הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-8 בדצמבר, 2008 24 תגובות

אל: הנשיא הנבחר, מר ברק אובמה.


מאת: אורי אבנרי, ישראל.


אני מרשה לעצמי להציע את ההצעות הבאות, מבוססות על ניסיוני בן 70 השנה כחבר צעיר במחתרת, חייל בסיירת במלחמת 1948, עורך ראשי של שבועון-חדשות, חבר-כנסת וחבר-מייסד של תנועת-שלום:

(1) בכל הנוגע לשלום הישראלי-פלסטיני, מן הראוי שתפעל החל מהיום הראשון של כהונתך.


(2) הבחירות הישראליות אמורות להתקיים בפברואר 2009. לך יכולה להיות השפעה עקיפה אך חשובה וחיובית על התוצאות, אם תכריז בצורה חד-משמעית שמנוי וגמור איתך להשיג שלום ישראלי-פלסטיני, ישראלי-סורי וישראלי-כל-ערבי עוד בשנת 2009.


(3) לרוע המזל, כל קודמיך מאז 1967 שיחקו משחק כפול. בעודם משלמים מס-שפתיים לשלום, ובעודם מעמידים מפעם לפעם פנים כאילו הם עושים מאמץ להשגתו, הרי בפועל תמכו בממשלות שלנו, שנעו בכיוון ההפוך. במיוחד נתנו חסות אילמת להקמתן ולהרחבתן של ההתנחלויות בשטחים הכבושים, הפלסטיניים והסוריים. כל התנחלות היא מוקש בדרך לשלום.


(4) כל ההתנחלויות הן בלתי-חוקיות על פי החוק הבינלאומי. ההבחנה הנעשית לפעמים בין מאחזים "בלתי-חוקיים" לבין שאר ההתנחלויות אינה אלא תעמולה, ומטרתה לטשטש אמת פשוטה זו.


(5) כל ההתנחלויות מאז 1967 הוקמו במטרה מפורשת למנוע את האפשרות של הקמת מדינה פלסטינית – כלומר, למנוע את השלום – על-ידי קריעת השטח הפלסטיני לקרעים. בפועל עזרו כל זרועות הממשלה והצבא שלנו, בגלוי או בסתר, להקמתן ולביסוסן של ההתנחלויות – כפי שאושר בדו"ח שהוכן ב-2005 מטעם הממשלה (!) על-ידי עורכת-הדין טליה ששון.


(6) עד כה הגיע מספר המתנחלים בגדה המערבית לכדי 250 אלף (חוץ מ-200 אלף המתנחלים בשטח ירושלים-רבתי, שמעמדם שונה במקצת.) המתנחלים מבודדים בציבור הישראלי מבחינה פוליטית, והם מעוררים בקרב רוב הציבור רגשות של דחייה ומיאוס ממש, אך הם נהנים מסיוע משמעותי מצד הצבא ומשרדי-הממשלה.


(7) שום ממשלה ישראלית לא תעז להתעמת עם העוצמה הפוליטית והחומרית שרכשה תנועת המתנחלים. עימות כזה מצריך מנהיגות חזקה מאוד ותמיכה בלתי-מסויגת מצד נשיא ארצות-הברית.


(8) בהעדר שני אלה, כל "משא ומתן לשלום" אינו אלא תרמית. ממשלות ישראל ותומכיהן האמריקאיים עשו כול מה שאפשר כדי שהמשא-ומתן עם הפלסטינים ועם הסורים לא יגיע לסיום מוצלח, מחשש שמא יצטרכו להתעמת עם המתנחלים ותומכיהם. שיחות "אנאפוליס" הן חלולות, כמו כל הסיבובים הקודמים של המשא-ומתן. אולם כל אחד מהצדדים מעמיד פנים כאילו יש להן ערך, כל אחד בגלל האינטרסים המיוחדים שלו.


(9) ממשל הנשיא ביל קלינטון, ועוד יותר ממשל הנשיא ג’ורג’ וו’ בוש, אפשרו לממשלת ישראל להתמיד בתרמית זו. משום-כך חשוב כל-כך שפקידי הממשלים האלה לא יוכלו להסיט מדיניות מזרח-תיכונית שלך לאפיקים הישנים.


(10) חשוב מבחינתך להתחיל לגמרי מחדש, ולהכריז על כך פומבית. רעיונות שאבד עליהם הכלח ויוזמות שנכשלו – כמו ה"חזון" של בוש, מפת-הדרכים, אנאפוליס ודומיהם – צריכים להיזרק למגרש-הגרוטאות של ההיסטוריה.


11) כדי להתחיל מחדש, צריכה המטרה של המדיניות האמריקאית להיקבע ולהתפרסם בבירור. היא צריכה להיות: השגת שלום המבוסס על פתרון-שתי-המדינות במסגרת קבועה של זמן (למשל, עד סוף שנת 2009).


(12) יש להצביע על כך שמטרה זו מבוססת על הערכת האינטרס הלאומי האמריקאי, שפירושו: להוציא את הרעל מהיחסים שבין ארצות-הברית והעולם הערבי-המוסלמי, לחזק את המשטרים שוחרי-השלום , להביס את הטרור מסוג אל-קאעידה, לסיים את מלחמות עיראק ואפגניסטן ולהשיג הסדר בר-קיימא עם איראן.


(13) תנאי השלום הישראלי-פלסטיני ברורים. הם התגבשו בין הצדדים באלפי שעות של משא-ומתן, ועידות, פגישות ושיחות. ואלה הם:


(א) מדינת-פלסטין ריבונית ובת-קיימא תקום לצד מדינת-ישראל.


(ב) הגבולות בין שתי המדינות יתבססו על קווי שביתת-הנשק מלפני 1967 ("הקו הירוק"). בהסכמה הדדית ניתן יהיה לבצע בהם שינויים קלים, באמצעות חילופי-שטחים בשיעור של 1:1.


(ג) ירושלים המזרחית , ובכללה חראם א-שריף ("הר הבית") וכל השכונות הערביות, תשמש כבירת פלסטין. ירושלים המערבית, ובכללה הכותל המערבי וכל השכונות היהודיות, תשמש כבירת ישראל. רצוי שתקום בהסכמה הדדית רשות עירונית משותפת, המבוססת על שיווין, כדי לנהל את העיר כיחידה עירונית אחת.


(ד) כל ההתנחלויות הישראליות יפונו – למעט אותן שתצורפנה לישראל על פי חילופי-השטחים המוסכמים הדדית (ראה סעיף 15 להלן).


(ה) ישראל תכיר עקרונית בזכות-השיבה של הפליטים. ועדה משותפת לאמת ולהתפייסות, המורכבת מהיסטוריונים פלסטיניים, ישראליים ובינלאומיים, תחקור את אירועי 1948 ו-1967 ותקבע מי אחראי למה. לכל פליט יחיד תינתן הבחירה בין (1) שיבה למדינת פלסטין, (2) הישארות במקום מושבו וקבלת פיצויים נדיבים, (3) שיבה לישראל ושיקום בה מחדש, (4) הגירה לכל ארץ אחרת, עם פיצויים נדיבים. מספר הפליטים שיחזרו לישראל ייקבע בהסכמה הדדית, תוך הבנה שלא ייעשה דבר שישנה באופן מהותי את ההרכב הדמוגרפי של האוכלוסייה הישראלית. הקרנות הגדולות הדרושות לביצוע הפיתרון הזה צריכות לבוא מהקהילה הבינלאומית, לטובת השלום העולמי. זה יחסוך הרבה מן הכסף המוצא כיום על הוצאות צבאיות ותמיכות ישירות של ארצות-הברית.


(ו) הגדה המערבית, ירושלים המזרחית ורצועת-עזה מהוות יחידה לאומית אחת. מעבר אקסטריטוריאלי יקום בין הגדה המערבית ורצועת-עזה (בין האפשרויות: כביש, רכבת, מנהרה או גשר.


(ז) ישראל וסוריה יחתמו על הסכם-שלום. ישראל תיסוג לקווי 1967 וכל ההתנחלויות ברמת-הגולן יפונו. סוריה תחדל מכל הפעולות האנטי-ישראליות, הן ישירות והן באמצעות שליחים. שני הצדדים יכוננו ביניהם יחסים נורמאליים.


(ח)  בהתאם ליוזמת-השלום הסעודית, כל המדינות החברות בליגה הערבית יכירו בישראל ויכוננו איתה יחסים נורמאליים. תישקל האפשרות לפתוח בשיחות על איחוד עתידי של המזרח התיכון, על פי דוגמת האיחוד האירופי. האיחוד עשוי לכלול גם את תורכיה ואיראן.


(14) אחדות פלסטינית חיונית לשלום. אין ערך לשלום שייעשה רק עם חלק אחד של העם. ארצות-הברית לא תכשיל התפייסות פנים-פלסטינית ואיחוד המוסדות הפלסטיניים. לקידום מטרה זו תסיר ארצות-הברית את החרם שהטילה על חמאס, שניצח בבחירות האחרונות, תפתח בדו-שיח פוליטי עם התנועה ותעודד את ישראל לנהוג כך גם היא. ארצות-הברית תכבד כל תוצאה של בחירות פלסטיניות דמוקרטיות.


(15) ארצות-הברית תעזור לממשלת-ישראל בטיפולה בבעיית ההתנחלויות. החל מעתה, תינתן למתנחלים שנה אחת לפינוי השטחים הכבושים מרצון תמורת פיצויים שיאפשרו להם לבנות את בתיהם בישראל עצמה. לאחר מכן, יפונו כל ההתנחלויות – למעט אותן השוכנות בשטח שיצורף לישראל בהתאם להסכם-השלום.


(16) אני מציע שאתה, כנשיא ארצות-הברית, תבוא לישראל ותדבר אל העם הישראלי פנים אל פנים, לא רק מעל דוכן הכנסת אלא גם בעצרת-המונים בכיכר רבין בתל-אביב. הנשיא אנוור סאדאת בא לישראל ב-1977, וכאשר דיבר במישרין אל הציבור הישראלי שינה לחלוטין את יחסו לשלום עם מצריים. כיום חשים רוב הישראלים באי-ביטחון וחוששים בפני כל יוזמת-שלום, בין השאר מפני שהם אינם מאמינים בשום דבר שבא מצד הערבים. התערבותך האישית, ברגע הקריטי, יכולה לחולל פלאים – פשוטו כמשמעו – ביצירת הבסיס הפסיכולוגי לשלום.


*מאמר זה פורסם בגיליון השוטף של כתב-העת היהודי-האמריקאי "תיקון".

תגובות
נושאים: מאמרים

24 תגובות

  1. רמי הגיב:

    נכון ויציב. כל מילה אמת לאמיתה. לתרגם היטב ולשגר לכתובת הבית הלבן, וושינגטון די סי.

  2. בן פ. הגיב:

    מסכים לגמרי עם דברי אודיסאוס.
    "המתנחלים מבודדים בציבור הישראלי מבחינה פוליטית, והם מעוררים בקרב רוב הציבור רגשות של דחייה ומיאוס ממש, אך הם נהנים מסיוע משמעותי מצד הצבא ומשרדי-הממשלה"

    אבנרי כמובן מתכוון לציבור יושבי בתי הקפה בתל אביב, או בסאלונים של המחלקה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. ציבור מאוד מגוון. קוראים הארץ, מתפלספים על הכיבוש, ונזכרים בערגה כמה טוב היה בגרמניה של אז. כמובן שהם מייצגים חלק קטן, וזניח, בציבור הישראלי. קצת קשה להניח שציבור בוחרי הליכוד, ישראל ביתנו או ש"ס מרגישים את מה שמתאר אבנרי. מצד שני, ישנו יסוד יותר מסביר להניח כי מצביעי אותן מפלגות מרגישים בוז וסלידה מהשמאל הקיצוני, ומכוחו הבלתי פרופורציונלי בתקשורת, באקדמיה, ובבג"ץ.

  3. אודיסאוס הגיב:

    מעניין לראות כי הינך מציין את המתנחלים כ"מבודדים בציבור הישראלי מבחינה פוליטית" בעוד שלמעשה, הדעות אותן אתה מייצג ומציג כאן הן הן הדעות המבודדות מבחינה פוליטית, שכן רק מתי מעט דוגלים בהם ואילו רוב העם מגדיר אותן כ"הזויות" ו"בלתי מציאותיות".

    כמה מנדטים תומכים בדעות הללו כפי שהוצגו כאן במלואן?
    לא הרבה, נכון? אז מכיוון שהדמוקרטיה אינה קולעת לדרכך אתה מבקש להשפיע עליה מבחוץ. ממש דמוקרט דגול..
    אנא הסבר לי מה ההבדל בינך לבין המתנחלים הקיצוניים? יען כי אני לא מצליח לזהותו…
    דרכך צודקת ודרכם שגויה? גם הם אומרים זאת!
    יש לך סימוכין כתובים לנפנף בהם? גם להם!
    וכיוצא בזה..

    ונקודה שנייה למחשבה…
    אנחנו לא בהאג!
    זה יופי שיש עם מה לנפנף ועוד שם מפוצץ כגון "בית המשפט הבינלאומי בהאג", אבל הגוף המכובד הנ"ל משמש לא יותר מעלה תאנה להסתרת והכשרת האבסולוטיזם והאנרכיזם של השמאל הקיצוני.
    (ממש כמו שפסיקות רבנים משמשות להכשרת האבסולוטיזם של הימין הקיצוני…).

    כמו שאמרתי, אתה ויריבך זהים…. מה שתלין עליהם תוכל להלין גם על עצמך.

  4. יגאל – נשחק עד דק הגיב:

    נראה כי לא תהיה מוכנות להכרה פלסטינית בישראל. הכוונה בשיבת הפליטים היא לארץ ריקה מיהודים – כיוון שישראל (או פלסטין) היא שטח ואקף מוסלמי, וכיוון שהתנועה הציונית נתפסת כבלתי חוקית בעליל, עד כדי שכתוב ההיסטוריה.
    התוכנית הסעודית לעולם לא תזכה לתמיכת מדינות ה"סירוב", כגון איראן – לדידה – אין לישראל היהודית זכות קיום בארץ ישראל/פלסטין מהסיבות הנ"ל.
    אובאמה מכיר בזה, או יכיר בזה – ואתה, מר אבנרי?

  5. חן הגיב:

    הערבים הפלסטינים לעולם לא יחתמו הסכם שלום עם ישראל בלי מה שהם מכנים "זכות שיבה" מלאה. וחוץ מזה, כל הסכם שיחתם עם הרשות הפלסטינית ואין בו "זכות שיבה" לא יהיה מקובל על הפלגים האחרים, כמו חמאס, ג’יהאד וה"פזורה" הפלסטינית.
    גם שכחת כי מה שמכונה "ערביי ישראל" לא מכירים בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית. כל תוספת של אוכלוסיה ערבית שתיכנס לתוך ישראל, כפי שאתה מציע, תגביר את תעוזתם וחוצפתם של "ערביי ישראל" בהתנגדותם לקיומה של מדינת יהודית.

  6. רפובליקאי הגיב:

    1. אובמה לא יעשה מה שאתה מציע כי כל סביבתו בממשל מורכבת מסוכני הלובי היהודי.

    2. פתרום שתי המדינות חלף ולא יחזור. צריך לקדם הקמתה של רפובליקה ישראלית חילונית ודמוקרטית שתשתיתה התרבותית היא עברית (לא יהודית).

  7. אבנרי מטעה ולא יודע הגיב:

    מומלץ לאבנרי לקרוא את אמנת החמס
    ("אמנת החמס"-גוגל)
    סעיף 13 אומר
    "היוזמות ומה שקרוי פתרונות של שלום והועידות הבינלאומיות לפתרון הבעיה הפלסטינית עומדים בסתירה לתפישת העולם של תנועת ההתנגדות האיסלמית ויתור על חלק כלשהו מפלסטין כמוהו כזניחת חלק מן הדת"
    ובהמשך
    "אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הגיהאד באשר ליוזמות ההצעות והועידות הבינלאומיות הרי הן בזבוז זמן והבל הבלים"
    ומה צופן העתיד ?
    90% מהנוער הפלסטיני תומך בחמס
    (על פי סקר אחרון בענין)
    בינואר צריכות להתקיים בחירות ליו"ר הרשות
    במידה והתקימו (וזה מה שמפריע "לפיוס")
    אין ספק שאיש של החמס יבחר
    וחסל סדר פיוסים
    לא הבחירות בישראל יכריעו אלא הבחירות ברשות
    (שכנראה לא יתקימו ומכאן שגם "פיוס" לא יהיה)

  8. לרפובליקאי הגיב:

    אל תתן למציאות לבלבל אותך –

    מנהיגי המיעוט הערבי בישראל דורשים להשוות את מעמד הערבית למעמד העברית. מעבר לכך הם דורשים להרחיב את האוטונומיה הלאומית/תרבותית שלהם בתוך ישראל.
    זה קורה כשמדובר רק ב כ 20 אחוז מאזרחי המדינה. מה יקרה אם יהיה מדובר ב קרוב לחמישים אחוז ויותר במהלך השנים?

    איך זה מתיישב עם הדרישה שלך לרפובליקה "עברית" אם השותף שלך לא מקבל כלגיטימית את דומיננטיות של העברית אפילו כשהיא דומיננטית בפועל?

    ערביי ישראל הולכים ונהיים דתיים יותר ויותר, וזה מתבטא גם ביצוג הפוליטי שלהם.
    ערביי השטחים נוטים לכיוון חמאס.
    איך זה מתיישב עם הדרישה שלך לחילוניות?

    דפוסי הצבעה חמולתיים בקרב ערביי ישראל מראים בבירור שהפרשנות שלהם למושג "דמוקרטיה" לא בהכרח תואמת לפרשנות המערבית המקובלת.
    אצל הפלסטינים חיסול פיסי של האופוזיציה הוא נורמטיבי. אם הפסדת בבחירות- צפה להיות מושלך מהקומה החמש-עשרה בעודך בחיים. הטיפול הערפאתי בחמאס בתחילת ימי אוסלו העליזים, והטיפול החמאסי באנשי פתח עם מלוך החמאס מראים בדיוק במי מדובר.
    נראה לך שהדמוקרטיה הישראלית הצולעת גם ככה יכולה להטמיע את האוכלוסיה הזו ולשנות לה את הנורמות?

    שורה תחתונה – פתרון "שתי-מדינות" אולי הולך ומתרחק, אבל "רפובליקה עברית חילונית ודמוקרטית" כשחצי מהאוכלוסיה ערבי ועוד רבע יהודי דתי+מסורתי ממש לא מתקרב במקום.

    מעבר לכך, איך אמורה "רפובליקה עברית" לענות על השאיפות הלאומיות הפלסטיניות?

    אם לפלסטינים אין שאיפות לאומיות, לא יותר סביר שעזה תיבלע במצריים והגדה בירדן?

    בשני המקרים מדובר באוכלוסיות קרובות מבחינה תרבותית לפחות, עם קשרי משפחה הדוקים. רפיח הפלסטינית ורפיח המצרית מאוכלסות בקרובי משפחה. על זה מבוססת דרך אגב כל תעשית המנהרות וההברחות. הפלסטינים בגדה היו עשרים שנה אזרחי ירדן, יש להם קרובי משפחה פלסטינים שחיים בירדן, וחלק גדול מניהול האזרחי היה מוכת משם לפני אוסלו וגם אחריה.

    אם לטענתך לא יהיה אכפת לפלסטינים להיטמע ב"רפובליקה עברית", נראה שעוד פחות יהיה להם אכפת להיטמע במדינות ערביות, לא?

  9. אדלר הגיב:

    לאורי אבנרי,
    אתה וחבריך לדעה יוצרים את הרושם העקבי שהסיבה היחידה למצב אי-השלום במזה"ת נעוץ בסרבנותם של הישראלים ובהתנחלויות. אכן, ההתנחלויות מהוות מכשול לשלום, אולם מכשול זה הוא כאין וכאפס לעומת המכשול העיקרי: חוסר הנכונות המוחלט של הפלסטינים להשלים עם קיומנו כאן, המתבטא, במקרה הטוב (אבו מאזן), בנכונותם להגיע להסדר אתנו תמורת המחיר הפעוט של יישובם של מיליון או שניים פלסטינים בישראל. תודה רבה באמת. במקרה הרע (חמאס) מדובר בנכונות, תמורת אותו מחיר פעוט, לחתום איתנו על הסכם הודנה לחמישים שנה. תודה רבה כפולה ומכופלת, בייחוד אם לא יפרו את ההסכם אחרי שעתיים, כמנהגם בקודש.
    טעותו של השמאל היא שהוא נופל בכזבו של הרושם שהוא עצמו יוצר, כאילו הפלסטינים רק מחכים לנו ש"נדבר" איתם, ואילו סרבנותנו מונעת את השלום הנכסף. זהו טיעון שווא, שלא לומר קשקוש מוחלט. אין כל בסיס לטענה כי כל מה שהפלסטינים רוצים מאתנו הוא ויתור על עוד קילומטר כאן ועוד סנטימטר שם, ואם רק נעשה את הויתורים הללו תבוא גאולה לעולם. לא מניה ולא מקצתה.
    בדיוק כפי שנכונה העובדה שההתנחלויות הן מכשול לשלום, כך נכונה העובדה, שהוזכרה כבר בתגובות קודמות, שהשמאל הקיצוני אינו שונה במאומה מהימין הקיצוני; האידיאולוגיה של שניהם תביא למדינה דו לאומית שבה ייחרץ גורלנו להכחדה. הקצוות נפגשים תמיד בסוף; הימין הקיצוני משרת את מטרות הפלסטינים באותה מידה בדיוק שבה רותם עצמו לכך השמאל הקיצוני. אתה, מר אבנרי, בן הברית הנאמן ביותר של המתנחלים הקיצונים. האויב המשותף שלכם הוא הציבור השפוי בארץ (ואולי גם חלק קטן מן הציבור הפלסטיני) השואף באמת להגיע אל המנוחה והנחלה בסביבה המיוסרת הזו.
    למען ההגינות, דבר אחד יש לומר לשבחך, שאינך דוגל בפירוש ברעיון של מדינה דו לאומית – אך לפי הפיתרון שאתה מציע גורל זה הוא בלתי נמנע. אין זה "פוליטיקלי קורקט" לומר זאת, אך למדינת ישראל אסור להסכים אפילו לשיבתו של "פליט" אחד לתחומה. (נו טוב, בשביל הסדר אמיתי אפשר להכניס אחד).

  10. MARTTI AHTISAARI’s SPEECH הגיב:

    בנאום קבלת פרס נובל לשלום, באוסלו הכריז נשיא פינלנד לשעבר: אין סכסוך שאינו ניתן לפתרון… כולל הסכסוך במזה"ת. מר אהטיסארי קרא לנשיא הנבחר אובמה להיכנס לעבי הקורה מיד בשנה הראשונה לכהונתו. הוא הדגיש שצריך להיכנס ברצינות ולהעלות את חשיבות הפתרון לרמת עדיפות ראשונה, כי זו הבעיה החשובה והמדאיגה ביותר עכשיו בעולם. אהטיסארי נזף בנשיא בוש שבירבר ולא עשה מאומה, וגם בקוורטט, ודרש מהם עשייה ולא דיבורי סרק.

  11. MARTTI AHTISAARI’s SPEECH הגיב:

    להלן הקטע מהנאום שנוגע למזה"ת
    מאתר
    — קישור —

    A solution must be found to the Middle East conflict
    ===========================================
    The most challenging peace-building project ahead of us is finding a solution to the conflicts in the Middle East, which have continued for decades. The tensions and wars in the region have been going on for so long that many have come to believe that the Middle East knot can never be untied.

    I do not share this belief. All crises, including the one in the Middle East, can be resolved. The solution would require a contribution from all the parties involved as well as the international community as a whole. We might be strengthened in our resolve if we set our sights on the future and imagine what the world could look like if the countries in the region could jointly begin to develop their economic potential, build transport links, make full use of their educated population and begin to reap the benefits of an advantageous location in the crossroads of three continents.

    I hope that the new President of the United States, who will be sworn in next month, will give high priority to the Middle East conflict during his first year in office. The European Union, Russia and the UN must also be seriously committed so that a solution can be found to the crises stretching from Israel and Palestine to Iraq and Iran. If we want to achieve lasting results, we must look at the whole region.

    The credibility of the whole international community is at stake. We cannot go on, year after year, simply pretending to do something to help the situation in the Middle East. We must also get results.

    For many people, tensions between religions have provided an easy explanation for the intractability of the Middle East crisis. I cannot accept this view. During my career I have seen many crises in which religion has been used as a weapon or as an instrument for prolonging the conflict. Religions themselves are, however, peace-loving. They can also be a constructive force in peace-building, and this also applies to the Middle East.

  12. בנ י מפז הגיב:

    לא יקום בארצות הברית נשיא שיתמוך בדעות קיצוניות כמו של אבנרי ,אבנרי תומך בהחזרת חלקים מארץ ישראל לדיקטאטור הסורי שינצל את הרמה כבסיס לטרור נגד ישראל כמו שהוא עושה בלבנון.אף מדינה ערבית לא אפשרה לפליטים מפלסטין להיות אזרחים לאחר 60 שנה. דור שני לפליטים שנולד בלבנון סוריה אף הוא לא מקבל אזרחות.ברגע שנאפשר להם להיכנס ליהודה ושומרון ,גם מי שבניהם שיהיה מעוניין להשאר
    בארצו החדשה יגורש בכוח ויוצרו ישובים של מיליוני פליטים על גבול ישראל והמציאות של שדרות והדרום הישראלי יהפכו לנחלת הארץ כולה,אז הרעיון ן אורי אבנרי הוא חזון קיצוני של מלחמה והטרור

  13. ליאור הגיב:

    אורי היקר
    היות ואתה אדם מכובד מאוד שעשה רבות למען המדינה, אני חש אי נוחות לומר את הדברים הללו, אבל תרשה לי בכל זאת להשמיע את דעתי:
    אתה פשוט חי בסרט.
    השלום כפי שאתה וחבריך השמאלנים הקיצוניים, לא יקרה ולא יכול לקרות בשום אופן, כל עוד ישנה התנגדות חריפה ביותר לנוכחות העם היהודי כאן בישראל, מדינתו ובירושלים, בירתו.
    כל ה"ריסטארט" הזה שאתה מדבר עליו, צריך להיעשות באופן שבו החמאס ינודה מכל וכל, יפורק מכל אמצעיו, ייכנס לרשימות הטרור וייעלם מפני כדור הארץ.
    אז אולי, תהיה אפשרות להתחיל לדבר.
    אבל בוא לא נשכח שישנם עוד אירגונים שמבקשים לעשות רע ולגרום לכך שישראל תחדל מקיומה כמדינת הלאום היהודי, בראשם, הג’יהאד האיסלאמי על כך פלגיו, אל קעידה הנחמדים ואיראך, ידידתינו משכבר הימים שלא מעזה לעלות על פי שפתיה את המילה הזו שכל כך רבים מבקשים למחוק, "ישראל".
    אה, ועוד דבר אחד קטן, מי קבע שרוב הציבור סולד מהמתנחלים? אם אתה אומר דברים בסגנון כזה שמשקפים את עולמם של השמאל הקיצוני, הרי יש כאן מן הגזענות, שכן הם יהודים כמוך, ישראלים שלחמו ונלחמים בשביל המדינה, נוער בעל ערכים (ובוא נשים רגע בצד את נוער הגבעות החתרני שאולי הם משקפים לדעתך את השאר).
    כמו שאתה חושב שאתה סולד מהם וכך "מרבית הציבור בישראל", דע שכך עובד כל העולם כולו, לנוכח ההתבטאויות החסרות רסן שלך ושל חבריך ה"אינטלקטואלים" המבקשים לתת מן דעתם למצב שאפשרי להתגבר עליו ולהתחיל הכל מהתחלה.
    אולי יש מן הראוי להסתכל עלינו ולומר לעצמינו שיש בנו מן האשם לסבל שכביכול נגרם לפלסטינים, אבל זה לא סוד שהכל הוא הבל הבלים.
    מישהו שמע לאחרונה על רעב ברצועה? על מחלות שפורצות שם ללא הרף? על תנאים סניטריים גרועים? אולי בשכבות החלשות כמו בכל מקום.

    אז כדאי שתצאו מהבועה שלכם ותסתכלו עלינו טוב טוב בעיניים ותבינו שתיקון עולם הוא לא משהו פשוט, היה, נשאר ויהיה סכסוך שתיקונו הוא ברובו על אחריות הפלסטינים עצמם.

    ודבר אחרון, גלעד שליט עדיין בשבי.
    למה שלא תדבר עם חבריך מהחמאס שיואילו בטובם לשחררו כמו שאהוד/אריק/אהוד עשו לחלק מהאסירים??

  14. טוביה פרנקל הגיב:

    האם הסדר הפיצויים הנדיב יכלול גם את יהודי מדינות ערב שנרצחו, ברחו או גורשו אחרי שהשאירו מאחוריהם עולם שלם שחרב? ואולי בעצם היהודים הם אלא שאשמים גם במצבם הם ולכן לא מגיע להם דבר.

  15. לכל המגיבים (כמעט) הגיב:

    כן, המצב קשה וכן, לא עושה רושם שהפתרון אותו מציע אבנרי הוא ריאלי, לפחות לא כרגע.
    אבל עלינו, כאזרחי מדינת ישראל, להחליט לאן פנינו ולהחליט מה אנחנו מתכוונים להציע ומה אנו מוכנים לעשות על מנת להשיג את השלום. נכון, החמאס דוגל בהשמדת מדינת ישראל ונכון, הפלסטינים לא זנחו את חלומם להשיג רוב ערבי בתוך מדינת ישראל ובכך לנשל אותה מהעקרונות על בסיסם היא קמה.
    אבל, וזה אבל גדול, העובדה שהצד השני אינו מוכן כרגע לפשרות בנושאים שונים אינה אומרת שאנחנו צריכים לזנוח את רעיון הפשרה. להיפך – עלינו להיות עקביים בעמדתינו הדוגלת בפתרון של שתי מדינות לשני עמים תוך מתן שוויון זכויות מלא לאזרחי ישראל הפלסטינים מבלי לוותר על המענה הלאומי שמדינת ישראל נותנת לעם היהודי. כל עוד אנחנו נשמור על עמדתינו הזו יש סיכוי לשלום, מפני שתמיד יש סיכוי שהצד השני יתפכח, במיוחד אם ניתן לו את הסיבות לעשות זאת.

  16. אודיסאוס הגיב:

    לחלום?, כן!
    לקוות? כן!
    להצהיר? כן!

    לתת מראש "על החשבון"? בשום פנים ואופן לא!!

    כאשר הצהיר מי שהצהיר "יתנו, יקבלו. לא יתנו, לא יקבלו", פרץ האגף השמאלי במדינה הזו בגיחוך מזלזל…. כאילו איזה מן עיקרון שטותי נהגה פה..

    הייתי רוצה לראות את כל אותם המזלזלים מנהלים את עסקיהם הפרטיים על בסיס "קודם ניתן ואולי נקבל משהו בתמורה.."
    איש מהם לא יעשה את זה….. אבל כאשר מדובר בעסקי הכלל ובגורלות כולנו, אפשר לאמץ כל עיקרון הזוי ולא ריאלי לטובת שידרוג התדמית האישית כ"הומניטר" דגול..

    הגיע הזמן שנפסיק להתנהג כאילו השלום הוא אינטרס אישי שלנו ועל כן רק אנו צריכים לשאת במחיריו,

  17. רפובליקאי הגיב:

    למגיב מ=- 10/12/08 .

    שאלותך במקום ולהלן התשובות:

    1."ערבי ישראל" מרוסקים. חלקם גדול משתפים וחלק אחר שבוי בדת ובמפלגות חמולשתיות, וחלק "גם וגם" כלומר משתפים מצד אחד ובפומבי חברי חד"ש, בל"ד, התנועה האיסלמית וכיו"ב.

    2.בנסיבות אלו הרפובליקה החילונית יכולה לקום רק אם תתגבש גוף חזק מבחינה אידאולוגית מקרב הקהילה היהודית עם הצטרפות של ערבים מעטים.

    3. כל עוד הגוף הרפובליקאי לא יצבור כוח בקרב הקהילה היהודית הוא לא יהווה גורם משיכה לאוכלוסיה הערבית.

    4. אם יתגבש הכוח הרפובליקאי ויתפוס את השלטון הוא יהיה מסוגל להציע לפלשתינאים אופציה שלא הוצעה להם מעולם: להיות חלק מהאומה הישראלית עם כל זכויות האזרח. השפה הערבית לא יכולה להיות מכשול כי גם כיום היא שפה רשמית ואגב, רוב הפלשתינאים מדברים "ערבית מדוברת" וה"ערבית הספרותית" היא מבחינתם שפה זרה.

    5. להצעה הרפובליקנית אני חוזה שלוש תגובות: רבע יצטרפו, רבע יהיו אדישים ויבקשו לראות כיצד זה מתפתח ורבע יתנגד בהתנגדות מזויינת.

    6. במקרה זה יתנתן לרבע שהצטרף כל הזכויות הפוליטיות, לרבע האדיש כל הזכויות כתושבים ילידים ועם רבע שיתנגד הטיפול יהיה כפי שמטפלים באויב פנימי.

    7. אין לנו ברירה אחרת. אני חושב כמו בני פלד, אין אנו המשמר הקולוניאלי הקידמי של יהדות עולם אליה אנו יכולים לסגת.

    8. אגב, יתכן ואני כמעו בטוח שלא כל היהודים יקבלו את המשטר הרפובליקאי וגם הם יוכרזו כאויב פנימי.

    9. לידיעתך, מדינה לא נבנית במלל נעים לאוזן אלא בדם, בזיעה ובדמעות.

  18. אודיסאוס הגיב:

    לרפובליקאי..

    אנא הרחב בנושאים הבאים:
    1. מיהו אויב פנימי?
    2. כיצד מטפלים באויב פנימי?
    3. "אם יתגבש הכוח הרפובליקאי ויתפוס את השלטון" איך? דמוקרטית? בכוח?.
    4. בהנחה שהרפובליקה הינה דמוקרטית, האם יכול לעלות גוף שיבטל את הרפובליקה ויחזיר דברים לקדמותם?

  19. רפובליקאי הגיב:

    תשובה לאודיסאוס:

    1. אויב פנימי הוא כל גורם שאינו מקבל את החוקה ומתקומם נגדה.

    2. באויב הפנימי מטפלים באמצעות החוק, בלי הוצאה להורג ללא משפט ("חוסול")אך בהחמרה העונשים שבחוק .

    3. תפיסת השלטון צריכה להיות באמצעים דמוקרטים בלבד, כי אם לא נשכנע את רוב הישראלים שזה הפתרון הוא לא יחזיק מעמד.

    4. יש למנוע ביטול הרפובליקה הישראלית – אם היא תקום, כפי שהרפובליקה הצרפתית לא תרשה לחזור למשטר המלכותי והרפוליקה האמריקאית לא תרשה חזרה למשטר הקולוניאלי.

    הזהרה. כל מה שנאמר לעיל הוא חומר למחשבה, לדיון ולבירור. אין זאת משנה סדורה .

    מה שבטוח שהמצב של היום מוביל אותנו לאבדון, ויש להתעורר.

  20. אודיסאוס הגיב:

    לרפובליקאי

    1. אם תקום הרפובליקה (באופן דמוקרטי, כמו שציינת), האם יוכל הרוב לבטל את הרפובליקה בצורה דמוקרטית? או שמדובר כאן ב"נגעת נסעת" פוליטי?
    2. אנא הגדר "מתקומם" כנגד החוקה… מפגין? מתריס?, מסרב?

  21. רפובליקאי הגיב:

    לאודיסאוס:

    לשאלה 1 . ברפובליקה הריבונות שוכנת בעם, כלומר כלל האזרחים. הריבונות לא ניתנת לחלוקה, לא ניתן לרוב מזדמן לשלול את מעמדו של מיעוט מזדמן.והכל מעוגן בחוקה. את החוקה ניתן לתקן אבל לא לשנות את המשטר הרפוליקאי במשטר אקסקלוסיבי של "רוב" זה או אחר.

    השאלה שלך דומה לשאלה האם לרוב מותר לבטל את מדינת ישראל ?

    2.להתקומם זה למרוד והמרדה צריך לדכא בכוח.

    זכות להפגין ולכתוב הן זכויות בסיסיות גם אם הן מופנות נגד החוקה או המשטר. זאת דמוקרטיה.

  22. אודיסאוס הגיב:

    לרפובליקאי

    זאת אומרת שרוב מזדמן יכול להעלות את הרפובליקה אבל לא יוכל להוריד אותה?

    אני לא מקבל את האנלוגיה של "לרוב מותר לבטל את מדינת ישראל" מכיוון שלרוב מותר לשנות את שיטת הממשל של מדינת ישראל, וגם לשנות אותה בחזרה…. זו דמוקרטיה.

    מה שאתה מרמז הוא לשימוש בדמוקרטיה הנוכחית (רוב מזדמן) כדי לשנות את שיטת הממשל ואז למנוע מהרוב הזה להחזיר את הגלגל אחורה אם ירצה בכך (ולא, זה לא לבטל את המדינה אלא לשנות את שיטת הממשל וזה מותר, אבל לשני הכיוונים).

    יש בטענתך משום מוסר כפול, אתה תשתמש באלמנט מסוים לטובתך (רפובליקה) ואז תדאג לבטלו כדי שלא ישתמשו בו כנגדך.

    ולעניין ההמרדה, עדיין לא הבנתי מהי המרדה מבחינתך, הרמת נשק כנגד המדינה ומוסדותיה?, מרד תשלומים?, אנא פרט

  23. לאודיסאוס הגיב:

    רק הערה: ברוב המדינות הדמוקרטיות, כולל כמה מהדמוקרטיות הליברליות ביותר, יש חוקה קשיחה שלא יכולה להשתנות אלא במקרים נדירים. יש גם בדבר הגיון – האם היית רוצה שרוב מזדמן יוכל לשנות את אופיה של ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה?

  24. אודיסאוס הגיב:

    אם אי אפשר לשנות, אז אי אפשר לשנות.

    אם מדברים על שינוי שיטת הממשל לרפובליקה ואז על מניעת שינוי שיטת הממשל בחזרה למה שהיה או למשהו אחר, הרי שיש בזה משום האבסולוטיזם וגם מוסר כפול ואני מוצא בזה טעם לפגם.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים