הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 בינואר, 2009 20 תגובות

יש להציג את הדברים כהווייתם ללא כחל וסרק. המצב שנוצר בחבלי ארץ זאת המשתרעת מן הים ועד הנהר, תרצו – תקראו לה ארץ ישראל, תרצו – תקראו לה פלסטין או כל שם אחר שיעלה על דל שפתותיכם, הוא טרגדיה מעשי ידי אדם בראש וראשונה, אם כי לשמיים יש יד ורגל בנדון.


מצד אחד, ארגון החמאס, ועם כל הצער שבדבר, אינו נלחם נגד הכיבוש הישראלי. כל מי שטוען אחרת חייב להביא הוכחות לטענותיו מפי דוברי ארגון החמאס עצמו. מי שטוען כי החמאס נלחם נגד הכיבוש הישראלי חייב בראש ובראשונה להציג את גבולות הכיבוש שהוא מדבר עליו. כל עוד איננו מגדיר את גבולות הכיבוש ומחזק את טענותיו בהבאת דברים מפי ארגון החמאס שנלחם נגד "הכיבוש הזה", הרי שכל דבריו יהיו בחזקת הבל הבלים בלשון המעטה.

ארגון החמאס בפלסטין, בדומה לבן-לאדן ואנשי הטליבאן שלחמו נגד הכיבוש הסובייטי באפגניסטן וזכו לעידודה וסיועה של ארה"ב, נולד בסיוע הכובש הישראלי והוא בחזקת הגולם שקם על יוצרו. החמאס זכה במשך שנים רבות לעידודם של קברניטי הכיבוש הישראלי שרצו ליצור משקל נגד לאש"ף שניהל את המאבק הפלסטיני לשחרור לאומי. נסיון זה נעשה בעקבות הניסיון – הכישלון הקודם – של קברניטי הכיבוש, שניזונו מקונספציה מזרחנית כושלת שדחפה מספר שנים קודם לכן ליצירת אגודות הכפרים בשטחים הכבושים כדי להוות משקל נגד מול ההנהגה העירונית שהלכה בדרך של אש"ף.


ארגון החמאס, בהיותו שקוע עמוק בתוך האידיאולוגיה האסלאמית, מסכן קודם כל את הלאומיות הפלסטינית וזאת מן הטעם הפשוט שהוא שולל לאומיות זאת, כמו כל לאומיות ערבית אחרת, מכל וכל. מבחינת החמאס והאידיאולוגיה האסלאמית, פלסטין איננה אלא חבל ארץ כבוש השייך לאומה המוסלמית השואפת להחזיר עטרה ליושנה בדמות הח’ליפות האסלאמית הגדולה שפלסטין היא חבל זעיר ממנה. מחד גיסא, ארגון החמאס שאף עידוד מהצלחת המהפכה החומייניסטית שהלכה והתבססה באיראן, ומאידך גיסא, הוא שאף עידוד מן ה"חמאס היהודי" שנוצר בישראל בעקבות העמקת הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטינים לאחר מלחמת יוני 67.


מצד שני, כל המהלכים שעשתה ישראל על שלל הממשלות ששלטו כאן בעשורים האחרונים נועדו להמשך הכיבוש הישראלי, העמקתו והנצחתו על מנת למנוע כל אפשרות להקמתה של מדינה פלסטינית בשטחים. יש לציין, כי גם הסכם השלום שנאלצה ישראל לחתום עם מצרים נעשה בסופו של דבר בחריקות שיניים של הימין הישראלי חסיד הכיבושים. גם ההסכם עם מצרים נעשה, בין השאר, כדי לנטרל את המדינה הערבית הגדולה למען המשך הכיבוש בשטחים הפלסטינים. "האוטונומיה הפלסטינית" שנכללה בהסכם ההוא חשף את כוונות ישראל האמתיות. שכן, בתוכנית האוטונומיה, כפי שהבהיר מנחם בגין במאי 1979, הכוונה היתה לאוטונומיה פרסונאלית ולא טריטוריאלית. במלים אחרות, התושבים הפלסטינים ינהלו את ענייניהם שלהם, אך לא תהיה להם זכות לנהל את השטח. שכן, השטח אליבא ד"חמאס היהודי" הוא אדמת קודש יהודי שאין לשום ממשלה זכות לוותר עליו. וכך, הלך הכיבוש והעמיק, הלכו ההתנחלויות התעבו והתרבו.


וכפי שהחמאס הפלסטיני נוגד את האינטרס ה"לאומי" הפלסטיני, כך הדבר באשר ל"חמאס היהודי" הנוגד את האינטרס ה"לאומי" הישראלי. וכך, אט אט שקעו שני ה"לאומים החדשים" המתהווים על רקע הסכסוך בתוך הביצה הדתית-לאומית הטובענית. וככל שהולכים ושוקעים בביצת ארץ-ישראל מחד ופלסטין מאידך, ככל שתובעי הבלעדיות על הביצה, כמו גם טובעיה, מתכתשים ביניהם ומטביעים עוד ועוד בני אדם תחת רגליהם הגסות.


על מנת להציל את יושבי הביצה הטובענית מן הגורל הידוע והצפוי מראש לשני הצדדים, יש צורך לעבור לתהליך של ייבוש הביצה במקום שאיש יטיל על רעהו את מימיו, ועוד בעת ששניהם מתפלשים בביצה הספוגה בדם ממילא. אמנם תהליך הייבוש אינו קל כי הוא מצריך שינוי בתודעה, שינוי בתרבות שיצרה את הביצה שאוכלת את יושביה, אך אין דרך אחרת לצאת מן הבוץ אליו נקלעו שני הצדדים. לא קברי אבות יהודים ולא קברי אבות ערבים צריכים להיות משאת נפשם של יהודים וערבים. כי מי שמקדש קברי אבות סופו שיטמון בהם את הבנים. בנים רבים, משני הצדדים, כבר בלעה הביצה הזאת ועוד לועה כרוי ופעור.


אינני חסיד הלאומנות מכל סוג שהוא. הלאומנות בעיני היא מחלה קשה של המין האנושי וכשהיא מהולה בדת המקדשת קברים היא הופכת למחלה ממארת ומדבקת, וזוהי המציאות שנוצרה בארץ לנגד עינינו.


לכן, הארץ הטובענית הזאת זקוקה להנהגה אמיצה, הן בצד הישראלי והן בצד הפלסטיני. הארץ זקוקה להנהגה ישראלית אמיצה שתפעל ברצינות, לא בגימגום ולא בקריצה, לסיום הכיבוש הישראלי בכל השטחים שנכבשו ב-67. כן, כולל מזרח ירושלים הפלסטינית. הארץ הטובענית הזאת זקוקה גם להנהגה פלסטינית אמיצה שתפעל גם היא ברצינות, לא בגימגום ולא בקריצה, לסיום הכיבוש של 67 ותדבר באומץ וכנות לבני עמה על מנת להביא להכרה הדדית בין ישראל לבין פלסטין כשתי מדינות עצמאיות על כל המשתמע מכך בחוק הבינלאומי. ברגע ששני העמים, בשתי המדינות העצאמיות, יבנו כל אחד בצד שלו מדינה חילונית ודמוקרטית ממילא לא תהיה משמעות לגבול בין שתיהן. עד אז נחכה לשני "משיחים", אתא טורק ישראלי ואתא טורק פלסטיני. עד אז, שני הצדדים חייבים להבין כי אין ארץ-ישראל השלמה ואין פלסטין השלמה, נקודה.


כל מי שאהבת הארץ כולה, על כל נופיה אתריה ויושביה, נטועה עמוק בליבו חייב לחלקהּ לישראל קטנה ולפלסטין קטנה. דווקא במקרה הזה, החלוקה היא אשר תשמור על השלם. שאם לא כן, לא תהיה זו ארץ-חיים, לא ליהודים ולא לערבים, לא לישראלים ולא לפלסטינים. שאם לא כן, רק למוות תהיה כאן מדינה משגשגת.


הבלוג של סלמאן מצאלחה:


http://salmaghari-he.blogspot.com/2009/01/blog-post.html

תגובות
נושאים: מאמרים

20 תגובות

  1. אלי-כמה נכון כמה צודק ! הגיב:

    ניתוח ישר הוגן ונוקב של המציאות הטרגית של חיינו.

    חותם על כל מילה !

  2. אמנון נוימן הגיב:

    מסכים עם הנתוח של מסאלחה אך מדוע הוא כמו הרבה אנשים הגונים חוזר על המנטרה של שתי מדינות לשני עמים (מבלי לאומרזאת בממפורש

    מסכים לכל הכתוב במאמר . אך מדוע מסאלחה כמו הרבה אנשים הגונים חוזרים על המנטרה של שתי מדינות לשני עמים, הרי הדבר נכשל זה 60 שנה אין סכוי שתקום מדינה פלשטינית כל עוד קיימת מדינה יהודית במתקונת הזאת . הסכוי היחיד הקמת מדינת כל אזרחיה שתאפשר בטוי שווה לכל עם ולכל פרט. ידוע לי בטרוף החושים הקיים היום בשני העמים לא ניתן לעשות זאת ללא כפיה מבחוץ כמו בבוסניה.

  3. מושון הגיב:

    ואם כבר מזכירים את אתא טורק:
    כמה חבל שטורקיה עוזבת לאט אך בעקביות את דרכו ומתקרבת בביטחה (…?) לעבר האיסלם הקיצוני.
    היא היתה יכולה לשמש גשר מצוין בין האיסלם למערב ולהוכיח שתיתכן מדינה מוסלמית דמוקרטית שוויונית ומתקדמת.
    האם האיחוד האירופי טעה או צדק בהערימו כל-כך הרבה קשיים לצירופה של טורקיה לאיחוד? לעולם לא נדע, וכעת זה כנראה מאוחר מידי…

  4. אודיסאוס הגיב:

    אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, והתוכנית שהצעת מלאה חורים. אבל זו התחלה.

    בוא נתקדם:
    1. נסגור על תוואי גבול חד חד ערכי?
    2. מדינת ישראל ליהודים ומדינת פלסטין לפלסטינים? דהיינו, חילופי אוכלוסין, אנחנו נפנה את המתנחלים לשטחנו ואתם תפנו את הערבים (כן, כן ערביי ישראל) לשטחכם?
    3. אנחנו נילחם בארגוני הטרור היהודיים (מימין ומשמאל) שיצוצו, ונשתמש בכוח אם צריך… אתם תילחמו בארגוני הטרור הפלסטינים שיסרבו להניח את נשקם, ואתם כמעט בוודאות תצטרכו להשתמש בכוח.
    4. מרגע שעמדנו בכל התנאים הללו, מסחר, שיתוף פעולה בטחוני וכלכלי, וכ"ו. אפשר להקים כאן גן עדן.

    הכדור אצלך להמשך המו"מ…

  5. ניצן אביב הגיב:

    שבחים, רק שבחים ויישר-כח למאמרו האמיץ והכן של סלמאן מצאלחה!
    כל מילה בסלע!

  6. ליאור הגיב:

    כפי שאני נהנה תמיד מקריאת שיריך כך נהניתי מקריאת המאמר הזה.

    הלוואי ומאמר זה היה מפורסם גם בעיתונות יותר פופולארית ישראלית וערבית, שכן חשוב מאוד שכל הצדדים יישמעו כי בעיותיהן פתירות, הנואשות שהשתלטה על שני הצדדים משתקת את שניהם.

    מי ייתן ונראה יותר מתינות, יותר כנות ויותר פלורליזם ופתיחות לשונה כפי שרואים אצלך.

  7. לחלק ל-2: ישראל תהיה מדינת כל אזרחיה, ומדינה פלסטינית מוסלמית ללא יהודים הגיב:

    לחלק ל-2: ישראל תהיה מדינת כל אזרחיה, ומדינה פלסטינית מוסלמית ללא יהודים.

    כ"כ הרבה הכפשות של החמאס, למה לא תגיד את זה בעזה ובגדה?

  8. חיים ו. הגיב:

    במיטב המסורת המזרח תיכונית סלמאן מצאלחה הולך צעד אחד קדימה ושניים לאחור. בתחילה הוא מאמץ את הגישה הישראלית לפיה החמאס איננו ארגון שחרור לאומי לגיטימי והינו ארגון דתי פונדמנטליסטי שהכיבוש הוא החמצן שלו וללא הכיבוש אין לו זכות קיום כלשהי. כמו כן הוא מכיר בעובדה שהחמאס הינו אסון לעם הפלסטיני ואנו רואים את פירות העץ המבאיש הזה בשבועיים האחרונים. מצד שני, מר מצאלחה ממציא לו איש קש בדמות ה"חמאס היהודי", מיהו החמאס היהודי? ממשלת בגין? ממשלת שמיר? ממשלת רבין? ממשלת ברק? ממשלת אולמרט? מדוע העמימות המוזרה והמלאכותית שעוטף בה מר מצאלחה את דבריו? מדוע לא קם דובר פלסטיני אחד לכל הרוחות ויאמר באופן קטגורי, ללא כחל ושרק וללא סימטריות ילדותיות לממשלות ישראל שהחמאס הוא אסון, הוא קללה, הוא לא הנהגה לגיטימית ושעל העם הפלסטיני להסיר את החטוטרת הזו מעל גבו גם אם יש צורך בחרם כללי ערבי על החמאס, מניעת כל כסף ממנו וסיוע הומינטרי ישיר לתושבי הרצועה מעל ראשיהם של האנשים הללו.

  9. יעקב בן דוד הגיב:

    דברים כדורבנות. מעניין מה חושבים עליהם המגיבים והכותבים (היהודים) באתר. מצלאחה אומר כמעט אותם הדברים שבגינם "מוכתרים" כאן טוקבקיסטים מסויימים בתואר פאשיסטים, גזענים, קולוניאליסטים ועוד כהנה וכהנה מן המבחר. האם גם סלמאן מצלחה יזכה כעת לכבוד?

  10. דניאל הגיב:

    סוף סוף מאמר שפוי, כנה ולא מתלהם. נחמד לראות שיש לפחות אדם אחד בגדה השמאלית שרואה את המציאות כפי שהיא- מורכבת!!! ולא מנסים ליצור איזה דמות דמונית ישראלית מול פלסתינאי חסר כל דעה והשפעה.
    דווקא מאמרים כאלה נותנים תקווה שבשתי העמים יש כוחות טובים שצריכים לקחת את המושכות לידים. מי יתן ונצליח.

  11. שמאלני: מסכים איתך יותר מרוב הכותבים הגיב:

    אתה צודק בדבריך,
    שנינו בני ערובה בידי תנועות פאנטיות דתיות. האירוני הוא שאני הרבה יותר מסכים איתך מאשר עם רוב הכותבים היהודים-ישראלים שכותבים פה.
    אתה צודק שיש לסיים את הכיבוש ולחזור לקווי 67, למרות שלצערי הרב גם אחרי זה ישפך פה לא מעט דם.

  12. א. גולדנברג: מצאלחה לא קרא את הסכמי קמפ דיוויד הגיב:

    א. יהודה, שומרון וחבל עזה
    1. מצרים, ישראל, ירדן ונציגי ערביי ארץ-ישראל צריכים להשתתף במשא-ומתן על פתרון
    בעיית ערביי ארץ-ישראל על כל היבטיה. כדי להשיג מטרה זו צריך שיתנהל משא-ומתן בדבר
    יהודה, שומרון וחבל עזה בשלושה שלבים:

    א. מצרים וישראל מסכימות , כי כדי להבטיח העברה מסודרת ובדרכי שלום של הסמכות,
    ובהתחשב בצרכי הבטחון של כל הצדדים, יהיו הסדרי מעבר לגבי יהודה, שומרון וחבל
    עזה לתקופה שאינה עולה על חמש שנים. במטרה להעניק אוטונומיה מלאה לתושבים,
    ייסוגו, על-פי הסדרים אלה, המימשל הצבאי הישראלי ומינהלו האזרחי, לכשתיבחר
    בבחירות חופשיות על-ידי תושבי השטחים הללו רשות של מינהל עצמי, כדי להחליף את
    המימשל הצבאי הקיים. כדי לשאת-ולתת על פרטי הסדר לתקופת מעבר תוזמן ממשלת ירדן
    להצטרף למשא-ומתן על בסיס מסגרת זו. הסדרים חדשים אלה צריכים להתחשב כיאות הן
    בעקרון העצמי של תושבי השטחים האלה והן בצרכי הבטחון הלגיטימיים של הצדדים
    המעורבים בדבר.

    ב. מצרים, ישראל וירדן יסכימו על הדרכים לכינונה של רשות המינהל העצמי הנבחרת
    ביהודה, שומרון וחבל עזה. משלחות מצרים וירדן יוכלו לכלול ערבים ארצישראלים
    מיהודה, שומרון וחבל עזה או ערבים ארצישראלים אחרים, כפי שיוסכם עליהם באורח
    הדדי. הצדדים ישאו ויתנו על הסכם אשר יגדיר את סמכויותיה של רשות המינהל העצמי,
    שיופעלו ביהודה, שומרון וחבל עזה. תהא נסיגה (a withdrawal) של כוחות מזויינים
    ישראליים ותהיה פריסה מחדש של הכוחות הישראליים שיישארו לאיזורי בטחון
    שיפורטו. ההסכם יכלול גם הסדרים להבטחת בטחון הפנים והחוץ והסדר הציבורי. יוקם
    כוח משטרה מקומי חזק אשר יוכל לכלול אזרחים ירדניים. נוסף לכך, כוחות ישראליים
    וירדניים ישתתפו בסיורים משותפים ובאיוש עמדות פיקוח, כדי להבטיח את בטחון
    הגבולות.

    ג. כאשר תיכון ותיחנך רשות המינהל העצמי (מועצה מינהלית) ביהודה, שומרון וחבל עזה
    תחל תקופת המעבר של חמש שנים. מוקדם ככל האפשר, אך לא יאוחר מן השנה השלישית
    לאחר תחילתה של תקופת המעבר, יתנהל משא-ומתן כדי לקבוע את המעמד הסופי של
    יהודה, שומרון וחבל עזה ואת מערכת יחסיהם עם שכניהם, וכדי לכרות חוזה שלום בין
    ישראל ובין ירדן, וזאת עד לסיומה של תקופת המעבר. משא-ומתן זה יתנהל בין מצרים,
    ישראל, ירדן ונציגיהם הנבחרים של תושבי יהודה, שומרון וחבל עזה. יכונסו שתי ועדות
    נפרדות, אך קשורות זו בזו, הוועדה האחת, המורכבת מנציגי ארבעת הצדדים, אשר ישאו
    ויתנו ויסכימו על המעמד הסופי של יהודה, שומרון וחבל עזה, ועל מערכת יחסיהם עם
    שכניהם, והוועדה השניה, המורכבת מנציגי ישראל ומנציגי ירדן, כשאל האחרונים יצטרפו
    נציגיהם הנבחרים של תושבי יהודה, שומרון וחבל עזה, כדי לשאת ולתת על חוזה השלום
    בין ישראל ובין ירדן, תוך התחשבות בהסכם שהושג בדבר המעמד הסופי של יהודה,
    שומרון וחבל עזה. המשא-ומתן יתבסס על כל הוראותיה ועקרונותיה של החלטת מועצת
    הבטחון של האו"ם 242. המשא-ומתן יקבע, בין שאר עניינים, את מיקומם של הגבולות ואת
    אופיים של הסדרי הבטחון. הפתרון שינבע מן המשא-ומתן חייב להכיר גם בזכויות
    החוקיות של ערביי ארץ-ישראל ובצרכיהם הצודקים. בדרך זו ישתתפו ערביי ארץ-ישראל
    בקביעת עתידם הם באמצעות:

    1) המשא-ומתן בין מצרים, ישראל, ירדן ונציגי התושבים של יהודה, שומרון וחבל עזה,
    כדי להסכים על המעמד הסופי של יהודה, שומרון וחבל עזה ועל נושאים תלויים ועומדים
    אחרים, עד לסיומה של תקופת המעבר.
    2) הגשת הסכמתם להצבעה על-ידי הנציגים הנבחרים של תושבי יהודה, שומרון וחבל עזה.
    3) מתן אפשרות לנציגים הנבחרים של תושבי יהודה, שומרון וחבל עזה להחליט כיצד
    יקיימו מינהל עצמי באופן המתיישב עם הוראות ההסכם אשר להם.
    4) השתתפותם, כנקבע לעיל, בעבודתה של הוועדה הנושאת ונותנת בדבר חוזה השלום בין
    ישראל ובין ירדן.

    ד. יינקטו כל הצעדים הדרושים וייעשו כל ההסדרים כדי להבטיח את בטחונן של ישראל
    ושכנותיה במשך תקופת המעבר ולאחריה. כדי לסייע בהבטחת בטחון כאמור תכונן רשות
    המינהל העצמי כוח משטרה מקומי חזק. הוא יורכב מתושבי יהודה, שומרון וחבל עזה.
    המשטרה תקיים קשר מתמיד, בענייני בטחון הפנים, עם קצינים ישראליים, ירדניים ומצריים
    שיתמנו לכך.

    ה. במשך תקופת המעבר יהוו נציגיהן של מצרים, ישראל, ירדן ורשות המינהל העצמי ועדה
    מתמדת, כדי להחליט, מתוך הסכמה, על העקרונות להכנסתם של בני-אדם שעזבו את
    יהודה, שומרון וחבל עזה ב – 1967, יחד עם אמצעים נחוצים כדי למנוע אנדרלמוסיה ואי
    סדר. ועדה זו תוכל גם לטפל בנושאים אחרים בעלי עניין משותף.

    ו. מצרים וישראל יפעלו זו עם זו, וכן עם צדדים מעוניינים אחרים, כדי לקבוע נהלים
    מוסכמים לשם ביצוע מהיר, צודק וקבוע של הפתרון לבעיית הפליטים.

  13. יהודי הומאני הגיב:

    כתיבה יפה ביותר.
    יש כאן הצגה של סימטריה נכונה, אך יש התעלמות מכמה סוגיות בלתי סימטריות.
    בתור אדם המאמין בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, אחת שתהווה בית לאומי לעם הפלסטיני ואחת שתהווה בית לאומי לעם היהודי, אני שם לב שהעם הפלסטיני הינו הגדרה שהיא בעיקרה מוצא טריטוריאלי של עם שחי פה כבר מאות שנים. חלקו מוסלמי וחלקו נוצרי. ואולי גם הגדרה של תרבות פלסטינית ששונה בניואנסים מסויימים מתרבויות ערביות שכנות.
    העם היהודי איננו הגדרה טריטוריאלית כלל ועיקר. זוהי הגדרה הקשורה לאמונה, דת, מורשת ותרבות.
    הנקודה שאני רוצה להעלות היא שהפתרון לסכסוך לא ינבע מחילונו של הסכסוך, או מהתעלמות מהמורשת של היהודים בארץ ישראל מתוך רצון למגר את "החמאס היהודי".
    להיפך – דווקא המוסר היהודי, שלדעתי הקדים את זמנו ומכיל רעיונות מדהימים של סולידריות והומאניזם, הוא זה שצריך להנחות את הציבור היהודי בארץ להביא להסרת הכיבוש הדורסני מעל עם אחר. דווקא ההיסטוריה היהודית של גירושים, פוגרומים ושואה צריכים להוליך אותנו בנתיבים של שלום, חוסר אלימות, הסרת המצור על עזה, הסרת מחסומים בגדה וריצה למו"מ שיביא לפתרון שבו תחיינה זו לצד זו שתי מדינות שמהוות בתים לאומיים ליהודים (שחייבים בית לאומי שכזה כחלק מלקחי השואה) ולפלסטינים (שחייבים בית לאומי שכזה כחלק מלקחי ההיסטוריה העגומה של הפליטים הפלסטינים ברחבי העולם).

    פתרון שינסה להתעלם מהסוגיה היהודית באופן מוחלט הוא אינו פרקטי ומסכן את הרעיון של סיום הסכסוך בכללותו בכך שייצור אנטגוניזם אצל מליוני יהודים כאן ובעולם.
    הדרך היא דווקא להיזכר בהיסטוריה היהודית, במוסר, במורשת, בפילוסופיה וליישם את העקרונות ההומאניים שהיהדות כל כך מטיבה לבטא, אפילו כשהיא צריכה לבטא אותם על רגל אחת.

  14. לסלמאן הגיב:

    מאמר יפה, ואין לי אלא לחתום בשתי ידיים עם המסקנות.

    מספר הערות –

    חמאס נלחם נגד "הכיבוש היהודי" – זאת אומרת, נגד ריבונות לא איסלאמית בכל שטח שהוא ווקף – הקדש איסלאמי – כל שטח שנכבש בזמנו על ידי מוסלמים. לכן הוא לא צריך לצייר גבולות, כי הוא נלחם במהות ובעיקרון.

    ארגון חמאס הוא זרוע של התנועה האיסלאמית -ארגון האחים המוסלמים. הארגון הזה קיים בכל מדינות ערב, לכן הטענה שישראל "אחראית" להקמתו היא טענה מופרכת.
    אף גוף חיצוני אינו יכול להקים בישות אחרת תנועה עממית שאין לה שורשים בתרבות המקומית.
    למשל, אם השוודים היו מנסים להקים תנועה עממית פלסטינית עם אתוס "שוודי", זה לא היה מצליח, גם אם היו שופכים על התנועה הזו מליארדים.

    האגדה האורבנית על ישראל וראשית חמאס מזכירה את האגדה על כך שביבי הציל את כלכלת ישראל. שמועה שחוזרים עליה כל כך הרבה פעמים שכל מי שחוזר עליה חש פטור מהצורך להוכיח בעובדות ממוסמכות. הרי "כולם יודעים".

    ישראל אכן ניסתה בזמנו לעודד את וועדות הכפרים (גוף של "נכבדים" – מוכתרים וראשי חמולות) כמשקל נגד לפת"ח. אבל חמאס *לא* נולד מתוך וועדות הכפרים. הוא נולד מפילוסופיה איסלאמית מיליטנטית מבית מדרשו של חסן אל-בנא
    — קישור —

    להבדיל מהטליבאן – שארה"ב ממנה בכסף וסיפקה לו נשק בכדי להלחם בסובייטים (כמו שאיראן – בעזרת סוריה – מממנת ומחמשת את חיזבאללה וחמאס) – ה"סיוע" של ישראל מסתכם ב"אי התנכלות למוסדות הדעווה" של חמאס.

    להזכירכם, כשישראל מתנכלת היום לאותם מוסדות דעווה, קמה זעקה גדולה בעולם על התנכלות לזכויות אדם ופגיעה באזרחים, משום שהדעווה מממנת מוסדות חינוך ורווחה.
    היום ישראל יכולה להצדיק את ההתנכלות הזו משום שהוכח שהדעווה מממנת פעולות צבאיות ומכשירה לוחמים, אבל לפני ארבעים שנה?

    למעשה, הארגון היחידי שישראל ניסתה להקים ולתמוך אצל זרים הוא צד"ל (ולא חיזבאללה, כמו שאוהבים הרדיקאלים לטעון. חיזבאללה הוא יליד המהפכה החומייניסטית) – ועובדה שצד"ל לא החזיק מעמד.

    בעניין הסכם השלום עם מצריים – חריקה או לא חריקה – ישראל וויתרה על החזקתה בטריטוריה עצומה, כולל שדות הנפט בסיני, תמורת שלום, ורוב האוכלוסיה הישראלית שמחה בזה. החורקים היו שוליים זניחים.

    ובעניין החמאס היהודי- שני הבדלים מכריעים:

    1. לציונות הדתית אין זרוע צבאית אוטונומית.(את תטען שצה"ל הוא הזרוע הזו תראה עד כמה אתה באמת לא מבין דבר וחצי דבר על ישראל והישראלים) – בעוד שחמאס הוא ארגון צבאי עם זרוע אזרחית שנועדה לתת בסיס כלכלי לזרוע הצבאית ולהכשיר לה לוחמים.

    2. חמאס הוא ארגון "התנגדות" והאסטרטגיה שלו היא מהפכה צבאית. ראינו את זה בהשתלטות על עזה.

    הציונות הדתית עובדת באסטרטגיה אחרת לגמרי.

    הפוליטיקה בישראל עתירת מתיחות ולחץ, אבל רוב רובו של הציבור יודע איפה עוברים הקווים האדומים: מהפיכה צבאית? לא בבית ספרנו. אצלנו מכופפים ידיים, מפעילים לחצים ומניפולציות, אבל מקבלים את דין הבוחר ולא יוצאים למלחמת אזרחים.

    (בגלל זה גם לא נקבל לעולם "אינתיפאדה" פנימית כסוג של מחאה לגיטימית. יש כללי משחק, ושימוש או איום בשימוש בנשק ובכוח הזרוע בכדי להכתיב מדיניות לא כלול בהם).

  15. רמי יובל הגיב:

    זה כנראה במודה להשמיץ את החמאס ולעבור לסדר היום על כך שהוא זכה בבחירות דמוקרטיות ושהפתח וישראל (קואליציה מעוררת הרהורים, שלא לדבר על ארה"ב ומצרים) פסלו את הבחירה של העם הפלסטיני ופועלים בכל הכוח לבטל את רצונו. החמאס נלחם בכיבוש וברמת ההצהרות הוא מסרב לקבל את עקרון החלוקה ואת גבולות שביתת הנשק. אם זו אסטרטגיה טובה או רעה, זה עניין אחר. מי שמבקר אותה צריך לזכור שהאסטרטגיה של ערפאת וחבריו (שרובם נרצחו זה מכבר) אשר התאפיינה בותרנות מרחיקת לכת והסתפקה מראש בפחות מרבע הארץ (קרי רצועת עזה והגדה המערבית) התבררה בדיעבד כשגויה ואת תוצאותיה ניתן לראות באינספור ההתנחלויות שקמו בגדה המערבית ואשר חילקו בפועל את הגדה לאורך ולרוחב לקנטונים סגורים. חמאס אמר כמעט בפה מלא שבמסגרת הסכם יסכים להסתפק בנסיגה ישראלית לגבולות טרום 67′ אבל התעמולה הישראלית חסמה דברים אלו במומחיות כה רבה עד כי גם היא עצמה (ולרבות אנשים רבים וטובים) מאמינים לה (כמו במשל על ג’וחא שרץ אחרי הילדים כי מחמד מחלק סוכריות). אינני דתי ורעיונות דתיים פונדמנטליסטים הם לי לזרא, אבל אני מכבד את בחירת העם הפלסטיני ואני מאמין – והעובדות הרבות ואפילו מאמרו של החבר מצאלחה מוכיחות – כי היא אינה נובעת מדתיות פונדמנטליסטית, אלא מצורך עילאי להשתחרר אחת ולתמיד מעול הכיבוש הישראלי ההולך ונמשך ומנשלם מארצם ומכבודם עד כי הגיע בימים אלו ממש לדרגה השפלה של רצח עם. מה שיציל את תושבי הארץ הזו, שאני סבור ששמה הנכון הוא ישרפלסטין – הוא רק משטר חילוני דמוקטי שוויוני מהים התיכון ועד הירדן (כמו שאמר בצדק אמנון נוימן).

  16. לרמי יובל הגיב:

    מעניין שמאמיני השמאל נתקפים בסוג מיוחד של שיכחה בכל פעם שהעובדות אינן מתאימות לאידיאולוגה שלהם. אז נכון, החמאס הצהיר כי יסתפק בנסיגה ישראלית עד לשטחים של טרום 67, אבל אתה "שוכח" להזכיר כי בתמורה אין הוא מוכן אפילו לחתום על חוזה שלום או להכיר במדינה היהודית, אלא רק להסכים ל"הודנה" לזמן ארוך.

    בקשר לביטול רצונו של העם הפלסטיני כפי שהתבטא בבחירות דמוקרטיות, מעניין כיצד היית מגיב אתה לו היתה זוכה בבחירות בישראל, נניח, תנועת כהנא חי. על זאת יש להוסיף כי החמאס עלה לשלטון בהפיכה צבאית שבה רצח 400 מבני עמו, כולל נשים וילדים. אגב, כאשר נוח לך, אתה טוען בדיוק את הטיעון ההפוך. שהרי כאשר אזרחי עזה סופגים הפצצות בגלל שהשלטון שלהם מפגיז אוכלוסיה אזרחית בישראל, אתה ממהר להסיר מהם כל אחריות – כי למה מה קרה? הם אשמים במעשים של החמאס שהשתלט בכוח על הרצועה?

    ובאשר ל"ברמת ההצהרות"… "אם זו איסטרטגיה טובה או רעה" וכו’, אין לי שום בעיה עם "רמת ההצהרות" של החמאס על רצונו לחסל אותי, וממש לא מעניין אותי אם זו איסטרטגיה טובה או רעה. מה שמפריע לי זו העובדה שהוא אשכרה מנסה לחסל אותי.

  17. לרמי הגיב:

    למעשה זה במודה להשמיץ לא את חמאס, אלא את מי שבחר בחמאס מרצונו החופשי.

    האפולוגטיקה שלך ל"אסטרטגיה" של חמאס היתה יכולה להיות משעשעת אם לא היה מדכא לראות איזה שמיניות באוויר אתה מוכן לעשות בכדי לכבס את הארגון הזה ואת האידאולוגיה שלו.

  18. בני לרמי יובל הגיב:

    לצערך לא הבנת את דבריו של מצאלחה.
    הוא לא אמר שבחירת העם הפלסטיני אינה נובעת מדתיות פונדמנטליסטית, אלא שאותה דתיות פונדמנטליסטית פוגעת באינטרס הלאומי הפלסטיני, וכך הוא הדבר גם בצד הישראלי.

    לגבי האסטרטגיה של ערפאת וחבריו – ובכן, לא היתה בה שום "וותרנות" אלא נסיון מוצלח לעשות הון אישי עצום ע"י התקרבות למערב מחד ועושק עמם שלהם מאידך.
    חשבון הבנק וההשקעות של ערפאת מוכיחים שהוא היה מושחת עד היסוד, ולכן אין להאמין ליושרה שלו בשום נושא. מבחינתי הכל היה מונע ממניעים של תועלת אישית, ומיכאל שרון יוכל להרחיב רבות בנושא.
    אתה מסיים, איך לא, בשיתוף הקוראים בהזיה של מדינה אחת לשני עמים, בלי להבין כמובן שרק כשזה יקרה יתחילו האפרטהייד והטבח האמיתיים.
    איך אומרים? יש רעיונות שעדיף לך להצניע ולא לספר עליהם לאף אחד.

  19. מושון לרמי הגיב:

    אז מה אם החמאס זכה בבחירות דמוקרטיות?
    קודם כל זה היה בגלל אוזלת היד והשחיתות של שלטון הפת"ח (מה שנקרא: "לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן")
    וחוץ מזה ישנן אי אילו מפלגות בהיסטוריה האנושית שעלו לשלטון בבחירות דמוקרטיות או הפיכות עממיות, ואיך זה נגמר? שלא נדע.

    החמאס צריך להיות מושמץ בלי קשר ל"מודה" כזאת או אחרת, והרי לך מספר סיבות:
    – זו תנועה דתית פונדמנטליסטית ולכן פסולה מראש, כמו ש"ס או האייטולות באיראן.
    – החמאס רצח עשרות אנשי פת"ח בזמן ההפיכה בעזה.
    – החמאס יורה בכר שנים לעבר אזרחים ובכך מבצע פשע טרוריסטי ופשע מלחמה .
    – לראה איך עזה נראית היום, תוצאה ישירה של מדיניות ומעשי החמאס.

    לגבי האסטרטגיה של החמאס – אין כמו סירוב לקבל החלטות או"ם כדבר מועיל ונכון לטווח ארוך, ומי כמונו יודע.

  20. אורנה לביא הגיב:

    שלום סלמאן

    הנה אני קוראת את דבריך בנוסח שהיה יכול להיות שלי. כל מלה היא תואמת לחלוטין את מה שהייתי כותבת כרגע.

    תמיד אהבתי את שירתך, עכשיו אני גם חשה שותפות עמוקה עם כתיבתך הפוליטית.

    כל הכבוד, סלמאן. ישר כח!

הגיבו לבני לרמי יובל

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים