הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 בדצמבר, 2008 13 תגובות

לפני כמה ימים נכחתי בחוג בית של ח"כ חיים "ג’ומס" אורון ב"ירקון שבעים" והוא נלחם בכל הכלים שיש לו על כך שיש לו מפלגת מרצ החדשה. אך הוא לא הצליח לשכנע את המאזינים ומאזינות כי הוא באמת מלביש משהו חדש. הוא מאוד רוצה "להגיע" למגזרים של הנשים, המזרחים, הערבים, הוא מאוד רוצה לדבר בסוציאל דמוקרטיה. אבל הוא נשאר בדיבור מוכחש לגבי חוסר היכולת של מרצ להיות רב תרבותית ולאבד מהקהלים המסורתיים שלה ומהזהות שלה עצמה.

התווכחנו איתו ללא הרף ובמהלך השיחה נפלט לו "מה אנחנו נאבד את ה’אנחנו’" כשביקשנו ממנו באמת לשנות את הייצוג המפלגתי. אותו "אנחנו" שדרכו הוא מזהה את מי הוא רוצה להכניס למפלגה מבלי באמת לשנות את ערכיה וקהליה. אותו אנחנו שהוא מזהה בו גם את עצמו ודרכו הביוגרפית, התרבותית וקהל הבוחרים הפוטנציאלי.
 
לקראת סוף הדיון אמרתי לו שאנו זקוקים למנהיגים אמיצים. כאלו שלא יבחרו במודע לשחזר ולשכפל את העבר והקולות ההגמוניים אלא יעזו לעשות צעדים שלא אפשריים במפלגה. ובין השאר אמרתי שהויתור של מרצ החדשה על מתן שריון ליוסי יונה ויוסי דהאן הוא חוסר היכולת להבין את הפוליטיקה.
 
הביקורת שהושמעה לאחרונה על מרצ החדשה היא נכונה ומעלה שאלות של אתניות, ייצוג, רב תרבותיות, צבע, סטאטוס של תרבות אחת לעומת שנייה. חשוב לשאול מהי הדרך בה מרצ "החדשה" מזהה את עצמה ואת הקהל הפוטנציאלי שלה מונעות ממנה באמת לייצר שמאל רב-תרבותי.


אני חושב שמרצ החדשה לא באמת רוצה לדבר על רב תרבותיות. אני רוחש כבוד רב לג’ומס על פעילותו החברתית וגם לח"כ גילאון אבל זה לא מספיק. אי אפשר לדבר על מעמד ולא על פמיניזם, אתניות, דו-לאומיות ועוד. כמו שאי אפשר לדבר למצוא כבישים עוקפים לעיירות הפיתוח והכפרים הערביים בדרך לצימרים כסוג של פנטזיה אירופית מיוחלת באמצע המזה"ת. מרצ החדשה די הולכת לאיבוד באמצעות שיח ליברלי על "אובדן" בית המשפט העליון ונגד הכיבוש. כך נדמה כי גם במרצ החדשה באופן כמעט מודע מזניחים את המאבק החברתי ביחד הרעיון הרב-תרבותי.
 
בשיחה עם ג’ומס שהיה אמיץ ולא התחנף אלינו כפי שפוליטיקאים נוהגים לעשות. אך בין הדברים היה אפשר לזהות את הדחייה של ג’ומס מהשיח של ש"ס ולא רק מהבחנות הנכונות שלו כלפי התנהלותם האנטי-חברתית והידרדרותם הימנית ביחד עם כל החברה בישראל (התעקשות על מלחמה עם החמאס, וירושלים כבושה ו"מאוחדת)". שמעתי היטב כיצד ג’ומס דיבר על הרב עובדיה יוסף והקמעות או על מדוע הבוחרים המזרחים שוב רצים אחרי נתניהו. הכול היה מותר לו לומר. אבל קשה היה לשמוע קמצוץ של ביקורת עצמית והבנה את הדרך הקשה שעשה ח"כ עמיר פרץ בניסיון לשנות את המבנה הלא חברתי של ה"עבודה" והצלחתו להביא כשישה מנדטים ויותר מהמעמד הנמוך – קהלים שמעולם לא הצביעו לעבודה. הוא אפילו לא לקח את הניסיון הכושל של אהוד ברק להתנצל, במקום זאת הוא פתח וסיים בשיח צדקני שלא "מבין" מדוע אף אחד לא ממהר להצביע למרצ ודווקא בימים שכל המועמדים לראשות הממשלה לא פוצים את הפה בנושא הפערים המתרחבים ושאר אסונות מתרגשים ומתקרבים לפתחנו.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. קומוניסט מן הזן הישן-וסלוי הגיב:

    נמאס לי לשמוע על רב תרנותיות( קוד: אפלית מזרחים) על פמיניזמ על אפליה עדתית. יש רק גזענות אחת שאני מכיר: הגזענות המובנית בציונות נגד כל לא יהודי (כל זר) ובמיוחד כלפי הערבים.

  2. חוני קבלו – מר"צ? זה מגעיל אותי הגיב:

    בימים אלו, כשרשימת מר"צ לכנסת מתגבשת והולכת, אני נזכר באותו תשדיר נפלא נגד עישון ששודר בטלוויזיה הישראלית לפני עשר שנים בערך: "סיגריות? זה מגעיל אותי!".
    להצביע מר"צ? זה מגעיל אותי.
    למה המילה החריפה הזו, "מגעיל"?
    מספר סיבות:
    1. אנושית, זו רשימה בעייתית בלשון המעטה. יש שם סלבס, יש שם את אבו וילן (אדם שפל שלהוציא חקיקה שסייעה למשטרת ישראל להתעלל באוהדי ספורט ללא צורך לתת על כך דין וחשבון לא עשה דבר בכנסת), יש שם הרבה "יפי בלורית ותואר". אין שם מזרחיים, אין שם לוחמים חברתיים (להוציא אילן גלאון היקר), אין כמעט שם אף אדם שאתה מסתכל ואומר: אותו אני רוצה בכנסת. הוא ידאג לי, לאינטרסים שלי.
    2. מר"צ, כפי שהיא מוכיחה בהתנהלותה המבישה בתל אביב, היא מפלגה שאפשר לקנות. כמו ש"ס. שים תג מחיר – והיא שלך. רון חולדאי מציע כמה ג’ובים? אפשר לחבור אפילו אליו. אין אמון במר"צ, אין בטחון שביום-פקודה לא תמצא אותה מתייסרת, מתחנחנת, וזוחלת פנימה תוך השמעת יבבות צדקניות. פשוט אין לה שלד, אין ליבידו. אין.
    3. מר"צ קיפלה את כל הדגלים הרדיקאלים שלה מזמן. בעבר היו לה כאלה: זכויות אזרח וזכויות אדם, הפרדת דת ומדינה, התנגדות לכיבוש וצדק חברתי. שולמית אלוני הנערצת ייצגה במו אישיותה הכריזמטית את כל אלה, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורת שכתבתי כאן, עדיין היא לבדה שווה את הקול שלי.
    מיהם הרדיקאלים שישנם היום במר"צ? איפה מי שיתייצב לצידו של החלש במאבקים חברתיים? איפה מי שישכב על הגדר כנגד השתלטותם של בעלי ההון על משאבי המדינה? מי ילחם כנגד מדינת ההלכה-החרדית המתהווה כאן?
    אפילו את מזרחי המחמד שלה – רן כהן, שזוהה עם פעילות חברתית (חוק הדיור הציבורי, למשל) גירשה מר"צ מתוכה. כנראה היה שחור מדי בתוך כל האנמיה הזו.

    במצב עניינים מצער כזה – כנראה שנאלץ לבחור ברע במיעוטו – חד"ש (שגם היא הציגה לכנסת רשימה רעה לתפארת).

  3. פועל שחור הגיב:

    אנחנו השחורים נצביע רק ש’ס.
    או כל מפלגה אנטי גזענית שתקבל את העקרון הקדוש
    של הרכבת רשימה שמורכבת משליש ערבים שליש מזרחים ושליש אשכנזים . רק מפלגה כזו יכולה
    להלחם לעידן חדש של שלום וצדק שיוויוני.

  4. יונאס הגיב:

    אני חייב להודות שאני לא מבין על מה המהומה, ההצבעה בישראל היא שבטית ולא עונה לקווים אידיאולוגים. ומה היא הקריאה להכניס ייצוג אתני ותרבותי אם לא נסיון להסתמך על השבטיות הזו בדיוק?

    העניין הוא שמצביעים ל"מפלגה" או ל"מנהיג" במקרים חריגים ולא ל"רשימה". האם בפורומים של ה"ליכוד" מתרעמים על הניגוד שבין הרכב האלקטורט לבין הרכב הרשימה לכנסת או העומד בראשה? התשובה היא שהם לא נדרשים לכך, ה"ליכוד" בתור נציג הגוש הקונטרה הגמוני ההיסטורי לא זקוק לייצוגיות. מר"צ בתור נציגת ה"אחר" המובהק ביחס לאותו "ליכוד" מדומיין לא תגייס ולו אחד ממצביעו. כאשר זה נוגע לש"ס המתח רק מתעצם.

    לכן, מבחינה פרגמטית, אני מסוגל להבין את אורון. אם בשורת מפלגת השמאל החדשה היא תוספת של 2 מנדטים סיכון של ה- 5 שכבר יש הוא מיותר.

    ולשאלת מיליון הרובל: האם מר"צ היא מפלגה סוציאליסטית מספיק? התשובה היא שכאשר המפלגה הקומוניסטית מקדמת אג’נדה לאומית (או הנה זה בא . . . מרקס מתהפך בקברו!) כנראה שכן כי לא נשאר מישהו אחר.

  5. מיקי מילר הגיב:

    ה"אנחנו" חיוני וחשוב!

    מתי, עם כל הכבוד, איזו תביעה היא זו שבשם הרב תרבותיות אתה דורש ממפלגה לוותר על הקהלים המסורתיים שלה, כלומר על זהותה ההיסטורית? ומדוע, לטעמך, הרכיב של "האנחנו" חייב לעמוד בסתירה לאותו שינוי ערכים שאתה תובע מן המפלגה?

    כדי שיהיה ברור, גם לטעמי מר"צ בלבושה החדש איננה השמאל הרדיקאלי האופטימלי, אבל בהחלט ניתן לשאוב עידוד מכך שארבעת המקומות הראשונים, לפחות, ברשימה מאויישים בדמויות בעלות אמירה בהירה וחד משמעית במכלול נושאים חברתיים ולאומיים (וזה כולל את ניצן הורוביץ).

    נשאר נושא הייצוג. אני בהחלט מצר על כך שלא נמצא מקום בעשירייה הראשונה לדמויות כגון יוסי יונה או יוסי דהאן, אינני יודע את הטעמים לכך, ואת הנסיבות של אי בחירתם. מכל מקום, הניסיון להקיש מזה שמדובר בביטוי לטנטי של חוסר הרצון "האמיתי" לשינוי ערכים הוא מוגזם. רב תרבותיות, כפי שאני מבין אותה, רואה בזהות האחרת חלק אינטגרלי של הזהות הכללית. לא מדובר בפלורליזם בעלמא, ולא מדובר גם בהכחשת הקול האוטונומי של ה"אנחנו". ראוי ונכון לחתור לכך שהקול הזה יהיה בהמשך אחד מקולות רבים, לאוו דווקא ההגמוני, זה הקובע את המנגינה.

    מר"צ מצוייה שנים רבות בשולי הקונצנזוס הקדוש, שנים רבות היא נאחזת בו שלא בטובתה. היא בהחלט זקוקה לניעור כדי שתהפוך לתנועת שמאל אמיתית ורלוונטית יותר. זה לא יקרה בבחירות הקרובות אפילו באמצעות ייצוג מהפכני. כדי שערבים ומזרחיים, דתיים ומסורתיים, בני עיירות ושכונות ימצאו במר"צ בית, יש צורך בהבקעת תקרת זכוכית עבה של מוסכמות חברתיות ושל דעות קדומות. המתכון של רב חברתיות נראה כצעד חשוב בכיוון הנכון, אבל כסיסמת בחירות,הוא עקר ומעורר דחייה וחשד. הסיעה בכנסת כמובן איננה תכלית הכול, אבל התקיימותה של המפלגה תלוייה בהחלט בייצוג בבית הנבחרים, – ולו רק מן הטעם הטאקטי הזה לא יהיה נכון לוותר על קהל הבוחרים המסורתי. את החדש יש לבנות על גבי הישן ולא במחיר סילוקו. בכל מקרה, תהיה גם הפעם מר"צ סיעה קטנה בכנסת, ושאלת ייצוג אדקווטי לכל מרכיביה תישאר בלתי פתירה בעליל. ראוי, אפוא, לפעול במסגרתה גם כתנועה חוץ פרלמנטרית – מתוך כוונה מרחיקת ראות לסדוק את תקרת הזכוכית ולהפכה לתנועה המונית ומייצגת.

  6. לפועל שחור הגיב:

    כמה ערבים יש בש"ס?

  7. לפועל השחור הגיב:

    אם כך, אז תאלץ להביע לשליש ש"ס (כי ביום שבו יהיה אשכנזי או ערבי אחד במפלגה הגזענית וההזויה הזו החמאס יזרוק סוכריות במקום טילים)

  8. פועל שחור הגיב:

    בינתיים ש’ס היא המפלגה היחידה שנלחמה עבור
    הקצבאות וש’ס היא המפלגה היחידה שאינה אשכנזית .
    כאשר תקום מפלגה מזרחית חילונית נצביע עבורה עד אז לא נצביע עבור כל המפלגות האשכנזיות הגזעניות , אולי עבור מפלגות ערביות אך בעיקר ש’ס זה האינטרס שלנו להוריד את הייצוג המפלגתי
    האשכנזי לגודלו הטיבעי שהוא בערך 25 אחוז מהקולות ומהציבור.
    הסכמתנו לחלוקה של שליש לכל עם היא הצעה נדיבה במיוחד לעם האשכנזי.

  9. אני מפגר הגיב:

    לפועל שחור-

    ש"ס מתנגדת באופן עקבי לצדק חברתי, כפי שמתבטא בזכויות עובדים, בפנסיה, בהתנגדות להעסקת עובדי קבלן. אלי ישי הוא זה שבזכותו יש לנו את תכנית ויסקונסין.
    עדיף לפועלים שחורים להצביע ישראל ביתנו, הם לפחות תומכים בנישואין אזרחיים ומנסים לחסל חלק מהתחרות בשוק העבודה השחורה (להעיף את הערבים, כלומר).

  10. מזרחים ואשכזנים זה פאסה הגיב:

    יש שתי אפליות בכנסת ובמדינה: נגד נשים ונגד ערבים. אפליית מזרחים היא דמיון. אילן גילעון ומוסי רז כמובן שניהם אשכנזים לחלוטין.
    אם כשאתם מסתובבים ברחוב אתם רואים אשכנזים ומזרחים, הבעיה והגזענות אצלכם, לא במרצ.
    מה אם זהבה גלאון? האישה היחידה בכנסת שמתעסקת באלימות משטרתית, זכויות אדם זוכה כאן להתעלמות מוחלטת. היחידה שיצאה ראשונה נגד מלחמת לבנון השנייה. זאת בעוד דב חנין ממרצ עבד על חוקים איכות הסביבה עם אסטרינה טרטמן.
    כחלק מהשיריונים למרצ החדשה שורינו הומו, א2 נשים (אחת מהן ערבית). אני לא טוען שמרצ אידיאלית, אבל היא לא הסיוט הגזעני שמנסים לצייר אותה כאן.

  11. בנושא שריון הגיב:

    יש מפלגה אחת בישראל שמשריינת שליש מהמקומות הריאלים לנשים. שמה ישראל ביתנו. אני חושב שאני יודע מה אפשר לחשוב עליה.

  12. מישהו הגיב:

    הד"ר אבנר בן זקן: אני לא מוכן להיות עלה התאנה של מרצ

    מאת לילי גלילי

    הרכש המזרחי של מרצ מסביר בראיון ל"הארץ" כיצד עזב את האקדמיה, הצטרף לפולטיקה ונכווה מהמפלגה שדחקה אותו למקום לא ריאלי
    — קישור —

  13. הצא"י הגיב:

    מדוע לא מסננים את התגובות של פועל שחור?! זאת גזענות קלאסית,ואגב אני בעצמי כהה עור רק שזה לא "אשיו" אצלי.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים