הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-27 בדצמבר, 2008 24 תגובות

ההשג של רשימת "עיר לכולנו" בבחירות המוניציפליות לעיריית תל אביב עורר בחוגי השמאל דיון בנוגע לחשיבות ההשג. השאלות שעומדות במרכז הדיון משקפות, פחות או יותר, את הספקות שהתעוררו בזמן מערכת הבחירות בנוגע להתנהלותה של "עיר לכולנו": האם הוויתור הפוליטי על הדגשת נושאים שנויים במחלוקת, כגון קיפוח ונישול ערביי יפו, הוא כדאי על מנת להגיע לעמדת כוח מוניציפלית? האם העדר ייצוג יפואי משמעותי ב"עיר לכולנו" (מבלי להיכנס לשאלת האשמה) הופך את כל המאמץ למיותר? או, בקיצור, האם לפנינו תנועה שמציעה אלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית, או מיסחור טרנדי (ואידאולוגי לעילא), שעלול לקום על יוצריו על אף כוונותיהם הטובות?

לא כדאי לזלזל בכל נסיון ליצור פוליטיקה חדשה. אין כל דבר רע בהתייחסות לנושאים חדשים, או בנסיון לדבר בשפה הפוליטית השלטת, לא משנה עד כמה אלו עלולים להיות אידאולוגיים בעצמם. זאת מפני שאידאולוגיה הגמונית היא אף פעם לא אשלייה גרידא. אחד מרגעי האמת שלה בא לידי ביטוי בתרומתה ליצירת תודעה שמוכנה לקבל את העמדות ההגמוניות כנכונות, ולשלול את האלטרנטיבות לעמדה זו. באמצעות ייצור של פסאודו-אלטרנטיבות הגמוניות (כמו ההבדל בין ליברמן לברק, ואפילו לג’ומס), מצליחה ההגמוניה לייתר את האלטרנטיבות שאינן משרתות את מטרתה. לכן, הדחייה האוטומטית של נסיונות ליצור פוליטיקה חדשה היא רק הנצחה של האידאולוגיה ההגמונית: היא משחקת לידי ההפרדה הקיימת בין עמדות אלטרנטיביות אמיתיות, שנתפסות כסהרוריות, מגוחכות ומנותקות מהמציאות, לבין העמדות שמשרתות את ההגמוניה הקיימת, שלא מהססות להשתמש בכל טרנד ובכל אופן דיבור חדש. במילים אחרות, אסור לגלוש מהעמדה לפיה "צריך תמיד להגיד לציבור את האמת" לזלזול בכל נסיון להתאים את אופני המאבק (אלקטורליים-יצוגיים כמו גם מטריאליים) למרחב התרבותי הקיים, אידאולוגי ככל שיהיה. ההתלהבות המוכתבת-הגמונית מכל "חידוש" או טרנד לא צריכה לדחוק אותנו, באופן דיאלקטי, להתעקשות על הישן – שכן בכך אנחנו רק משחקים לידי אלו שנהנים לראות אותנו חסרי השפעה.


עם זאת, כל נסיון ליצור פוליטיקה חדשה, דהיינו, ליצור שבירה של הדפוסים הפוליטיים המוכרים, תמיד מאוים בהפיכה בעצמו לאידאולוגי. זאת משום שההתמודדות עם המרחב התרבותי האידאולוגי בשפתו שלו שוחק את עצם האפשרות להבחין בין האלטרנטיבה להגמוניה, אפילו בעיני הנפשות הפועלות בשם נסיון זה. כך, למשל, העובדה שחולדאי מיהר להצהיר על מחויבותו ליצור דיור במחירים סבירים לצעירים ולהאבק למען רוכבי האופניים הנדכאים של תל אביב (יפו?) כדי להתמודד עם הקמפיין של "עיר לכולנו", הופכת את ההבחנה בין השניים לקשה, ביחוד לאור ההצנעה של נושאים שנויים במחלוקת בקמפיין של "עיר לכולנו". כאשר קשה להבחין בין עמדות שונות, קל מאד ללכת שולל ולשכוח את המחויבויות המקוריות. הצנעת הסוציאליזם ונושאים שנויים במחלוקת יכולה להוביל בקלות לשיכחת המחויבויות הסוציאליסטיות. לכן, נסיונות ליצור פוליטיקה חדשה צריכים להיות זהירים כפליים – לא לזלזל בתרבות הפוליטית הקיימת מחד, ולא לשכוח את מחויבויותיה בשל הנסיון להתמודד עם התרבות הפוליטית ההגמונית בשפתה מאידך.


הניתוח של ההשג האלקטורלי של עיר לכולנו, אם כן, לא מתמצה בהאשמת "עיר לכולנו" בנקיטת אסטרטגיה פוליטית מקיאווליסטית, או בהעדרם של יפואים "אותנטיים" משורותיה. וגם לא, מאידך, בציונה לשבח על הצלחתה בגיוס מצביעים. ניתוח זה צריך להתבסס על שני דברים: ראשית, על הצלחתה (או כשלונה) לנצל את השיח הפוליטי הקיים על מנת להציג אג’נדה חלופית שתתפס כרלוונטית. שנית, על הצלחתה ליצור בסיס פעילים שלאו דווקא נשבע אמונים לצבע האדום, אלא שמוכן לפעול להשגת מטרות משותפות המנוסחות גם בשפה אידאולוגית, ושעליהן מחליטים בצורה דמוקרטית (ולו רק כי גם אלו עקרונות אידאולוגיים בחלקם). רק כך אפשר לשנות את הדפוסים החברתיים-פוליטיים שמשרתים את ההגמוניה. נכון, דב חנין לא עמד וצעק מתחת לכל עץ רענן שהוא קומוניסט, אבל הוא גם לא הכחיש זאת כשנשאל על כך (ומראייניו בתקשורת הארצית אף פעם לא פספסו הזדמנות להדגיש את חברותו בחד"ש). רק באמצעות ההתקרבות אל השפה הפוליטית האידאולוגית, שבה נקטה "עיר לכולנו", אפשר לגרום לציבור לזלזל פחות בתוויות כמו "קומוניסט" או, רחמנא ליצלן, "לא ציוני". זוהי, אולי, ההצלחה הגדולה ביותר של "עיר לכולנו", לפחות עד עכשיו. מצד שני, קשה לטעון שעבודת השטח של "עיר לכולנו" הצליחה לשנות בצורה משמעותית את הדפוסים הסוציאליים של ההצבעה בתל אביב: האליטות החברתיות בחרו, על כוס קפה, אם להיות טרנדיים ולהצביע "עיר לכולנו" או להצטרף לטרנד המנוגד שנוצר בערך עשר שניות אחר כך, ולתמוך בחולדאי. מנגד, לא היתה הצטרפות משמעותית של פעילים משכבות אוכלוסייה חלשות לשורות פעילי "עיר לכולנו". אין לתמוה על כך אם זוכרים שהתנועה קמה והחלה לפעול זמן קצר כל כך לפני הבחירות – אי אפשר לזכות באמון רחב רק על בסיס הצהרות. אם יצליח חולדאי להנציח את הניתוק בין "עיר לכולנו" לבין "יאפא" באמצעות צירופה של "יאפא" לקואליציה המוניציפלית, תהיה זו עדות ברורה לכשלון זה.


לסיום, חשוב לציין שכל נסיון למדוד את חשיבות ההשג של "עיר לכולנו" באמצעות מתודות פוליטיות שנוסחו על ידי לנין, מרקס או פרנץ פאנון הוא מגוחך. ההבדלים ההסטוריים, הכלכליים והתרבותיים שקיימים בין החברה הישראלית העכשווית לבין הקונקסטים שבהם כתבו הוגים אלו ואחרים הם רבים ועמוקים. לכן, העתקה לא ביקורתית של מתודות אלו לשיפוט ההתנהלות של "עיר לכולנו" מנוגדת מפורשות לכל יומרה לניתוח הסטורי. ניתוח מדוקדק יותר של הקמפיין של "עיר לכולנו" אינו מיותר, כמובן. הוא צריך לכלול התייחסות לדרכים הספציפיות שבהן התמודדה התנועה עם השפה האידאולוגית, ולכשלי פעולת השטח. כך, אולי, ניתן יהיה ללמוד מהצלחותיה וכשלונותיה להתנהלות עתידית.

תגובות
נושאים: מאמרים

24 תגובות

  1. מפלח אלגסאני הגיב:

    "הפוליטיקה החדשה" של עיר לכולנו היא פוליטיקה בלי ערבים.זאת לא הייתה בעייה שולית, אלא זהותה של רשימת עיר לכולנו: רשימה בלי ערבים. אל תשלו את עצמכם ששיתוף הפעולה עם רשימת יאפא היה סולידרי ואמיתי. רוב הערבים ביאפא, ובמיוחד מצביעי חד"ש, חשים נבגדים מחנין ומהרבה פעילים בעיר. עיר לכולנו אולי הביאה יותר מצביעים יהודים לחד"ש לבחירות הכנסת הבאות, אך קולות מערבים ביפו והרבה מקומות אחרים חד"ש הפסידה בעשיית פוליטיקה ושיח של יהודים בלבד.

  2. אבי הגיב:

    "עיר לכולנו" הכניסה למצעה גם מעט נושאים סוציאליסטים כגון העסקה ישירה של עובדים ע"י העירייה ללא חברות כוח אדם, שמירה וקבלן. זוהי דרישה פעוטה וקטנה, אולם היא דרישה שלא קיימת אצל חולדאי, מר"ץ או יאפא והיא הדרישה האדומה היחידה בכל מערכת הבחירות התל-אביבית. היא חשובה יותר מדרישות לאומניות המדברות על הנכבא, רב תרבותיות וסגרגציה מרצון של ערביי יפו. אלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית היא לא לאומנית, אלא למען שיפור כלכלי-חברתי של המעמדות המנוצלים ובראשם העובדים מהדרג הנמוך ביותר (מבחינה תעסוקתית ולא אתנית-לאומנית).

  3. יובל דרייר שילה הגיב:

    יובל הלפרין ידידי

    היית אתמול בהפגנה מול המלחמה, וגם אני הייתי שם. אני סבור שראית שם, כמו כולנו, מספר לא-מבוטל של אנשים לא-מוכרים שהחזיקו שלטים של חד"ש נגד המלחמה.

    מהיכן אתה חושב שהם צצו? מהחלל החיצון? מסוכנות דוגמנים? ממרתפי הגדה השמאלית?

    לא. אלה הם האנשים שהצטרפו לחד"ש, לפחות לתקופת הבחירות, כי הם מזדהים עם כל מסריה של החזית, ועוד קצת, בדיוק כמוך וכמוני.

    ההזדמנות שלהם להכיר את חד"ש מקרוב, ולקבל בטחון ביכולתה לייצג אותם, נוצרה בתקופת הבחירות של עיר לכולנו ודב חנין. בכל עיר ועיר שחד"ש פועלת בה באופן מקומי ישנה חזית מקומית, מותאמת במיוחד לצרכים ולשאיפות הדמוקרטיות של הקהילה. כך הוקמה חזית נצרת הדמוקרטית לפני למעלה מ-30 שנה, וכך הוקמה גם עיר לכולנו. עיר לכולנו לא תיבלע בחד"ש, זה לא הכרחי ולא ראלי, אבל היא שער שחד"ש פתחה לעבר הציבור בתל-אביב, ורבים עברו בו. אני לא מבין איך אפשר לזלזל בזה.

    בזמן שהתכנסה וועידת מק"י האחרונה טענת מעל דפי אתר זה שמק"י מנסה להתקרב למרצ, ואכן, מק"י בתל-אביב פתחה את הדלת בשנתיים האחרונות לכל שיתוף פעולה פרודוקטיבי עם השמאל הציוני, גם במסגרת עיר לכולנו. כפי שראית במערכת הבחירות, תמיכתה של מרצ בחולדאי החלישה אותה ולא זכתה לטיפת אמפטיה מצד פעילי עיר לכולנו. כפי שראית אתמול, העדרותם של חברי מרצ מההפגנה גררה קריאה של סיסמאות בגנותם. לכן אני חושב שאין בסיס לתרחישי האימה שלך, המתארים את השלטותם הסופית של האופורטוניסטים מהשמאל הציוני על חד"ש.

  4. ליובל הגיב:

    נפלא.
    אני אשמור את הדברים האלה למתי שצה"ל יפגיז את שכונת הארגזים ואת עג’מי.

    (וכן, אני יודע שהוא הפגיז כבר, אבל שים לב לשימוש בלשון עתיד. למרות שאצל מרקסיסטים-לניניסטים מדופלמים אין ממש עבר ועתיד והכל מעורבב אצלהם בסלט שכולל את 1917, 1948, 1848 והעתיד הרחוק בו תיכון חברה סוציאליסטית נטולת מעמדות)

  5. יואב הגיב:

    תודה לאבי שהזכיר את הרב תרבותיות, שהיא החתיכה החסרה בפאזל של הוויכוח הזה. יאפא היא אכן לא תנועה לאומנית מיליטנטית, או חזית לשחרור לאומי או כל דבר כזה. היא תנועה אליטיסטית של אקדמאים שמדברים בססמאות על "שפתו של האחר" וכל הבולשיט הזה, ובינתיים לא רואים שסוגרים לשכנים העניים את המים. היא מייצגת את כל מה שרע בבל"ד, ולצערי גם בחד"ש.

  6. ללמפלח הגיב:

    כן – אם הערבים הם 4% מקופחים במיוחד מכלל אוכלוסיית תל אביב-יפו חובה לשים נציג שלהם גבוה מאוד ברשימה שמתיימרת לייצג סדר יום שוויוני. גישה סוציאליסטית אומרת זכות קדימה לנציגי המקופחים.

  7. דווקא לא הגיב:

    מרקס דיבר במפורש על חזית מאוחדת ועל הכנסת מסרים מעמדיים רחבים למאבקים יומיומיים. זה בדיוק מה שעשתה עיר לכולנו במהלך הקמפיין שלה, ותמשיך לעשות בכהונתה במועצה.
    הזלזול המופגן של חלק מהשמאל בעיר לכולנו ובהישגיה כנראה מוציא אותו מדעתו.

  8. אליטה הגיב:

    האליטות התרבותיות לא מעניינות אותי. לדב חנין הצביעו יותר מארבעים אלף תל אביבים. האם כולם שייכים לאליטה כלשהי?

    מאמר הזוי.

  9. יובל הלפרין הגיב:

    תארו לכם שהחזון ה"אדום-ירוק" של חלק מאנשי חד"ש, בעיקר בתל אביב, היה מתקבל.
    נינח, שהיו תופרים חליפה ארגונית לחזית לתכלול במסגרת חד"ש, או במסגרת חזית שתחליף אותה, את הרוב המכריע של מרכיבי "עיר לכולנו".
    נניח שהיו סקרים שמצביעים על 10,000 קולות צפויים בתל אביב בבחירות לכנסת.

    איך היינו מתפקדים נוכח טבח עזה הנוכחי, למשל?
    אחרי התבטאות הראשונה נגד הטבח, של דב חנין או של חבר כנסת אחר שלנו, מיד היו כל ערוצי התקשורת והטוקבקים מתמלאים בתגובות נוסח "גם אני איש חד"ש אדום-ירוק, אבל בכך דב, שהוא אמנם איש נפלא וישר ונהדר ואדום וירוק ותמכתי בו, לא מייצג אותי."
    עד מהרה הייתה מתקבלת בקשורת תמונה שאפילו בחד"ש קיימת מחלוקת לגבי פעולת צה"ל.
    לא חשוב אם המזכירות או המועצה היו מקבלות החלטה חד משמעית נגד ה"מבצע" ברוב של 90%. תמיד היה רושם שגם עמדתה העקבית של מק"י וחד"ש, שאפילו באופוריית האופוריות ביוני 67′ לא קפצה לקלחת הדם התוקפנית, מתכרסמת.

    בתל אביב, במקום לצאת לפעולות מחאה נחושות נגד הזוועה, היו מכנסים אינספור ישיבות כדי לנסח "נוסח מוסכם". שדוף, אוורירי ודו משמעי. מניסיון, הנוסח הכי מוסכם הוא זה ששום גורם אינו מרוצה ממנו.
    יכול להיות שדב היה מצליח להשקיט את האופוזיציה החד"שה מימין, יכול להיות שהתקשורת הייתה עושה מטעמים מחד"ש א’ וחד"ש ב’, יכול להיות שהייתה פרישה נרחבת אשר הייתה גורמת לנו פגיעה מוראלית לא קלה (תמיד יותר קשה כשפורשים מאשר אם לכתחילה לא מצטרפים).

    בקיצור, אסור לסגור דלת ואסור לערוך מבחני התאמה למצטרפים חד"שים. בשום אופן לא.
    אך בנוסף, אסור גם "לחזר" כמאהב נואש אחרי מצביעים יהודים או אחרים רק מפני שהחזון ארוך הטווח שלנו היא חזית שמאלית עקבית בעלת קאדרים פעילים בכל יישוב בארץ, יהודי כערבי.

  10. רמי הגיב:

    מרקס בבוקר מרקס בערב, מספיק. היה עולם לפני מרקס ויש עולם גם אחריו, ע"ה. אבל עיר לכולנו ודב חנין השיגו הישג אלקטורלי מרשים לא מפני שלמדו ולימדו את כתביו החשובים אלא מפני שהקרקע היתה בשלה לכך והם היטיבו להבין זאת ולנצל את חולשתו היחסית של חולדאי. כל מי שחי בעיר הזאת הרגיש ששקרה (ועדיין קורה) לה דבר רע. עיר המסבירה פניה לזרים ולתיירים ולעשירים ומתאכזרת לבניה. תנועת ע"ל היטיבה לנתח את המצב ואת סיבותיו ולהסבירם ולהציע הצעות מעשיות ונכונות להחזרת העיר לתושביה. אגב, השם עיר לכולנו הוא גאוני ויבוא על הברכה מי שקראו בו. זו כוחה של אמת שהיא מוצאת ניב שמיטיב לבטאה. מה שצריך לעשות עכשיו (במישור העירוני) הוא להכות על הברזל בעודו חם. אני מקווה שהסיעה והסיעה המורחבת וכלל חברי התנועה ידעו להעצים את התהליך לטובת כל בני העיר הזאת ובעיקר לטובת המוחלשים כלכלית וחינוכית בדרום העיר ובמזרחה. ולעניין קרל מרקס, אני ממליץ לבקר את מצבתו המרשימה בשער הגבוה בלונדון.

  11. למפלח הגיב:

    בתל אביב יפו הערבים הם 4% מהאוכלוסיה הכוללת.
    האם גם בבחירות המקומיות בהוד השרון חובה לשים ערבי בחמישיה הראשונה, בשביל היצוגיות?

  12. למפלח הגיב:

    אף אחד לא טובח בכם בתל אביב. יש מי שמעיף אתכם מהבית, כמו שמעיפים יהודים מהבית, בגלל שיש למישהו אינטרס בזה. אין אינטרס – אין בעיות.
    עצם העובדה שמרקסיסטים או מרקסיסטים בהגדרה-עצמית משתמשים בשיח של זהות וגזענות מופשטת מראה רק כמה שהמרקסיזם-לניניזם פשט את הרגל מבחינה תיאורתית והפך לליברליזם מורחב.

  13. עוד פלח של 4% בלבד הגיב:

    פרט לערבים יש עוד סקטור שמונה לא יותר מ 4% מאוכלוסיית ת"א – הומואים ולסביות. לא היה ויכוח, ובצדק, על הייצוג ללהט"ב.

  14. מפלח אלגסאני הגיב:

    אז בשבילך מאבק משותף ערבי-יהודי זה עניין של סטטיסטיקה? שהמאבק של עם יליד נגד מי שטובח בהם עד היום הוא רק "העניין הערבי" כמו שאני מרבה לשמוע מהשמאלנים התל-אביביים?

  15. ליובל הגיב:

    אז אני רואה שוויתרת על התזה של "סולידריות מעמדית"? לא נורא, היא היתה חלשה מלכתחילה. בכל מקרה, אני עדיין חושב שהדרך היא להראות ל"המונים" היהודים שהאינטרס – שים לב למלה, אינטרס! – שלהם נמצא בשלום, ושאותה ממשלה שזורקת אותם לאבטלה ולעוני היא אותה ממשלה שמפציצה בעזה. מכאן, עדיף בהרבה להתמקד בנושאים "אקונומיסטים" מאשר לצווח ולצווח בקינג ג’ורג’ על ילדים עזתים מתים.

    טוב, אחרי שהשתמשתי בכל הז’רגון המרקסו-פתולוגי הזה אני צריך להתרחץ.

  16. מפלח אלגסאני הגיב:

    להזכיר לך שת"א, כמו המדינה, התפשטה על חשבון הילידים של הארץ. יפו הייתה לעיר ערבית מרכזית עד 48 והיום היא מהעניים במדינה (שתושביה הערבים, אגב, הם פליטים מכפרים שת"א נבנתה על חירבונותיהם؛תושביה של יפו הם לא איתנו היום).

    העניין הערבי, חברה, הוא לא עניין של מיעוט מקופח, והעניין הפלסטיני זה לא עניין שהתחיל ב1967. מי שרוצה לעשות פוליטיקה בלי ערבים פלסטינים שלא ישלה את עצמו שהוא נאבק בממסד הציוני ועושה פוליטיקה חדשה (אלא אם הוא רוצה מדינה של יהודים בלבד).

  17. למפלח אלגסאני הגיב:

    "העניין הערבי, חברה, הוא לא עניין של מיעוט מקופח, והעניין הפלסטיני זה לא עניין שהתחיל ב1967."

    כמובן.
    הימין היהודי לא היה מצליח לנסח את זה טוב יותר. קצר וקולע, והרה משמעות. שאפו.

    השאלה הגדולה היא אם אתה באופו אישי רוצה להמשיך את המאבק-סכום-אפס של הלאומיות הערבית / פלסטינית בציונות, יהי המחיר לערבים / פלסטינים אשר יהי, או שמא תעדיף ללכת לכיוון של פיוס ופשרה.

    רק קח בחשבון את המחיר, וקח אחריות מלאה על ההחלטה שלך, ועל הפעולות שנובעות ממנה.

  18. ללמפלח הגיב:

    אף לא טובח בכם בתל אביב?
    תגי, אתה מיתמם?
    רבים מאוד מנטבחי עזה היום הם ילידי ובני ילידי הכפרים שישבו היכן שיושבת כיום תל אביב.
    רבים מאוד מנטבחי עזה כיום בנו בזיעת אפם, בתנאי ניצול מחפירים, שכונות שלמות של בניינים בתל אביב בשנות ה- 70 וה- 80. אחרים סעדו אותך במסעדות, ניקו רחובות, צבעו עבורך, תדלקו את מכוניתך. העיר הזאת גם שלהם לא פחות משלך!

  19. ללמפלח הגיב:

    אף אחד לא טובח בכם בתל אביב?
    תגי, אתה מיתמם?
    רבים מאוד מנטבחי עזה היום הם ילידי ובני ילידי הכפרים שישבו היכן שיושבת כיום תל אביב.
    רבים מאוד מנטבחי עזה כיום בנו בזיעת אפם, בתנאי ניצול מחפירים, שכונות שלמות של בניינים בתל אביב בשנות ה- 70 וה- 80. אחרים סעדו אותך במסעדות, ניקו רחובות, צבעו עבורך, תדלקו את מכוניתך. העיר הזאת גם שלהם לא פחות משלך!

  20. ומה אכפת לנו ממך ומניסוחיך, מר אלגסאני? הגיב:

    תכף תתחיל לצפות מאיתנו לדבר ערבית, ולאמץ את הנראטיב השקרי והטפשי שלכם כאילו היתה זו תורה מסיני.

    אופס, סליחה. לא "תכף". אתם כבר מצפים.

    חבל שבמקום להתעסק בזהות העצמית שלכם, אתם מקדישים כל כך הרבה מאמצים להגדיר את הזהות שלנו !

    נורא חשוב לך לקדוח לנו במוח ולפמפם יומם ולילה "אתם קולוניאליסטים, אתם אימפריאליסטים" ולדרוש שמישהו יתייחס לזה ברצינות.

    כל החלק הפותח במסמכי החזון שלכם מוקדש להגדרות הציונות, לפי הלאומנים הפלסטינים.

    כנראה שלזהות שלכם אין קיום בלעדינו, אתם בסך הכל נגטיב שלנו. אה, מפלח? אם לא הגדרת קודם מי הפוזיטיב, לנגטיב אין משמעות.

    אבכה עליכם בכי.

    ילידים, עלק. למה לא תשים עצם באף ותעשה תספורת מוהוק, שאפשר יהיה לזהות בקלות?

  21. מפלח אלגסאני הגיב:

    מה איכפת לי מניסוחיו של הימין? את זהותי ומולדתי איני מגדיר לפי ימין ושמאל. זה לא סתם מאבק, אלא זהותנו כעם יליד בארצו. אולי שתתחיל לצפות מאיתנו שנדבר עברית, נשרת בצבא, נצדיע להתקווה ונקרא ליאפא ביפו ולמרג אבן עאמר בעמק יזרעאל.

  22. מפלח אלגסאני הגיב:

    מי בכלל דיבר על זהותך? ואכן כן, לצערי הרב אנו צריכים להתעסק עם הציונות כל הזמן, וכעם נהיינו לבקיאיים בהרצל, בתורה וביום כיפור יותר מכל עם אחר בעולם. לא צריך שום עצם ושום מהוק (גם הילידים באמריקה הצפונית והדרומית לא צריכים אותם), וגם לא צריך לא אותך ולא אף אחד אחר שיזהה אותנו, אמו מקירים את עצמנו.

  23. אורנה לביא הגיב:

    יש ביפו – תל-אביב (יפו היתה קודם) קול חד"ש. הנה אני חוזרת לכותרת המאמר.

    יש לנו גם אמירה מוניציפלית. בכל התחומים. גם בעניני השלום והשוויון בין העמים, אבל גם בתחומים האחרים. זכויות האדם – העובד, האשה, האחר למיניהו, הנכה, החולה… האקולוגיה, זכויות בעה"ח, התרבות… ועוד…

    תקרא לזה בשמות רבים ככל שתרצה – זה קיים. אנחנו לא רק ישראלים. אני, למשל, בעיקר תל-אביבית. ליתר דיוק – שפיראית. תושבת שכונת שפירא. הגאווה השכונתית היא חלק ממני, ואין בי כל גאווה לאומית. וגם לזה קוראים מהפכה אנרכיסטית יומיומית.

  24. עופר למפלח הגיב:

    אל תשכח איך הערבים הגיעו לארץ – פלשו לכאן בכוח במאה השביעית, בדיוק כמו שהיהודים עשו במאה ה-19. ואם אתה מזכיר מה שעובר כיום ברצועת עזה על אנשים שהיו תושבי יפו וצאצאיהם בשנות ה-40, אולי צריך להזכיר מה שעבר בשנות ה-40 על היהודים בעולם – שואה באירופה ופרעות במזרח התיכון.

    ברשימת "עיר לכולנו" היתה ערבייה אחת לא מיפו ומספר תושבי יפו יהודים, בנוסף למספר תושבים משכונות דרום ומזרח העיר.אולי רק ערבי מיפו זה טוב מספיק בשבילך, אבל אציין שבעיני מה שקוראים היום "העדפה מתקנת" על בסיס מוצא/מין/לאום היא לא יתר מאשר סוג חדש של גזענות, שמכוון במדינה שלנו כנגד גברים ויהודים.
    יתכן שאם רשימת "יאפא" לא היתה מוקמת התוצאה היתה יותר ערבים התומכים ברשימת "עיר לכולנו" אבל הסיבות להקמת "יאפא" הן כבר נןשא לויכוח נפרד.

    ובכלל, גם ניו יורק הוקמה על אדמות שהיו שייכות לאינדיאנים. לשיטתך, ברשימת השמאל למועצת עיריית ניו-יורק צריך לתת מקום ריאלי לצאצא האינדיאנים.

הגיבו לדווקא לא

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים