה על האוצר יצירת רשת ביטחון פנסיוני". האם ברוש יודע דבר מה שהעובדים אינם יודעים? קרי: שברגע האחרון, שכפי שהוא נוהג לעשות בשנים האחרונות, עיני יתקפל, יקבל את התנאים שמכתיבים בעלי ההון וממשלתם ויגיד "זה המקסימום שיכולנו להשיג"?


בכל מקרה מה שצריך להדאיג את העובדים והגמלאים, הן לא רק תכניות האוצר ושל נציגי המפלגות הבורגניות הגדולות. מה שצריך להדאיג את כולנו היא הידיעה שעיני וברוש עובדים יחדיו להצגת תכנית כלכלית משותפת לארגון המעסיקים הגדול ולהסתדרות. מן העבר אנו למדים שהמעסיקים יודעים לשמור היטב על האינטרסים המעמדיים שלהם. הניסיון מלמד גם שעיני גם יודע להגן היטב על האינטרסים המעמדיים… של המעסיקים.


כך, שחרף העובדה שהתמרמרות והכעס, שבאו לידי ביטוי בהכרזה על סכסוך עבודה כללי במשק, הובילו את קברניטי המשק להגות אי-אלו תכניות כלכליות בפרק זמן שאינו עולה על עשרה ימים ובהן אי-אילו פירורים כלפי מגזרים מאוד מצומצמים של מעמד העובדים; יתכן וקומבינה כלשהי שתהיה מקובלת על הממשלה, בעלי ההון, ראשי המפלגות הגדולות ועל עיני; תסכל הפעלת הנשק השמור בידי העובדים בכל העת שהם חשים בצורך להיאבק על זכויותיהם. ושלא יהיה ספק לאיש: על רקע המשבר הקפיטליסטי המעמיק סכנה אמיתית מרחפת מעל זכויות מאוד בסיסיות של העובדים.

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. קורא נלהב הגיב:

    למאמרים של אפרים דוידי יש את הכותרות הכי טובות בעולם.

  2. אחמד פילגר / גם גזען וגם קפיטליסט הגיב:

    איווט ליברמן: גם לאומן (רוסי), גם גזען (מקומי) וגם קפיליסט (גלובלי). איזה יופי! האם הקוראים זוכרים את התקופה בה לאומנים, גזענים וקפיטליסטים עשו יד אחת כדי להציל את משטר ההון? מתי זה היה… אולי בשנות העשרים והשלושים בגרמניה ובאיטליה?

  3. ניצן אביב הגיב:

    "צפירת הרגעה" לבעלי ההון עתירי הממון:

    ברצוני להשמיע ,צפירת הרגעה" לכל שוחרי הניאו-ליברליזם והקפיטליזם הפראי-החזירי, האוליגרכים המקומיים, בעלי-ההון והמגזר הפיננסי:
    שערה לא תיפול מראשכם ולא יאונה לכם כל רע!
    חשבונות הבנק המנופחים שלכם לא יישחקו, חלילה, והונכם, אם כי הצטמק ונשחק קמעה בעקבות השקעותיכם הספקולטיביות בבורסות בחו"ל, בגלל חמדנותכם שאינה יודעת שובעה, עקב המשבר הכלכלי העולמי והשפעותיו מרחיקות-הלכת בארץ – לא יאונה לו, בסופו של דבר, כל רע!

    ממשלתנו היקרה, שר האוצר ומשרדו לא יפקירו אתכם וידאגו לכם, היו בטוחים, בסיוע נדיב ביותר – בהזרמת הון ובסיבסוד מאסיבי ותוכניתו של שר האוצר לפריסת רשת-ביטחון להגנת בעלי-ההון, התעשיינים והמעסיקים תיושם במלואה ולפיכך הסירו דאגה מליבכם והיו רגועים! מה שהיה הוא שיהיה!

    המצב כעת עורר אצלי נשכחות:
    בהיותי סטודנט בפריז בשנת 1968 חוויתי את "מרד הסטודנטים והפועלים" הידוע, על כל תהפוכותיו. ובארץ: הסטודנטים מחו?, הפגינו? מרדו? [חלילה וחס!].

    ועתה, בתגובה למשבר הכלכלי הנוכחי – האם העובדים יצאו להפגין ברחובות? חלילה!
    אנחנו שומעים וחזים בחדשות על הפגנות אדירות ביוון על הריגת נער בן 16, ע"י המשטרה המקומית
    ובארץ? ירי על פלסטינאים ופוגרום בחברון ע"י מתנחלים, התנכלויות יומיומיות לתושבים הפלסטינאים ולרכושם, בתיהם ומכוניותיהם נשרפים, הכאת נערים ערבים שנקלעו לשכונה בירושלים, ע"י נערים דתיים-לאומניים חמומי-מוח! הפגנות נגדם???

    הפגנת עובדי מוזיאון "גן המדע" במכון ויצמן הנמשכת זה כ-140 יום – האם מזיזה למישהו? [פרט לקומץ עובדים ומזדהים עמם] האם היא מזיזה למישהו?
    סולידריות של עובדים??? מי שמע על כך???

    לפיכך, בעלי-הון, תעשיינים, מעסיקים ומגזר פיננסי יקרים: הסירו דאגה מליבכם!

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים