הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-6 בינואר, 2009 7 תגובות

כל פעם מחדש ושוב ושוב אנחנו חייבים לעמוד מול מנהיגות שיודעת רק פתרון אחד. מלחמה. ישבה לה הממשלה ודנה עד אין קץ בעניין עזה. ולפניה התדיינו להם ממשלות ישראל לדורותיהן בעניין לבנון הראשונה והשנייה, האינתיפאדה הראשונה והשנייה וכל מלחמות ישראל שאין צורך להזכירן וחשבו וחשבו וכמו חכמי חלם, יש להם – וגם לנשים בקרבם – פתרון אחד בלבד, חזון אחד בלבד. רק בכח הזרוע, רק בכח הנשק. כאילו כבר לא ניסו את כל הפתרונות הללו בעבר. מה עוד ניתן לעשות? לכבוש את עזה? כבר כבשנו. לשים עליה סגר? כבר סגרנו. להפציץ? כבר הפצצנו. להרוס? להרוג? מה עוד ניתן לממשלות ישראל לעשות ושום סימן לפתרון לא יצוץ ולא יופיע. אפילו כבר שמענו את ראש הממשלה ההוא – של פעם – אהוד ברק אומר לנו ש"אין עם מי לדבר". כאילו לא ידענו שהאויב שלנו נבחר מכל האויבים, כאילו חשבנו לרגע שהגורל שלנו גם בידיים שלנו. הם הרי תמיד אשמים. כמו הילדים/ות בגיל הגן.

איזה אויב גרוע בחרנו לנו. ממש ביש מזל. איך זה יכול להיות. מה שהוא כאן באמת לא עובד נכון. האויב לא מוצלח והממשלות ממש ממש חסרות אונים. נדמה שאין ברירה אלא להסיק שהיצירתיות איננה נחלת השלטון בישראל. ממש לא. גם ההקשבה לרצון הציבור היא לא נחלת השלטון. רב הציבור אינו חושב שמלחמה בעזה תביא פתרון. גם השמחה לאיד של הצבור היהודי על מותם של מאות פלסטינים תחלוף לה מהעולם כאשר חיילי צה"ל יתחילו להיהרג. כבר היינו בסיפור הזה לפני שנתיים, במלחמת מלבנון השנייה. גם אז לעגו וצעקו על מי שהעזו להתנגד למלחמה מן היום הראשון. חכמים גדולים כולם היו עד לחייל המת ראשון. למתים מכל הצדדים כבר לא תעזור ועדת וינוגרד ולא שום ועדת חקירה חדשה. לא עדיף להקשיב לקולות השפויים כבר עכשיו? יש בודאי גם דרכים אחרות, יש גם פתרונות ללא כח ומלחמה. חיבות להיות דרכים אחרות. אם הן אינן, יש להמציא אותן. עזה על מחנות הפליטים שלה גם היא לא הייתה מעולם ומתמיד "עזה".


צריך לזכור, אנחנו מדברים על מלחמה שלא נגמרה מאז 1948. סוכנות הפליטים של האו"ם מטפלת היום ב-650,000 פליטים. ובסה"כ זה אחד האזורים הותר צפופים בעולם. מאיפה בכלל צמחה רצועת עזה ולמה היא קיימת? אלו הרי פליטים שמדינת ישראל גרשה מגבולותיה ולא כולם בזמן המלחמה של 1948… בשנת 1952 פונתה מן היישוב אשקלון שארית האוכלוסייה הערבית (שהייתה בעלת אזרחות ישראלית!!) במבצע של פיקוד הדרום והועברה לרצועת עזה שהייתה נתונה אז תחת שלטון מצרי. עכשיו הכל חוזר חזרה כמו מכונת זמן הטופחת על פנינו. אז מה, באמת מי שהוא חושב שאפשר לפתור עניינים בכוח הזרוע? לפלסטינים נראה שדי נמאס והם לא ישבו בשקט עד שישראל תבין שכוח, ועוד יותר כוח, לא יביאו לשום פתרון ארוך טווח ומתאים לשני הצדדים. כדי שנשוב להיות אחראים לגורלנו יש לחשוב באופן חיובי ושונה לחלוטין. יש לפתוח את הרצועה לכל מי שרוצה לבוא וללכת, לבקר, ללמוד וכמובן למי שרוצה לצאת ללימודים או לכל סיבה אחרת. יש לפתוח את שדה התעופה, את נמל הדייגים, להעביר חשמל ודלק, לצייד את בתי החולים, להרשות לפועלים לצאת לעבודה בישראל, למי שרוצים וזקוקים לצאת למצרים. וזו רק ההתחלה. להקים רכבת שתיסע הלוך ושוב בין הגדה לרצועה. לאפשר ביקורי משפחות בין הגדה לרצועה, להרשות לתלמידים לנסוע ללמוד בכל מקום שיבחרו בו. בקיצור להיות נדיבים. לרצות בשלום עם אויב חי ולא בשלום עם אויב מת. ויפה שעה אחת קודם.


*ד"ר חנה ספרן היא פעילה בנשים בשחור, חיפה.

תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. שירה הגיב:

    זה ממש ככה. ישראל היא מדינה שמבינה רק כוח וזו השפה שמדברים בה ופותרים איתה בעיות. לוקח זמן ללמוד שפה חדשה. במיוחד כשלא רוצים ללמוד.
    כמו בדרמה (או קומדיה) אני עוקבת אחרי התגובות והלך הרוח בעבודה מתחילת המלחמה ועד היום (כשכבר מתו קרוב ל- 10 חיילים). בהתחלה זה היה שאגות שמחה, כל מיני חידודי לשון שמסתירים תאוות נקמה ושמחה לאיד ולאט לאט השאגות דעכו והיום החבורה צמודה לרדיו, כולם עובדים בבאסה, לא שומעים יותר: "ראית איזה קטע, הורדנו מסגד שלם באמצע האללה ווכבר חחח".
    שקט מבורך…
    ואני לא יודעת אם מותר לי לצחוק עליהם. האמת היא שעכשיו גם אני מרגישה שמחה לאיד. הם כ"כ מופתעים מהתוצאות שזה ממש הצגה קומית. הם כל הזמן מביעים הלם ושוק לכל הודעה על הפסד או פגיעה בעדר הכובש. זה הנחמה שלי בימים האלו. הם הבידור הכי טוב בעיר.

  2. יגאל הגיב:

    חנה – מי ייתן ודבריך ישאו פרי.

    ברם, למרות הכאב על אובדן החיים, בשני הצדדים, קשה לקבל את טענותייך בשלמותם. הטענה היא ואין בילתה, שהחמאס לא מעוניין בשום פנים ואופן בשקט. גם פתיחת גבולות, נסיגה לקווי 67′, החזרת ירושלים, לא יביאו לכך.
    החמאס רוצה את פלסטין נקייה מיהודים.
    כל פיתרון שמאפשר חופש אזרחי לעזה פירושו חופש לחמאס להביא את נשקי יום הדין למטרותיו.

  3. נתן. הגיב:

    עוד סתירה מבית המדרש של השמאל:

    חנה מתנגדת לשימוש הישראלי בפתרונות צבאיים בטענה שמדובר בפתרונות שלא הוכיחו את עצמם ולכן היא מציעה להתקפל בפני הפיתרון הצבאי שבחר ה"חמאס"(ירי קאסמים) וזה דוקא מוכיח שפתרון צבאי יכול להוכיח את עצמו….

  4. ניצן אביב הגיב:

    ליגאל,

    הנחתך, ש"הטענה היא ואין בילתה!
    [סימן קריאה שלי,נ"א] שהחמאס לא מעונין בשום פנים ואופן בשקט. גם פתיחת גבולות, נסיגה לקוי 67′, החזרת ירושלים לא יביאו לכך" [סוף ציטוט] – אין לה על מה לסמוך והיא מצוצה מאצבעך ומנוגדת תכלית ניגוד להצהרות מפורשות שהושמעו מפי ראשי ודוברי החמאס.

    דבריך שאובים ולקוחים ממבול התעמולה הארסית הישראלית, שוטפת-המוח, שמנסה להצדיק, בכל דרך, את הטבח הנורא המתחולל כעת ברצועת עזה, אובדן חיי מאות נרצחים ואלפי פצועים פלסטינים, וההרס והחורבן שזורע צבא-הכיבוש הישראלי.
    מי שהצהיר, קבל עם ועולם, על רצונו בישראל "נקייה מערבים" הוא הימין הלאומני הקיצוני, הגזען והפאשיסטי שאתה, כנראה, נמנה על תומכיו.

  5. אורנה לביא הגיב:

    היי חנה

    רציתי להדגיש כאן את נקודת המבט הפמיניסטית, שאני חושבת שהיא משותפת לשתינו (אם כי מכיוונים שונים, כי אני אנרכיסטית ואת לא).

    חשוב להדגיש שבמדינות אשר בהן הלאומיות והדת חזקות, גם הצבא חזק, ובעקבותיו – אלימות כלפי עמים אחרים, וגם (וזה גורר את זה) אלימות פנימית למיניה…

    אלימות של החזק כנגד החלש. ואלימות של גברים נגד נשים, בראש. ניתן לראות בסטטיסטיקות – במדינות שבהן הדת והלאומיות אינן שולטות, שוררים חיים הרבה יותר שלווים. אולי כדאי לנו להסיק את המסקנה המתבקשת?

  6. תום הגיב:

    מומלץ לקרוא את המאמר הזה
    — קישור —

    שמראה מדוע האידאולוגיה של החמאס בניגוד לפת"ח לעולם לא תשתנה גם אם נמסור כל גרגר של שטח לפלשתינים מובא שם ראיון עם מומחה איסלאמי שהיה בעבר טרוריסט שאומר בפירוש שדרך החמאס לעולם לא תשתנה כי אחרת בעיני האיסלאם הם יחשבו לכופרים פשוט לקרוא ולהבין

  7. לשירה הגיב:

    אם מותם של חיילים ישראליים הוא בשבילך "הבידור הכי טוב בעיר", אז באמת אין מילים להוסיף. אני מתאר לעצמי שאם הילד שלך ייהרג בידי מחבל פלסטיני, ממש תרקדי משמחה.

    תודה לאל, אנחנו לא כמוך. אף אחד לא "שאג שאגות שמחה" כשהחלה המלחמה, כפי שאף אחד לא "מופתע מהתוצאות" או "עובד בבאסה" לאחר שנפלו חיילים שלנו. את בודה לעצמך מציאות וירטואלית שתתאימה לסוג הסיפוקים הנפשיים שלך. האם את באמת מאמינה שאנשים בארץ כל כך אידיוטים?

    וכל המנטרות הבנאליות – "ישראל מבינה רק כוח" – והחמאס ממש דוגל בפתרון בעיות בדרכי שלום, במשא ומתן ובדיאלוג. אין כוח לשטויות שלך.

    אבל העיקר שאת נהנית.

הגיבו לתום

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים